ניו זילנד - טיול של חודש לא לתרמילאים בלבד

ניו זילנד היא בין המדינות היפות ביותר בעולם. נופים דרמטיים, עוצרי נשימה, תרבות מאורית מיוחדת וכבשים... הרבה כבשים. על זוג פנסיונרים בני שבעים שיצא לחרוש את המדינה המקסימה הזו, בכתבה הבאה.
בעז ולילי
|
מפה
תמונה ראשית עבור: ניו זילנד - טיול של חודש לא לתרמילאים בלבד
© מאורי הירש

האי הצפוני - ימים 1-4

אנו זוג מבוגרים פנסיונרים, שהחליט, לאחר כמה טיולים שטיילנו, לנסוע לראות את ניו-זילנד. חיפשנו באינטרנט תכנית שתתאים לנו ל– 32 ימים נטו במדינה, ולא מצאנו. התייעצנו ואחר כך הרכבנו לנו את ה"חליפה" המתאימה לנו, והנה היא לפניכם (כמובן, כל אחד מתאים את הטיול לגילו, ליכולותיו ולטעמיו).

יום 1: נחיתה באוקלנד (Auckland) – עיר גדולה יחסית לניו זילנד ונחמדה ומשתרעת על פני שטח גדול. ביקרנו בכמה מוקדי עניין, כמו: Sky Tower - מגדל, ממנו רואים במבט פנורמי את כל העיר. יפה ביום ויפה עוד יותר לצפות בלילה, ובנוסף גם באנטארטיק אנקאונטר של קלי טטרלטון, המצוייה על חוף הים. במקום מסוע, עליו נעים האנשים, וניתן לרדת ממנו בכל רגע, להתעכב ולצפות בדגים המעניינים. קיימת בקתה משוחזרת משנת 1911, ונוסעים על גבי מסוע מחומם באזור סגור של פינגווינים מלכותיים מן הקוטב הדרומי, החיים בטמפרטורה הנמוכה מ- 0 מעלות. בהחלט מהנה ומעניין.

יום 2: אוקלנד - פאהיה (Paihia) - כביש 1, מרחק של 237 ק"מ, יום של נסיעות ארוכות. בחרנו להגיע לפאהיה ולא לראסל (Russell) בשל יוקר המעבר עם המכונית וכן משום שהמקום תוסס יותר (הגענו לראסל במעבורת ללא המכונית למחרת). העיירה פאהיה חמודה ונמצאת על חוף הים. בדרך אליה ראינו נופים יפים. כדאי לקנות כרטיסים לשיט ליום שלמחרת, אם רוצים לצאת השכם בבוקר.

יום 3: שיט + נסיעה, פאהיה – אופונוני (Opononi) – במרחק של 90 ק"מ כבישים 10 – 12. השיט, שארך ארבע שעות או יותר, היה נפלא, צפינו בדולפינים ולווייתנים. למי שרגיש לשיט בים, מומלץ לקחת כדור נגד הקאות או טיפול אחר, שעוזר לפעמים. ירדנו בראסל, עיירה נחמדה, כדאי לסייר בה. מוקדי עניין בראסל: בניינים עתיקים, ובהם בית פומפאלייה, שהוא אחד הבתים העתיקים ביותר בניו זילנד וכן ב"מאיקי" (גבעת התורן).

יום 4: אופונוני – מטקואה - אוקלנד. 264 ק"מ כביש 12. הדרך יפהפיה, מזכירה נוף שוויצרי ירוק, יערות, גבעות ופרות. עצרנו לטייל ביער Waipoua, שהוא יער עצי הקאורי. כדאי לשוטט ביער ולראות את "ארבע האחיות", עצים מרשימים בגובהם וברדיוס הגזעים שלהם, "טאנה מאהוטה" (אל היער), העץ הגבוה ביותר, הנישא לגובה מעל 51 מטרים . משם נסענו למטקואה. לפני העיירה פנינו, בעקבות שלט, לראות את מוזיאון עצי הקאורי, מוזיאון מקסים: עצים ומוצרי העצים מהמאות ה- 19-20 ושחזור חדרים מאותן מאות. אחר הצהריים נהגנו לאוקלנד ושם לנו. בתכנון היה גם לבקר בקורומנדל (Coromandel), אך בשל המרחקים וקוצר הזמן החלטנו לוותר על "כמות" ולבחור ב"איכות".

לתחילת הכתבה

האי הצפוני - ימים 5-10

יום 5 -8: אוקלנד – רוטורואה (Rotorue) - במרחק של 235 ק"מ, כביש 1 - 5. לנו ב - Kiwi Paka שב- 60 Tarewa Rd. לפרטים נוספים: Fax:+64-7-346-3167, Tel:+64-7-347-0931. אימייל: stay@kiwipaka.co.nz. מאוד נהנינו באכסנייה זו, בשל יחס העובדים וגם משום שיש בה בריכת ספא תרמית להשתכשך בה. מוקדי עניין שמצאנו בעיר: המכללה המאורית לגילוף בעץ – להזמין במלון מראש. במקום, בנוסף לפריטים של התרבות המאורית וצפייה בגילוף בעץ, צפינו גם בהתפרצויות גייזרים המצויים במתחם (טה פאקארווארווה ובעיקר פוהוטו). באותו מקום ראינו גם הופעה מאורית (ממוסחרת), אך שווה צפייה (תוספת במחיר). כל הביקור מרשים מאוד.

ומעבר לכל אלה, צפינו וביקרנו באטרקציות הבאות:
- מופע כבשים: Agrodom תעשיות חקלאיות. גז צמר כבשים, מופע כבשים וכלבי רועים. נחמד.
- כפר מאורי משוחזר. בארץ המליצו לנו על כפר Tamaki, אך במלון המליצו על מקום בשם Mitai, בשל הערך המוסף שחברה זו נותנת והוא צפייה בתולעים זוהרות בסביבה. לא הצטערנו, נהנינו מאוד, אך אין לנו אפשרות להשוואה.
- הכפר הקבור (Buried Villge) – נקבר בבוץ החם, שכיסה את רוב הכפר, בעקבות התפרצות הר הגעש. בהמשך הלכנו לצפות במפל יפה.
- מוזיאון רוטורואה להסטוריה ולאומנות (Bath House) – מעניין.
- האגם הכחול: טיול הליכה מסביב לאגם הכחול, כשעה וחצי הליכה נעימה בנוף יער, נוף יפה.
- טיול ברכב 4* 4 להר טאראוורה (Tarawera) : הליכה לא קלה, להיזהר מהחלקה!
- שיט בקיאק באגם רוטורואה.

יום 9: רוטורואה – טאופו (Taupo) - טונגרירו. נסענו מרוטורואה דרומה על כביש 5 ל – Waiotapo (מים קדושים). התחלנו בליידי נוקס. מופע ה"גייזר" מתקיים בשעה 10:15 בדיוק (על ידי שפיכת אבקת כביסה ללוע הגייזר דקותיים קודם). המשכנו בטיול בין בריכות הבוץ המבעבעות, פתחים של פליטת קיטור, טרסות צבעוניות ואגמים בצבעים שונים. המראה הוא כשל הדרך לגיהינום: אדים עולים מן הבוץ הרותח, במקומות רבים נשמעים רעשים ממעבה האדמה ועולות בועות מבעבעות, ונראה כאילו קיים שיח עם בטן האדמה. מצאנו אזור נוסף של פעילות תרמית יפה מאוד, בדרך שבין רוטורואה לטרופו - אוראקיי קוראקו (Orakei Korako). מקומות נוספים שביקרנו בהם: תחנת הכוח הגיאו-תרמית וואיראקיי – הפקת חשמל מקיטור טבעי – שווה ביקור, קרייטרז אוף דה מון (Craters of the Moon), שהוא אזור פעילות תרמית מעניין נוסף. ביקרנו גם ב- מפלי הוקה (Huka), כמה ק"מ לפני טאופו. המפל מרשים, אומנם אינו גבוה, אך המים שוצפים וגועשים. כדאי לצפות בו מלמעלה ולגשת לקרבתו. המשכנו בכביש 1 לאגם טאופו - נוף מרשים, כדאי לעצור בפנורמות, ומשם בכביש 41 ולאחר שני ק"מ לכביש 47 נסענו בתוך שמורת טונגרירו – יער עצום ממדים וכביש יפהפה. הכביש מתחבר לכביש 4, ממנו נסענו לטונגרירו. לאחר כל אלה, עייפנו ועצרנו בעיירה לוג'ים.

יום 10: טונגרירו – וואנגנוי (Wanganui) - וולינגטון (Wallington) – מרחק של 320 ק"מ. נסענו בכביש 4 ואחר כך בכביש 3 לוונגאנוי – דרך יפהפיה בין הרים. כדאי לעצור בוונגאנוי ולבקר ב: דיורי היל – עליה במעלית ממעבה האדמה לראש גבעה, מראה פנורמי יפה מאופק לאופק, כנסיית פוטיקו – לה קיבלנו מפתח, וכן כדאי לצאת טיול לאורך טיילת הנהר. משם המשכנו בנסיעה לוולינטון בכביש 1.

לתחילת הכתבה

האי הדרומי - ימים 11-15

יום 11: טיול בוולינגטון ובערב מעבורת לפיקטון (Picton). מוקדי העניין בוולינטון, בהם ביקרנו: הר ויקטוריה – נוף פנורמי יפה, המוזיאון הלאומי טה פאפה – תצוגה מאורית, פעילות וולקנית, ציורים מהמאות 19-20, דינוזזאורים, עוף המואה שנכחד ועוד ועוד. לאחר כל אלה, החזרת המכונית בוולינגטון ונסיעה במעבורת לפיקטון.

יום 12: פיקטון – נלסון (Nelson) - קייטריטרי (Kaiteriteri) – נסיעה של 200 ק"מ. קבלת מכונית (הפלגנו יום קודם בשעה מאוחרת ולא יכולנו לקבל את המכונית באותו יום, בשל מידע שגוי בארץ). נסענו בכביש Queen charlotte Rd לנלסון (כביש רוחב 6), שם עצרנו לטיול בקתדרלת כרייסטצ'רץ ובסאות' סטריט. מנלסון המשכנו לפארק אבל טסמן, אך בשל השעה המאוחרת נשארנו ללון באזור (השיט האחרון הוא בשעה 13:30, ואנו הגענו מאוחר יותר). טיילנו אחר הצהריים ב- The riwaka, נסיעה בכביש 60 לכיוון Takakahill ובדרך סוטים לכיון Resurgence ל – The Riwaka, שם לנו. המקום בו שהינו נמצא בחיק הטבע, ויש בו בניינים חדשים וצחורים ומסביב גפנים והרים. החדרים מרווחים מאוד והבעלים נחמדים מאוד. לצערי, שכחתי לרשום את שמה של האכסניה, שהזמנתיה ב- Information, אבל אין זה ספק שזה היה מקום שקט וקסום.

יום 13: פארק טסמן ונסיעה לקאיקורה – 400 ק"מ. נסענו לקייטאריטרי ומשם שטנו בסירה ב- Water Taxi ל - Bark ומשם ההתחלנו ללכת בשביל הליכה של כ – 10 ק"מ ל- Torent Bay (רצינו לקחת טרק ארוך יותר, אך בשל קוצר הזמן החלטנו לנסוע עוד באותו היום לקאיקורה ולכן החלטנו על טרק קצר יותר). חזרנו לקייטאריטרי, ומשם נסענו לקאיקורה. הלינה היתה באכסניה שאיני זוכרת את שמה כתובתה : Beach Rd. 76. האכסניה מנוהלת על ידי ישראלית שנישאה לניו-זילנדי, זוג מאוד נחמד, המקום נקי מאוד והוא קרוב מאוד למעגן הספינה, שבה נסענו לסיור בים למחרת. מאוד מומלץ.

יום 14: קייקורה - פונקייקי (Ponkieki) - מעל 300 ק"מ. בשל הרצון לחסוך בזמן, הזמנו שיט מוקדם. ההפלגה נמשכה מ- 8:00 עד 10:30, שהיו שעתיים וחצי מהנות מאוד. צפינו בהרבה דולפינים ובכמה לוייתנים (לרגישים לתנודות הספינה בים סוער כדאי לקחת תרופה נגד הקאות). בצהרים יצאנו לכיוון West Port בכבישים 76 – 7 – 69 – 40 - 6. עצרנו ב-Hnmer Springs - עיירה נחמדה, שבה מעיינות חמים. המשכנו בדרכנו בנופים קסומים של ירוק עד ונהרות זורמים עד פונקייקי. בררנו במרכז המידע מתי הגאות ליום המחר.

יום 15: פונקייקי – פרנץ ג'וזף ( Franz Josef) - מרחק של 210 ק"מ. בבוקר ב- 8:44 היה שיא הגאות, ולפיכך ירדנו לחוף מחצית השעה קודם לראות את פרצי המים בנקיקי פנקייקי, אך למרות הגשם שירד, הים לא היה סוער דיו. לפיכך, הסתפקנו בצפייה באבני-הפנקייק וראינו את כוחו של הים על האבן. משם נסענו ל- Graymouth ועצרנו זמן קצר (משום שנגיע למקום בעוד כשבועיים ברכבת). היינו במוזיאון להיסטוריה ומשם נסענו ל – Hokitika, בה צפינו בציפורי הקיווי ובתהליך עיבוד אבני הג'ד, שמקורם בניו-זילנד. משם נסענו לפרנץ ז'וזף. לינה: Montrose Backpackers ,Cron st. מיקום מצויין, נקי ומרווח.

לתחילת הכתבה

האי הדרומי - ימים 16-20

יום 16: קרחון פרנץ ג'וזף (Franz Josef Glacier). היום היה מעונן מאוד וגשום ולא המריאו טיסות מעל הקרחונים. לפיכך, הזמנו טרק של צהרי היום להליכה על הקרחון. בבוקר טיילנו באזור ובצהרים התייצבנו לטרק. קיבלנו ציוד והלכנו אל הקרחון ואחר כך על הקרחון. הקרחון היה חום מלכלוך בחלקו, ובהשוואה, הקרחונים בדרום אמריקה יפים יותר, נקיים יותר וכחלחלים. בפרנץ ג'וזף ראינו את הצבע הכחלחל בנקיקים מעטים. עם זאת, כדאי לחוות את החוויה, למרות שההליכה די מעייפת, אך המראות מעניינים.

יום 17: פרנץ ג'וזף – קרחון פוקס ((Fox Glacier) – אגם מטיסון – וואנקה (Wanaka) מרחק של 170 ק"מ דרך כביש 6. שוב יום גשום וראות לקוייה. יצאנו לקרחון פוקס וצפינו בו. משם נסענו לאגם מטיסון. יצאנו להליכה בת שעה וחצי מסביב לאגם, צפינו בהר קוק מרחוק ובהשתקפותו באגם. הנוף פסטורלי, ציוצי ציפורים, געיית פרות ואויר צח. לאחר הטיול יצאנו לדרך ועצרנו בעיירה Haas כדי לצפות בחוף הים, אך הגשם מנע תענוג זה מאיתנו. נסענו דרומה בכביש 6 לאורך קו החוף ואחר כך ניתקנו מן החוף וצפינו בנהרות שוצפים והרים מושלגים. בהמשך נסענו לאורך אגם וואנקה, שהוא ארוך מאוד ורחב. בדרך עצרנו לקנות דג סלמון, שמגדלים באזור, ישירות מן המגדל (לא רשמתי את המקום, אך יש שלט המפנה למקום)

יום 18: וואנקה – קוינסטאון (Queenstown) - מרחק של 78 ק"מ. מוקדי עניין בוואנקה: מבוך פאזלינג וורלד, המצוי בכניסה לוואנקה. יש בו חדר להרכבת פאזלים, מבוך, שיש למצוא בו את הדרך החוצה, וחדר נטוי, המשבש את שיווי המשקל, הפרספקטיבה וחוש הכיוון. מהנה. בנוסף, טיול לאורך אגם וואנקה וכן תצפית על האגם. אפשר גם נסיעה במעלה ההרים. עצרנו בשביל הליכה לתצפית ויצאנו לטרק בן שישה ק"מ לתצפית באגם ובאגם קטנטן נוסף חבוי. אחר הצהריים יצאנו לכיוון קווינסטאון בדרך קצרה (לא כביש 6, אולי כביש שמספרו 64). תהינו אם לנסוע בדרך זו, אך הסתבר שהדרך יפהפיה, מדהימה ביופייה – בין הרים גבוהים ואחר כך עולה בחדות והמראה, בשיאו, הוא של אגמים למטה והרים מושלגים סביב להם.

ימים 20 - 19: קויינסטאון. העיר היפה ביותר בניו-זילנד, לדעתנו. מוקדי עניין: סקייליין גונדולה (קרונית) להר בוב – תצפית יפה על העיר היפה והאגם. מן הפסגה ניתן לגלוש במזחלת לאורך כ- 800 מ'. ניתן לקפוץ קפיצת באנג'י (לא חווינו) מאותו מקום, נראה לנו חווייה די מפחידה! משם, נסיעה לגלנורקי ( Glenorchy) - מרחק של 50 ק"מ של תוואי נסיעה קסום בהרים. כשמשמאלכם האגם, עולים ויורדים בעיקולים אינסופיים, נוסעים על שפת התהום בכביש צר, הרים מושלגים, המשתקפים באגם, הרים ללא שלג, נוף, שנעתקות המלים מן הפה לתארו... משם נסענו בדרך לפרדייס, אך בשלב מסויים חזרנו, שכן לא רצינו לגרום נזק למכונית. יתכן שניתן להגיע ליעד גם במכונית רגילה, כפי שהיתה לנו. אטרקציות נוספות הן: טיול שטח ברכב שטח 4*4 בדרך חיפוש הזהב, לישובים שנבנו במאה ה-19 וננטשו לאחר כמה שנים, והתנסות בחיפוש אחר זהב. כמו כן, סיור בעיר ובגן שעל חוף האגם – גן יפה מאוד וכמובן - מומלץ לאכול גלידה בגלידרית "פטגוניה" לא רחוק מן האגם והגן - טעימה מאוד.

לתחילת הכתבה

לקריאת החלק השני של הכתבה הקליקו כאן »

יעדי הכתבה

סגור
×