סין 12 יום - חלק ג (מתוך 4)

תמונה ראשית עבור: סין 12 יום - חלק ג (מתוך 4) - תמונת קאבר
טראסות האורז בלונגשן

חלק שלישי – איזור גווילין

בפוסט הקודם חלק שני - Zhangjiajie והשמורות תיארתי את הדרך מZhangjiajie לגווילין ואמשיך משם. לאחר רכבת הלילה הגענו לתחילת היום השישי של הטיול.

יום ו (יום 6 לטיול) - 10:40 הרכבת הגיעה לתחנה בגווילין. בהחלטה של שניה חסכנו המון זמן וירדנו בתחנה בה חיכה לנו ג'רי, המדריך והנהג של הימים הקרובים. מסתבר שיש שתי תחנות בגווילין וקנינו כרטיסים לתחנה השניה, אבל שמנו לב שאנחנו עוצרים בדיוק ב- 10:40 בזמן שהוא אמר שהוא יחכה לנו, לכן תוך שניות החלטנו שכנראה הוא בתחנה הזו וירדנו. לשמחתנו צדקנו. על ג'רי לא ראיתי הרבה המלצות, אלא מצאתי ב TripAdvisor מדריכים שונים לאיזור ובקשתי מכולם הצעה, והוא היה הכי נחמד ועם הצעה הכי סבירה. הוא הגדיר את עצמו כנהג בלבד ולכן היה זול משמעותית. ועקב המלצה עליו הבנתי שהוא גם סבבה כמדריך וווידאתי אתו שהוא גם ידריך אותנו במקומות. הוא היה מקסים! ממש! הוא לא אקדמאי כמו ארון ודמי (המדריכים בשנגחאי וביג'ין), אבל הוא בחור חכם ונעים. כל ההסעות שלו עלו יחד רק כ- 2000 יואן לכולנו. מומלץ ביותר.

את הטיול אתו התחלנו במערת חליל הרועים (Reed flute cave, 90 יואן לאדם) שליד גווילין, ממערות הנטיפים הגדולות בסין. שם ג'רי הראה לנו נטיפים וזקיקים מיוחדים. בחלק המרכזי של המערה מוקרן סרטון על תקרת המערה. אטרקציה תיירותית, אמנם היא גדולה ומרשימה אבל האורות הצבעוניים מקלקלים והתקשיתי להתחבר. לאחר מכן עברנו בפארק חדק הפיל (Elephant Trunk Hill, 40 יואן לאדם), פארק חמוד מאוד, שבמרכזו גבעת קארסט שהפכה לאחד מהסמלים של גווילין. הגבעה ממוקמת על גדת נהר לי, וצורתה מזכירה פיל השותה ממי הנהר.

9c1acb7e2ae480e93bc47d1c47a686ec.jpg?l=6

f252c0c7cbcf8961f1bb7740ef1e6436.jpg?l=6

משם נסענו ליאנגשו והגענו לתצפית Xianggong Hill המדהימה (60 יואן לאדם). יאנגשו יפה כי מכל מקום רואים נוף מהמם של גבעות קארסט כרקע לנהרות, נחלים וכפרי הסביבה. אבל זו אחת הגבעות הנחשבות כמוצלחות לצילום הנוף הזה. לאחר טיפוס מייגע לגבעה (הרגליים עוד כאבו מההליכה אתמול בשמורה, זוכרים?), ארוחת צהריים למעלה ועשרות תמונות, ג'רי לקח אותנו למלון הכשר 'מכאן' ביאנגשו. לסיכום – המסע מז'נגג'ג'יה עד המלון ביאנגשו בו נבלה בשבת – החל בהסעה לרכבת בז'נגג'יג'יה, רכבת לילה, מונית, רכבת מהירה והסעה של ג'רי. מטורף אבל שווה ומאוד מומלץ. אגב, לכל אורך המסע הזה אפשר לספור על כף יד אחד את מספר המטיילים המערביים שראינו. השמורות מפוצצות בתיירות מקומית. ישראלים לא היו בכלל.

בחמשה לשש כניסת שבת. הגענו למלון בסביבות ארבע. הכרנו את אילן, בעל המלון, בחור חוזר בתשובה שרוצה שלצעירים הישראלים תהיה כתובת באיזור הכפרי והמטויל בסין, וכחוזר בתשובה הוא שמח שהכתובת הזו תהיה כשרה. אתנו בשבת היו עוד ארבע צעירות ואורח חבדניק. זה כבר סוף עונת התיירות והבנו שהמלון הקטן תמיד מלא בישראלים צעירים, אבל לא מפוצץ. עלות החדרים לצעירים מאוד זולה, אבל אילן מבקש שיעזרו לו בבישול. אנו התארגנו בחדרים, שוחחנו עם הילדים בבית, עזרנו קצת במטבח, בילינו קצת על הגג והכנסנו את השבת. התפללנו קבלת שבת ארבעתנו, אילן ועוד שני אורחים על הגג שלו. לאחר מכן אכלנו ארוחת שבת, הארוחה היתה מצוינת, הוא מבשל מאוד טעים, היו הרבה סלטים, מרק, דג, עוף, תוספות ואפילו מנות אחרונות. בנוסף היה מעניין להכיר את האורחים.

שבת (7): התפללנו לעצמינו וב- 9:30 עשינו קידוש, אכלנו עוגה של אילן ואז טיילנו לחוף קסום על נהר הלי לפי הכוונה של אילן. עד יום זה מזג האוויר היה מושלם, כ- 23 מעלות, שמשי ובהיר. אך בשבת לראשונה ירד גשם. הצלחנו לטייל בלי כמעט להירטב, וחזרנו ב- 13 לארוחת צהריים, שכללה בעיקר את מה שנשאר מהערב עם שניצלים ועוד מעט תוספות. לאחר מנוחת צהריים ומנחה ב- 18 קבלנו את הדג והסלטים גם לסעודה שלישית (מאוד מגוון...). ב- 19 ערבית והבדלה, ובמוצאי שבת הלכנו למופע אימפרשן. תכננו לקחת מונית, כי סגרתי עם ג'רי הסעות רק לימים שישי-ראשון-שני. אבל ג'רי אמר שהוא גם ככה לא חוזר למשפחתו ופנוי והוא בא לאסוף אותנו ב 20 למופע של 21. המופע התקיים למרות הגשם, ישבנו עם מעילים שקבלנו במופע וזה היה סביר לחלוטין. לגבי המופע שוב דעותינו חלוקות. דרור ואלישבע נהנו מהמופע האמנותי והמיוחד, דורון ואני אבדנו סבלנות לקצב האיטי. המופע מאוד מרשים, שש מאות רקדנים על המים לבושים בתלבושות מיעוטי הדז'ואנג, מיאו ויאו החיים באיזור יחד עם מוזיקה ואורות על רקע הנוף המהפנט של יאנגשו. את המופע ביים הבמאי הסיני הידוע והמוערך דז'אנג יי-מו, שביים גם את טקס פתיחת אולימפיאדת 2008 ביג'ין. הרקדנים שטים בסירות קנו, ומסביב ההרים המרשימים. אבל כל תנועה של קאנו היא איטית, והכל מתנהל בקצב אחר ממופעים בני זמנינו.

b23ff15b4a89d6fdf96766bfc99e9677.jpg?l=6

לאחר המופע ג'רי הוריד אותנו ב west street, הרחוב העתיק ביאנגשואו (מלפני כ1400 שנים?), שהפך למרכז התיירותי של העיר, כ500 מטר של חנויות המוכרות מזכרות. המקום מכונה גם ה"כפר הגלובלי" בגלל כמות המטיילים הזרים שמסתובבים בו. הסתובבנו בו עד חצות וחזרנו למלון.

ראשון (יום 8 לטיול): ב- 8:30 אילן השקיע בנו והגיש לנו לחמניות, שקשוקות, פנקייקים וסלט שהוא טרח והכין. לשמחתנו הרבה הוא הוסיף ונתן לנו לחמניות כדי להכין סנדוויצ'ים לצהריים עם חביתות וטחינה. ובנוסף הוא נתן לנו חלה קפואה לסנדוויצ'ים ליום שני. מדהים! ב- 9:30 ג'רי אסף אותנו ונסענו קודם כל לראות את גבעת הירח, שגם הפכה לאחד מסמלי האיזור. במרכז הגבעה ישנה קשת טבעית המזכירה ירח. אנחנו הסתפקנו בלהשקיף על הגבעה ולא לטפס עליה. בבוקר זה המשיך לרדת גשם וויתרנו על הרפטינג שתכננו לעשות. העלינו רעיון לשיעור טאי צ'י. בתחילה ג'רי הופתע מהרעיון ההזוי, אך אחרי מספר טלפונים הוא ארגן לנו שיעור עם מאסטר ממנו מאוד נהנינו. אנחנו יודעים עכשיו עשר תנועות בסיס ורעיונות מנחים של השיטה. מגניב. משם נסענו לעשות שייט במבוק אמיתי (100 יואן לאדם) בנחל יולונג, שהוא פלג רדוד יחסית של נהר הלי. הוא נחשב אחד המקומות היפים אליהם ניתן לטייל ביאנגשו, כי הוא זורם באיזורים הכפריים והלא מתועשים ולכן הוא נקי. שייט חביב, וגם אותו עשינו בגשם עם מטריות.

e426ed0d2e6e3863492b102b5566428c.jpg?l=6

ad5fca66b2dd1d430295d55338ab4491.jpg?l=6

בסיום השייט התחלנו את הנסיעה לטראסות האורז של לונגג'י (Longji rice terraces) שבמחוז לונגשנג. מחוז זה הוא מחוז הכפרי שייך לגווילין (כ100 ק"מ מהעיר) וחלק מהטראסות נבנו לפני כ 650 שנה. הגענו לאיזור בשעות האור בסביבות 17:30, אבל הראות היתה גרועה. ג'רי הביא אותנו לחניה שלפני הכניסה לכפר פינגאן, כיוון שמכוניות לא נוסעות בכפר. ומשם בעזרת מקומיות סחבנו על הידיים את המזוודות מרחק של כחצי קילומטר עד המלון. אל המלון (Baike hotel) הגעתי בעקבות המלצתו של ג'רי. מחירו סביר (600 יואן לזוג) מאוד ביחס לרמתו, והרמה שלו היתה מטורפת. לובי מתוק, חדרים מדהימים, מקלחת ברמות אחרות ונוף מטריף מהחלון. לצערנו הראות היתה גרועה ורק מדי פעם נוף הטראסות המהמם הציץ מתוך הערפל. בעל המלון החמוד נתן לנו להיכנס למטבח של המלון כדי להכין בסיר ובמחבת שלנו את ארוחת הערב שלנו (מרק ופתיתים), וכן לשבת בשולחנות האוכל לאכול את האוכל שלנו. בעל המלון ומשפחתו החמודה הצטרפו אלינו לארוחה ושוחחו אתנו.

שני (9): הבוקר בילינו עד שעה מאוחרת בחדר, שוב השתלטנו על המטבח והכנו חביתות, אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת והכנו סנדוויצ'ים עם החלה של אילן. בשעה מאוחרת התחלנו את המסלול בטראסות, בתקווה שיהיה לנו מזל והערפל יתפוגג. הלכנו לאיטנו עד נקודת השיא בטראסות וראינו קצת צהוב של טראסות והרבה לבן של ערפל. לאחר התמקחות וקניות בשוק שבפסגה תוך מריחת זמן,התחלנו לרדת במסלול ההמשך. ואז לפתע הערפל התפוגג וסוף סוף קבלנו את הנוף הקסום של הטראסות כולן. מסתבר שלונגג'י זהו גב הדרקון, והטראסות מזכירות לסינים את גב הדרקון ולכן הן נקראות כך. החלטנו לחזור לפסגה, ההליכה עד הפסגה היתה מדהימה. היה שווה לחכות. לאחר מכן חזרנו למלון, אכלנו ארוחת צהריים מאוחרת ונסענו לדרך לכיוון גווילין. מלבד הטראסות המחוז כולו הוא מקום מעניין ביותר בזכות המגוון האתני הרחב שלו שכולל את מיעוטי דונג, מיאו, יאו (שנשותיו ידועות כ"ארוכות השיער") ודז'ואנג וחוויה להסתובב באיזור כפרי זה ולראות אותם חיים.

e785e08be84ff6d9c2a9e1abb5cce431.jpg?l=6

8af3715cd5f6a4dd6b81e0bf4198495e.jpg?l=6

בשעה 21 היתה לנו טיסה לבייג'ין (300$ לאדם!) ושם נפרדנו מג'רי היקר.

ולהמשך המסע – בפוסט הבא: חלק רביעי ואחרון: ביג'ין

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של ht1?

הפוסט הבא ›
סין 12 יום - חלק ד ואחרון
סין 12 יום - חלק ד ואחרון
מתוך הבלוג של ht1
07-11-2018
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
סין 12 יום - חלק ב (מתוך 4)
סין 12 יום - חלק ב (מתוך 4)
מתוך הבלוג של ht1
07-11-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של ht1 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0
×