סיפור מסע (16 ימים) לדרום אפריקה (ללא רכב)‏ 1-16/3/12

סיפור מסע (16 ימים) לדרום אפריקה (ללא רכב)
אנו שלוש חברות שהחלטנו באופן ספונטני לטוס ליעד מגניב שאינו שגרתי כמו דרום אפריקה. עקב המחירים הגבוהים של כרטיסי טיסה, בחרנו לטוס דרך אתיופיה ליוהנסבורג שבדרום אפריקה. על כן, נאלצנו לעשות חיסון כנגד הקדחת הצהובה. באמת כפי שבדקנו באינטרנט, בשדה תעופה בדקו זאת ואף בדקו את המועד של החיסון (לא מומלץ לבזבז על זה זמן). בטיסה בהלוך הייתה תקלה במטוס ולכן התעכבנו בישראל קצת, אבל הטיסה מאתיופיה לדרום אפריקה הייתה כיפית עם מוזיקת היפ-הופ קופצנית וצעירה. בטיסה בחזור לא היו בעיות.
כשנחתנו ביוהנסבורג, התחלנו מסידורים בשדה התעופה (קנינו ממירים לשקעי חשמל וכרטיס SIM). מבחינה כספית בחרנו להחזיק מזומנים (שהוצאנו אותם בשדות התעופה) והשתמשנו בכרטיס ויזה נטען שמוכרים בדואר.
המסלול: נחיתה ביוהנסבורג – דרקנסברג (Royal national park) – דרבן – נתיב הגנים (פורט אליזבט, סטורם ריוור ווולדרנס) – קייפטאון וכף התקווה הטובה– טיסה בחזור מקייפטאון דרך יוהנסבורג.
ההרגשה הכללית הייתה שהטיול קצת לחוץ וחסר זמן... (כנראה, תמיד חסר זמן כשנהנים)

14.jpg
ביום ה-1: נחיתה ביוהנסבורג והכנת צידה ל-3 ימים בדרקנסברג
לקחנו רכבת משדה התעופה (Gautrain). ברכבת יש שומרים בכל תא הנותן הרגשה מאוד בטוחה. יישנו באכסניהJohannesburg Backpacker שהזמנו מהארץ (המקום זול והאנשים נחמדים, רק יש לקחת בחשבון שהמקלחת לא משהו ויכול להיות שיהיו הפתעות במקרר). אני חושבת שהיינו בהתחלה מופתעות מעט מהרצון העז של כל האנשים מסביב לעזור לנו. האזור עצמו לא נראה הכי בטוח אך יחסית קרוב לאזור המסחרי שבקרבתו יש מלונות. בערב, יצאנו לקניות למצרכים עבור כ-3 ימים (מומלץ לא לקנות אורז כי הוא בעל טעם דייסתי מאוד מוזר אחרי בישול) ויצאנו לאכול באזור המסחרי שנראה גם אזור בטוח. בסופר הייתה תקרית קצת פחות נעימה עם קבצן שניסה להכריח אותנו לקנות לו שתיה מרה. סירבנו. הקופאית הייתה אדיבה והתעניינה לגבי התקרית (כנראה שהתקרית לא שגרתית שם). כמו בכל מקום בעולם יש בעיות של קבצנים ושתיה מרה, והייתה לנו הזדמנות להכיר אחד.

בהתחלה לא היינו מודעות לגבי אמצעי התחבורה ובחרנו בהסעה יקרה מאוד, BAZ BUS - Backpacker Bus שאותה הזמנו מהאכסניה. לאחר מכן, נסענו רק ב- TransLux שהרבה יותר זולה, יותר נוחה ובטוחה (את הכרטיסים רוכשים מראש באתר https://res.prasa.com/translux.aspx). האוטובוס מגיע בדרך כלל לתחנות דלק בסמוך או בישובים עצמם (בכל אכסניה ששהינו באזור נתיב הגנים הסכימו לאסוף ולהקפיץ אותנו לנקודת האיסוף שלהם).

יום 2-4: נסיעה לדרקנסברג ושהות ב- Thendele
יום למחרת נסענו ב- BAZ BUS לדרקנסברג, ירדנו ב- Amphitheatre BackpackersLodge ומשם נעזרנו במקומי חמוד שסיפר לנו קצת על האזור והסיע אותנו בתשלום ל- Royal Natal National Park Thendele. עם זאת, חשוב לציין כי זה היה המקום היחיד שלא היה קל להגיע אליו ללא רכב ומאוד לא מומלץ. המארחת הבריטית ב- AmphitheatreBackpackers Lodgeהייתה מאוד לא נחמדה ולא הסכימה שנשתמש בשירותי ההסעות שלה לשם (Shuttle service) והתעקשה שנישאר אצלה במקום והיא הייתה די יקרה (לפי מה שמישהי מקומית שהכרנו בהסעה אמרה שגם לא הייתה מרוצה מהשהות שם). הבחורה המקומית סייעה לנו בכך שדיברה שם עם המקומיים וסידרה לנו בחור מקומי חמוד שהציל אותנו J ונתן לאחותי את הכינוי katleho (שם מקומי אופייני). כשהגענו ל- Thendele, היינו מאושרות. האזור היה מדהים ביופיו. היו שם ביתנים עם גג מקש ממש יפים ונקיים. בכניסה קיבלה אותנו משפחת שימפנזות חמודה וסוג של משפחת עופות שאוהבות להסתובב ליד המנגל (כנראה השלימו עם יעודן). נהנינו מאוד מלטייל שם (יש הרבה מאוד מסלולים קלים). יום למחרת נרשמנו בצרכנייה מקומית שהיא גם ה- reception, קיבלנו שם מפות (אין טעם לקנות מפות, המקומיות מספיקות) וקנינו בה בירה שהמוכר המליץ (עד עכשיו שתיים מאתנו חולמות אליה). רוב האוכלוסייה שם הייתה מבוגרת. לאחר מכן, התחלנו במסלול וכבר נשרפנו. הבנו עד כמה השמש חזקה שם ביחס לישראל והתחלנו עם תרבות של קרם הגנה של כל שעתיים. בערב היינו אוכלות, נחות, מסתכלות טלוויזיה ומסתובבות שם. אפילו יצא לנו לראות את במבי מספר פעמים J. חשוב לציין כי קשה למצוא קליטה ואין Wi-Fi. הייתה אפשרות לראות ציורי מערות שפספסנו באזור עקב השהות הקצרה. אם יזדמן לכם להיות באזור מומלץ לנסות לארגן טיול מאורגן בשטח ללסוטו (אנחנו לא הצלחנו לארגן למרות שמאוד רצינו עקב התזמון הקצר כי צריך לסכם עם מדריכים מראש והמקומיים מאוד ממליצים על זה).

2.jpg
כעבור 3 ימים, סיכמנו עם המוכר בצרכנייה שנצא עם הסעת העובדים ל- Bregvilleומשם ניקח מונית ל- Durban.
יום 5: דרבן
כפי שסיכמנו, אכן נסענו בהסעה ומשם במונית. עם זאת, ההרגשה במונית בחזור הייתה פחות בטוחה, האנשים במונית מאוד נחמדים ואדיבים וכנראה שזה בגלל שהרגשנו די בולטות (הבחורות הלבנות היחידות), ולעומתם הנהגים מנסים לסחוט כסף ולהתחמק מלתת עודף ללבנים. התעקשנו מולם וקיבלנו את העודף המגיע לנו בעזרת כמובן אישה מקומית שהתערבה לצדנו ובטובתה עזרה לנו להגיע לתחנת המוניות והובילה אותנו ישירות למונית מ- Bregville ל- Durban. תחנת המוניות בפני עצמה לא מומלצת ללבנים כי יש ההרגשה שאנו מאוד בולטות וקיבלנו קריאות ‏מהצדדים שהתעלמנו מהם. ‏כשחיכינו בתחנת המוניות לעוד אנשים שיצטרפו להסעה, ראינו בחורה מקומית שצבועה בלבן שסוחבת שק על ראשה. לא הבנו את פשר המנהג. כשהגענו ל- Durban התחלנו ללכת יחד עם כל האנשים הרחק מתחנת המוניות והתחלנו לחפש מגורים ללילה באזור. בהתחלה, נעזרנו באישה מקומית שנראתה לנו נחמדה שהובילה אותנו לבניין עם מלא רשתות. הבחור בכניסה נראה נחמד אך הסביבה לא נראתה כל כך בטוחה ולכן, בחרנו להתארח אצל בחורה אנגלייה שגרה באזור הווילות שם במקום. מאחר ו- Durban ידועה בחופים שלה, שמנו לעצמנו מטרה להגיע לחוף ביום הבודד שהיה לנו שם (והמשימה הושלמה). אך איש אחד הפחיד אותנו ש- There's men jumping out from the bushes... אותנו זה די שעשע... בדרך חזרה, ישבנו בפאב מגניב שהיה בו אפילו את דגל ישראל. לא יצא לנו להיות מספיק זמן ב- Durban כדי להסתובב שם יותר ואולי לבקר ב- Victoria market.
3.jpg
יום 6-7: פורט אליזבט וספאריים באזור
למחרת, לקחנו טיסה מחברה מקומית ל- Port Elizabeth. סגרנו על המגורים יום לפני כן ב- Rose village Guest house עם מארח בריטי שנשמע מאוד נחמד וקבענו אתו שיפגוש אותנו בשדה התעופה. כשהגענו הוא הודיע שיש לו חוק אחד שאנחנו חייבות לקיים אם נרצה לישון אצלו והוא שכל הציוד שלנו (דרכונים וכסף) סגורים טוב טוב בתוך החדר. האמת שחשדנו בו. כשהגענו הוא עשה לנו סיור והתלהב מהשיפוץ בצבע לבנדר של המקום ומהאמבטיה הענתיקה שלו עם הברז הנמוך ובלי דוש שהיוותה את מרכז האטרקציה עבורנו אחרי יום שלם של טיול (לא מומלץ). את האמבטיה חלקנו עם זוג גרמנים מבוגר. המארח סייע לנו בכך שהכיר לנו את השכן שלו שעשה לנו את הסיור באזור הספארי (Seaview Lion Park, Addo Elephant Park, Kraggakamma) והכיר לנו את העיר. הבחור היה מאוד נחמד, הסביר לנו הרבה על החיות והיה מאוד סבלני אתנו אך המחיר שהוא דרש היה גבוה לטעמי אבל לא הצלחנו למצוא אופציה טובה יותר. הסיור בספארי היה מאוד מהנה ואף ליטפנו גורי אריות (לבנים ורגילים). לא הספקנו לשעת ליטוף הברדלסים ולכן ליטפנו את הגורים דרך הגדר. נתקלנו מול מפגש יפה בין קבוצת פילים לאריות ב- . Addo Elephant Park

6.jpg5.jpg4.jpg

ביום ה-7 הזמנו הסעה מ- TransLux דרך האינטרנט ל- Storm river (היעד הבא) וסגרנו מגורים ב- Tsitsikamma backpackers.
יום 8-10: Storm river ו- Tsitsikamma national park
מהתרשמותנו, Storm river נראית כמו עיירת נופש עם הרבה הצעות אקסטרים (Canopy, Bangi). אנחנו בחרנו לעשות Canopy שזה מעין אומגת עצים. מצאנו בעיירה גלידרייה מגניבה עם אלוויס פרסלי, מרלין מנרו והביטלס שנמצאת בסמוך לאזור ההדרכות ל- Canopy יוצאות. בנוסף, ב- Tsitsikamma backpackers יש סנוקר, הדרכות כוכבים (מאוד מעניין ומומלץ, ולידע כללי לא רואים משם את כוכב הצפון), והמארחים מאוד נחמדים. יש חברת הסעות שמסיעה את האורחים לשמורה(Tsitsikamma national park) ששם טיילנו ושחינו J. בין השאר, הלכנו ב- Otter trail, פגשנו שפני סלע, במבי וראינו דולפינים בחוף.
8.jpg9.jpg7.jpg

הזמנו יום לפני שיצאנו משם, הסעה מ- TransLuxל- Wilderness וסגרנו על מגורים שם ב- FairyKnoweBackpackers.
יום 11-12: Wilderness
הגענו ל- FairyKnoweBackpackersוהתרשמתי שהסביבה היא מאוד בטוחה (מסביב הרבה וילות). המגורים היו נוחים רק המצעים קצת הסריחו. יצא לנו להתקלח עם קרפדה ואחת מאתנו קיבלה נשיקה מצפרדע. המקום נראה לי מגניב והמארחים הם משפחה בריטית עם אב מאוד נחמד שהסביר לנו על המסלולים באזור. מאחר שאחת מאתנו צמחונית והארוחה שם הייתה בשרית, ביקשנו הסעה לסופר (ההסעות משם הם בחינם) וקנינו מצרכים לארוחת צהריים (ספגטי ברוטב עגבניות ואפונה). נרשמנו לארוחת הבוקר הצמחונית כמובן שהייתה מאוד טעימה J ומומלצת (יוגורט מתוק עם סלט בריאות). הסתובבנו באזור במסלולי הליכה שונים שכולם מסומנים להם על מפה המצוירת על הקיר באכסניה (אין מפות נורמליות). הם המליצו על שמורת טבע קרובה שאת המסלול לא הספקנו לסיים כי החשיך ויום למחרת כיפרנו, ועשינו ממש מסע כומתה. המארח המליץ לנו להגיע לחוף כלשהו וכשהיינו קרובים חששנו ללכת על מסילת הרכבת (לא הייתה דרך אחרת) כי היה שם שילוט של איסור הליכה על המסילה, אך המארח אמר שזה חלק מהמסלול, ובחרנו להתייעץ עם אנשים באזור. החוף עצמו נראה מזמין מאוד והיה מלא חיים וחולות לבנים. פגשנו זוג בריטי מבוגר שגילו שאנחנו מישראל שהמליץ לנו לא להתקרב לאותו החוף מחמת ביטחון ושלח אותנו הרחק למסלול שהתגלה להרבה פחות בטוח (שכונת פרוורים וקרוונים בדרך) אך הנוף יפה שנקרא Map of Africa. המסלול הוביל אותנו מאזור החופים שהתאמצנו להגיע אליו, לקצה השני, לפסגות הגבעות באזור שעל גביהן טיפסנו ולא היה הרבה שילוט לשם. פגשנו בחור שרץ באזור ושבחר להצטרף אלינו למסע. הבחור היה מאזור הקרוונים שם והוא דיבר את שפת ה- Koza, שר שירים של AKON ולימד אותנו קצת ואנחנו גמלנו לו בעברית. הוא היה מאוד נחמד וסיפר לנו שהוא מתכנן להשתתף במרתונים והפגין בפנינו למרות שסירבנו מחשש לבטיחותו כל מיני תרגילי אתלטיקה (הליכה על הידיים וכו'...) ע"ג הכביש. כשהגענו, היה שרוי לפנינו נוף מדהים של נהר שיוצר מעין מפת דרום אפריקה שמכאן שמה Map of Africa. כשחזרנו, סיפרנו למארח והוא כמעט נפל, הוא אמר שהאזור שהיינו בו הוא מסוכן ושאחת מהעובדות שגרה שם כמעט נדקרה. ושוב הרגשנו פספוס שלא הספקנו להגיע לחוף שהוא המליץ עליו שהיה נחשב לחוף יפה. אך לפחות הספקנו לפגוש בחור מקומי ולשמוע קצת על הבעיות הכלכליות באזור.
הפספוס הרציני יותר הוא ה- paragliding וזה מחמת מזג אוויר לא טוב (הרוחות היו חזקות) ולכן לא יצא לנו (למרות שהאזור ממש מושלם לזה).
10.jpg11.jpg

הזמנו יום לפני שיצאנו משם, הסעה מ- TransLuxל- Cape town וסגרנו על מגורים שם באזור היהודי, Villa rose.
יום 13-15: Cape town & Cape of good hope
Villa rose הוא מקום מאוד נחמד שקרוב לאזור חיי לילה של פאבים ובתי קפה. ההרגשה של הסתובבות בקייפטאון מאוד בטוחה עם הרבה משטרה בכל פינה. קבענו עם המארח על טיול באזור הכף התקווה הטובה (עם המגדלורים) תוך עצירה באזור הפינגווינים (BouldersBeach) והפלגה ל- Duiker Island לראות כלבי ים בהמוניהם, חוויה מומלצת!!!
12.jpg13.jpg15.jpg16.jpg
שאלתי את המארח שהדריך אותנו לגבי בעיית הבבונים אליה קראתי שקופצים ומפריעים לתושבים באזור (כי לא נתקלנו בהם כמעט) והוא קצת כעס ואמר שדרום אפריקה היא לא רפובליקת בננות אך טען שזה יותר טוב מהאמריקאים שחושבים שבעיר מסתובבים אריות. בחזור הוא בחר לקחת אותנו לאזורים שבהם בבונים קופצים לכבישים וגונבים מהנהגים כל מיני דברים.
בנוסף, הסתובבנו בעיר, בשווקים, בחופים ועלינו ל- table mountain ברכבל. פגשנו שם זוג עם ילדה קטנה הלבושים בבגדי קש שהכינו בעצמם וטוענים שהם גרים במערות באזור והיו בדרך לשם. בהתחלה, ניסינו לעקוב אחריהם. אחר כך הפחדנו תיירים אחרים בשאלות מגוחכות של "have you seen people who live in the caves?". אימתנו את המידע עם בחור שעובד שם והוא הסביר שאילו אנשים שבוחרים לחיות בצורה אחרת. הם בחרו לחזור לאבותיהם ולדרכי אבותיהם (גם במחיה, תזונה ובריאות). הוא אמר שהם שייכים לרסטופריינס והם הולכים אלפי ק"מ ברגל יחפים. סיפרנו למארח על המפגש איתם והוא לא היה מופתע, הוא אמר שעבדה אצלו משהי שהצטרפה אליהם ואחר כך חזרה לציוויליזציה כשהיא חולת איידס בשלבים מתקדמים.
מקום שמאוד מומלץ להסתובב בו הוא Victoria & Alfred waterfront, יש שם הרבה להקות מקומיות שמופיעות, רוקדות ושרות באזור.
במידה שאתם שומעים את המילה 'סיסי' אל תיבהלו הפירוש הוא בחורה בשפת ה- Koza.
18.jpg
מה שכן הייתה לי הרגשת החמצה של ריצת חוף שם. לאנשים המקומיים יש מודעות גבוהה לספורט ויש שם הרבה אצנים.
יום 16: טיסה חזרה ליוהנוסברג ומשם לישראל
לשמחתנו, סיימנו את מסענו בהצלחה ונהנינו מאוד!!!

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של yana_r?

לכל הפוסטים של yana_r »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×