סלובניה קרואטיה ומונטנגרו בשבוע

איך עושים טיול ב - 3 מדינות תוך שבוע ועוד בנחת? זה בהחלט אפשרי. אם תבקרו באיזור סלובניה, קרואטיה ומונטנגרו תוכלו לעשות זאת, ועוד בנחת. הביקור במפלים, בצימרים כפריים והמפגש עם המקומיים מותיר טעם של עוד.
רותי ברמן
|
תמונה ראשית עבור: סלובניה קרואטיה ומונטנגרו בשבוע
© עבי

איזור דוברובניק

נחתנו בתחילת יוני 2008 בדוברובניק. לקחנו מכונית מחברת Avis (מפני שלחברה זו יש ביטוח מעבר למונטנגרו) וירדנו דרומה למונטנגרו. טיילנו בעיר העתיקה Kotor המוקפת חומה. צהרים אכלנו בפסטריה והמשכנו ל - Budva אשר אפשר לוותר עליה. חזרנו עם מעבורת (חוסכת חזרה על אותה דרך המפרץ) המעבירה את המכוניות עד ל - Herceg Novi, שהיא עיר קייט יפהפיה. הכבישים נופיים, צרים ויש להקפיד על מהירות הנסיעה. השוטרים מחכים לתיירים בדרכים. בדרכנו בכיוון צפון לדוברובניק חיפשנו מקום לינה ב - Cavtat ולא מצאנו. הם מסרבים להשכיר ללילה אחד. 

הגענו ל - Mlini וראינו מספר צימרים ולבסוף, לאחר שאחד שלח לשני, הגענו למרקו גליץ` דרך מתווך. הוא דובר גרמנית, חדרים נקיים, יש מים חמים ומכולת בקרבת מקום. את הקפה הוא הגיש לנו לפני שסגרנו איתו את החשבון. 37 יורו ללא ארוחת בוקר. בערב עלינו על אוטובוס מספר 10 ונסענו לעיר העתיקה של דוברובניק. יש חניון בתשלום לפני הכניסה לעיר. רצינו לחוות נסיעה בתחבורה ציבורית. חזרנו בשעה 11:30 בלילה, באוטובוס האחרון למליני אחרי טיול לילי בעיר העתיקה. 

  • טלפון של מרקו גליץ`: 00385-020485584 או נייד בקרואטיה 989128723

למחרת בבוקר, בדרך לדוברובניק, עלינו על הר סרג`. לא להחמיץ את האנטנה והצלב המואר, ממנו ראינו את דוברובניק והאיים על כף היד. העליה קצת מלחיצה, הכביש הוא בן נתיב אחד, כזה שצריך לעצור בצד כדי לתת לזה שממולך לעבור. המשכנו לדוברובניק וחנינו בפתח העיר העתיקה - 15 קונה לשעה. הטיול על חומת העיר חובה ועולה 50 קונה לאחד. לאחר מכן ביקרנו בבית הכנסת (איך לא) ועלה לנו 4 קונות לאחד (אין הנחה ליהודים). לסיום הבוקר, טיילנו בעיר, תוך כדי ליקוק גלידה מעולה. 

בצהרים, יצאנו לכיוון צפון ועצרנו במלי סטון – אי בו מתפרנסים מגידול צדפות. המשכנו למקרסקה – עיר קיט עם מעגן כמו בכל הערים על החוף הדלמטי, אלא שיש לה טיילת מסודרת, שם אכלנו במסעדה סוסויד (Susvid) לפי המלצת למטייל ולא נהננו. לאחר הארוחה, המשכנו צפונה (לא עצרנו בספליט) ישר לטרוגיר, השוכנת על אי. עברנו את הגשר, פנינו שמאלה במעגן והגענו לבית הראשון הצמוד למלון, שם לקחנו חדר ללא ארוחת בוקר, אצל אווה הנחמדה. החדרים נקיים הנוף יפה. יש מכולת על יד ויש מטבח בחדר, אך המים לא היו מספיק חמים. בילינו בטרוגיר העתיקה, שמזכירה את יפו העתיקה, עם מעגן סירות ויאכטות במרכז העיר.

לתחילת הכתבה

ממפלי סקרדינסקי לכיוון זאגרב ופליטביצה

בבוקר יצאנו לשמורת הטבע קראקא (Krka) למפלי סקרדינסקי. בכניסה חיכה לנו אוטובוס, שהביא אותנו לפתח מסלול הליכה מדהים, בתוך היער, לצד הנחל, המזכיר בהתחלה את שמורת דן והבניאס. אבל בהמשך מתגלים מפלי מים ענקיים ועוצמתיים, עם גשרים יפים, ציוץ ציפורים ונשים שמוכרות ליקר תאנים ואומרות שלום בעברית. לאחר מכן יצאנו לכיוון Vosec וירדנו לראות את המנזר על האי. חזרנו לכביש כדי להגיע למפל העליון Rosco Slap לפי הוראות שקיבלנו בשמורה, אלא שהכביש היה חסום. המשכנו לכיוון קנין (Knin) ומשם בכיוון לזאגרב ולפליטביצה

הדרך נופית, הרים מכוסים שטיחים ירוקים וכפרים חקלאיים פשוטים עד עניים. לאורך הכביש יושבים קשישים המוכרים גבינות קשות תוצרת בית ודבש מקומי. בקורניצ`ה,  10 קילומטרים לפני פליטויצה, היה שלט רחוב בו כתוב בעברית: "חדרים להשכרה". שם ראינו את החזיר המשופד מתגלגל על הגחלים לקראת ארוחת ערב. צימרים פנויים לא היו שם והמשכנו לכפר שכן בשם ג`זרה (Jezera). אחרי ביקור בארבעה צימרים הגענו אל מילן בצימר מספר 4 - היה נקי וחם במקום והאירוח כלל ארוחת בוקר. החברים שלנו קיבלו בית קטן בערבה ובו אח על עצים. אכלנו בביסטרו בכפר בעל אופי אוסטרי עם אתר סקי קטן.

התעוררנו בבוקר כשבחוץ ערפל כבד וגשם והיה חשש לביקור בפליטויצה, אלא שאלוהים היה עימנו לאורך כל הטיול ומזג האויר השתפר. בפליטויצה בחרנו במסלול G2 מכניסה 1, בו הולכים אל מול המפלים. זהו מסלול אופטימלי בדרך כלל לקבוצות, אבל את החזרה עשינו ברגל במקום באוטובוס ומאוד נהנינו. שוב רואים מפלים בגבהים שונים, צמחיה מגוונת ובריכות מים בגווני הירוק. הפריחה לאורך כל הדרכים היא בצבע לבן ואכן, מתקיים בתקופה זו פסטיבל הפריחה הלבנה, בבוהיני

המשכנו בכוונה להגיע עוד באותו יום לבלד. עברנו את העיר המקסימה סלוני (Slunji), בה הבתים בנויים על פלגי מים סואנים וזה רומנטי ללא תקנה. הירקן בבודקה ברחוב ענה לנו בעברית. הדרך מקסימה, בתים כפריים מטופחים, המזכירים את אוסטריה, וצימרים בכל פינה. בדרכנו לסלובניה, כבר במעבר הגבול Metlika, אפשר לראות כמה יפה סלובניה ויותר עשירה. היא מזכירה את אוסטריה - שטחי מרעה ועמק פורה. אחרי נסיעה ארוכה וקצת ברבור הגענו קרוב לבלד שם הזהירו אותנו שבלד יקרה. לכן החלטנו לחפש צימר בכפרים על יד וזה היה לא קל, פשוט לא היו. מצאנו מלון טיוליפ - מצויין ב - Jesece ב - 62 יורו לזוג. המלון ברמה גבוהה ואחרי הצימרים הוא היה פינוק, אבל מומלץ להמשיך לבלד ולחפש שם צימר באחד הכפרים.

לתחילת הכתבה

איזור בלד

למחרת בבוקר תוך 5 דקות הגענו לבלד וחשבנו לעצמנו - למה לא חיפשנו צימר כאן? תוך כדי המחשבות, נראה האגם ביופיו. חתרנו לאי, צילצלנו בפעמון המשאלות בכנסיה והמשכנו לטירה, שם ראינו את כל בלד וחזינו במופע פולקלור וריקודי עם. יש לקנות יין אצל הנזיר בכניסה. המשכנו באותו יום לוינטגאר (Vintegar) - חוויה חד פעמית - קניון עוצמתי ומשם לבוהיני. בבוהיני סבבנו את האגם לשמורת Triglav, עלינו להר Vogel ברכבל, עשינו את 550 המדרגות כדי לראות את המפל האדיר Savica Slap. מצאנו חדר אצל מימי הנחמדה ב - 45 יורו, כולל ארוחת בוקר טעימה. האשה אלמנה ויש לה 3 צימרים זוגיים ואחד בודד. הכי טוב להגיע לצימר דרך משרד המידע המקומי, שיודע אצל מי יש צימר פנוי. ארוחת ערב אכלנו בפיצריה הקרובה - ארוחת דגים, פסטות ופיצה והיה ממש טוב. 49 יורו לשני זוגות.

  • מיקום הצימר של מימי: Ribcev Laz 15 Bohinjsko Jezero
  • טלפון: 045723343

למחרת בכוונה להגיע למערת פוסטוינה, עם הסנדויצים של מימי, טיילנו ב - Bohinjska Bistrica עד למועד בוא הרכבת, שמסיעה מכוניות דרך מנהרה חוצה הרים אלפינים ל - Podbrdo. זו הדרך הקצרה. יש שתי רכבות ביום, המגיעות רחוק יותר ל - Most Na Soci - חבל לפספס. קחו מידע בלשכת התיירות המקומית. נסענו לכיוון פוסטוינה, דרך עיירות אלפיניות עם נוף אוסטרי וכבישים נופיים, שבהם נעשות עכשיו עבודות תשתית וכמובן לאורך נהר הסוצ`ה, עם צבעו הטורקיזי המיוחד. בפוסטוינה שווה לעלות לארמון פארדיאמה. לפעמים יש שם מופעי סוסים, אך אנחנו לא ראינו. המשכנו לכיווון מערות סקוציאן, בכוונה לעשות אותן למחרת בבוקר. מצאנו חדר במלונית בעיירת פועלים מגעילה ששמה דיוואס (Divace). החדר היה מצויין (ארבע מיטות בחדר), אך ארוחת הבוקר מגעילה. עלה לנו 45 יורו לזוג, אבל בילינו ערב נחמד וטעים במסעדה איטלקית מעבר לכביש ששמה Orient Express ומדברים בה איטלקית (יש רק שתי מסעדות במקום). כדאי לנסות צימר בעירה סקוצ`יאן. 

לתחילת הכתבה

מסקורציאן לשדה התעופה

תוך דקות ספורות ושוב עם החשיבה - למה לא חיפשנו כאן צימר. הגענו לסיור הראשון בסקורציאן בשעה 10 בבוקר. הסיור יוצא כל שעה עגולה. היה מהנה יותר מפוסטוינה. הליכה של 3 קילומטרים, כשבסוף המסלול הפתעה אדירה! הנהר פיבקה (Pivka) בעומק האדמה. תקרת המערה היא בגובה של 30 מטר ובקצה המערה קבלת פנים של עטלפים. טיילנו על הרכס – סיור לימודי, אך ממש סוג של טרק, נכנסו למוזיאון, טיפסנו ביער בין עצי התרזה ואכלנו צהרים במסעדה באתר. 

לאחר מכן יצאנו לכיוון רייקה לטיסה. שוב התברברנו בדרך כפרית (חלק מחווית הטיול) והגענו לפתח ביתו של איכר נחמד. הוא נכנס למכונית שלו והוציא אותנו מהפלונטר מרחק של 5 ק"מ. הגענו לאופטיה, שם בילינו שלוש שעות לאורך הטיילת. נסענו לאי קרק (krk), שם נמצא שדה התעופה של רייקה. השילוט לכיוון שדה התעופה גרוע. כדאי לברר איך נוסעים, לפני שיוצאים לדרך. הטיפ החשוב ביותר לאילו הבאים מהצפון הוא לנסוע קרוב לקו המים, לפי השילוט, לכיוון ספליט ולעתים מופיע גם איזכור של שדה התעופה. בכיוון לאי קרק מופיע גם סימן המטוס. לאילו המחזירים את רכבם בשדה, לתאם עם נציגות חברת ההשכרה כדי למנוע אי נעימות. לא כל חברות ההשכרה מחזיקות משרד במקום.

לסיכום, הקרואטים והסלובנים נחמדים מאוד. הם מתפרנסים מתיירות ויודעים להעריך את זה. אפשר לעשות המון דברים ובנחת בשבוע. לא צריך לסמן V על כל מקום, אלא להנות מהדרכים ומהמקומות שאתם כן מבקרים בהם. ודבר אחרון - חשוב לכבד את המקום והאנשים ולהשאיר חדרים נקיים ושטח נקי.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×