נמיביה (אפריקה) - טיול עצמאי 18 יום Namibia, Africa

תמונה ראשית עבור: נמיביה (אפריקה) - טיול עצמאי 18 יום   Namibia, Africa - תמונת קאבר
עצים מתים זקופים ב"עמק המוות" Dead Vlei,Sossusvlei במדבר נמיביה. Photo: Amikam Shuv-Ami

טיול בנמיביה הוא חוויתי ומומלץ במיוחד, משום שהוא משלב ביקור אצל שבטים מיוחדים (באזורים כפריים), עם נופי טבע, הייחודיים למדינה זו. אל שבט ההימבה Himba, הנמצא בנמיביה, התוודעתי בעקבות קריאת כתבת שער, שהתפרסמה במגזין "נשיונל ג'אוגרפיק", בגיליון חודש ינואר 2004. זה היה הטריגר ל זה.

טיילנו בנמיביה בחודש ספט' 2004. אמנם עברו מספר שנים מאז, אולם עדיין נראה שמהות הטיול ואתריו תקפים גם לעכשיו. בחרתי לדווח על הטיול בבלוג זה, משום שהוא היה אחד החווייתיים והיפים שעשינו. נמיביה הייתה חלק מדרום אפריקה, עד 1990 והיא שוכנת מצפון לה.

זה היה טיול עצמאי של אשתי ושלי, לבדנו, עם רכב שכור, ללא נהג ומדריך, למעט חריגים שיצוינו בהמשך . מרבית דרכי התנועה בנמיביה, במועד בו טיילנו היו דרכי כורכר לא סלולות gravel roads. רק סביב עיר הבירה, ווינדהוק, היו כבישי אספלט, באורך של מספר עשרות ק"מ. דרכי הכורכר הן טובות ומהודקות. מהירות הנסיעה בדרכי הכורכר היא 70 עד 80 קמ"ש בממוצע (ראו הערה בעניין זה, בסוף הכתבה). יכולה להגיע ל 90 קמ"ש, בשני מקומות, בהם ביקרנו שבטים ייחודיים - שבט ההימבה ושבט הבושמנים – שכרנו במקום, מדריך מקומי שליווה אותנו ותרגם שיחות שקיימנו עם המקומיים. נהיגה ברכב בנמיביה היא בצד שמאל, הגה בצד ימין (כמו באנגליה) .

הלינות בטיול היו בחלקן בבתי מלון ורובן בקמפינגים. הקמפינגים בנמיביה מסודרים ומצוידים, בסטנדרט מערבי, לרבות שירותים ומקלחות. הבאנו אתנו מישראל, אוהל לזוג, קל ומתקפל ,שהרכבתו מהירה ופשוטה.

בתחילת הטיול ביקרנו במדבר מדהים, הפארק לאומי הקרוי נמיב-נוקלופט Namib-Naukluft National Park. המראות במדבר זה הן של דיונות מיוחדות ,בצבעים ובצורות ,הקורצים לכל חובב צילום. המדבר כאן הוא אחד היפים והמיוחדים בעולם. ע"מ לשפוך אור על ייחודו, אספר, שכשביקרנו במקום ,יצרן כורסאות אירופאי הגיע עם צוות וכורסא אל "עמק המוות". זאת, ,ע"מ לצלם הכורסא, על רקע הנוף הייחודי לכאן, לצורכי פרסום וקידום מכירות. ביקור בפארק זה הוא אחד משיאי הטיול בנמיביה.

המשכנו לאזור החוף של סוואקו Swakopmund ולמפרץ וולביס Walvis Bay , בו עיר נחמדה ומושבה בה כמאה אלף כלבי ים !! משם המשכנו לאזור חוף סקלטון Skeleton Coast וממנו אל "ארץ הדמרה" Damara Land, בו יושבים אנשי הדמרה Damaraוגם אנשי הררו Herero. נשות ההררו לובשות שמלות צבעוניות ולראשן כובע שצורתו קרני שור. בדרך עוצרים בכפרים ומנהלים דו-שיח עם המקומיים.

המשכנו באזור חבל קואקוולנד Kaokoland עד לפינה הצפ' מע' של נמיביה. באזור זה יושבים מספר שבטים מעניינים שהססגוני בהם ,הם בני שבט ההימבה Himba . שכרנו,במקום, מדריך מקומי מבני ההימבה, הדובר גם אנגלית ויצאנו עימו ליום וחצי ביקור בכפרי הימבה הנמצאים, בתוך השטח (לא לאורך צירי הנסיעה). במהלך יומיים אלה, שהינו בשני כפרי הימבה קטנים (בד"כ כפר מכיל משפחה מורחבת אחת ,ואולי שתיים, עם 20-10 סככות/בקתות מגורים) . חווינו את שגרת יומם של המקומיים- חליבה ויציאה למרעה בבוקר, חזרה בערב, חיי היומיום של הנשים והילדים בכפר . שוחחנו עימם באמצעות המתורגמן ונשארנו ללינת לילה באוהל שהבאנו, אותו הקמנו ליד הסככות והבקתות של המקומיים. חווית חיים !!! בשנים האחרונות הוצגו בארץ מספר תערוכות צילום על בני ההימבה ,שתועדו גם בספרות הצילום העולמית. כדאי לראות.

משם לפארק אטושה Etosha National Park, הנחשב לאחד הפארקים לחיות בר הגדולים והמעניינים באפריקה. שהינו כאן יומיים וראינו מגוון רחב של חיות בר –אריות, פילים, ג'ירפות, זברות ,אנטילופות ועוד ועוד ,בעיקר סביב בורות המים, אליהן החיות מגיעות לשתייה (לינה בתוך הפארק).

לכיוון צפ' מזרח נמיביה אל גרוטפונטיין Grootfontein ומשם ל"ארץ הבושמנים" Bushmanland . הבושמנים, בני שבט ציידים, להם מבנה גוף ופנים המיוחד להם. הם חיים את הטבע והמתרחש בו. עם הבושמנים , שהינו כיומיים. גם כאן שכרנו במקום ,לחלק מהזמן, מדריך מקומי, מבני השבט, שסייע לתקשר ביננו לבין המקומיים ולקח אותנו לכפריהם. בשנה בה ביקרנו, לא היו תחנות דלק בארץ הבושמנים. מרחק הנסיעה הלוך ושוב אל ארץ הבושמנים הוא כ 600 ק"מ ואולי מעט יותר, עם הנסיעה בין הכפרים שם. הרכב ששכרנו היה עם מיכל דלק כפול, שאיפשר לנו 750 ק"מ נסיעה ברכב 4X4. משם חזרנו לווינדהוק.

הנה מסלול הטיול בפירוט:

יום 2-1 טיסה עם אתיופן איירליינס ת"א –אדיס אבבה. אדיס- יוהנסבורג. יוהנסבורג-ווינדהוק . הגעה לווינדהוק Windhoek ,בירת נמיביה, בצהריים ביום השני. השכרת רכב ל 15 יום ( פרטי סוכנות הרכב ראו בסוף הכתבה) . לינה ווינדהוק.

יום 3- נסיעה מווינדהוק (כ 300 ק"מ דר' מע' ) אל סוסוויל Sossusvleiועצירות בדרך . דרך מדברית מעניינת ,עם צמחיה ונופים האופייניים למדבר. בדרך עצירה בסוליטר Solitaire . תדלוק הרכב, קפה ועוגה בתחנת דלק ,במקום שכוח אל, המזכירים את השיר המקסים I am calling you” ", בביצוע Jevetta Steel , שיר הנושא של הסרט "קפה בגדד Bagdad café " . הגעה לאזור Sesriem בסביבות השעה 1500. קליטה והקמת אוהל בקמפינג Sesriem Camp Site. לאחר מכן, ביקור בדיונה האדומה הקרויהDune Elim בשקיעה (נמצאת 5 ק"מ מהקמפ של ססריים). מראה מרהיב מהגבעה - דיונות חול אדמדמות, המשקיפות לעבר המדבר הצהוב, בשעת דמדומי ערביים. ניתן ללכת אל הדיונה רגלית, או ברכב 2X2. חזרה לקמפינג ללינה במקום. יצוין, כי ליד מקום הקמפינג יש לודג' (Sossusvlei Lodge ( בו ניתן ללון בחדרים עם שירותים צמודים וכו'.

יום 4-אזור סוסוולי Sossusvlei . בסביבות 0600 בבוקר עזבנו את הקמפינג ,כשכל הציוד איתנו ובחוץ עדיין חשיכה. היעד שלנו הוא עמק המוות בסוסוולי Sossusvlei ושקע סוסוולי (שני אתרי טבע מדברי יפהפיים). מרחק הנסיעה לשם כ 60 ק"מ וזמן הנסיעה מעט פחות משעה . השחר עלה ב 0640 לערך.

היא עד למגרש חניה לרכב WD2 ,המצוי 5 ק"מ מדיונות סוסוויל . ממגרש החניה יש רכב shuttle המסיע בדרך חולית ,בתשלום, לשקע של סוססוולי ולעמק המוות. ההסעה שם פעילה בשעות 1600-0700. אם למטייל יש רכב 4X4 , אין צורך בהסעה.

למגרש החניה ממנו הולכים ברגל, דרך דיונות לעמק המוות Dead Vlei, כשבחוץ ערפל. מסביב עצים והמראה שלהם בערפל, על רקע דיונות, מהמם ומיוחד לצילום. החלטנו לצאת ברגל אל עמק המוות, למרות הערפל, כאשר תנאי הראות הם בהחלט סבירים. נאמר לנו שהערפל צפוי להתפזר בסביבות 1030 עד 1100 לפנה"צ וכך היה. בדרך אל עמק המוות, אין שילוט ואין נתיב דרך (דיונות חול, זוכרים?). נהג ההסעה הצביע על כיוון ההליכה והולכים. הלכנו לבדנו ופה ושם ראינו עוד זוג מטיילים. ל"עמק המוות" Dead Vlei, החבוי בין דיונות ,לאחר כ 20 דקות , או קצת יותר, של הליכה . בדרך לשם, מראה הדיונות ,עם ערפילי השחר, משרה אוירה כייפית ומרוממת. אנו יודעים שהדובדבן עוד לפנינו. הנה אנו מגיעים ל"עמק המוות". זהו מכתש לבן, חבוי ומוקף בדיונות צהובות וכתומות גבוהות ובתוכו עצים שחורים, שמתו זקופים, להם צורות ציוריות יפהפיות. מראה מרהיב ,מהמיוחדים שראינו אי פעם. המכתש הוא באורך ורוחב של מספר מאות מטרים ויש בו מאות עצים, שאינך מבין מהיכן הגיעו לכאן (בעבר היה כאן מקור מים שאיפשר קיומם של העצים) . מטיילים לכל אורכו של המכתש. מטיילים נוספים נקבצים לכאן, וגם צוות הצילום עליו סופר קודם לכן, המצלם כורסא על רקע הנוף במקום, לצרכי שיווק. בסביבות השעה 1000 הערפילים מתחילים אט אט להתפזר ורואים פיסות כחולות של שמיים . בשעה 1200 לערך עזבנו את עמק המוות, לאחר שתועד צילומית מכל זווית.

הדרך חזרה למגרש החניה התארכה, משום שטעינו בדרכינו. כאמור אין שילוט, אין שביל וההליכה היא תוך חציית דיונות. הכיוון הכללי שלקחנו אל מגרש החניה היה שגוי. רק לאחר כשעה ויותר, הצלחנו לחזור למגרש החניה, כשפגשנו זוג אוסטרלים ,שהצביעו על הכיוון הנכון. בינתיים חצינו דיונות ,בעליות וירידות לשווא ותוך מתח. איזה סיכון טיפשי לקחנו – ממש סכנת חיים. בדיעבד, היה נכון לקחת מדריך במקום, אם כי לא ראינו אחד כזה. לחילופין, היה נכון להיצמד לקבוצה החוזרת לחניה עם מדריך.

נסענו, בשעה 1400 לערך, לדיונה מספר 45 היפהפייה (כן יש מספור כאן לדיונות המיוחדות). רואים אותה מדרך הנסיעה ויש אליה שילוט. זו דיונה בצבע עמוק ,השונה מעט מהסביבה ,לה צורה מיוחדת . השלוב של הדיונה עם שמיים כחולים ועצים מדבריים, המצויים בסביבה יוצר תמונה ייחודית , הישנה רק כאן. צפינו בדיונה מלמטה ,ממספר נקודות מבט (הביקור כאן 20-15 דק' והיא ממילא על ציר הנסיעה צפונה לכיוון סוואקו Swakopmund ). בדרך אנו עוצרים שוב בסוליטר Solitaire.

מסוליטר נסענו עוד כ 3.5 שעות ורגעים לפני חשיכה, התמקמנו בקמפינג חופשי ולא מוסדר ,ללינת לילה. בקמפינג היה עוד זוג בריטי אחד, שהקים אף הוא אוהל כאן. הקמפינג היה כ70 ק"מ מזרחית לעיירה וולביס ביי Walvis Bay (כ 15 ק"מ מע' למעבר קוסייב Kusieb Pass ). נאלצנו ללון בקמפינג זה ולא בעיר Walvis Bay , בגלל היציאה המאוחרת מ Sossusvlei ואי הרצון לנהוג בחשיכה. סיימנו יום מקסים במיוחד, השופע מראות מדבריות ססגוניות ומרהיבות.

יום 5 - נסיעה לוולביס ביי Walvis Bay,דיונה 7, והעיר סוואקו Swakopmund. בבוקר, אנו יוצאים לכיוון וולביס ביי וסוואקו . בדרך עוצרים בדיונה מספר 7. דיונה צהובה וציורית, הנמצאת מימין לדרך הראשית . משם לעיירה וולביס ביי. טיול קצר באזור הלגונה (ניתן לשוט בסירה ) ובעיר והמשך נסיעה לסוואקופמונד Swakopmund (בקיצור סוואקו). לשקול לבקר ב Bird Paradise. הגעה לסוואקו (מרחק 20 דקות נסיעה מוולביס ביי) וביקור בעיר. זו עיר נחמדה, מערבית ,עם בתים ורחובות יפים במרכזה. בין היתר, הצטיידנו בסופר מרקט מקומי גדול להמשך טיולנו. משבת בצהריים וכן ב א' החנויות סגורות בעיר, למעט סופרמרקט. לנו במלון נחמד בסוואקו, הקרוי Rapmund , הכולל א. בוקר טובה (322 דולר נמיבי).

יום 6– ביקור במושבת כלבי הים בכף קרוס Cape Cross ונסיעה לקוריחאסKhorixas . נסיעה מסוואקו לכף קרוס Cape Cross (כ 110 ק"מ), שבחוף סקלטון Skeleton . במקום מושבה של כ 100 אלף כלבי ים !! יורדים מהרכב וצופים בבעלי החיים ממרחק של כ 30 מ' . ריח צחנה באויר, אולם המראה מרשים . זו שמורת טבע מוסדרת ומאורגנת. משם נוסעים חזרה (46 ק"מ) להנטיס ביי ומשם בציר 35C לקוריחאס Khorixas, מרחק 210 ק"מ. בדרך עצרנו בכפרים של בני שבט הררו ושבט דמרה. הגענו לדרומו של אזור הנקרא קאוקוולד Kaokoveld ,בו בני שבטים שונים ומעניינים. קוריחאס נמצאת בדרום אזור קאוקוולד, בו נמצאים ,בין היתר, בני שבט דמרה Damara ובני שבט הררו Herero, באזור הנקרא גם דמרלנד Damaraland . בדרכינו לקוריחאס, אנו עוצרים במספר כפרים ומקומות ,בהם אנשי שבטים אלה . לינה בקוריחאס .במקום יש קמפינג טוב.

יום 7– היער המאובן, ציורי הסלע של טוויפלפונטין Twyfelfontein והגעה אל "ארץ ההימבה". נסיעה מקוריחאס 40 ק"מ מערבה, בציר 2625 וביקור ביער המאובן Petrified Forest. רואים במקום גזעי עץ גדולים ,שוכבים על הקרקע ,שהפכו לאבן ברבות השנים . היום יש במקום פארק ובו גם צמחיה מדברית מיוחדת לאזור זה. המשכנו בנסיעה (110 ק"מ) לטוויפלפונטין Twyfelfontein וביקרנו באתר הקרוי Twyfelfontein Rock Art. במקום סלעים מרשימים ובצורות שונים, כשעל גבי חלק מהם ,יש אלפי ציורים וחריטות בסלעים, של חיות ,ציידים, מוטיבים גאומטריים ועוד. לא ידוע מדוע נעשו חריטות וציורים אלה בסלעים ,אף שיש השערה שהדבר נעשה לצורכי פולחן של קדמונים. האתר מאורגן למבקרים והסיור במקום נעשה עם הדרכה מטעם מנהלת האתר.

המשכנו משם בנסיעה צפ' מערבה ,בציר 3706 ,אל סספונטין Sesfontein 210 ק"מ). הגענו למקום בשעות אחה"צ המאוחרות. זהו, אנו בארץ ההימבה Himba. הביקור בה הוא אחד משיאי הטיול. נכנסנו לתחנת דלק ושאלנו היכן אנו יכולים לשכור מדריך מקומי, הדובר את שפת ההימבה. אחד מעובדי התחנה הצביע לעבר סככה לתיקון פנצ'רים, הנמצאת בקרבת תחנת הדלק . הלכנו לשם ומצאנו בחור כבן 35 בשם ווילי Willi, המפעיל את הפנצ'ריה, מתוך סככה (עסק של אדם אחד). אחותו עובדת בתחנת הדלק. מתברר שווילי עבד בסספונטיין לודג' הסמוך, כמדריך תיירים באזור, מספר שנים. הוא מבני ההימבה ,דובר שפתם וגם אנגלית. . בדיוק מה שחיפשנו. שאלנו אם יהיה מוכן להדריך אותנו ,החל ממחר בבוקר ולמשך היומיים הבאים, בכפרי ההימבה. הוא הביע נכונות , סגרנו על מחיר (350 דולר נמיבי ליום וחצי ,לא כולל תשר) וקבענו שעת יציאה בבוקר. ווילי הנחה אותנו לקראת הצפוי ביומיים הבאים. סיכמנו על ביקור בשני כפרים, הנמצאים באזור המרוחק כ 20 ק"מ מ Opuwo ועל לינה באחד משני הכפרים, עם המקומיים . מחר יתחיל הביקור בארץ ההימבה, אשר יימשך כארבעה ימים (מתוכם יום וחצי עם ווילי והיתר עצמאית).

לינה בקמפינג טוב ב Fort Sesfontein Lodge.

יום 8- ביקור אצל כפרי הימבה באיזור אופוו Opuwo. עפ"י הנחיות ווילי ויחד איתו ,קנינו בסספונטיין שתי חבילות מזון וטבק המיועדות למסירה לצ'יף בכפרי ההימבה בהם נבקר. כל חבילה כללה 8 ק"ג סוכר,8 ק"ג קמח תירס, 2 שקיות סוכריות לילדים וחצי ק"ג טבק לצ'יף הכפר. עלות כל חבילה 120 דולר נמיבי (מחירי 2004). לבני ההימבה יש עניין בקבלת חבילת מזון כזו ולכן גם הם מאפשרים ביקור ושהייה אצלם ,תוך אפשרות לצילום חופשי ובאופן מכבד .

יצאנו לדרך. בשלב מסוים ירדנו מדרך הכורכר בה נסענו ונכנסנו אל תוך השטח . לאחר כ 10 דק' נסיעה בשטח הגענו לפנה"צ אל הכפר הראשון. ראינו מספר סככות/בקתות מגורים ופעילות של נשים וילדים במקום. בני ההימבה הם נודדים . יש להם מקומות מגורים ארעיים וכן מספר מקומות חלופיים, ביניהם הם נודדים. כ"א מכפרי ההימבה בהם ביקרנו, היה בעצם מתחם קטן יחסית , הכולל 10 עד 20 בקתות מגורים, המשמשות בד"כ משפחה מורחבת אחת או שתיים. משמע מספר עשרות דיירים בלבד בכפר. הבקתות כאן היו בנויות משילוב של עצים יבשים ועורות בעלי חיים.

בכפר הראשון ,בו ביקרנו, לא ראינו גברים (היו במרעה). ראינו רק נשים וילדים. ווילי ניגש אל בני המקום וביקש רשותם לביקור. אלה נענו, ביודעם שיקבלו מתנה נדיבה, בצורת חבילת המזון ,שהכנו מראש. שוחחנו עם הנשים, באמצעות ווילי. הם גילו בנו עניין וביקשו לדעת עלינו ולמשש את עורינו, בעל הצבע השונה. נשות ההימבה הן חשופות חזה, צובעות גופן בחומר אדמדם ,שהוא שילוב של אבקת סלע אדומה טחונה, מהולה בשמן. שערן אף הוא טבול באותו חומר אדמדם. חלק הגוף התחתון מכוסה ביריעת עור דקה. הנשים מטפחות את המראה החיצוני שלהן ומקשטות עצמן בפריטי לבוש ותכשיטים היחודיים להן. ראינו את הנשים עסוקות בשיח נשים, הנקה, בישול והשגחה על הזאטוטים. ראינו 6 ילדים, בני שנה וחצי עד 8, יושבים מסביב לסיר אחד ובו דייסה, העשויה מקמח תירס ,חלב וסוכר (בדיוק מצרכי המזון שהבאנו להם, למעט החלב) , שהורתחה במדורת עצים קטנה . הילדים הגדולים מכניסים את ידיהם לסיר הדייסה ובכף היד לוקחים דייסה ואוכלים. תוך כדי כך, הם גם מאכילים את הילדים הקטנים מכף ידם. מראה בלתי נשכח.

בכל כפר/מתחם הימבה ישנו שטח במרכז ,הנחשב לאזור מקודש, שאסור לחצות אותו ויש לעקוף אותו. יש לדעת היכן הוא ממקום ולנהוג בהתאם. במתחם המגורים, יש גם מכלאה לפרות ועזים, המגודרת בעצים יבשים עם שער לכניסה ויציאה. בשעות היום בעלי החיים נמצאים במרעה בשטח .

לאחר כ 3 שעות שהיה בכפר הראשון, המשכנו לכפר הבא, אליו הגענו בשעה 1600 לערך. הצ'יף של הכפר קיבל את פנינו. ווילי ביקש רשות ביקור. משזו ניתנה, ראינו חיוך רחב על פניו של הצ'יף. התברר שהוא מעשן מקטרת וחצי ק"ג הטבק שהבאנו ,הגיעו ממש בזמן עבורו. גם פה, כ 10 עד 20 בקתות, אך כאן קירות הבקתה הן מחימר אדמדם, המוסיף יופי למראה הכפר . בכל בקתה משפחה גרעינית אחת, או חלק ממשפחה. אנו יושבים ומשוחחים עם בנות ההימבה כאן. הן מספרות קצת על חייהן ומרבות לשאול על היכן ואיך אנו חיים. כשמנסים להסביר על מגורים בעיר, בדירות, בבניין של מספר קומות וכו'. זה לא מובן ולא נתפס מבחינתן.

ראינו אישה חוזרת מהשדה עם שני גדיים ועם כד מים על ראשה . נקרא לה קונגי (אף שזה אינו שמה). איך שהגיעה לכפר, ישבה לשחק עם תינוקה ,שנותר למשמרת אצל אישה אחרת ,אשר שמה מבונג'אנגיר Mbundjangere (שם אמיתי) . מבונג'אנגיר היא אישה עקרה.

שוחחנו עם בני המקום ובעיקר עם קונגי ומבונג'אנגיר שגילו בנו עניין וביקשו את קירבתנו. קונגי לקחה אותנו לבקתה בו היא גרה ( משהו כמו 10 מ"ר ) והראתה לנו המקום מבפנים. לפתע, היא מבקשת, באמצעות ווילי, שאבוא לחלוק עימה את יצועה. אנו מסרבים בנימוס. ווילי מסביר שמקובל בחברת ההימבה, שאישה חולקת יצועה עם מי שהיא רוצה. אם וכאשר הבעל שלה תופס אותה בשעת מעשה, על הגבר הנתפס לשלם לבעל "הנבגד" ,כך וכך בעלי חיים. הבעל יודע שנשים מקיימות יחסים עם גברים שונים, בעת שהוא נעדר מהבית. זו התרבות והמנהג. לכן, אין לו בעיה עם האישה. שהרי גם הוא נוהג כך.

השמש החלה לרדת . אור הדמדומים האיר בזהוב את קירות הבקתות האדמדמות. ילדים הסתובבו בחוץ והטילו צללים על קירות המבנים. המראות מרהיבים. צ'יף הכפר מסתובב ומסלסל עשן ממקטרתו. עם ערב, הבקר והעזים חוזרים מהמרעה ומוכנסים לדיר ,המצוי באמצע המתחם. לפני חשיכה ,אנו מקימים אוהל בסמוך ומתארגנים ללינת ללילה . ארוחת ערב, מהמזון שרכשנו בסופרמרקט בסוואקו, אנו אוכלים בעמידה, ליד המכונית, המשמשת לנו כשולחן. ווילי מתארגן ללינה בתוך הרכב ואנו נכנסים ללינה באוהלנו. קר בלילה. אנו מצוידים היטב.

יום 9- פרידה מכפר ההימבה השני והגעה ל Opuwa . השכמה עם שחר. רוחצים פנים ושניים במי בקבוק וחווים את פעילות הבוקר במתחם. עדיין קר בחוץ. הנשים עוטפות את גופן החשוף בשמיכה. חלק מהנשים עסוקות בחליבת הפרות והעזים שבדיר, חלק עסוקות בהכנת דייסה לארוחת הבוקר ,טיפול בילדים וכו'. גבר, שטרנזיסטור צמוד לאוזנו, מסתובב ליד הדיר ועוד מעט יצא עם הבקר למרעה.

מבונג'אנגיר, בת ההימבה העקרה, מציעה לירדנה, להתלבש כמו בת הימבה. היא מציעה לה את בגדיה ותכשיטיה. היא הזמינה את ירדנה לבקתה שלה ושם הלבישה וקישטה אותה. ירדנה הולבשה בכיסוי מעור של בת הימבה על חלק גופה התחתון וקושטה בתכשיטים ואביזרים דקורטיביים של מבונג'אנגיר . אלה כללו ענק מעוצב מעור ועוד מיני שרשרות התלויות על הצוואר, צמידים וכיסוי לרגליים המונח מעל הקרסול. והנה לנגד עיננו "בת הימבה" לבנה ,העונדת לשם שינוי חולצת טי-שרט כחולה. כשירדנה יצאה מהבקתה, הייתה התרגשות רבה מסביב. נשות ההימבה במקום ביקשו להצטלם עם ירדנה. מבונג'אנגיר היתה מאושרת ונהנתה ממעשה ידיה. חיוכים לרוב. פה ושם צחוקים. ירדנה מעידה, כי מבונג'אנגיר הוקסמה מגופה החשוף (של ירדנה) בבקתה והרבתה לנגוע בו ולחוש אותו. גם מחוץ הבקתה ,היא הרבתה לנגוע בבטנה של ירדנה, בפניה, בידיה ובכתפיה. חגיגה. חוויה.

בסביבות השעה 0930 בבוקר נפרדנו מבני כפר ההימבה המקסים הזה. בנות המקום, הילדים והצ'יף ליוו אותנו למכונית . הודנו להם ויצאנו לדרך. התכנית להיום היא להחזיר את ווילי לסספונטין ולחזור לעיירה , שהיא מרכז עירוני באזור מרוחק זה ,בו חיים שבטים שונים. בהחזרת ווילי לסספונטין וחזרה לאופווה, איבדנו יותר משלוש שעות . זמן שיכולנו לחסוך, אילו היינו מסכמים עם ווילי מראש, שאנו נפרדים ממנו באופווה ולא מחזירים אותו לסספונטיין, גם אם זה כרוך בתוספת תשלום .לא היינו ערים לזמן ומרחב הנדרשים להחזרתו, בעת שסיכמנו עימו. ווילי הוא מדריך מעולה עם אישיות טובה.

בשעות אחה"צ המוקדמות, הגענו ל אופווה Opuwa. טיילנו בעיירה וברחוב הראשי שלה. נכנסנו גם לסופרמרקט מקומי ורכשנו חבילות סוכר וקמח תירס ,שישמשו אותנו בימים הבאים ,כשי לבני ההימבה, אותם נבקר. ראינו בעיירה אנשי הימבה ואנשי הררו Herero. נשות ההררו לובשות שמלות צבעוניות ולראשן כובע שצורתו קרני שור.

לקראת ערב, התמקמנו ללינה בקמפינג טוב ומאובזר ב Opuwa, הקרוי Oreness והמצוי ליד תחנת הדלק Shell.

יום 10 – מפגשים עם אנשי הימבה ובני שבטים אחרים. ביקור במפלי אפופה Epopa Falls .

נסיעה לכיוון צפ' מע' אל מפלי אפופה Epopa Falls . הנסיעה , כ 150 ק"מ, נמשכת כ 7 שעות. בדרך עצרנו ,לביקור קצר בכארבעה כפרים של בני שבטי הימבה, הררו, זמבה Zemba (כהי העור) ואחרים. הדרך מעניינת ובמהלכה אנו מעניקים, מספר פעמים, טרמפ לבני המקום וחווים אינטראקציות אנושיות מעניינות עימם. התרשמנו, כי איכות כפרי ההימבה באזור זה פחות טובה מבאזור אופווה , מבחינת העניין למבקר זר. יתכן והדבר נובע מכך, שלא נכנסנו עמוק לתוך השטח ,לחפש כפרים, הרחוקים מגישה נוחה לתיירים.

הגענו לאפופה. מפלי אפופה נמצאים בסמוך לנהר Kunene,המשמש גבול טבעי עם מדינה אנגולה, בצפ' מע' נמיביה. הנוף באזור זה מקסים. הרים, מפלים יפים, צמחיה מדברית, עצי באובב ענקיים ובצורות שונות ,נהר זורם ואנשי הימבה. שילוב קסום. אנו מטיילים רגלית באזור וסופגים את המראות. מתארגנים ללינה בקמפינג, המצוי בחורשה, ליד המפלים.

יום 11- יום נסיעה מEpopa דרומה לקמנג'אב Kamanjab . היום הוא יום נסיעה בעיקרו, עם מספר עצירות קצרות בדרך ,לביקור בכפרים. בדרך עצרנו ליד מקום ובו בני שבט האקוונה Ha-a-ka-wa-na. בהמשך עצרנו ליד אנשי שבט הזמבה Zemba (לנשים צמידים ברגליים עם עץ מעוטר).

הנסיעה לאופווה Opuwa נמשכת 6-5 שעות . לאחר תדלוק והתרעננות באופווה המשכנו בנסיעה עוד 3 וחצי שעות לקמנג'אב Kamanjab. לינה בעיירה זו, בקמפינג מעולה, הקרוי Kamanjab Rescamp, בו הייתה גם ארוחת ערב מצוינת.

יום 12- ספארי בפארק אטושה Etosha National Park . מ Kamanjab נסענו לכיוון Outjo. כ11 ק"מ לפני אוטג'ו פנינו צפונה, בכביש המוביל אל הקמפ המערבי של פארק אטושה Etosha National Park (מרחק כ 100 ק"מ מOutjo (.פארק זה ,כאמור, הוא אחד הגדולים באפריקה ויש בו מגוון רחב של חיות בר. מומלץ לקנות מפה של הפארק בסופרמרקט המקומי. יצוין כי זו שמורה גדולה ואפשר לטייל בה שבוע ויותר. מראש הגבלנו עצמינו ליומיים נטו ( 3 ימים ברוטו) .

נכנסנו לפארק אטושה, דרך שער אנדרסון. הגענו לאתר הקמפינג בקמפ המערבי Okaukuejo, לצורך רישום והקמת האוהל. בסביבות השעה 1230 התחלנו את ביקורנו בפארק.

סובב בעיקרו סביב בורות מים רבים, הפזורים בשטח השמורה. בור מים כאן, משמעו מאגר מים עילי ,בד"כ באורך ורוחב של 50 עד 150 מטרים, המצוי בקרחת מדבר. המראות בבורות המים מגוונים ושונים ממקום למקום. ההתרחשות סביב בור המים מעניינת מאוד. עדר של אנטילופות וזברות מגיע לשתות מים. ג'ירפות מצטרפות. בעלי החיים ערניים ובוחנים כל הזמן את סביבתם, מחשש שיגיע טורף. לפתע מגיעים הפילים. כל החיות עוזבות את מאגר המים ומאפשרות גישה ו"פרטיות" לפילים, החיות הגדולות. כל זמן שהפילים שותים מים, יתר החיות ממתינות בסבלנות ,לרגע בו יפנו הפילים את המקום. רגע זה מגיע ושוב ניגשים לשתות ,בזהירות מטורף.

לקראת חשיכה אנו חוזרים לקמפינג, ללינה. הלינה אפשרית באוהל קמפינג, או בחדר . מי שמעוניין בחדר חייב להזמין מראש. לא היה צורך להזמין מראש מקום לאוהל בקמפינג . מחיר החדר סביר ונוח. אנו לנו באוהל שלנו בקמפינג, כי לא היו חדרים פנויים כשהגענו. בלילה, שמענו מתוך האוהל, קולות של חזירי בר, שהסתובבו ממש לידנו, בשטח הקמפינג. כנראה שחיפשו שאריות אוכל. לא היינו מודאגים.

יום 13–המשך ביקור בפארק אטושה. עם בוקר, הכנסנו הציוד והאוהל לרכב והמשכנו לטייל בחלקו המערבי של הפארק (עד הצהריים). אופי הביקור דומה ליום מאתמול. התרחשויות של בעלי החיים בטבע, בנוף המדברי של נמיביה , מרתקות.

אנו נוסעים לצדו המזרחי של הפארק, אל קמפ נומוטוני המזרחי Numutoni . לאחר קבלת מקום לינה בקמפ, אנו יוצאים לטיול אחה"צ, באזור זה. הנסיעה בפארק היא עצמאית ברכב שלנו, בדרכי כורכר מסודרות ומשולטות. תוך כדי נסיעה ,נתקלים, פעמים רבות, בבעלי חיים החוצים את דרך הכורכר, או נמצאים לצד הדרך. ג'ירפות, פילים, עדרי זברות, אריות ,סוגים שונים של אנטילופות ועוד. עוצרים לחוות את המראות ומצלמים. בנסיעתנו, אנו נעזרים במפת הפארק ,הכוללת סימונים של בורות המים. אין קושי לטייל בפארק עצמאית וללא ההדרכה. כמובן, שהדרכה מעשירה-העדפנו לטייל לבדנו. בסוף היום-לינה במחנה המזרחי.

יום 14- המשך ביקור בפארק אטושה ונסיעה ל Grootfontein השכמה מוקדמת ויציאה למאגר מים הסמוך למקום הלינה שלנו. המראה במאגר המים ,בזמן זריחה, מרהיב. בעלי החיים ניגשים אל המים, שותים ועוזבים את המקום. המים בוהקים, בצבע הכתום של הזריחה.

חזרנו לארוחת בוקר בקמפינג . לאחריה ,המשכנו לבקר בפארק עד השעה 1400 לערך .

יצאנו מהפארק, ונסענו (כ 90 ק"מ) אל Tsumb . משם נסיעה 60 ק"מ אל העיר גרוטפונטיין Grootfontein. גרוטפונטין משמשת עבורנו , כבסיס יציאה לטיול ביומיים הבאים לאזור הקרוי "ארץ הבושמנים" Bushmanland, בה נתוודע לבושמנים , בני שבט ציידים.

נסיעה אל הבושמנים מחייבת היערכות מיוחדת. בשנה בה ביקרנו, לא היו תחנות דלק בארץ הבושמנים. משמע יש לצאת מגרוטפונטין עם מספיק דלק, שיאפשר נסיעה אל הבושמנים וחזרה, ללא תדלוק. ידענו זאת מראש, כבר בשלב תכנון הטיול. מרחק הנסיעה הלוך ושוב אל ארץ הבושמנים הוא כ 600 ק"מ, עם הנסיעה בין הכפרים שם. הרכב ששכרנו היה רכב 4X4 עם מיכל דלק כפול, שאיפשר לנו 750 ק"מ . ליתר בטחון, הצטיידנו גם בג'ריקן דלק רזרבי, ששמנו עם הציוד שלנו ברכב. בנוסף ,הצטיידנו במזון ,לכלכלה עצמאית, מאחר תשתית התיירות היחידה שהייתה זמינה עבורנו, היא הלודג' בטוסמקווה Tsumkwe.

לינה בגרופונטיין, בקמפינג מצוין הקרוי Di Kral Camp. ממוקם כ 6 ק"מ מהעיירה לכיוון צפון על הכביש הראשי, ובו גם בית סטייק טוב (מאוד מומלץ). במקום ניתן להשכיר חדרים ללינה וכן יש קמפינג מסודר לבעלי אוהלים.

יום 15- ארץ הבושמנים Bushmanland. נסיעה לכיוון טסומקווה . בדרך, עצירה בכפר בושמנים מסורתי, הקרוי Baracha. הגענו אליו במקרה, בעקבות שילוט שראינו בדרך. זהו פרויקט תיירותי של קהילת הבושמנים, המציג כפר לדוגמא פעיל, בו חיות מספר משפחות. הכפר ממוקם מיד לאחר המחסום הממשלתי, כ 180 ק"מ מגרוטפונטיין. יש לסטות מהכביש הראשי, היכן שממוקם השלט ולהיכנס בדרך עפר כ 6 ק"מ אל הכפר. מצריך רכב 4X4 , או 2X2 עם עבירות טובה, מאחר והנסיעה היא בדרך חולית. בכפר מקבל אותנו מדריך מקומי, מבני השבט. אנו שוהים כאן כשעה וחצי . מתרשמים משגרת יומם של בני המקום ומתקשרים איתם באמצעות המדריך. בין היתר, אנו מבקרים בבית הספר הקטן שבכפר ונכנסים לאחת הכיתות, לאחר קבלת רשות. הילדים בכיתה ואנחנו מתמוגגים זה מזה. שתי נשים מקומיות צעירות גילו בנו ענין ולימדו את ירדנה כיצד להרכיב כיסוי לראש מיריעת בד. ראינו גם נשים המכינות תכשיטים – צמידים, ענק לצוואר וכו'- העשויים מחתיכות קטנות של קליפות ביצת יען.

אנו מקבלים הסבר על אורח החיים של הבושמנים ועל האופן בו חיים וצדים הבושמנים בטבע .

לבושמנים מבנה גוף ותווי פנים מיוחדים ,המאפשרים זיהוי קל יחסית ,של מרביתם. בכפר רכשנו ערכת צייד של צייד בושמן. היא כוללת גליל עץ חלול, הנתלה על הכתף ומשמש מארז חצים. בתוכו, כ 10 חצים מסוגים שונים, עם ראשי חץ שונים וערכת רעל, בה טובלים את ראשי החץ. כמו כן רכשנו ערכת הרחה של צייד, הכוללת שריון של צב קטן אמיתי ובתוכו מעין צמר גפן , טבול בריח.

הגענו לטסומקווה Tsumkwe. חיפשנו במקום מדריך/מתורגמן מקומי דובר אנגלית ומצאנו אחד כזה. לאחר, התארגנות ללינה בקמפינג , בלודג' שבמקום, יצאנו, עם הרכב (בשעה 1400 לערך ) לבקר בשני כפרים באזור . הנסיעה לכפר הראשון, הקרוי מאקורי Makuri נמשכה כשעה. כמובן אנשי הכפר לא ציפו לביקור שלנו. בכפר היו בעיקר נשים וילדים ומעט גברים. הביקור עורר התרגשות ,בעיקר בקרב ילדי המקום שנתקבצו סביבנו. ירדנה החלה להפעיל אותם בריקוד ובשירה. היה כף הדדי. לאחר שחווינו את שגרת החיים בכפר זה, המשכנו לכפר נוסף, ששמו אינו בידי. לקראת ערב , חזרנו ל Tsumkwe ונפרדנו מהמדריך. שילמנו לו 20 דולר נמיבי והוא היה מרוצה. תודות למדריך הצלחנו להגיע לכפרים שאינם לאורך נתיב הנסיעה ,קיבלנו ממנו מידע והוא סייע לנו לתקשר עם המקומיים. לפני חשיכה, הגענו ללינה בקמפינג בלודג'. בדיעבד, התברר לנו, כי ניתן ללון בקמפינג גם בכפרים של הבושמנים, אם המבקר מצויד באוהל ותמורת סכום נמוך.

יום 16- ארץ הבושמנים Bushmanland ונסיעה חזרה לגרופונטיין ול Otjiwarongo. עזבנו את טסומקווה בבוקר, כשכיוון הנסיעה שלנו הוא חזרה לעיר המודרנית Grootfontein. בדרך עצרנו בכפר בושמני נוסף (כ 50 ק"מ מטסומקווה לכיוון גרוטפונטיין),המצוי משמאל לדרך ,ממש ליד דרך הנסיעה. הגענו אל הציביליזציה, כלומר לגרוטפונטיין, בצהריים . עם הגיענו ,הלכנו לבקר באתר בו נפל מטאור מהחלל. מדובר במטאור הגדול בעולם ,הקרוי Hoba Meteorite והנמצא ליד Grootfontein. משם נסענו אל עיירה בשם אוטג'יוורונגו Otjiwarongo . נשארנו ללון בעיירה מערבית נחמדה זו, בה היו עצי ג'קרנדה רבים בפריחה . לנו במלון בשם Out of Africa .

יום 17 – וינדהוק Windhock. בדרכינו לעבר ווינדהוק (עיר הבירה של נמיביה), אנו נוסעים כשעה וחצי ועוצרים באוקאהנדג'ה Okahandja . ביקרנו בשוק של אומנות גילוף עץ ומלאכת יד, הנמצא כאן. שוק יפה שניתן למצוא עבודות אומנות יפות. משם, נסיעה לווינדהוק (כ 100 ק"מ) .הגעה בצהריים. החזרת הרכב השכור. לאחר קבלת חדר במלון, אנו יוצאים לטיול רגלי במרכז ווינדהוק. זו עיר מערבית ובמועד בו ביקרנו בה, לא היה בה עניין מיוחד.

לינה ווינדהוק.

יום 18- טיסה חזרה מווינדהוק לת"א.

מספר הערות לסיום

מסלול הטיול- מסלול הטיול שתואר לעיל נראה לי כמינימלי למי שרוצה לחוות מדינה זו ואת אפריקה.

שניתן להוסיף ימים, אם רוצים להעמיק יותר. זאת, בעיקר באזור המדבר בדרום ובאזורים של חבל קואקוולנד Kaokoland בצפ' מע' וחבל הבושמנים Bushmanland בצפ' מז' המדינה. יש גם אזורים נוספים לביקור בנמיביה, בהם לא היינו.

השכרת רכב ונהיגה בנמיביה:

השכרת הרכב היא יקרה יחסית בנמיביה. זאת משום הבלאי הגבוה לרכב שם ,הנובע מנסיעה למרחקים ארוכים, בדרכי כורכר (מרבית דרך הנסיעה היא בדרכים כאלה),רכב 4X4 ולתקופת ההשכרה ארוכה. לאחר בדיקת מחירים בחברות השכרה, בחרנו בחברת השכרת רכב בשם Advanced, שלהלן פרטיה: www.advancedcarhire.com

info@advancedcarhire.com

זו חברה אמינה ולא היו לנו בעיות עם הרכב . הזמנו רכב ניסן 4X4 ,דאבל קבינה, שנה על הכביש עם 74 אלף ק"מ. עלות הרכב 765 דולר נמיבי ליום (בהשתתפות עצמית מופחתת להורדת ביטוח EXCESS ל8000 דולר נמיבי).

הנסיעה בנמיביה, בשנה בה טיילנו בה (2004), הייתה בעיקרה בדרכי כורכר לא סלולות gravel roads. דרכי הכורכר הן טובות ומהודקות. רק סביב עיר הבירה, ווינדהוק, היו כבישי אספלט, באורך של מספר עשרות ק"מ, לכל כיוון. מהירות הנסיעה בדרכי הכורכר היא 70 עד 80 קמ"ש בממוצע ,אם כי ניתן לנסוע גם במהירות של 90 קמ"ש. נסיעה במהירות גבוהה מסוכנת ,משום שאם יש בור או מכשול בדרך, עלולים להיגרם תאונה או נזק לרכב. יש גם לדעת, שטווחי הנסיעה הם מאוד ארוכים ושירותי דרך אינם זמינים (למעט בערים וכאלה יש מעט ולא בכל מקום). אמנם חברת ההשכרה מתחייבת לספק רכב חלופי, אולם עד שיסופק, יקח זמן לא קצר. זה סיכון שלוקחים בטיול מסוג זה. לכן חשוב שהרכב יהיה חדש יחסית, אמין, רצוי 4X4 (מאפשר כניסה לתוך השטח באזור של ההימבה והבושמנים). מומלץ גם לקנות כיסוי ביטוחי מירבי לרכב, לאור המתואר לעיל.

לינה - כאמור, מרבית הלינות שביצענו היו באוהל באתרי קמפינג מוסדרים, ברמה טובה, עם מקלחות ושירותים. בחלק מהמקומות הייתה אף מסעדה במקום. אפשר ללון בחדרי מלון בכל האזורים והמקומות בהם היינו.

מדריך לכפרי הימבה- כאמור שכרנו במקום, את שרותיו של ווילי (ראו תיאור לעיל). פרטיו, נכון לספט' 2004:

Willy Vehihama Kasupi

P.O.Box 39

Kamanjab

Namibia

Tel. 065-275509

עלויות- בתיאור לעיל שולבו ,פה ושם עלויות הכרוכות בטיול זה. אלה עלויות של שנת 2004. נכון לספט' 2004 (מועד הטיול שבוצע) ,שער 1 $US = 6.3 דולר נמיבי = 4.4 ₪.

ספר מומלץ- לצורך תכנון הטיול וביצועו נעזרתי בעיקר בספר הטיולים של הוצאת Bradt הבריטית,על נמיביה. הוא בעיני, הטוב ביותר לצורך זה. Namibia, The Bradt Travel Guide . הספר כולל מידע מפורט ומפות מועילות.

-סוף-

.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Amikam Shuv-Ami?

הפוסט הבא ›
 טנזניה -  14 יום*  Tanzania Wildlife Safari
טנזניה - 14 יום* Tanzania Wildlife Safari
מתוך הבלוג של Amikam Shuv-Ami
03-01-2017
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
ארגנטינה - שרותי תיירות  Argentina-Tour Operators
ארגנטינה - שרותי תיירות Argentina-Tour Operators
מתוך הבלוג של Amikam Shuv-Ami
03-12-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Amikam Shuv-Ami »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×