סין האחרת: ישן מול חדש: אהבה, נדיבות ותרומה מול הוצאות כספיות כבירות לצילומי חתונה. אפריל 2017

תמונה ראשית עבור: סין האחרת: ישן מול חדש: אהבה, נדיבות ותרומה מול  הוצאות כספיות כבירות לצילומי חתונה. אפריל 2017  - תמונת קאבר
אהבה, נדיבות ותרומה בעיירה יאנגשו - גילי בן שלמה

אפריל 2017

סין האחרת: ישן מול חדש: אהבה, נדיבות ותרומה מול הוצאות כספיות כבירות לצילומי חתונה.

הסיפור שלנו - חוויה יוצאת דופן. ביקור בבית ספר באמצע כפר יחסית נטוש.

כתיירים בסין, עומדים מולנו אפרושיות חוויה בלתי נגמרות. אתרים היסטורים, תרבות, שווקים, קניונים, טבע, מים וכמובן- החומה הסינית. לעין הישראלית, המרחבים בסין הם פשוט לא פרופורציונלים. סין מאכסלת כ- 1.3 מיליארדים סינים, כשבבייג'ינג חיים לפחות כ-20 מיליון מהם. אומנם הגודל הגיאוגרפי של סין מאפשר קליטה של המון אנשים, אך גורדי השחקים בבייג'ינג ובשנגחאי, הקניונים והחנויות שנראות קטנות מבחוץ אך לאחר חמישה צעדים בתוכן מסתבר שמדובר בעוד "עיר", שוב, לא פרופורציונליים לעין הישראלית.

בטיולינו בחו"ל אנו אוהבים לראות גם את הצד הפחות עירוני, למרות שגם על קניות כמובן שלא וויתרנו. לאור בקשותיה החוזרות ונשנות של אשתי, מורה בתיכון בפניימייה בצפון הארץ, החלטנו ללכת לראות בית ספר סיני. כל הניסיונות שלנו להיכנס לבתי ספר בשנגחאי, עלו על חרס. השוטרים/שומרים/אנשי ממשל וכו' לא הסכימו לאשתי להיכנס, וזאת למרות שטענו בפניהם בסינית, שהיא מורה לאנגלית.

לא הפסקנו לנסות, וביומינו האחרון בעיירה יאנגשו החלטנו ללכת לבית ספר, שבו אחד מהמקומיים במלון שלנו, טען שלומדים בו כ-10,000 תלמידים. מרחק ההליכה מהמלון לבית הספר לא היה גדול מידיי (במונחי סין), לקחנו את מטלטילנו, שכללו גם את העזרה התקשורתית שלנו בשפה הסינית והתחלנו ללכת לכיוון בית הספר. כשהגענו לבית הספר, הסתבר שמדובר בחינוך מיוחד, בית ספר עם כמה עשרות תלמידים בלבד. בסוף היום, הסתבר שהגענו לבית ספר אחר ושבית הספר הגדול, אליו כיוונו, נמצא ממש מאחריו. אך, "הטעות" הזו שעשינו- הייתה אחת מהטעויות המוצלחות בטיול שלנו בסין.

נפלנו לחוויה יוצאת דופן. בית הספר נמצא באמצע כפר יחסית נטוש. המורים (בסך הכל 5 מורים) קיבלו אותנו בברכה ובשמחה גדולה. הם לא הפסיקו להתרגש ואמרו לנו שהם מאוד מברכים ושמחים על ההגעה שלנו לבית הספר. חשוב לי לציין שהמפגש הזה היה מקרי ולא מתכונן, ולמרות זאת התקבלו באהבה ונדיבות גדולה. הילדים, אשר לוקים בשכלם, היו בשיעור "ספורט" ושיחקו משחקי כדור שונים.

המורות בבית הספר, הינן מתנדבות שלא מקבלות תשלום ועל כן הן עובדות גם בעבודות נוספות. כמו כן, השפה האנגלית לא בדיוק הייתה שימושית בביקורינו בכלל בסין ואיתנו כל הזמן הייתה ליהיא, סטודנטית ישראלית, שלומדת באוניברסטיה בסין סינית, גרה ומתמחה בבייג'ינג. (וואטצפ ליצירת קשר: +8613051650300) . אומנם קיבלנו הרבה אהבה ורק על הפנים של המורים והתלמידים אפשר היה להבין שאנחנו רצויים במקום, אך ללא תרגום של השפה הסינית, לא היינו מצליחים להבין את המשמעות של בית הספר הזה וכמובן שלא את המשך היום.

92c055fc27452455e2cc005cd47b4596.png?l=8

ליהיא תפסה שליטה אחרי דקה בבית הספר, כבר שיחה כדורסל עם הילדים. גם אני, אחרי שנים שלא שיחקתי כדורסל נכנסתי למעגל.

במהלך הביקור שלנו בבית הספר, פגשנו משלחת של סינים, מטעם עמותה מקומית, אשר הציעה לנו לחבור אליה למהלך היום. המשלחת כללה את ראש העמותה, מורה לאגנלית (עם אנגלית רעועה ביותר), בעל מפעל לחלב בעיר בדרום סין, שעליו תוכלו לקרוא בהמשך, ועוד כמה פעילים בעלי תפקידים ואחריות שונים. הם הציעו לנו לבוא איתם ברכבים ולפגוש ילדים ממשפחות מכפרים שונים.

זה כבר היה היום האחרון שלנו ביאנגשו, כאשר בלילה היינו צריכים לחזור לשדה התעופה שמרוחק כשעתיים נסיעה מהעיירה, לטיסה לבייג'ינג. עם זאת, ידענו שאם נסרב לחוויה הזו, לא רק שנעליב את הסינים עד עמקי נשמתם, גם נפספס חוויה של תרומה, אהבה והתנדבות. חוויות כאלו של תרומות ואהבה הם מאוד פופולארים במזרח אסיה: בהודו, נאפל, בורמה ועוד מדינות עולם שלישי. אבל בסין,מספרת ליהיא, שהיא לא נתקלה בארגונים עם כל כך הרבה אהבה שמעוניינים לתרום מעצמם ומההכנסות שלהם למען ילדים ומשפחות שזקוקות לכך.

עלינו על הרכבים, והצטרפנו לחוויה ביחד עם עוד כ-10 נשים וגברים (כולם מקומיים!). מעבר לנופים המרהיבים של יאגנשו שנגלו חנו לאורך כל הדרך בכפרים, שמחנו לגלות קבוצה של אנשים שתורמים מזמנם, באים, מקשיבים, מעניקים ואוהבים. הם "מלאכים" מקומיים שמעניקים יחס יוצא דופן לכל ילד. ילדים אלו, בעלי צרכים מיוחדים, גרים ביחד עם משפחותיהם מעוטות היכולת בכפרים שונים מסביב לעיירה יאגנשו. המשלחת, שעובדת במרץ ומסביב לשעון, מנסה לאסוף את כל המשפחות האלו ולהעניק להם עזרה ואהבה. התקשורת שלנו מול המתנדבים הסינים ומול המשפחות הייתה רק בסינית, כך שהתרגום מסינית לעברית היה מוטל על ליהיא לאורך כך הדרך.

העמותה, מגיעה למשפחות העוני ולילדים עם סיפורי חיים שונים. הגענו למשפחה עם סיפור עצוב במיוחד: הילד בן 14, אך גופו מטעה וניתן לחשוב שגילו המקסימלי הינו 7. אמו החזיקה אותו על ברכיה ומאוד התרגשה עם בוא המשלחת. היא סיפרה לנו כי הילד נולד כילד רגיל, ובגיל שנתיים היה לו חום גבוה. הכפר היה מאוד עני, תחבורה ציבורית לא הייתה זמינה וכמובן שרכבים פרטיים או מונית לא היה אפשריים עבור המשפחה על מנת לפנות אותו לבית החולים. החום עלה ועלה ולאור חוסר הטיפול בילד, הוא נשאר עם מום לכל חייו.

931edb122e59796543d4d480a7e77f77.png?l=8

האמא התרגשה מאוד לקראת ביקור המשלחת. ניתן לראות אותה מחזיקה את בנה בן ה-14, כמו תינוק.

הביקור בבתים השונים, הכניס אותנו לפרופרציה, והפעם על החיים. משפחות שונות שלעיתים ידם אינה משגת לשלוח את הילדים לבית הספר לאור ההשעה הכלכלית הגדולה הכרוכה בכך. לעיתים הילדים אף לא יכולים פיזית לנסוע לבית הספר, המרוחק כשעה פלוס נסיעה מביתם. הילדים הינם ילדים כפריים, שישנים על מיטות עץ רעועות בבתים שעשויים מלבנים וטיט בוצי. הבישול נעשה על גחלים/ענפים/זרדים או כל מה שניתן למצוא בקרבת מקום שניתן להבעיר אותו. מרחק הנסיעה לא היה רחוק מידיי מהעירייה בה לנו, ועל כן החיים השונים מהקצה לקצה נראים כמו הבדלי מעמדות כל כך שונים.

אתם בטח תוהים מי תורם את כל הכסף? כפי שציינתי לפני כן, אחד מאנשי המשלחת היה בחור סיני, אחד מראשי הקבוצה, בעל מפעל קטן בעיר היפה והירוקה, Nanning, המרוחקת מספר שעות נסיעה מיאנגשו. המפעל הינו מפעל לחלב (קיבלנו טעימות, טעים מאוד!! )

36ab1ae01c3926eaf9970086e43d6c0f.png?l=8

מדובר בבחור סיני מקומי שנולד וגדל את כל חייב ביאגנשו ולאחרונה החליט לרכוש את מפעל החלב הזה. ליהיא ביקשה ממנו שיספר על המפעל, על החלב וקיבלה ממנו תשובה מאוד פשוטה, שהמפעל הוא יחסית קטן ואין בו הרבה עובדים, "רק" כ-700 עובדים. שוב, הפרופורציות הסיניות. מדובר בחלב פרה מיוחד וטעים שמוסיפים אליו אלוורה, מה שעושה אותו סמיך ובריא יותר.

26f502f7f8fb60a05e9ba321cd23d55c.png?l=8

אחד הילדים שפגשנו- ילד שמח ואנרגטי מאוד. אמו מחזיקה אותו מצד ימין ואביו נפטר מסרטן לפני כשנה. ליהיא מנסה לתקשר עם הילד ובעל מפעל החלב עומד מאחור, עם חולצת המשבצות.

Hongbao וקרטונים של חלב. כל משפחה אותה ביקרנו, זכתה לקבל מהמשלחת מספר קרטונים של חלב וגם מעטפה אדומה,hongbao, 红包. המעפטה האדומה הינה מנהג סיני עתיק ונחמד, בה ההורים מחלקים לילדים מעטפות אדומות עם כסף (כמו מעות חנוכה, רק במעטפה אדומה). ליהיא סיפרה לנו שעם הזמן המנהג הזה השתנה, והיום נהוג גם שהבוסים נותנים מעטפות אדומות בראש השנה החדשה הסינית לעובדים, חברים שולחים מעפטות אדומות דיגיטליות בקבוצות הוויצ'ט (הוואטצפ הסיני) השונות. ההסבר שעומד מאחורי מענק של מעטפה אדומה- אם תיתן כסף לאחרים, העסקים שלך יפרחו והפרסנה שלך תהיה גדולה יותר. מהסיבה הזו, ליהיא קיבלה מעטפות אדומות עם כסף מסינים רנדומלים במעלית בבית מלון בחג ראש השנה החדשה הסינית.

היום הזה המחיש לנו הרבה על סין- מצד אחד מדינה קומוניסטית (לפחות בשם שלה), בה יש שוטרים ושומרים עם קסדות ואלות בכניסה לכל בנק ובית ספר. בכיכר העם בבייג'ינג אין ספסלים או כסאות שאפשר לשבת עליהם ולנוח, על מנת שלא תהיה התקהלות יוצאת דופן. הדת היהודית לא נחשבת כדת רשמית (אפילו לא בבייג'ינג),בית חב"ד רשומים כמסעדה ולסינים אסור להגיע לארוחות שישי או לארוחות חג של יהודים. עם כל האיסורים הללו ואיסורים רבים וארוכים אחרים, לא חשבתי שיש סיכוי שקיימים ארגונים כאלו שלא קשורים בממשלה. הממשלה מקדמת מודעות לחרשים/אילמים/עיוורים ובעלי צרכים מיוחדים אבל בקושי עוזרת כשמגיע הצורך האמיתי. ברחובות העיר הבירה, בייג'ינג, בקושי אפשר לראות בעלי צרכים מיוחדים והתשתיות בעיר (כמו רכבת קלה או אוטובוסים) גם לא מעודדים שימוש בהם.

דווקא שם,מרחק טיסה של כמעט 4 שעות מבייג'ינג נתקלנו בעמותה הלבבית הזו. קבוצה של אנשים מדהימים עם לב רחב מאוד, שבתרגום ישיר מסינית לעברית נקראת "הארגון הציבורי של יאנגשו שדואג לאהבה ורווחת הציבור":阳朔爱心公益群.

28ab7e2010ce8f7e096e12c6fd0f2364.png?l=8

הילד, שככל הנראה חלה לאור התנאים החברתיים בהם גדל, היחד עם אמו, מתנדבת נוספת ובעל מפעל החלב, מחזיקים בדגל העמותה.

את היום סיימנו בשוק מקומי של האיזור, שם אכלנו ארוחת צהריים עם חברי המשלחת. ארוחת הצהריים כללה קערת נודלס אישית לכל אחד, ולי באופן אישי- זה היה הנודלס הכי טעים שאכלתי בכל הטיול שלנו בסין (ואכלנו הרבה נודלס!), ואולי אפילו הנודלס הכי טעים שאכלתי בכל חיי. התיישבנו באחת הבסאטות בשוק שבו מוכרים יקרות, פירות, דגים, בשרים ומה לא. ספסלי בטון כמובן וזבובים בכל מקום, אבל זה לא שינה מחברי המשלחת לציין בפנינו שמדובר בנודלס מיוחד ומפורסם מאוד. ואני, שהנודלס היה לי מאוד טעים, מאמין להם.

האנשים האלו, מאוד שונים ולא מוחצנים כמו האנשים שראינו ופגשנו בערים הגדולות בייג'ינג ושנגחאי. ומה הקשר לכותרות הבלוג, צילומי חתונה והוצאות כספיות גדולות? יום לפני החוויה שלנו בכפרים, יצאנו לטיול אופניים ואופנוע. כחלק מהרצון שלנו לסטות קצת מהמסלול והאהבה של רז, בני, ללכת לאיבוד, הגענו לשביל שנמצא ליד נהר ה-"לי". מהשביל, ראינו שליד הנהר מתקבצים כמה אנשים מסביב לכלה והלכנו לראות במה מדובר.

1cf7046736ef407551a793763e48cd5b.png?l=8

מצאנו זוג, חתן וכלה שמיועדים להתחתן בעוד כחודש, עושים צילומי חתונה, בתוך הנהר. הכלה, עם שמלת כלה לבנה, החתן עם חליפת חתן שלא מביישת את ג'ק מה ועוד כ-10 צלמים, מאפרת ומלבישה. מרחוק, הצלחנו לראות זוג נוסף דומה. צילומים אלו, מכניסים לכיס הקטן את

ה- trash the dress של הזוגות בישראל. מדובר בנהר עמוק מאוד, שיכול להיות מסוכן ועם זרימה רצינית מאוד, אליו נכנסת הכלה, עם שמלתה הלבנה, ומצטלמת כאילו היא הולכת להיות על שער של מגזין אופנה באיטליה. גם החתן לא פרייאר כמובן ודואג להתרטב ולכלכך את החליפה שקנה בכמה אלפי יואנים, אם לא יותר. ליהיא קשקשה קצת עם הצלמים, ומסתבר שמדובר בצוות שנשלח בכוונה לאיזור הזה מעיר אחרת בסין ושהחתן והכלה לא מקומיים אלא גם כן הגיעו בטיסה.

04886fc966cd7f9f9ab8d655f9a3384a.png?l=8

לנו רק נשאר לנסות לחשב את העלות הכלכלית הזו, טיסות, בגדים, לינה, איפור, צילומים ועוד. כל ההוצאות הכספיות האלו, מול ההוצאות הכספיות של מפעל החלב, כמה משפחות אפשר היה לשמח בצילומים של זוג סיני אחד. שיהיה להם במזל טוב J .

https://www.facebook.com/gili.shlomo?ref=bookmarks

https://www.facebook.com/lihie.shlomo?fref=tsc777e2b6ede3a3f02e3e4dc48996a13f.png?l=89eb8c1a9c6f22501a141e36e0ec865f8.png?l=8

167c6b0156cd3517fc4770545500f550.png?l=8

f4b5b28c54a12c5fc172826d715d22d9.png?l=8af4022532c3b2fc9666d048190111cd5.png?l=8

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של גילי- 4X4?

‹ הפוסט הקודם
סיכום  הביקור  שלנו לקוריאה , ההבדל מול סין ועוד  פברואר 2017
סיכום הביקור שלנו לקוריאה , ההבדל מול סין ועוד פברואר 2017
מתוך הבלוג של גילי- 4X4
15-02-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של גילי- 4X4 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×