סיג`ס - מידע על העיירה היפה של קוסטה ברווה

סיג`ס (Sitges) - היא קרובה מספיק לברצלונה, יש בה ים, טיילת, שפע מסעדות, רובע עתיק וציורי המשקיף אל הים, מוזיאונים מעניינים, מדרחובים, חנויות והרבה שמש. מי צריך יותר לטיול קצר מחוץ לעיר.
אביב כנען
|
מפה
תמונה ראשית עבור: סיג`ס - מידע על העיירה היפה של קוסטה ברווה
© ליאור כהן

ביקור בסיג'ס

מאז ומתמיד נמשכו לסיג`ס אמנים כבחבלי קסם. ציירים היוצרים תחת כיפת השמיים החלו פוקדים אותה עוד משלהי המאה ה- 19, בשל חוף הים שלה ואורה המיוחד, ואילו אומני זרם הנואוסנטיזמו (המאה ה- 20) הקטלונים ראו בנוף העירוני שלה סמל לקלאסיות ולתרבות. ממחצית ועד שלהי המאה היוותה סיג`ס אבן שואבת למרבית הזרמים האמנותיים. כיום סיג`ס היא עיר קוסמופוליטית ואתר נופש מבוקש שהשכילה לשמר את פשטות אורחותיה. שלוש סיבות עיקריות יש לדעתי, המצדיקות ביקור בסיג`ס, אם אתה חובב שמש וים ורוצה להתרחץ, לתפוס שמש ולהנות מן החופים הרבים בעיירה, אם כבר מיצית את ברצלונה ואתה מחפש משהו קרוב אבל שונה, או אם אתה רוצה להשתתף באחת המסיבות הרבות הנערכות בעיירה הזו (בעיקר בקייץ) לתפוס ראש ולחוות את האוירה ב"עיר הורודה".

לפני זמן לא רב ביקרו אצלי אילנה ורותי, לאחר ששבענו ממראותיה של ברצלונה, ומחשש פן יקהו חושינו ונחדל להעריך את כל היופי הנאצל שבה, החלטנו לצאת ליום כיף בסיג`ס, הנמצאת כחצי שעה נסיעה ברכבת דרומית לברצלונה. הרכבת ממוזגת ומהירה ומסלולה נע לאורך חופי הים התיכון וחולף לעיתים דרך מנהרות .בלשכת התיירות בברצלונה הצטיידנו מבעוד יום במפה של העיר, ובבוקר עלינו לרכבת העוברת דרך סיג`ס והתיישבנו בסיפון העליון שוקעים בפטפוטי רכילות ובהסתכלות על הנוף. עד שהכרוז חזר ואישר באזנינו בשתי שפות: `התחנה הבאה סיג`ס`. בהגיענו ירדנו לרציף עם עוד רבים אחרים חוצים את המעבר התת קרקעי ונבלעים בנחשול האדם שמנו פעמינו לעבר מרכז העיר.

לסיג`ס שלושה חלקים עיקריים: מרכז העיר הנושק לים ובצידו הרובע העתיק, הכנסיה, שלושה מוזיאונים שעוד ארחיב בהם, רחובות צרים חלקם מדרחוב ובהם שלל חנויות והיצע רב של מסעדות ובתי קפה. החלק השני הוא הטיילת החולפת במקביל לים התיכון ולצידה חופי רחצה והחלק השלישי הוא שכונות המגורים המשתרעות מעט פנימה יותר.עם יציאתנו מתחנת הרכבת בעוד אנו צועדים לעבר מרכז העיר חלפנו במדרחוב עתיר חנויות. לאחר בחינה מדוקדקת של תכולתן והקלת הלחץ על הארנק, שהביאה את הגברות על סיפוקן ברכישת אבזרי אופנה וביגוד שהיו אכן נאים לעיין וזולים במיוחד התישבנו באחד מבתי הקפה שעל שפת הים ונהנינו מקפה, סנדוויץ` ואויר-ים נעים.

לתחילת הכתבה

מוזיאונים ואתרים

עם השקטת פעילות היתר של הקיבה ומשזו הגיעה לסיפוקה יצאנו לשוטט ברובע העתיק, מציצים בכנסיה הקטנה שעל הצוק, וביקרנו גם בשלושת המוזיאונים שבעיר, האוצרים את מורשת האומנים ותומכי האומנות במאה וכמה השנים האחרונות שהתגוררו בעיר.

מוזיאון קאו פראט - הבניין בו שוכן המוזיאון שימש כביתו הפרטי והסטודיו של סנטיאגו רוסיניול, מן הבולטים שבאומני המודרניזמו הקטלוני. רוסיניול הגיע לסיג`ס בשנת 1891, בהיותו בן 31 עת שב משהות בת שבע שנים בקרב הבוהמה של פריז. הוא רכש שני בתי דייגים בחלק העתיק של העיר, שיפץ אותם והקים את Cau Ferrat . הוא כינה את המקום Cau שפירושו "מחבוא" או "מאורה", כיוון שיועד כמקלט לאוהבי שירה, ו- Ferrat שפירושו "עשוי ברזל" בשל אוסף חפצי הברזל המחושל שנהג ללקט עוד מימי נעוריו. הגעתו של סנטיאגו רוסיניול סימנה את תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה של סיג`ס. רוסיניול דגל בתפיסת אומנות רוחנית, שתורגמה לאורח חיים פורץ דרך ומנפץ מוסכמות. סיג`ס היתה אחד ממרכזי העצבים של תפיסת בוהמה זו ו- Cau Ferrat מקדשה. החשובים שבמשוררי, ציירי וסופרי התקופה החלו פוקדים את Cau Ferrat וכאן נהגו היוזמות האומנותיות הנועזות ביותר.

שנתיים לאחר מותו של מייסדו, בשנת 1933, הוסב Cau Ferrat למוזיאון האוצר כמה אוספים הקשורים לרוסיניול ולמודרניסמו בכלל. המוזיאון כולל רישומים וציורים מתקופות שונות המראים את התפתחותו האומנותית של רוסיניול. כגון: "הנערות בחצר הכחולה" או "נערה אוחזת פרח ציפורן", צוירו כאן בין השנים 1891 ו- 1895, שהיו שנות מפתח בקריירה של האומן. כמו כן כולל האוסף עבודות של אומנים בעלי קירבה לרוסיניול ולרעיונותיו האסתטיים. רבות מן היצירות המוצגות מאיירות את יחסיו של רוסיניול עם יוצריהן. כגון: רוסיניול וקסאס מציירים זה את דיוקנו של זה, המתוארך מן התקופה בה התגוררו שניהם בפריז. בנוסף ניתן לחזות שם בחפצי קרמיקה רבים, צנצנות רוקחות, קדרות, פריטים ארכיאולוגיים מזכוכית וארד שנחשפו על-ידי רוסיניול עצמו, ואוסף חפצי זכוכית עתיקים.

מוזיאון מאריסל דל מאר - שוכן בבית ששימש משכנו הפרטי של צ`רלס דירינג שהיה חובב ואספן אומנות ומציג אוספים הקשורים לסיג`ס, למודרניסמו ולאיסוף אומנות ככלל. המוזיאון כולל גם את הבית המכונה Can Xicarons מבנה נמוך ששימש את הצייר רמון קסאס ידידו של רוסיניול. האוסף כולל יצירות המייצגות טווח רחב של תקופות וסגנונות, לרבות ציורי קיר רומנים, ציורים גותיים על עץ, ומספר פסלים גותיים, שהמרשים בהם פסל הבהט "בתולה" מן המנזר סנט מיקל דה פאי. באוסף גם יצירות מתקופת הרנסנס, למשל קישוט המזבח מעשה ידי Maluenda המכונה "גבירתנו של המלאכים". והתחריטים מן המאה ה- 15 "גבירתנו של האגס" ו "גבירתנו של הרימון". קומת הקרקע כוללת אוסף ריהוט מתקופות שונות ובסגנונות שונים. בשני אולמות נוספים המוקדשים לצי הקטלוני במאה ה- 18 ולימיית הדייג מוצג אוסף מרשים של כלי שייט, ציוד דייג, דגמי סירות ורישומים פרי עטו של אמרנסיה רוג` אי ראוונטוס מי שהיה צוער בצי ובימיית הדייג הקטלוניים ושימש כמתעד דברי ימי העיר.

בית ליופיס -המוזיאון הרומנטי - לקראת סוף המאה ה- 18 נהנתה סיג`ס מתקופת שגשוג כלכלי. המסחר עם איי הודו חולל מהפך, שהאיץ את יצור היין המקומי ואת תעשיית הטקסטיל. אף על פי כן, השינוי לא מהר לתת אותותיו בסיג`ס. גבולותיה שורטטו עדיין במדויק על-ידי המבצר והחומה שהקיפה אותה. בשנת 1793, הקים ז`וזפ בונוונטורה פאלס בן לאחת המשפחות המבוססות בעיר בית חדש מחוץ לחומות. משך שנים, עד אשר כותר סביבו ברצף העירוני המתפשט, היה Can Llopis המבנה החשוב ביותר בין אלה שהוקמו מחוץ לחומה.

לבית ליופיס סגנון נאו-קלאסי, מחמיר ביותר בעיצובו החיצוני. כאשר הוקם ניצב למעשה בלב אזור שדות כפרי, אף שכבר אז היו תוכניות לפתח את רחוב Sant Gaudenci דבר הבא לביטוי בהעדר חלונות הפונים לכיוון צפון. עיצוב הפנים של הבית משיב אותנו לאורח החיים של המאה ה- 19, בו שולט הסגנון הקיסרי. הריהוט בעל ההשראה הקלאסית, שעוצב ללא פיתולים ועם פרטי מתכת, מתערב לעתים בסגנון הרומנטי הבורגני בעל שפע פיתוחים ועיקולים.

במנורות השמן, מן המאה ה- 18, מתחוורות מערכות התאורה הראשונות שהתבססו על נרות ושמן. בחלפנו מחדר אחד למשנהו, ניתן לחזות בהתפתחות התאורה ב"מאה של הקדמה": מפמוטים ונברשות עמוסות נרות לתאורת גז. המגוון הדקורטיבי במקום מפואר ביותר וחושף את אורח החיים של המעמד הבינוני באותה תקופה. המוזיאון כולל פריטים ממקורות שונים: ציורי קיר, מערכות פורצלן מסקסוניה, זכוכית מבוהמיה, שעוני קיר, וילאות ושטיחי דמשק, צעצועים, כלי נגינה, ספרים וקלפים. הסיור בבית לוקח אותנו בין החדרים השונים ובהם חדרי השינה, אולם הריקודים, חדר המוסיקה, חדר המשחקים, חדר התפילה המשפחתי, היקב, הספריה,גינת הבית ומתקן השירותים המצדיק תשומת לב מיוחדת. כמו גם כלי נגינה שהיו בשימוש אותה תקופה ובקומת הקרקע ניתן לראות גם המחשות תלת מימדיות מאחורי זגוגיות המשקפות סצנות מהחיים באותה תקופה.

המוזיאון הרומנטי אוצר גם את אוסף הבובות של האומנית והסופרת לולה אנגלדה, ובו מעל ל- 400 בובות מארצות שונות. העתיקה ביותר היא מן המאה ה- 17, ורבות אחרות מן המאות ה- 18 וה- 19. הבובות עשויות עץ או עיסת נייר, בובות חרסינה, בובות מנגנון הנעות לצלילי מוזיקה. אין באוסף שאיפה לאיתור פריטים נדירים ובלעדיים גרידא, אלא תשוקה רגשית לשמר את אורחות החיים ההם שהיו ואינם כפי שנשתמרו במחוות ובמנהגים של אותן בובות.

לטעמי האישי המוזיאון הזה הוא המוצלח מבין השלושה וחבל להחמיצו. את הסייסטה בין שתיים לארבע (או לחמש) בה המוזיאונים והחנויות סגורים (דבר שיש לקחת בחשבון בתכנון הסיור) ניצלנו לארוחת צהריים באחת המסעדות המציעה Menu del Medio Dia תפריט צהריים קבוע ומוזל המאפשר בחירה של מנה ראשונה מתוך כשלוש הצעות, מנה עיקרית שוב בחירה מתוך כמה וקינוח בתוספת שתיה קלה, לחם וקפה.

בדרכנו חזרה לתחנת הרכבת על מנת לשוב לברצלונה עברנו שוב דרך כמה חנויות משלימים רכישות.

לא היתה זו הפעם הראשונה בה ביקרתי בסיג`ס. לפני כמה חודשים נסעתי לשם לסוף שבוע. שכרתי חדר באחד הפנסיונים הרבים (לצד עשרות בתי המלון). הפנסיון שכן בבית הפרטי של אנטוניו שכלל רק ארבעה חדרים להשכרה. הקומה הראשונה משמשת את אנטוניו עצמו ובה גם סלון לשימוש האורחים וחדר אוכל הגובל בגינת הבית. בקומה השניה נמצאים חדרי האירוח, לכל חדר אמבטיה ושירותים צמודים. היה זה סוף שבוע מענג אני זוכר שטיילתי בעיר, ביקרתי במוזיאונים ונהניתי משפע המסעדות ובתי הקפה וגם ביצעתי גיחה קצרה לכמה מבין עשרות הבארים ולכמה מן הדיסקוטקים הפזורים בעיר והעברתי כמה שעות באחד מחופי הרחצה.

לתחילת הכתבה

טיפים

  • בטרם צאתכם לדרך הקפידו להצטייד במפת העיר ובעלוני מידע על המוזיאונים אותם ניתן להשיג בלשכות התיירות בברצלונה, הן בפלאסה קטלוניה והן זו שבארמון רוברט ברחוב Passeig de Gracia פינת שדרת Diagonal.
  • הרכבת העוברת בסיג`ס היא הנוסעת ל- Vilanova או ל- Sant Vicente de Calders יוצאת מתחנת Passeig de Gracia בתדירות של כ- 4 רכבות לשעה ועוברת גם דרך Estacio de Sants. העיירה איננה התחנה הסופית ולכן שימו לב להכרזות ברכבת ולשילוט המופיע בקרון המציין את התחנה הבאה.
  • בהפסקת הצהריים בין 14:00 ל- 16:00 רוב החנויות וכל המוזיאונים סגורים ולכן רצוי לנצל את הזמן לארוחת צהריים, הפסקת קפה או רביצה בשמש.
  • במוזיאון הרומנטי מתקיימים סיורים מודרכים בלבד ועל כן בהגיעכם כדאי לעבור במקום ולברר מתי מתקיים הסיור הקרוב באנגלית, ספרדית, צרפתית, קטלונית או גרמנית ועל פי זאת לתכנן את סיורכם בעיר. על אף נסיונות השכנוע שלי, הם עדיין לא ערוכים למתן סיורים בעברית. חבל!
  • ניתן לקנות כרטיס משולב לשלושת המוזיאונים ומחירו זול יותר מכרטיס נפרד לכל מוזיאון.

שעות פתיחה של המוזיאונים:

ימים ג`-ו` 09:30 - 14:00; 16:00-18:00
שבת: 09:30-19:00 (ללא הפסקה)
ראשון: 09:30-15:00

בין ה- 15 ביוני ל- 15 באוקטובר:
ימים ג`-ו` 09:30-14:00; 17:00-21:00

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×