סידורים אחרונים בטוקיו

את פעולותיי בימים האחרונים שלי בעיר חישבתי בזהירות רבה. מי יודע מתי אשוב לכאן שנית? ביום שעזבתי את העיר, ממתינה לטיסה שלי חזרה לאמסטרדם, הרגשתי שאני מתעוררת מחלום! חלום יקר (כי מה לעשות המחייה בעיר יקרה) קר (בשל מזג האוויר החורפי שנקש על דלת הגסט האוס).
dorincohen
|
תמונה ראשית עבור: סידורים אחרונים בטוקיו
Thinkstock Imagebank ©

בפארק ובאונסן

כדי שאוכל לספר לכם על ימיי האחרונים בעיר, הייתי צריכה קודם לבדוק במחברת הישנה שלי, מתי בכלל כתבתי בפעם האחרונה :) כן חברים! אני נהנית פה מאוד, משתדלת לעשות חיים, וכשזה קורה, אין הרבה זמן לכתוב - Sorry. אז מה היה לנו בשבוע שחלף לו... מהר מדי...?! ימים שגרתיים אך תזזיתיים מאוד, וטיולים בפארקים הקרובים לבית: YOYOGI ו- MEIJI. אבל...בסוף השבוע... המממ... סוף השבוע היה יוצא מן הכלל!!! בשבוע הזה הכרתי גם ידיד חדש, מאוסטרליה, שגר בטוקיו כבר שנה אך אף פעם לא טייל בעיר באמת. הייתם מאמינים? טוב מבחינתי היתה זו הזדמנות פז לגרור אותו איתי לכל מיני מקומות שבהם עוד לא ביקרתי.

בסוף השבוע הזה סוף-סוף קניתי כרטיס יומי לרכבת שעלותו 710 ין (לנסיעה בקווי האיידן). ואגב למי שמעוניין אפשר לקנות גם כרטיס לכל קווי התחתית בעלות של 1000 ין. הכרטיסים היומיים משתלמים מאוד בהתחשב בעודה שנסיעה בודדת מינימלית עולה כ- 190 ין.! אז תעשו את החשבון.  חוץ מזה גם יצא לי לקנות בחנויות "הקיוסקיות" שפתוחות 24/7 (24 שעות ביממה/7 ימים בשבוע) שבהן אפשר להשיג מצרכים למיניהם בעלות ממוצעת של 100 ין. חסכון ממשי למי שמתכנן שהות ארוכה מהרגיל. אגב חלב עולה 200 ין, ולחם 150 ין ולכל דבר שקונים יש להוסיף 5% מס מקומי.

אז מה היה לנו?  ביום שבת בבוקר, קמתי (יחסית מוקדם) התקלחתי (סיבה למסיבה) התלבשתי (נו מילא) ויצאנו (אני וטים) לכיוון פארק UENO המשגע! למרות מזג האוויר הקריר הסתובבנו בפארק להנאתנו, מבקרים במקדשים השינטואים (מלשון דת השינטו). הפארק עצמו לא עמוס בכרי דשא כמו פארק YOYOGI, אלא יותר אופנתי. יש בו מתקני שעשועים לילדים, מסעדות ומזנונים והאטרקציה העיקרית שבו היא גן חיות עם דובי פנדה!! לצערי הרבה הדובים היו בעיצומו של "מסע הופעות" במקסיקו, אז לא יצא לי להכיר אותם באופן אישי.

מאוכזבים פנינו לשוטט בפארק בחיפוש אחר אטרקציות חלופיות. וכך היה... ליד מוזיאון טוקיו הוקם היכל מיוחד לכבוד פסטיבל האוסף מהמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (ארה"ב). וכך מצאנו את עצמנו רוכשים כרטיסי כניסה לתערוכה (הנחות לסטודנטים עם הצגת תעודה) ומסיירים להנאתנו בין מטיס, ואן גוך, קנדינסקי, פיקאסו ואחרים. היה כייף אמיתי. אחר כך הוזמנתי לארוחת ערב במסעדה יפנית מקומית ומגניבה ברופונגי. המסעדה נמצאת בדיוק מתחת למועדון הסלסה "סלסה קריבה". התפריט העשיר כולל כל מיני דברים על שיפודים (כמו בבית? :) לא בדיוק...) הוגשו שם בשר ועוף, אך גם ירקות, טופו, ופירות. השיפודים היו מלווים ברטבים שונים ונשטפו אל קיבתנו עם סאקי SAKE חם (אני לא אהבתי במיוחד). חזרנו עייפים ומרוצים בהחלט.

למחרת היום נסעתי עם חברותיי YUKO ו-REIKO לאונסן אמיתי בטבע!!! הפעם נסענו צפונה לכיוון NIGATA. והצטרף אלינו חבר שלהן KO-G שנידב את רכבו לאירוע.להזכירכם מהכתבה הקודמת...

1.Onsen - Natural hot spring מעיינות טבעיים חמים שנוצרו מההרים.
2.Sento - Public bath מרחצאות ציבוריים. עד מלה"ע ה-2 לאנשים לא היו מקלחות בבית, מה שהפך את המקלחות הציבוריים לפופולאריים ביותר. לאחריה לעומת זאת השתדלו היפנים לבנות מקלחת קטנה בבית...קטן ככל שיהיה, מה שהוריד את חשיבותו של הסנטו.

האונסן שבו בחרנו לעצור היה בעיר MINAGAMI אי שם בין ההרים. עלות הכניסה היא כ-1500 ין - ממוצע סביר- שבדיעבד התברר לי שהיה שווה כל גרוש!!! והתמונות מדברות בעד עצמן.  מבחוץ הכניסה נראית שגרתית ולא מעניינת, אך כשנכנסים מגלים "גן עדן עלי אדמה". תאמינו לי שאני משתדלת לרסן את ההתלהבות שבתיאוריי, אבל ללא הצלחה. תמונות מאותו יום מפנק בטבע מציפות את זכרוני ואתם תבינו על מה כל המהומה רק כאשר תעברו חווי כזו (או כשתבואו אליי לראות את הוידאו :) ). בתוך שטח האונסן, מלבד בריכות המים והמקלחות, ראיתי ארנבות ודובים! אל דאגה הם היום בכלובים (וסליחה עם כל אוהבי החיות). בשטח פזורים גם המון פסלים יפים. של בודהה, ושל דמויות יפניות מפורסמות כמו KINTARO שהינה דמות אגדות יפנית וכמו NINOMIA KINGILO שהיה תלמיד מפורסם.

החלק המעניין באונסן היה שיש בריכות שהינן משותפות לגברים ונשים!!! אתם קוראים נכון! הנשים מתהלכות במלוא הדרן וחלק מהגברים, לעומת זאת, טורחים להצניע איבר מגופם בעזרת מגבת קטנטנה... בכל זאת המראה משעשע בזמן שהם מהלכים מבריכה לבריכה. אני! צר לי לאכזב אתכם! רחצתי להנאתי בבריכה לנשים בלבד.... ולפני שאתם באים אלי בטענות כגון "איפה רוח ההרפתקאות שלך עכשיו? " אני מודיעה לכם שהיא "נעלמת" במצבים כאלו :) הנוחות שלי קודמת לכל. ובכל זאת משהו מתקתק עבורכם ...שלא תגידו שאני חסרת אומץ לחלוטין.

לתחילת הכתבה

שלג ושיגעון אופנה

אחרי כמה שעות שבילינו באונסן, הבטן נתנה אותותיה. ארזנו את עצמנו והצפנו אף יותר לעיר ECHIGO YUZAWA לאכול ולקנות סאקי SAKE. בדרך נקלענו לסופת שלג מאיימת. ברגע הראשון אני מודה שחששתי. שוטרי תנועה עצרו את כל הרכבים ואילצו אותם לקשור שרשראות ברזל לנסיעה בשלג לכל גלגלי המכונית. ומה לגבי מי שאין ברשותו הציוד? פשוט מאוד. הוא צריך לרכוש אותו במקום, אחרת לא יוכל להמשיך בדרך. קוראיי הנאמנים אלו הם היפנים. פשוט ולעניין. השלג לעומת זאת פיצה על כל החרדות שלי - הוא היה יפהפה, לבן במיוחד ובהשתקפות של תאורת הלילה והערפל נראה מרשים במיוחד. הגענו לעיר קצת מאורח מדיי והמון מקומות כבר נסגרו, גם בשל מזג האוויר המטורף. הקניון היה עדיין פתוח וחבריי היפניים רכשו סאקי בהתלהבות. אחר כך מצאנו איזו מסעדה ביתית קטנה שבה השבענו את רעבנו העצום באטריות SOBA.

לקח לנו כמה שעות טובות לנהוג בחזרה הביתה ואני ניצלתי אותן למחשבות רבות. כשהגענו הביתה נרדמתי תוך כדי הירהורים...אלו הם ימיי האחרונים ב"סוף העולם ימינה" ואני חשה בעצב מהול בשמחה. העצב בשל העובדה שאני עוזבת מבלי לדעת אם ומתי אשוב שנית. ההתרגשות היא בשל המשך מסעי לאיטליה (אה כן! אם לא ציינתי עדיין... אז אני עוזבת מכאן ישירות לפירנצה באיטליה - פרטים בהמשך).  ואז התחיל לו עוד שבוע מטורף עמוס באירועים, אנשים, מקומות לבקר ועוד. באחד הבקרים, החלטתי להדרים-מזרחית לכיוון מפרץ ODAIBA הידוע ביופיו! ראיתי שם את אחת השקיעות היפות ביותר שראיתי כאן ביפן. ושוב עדיף שהתמונות ידברו ...

זו עובדה שהיפנים משוגעים על אופנה, והמשמעות היא שכל דבר... יפה או לא... שמוצא חן בעיניהם מועתק לכאן!! ליפן!! החל מפסל החירות, כולל את התאומים, ועד לה דפאנס מפאריס. במפרץ העברתי כמה שעות טובות גם בזכות אולם ה- SEGA WORLD שרווי במתקני הרפתקאות-שעשועים מגניבים ומשחקי מחשב. אגב, לילדים בכל הגילאים מובטחת חוויה בלתי נשכחת!! עולם סגה נמצא בתוך קומפלקס ענק שנקרא DEKSS ובו יש מסעדות, בוטיקים, חנויות ובתי קולנוע. הקניון סיפק לי תעסוקה לחצי יום לפחות!! אז איך מגיעים לשם? הנסיעה ברכבת מתבצעת עד לתחנת SHIMBASHI ומשם יש לקחת קו רכבת מקומי Yurikamome שמסלולו הוא לאורך ובתוך המפרץ. כדי להגיע לקומפלקס הענק של ה-DEKSS יש לרדת בתחנת Odaiba Kaihinkoen.  עלות הנסיעה היא כ-310 ין לכל כיוון.

ממפרץ אודייבה החלטתי לנסוע לבקר שוב בפארק Inokashira המקסים!! שנמצא בצד השני של העיר. :) אבל למי איכפת? הרי אני לא אשוב לכאן בקרוב... שוטטתי בפארק מספר שעות עד שהתחיל להחשיך.

רק לידיעתכם אני החלטתי שלבזבז זמן איכותי על שעות שינה...זה מטופש. אז אני לא ישנה. סתם!!! אני כן. אבל מעט מאוד. אז איפה היינו? מהפארק המשכתי לשיטוט לילי באזור SHINJUKU. תחנת הרכבת הענקית והמאיימת שהיא "מרכז העולם טוקיו" שווה ביקור בכל מחיר, אפילו של ללכת לאיבוד...וזה קורה כמעט לכולם! לפני כמה ימים סיפר לי אחד מידידיי על בית קפה קטנטן ומדליק שבו אפשר לשתות קפה איכותי באמת! ולא חיקוי זול של SB`s. המקום נקרא Standard Deli ויש בו מרפסת קטנה שמשקיפה על אזור התחנה הומת האדם. המחירים סבירים, יש הרבה אפשרויות נשנוש, והמוסיקה מעוררת השראה.

לתחילת הכתבה

בתחנת הרכבת

אחרי התרעננות קלה וזמן כתיבה איכותי, יצאתי לשוטט ברחובות. ראיתי המון יפנים, צעירים ומבוגרים, המנסים את מזלם במכונות מזל זולות... מראה מלבב. באזור אפשר להכיר גם ישראלים... שעובדים בבאסטות הפזורות ברחובות. מכולם שמעתי את אותו הדבר "באתי לעשות קצת כסף ולהמשיך לטייל במזרח..." באחת הבאסטות אני פוגשת את Miguel תייר אמריקני שבא ל"בזבז קצת כסף" ולנוח מקצב החיים המטורף לא פחות שבארה"ב. יחד אנחנו מבקרים בפאב אירי מגניב, ומעבירים עוד כמה שעות על בירה מהחבית ובוטנים. :) כבר כמעט חצות ואני "מתקפלת הביתה". אני שמה לב טוב לשעות הפעילות של הרכבת שתיקח אותי הביתה. תחנת שינג`וקו היא ע-נ-ק-י-ת כבר אמרנו, וקל ללכת בה לאיבוד גם אמרנו...לכ אני ממליצה לכם להיות בתחנה לפני חצות! אחרת תצטרכו לקחת מונית ספיישל - תענוג יקר!

ביום שלישי (פעמיים כי טוב) 18.12.02 כמתוכנן, ולאחר עינויים קצרים אך קרים וכואבים (כי הטמפרטורה בחוץ היא 2 מעלות!!) אני יוצאת עם שירות אוטובוס הלימוזין (מהתחנה שב- Oedo Department Store) אל עבר שדה התעופה הבינלאומי של טוקיו - Narita. השירות המצויין והלא יקר בכלל כולל: איסוף, סימון, העמסה ופריקה בכניסה לטרמינל בשדה. שלכם ושל מטענכם :) אפשר גם לקחת רכבת לשדה התעופה אבל לא מומלץ לעשות כן כאשר יש לכם מטען עודף - רק תתארו לכם את כל גרמי המדרגות שתאלצו לעבור עם המזוודות והתיקים - מסלול קרבי ממש.

הטרמינל של שדה התעופה נעים ושליו בשעות הבוקר המוקדמות. שמש נעימה שוטפת את רחבת הכניסה דרך חלונות זכוכית ענקיים. בקומה ה-5 ישנו מרכז תקשורת עם שרותי אינטרנט בעלות של כ-1200 ין לשעת גלישה (כולל קפה/תה). גם בקומה התחתונה, לאחר ביקורת הדרכונים וביקורת מחלקת ההגירה (כן! גם ביציאה) יש חדרון קטן ובו שני מחשבים עם קישור לאינטרנט (300ין ל-30דקות). וביפן כמו ביפן...מעבר למסעדות ובתי הקפה שבשדה התעופה...יש חדר משחקים ממוחשב!! לילדים וחדרי ריענון, שבהם אפשר להתקלח או לנמנם!!! ...

זהו קוראיי היקרים. "הגיע לסיומו מסע נוסף..." שהיה מיוחד במינו. ולקראת מונדיאל 2002 הממשש ובא, נותר לי לאחל לאלו מכם שמתכננים לבקר שם... ERA-SHAIMASE שזה כמו "ברוכים הבאים" ...לטוקיו כמובן!

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×