סידני

נחיתה רכה במעוז היהודים והישראלים בסידני, חיפוש שותפים להמשך הטיול וטיולים עוצרים נשימה בעיר מדהימה ביופיה.
מערכת אתר למטייל
|
תמונה ראשית עבור: סידני
© מאורי הירש

נחיתה בסידני

הנחיתה בסידני היתה רכה הרבה יותר מכפי שחשבתי שתהיה. דיוויד, קרוב רחוק שלי המשפחה חיכה לי בשדה עם שלט שבו שמי מתנוסס בגאווה. תמיד, כשראיתי אנשים בשדה תעופה עומדים עם שלט שעליו שם של מישהו, חשבתי על האנשים שמצפים לראותם, עם נחיתתם. בטח מישהו בודד שמגיע לארץ זרה, צריך לחפש מישהו אחר שהוא אף פעם לא ראה מימיו. תחושה די עצובה ומפחידה. כשאני ראיתי את דיוויד עומד עם השלט, של השם שלי, היתה לי הרגשה כאילו נחתתי בנתב"ג בעצם ודיוויד הוא אבא שלי או משהו בסיגנון. זה נתן לי הרגשה מצויינת והפיג הרבה מהחששות שהציפו אותי בזמן הטיסה לסידני.

אז אחרי הכרות קצרה, חיבוקים ונשיקות, פנינו לעבר הרכב בחניון. שם, היכתה בי לראשונה העובדה שאני באוסטרליה. ניסיתי להיכנס לאוטו מהצד של הנהג במקום מהצד השני. לאחר 24 שעות טיסה ושדות תעופה זרים, לקח לי כמה שניות להבין איפה הטעות שלי ולהיזכר כי באוסטרליה נוהגים בצד השני. לעומת דיוויד שבאמת ובתמים חשב שאני רוצה לנהוג ולא הבין למה...

דיוויד לקח אותי לסיור קצר בעיר לפני שעולים הביתה. הוא ניסה להסביר לי קצת על מבנה העיר באופן כללי. כמובן שלא הצלחתי להבין יותר מדי, 24 שעות טיסה כבר אמרתי? לאחר מכן, בצעד חכם ומפתיע, לקח אותי דיוויד לאכול משהו. ישר קפצו לי לראש כל האזהרות ממטיילים ותיקים, על הוג`ימייט והמבוגרים עם ירקות מוזרים בתוכם. אך ניכונה לי הפתעה נעימה מאד, לאחר נסיעה קצרה נחתנו במסעדה בשם "סבבה" (sababa). במבט הראשון כבר קלטתי שהמוכר ישראלי ואת כדורי הפלאפל על הדוכן. כמה טוב לנחות בארץ זרה, בקצה העולם לאחר מסע מפרך של טיסות ולאכול אוכל של אמא. אין לכם מושג! אמנם אוכל של אמא לא בדיוק היה אבל הפלאפל סגר בדיוק את הפינה הנכונה בקיבה ובהרגשה גם, ללא ספק.  במבט שני מחוץ למסעדה הצלחתי לזהות בפינת הרחובות (הול ואובריין - hall & o’braine) מספר מסעדות ישראליות נוספות, הזכיר לי קצת את רחובות תל אביב...

לתחילת הכתבה

בונדאי ודובר הייטס

בסידני הקהילה היהודית והישראלית מהגדולות שיש. זה מתבטא בכך שיש איזור שלם ודי גדול שנשלט כמעט לגמרי על ידי יהודים וישראלים. בונדאי ודובר הייטס Dover Heights הן שכונות שנחשבות בסידני כיהודיות/ישראליות. כאשר בבונדאי אפשר למצוא בעיקר את החברה הישראלים הצעירים שנמצאים כאן למטרות עבודה ומגורים (זמנית או קבועה). כאן גם אפשר למצוא את בית חב"ד, מסעדות ישראליות, מאפיות ישראליות, איטליז כשר, בניין "הכח" (מרכז קהילתי יהודי) ודוברי עיברית בשפע. לעומת זאת, שכונת דובר הייטס היא שכונת וילות נחמדה מאוד עם נוף מדהים שצופה על מרכז העיר של סידני והים והאוקיינוס מהצד השני. בשכונה זאת גרים מעל ל-80% יהודים (הרבה מהם יוצאי צפון אפריקה) ואפשר למצוא בה בית ספר יהודי וישיבה ועוד חנויות כאלה ואחרות של יהודים.

שם גרתי. בבית (גדול מאוד) של המשפחה הרחוקה שלי, זאת שתמיד שמעתי עליה מסבא וסבתא. סוף סוף אני כאן. לנוחויותי הוקצתה לי קומת מגורים שלמה, עם חדר ענק, שירותים, ומקלחת צמודים וגינה כדי שיהיה לי איפה לעשן... ביום הראשון שלי בסידני, דיויד לקח אותי לסיור הכרות עם העיר והתחבורה הציבורית שבה. במבט ראשון על המפה של הרכבות (נמצאת בכל מקום, כמובן, בספרים, במפות, ובתחנות הרכבת), הייתי בטוח שזה הדבר הכי מסובך עלי אדמות ושאני הולך לאיבוד תוך דקה ברגע שאצא לגלות את העיר לבדי. מהר מאוד התבדתי וגיליתי שכל נושא התחבורה הציבורית בסידני הוא נוח, מסודר ומאורגן להפליא. מכל תחנת רכבת יוצאים קווים של אוטובוס לכל מקום בעיר והם זמינים בהחלט. מפות והסברים מדוייקים ניתן לקבל מכל איש עם מדים של סיטי רייל city rail. חברת הרכבות בעיר- שנמצא בתחנה.

לתחילת הכתבה

נסיעה ברכבת בסידני

העיקרון של מיקום תחנות הרכבת בסידני הוא שאת איזורי החוף הדרומי מזרחי (בונדי, פדינגטון paddington, אדג`קליף edgecliff וכו.) משרת קו רכבת יחיד שיוצא מבונדאי ג`אנקשן bondi junction (בצבע תכלת במפות) ועובר דרךאדג`קליף edgcliff, קינגז קרוז, מרכז העיר the city (שם עוצר ב-3 תחנות) וממשיך לפרברים הרחוקים של סידני בדרום. ישנם עוד מספר קווים עיקרים לעיר ולפרבריה אך אם אתם לנים בבונדאי או בקינגז קרוז אתם קרוב לוודאי תשמשו בעיקר בקו זה. אלא אם כן, תרצו להגיע לאיזורי הפרברים תאלצו להחליף רכבת באחת מתחנות הרכבות בעיר שבהם הקו המקור שלכם וקו היעד שלכם מצטלבים.

מחירי הכרטיסים משתנה תלוי ביעד הנסיעה. אם אתם בקטע של לחרוש את סידני ולבקר את רוב האתרים התיירותים, המלצתי היא לקנות כרטיס משולב שמקנה לכם זכות להשתמש במשך שבוע בכל הרכבות, אוטובוסים ומעבורות שיש בעיר. כרטיס זה עולה 30-38 דולר אוסטרלי.(תלוי בכיסוי שלו), כרטיס סטודנט ישראלי לא יעזור לכם לקבל הנחה כאן אבל תמיד שווה לברר בקופות. במידה ואתם לא בקטע של לחרוש את העיר ויותר מתאים לכם לשבת באכסניה או בים אז אין צורך בכרטיס כזה. רוב הסיכויים שלא תצטרכו להשתמש ברכבת / אוטובוס יותר מפעם או פעמיים. מחירי הרכבות זולים מאד יחסית לארץ. נסיעה בתוך העיר ברכבת לא תעלה לכם יותר מ-3 דולר אוסטרלי. כאשר נסיעות ליעדים רחוקים יותר (מרחק של שעה וחצי נסיעה למשל) יעלה לכם לא יותר מ-10 דולר בדרך כלל. אפשר לקנות כרטיסים בכל תחנות הרכבות באמצעות מכונות אוטומטיות נוחות לתפעול או לגשת לדלפק ולקנות מקופאי חי ונושם. אם אתם מתכננים לחזור לתחנת המקור שלכם דאגו לבקש מהקופאי / מכונה כרטיס הלוך חזור return.

באופן עיקרוני הרכבות הרבה יותר מהירות מאוטובוסים לכן, באם תחנת הרכבת רחוקה מכם והיעד אליו אתם רוצים להגיע רחוק עוד יותר ממנה, מומלץ לקחת אוטובוס לתחנת הרכבת ומשם ברכבת ליעד. מחירי האוטובוסים דומים למחירי הרכבות. שוב, תלוי ביעד. לאחר שהבנתי את רעיון התחבורה הציבורית בעיר ואת מבנה העיר בקווים כללים התחלתי לצאת לסיורים ולשוטטות בעיר. למזלי הרע, הימים הראשונים היו גשומים וקודרים והקור והגשם הרתיעו אותי במעט מלצאת החוצה. ישבתי בבית עם חימום ושיחקתי ב-O_Box (משחקי טלוויזיה קטלניים ביותר) אך אחרי שעתים של משחק מול הטלוויזיה, הפיתוי של לצאת החוצה גבר עלי ולאחר שעות על גבי שעות של משחק מול הטלויזיה ואצבעות כואבות מאוד יצאתי לחפש שותפים לטיול.

הרי לשם זה באתי לסידני, לחפש מישהו לעלות איתו לכיוון צפון וכמה שיותר מהר. לאחר בירור קצר גיליתי שהמקומות הטובים ביותר למצוא תרמילאים הם הבונדאי, הקינגס קרוס Kings crows וקוג`י ביץ` Coogee Beach. התחלתי בבונדאי, שכפי שכבר אמרתי לכם הוא איזור של ישראלים. לאחר מספר שיחות חולין (בעיברית) גיליתי שהקטע של האנשים (לא של כולם!!) במקום הזה הוא בעיקר לשהות בדירות ליד החוף, לעבוד ולעשן כל מני דברים. לטייל באוסטרליה זה לא כל כך בראש שלהם או שחלק מהם כבר עשו זאת מחפשים מקום להשתקע ולעבוד ומה יותר מתאים לישראלים מאשר בונדאי ביץ???

לתחילת הכתבה

קינגס קרוס

עברתי לקינגס קרוס. זהו איזור לא נעים במיוחד, ביחוד בשעות הלילה שלו. עירבוב של זונות, סמים, הומלסים, (או בקפקרים backpackers בשפת המקומיים). עוד מהארץ שמעתי שהשיטה הטובה ביותר למצוא ליפט (ליפט lift- טרמפ משודרג- משתתפים בהוצאות הדלק ובנהיגה- מאוד פופולרי באוסטרליה) או לחלופין אוטו או דירה היא להיכנס לאכסניות ולבדוק מה מציעים לוחות המודעות שלה. בכל אכסניה יש לוח מודעות גדול כזה, עם המון מודעות עליו. בעיקר של מכוניות למכירה אך מדי פעם אפשר למצוא עליו הצעות לטרמפים וכדומה. אני לא מצאתי הרבה כאלו לכן החלטתי שאני ארשום מודעה שאני מחפש. ואדביק אותו בלוחות המודעות. לאחר יומיים התחלתי לקבל טלפונים מאנשים שרוצים לנסוע איתי ושואלים איזה רכב יש לי. או שהם לא יודעים לקרוא אנגלית או שאני לא הייתי כל כך ברור בהודעה עם האנגלית הקלוקלת שלי.

למחרת הלכתי לקוג`י, שהסתבר להיות כמעוז האירים. חוף נחמד ושקט, מזכיר קצת את בונדאי רק קטן ופחות מרשים. סיבוב קצר באכסניות העלה את העובדה שהן די ריקות ואם כבר יש בהם מישהו אז הוא אירי (עם כוס בירה ביד בדר"כ) שלא יודע מה קורה איתו ומה הוא רוצה לעשות. שמתי כמה מודעות ויצאתי לחוף עצמו. השמש יצאה החוצה אז החלטתי לטייל קצת לאורך החוף. גיליתי טיילת חמודה לגמרי שמתחילה מהפארק הקטן שמעל החוף (בצד הצפוני שלו) וממשיכה עד לבונדאי ביץ` (מרחק של 2-3 שעות הליכה).

הטיילת הזאת (או יותר נכון מסלול ריצה- כל דקה הייתי צריך לפנות את הדרך לבחורה שעושה ג`וגינג) מלאה בעשרות נקודות תצפית משגעות לנוף על האוקיינוס הלא נגמר. הצוקים המחודדים של סידני שיורדים אליו, הגלים הגבוהים שנשברים בסלעים, ציפורים ושחפים, דייגים, גולשים ועוד. פשוט יפה עד כאב. ממליץ לקחת מצלמה, נעלים טובות, בגד-ים בקיץ, סיגריות טובות והרבה מחשבות לא סגורות. אם אתם רוצים לחשוב ולהיסגר על כל מני החלטות בחיים שלכם, אין כמו לתפוס ספסל על הטיילת הזאת. גלים מתנפצים על הסלעים ברעש אדיר. אוויר נקי (או בעצם עשן סיגריות), ולחשוב או פשוט להירגע רוגע מוחלט. הדרך עוברת דרך בית קברות, עם נוף מדהים (לא שזה עוזר למישהו שם..) פשוט עוברים דרכו אין צורך להיבהל או לחשוש.

לתחילת הכתבה

איזור הנמל

לאחר שחרשתי את איזור החופים הדרומיים של סידני החלטתי לעבור למרכז העיר. מרכז העיר סידני ממוקם בין הרחובות מקווארי Macquarie st (שגובל בגן הבוטאני של סידני) עד רחוב יורק york st., מנמל סרקיולרקיי Circular Quay (נרחיב עליו בהמשך) ועד התחנה המרכזית central station. על המפה זה אולי נראה איזור קצר אבל אם תשאלו את הרגליים שלי הן יצחקו עליכם בבוז מופגן. כמה שהן עבדו שם המסכנות שלי.

האיזור הזה מלא בחנויות, מסעדות, אתרי תיירות, בנייני משרדים גבוהים ותיירים. המון תיירים. אם אתם בקטע של קניות בסיגנון ניו-יורק סיטי אז זה האיזור שלכם. תמצאו פה הכל ודי יקר יחסית לשאר העיר לעומת זאת אפשר למצוא כאן בקלות ארוחות ב-5$ בלי שתיה. באחת המסעדות האסייתיות במרכזי הקניות או ברחוב.

אותי כמובן לא עיניינו הקניות- אני תרמילאי חסכן! (התקמצנתי). איזור סרקיולר קיי, הוא הנמל של סידני ובו נמצא בניין האופרה המפורסם והוא במרחק הליכה מגשר הנמל Harbour bridge, המפורסם גם כן. כאן זה המקום לצלם את התמונות שיוכיחו שהייתם באוסטרליה. על רקע הבניין המדהים הזה והגשר המדהים לא פחות. בנוסף מתקיימים במקום מופעי רחוב רבים ומעניינים. מבחינת האוכל - אפשר לאכול באחת במסעדות שבנמל (שופץ לקראת האולימפידה האחרונה).

אני אישית טיילתי שם עם אמיר, בחור ישראלי שהכרתי כשביקשתי ממנו לצלם אותי ואז התגלה לי שהוא ישראלי וגם הוא לבד בעיר ומשעמם לו לטייל לבד. לקחנו את אחת המעבורות (אשר משמשות כאוטובוסים לכל דבר לתושבים המקומיים ולתיירים כאחד), להפלגה לנקודה הכי רחוקה שלה. זוהי הדרך הזולה ביותר לשוט בנהר-נמל harbour וגם להגיע למקומות שרחוקים קצת ממרכז העיר. לאחר כמעט חצי שעה של שיט בנמל הגענו לחוף שנקרא קאבארינה (caburina), חוף קטן וחמוד שנראה כאילו נלקח מהחופים המפורסמים של תאילנד- ככה באמצע העיר. מעגן יאכטות קטן, צמחיה סבוכה, ציפורים ושקט לא נגמר העניקו למקום הרגשה נפלאה. בכלל כל הנמל או לשון הים הזאת שנכנסת לתוך סידני מהאוקיינוס מדהימה ביופיה ושווה הפלגה אחת, אם לא שתיים. בדרך חזרה זכינו לראות את הנוף האורבני של סידני במלוא הדרו, כאשר השמש שקעה לאיטה מאחורינו והתיזה מין צבע ורוד כתום כזה על הגשר, בית האופרה וגורדי השחקים של העיר. פשוט יפה.

מומלץ להגיע לאיזור זה בימי א או שבת שבהם הנמל שוקק חיים וברובע העתיק של העיר.... מתקיים שוק ססגוני. שווה גם לברר במגזיני התיירים בעיר (tntmagazine לדוגמא) שמחלקים חינם באכסניות וע"י דיילים ברחובות, אם מתקיימים אירועים מיוחדים באיזור ולהגיע אליהם. לדוגמא תפסתי את פסטיבל הקפה, השנתי של העיר שנערך ברובע העתיק ואת פסטיבל המוסיקה שנערך ב"נמל יקירי" (דארלינג הארבור Darling Harbour) שהוא נמל שאני ממליץ להגיע אליו בלילות אז הוא אפילו מאפיל על נמל סרקיולר קיי.

לכל המקומות האלו מומלץ להגיע עם ברכבת- תחנת מרטין פלייס martin place למי שמגיע מבונדאי או מקינגס קרוס ומשם ברגל לאורך ג`ורג` סטריט עד לסרקיולר קיי. או תחנת הרכבת של סרקיולר קיי למי שמגיע ממרכז העיר או מתחנת הרכבת המרכזית. לדארלינג הארבור אפשר להגיע עם מעבורת אבל שימו לב מתי מסתיים השירות באותו יום. אפשר גם לקחת ממרכז העיר את המונו רייל (Mono Rail) רכבת שנוסעת על מסילה אחת בגובה 10 מטר בערך מעל הכביש- צריך להיות חוויה. למחרת בבוקר יצאנו אני ובנות המשפחה לטיול בעיר, נסענו לעיר במכונית וגילינו שכל העיר סגורה. אף אחד לא ידע למה סגרו את העיר, אך באופן אוסטרלי טיפוסי כולם עשו סיבוב פרסה וחנו רחוק ממרכז העיר ומשם הלכו ברגל. כל כך בשקט וכל כך מסודר. כל כך אוסטרליה ולא ישראל.

מסתבר שהיה מצעד צבאי בעיר (?!) אני חושב שאולי 20 אנשים מכל העיר ידעו על כל המצעד הזה שהיה לציון 100 שנה לצבא או משהו בסיגנון. הצחיק אותי קצת לראות את החיילים האוסטרלים הולכים עם התלבושות המצחיקות שלהם. מנגנים את המנגינות והמארשים הצבאיים שלהם לפני כל כך מעט אנשים. נראה כאילו כל מי שצפה במצעד הגיע לשם בטעות או שהוא קרוב משפחה של אחד הצועדים. ישר עלתה לי הסיטואציה של מפגני יום העצמאות שלנו שהיו בטיילת בת"א... איזה הבדל.

סידני היא באמת עיר ענקית ומדהימה, מלאת אפשרויות ואטרקציות. אני מניח שאני לא מתקרב עדיין לראות שליש מהן, לכן, אני משאיר את כל השאר לפעם הבאה שאני אגיע לכאן. זה יהיה בסוף פרק אוסטרליה מכיוון שהטיסה שלי לניו-זילנד יוצאת מסידני. כך שאני לא דואג.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×