ניו זילנד חלק 2- הטיול הגדול

תמונה ראשית עבור: ניו זילנד חלק 2- הטיול הגדול - תמונת קאבר
הנוף מהפסגה של האבלנץ' פיק

חלק 2:

23.2.19 נסענו נסיעה לא ארוכה מאוד מאוקספורד לתחילת המסלול שנמצא באזור שנקרא "ארתור פס".

התחלנו את הטיפוס המאוד ארוך וקשה לפסגה של ההר. האמת שהטרק הזה לדעתי היה הטרק היומי הקשה ביותר שעשיתי בניו זילנד מכיוון שהטרק פשוט לא נגמר והוא גם היה קשוח בגלל כל העליות המאתגרות. אחרי מספר שעות הגענו לפסגה המדהימה וזה היה שווה את הקושי. הנוף היה מדהים ואפילו ראינו פסגות עם קרח.

בפסגה ראינו גם את ציפור הקיה, ציפור שבגללה החלטנו לישון בחיבורים יום לפני ולא באוהל ליד הכניסה לשמורה. הציפור מהמון סיפורים ששמענו "מתעללת" באנשים על ידי פגיעה ברכוש הפיזי שלהם. היא גניבת חפצים ומשחיתה רכוש כמו אוהלים ומכוניות.

a1f2a7e4867b288aa095f0ee7df24fd1.JPG?l=6

97fff653c0d3cb71873e2ce8b108b0f4.JPG?l=6

ירדנו בדרך מעט שונה לתחתית של ההר, אפילו הירידה היתה מאתגרת ואחרי שסיימנו עשינו את דרכנו להוקיטיקה, עיירה דרומית לגריימאות', בחוף המערבי של ניו זילנד.

הגענו בשעה יחסית מאוחרת והיינו תשושים אז הלכנו לישון מוקדם בהוסטל שהזמנו.

24.2.19 אחרי שנת לילה מצוינת קמנו רעננים ליום חדש ומלא בהרפתקאות.

אכלנו ארוחת בוקר (דרך אגב כל פעם שאני אומר אכלנו ארוחת בוקר הכוונה היא שאני ודניאל אכלנו, שטורם לא אוכל ארוחות בוקר) ונסענו למסלול שנקרא hokitika gorgr, לא מסלול מדהים במיוחד אבל מאוד נחמד והיה כיף להסתובב בו ולשבת שם קצת ולדבר על החיים. שתינו שם שוקו חם/קפה (אני כל פעם רושם שוקו/קפה כי דניאל ושטורם בעיקר שותים קפה ואני שותה רק שוקו כי אני לא אוהב קפה) ואחרי כמה שעות שהיינו באזור חזרנו חזרה לעיירה. הסתובבנו בה קצת, ראינו את האזורים המעניינים ואכלנו פיצה במחיר מאוד מופרז אבל לדעתי (פחות לדעת שטורם ודניאל) היא היתה ממש מגניבה ולא רעה בכלל.

השקיעה בעיירה היתה ממש יפה.

f064eabad1722d1c58317dffd0a67e48.JPG?l=6

בערב קנינו בירות וישבנו לשתות במרפסת של ההוסטל, היה ממש נחמד וערב כיפי חוץ מזה שבטעות שפכתי קצת בירה על שטורם (כי הוא לא רצה לשתות).

האמת שהסיבה שמלכתחילה הגענו לעיירה היא שהיתה מפולת סלעים שחסמה את הכביש בירידה דרומה לכיוון הקרחונים ולכן היינו צריכים להעביר את הזמן קצת.

25.2.19 קמנו קצת לפני הצ'ק אאוט (ב90% מההוסטלים הצ'ק אאוט הוא ב10 בבוקר אז תמיד היינו קמים חצי שעה בערך לפני, מתארגנים זריז ומחזירים את המפתח על הדקה) וראינו שסוף סוף פינו את הדרך לקרחונים אז עזבנו את ההוסטל והתחלנו את הנסיעה שלקחה הרבה יותר מהמתוכנן מכיוון שהיו פקקים רציניים באזור שהיה חסום. בסוף הגענו לקראת אחה"צ ליעד שלנו, פרנץ ג'וסף על שם קיסר אוסטריה שאחיינו בהירצחו התחיל את מלחמת העולם הראשונה. פרנץ ג'וסף הוא אחד מתוך מספר קרחונים שיש באי הדרומי.

עשינו מסלול רגלי אל עבר הקרחון אבל בגלל ההתחממות הגלובלית לא יכולנו להגיע בצורה רגלית לקרחון. לאורך המסלול רואים את ההיסטוריה של הקרחון ועד כמה הוא קטן בגלל ההתחממות.

bd94219202be15488002e1e90bde4d05.JPG?l=6

אחרי מספר שעות של מסלול באזור הקרחון התמקמנו בקאמפ סייט בעיירה הסמוכה והזמנו טיסה במסוק לקרחון ליום המחר. זה היה ממש לא זול אבל קיווינו שזה יהיה שווה את זה.

בערב שיחקנו קטאן באזור מואר של הקאמפ סייט ושם פגשנו אמריקאי וגרמני שמטיילים ביחד, שתינו ודיברנו איתם כמה שעות הם היו מאוד נחמדים.

26.2.19 לקראת הצהריים הגענו לחנות שממנה עתידים אנו לצאת לטיסה ולהליכה על הקרחון. מאוד התרגשנו ועברנו הסברים מפורטים על מה מותר ומה אסור ועל איך בדיוק הכל עומד להתרחש.

המדריכה שלנו היתה בריטית שהחליטה לעשות רילוקיישן לזמן מה לניו זילנד ולגור ולעבוד שם.

טסנו עם המטוס לקרחון, הטיסה עצמה היתה ממש מגניבה וראינו נופים מטורפים ולאחר מכן טיילנו במשך מספר שעות על הקרחון עצמו דבר שבאמת היה מטורף ולגמרי לא התחרטנו שהזמנו את האטרקציה הנ"ל.

13b6b0f808ea72c560d9cd8a4782cb8e.JPG?l=6

909803687cd41e62cf88476216bb0eb3.JPG?l=6

5659bf3b17ae6dba5cbc5145fc4ab7c1.JPG?l=6

היה לנו מזל כי לקבוצה אחרינו ביטלו את הטיסה בגלל מזג האוויר והם נאלצו לחכות עוד יום בעיירה, אנחנו המשכנו ליעד הבאה, קרחון פוקס. שם התמקמנו בקאמפ סייט.

קוראים לקרחון על שם סר ווליאם פוקס, ראש הממשלה השני של ניו זילנד.

ישבנו בערב קצת בקאמפ סייט ואחרי זה ישבנו בבר קטן בעיירה (מסתבר שבחו"ל גם אם יש פחות מ20 אלף תושבים יש בכל זאת פאבים בעיירות).

27.2.19 תכננו לנסוע לכיוון הקרחון כדי לראות אותו אבל הבנו שהדרך בעייתית וחסומה וזה היה יום גשום מאוד אז החלטנו בסוף לוותר על זה ובמקום זה לנסוע לוואנקה, עיירה יחסית גדולה במרכז האי הדרומי.

אחרי כמה שעות של נהיגה הגענו לעיירה, בדרך עברנו במקום שנקרא "הזולה", מקום שמארח ישראלים בחינם ל3 לילות בתנאים של הוסטל אבל גילינו שהוא מלא כרגע אז במקום זה הזמנו מקום בהוסטל שנקרא base, הוסטל מאוד זול ביחס להוסטלים אחרים שהיינו בהם אך גילינו שהסיבה לכך היא התנאים שההוסטל מציע.

בערב ישבנו בבר של ההוטסל ושתינו בירה זולה ולא רעה.

28.2.19 אחרי ארוחת בוקר נסענו לטרק שנמצא בעמק המטוקיטוקי בפארק הלאומי הר אספירינג. השם של הטרק הוא "רוב רוי" על שם הקרחון שרואים במהלך הטרק. האמת שהטרק יחסית קליל ואורכו רק 4 שעות בערך והוא לגמרי שווה את המאמץ. הטרק מתחיל בחניון בערך שעה נסיעה מוואנקה. הנסיעה היא בדרך מאוד משובשת ולא מומלצת לרכבים מושכרים. אנחנו לקחנו את הסיכון.

אחרי הטרק חזרנו לעיירה ופגשנו את חברתנו הטובה קרני שאחרי שטיילה לבד ועם שותפים במשך שבועיים הגיעה לאותו יעד כמונו. בערב ישבנו שוב בבר של ההוסטל עם קרני וחברות שהיא הכירה וטיילה איתן.

הלכנו לישון בשעה מאוחרת אחרי ערב ארוך של שתיה.

1.3.19 אחרי ארוחת הבוקר החלטנו לקחת את היום בצורה רגועה אז לקראת הצהריים הלכנו לאגם וואנקה (השיר לייק וואנקה של קרן פלס מבוסס על האגם) וישבנו לידו כמה שעות ובערב נסענו עם קרני לארוחת שישי בבית חבד שבוואנקה. בניגוד לפעם הקודמת באוקלנד, הפעם היו הרבה ישראלים בגיל שלנו והיה מאוד נחמד. אחרי זה הלכנו לבר של ההוטסל לשתות. ופגשנו גם את האמריקאי והגרמני מפרנץ ג'וסף.

2.3.19 לקראת הצהריים ביום זה הלכנו לבית קולנוע המקומי שנמצא מרחק של פחות מדקה הליכה מההוסטל שלנו. הקולנוע מאוד מיוחד מכיוון שאין בו כיסאות אלא ספות וכורסאות מאוד נוחים ומגניבים וגם בית הקולנוע אופה עוגיות מדהימות שאפשר לקנות בהפסקה (כןכן לא רק בגלובוס מקס/הוט סינמה יש הפסקות). ראינו את הסרט של ספיידרמן במימד העכביש, אחלה סרט.

את המשך היום העברנו באוכל והסתובבות בעיירה. בערב ישבנו שוב בבר של ההוסטל.

3.3.19 בבוקר אחרי שקמנו היינו קצת עם גילה, חברה של קרני. היא נסעה לשדה התעופה לקראת הצהריים ואחרי זה נסענו לראות את "העץ הבודד" שנמצא כמה קילומטרים מההוסטל שלנו בתוך המים של האגם. העץ מאוד מפורסם מסיבה לא מובנת וכולם מצלמים אותו.

ליד האגם פגשנו במקרה 3 ישראלים, רון, רוני וטוני. פגשנו אותם כי הם זיהו שאנחנו ישראלים אז ישבנו איתם דיי הרבה זמן ליד האגם ואמרנו להם שנתראה בהמשך ושכדאי שהם יבואו ל"בייס", ההוסטל שאנחנו שוהים בו.

הלכנו לראות את "אליטה מלאך קרב" האמת שהסרט לא היה מדהים בכלל אבל חווית הצפייה בקולנוע הצדיקה את הסרט. אחרי הסרט חזרנו להוסטל ובערב הלכנו לבר שונה בעיירה ופגשנו שם מישהו בשם אוון וחבר טוב שלו, מסתבר ששניהם היו יהודים קנדים והם מאוד התלהבו מאיתנו ומזה שעשינו צבא וישבנו איתם ערב שלם וגם רון, רוני וטוני הצטרפו אלינו, היה ערב קצת מוזר אבל נחמד.

באותו יום נפרדנו מקרני שהחליטה להמשיך לקווינסטאון.

4.3.19 קמנו יחסית מוקדם ואחרי ארוחת בוקר קצרה יצאנו לדרך. נסענו מרחק של בערך 10 דקות נסיעה לתחילת המסלול שנקרא "רויס פיק" מסלול שרבים עושים אותו בזריחה מכיוון שהיא אמורה להיות מאוד יפה אבל אנחנו החלטנו לוותר על התענוג של לקום ב3-4 בבוקר ולטפס עד הזריחה. במקום זה הגענו לפסגה לקראת הצהריים והנוף היה יפהפה, צבעים מדהימים.

49108fe20336d130afeca9e73c2121ec.JPG?l=6

האמת שהעליה היתה יחסית קשה ולכן זה לקח לנו יחסית הרבה זמן אבל בסופו של דבר הצלחנו להגיע.

על הפסגה פגשנו שתי אחיות ישראליות. באוסטרליה הייתי מספר על כל ישראלי שפגשנו כי זה הרגיש לנו מאוד משמעותי משום שאין המון ישראלים באוסטרליה. לעומת זאת בניו זילנד פגשנו המון ישראלים שאפילו אני לא זוכר את השמות של כולם.

חזרנו להוסטל לקראת אחה"צ והיינו תשושים מהטרק אז הלכנו לישון מאוד מוקדם.

5.3.19 קמתי בשעה יחסית מוקדמת, 4 לפנות בוקר. מסתבר שללכת לישון מוקדם מקשה על שינה עד מאוחר.

לא נורא, חזרתי קצת לישון ולקראת הצהריים הלכנו למקום שנקרא "puzzle world", מדובר במבנה שמחולק לשתי אטרקציות עיקריות, הראשונה זה מבוך ענק וקשה מאוד עם המון דברים מבלבלים שגרם לנו לפרוש באמצע מתסכול והשניה זה מבנה עם המון תעתועים מגניבים שנוצרים ממספר גורמים, המרכזיים הם זוויות הצפייה.

בסך הכל יחסית מעניין ולא יקר מאוד ולכן היינו מרוצים מהחוויה שם.

d65c79b3cd44c6bf8e785ba1d046fbec.JPG?l=6

משם נסענו לראות עוד סרט בקולנוע, גרין בוק, סרט מדהים. צפייה מומלצת לכל מי שרוצה לראות סרטים איכותיים. כמו תמיד נהנו מהבית קולנוע המקומי.

בערב ישבנו כמו תמיד בבר של ההוסטל והלכנו לישון.

6.3.19 התכנון שלנו היה לעשות מסלול של יומיים באזור של עמק המטוקיטוקי, קרוב לאיפה שעשינו את ה"רוב רוי" אבל אחרי בירור מעמיק הבנו שאמור להיות גשום ולכן החלטנו לעשות שם מסלול יומי. המסלול היה מאוד נחמד ועם נופים יפים אבל קצת הלכנו לאיבוד ולא היינו בטוחים איך להמשיך אז ישבנו קצת שם ואחרי זמן מה חזרנו חזרה לרכב ומשם להוסטל. הגענו אחר הצהריים ובערב הלכנו לראות את הסרט החדש בהקרת בכורה של קפטן מארוול, בגלל שבניו זילנד יש הפרש שעות של 11 שעות מישראל אז יצא שראינו את הסרט לפני כל העולם.

דרך אגב, מבחינת אוכל בוואנקה לא יצא לנו לבשל ואכלנו הרבה בחוץ, באופן קצת עצוב אכלנו הרבה בדומינוס אבל האמת שניסינו גם דברים אחרים, יש שם המבורגריה מאוד מפורסמת שמבחינת טעם היא בינונית ויש משאית עם אוכל מקסיקני שממש אהבנו למרות שזה היה מאוד חריף.

7.3.19 אחרי הצ'ק אאוט עזבנו את וואנקה אחרי יותר משבוע ובאמת שהיה כיף מאוד ונהנו מכל רגע. הגענו בצהריים לקווינסטאון גם להוסטל של "בייס" ופגשנו שם את קרני שהיתה אמורה לטוס חזרה לארץ למחרת.

נפרדנו מקרני ובערב פגשנו את רון רוני וטוני שהצטרפו אלינו לקווינסטאון ועשינו סבב ברים מטעם ההוסטל שלנו שלקחו אותנו לבערך 5-6 ברים ושתינו קצת בכל בר.

האמת שהיה ערב מגניב, בסוף ישבנו באחד הברים עם שתי גרמניות שהיו איתנו בסבב ברים. לקראת 2-3 כבר הלכתי לישון כי הייתי גמור אבל מסתבר שהם נשארו עד שעה מאוד מאוחרת כי היה ערב מאוד מצחיק.

8.3.19 דרך אגב בערך מפה כל פעם שאני אומר "אנחנו" אני מתכוון ל- אני, שטורם, דניאל, רון, רוני וטוני מכיוון שטיילנו ביחד.

קמנו בשעה יחסית מאוחרת כי גם הלכנו לישון מאוחר יום לפני ונחנו קצת בהוסטל והסתובבנו בעיירה. לקראת אחה"צ כמה אנשים מההוסטל הזמינו אותנו לבוא לעל האש בחינם שהם מארגנים אז ברור שהסכמנו לאוכל בחינם. האמת שהיתה סיטואציה קצת מוזרה כי היה שם מישהו הודי בן 50 בערך ועוד מישהו דרום קוריאני שישבו ביחד וניסו לדבר איתנו במשך כל אחר הצהריים. היה נחמד ובערב יצאנו לבר בעיר והלכנו לישון בשעה סבירה.

אז ככה, בקווינסטאון יש מסעדת המבורגרים מאוד מאוד מפורסמת בשם פרגבורגר וממש רצינו לאכול בה מכיוון שעד כה לא אכלנו שום המבורגר טעים בניו זילנד אבל התור למסעדה היה תמיד כלכך ארוך אז דחינו את זה עד פעם אחת באמצע הלילה שלא היה כמעט בכלל תור. האמת היא שההמבורגר היה מאוד בינוני ולא קרוב לרמה של המבורגר טוב בארץ. אז אם תיהיו שם אל תתבאסו אם לא יצא לכם ללכת.

9.3.19 קמנו ואכלנו ארוחת בוקר. לקראת הצהריים טוני ושטורם עשו את הבנג'י הכי גבוה בניו זילנד אבל לא יכולנו להצטרף אליהם בגלל שרק מי ששילם יכל לנסוע באוטובוס אז הסתובבנו קצת בעיר וכשהם חזרו הלכנו כולנו למדשאות ליד האגם של קווינסטאון ושם היו הופעות חיות ממש מגניבות ושוק רחוב נחמד. היינו שם כמה שעות ואחרי זה חזרנו להוסטל ויצאנו לבר רוק מגניב שלא מאוד שופע באנשים אבל המוזיקה מאוד טובה אז נהנו שם. כשחזרנו לקראת 1 בלילה להוסטל פתאום ראינו שמישהו ישן לשטורם במיטה ואחרי בירור מעמיק הבנו שהוא פשוט תפס לו את המיטה ולא רצה לעבור אז שטורם ישן במיטה אחרת שמסתבר שהיתה ריקה.

10.3.19 קמנו בשעה יחסית מאוחרת ורוב היום הסתובבנו בעיירה, קנינו קצת בגדים כי היה חסר לנו (בעיקר לי) וגם הלכנו לחנות של cookie time, זה עוגיות מאוד מפורסמות בניו זילנד ויש להם גלידרייה עם מילקשייקים מאוד מושחתים וטעימים.

אני לא בדיוק זוכר אבל באחד הימים האלה רוני החליט לצאת לבד לטרק של 4-5 ימים אז אני לא בטוח אם הוא היה ברוב הדברים שסיפרתי שקרו בימים האחרונים והבאים.

אחרי זה הלכנו לאגם וישבנו שם קצת ובערב שתינו בבר של ההוסטל.

11.3.19 ביום הזה רוני בטוח כבר לא היה איתנו. אחרי ארוחת בוקר מזינה התחלנו לעשות את הטרק המפורסם של קווינסטאון "בן למונד", טרק ממש מגניב וקצת קשה שמתחיל מתוך העיר ומביא אותנו אחרי כמה שעות של הליכה לפסגה מדהימה שצופה על כל העיר והסביבה, היה ממש מגניב ונחמד אבל קצת מאתגר. בפסגה פגשנו שני ישראלים שטיילו ביחד, בן ובת, תזכרו את הבן הוא יחזור בהמשך.

085df8277b8f4b88119b9cc53aa2ce38.JPG?l=6

חזרנו לקראת אחר הצהריים להוסטל ובערב יצאנו לשתות קצת.

12.3.19 למיטב זכרוני ביום זה רוני חזר והיה איתנו לפני שלמחרת הוא טס חזרה לארץ.

יום זה הוקדש בחלקו העיקרי לכביסה מכיוון שהמכונה לא עבדה בהוסטל שלנו היינו צריכים ללכת למכביסה ציבורית שהיתה מאוד גרועה ולקח מספר לא מועט של שעות עד שהבגדים היו נקיים. אחרי זה הסתובבנו קצת בעיירה ובערב ישבנו כולנו בבר רוק המגניב שדיברתי עליו.

13.3.19 האמת שאני לא בטוח מה בדיוק עשינו ביום הזה, לא רשום לי יותר מידע אבל כנראה יום שגרתי בקווינסטאון-

קמים בערך ב10 ואוכלים ארוחת בוקר

אחרי זה יושבים קצת בחדר ורואים איזה פרק של סדרה בטלפון.

יוצאים להסתובב בעיירה ולשבת באגם ולראות חנויות מעניינות.

מחפשים מקום לאכול ובסוף אוכלים אסייתי כמו כל פעם.

ממשיכים קצת להסתובב וחוזרים לקראת אחה"צ לנוח בהוסטל ואני הולך להוסטל אחר להתעלק להם על הוויפי ולהוריד סדרות.

בערב לא רעבים כי נשנשנו חטיפים אז יוצאים לשתות בבר נחמד ולקראת 11-12 בלילה אוכלים במקדונלדס.

בסוף הולכים לישון בערך ב1-2.

14.3.19 ביום זה רון וטוני המשיכו הלאה ונסעו לטה אנאו ואנחנו רצינו להישאר עוד יום אחד וקבענו שנפגוש אותם שם. אני ושטורם הלכנו להסתפר כי השיער התחיל להיות מאוד ארוך, ישבנו קצת באגם והסתובבנו ובערב ישבנו אני דניאל ושטורם באחד הברים.

15.3.19 נסענו לקראת 10 לכיוון טה אנאו, זאת עיירה מאוד קטנה בדרום מערב ניו זילנד שממנה יוצאים לטרקים רבים באזור.

הגענו לקראת אחר הצהריים ודיברנו מראש עם מייק, יש לו כנסייה והוא מרשה לישראלים לישון בחינם באוהלים בחצר שלו. פגשנו שם את רון וטוני ועשינו קניות והכנו ביחד ארוחת שישי נחמדה ופגשנו שם עוד דיי הרבה ישראלים שהתארחו.

באותו ערב היה טבח מאוד קשה במסגד כמה שעות נסיעה מאיתנו, זאת היתה סיטואציה קצת מוזרה כי עד כה האווירה בניו זילנד היתה של המקום הכי שליו ורגוע בעולם ופתאום שמשהו כזה קורה אתה מבין שגם במקום הכי רגוע בעולם יכולים להיות אנשים קיצוניים.

16.3.19 יום לפני, בשישי דיברנו כולנו והחלטנו שאנחנו רוצים לעשות טרק קצת יותר רציני כי עד עכשיו הטרק הכי ארוך שעשינו היה של יומיים ורון וטוני לא עשו טרקים ארוכים עדיין אז חיפשנו מידע באינטרנט ובמרכז מבקרים ובסוף מצאנו טרק בשם "greenstone and caples" על פניו נראה טרק מאוד נחמד, לא קשה מידי, ישנים בבקתות לאורך המסלול וכל יום הולכים בערך 15 ק"מ.

קנינו מפה של המסלול ואוכל שיהיה לנו לאורך המסלול. באופן ספונטני החלטנו לנסות לקנות מנות אוכל שמבחינת רעיון דומות למנות חמות אבל נראות יותר לגיטימיות. זה שקית גדולה שמוסיפים לה מים רותחים ואחרי זמן מה האוכל אמור להיות אכיל.

אחרי כל הקניות יצאנו לדרכנו, נסענו בערך שעה נסיעה לתחילת המסלול והתחלנו אותו לקראת הצהריים.

אני כבר לא מאוד זוכר את המסלול ספציפית ואת השמות של הבקתות אבל אנסה לפרט לפי מה שאני זוכר.

היום הראשון לא היה מאוד קשה ולא מאוד ארוך אבל כלל הליכה רבה בתוך צמחייה עם הרגשה שהיום לא נגמר ולמען האמת לא היו נופים יותר מידי מעניינים לראות לאורך הדרך אבל זרמנו עם המסלול ונהנו מהטיול עצמו. הגענו בשעת אחה"צ מאוחרת לבקתה, התמקמנו בחדר שהיה מלא בקבוצה של סטודנטים שלומדים בניו זילנד ורצו לצאת לטיול קצר.

אכלנו ארוחת ערב ואז גילינו שכל מה הציפיות שלנו לא התממשו והאוכל היה פחות או יותר דוחה, אכיל בסך הכל אבל לא טעים בשום צורה.

בערב ישבנו קצת בחוץ ונחנו מהמסלול המעייף ודיברנו עם אמריקאי שהיה חלק מהקבוצה של הסטודנטים.

17.3.19 יום זה היה אמור להיות יום יחסית קשוח אז יצאנו יחסית מוקדם מהבקתה אחרי שנת לילה סבירה.

בבוקר ראינו שכל האירופאים היו עם בגדים ירוקים בגלל שזה היה "saint patrick's day".

יצאנו לדרכנו ואחרי שעה קצרה החלטנו לעצור ליד גדת הנחל ושטורם חשב שזה רעיון טוב לנסות לקפוץ מעל הנחל ובסוף סיים את זה עם נעליים מוצפות מים.

נשארנו לשבת קצת ליד הנחל ואז המשכנו ללכת, שטורם וטוני הלכו עם סנדלים, דבר שלא היה נראה נוח במיוחד (שטורם בגלל שהנעליים שלו היו רטובות וטוני מתוך הזדהות עם שטורם).

אחרי כמה שעות ארוכות של הליכה הגענו לבסוף לבקתה. אכלנו ארוחת ערב מגעילה ולא משביעה במיוחד.

לפני הטרק הורדתי הרבה פרקים לנטפליקס כי אין קליטה לאורך הטרק אז כשקמתי מוקדם לפני כולם היה לי עיסוק.

הלכנו לישון יחסית מוקדם מכיוון שהיינו מותשים.

18.3.19 יום זה היה יום לא קשה במיוחד אבל הוא כלל רגע קטן של משבר שהיינו בפיצול של הטרק עם אופציה לצאת לכיוון הכביש אז עלתה מחשבה לחתוך מהטרק מכיוון שעד כה חוץ מהכיף לטייל עם אנשים שכיף איתם הטרק עצמו לא היה מדהים אבל בסוף החלטנו לזרום עם זה והמשכנו ללכת.

הגענו אחה"צ לבקתה והיה לנו הרבה זמן לנוח ואפילו שיחקנו כמה משחקי קלפים.

לקראת לילה היתה סיטואציה קצת מוזרה, לאורך כל הזמן שישבנו בבקתה היו זוג אנשים מבוגרים יחסית שכל הזמן נעץ בנו מבטים ודיבר עלינו ובהמשך הערב כשיצאתי מהבקתה לשירותים ראיתי שהם ממש עוקבים אחרי עם המבט שלהם ואז יצא מישהו עם אור מסנוור שנע במהירות לכיווני, אז ישר רצתי ונעלתי את עצמי בשירותים כי הזקנים היו נראים מאוד כועסים ועצבניים לאורך הערב.

בקיצור מה שקרה זה שיצאתי מהשירותים וראיתי שמי שהגיע היה בכלל מישהו אחר אבל באותו רגע גם שני הזקנים התחילו ללכת לכיוון השירותים אז עוד פעם נעלתי את עצמי עד שהם הלכו ופשוט רצתי חזרה לחדר והלכתי לישון עם הרגשה מוזרה.

19.3.19 זהווו יום אחרון של הטרק, קצת הקלה.

היום הזה היה מאוד מאוד קשה, יצאנו מאוד מוקדם והתחלנו ללכת, היה לנו דד ליין שאנחנו צריכים עד בערך 7 בערב להגיע חזרה לטה אנאו כי זאת השעה שלא נותנים יותר להתקלח במקלחות שם.

היום הזה דווקא היה היום הכי יפה של הטיול ולכן שמחנו שהמשכנו אבל זה גם היה יום קשה מאוד שכלל המון עליות וירידות והשעתיים האחרונות היו השעתיים הראשונות של היום הראשון.

בסוף הגענו שמחים ותשושים לסוף המסלול ואז פתאום דניאל גילה שהפלאפון לא עליו. הפכנו את כל התיקים והציוד ולא מצאנו אותו אז הוא החליט לנסות ללכת זריז למקום שעצרנו בו במרחק בערך של 45 דקות הליכה לכיוון.

הוא רץ את כל הדרך וחזר אחרי פחות משעה עם הטלפון. נסענו זריז לעיירה ואחרי שהתחננו הסכימו לנו להשתמש במקלחות. המקלחת הכי טובה בחיים.

בלילה ישנו שוב בכנסייה של מייק.

d913e39d4970938d1f4039c09d479886.JPG?l=6

20e9fdc8caa89759087fa05f5002a0e3.JPG?l=6

9c2ccc210756f49a2de0ebea6c0c7f00.JPG?l=6

20.3.19 אחרי הטרק המתיש היינו גמורים אז ישנו עד מאוחר באוהלנו הצנוע בחצר הכנסייה. אחרי זה תכננו קצת קדימה עם טוני ורון מה אנחנו רוצים לעשות והיינו קצת בעיירה עצמה ואכלנו סאבוואי ועשינו כביסה. הזמנו הפלגה במילפוד סאונד, זה הפלגה בים שיוצאים אליה מהחלק המערבי של דרום האי הדרומי של ניו זילנד ועוברים בפיורדים מדהימים.

יצאנו בערך שעה וחצי לפני ההפלגה מתוך ידיעה שהנסיעה לוקחת שעה בערך ושצריך להגיע רבע שעה מראש. העניין הוא שלא היינו צריכים לסמוך על הגוגל מאפס והוויז מכיוון שהם לא חישבו את כל תנאי הדרך ובסוף בגלל עבודות בניה בכבישים הגענו באיחור קל של כמה דקות וראינו את ההפלגה יוצאת בלעדינו.

ממש התבאסנו מכל הסיטואציה אבל בסוף הסכימו לדחות לנו את ההפלגה למחרת בלי להוסיף כסף אז זה לא יצא נורא כלכך.

בדרך חזרה לטה אנאו עצרנו בהרבה מקומות מאוד יפים בדרך ועשינו פקל קפה וישבנו כולנו.

בערב ישבנו בחצר של הכנסייה והלכנו לישון מוקדם מתוך ידיעה שנקום מוקדם למחרת.

21.3.19 קמנו מאוד מוקדם עוד כשהיה חשוך בחוץ ונסענו עד לנקודת היציאה לשיט, היה קפוא בחוץ עם רוחות מאוד חזקות ולא הבאנו ביגוד מתאים אז קצת קפאנו אבל היתה חוויה ממש מגניבה.

e33cfccfc60a222d5e09d345591653ce.JPG?l=6

משם חזרנו לטה אנאו וארזנו את כל הציוד שלנו ונסענו ל"brighton", עיירה מאוד קטנה ליד עיר הסטודנטים דנידין במרחק של כמה שעות מטה אנאו.

הכרנו שיש בדנידין מקום שנקרא הבית הצהוב שמארח ישראלים בחינם אז פנינו אליהם והם הפנו אותנו למישהי בשם הייזל שאצלה בסוף התארחנו והאמת היא שלגמרי היינו מרוצים מזה.

הגענו אחר הצהריים לעיירה ופגשנו את הייזל, אישה זקנה ומאוד נחמדה וחביבה שהראתה לנו את הקומה העצומה שמוקדשת לכל הישראלים שמתארחים אצלה.

פגשנו שם עוד כמה ישראלים שהיו שם והתמקמנו בחדרים. אני שטורם ודניאל ישנו בחדר שמיועד ל4 אנשים וטוני ורון ישנו עם עוד שני ישראלים בחדר.

בערב היינו מאוד רעבים אז נסענו לדנידין לאכול, שם ראינו את המבחר העצום של מזון מהיר ובסוף אכלנו בוונדיס. אחרי זה התחלנו להיות עייפים אז חזרנו חזרה להייזל ושם ישבנו עם כמה ישראלים וגם קנינו כסף מקומי ממישהו שהיתה לו טיסה קרובה.

22.3.19 סוף סוף אחרי כלכך הרבה זמן ישנו במיטה נורמאלית. מדהים. אחרי שקמנו אכלנו ארוחת בוקר ונסענו לדנידין קצת להסתובב בה. ישבנו בקניון שם ואכלנו צהריים ועשינו קניות לארוחת ערב ולהמשך השבוע. תכננו להיות לפחות כמה ימים אצל הייזל כי ממש נהנו שם בנתיים.

לקראת אחה"צ חזרנו להייזל ובישלנו ארוחת שישי עם שאר הישראלים שהתארחו אצלה, היינו בסך הכל בערך 10 ישראלים. יצאה ארוחה מושקעת והזמנו גם את הייזל שתשב איתנו ועשינו קידוש.

בערב ישבנו אצלה והלכנו לישון.

23.3.19 בשעת בוקר מאוחרת כשקמנו הכנו לעצמנו את הבראנץ' המושלם- בייקון, ביצי עין, טוסט וגבינת שמנת.

אחרי זה נסענו לדנידין להסתובב בעיר וביקרנו ברחוב שנחשב להכי תלול בעולם. האמת שהוא מאוד תלול כמו שמתארים. חנינו בעיר והמשכנו קצת להסתובב בעיר ולראות את הדברים המעניינים ולקראת אחהצ חזרנו להייזל ובערב שוב נסענו לדנידין כדי לצאת לבר, לא זוכר אם שטורם התנדב או שהוא הפסיד בשוואזי, בכל מקרה הוא נהג ואנחנו שתינו. ישבנו בבר ודניאל שתה כלכך הרבה שבסוף הברמן לא הסכים למכור לו אלכוהול אלא הביא לו מים לשתות.

e57388e1f123a4dff962e73bdc7db6e0.JPG?l=6

בסוף הערב נגמר בנסיעה בשעה מאוד מאוחרת חזרה לבית של הייזל, בערך 15-20 דקות נסיעה.

היינו מאוד שיכורים אז סתם ברחנו לטוני ודניאל כשהם ירדו להשתין וזרקנו עליהם קונוסים, בסוף חזרנו להייזל והלכנו לישון.

24.3.19 זהוו טוני ורון נסעו לקרייסצרצ מכיוון שלמחרת היתה להם טיסה חזרה לארץ. נפרדנו מהם בעצב רב. את המשך היום העברנו בעיקר בדירה של הייזל, ישבנו שם ונחנו ולקראת הערב נסענו קצת להסתובב בדנידין ולעשות קניות להמשך. אחרי זה אכלנו וחזרנו לדירה והלכנו לישון.

25.3.19 נפרדנו מהייזל ומשאר הישראלים שפגשנו אצלה והמשכנו הלאה במסלול שלנו. נסענו מאוד דרומה לכיוון עיר בשם איברקארגיל, שם ישנו בסוג של מוטל זול שמצאנו בבוקינג. אבל נפלנו על חדר מבאס עם מיטה רגילה ומיטה זוגית אז אני ודניאל ישנו ביחד בגלל שהפסדנו בשוואזי.

הסתובבנו קצת בעיר ובערב ישבנו באחד הברים בעיירה ושתינו, היה יום נחמד שרובו היה הנהיגה לשם.

26.3.19 בגלל שלא מיצינו את האזור ורצינו גם לנסוע לעוד יעד באזור אז הזמנו לילה בהוסטל אחר בעיר.

עישנו צ'ק אאוט ונסענו לנקודה הכי דרומית בניו זילנד אחרי שבדיוק חודשיים ו5 ימים לפני זה היינו בנקודה הכי צפונית.

יש שם מסלול הליכה נחמדה שעשינו ואחרי זה חזרו אחר הצהריים לעיר ועשינו צ'ק אין בהוסטל החדש והמשכנו להסתובב בעיר ובערב ישבנו בבר ואחרי זה במקדונלדס ואתחיל קרב מימז דרך הairdrop של האייפון נגד חבורה של צעירים שישבה גם ב"מסעדה". כל פעם קיבלנו מימז מצחיקים ושלחנו חזרה להם, היה ערב מאוד מצחיק ואחרי זה חזרנו להוסטל כדי ללכת לישון.

27.3.19 האמת היא שבשלב זה ניו זילנד התחילה קצת להימאס עלינו ונשאר לנו קצת פחות משבועיים עד הטיסה ליפן. אז אם יש פה אנשים שקוראים את מה שאני כותב וחושבים לטוס גם לניו זילנד אז הזמן האידיאלי לדעתי זה חודשיים, בפחות מזה קשה להספיק את כל הדברים המעניינים ויותר מזה לדעתי זה מיותר טיפה.

אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו מהעיר לכיוון.. קווינסטאון!

אני ושטורם קצת מיצינו את הטרקים ורצינו להעביר את הזמן במקומות מגניבים עם אנשים כיפיים אבל דניאל החליט שהוא רוצה לעשות טרק של כמה ימים אז בסוף הגענו לעמק השווה והוא יצא לטרק שרוני עשה כשהיינו בקווינסטאון בפעם הקודמת ואנחנו פשוט העברנו את הזמן בעיר הנחמדה.

הגענו לעיר לקראת אחה"צ ופגשנו שם את קארים! למי שלא זוכר אותו שכרנו איתו ועם איריס Airbnb בסידני.

הוא טייל בניו זילנד עם חבר איטלקי שהוא הכיר שם בשם סיימון שהוא רופא אבל קצת טיפוס מוזר.

חזרנו לאותו הוסטל שהיינו בו, לבייס. בערב ישבנו עם קארים וחבר שלו בבר של ההוסטל ואחרי זה קצת הסתובבנו בעיר ואכלנו דומינוס.

3046c4ab1d9693561fb4c948b4d9ac90.JPG?l=6

28.3.19 קמנו יחסית בשעה מאוד מוקדמת ואחרי שציידנו את דניאל בכל הציוד שהוא יצטרך לטיול כמו טלפון לוויני ואוכל, הסענו אותו לנקודת ההמתנה להסעה למסלול וחזרנו לעיר בחוסר ידיעה מוחלט מה יהיה איתו.

חזרנו קצת לישון כי היינו תשושים ואת הימים הבאים העברנו בעיקר במנוחה ובצ'יל שכלל לשתות, לעשן ולראות נטפליקס.

את המשך היום העברנו בלהסתובב קצת בעיר ולאכול במקום האסייתי שממש אהבנו מפעם קודמת. בערב היינו עייפים אז הלכנו לישון מוקדם.

29.3.19 האמת שבגלל שהלכנו לישון מאוד מוקדם אז גם קמתי מוקדם יחסית אבל נחנו את רוב הבוקר בהוסטל ואחרי זה יצאנו להסתובב בעיר ולהוריד פרקים לנטפליקס עם הוויפי של הוסטל אחר בעיר.

בערב פגשנו שוב את קארים, אכלנו איתו בפרגבורגר ואחרי זה הסתובבנו איתו בעיר עד שעה מאוחרת.

כל בוקר דניאל היה שולח לנו הודעה בעזרת הטלפון הלוויני שהוא בסדר והעברנו את זה לחברה שלו בארץ.

30.3.19 קמנו מאוחר אחרי שהלכנו לישון מאוחר. לקראת הצהריים פגשנו את קארים בשוק שהיינו בו בפעם הקודמת שהיינו בקווינסטאון, שוק מאוד נחמד עם הרבה סחורה מקומית מגניבה. פעם קודמת קניתי תחתיות, הפעם לא קניתי כלום אבל ישבנו עם קארים שם ואחרי זה ליד האגם של קווינסטאון, היה ממש נחמד לבלות איתו.

78c767d4d316d830bdef30dbdad39911.JPG?l=6

במהלך היום דניאל שלח לנו הודעה שצפוי לרדת גשם שעלול לסכן את הטיול ולכן הוא שוקל לחתוך יום לפני ב31.3 במקום ב1.4. אחרי כמה שעות הוא עידכן אותנו שהוא אכן חותך ואמר לנו באיזה שעה לפגוש אותו.

במהלך היום הזה או יום לפני החלטנו לעבור להוסטל של nomads במקום הבייס כי רצינו קצת לגוון, אבל טיפה התבאסנו מההוסטל בגלל שהחדרים היו הרבה יותר קטנים. פגשנו גם בהוסטל את ליר, דיברתי עליו כשכתבתי על אוקלנד.

הלכנו לישון יחסית מוקדם.

31.3.19 קמנו יחסית מאוחר והיינו קצת בהוסטל ולקראת הצהריים הלכנו לקנות פיצה לדניאל כדי לקבל אותו כמו שצריך בסוף הטרק. נסענו למקום המפגש וחיכינו לו עד שהוא הגיע אחרי זמן מה. הוא הצטרף אלנוו להוסטל אבל לחדר אחר כי שלנו היה מלא. ואחרי שהוא התאושש קצת יצאנו לבר של הבייס לשתות בזול ופשוט יצא מצב ששתינו המון והיינו שיכורים מאוד, היה ערב ממש מצחיק.

1.4.19 דיברנו מראש עם הזולה בוואנקה כדי שהפעם יהיה לנו מקום ויצאנו לקראת הצהריים לכיוון וואנקה. הגענו לזולה והתמקמנו בה. בעיקרון זה כמו הוסטל מבחינת תנאים, רק שהוא בחינם.

פגשנו שם כמה ישראלים והתחברנו בעיקר שם שי וחן, ידידים מראשלצ.

2.4.19 האמת שבזמן שהיינו בזולה לא עשינו המון. עשינו קניות בסופר וקנינו דברים שיהיו לנו להמשך השבוע.

ובבוקר הכנו בראנץ' כמו שהכנו אצל הייזל- בייקון, ביצת עין, טוסטים וגבינת שמנת.

אחרי זה בעיקר נחנו בהוסטל והיינו עם הישראלים ששהו שם. היה גם פאזל גדול שהרכבנו.

3.4.19 גם ביום זה לא עשינו יותר מידי, גם לא מתועד לי הרבה מידע מהימים בזולה אבל כנראה ישבנו רוב הזמן בזולה ונחנו.

4.4.19 זהו ביום זה עזבנו את הזולה אחרי 3 לילות ששהינו שם. עברנו משם לבייס, ההוסטל שהיינו בו בפעם הקודמת ושי וחן גם נשארו יום נוסף בעיירה, בקאמפסייט באזור.

הלכנו כולנו לראות את הסרט שאזאם בקולנוע ואחרי זה הסתובבנו קצת בעיירה וישבנו.

5.4.19 כמה ימים לפני הבנו שגם אנחנו וגם שי וחן נוסעים לאותו כיוון ורוצים לעשות את המולר האט, טרק מגניב שהיה בדרך שלנו לקרייסצ'רץ'. הזמנו AIRBNB לכולנו לעיירה בשם טוויזל שהיא קרובה יחסית לתחילת הטרק. הגענו לעיירה ועשינו קניות לקראת הארוחת שישי בערב ובישלנו שניצלים טעימים ושתינו הרבה יין.

הלכנו לישון מאוד מאוחר בידיעה שלמחרת עושים טרק.

6.4.19 קמנו מאוד מוקדם והתחלנו את הטרק. האמת שהוא היה מאוד יפה עם כל הקרח שהיה סביבנו אבל הוא היה בכלל לא קל והיינו יחסית שחוקים מהטרקים הקודמים אז אחרי כמה שעות של טיפוס כשכבר היינו יחסית קרובים החלטנו להסתובב ולחזור חזרה לרכב. האמת שבכלל לא התחרטנו על ההחלטה הזאת שקיבלנו.

8dbd5071534e3ab137902a18767e8905.JPG?l=6

7fead7a38c1a1402825f81888f349708.JPG?l=6

חזרנו לעיירה ואכלנו ארוחת ערב ואחרי זה שתינו קצת והלכנו לישון.

מאוד אהבנו את העיירה והאווירה אבל הדבר היחיד שבאמת היה קשה איתו זה הקור המקפיא, קרוב ל0 מעלות בלילה.

7.4.19 למחרת עזבנו את טוויזל אחרי שתי לילות. נסענו אנחנו ושי וחן לכיוון קרייסצ'רץ' ובדרך עצרנו בכמה נקודות תצפית מגניבות ובבורגר קינג. אחד ממקומות התצפית היה ממש במקרה בעיירה שעצרנו בה עם אגם יפיהפה.

2a374bba0d12c5ddc75a85115430b203.JPG?l=6

המשכנו והגענו לקראת הערב לקרייסצ'רץ' והזמנו את ההוסטל ששי וחן המליצו לנו עליו והתמקמנו בו. מאוחר יותר שי וחן הגיעו וישבו איתנו שם.

8.4.19 הסתובבנו קצת בעיר וראינו את הדברים שעניינו אותנו ולקראת אחר הצהריים החזרנו את הרכב חזרה לחברת השכרה ונפרדנו ממנו אחרי כמעט שלושה חודשים מופלאים איתו.

חזרנו חזרה להוסטל ובערב ישבנו על שי וחן.

9.4.19 זהווו עוזבים את ניו זילנד.

הזמנו אובר לשעה מוקדמת בבוקר שלקחה אותנו לשדה תעופה ושם עלינו על טיסה לאוקלנד וממנה ליפן.

נימה אישית מניו זילנד: מדינה מדהימה. הנופים שם מטורפים ושווים כל קושי שמגיע עם הטרקים. המחירים שם מאוד דומים לאוסטרליה אבל בניגוד לאוסטרליה רכב הכרחי להתניידות. הרבה אנשים קונים רכב, אנחנו חשבנו שיותר חכם לשכור.

תטיילו בניו זילנד, תחוו אותה ותהנו ששם.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של reef_ledder?

הפוסט הבא ›
יפן- הטיול הגדול
יפן- הטיול הגדול
מתוך הבלוג של reef_ledder
25-09-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
ניו זילנד חלק 1- הטיול הגדול
ניו זילנד חלק 1- הטיול הגדול
מתוך הבלוג של reef_ledder
25-09-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של reef_ledder »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×