סיפורי דרך משבעת האגמים והקצ`קר

נסענו חמישה אנשים לטיול של 3 שבועות בטורקיה. את הטיול התחלנו באיסטנבול ומשם לרכס האלאדאלאר (Aladalar Toros) - טרק שבעת האגמים, אחר כך לקפדוקיה, קצ`קר וסיום באיסטנבול. אתם מוזמנים לקרוא המלצות וסיפורי דרך.
דן דולברג
|
מפה
תמונה ראשית עבור: סיפורי דרך משבעת האגמים והקצ`קר
© איתמר ברק

מאיסטנבול למסלול

נסענו חמישה אנשים לטיול של 3 שבועות בטורקיה. את הטיול התחלנו באיסטנבול ומשם לרכס האלאדאלאר (Aladağlar Toros) - טרק שבעת האגמים, אחר כך לקפדוקיה, קצ`קר וסיום באיסטנבול.

בכל עיר בטורקיה יש OTOGAR - תחנה מרכזית של אוטובוסים. התחנה באיסטנבול היא ענקית, בין הגדולות באירופה. יש בה אוטובוסים לכל יעד בטורקיה, וגם לסוריה, אירן, גרוזיה ועוד...

אנחנו לקחנו אוטובוס ל-Niğde, שזאת העיר הקרובה ביותר לטרק. בדרך עברנו באנקרה (הנסיעה ארכה 12 שעות, 7 לאנקרה ועוד 5 לנידה). מחליפים אוטובוס באנקרה. האוטובוסים מאוד מרווחים ונקיים. יש דיילים שמחלקים עוגות ושתייה חמה וקרה בדרך, מאוד מפנק. החיסרון הגדול הוא שעוצרים כל שעה בערך.

כשהגענו לנידה התאפסנו והלכנו לקנות אוכל לטרק. מאוד חשוב לתכנן הכל מראש זהו טרק שלוקח בין 4 לחמישה ימים. אין מים בדרך!! צריך לקחת מים יש מים רק בנקודות הלינה. אנחנו לקחנו מדריך לטרק, כי לא היה לנו סיפור דרך מי יודע מה, אני מקווה שאני אוכל לעזור בעניין הזה. יש שם ב-OTOGAR חברה של מדריכים. אם לקחתם מדריך אין טעם להמשיך לקרוא. אבל אם לא לקחתם כדאי לקרוא בעיון.

כדי להגיע לנקודת ההתחלה, כפר דמרקזיק (Demirkazik köyü), לוקחים עוד אוטובוס או ליתר דיוק מיניבוס צפוף, מסריח וחם. לא נורא משך הנסיעה הוא כשעה. עולה רק 4 לירות. חיסרון נוסף הוא שהאוטובוס מוריד אותך 4 ק"מ מהכפר צריך ללכת ברגל על הכביש. אנחנו לקחנו טרמפ על טרקטור שבמקרה עבר שמה (האזור כולו הוא כמו מדבר על רמה ומכיוון מזרח מתנשא רכס הטאורוס מאוד מרשים).

*טיפ - מאוד עוזר לקנות פירות יבשים, גרנולות וכאלה דברים עם הרבה אנרגיה לא קופסאות שימורים - הרבה משקל*

* אפשר גם לקנות פרדות שישכבו לכם את התרמילים וזה בא בדרך כלל גם עם מדריך*

לתחילת הכתבה 

טרק שבעת האגמים

יש מפה לא משהו, מה שמסומן באדום זה הדרך עד לרמה והנקודות הירוקות הן נקודות לינה.

לפתיחת המפות:


תיאור המקום: בסוף כפר דמרקזיק יש מגרש כדורגל מדשא. יש אכסניית מטיילים. אבל יש גם המון מקום לשים אוהלים (מומלץ-להתחבר לטבע וכאלה) יש ברז מים שאפשר למלא מים לטיול לשטוף פנים ואת כלי האוכל. יש שם לפעמים זקן טורקי שלוקח כסף על לינה, אפשר תמיד להתמקח. אנחנו קבוצה של 5 אנשים ושני אוהלים שילמנו סה"כ 5 לירות).

*טיפ חשוב מאוד עובד בכל טורקיה. אם אתם אומרים להם שאתם סטודנטים מורידים לכם את המחיר מיידית, בכל מקום אוטובוסים מקום לינה, אכסנייה, מכולת בכל מקום): "ביז אורנג`ייז"- "אנחנו סטודנטים" - "biz örengiyiz"*

חשוב מאוד לישון בלילה היום למחרת מאוד מאוד קשה.

יום ראשון:
גובה התחלתי 1625 מטר גובה, סיום 3000-3100 (רמת שבעת האגמים) ועוברים בגובה של 3400 מטר (האוכף) או 3723 (פסגת Embler).

מתחילים ללכת בשביל שהולך לכיוון דרום מזרח. יש עליה מתונה. אחרי 200 מטר יש שקתות שמהן אפשר למלא מים. לא כל כך מומלץ, עדיף למלא בכפר. אחרי שעתים מגיעים ל-Camping area. אפשר למלא שם מים. למקום קוראים (Sokollupinar), וזהו מקום אחרון למלא מים עד לאוכף או אפילו עד לנקודת הלינה.

*אם הגעתם לדמרקזיק עד 14:00 בצהריים מומלץ להמשיך ללכת ל-Sokollupinar, זה מקצר את יום הטיול הראשון בשעתיים, מאוד מומלץ (אנחנו הגענו בלילה, אז לא הצלחנו)*

אחרי שממשיכים בשביל (הוא מאוד ברור ואפשר לשאול אפילו את האנשים איפה הדרך לפסגה והם יגידו לכם) כחצי שעה, יש השביל פונה שמאלה פניה חדה ואחרי כמה מטרים יש שביל עיזים ימינה(לכיוון דרום). צריך לקחת אותו. משם מתחיל החלק הקשה. זאת עליה בוודאי צר עם עליה מאוד תלולה וגם מתונה אבל הגובה כבר גבוה וגם הולכים על חצץ ואם לקחתם את כל הציוד עליכם (כמונו 20 ק"ג כל אחד) זה עושה את כל העליה מאוד קשה אבל שווה בסופו של דבר. לואדי קוראים Karayalak vadisi.

החלק הראשון הוא מתון ותלול לסירוגין ולבסוף תלול מאוד. חצי שעה אחר כך יש שוב חלק מתון ואז לפני הסוף יש חלק תלול מאוד. שעה וחצי עליה. סה"כ שעות 10 רק לאוכף. קצת לפני האוכף יש איזה נביעה קטנה אפשר לשתות למלא מים וכו`. יש שמה גם מקום ללילה אבל מאוד מאוד לא מומלץ. בלילה הטמפרטורה בגובה הזה יכולה לרדת מתחת ל-0 לא כולל רוחות מאוד חזקות.

מהאוכף יש שתי אפשרויות:
1. להמשיך לפסגה ואז להמשיך לנקודת הלינה.
2. להמשיך לנקודת הלינה.

אם הגעתם לאוכף רעננים, ויש לכם 3 שעות עד לשקיעה, אז אפשר לעלות לפסגה. אם זה גבולי, לא לעלות זה מאוד מסוכן. קר מאוד בלילה ובחושך לא רואים כלום ולא נעים ללכת לאיבוד שם בלילה. צריך לרדת לנקודת הלינה ויום למחרת לעשות יום רגוע ולחזור לפסגה. במקרה ובחרתם לעלות לפסגה, אז הפסגה נמצאת מכיוון צפון מערב לאוכף. יש שביל די ברור שעולה לפסגה, כשעה עליה (הנוף מדהים ויש שם גם ספר שבו אפשר לכתוב כמה דברים). ובמקרה שבחרתם לעלות לפסגה יום למחרת, אז ממשיכים לרדת מהאוכף (יש רק כיוון אחד לרדת, אחרי הכל זה אוכף). קשה מאוד ללכת לאיבוד, יש שבילים ברורים מאוד וגם רוג`ומים. במקום יש הרבה מאוד אגמים קטנים וגם אחד גדול. כדאי לבחור את המקום עוד מהאוכף - משקיפים לאזור ובוחרים. עדיף כמה שיותר במזרח (מקצר את היום השלישי).

יום שני:
יום רגוע אפשר לקום יחסית מאוחר, אין צורך לקפל את הציוד אפשר להשאיר את הכל שם. בקושי יש תיירים ויש שם מקומיים מאוד נחמדים שלא נוגעים בציוד. רק לקחת דברים חשובים כמו דרכונים, כסף וכאלה. משך היום הוא כ-7 שעות כולל עצירות לאוכל וצרכים אחרים..

יום שלישי:
מתחילה הירידה (אפשר להפוך אותו ליום קצר ורגוע או ארוך (אנחנו היינו לחוצים בסמן אז עשינו אותו ארוך). ממשיכים מזרחה מהרמה עד שמגיעים לואדי, אי אפשר לפספס. יש שם שביל. אולי אותו יותר קשה למצוא, אבל בסוף מוצאים אותו, יש הרבה רוג`ומים. היער מתחיל בגובה 2200 מטר. רק להזכיר שטיול מתרחש במדבר. מתחברים לדרך ג`יפים. כאשר שביל הג`יפים מתחיל לעלות כ-50 מטרים יש פניה נסתרת ימינה, דרך עזים להולכי רגל. אחרי חצי שעה מגיעים ל-Soğukpinar camping. אם מפספסים את השביל אפשר להמשיך בג`יפים ולבסוף מגיעים לקמפינג. זאת הליכה של כ-7 שעות. יש שם מים ובקתה של כמו ריינג`ר כזה, מאוד נחמד. השקה אותנו בהרבה מאוד תה. אפשר לישון שם ואפשר גם להמשיך.

עד לנקודת הלינה הנוף משתנה בצורה דרסטית. אנחנו המשכנו משם בעמק/ואדי בגלל הזמן. ממשיכים בשביל הג`יפים. בהמשך הוא עולה עליה מתונה מאוד של כ-1-2 ק"מ. כאשר קו פרשת המים משתנה, יש שביל שלוקח ימינה ובסופו של דבר מגיע לכפר (Barazama). אם שוב פספסתם את השביל, שביל הג`יפים מגיע לכפר. בדרך הצמחיה מזכירה מאוד את הגליל. אלון ואלה. אבל אין זיתים. בכפר אין מקום לישון, זה כפר מאוד פרימיטיבי. מעין גרוטאות וקצת בתים מאבנים עם צלחת לוין.. מומלץ לקחת טרמפ לסוף הטרק כי כל ההמשך זה שביל כורכר משעמם. זה עולה כ-20 לירות.

בסוף מגיעים ל-Kapuzpaşi. יש שם מעיינות עם נביעות, מטורפים בגודלם וביופיים. יש הרבה מקומות לישון, גסט האוסים. אנחנו היינו ב-Ugar Pansiyon, מאוד כיף. ישנים מרחק נגיעה מהמים של הנהר. והכי חשוב - יש מקלחת חמה!!

*מומלץ לפצל את יום השלישי ליומיים, כי אנחנו עשינו הכל מהר.
לקחת גלולות גבהים - זה מקל מאוד על העליה*

המשכנו לקפדוקיה. מהכפר לוקחים דולמוש (זה כלי התחבורה השכיח ביותר בכפרים - מיניבוס) ל-Yahyali, ב-5 לירות ומשם אוטובוס ל-Kayseri (עיר גדולה), 2 לירות, ומשם ל-Göröme (קפדוקיה) עוד 5 לירות.

לתחילת הכתבה 

קפדוקיה והמשך לקצ'קר

יש אין סוף פנסיונים, לא לישון מעל 12.5 לירות ללילה, שכוללים מקלחת וארוחת בוקר. אנחנו היינו ב-Tuna Caves, מקום ממש כיף ונחמד, התחברנו מאוד לבעלים. יש אחלה אוכל, שש-בש וכאלה. בקפדוקיה אין הרבה מה לעשות. יש מקומות לטיול של כמה שעות בטבע. זה מקום שעבר הרבה היסטוריה (מסעות צלב ואז אסלאם), אז לאוהבי הדברים האלה יהיה יותר מעניין, אבל אנחנו נחנו שם.

חוזרים לקיסרי (Kayseri) ומשם נוסעים ל-Erzurum. אנחנו לקחנו רכבת, כי היא יותר זולה בהרבה. מרחק מה-Otogar לתחנת רכבת הוא כזה 20 דקות הליכה לכיוון צפון. כשיוצאים מהתחנה המרכזית פונים ימינה (לכיוון צפון) והרכבת תהיה מצד שמאל. זמן נסיעה כ-14 שעות. גם באוטובוס. ברכבת יש תאי שינה ומסעדה יותר שווה. תחנת הרכבת ב-Erzurum רחוקה מה-Otogar, לכן יש לקחת מונית. לא יקר, כ-5 לירות למונית. משם לוקחים אוטובוס ל-Yusufli, עולה 12 לירות לאחד. ביוספלי ניתן לעשות רפטינג מאוד כיף, עולה כ-35$. בנוסף, כדאי להצטייד שוב באוכל ובבלוני גז. בהמשך יש גם, אבל לא מבחר גדול (גם ביוספלי המבחר די דליל אבל יותר מבהמשך) וגם יקר יותר.

ביוספלי לוקחים דולמוש ל-Barhal - מקום טוב מאוד להתחיל בו את הטיול בקצ`קר.

*תישנו אצל מהמט. זה מקום מפגש של ישראלים אבל לא ישראלים מגעילים רק איכותיים - הוא ממש ממש נחמד ועוזר ואשר להתייעץ איתו לגבי טיולים*

מברהל יש יום טיול ל-Karagöl. יש סיפור דרך בפנסיון. רק אחד מאיתנו היה שם והוא אמר שזה שווה מאוד. אנחנו היינו עייפים מדי. אצל מהמט עולה כ-25 לירות ללילה כולל ארוחת בוקר וערב ומקלחת חמה. תגידו לנהג הדולמוש שאתם רוצים ללכת למהמט, הוא יוריד אתכם אצלו.

כדי להגיע לאזור של הקצ`קר עצמו, הפסגה וההרים עם הנוף האלפיני, צריך לנסוע ל-Olgunlar. הדרך מברהל לאולגונלר אורכת כשעתיים על גדות נהר. מאוד נחמד. יש בכפר כמה פנסיונים מאוד נחמדים, תבחרו מה שבא לכם. אנחנו בתור חסכנים ישנו בחוץ.

*ידע כללי על הקצ`קר - כל יום יורד גשם, כל יום! בערך מהצהרים או לפעמים בערב ובלילה שוב בהיר*

 לתחילת הכתבה 

הטרק לפיסגה

טרק של 3 ימים אבל עדיף לקח יום ספייר (מזג אוויר, אנשים חולים וכאלה). זה טרק שיוצא מאולגונלר וחוזר לשם אפשר להמשיך מהפסגה לאיידר, אבל לנו הדרך היתה חסומה בשלג.

*אין צורך לקחת כמויות מים, אפשר להסתדר עם בקבוק של ליטר וחצי אחד ומלא, בדרך יש כל הזמן ממה למלא. עדיף למלא מנחלים קטנים מההרים מסביב, שמהם אפשר למלא עדיף להשתמש בטבליות לטיהור מים.*

יש ללכת לאורך הכפר, בסופו יש גשר שחוצה את הנחל לגדתו השמאלית. השביל ברור ונמשך כל הזמן על גדה זו בעליה מתונה. תוך שעה וחצי של הליכה איטית הגענו ל-Natzaf, כפר פרימיטיבי מאוד, המקומים קוראים לו Yayla, כלומר, "כפר קיץ". בכפר אין כלום, למעט מים זורמים. במשך היום הכפר נטוש אבל בערב הוא שוקק חיים, מאוד יפה לראות את המקומיים. השביל ממשיך ובהמשך יש עליה פחות מתונה ולאחר כשעתיים מהכפר יש שלוחה. עוקפים אותה ואז מגיעים למשטח דשא - נקודת הלינה Dilber Dözü, שמימינה 3 יובלי מים, המתפצלים כולם נחל אחד. זהו ה-Base Camp.
יום העליה לפסגה: יש מפה לא משהו (הדרך מסומנת באדום, מה שמסומן בורוד זאת הדרך מאונגונלר ליוקרי קברון) אבל אני צילמתי תמונה מהאוכף שמעל הפונד, ושם מסומנת הדרך הטובה להגעה לפסגה). יש לצאת ב-4:30-5:00 בבוקר ואולי אפילו יותר מוקדם ולהשאיר את הציוד. לקחת כמה שפחות משקל, זאת עליה מאוד קשה(גובה האוויר דליל וגם עליה תלולה כל הדרך). לקחת בקבוק אחד, אוכל ליום אחד, בעיקר פירות יבשים, וביגוד חם ונגד גשם.
הולכים לכיוון דרום לאורך הנחל, לשמאלו, שממנו מתפצלים היובלים. כדאי לשם לב לאוכף האדום הנראה למעלה עוד כשעומדים ב-Dilber Dözü כיוון שהוא מסמן את הכיוון. תוך שעה מגיעים לראש העלייה ממש מתחת לאוכף האדמדם(כוון דרום מערב).

כאן פונה השביל בחדות ימינה (צפון) ומסומן היטב ברוג`ומים. הרוג`ומים מושכים כלפי מעלה, יש בליטה מהקרקע מעין הר חד וקטן ומצוקי בגובה של 30 מטר. צריך לעבור מימינו, ממזרח לו ולהיצמד אליו. עליה של 10-15 דקות ואחר כך השביל מושך לכיוון צפון, עליה מתונה, לפעמים קצת תלולה, ותוך 20 דקות נוספות מגיעים לשלולית מים. אל השלולית זורמים מים מפלג אחד שמקורו באגם. הרוג`ומים עוקבים אחרי ותוך 5 דקות עומדים על שפת ה-deniz gölü. יש מקום לישון ל-2 אוהלים מקסימום. בדרך יש הרבה שלגונים. יש מקורות שממליצים לישון בו, אבל אני ממליץ בחום לא לישון כאן. התנאים לא נוחים, אין מקום, לא יורד גשם בלילה אלא ברד כבד, והטמפרטורה יורדת מתחת ל-0 (חלק מהאגם קופא בלילה).

מה-Deniz gölü חשוב מאוד להתאפס: האגם מוקף כולו ברכס הרים. יש נחל אחד שמנקז אותו וממשיך לשלולית שהזכרנו קודם. בין הנחל שמנקז לנחל המתנקז לאגם יש גבעה. אחרי שמטפסים את הגבעה נמצאים במעין אגן ניקוז שרכס תוחם אותו לגמרי. צריך ללכת על צלע ההר המערבי. מכיוון מזרח לכיוון צפון, בדרך עוברים בשלגונים. שביל נוסף עולה בתוך הנחל המתנקז, לעניות דעתי יותר ארוך ופחות נוח וקשה להגיע אליו.

מהאוכף צריך להתאפס: אפשר לראות מצפון את ה-pond בריכה קטנה מוקפת קרחונים ומדרום "מאחורה" את Deniz gölü.

ממול לאוכף נראה רכס התוחם את האזור, ולרכס יש שני אוכפים צרים בצפון מערב, גבוהים ותלולים - האחד משמאל מלווה בדרדרת קשה השני מימין לו. מפה מאוד לטפס עליו. בהמשך של הרכס אפשר לראות את הפסגה. חדי העין יראו את דגל טורקיה עליו. הפסגה לא נמצאת בקצה הרכס אלה בין האוכף הימני לסוף הרכס. אין לטפס על האוכפים, למרות שהם מאוד מפתים, אלא לעקוב אחרי השביל.

השביל ממשיך ל-pond, עוקף אותו מימין (אפשר למלא מים), מטפס על דרדרת אפורה בליווי רוג`ומים. פחות או יותר במרכז הדרדרת האפורה בהמשך יש גבעה שמכוסה חזזיות צהובות/ירוקות, אפשר לראות שהשביל עושה צורה של S. חשוב מאוד לראות עוד מהאוכף שמעל לפונד שמתחת לפסגה, אחרי הגבעה עם החזזיות, יש כר דשא קטן שמעליו יש סלע מטפטף. אם לא ראיתם את זה, אז תיראו את זה אחרי שתעברו את הגבעה הצהובה. מהגבעה לכר הדשא אין רוג`ומים. פשוט תבחרו את הדרך שלכם ותלכו דוך. עוברים את הסלע המטפטף ממערב למזרח, ממשיכים לכיוון מזרח איזה 50 מטר ולכיוון למעלה כל הזמן ואז שוברים שמאלה. יש מדי פעם רוג`ומים. עוקבים אחריהם. זהו החלק הכי קשה ומסוכן בטיפוס. זה טיפוס על דרדרת מאוד מדרדרת. ומשמה פשוט עולים למעלה לפסגה.

מ-Deniz gölü ל-pond לוקח חצי שעה. ועוד חצי שעה לגבעה, עוד חצי שעה ומכר הדשא שעה וחצי של עליה קשה מאוד לפסגה. חשוב מאוד להגיע לפסגה עד 10:00 בבוקר, כי מ-13:00 בדרך כלל יורד גשם. אנחנו הלכנו ברוחות קשות וברד. זה לא נעים בכלל. הדרך למטה אורכת כ-3 שעות. מומלץ לישון שוב בדילבר דוזו, ואפשר לחזור לאולגונלר.

לתחילת הכתבה 

יעדי הכתבה

סגור
×