סלובקיה - אלף גווני ירוק

תמונה ראשית עבור: סלובקיה - אלף גווני ירוק - תמונת קאבר
צילום: רבקה קופלר

חופשה כפסק זמן מוחלט מחיי היום יום, בלי רדיפה אחרי אטרקציות, לא תמיד מתאפשרת. בסלובקיה כן. בעיקר בגלל העלות הנמוכה כל כך של השהייה בה, מה שמבטיח אפשרות חזרה בזמן הקרוב לכל האתרים שלא ראינו הפעם.

6151a4deac6f38a79061e39928dea1f6.jpg?l=8

יצאנו לטיול זוגי בן שמונה ימים נטו, בסוף מאי 2015. זה מעט מדי לפי כל קנה מידה כדי לראות את הארץ היפה, הירוקה כל כך. לכן בחרנו בפינצטה את האתרים שהתאימו לנו. לא הצטערנו על הבחירה. אני אנסה להביא כאן קצת תיאורים של סלובקיה יותר נינוחה, עם זאת מאוד מלהיבה ויפה, הרבה מעבר למה שציפינו.

16faaed43406a517a636db3073fd25f2.jpg?l=8

סלובקיה מעולם לא היתה במגירת החלומות שלי. למעשה לא ידעתי עליה דבר - לא לטוב ולא לרע. כלומר, מעט מאוד קראתי בפורום הטיולים, מעט מאוד ידעתי על עברה כחצי מצ'כוסלובקיה. זהו. אני חושבת שעובדה זו תרמה רבות להנאה מהטיול, שכן לא היו ציפיות גבוהות.

5a0fcad550c29baf31ae6770ad7904c6.jpg?l=8

טיסה: עם אוסטריאן לוינה בגלל המחירים הנמוכים – 280$ לכרטיס עם אפשרויות שינוי בקנס נמוך, ובגלל שעות טיסה מאוד נוחות שאיפשרו לנו שמונה ימים מלאים של טיול (7 לילות).

מכונית: אחרי כל הבדיקות, שכרנו רכב (באדג'ט ע"י אופרן) בשדה התעופה בברטיסלבה. על ידי זה חסכנו כ-500 ש"ח מסך העלות: לו היינו שוכרים בוינה, עלות ההשכרה היתה יותר גבוהה, היינו צריכים לשלם עבור המעבר לסלובקיה ועבור מדבקת אוטוסטרדות בסלובקיה. משדה התעופה של וינה הגענו לשדה התעופה של ברטיסלבה ע"י אוטובוס שנוסע בערך כל 20-30 דק' (יש חברות שונות שעושות את הדרך, לכל אחת מסלול שונה, כולם מגיעים ליעד תוך שעה עד שעה וחצי) העלות – 7 וחצי יורו כיוון לאדם. לא רצינו לקנות כרטיס הלוך ושוב (היינו חוסכים עוד יורו) כדי שלא נצטרך לחכות בחזור לאותה חברת אוטובוסים.

c3085e8230f7eb06a2d0ccd613c2194d.jpg?l=8

לינה: מאוד זולה בסלובקיה! ראינו באתרים השונים, ואח"כ גם על השלטים במקומות שהגענו אליהם שיש חדרים ב-10 יורו, ו-20 יורו... האמת? פחדנו להזמין במחירים כאלה... חששנו שנמצא חורבות למרות התמונות היפות... אז זהו שלא. במחירים הזולים האלה ניתן להשיג צימרים נפלאים וחדרים במלונות כולל ארוחות בוקר! רוב הנוסעים הישראלים מתמקמים באזור Liptovsky mikulas, שממוקמת פחות או יותר באמצע הדרך – הרי הטטרה - הגבוהים, הנמוכים והמאלה פאטרה.
עדיין, זרועות הכוכב הן מאוד גדולות לטעמי, בהתחשב בכך שהנסיעה מאוד איטית בסלובקיה, ועל כך אתייחס בנפרד. אנחנו החלטנו שאנחנו רוצים הפעם טיול שהוא לגמרי טבע, ולכן גם לגור במלונות שהם לא בעיר.

על הלינות שלנו – בהמשך.

05f975f0648353cc80f25e7ea2b1a487.jpg?l=8

כלכלה: זולה ביותר! קניות בסופר לארוחת ערב (לחמניות, נקניק, גבינה, פירות, עוגה או יוגורטים) עלתה בין 1 יורו וחצי לשניים. ארוחת צהריים או ערב, בד"כ 2 מנות ובירות בין 80 ש"ח ל-150 ש"ח. דלק בערך כמו בארץ. חניה באתרים – בין 1 יורו חצי ל4- יורו כניסות – היתר לצילום במקומות מסויימים 10 יורו.

ספר (מדריך): לא מצאנו. אבל כן חיטטנו הרבה באינטרנט, קיבלנו הרבה מאוד עצות טובות בפורום, הרבה יותר ממה ששבוע יכול להכיל. בחרנו מתוכם במידה. רוב מטיילי הפורום, כך למדנו מהסיפורים הם בעלי כוחות על, צועדים בשבילים לא ממש כבושים, ניתלים על סולמות ויורדים מההר בקרוניות – ואנחנו לא. אז הסיפור הזה יהיה ברגוע.

נעליים: התלבטתי ארוכות בגלל החום שחשבתי שישרה בתקופת הטיול, אם לקחת נעלי הליכה. ברגע האחרון החלטתי שכן, וזו התבררה כהחלטה הנבונה ביותר: א. לא היה חם. ב. לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם בהליכות שכן הלכנו.

הדרכים: יפייפיות. בחרנו לנסוע בכבישים קטנים כהרגלנו. פעמים רבות מצאנו כבישים שלא הופיעו על המפה המאוד מפורטת שלנו. הסימונים על המפה - כביש צהוב, אדום או לבן - לא היו ערובה לטיבו או רוחבו, פעמים רבות כביש שהתחיל יפה מהר מאוד הפך משובש או ההיפך, בכל מקרה, גם הכביש המשובש ביותר לא היה כזה שקשה לנסוע בו.

רוב הכבישים שלנו עברו ביערות כמו בתמונה.

9c838e90b1cfe1aa598bb644503f0d24.jpg?l=8

מים, מים ועוד מים: טוב, ברור שכל הירוק ירוק הזה לא מתאפשר בלי שפע של מים חיים. אני משתמשת בביטוי הזה בעיקר בגלל הספר שלקחתי איתי לטיול, והשפיע כנראה על כל הראייה שלי את הטבע. אני מדברת על אגם הצללים של רוני גלבפיש, פנטזיה נהדרת שגרמה לי להתחבר לטבע עוד יותר. בספר המים הם מקור הכח, ומאוד אהבתי את הדימוי המיידי הזה.

9d3c7ed8de21bb1207aad7775d9d1ab0.jpg?l=8

פגשנו בדרך נחלונים קטנים, נחלים יותר גדולים, כולם שוצפים וזורמים בכח רב, אולי בגלל הפשרת השלגים, פגשנו אגמים - כאלה שהיו בתכנון וכאלה שבמקרה, בחלקם עצרנו והלכנו לטייל סביבם - הנוף מכל כיוון שונה וזו הסיבה להקיפם, היינו באגם Štrbské Pleso שהוא קל להליכה, אפילו נגיש לנכים, והיינו באגם האלפיני Skalnaté Pleso (פלסו זה אגם בסלובקית) שמגיעים אליו עם שני רכבלים ונצנוצי קרח עדיין צפים עליו.

df8730b57b8354862fe2c6a692e82434.jpg?l=8

ירדנו למפל המים הנפלא Vodopády Studeného Potoka אליו עולים תחילה עם פוניקולר ל-Hrebienok, הליכה לא פשוטה, כשהסלובקים מדלגים לידנו כאילו לא היו שם אבנים ובוץ, תוך 10 דק' הם ירדו, כמו שכתוב בשלט ולנו לקח 40 דק' מתנשפות ומתנשמות.. אבל לראות את כמויות המים הגועשים בהחלט היה שווה...

וטיילנו לאורך נהר הדיונץ, עליו אספר בנפרד, אבל זו היתה כבר הליכה בניחותא... ועוד ועוד מצאנו מקווי מים באקראי, בדרכים לא מתוכננות בגן העדן הסלובקי אחרי שעצרנו באגם דדינקי, ואסור כמובן לשכוח את הנהר התת-קרקעי במערת הנטיפים.

תמונות מים

כבישים ונהיגה: כל הכבישים שנסענו בהם היו יפים, כולל האוטוסטרדות. באוטוסרדות יש כל כמה ק"מ ירידה לאזור מנוחה שמכיל תחנת דלק, מסעדה, פארק שעשועים לילדים (כמו זה שליד הבית) וספסלים מחוברים לשולחנות פיקניק. השתמשנו פעם באחד כזה והיה נוח.

855571b4020ffdd9ce1a8cf84ec49d40.jpg?l=8

למי ששוכר מכונית לא בסלובקיה, צריך לזכור לקנות מדבקת אוטוסטרדות בכניסה למדינה.

בכניסה לסלובקיה כתוב מהי מהירות הנסיעה המותרת - עד 50 קמ"ש (לרוב 30) באזור עירוני עד 90 קמ"ש בכביש מהיר ועד 130 באוטוסרדה. בפועל, זה לגמרי שונה.

יש תמרורי מהירות כל כמה ק"מ, והם עולים ויורדים ללא הגיון כלשהו - נגיד אחרי תמרור 100 פתאום יופיע 60 - לא מספיקים לפתח מהירות ל-100 וכבר צריך להוריד. ברוב מקומות הישוב מותר לנסוע 30 - ואני מודה, קשה מאוד לנסוע במהירות כזו, בממוצע, לא נסענו יותר מ-60 קמ"ש, דבר אשר מאט מאוד את משך ההגעה ממקום למקום.

והכי חשוב! שוטרי תנועה בכל מקום! היזהרו לא לעבור את המהירות המותרת, כי יש מצלמות בכל מקום והן מוסתרות בד"כ אחרי עיקול כדי לתפוס את הממהרים, ושוטרים בניידות בכמויות שלא ראיתי באף מקום אחר!

פעמיים עצרו אותנו שוטרים. פעם כדי להעיר לנו שנסענו עם אורות נמוכים (חובה להדליק אורות כל הזמן!) ופעם כדי להתריע על מרוץ אופניים ולכן ביקשו שניסע לאט. פעם נסעה אחרנו ניידת לוודא שלא נעבור את 30 הקמ"ש המותרים. רק כשעצרנו בצד הדרך, הניחו לנו.

סה"כ מאוד נוח לנהוג בסלובקיה, השילוט מאוד נעים ומתחשב (אמנם בסלובקית, אבל אם מכינים שיעורי בית אז מסתדרים), הכבישים הכי משובשים לא באמת היו משובשים, מתקנים אותם כל הזמן וכל חור קטן בכביש מסומן כדי לא ליפול לתוכו, ואין קשר בין סימון הכביש על המפה לבין איכותו או רוחבו.

212b601f531b623cf7e56e2577328b37.jpg?l=8

השפה הסלובאקית: כמעט לא פגשנו סלובקים שיודעים אנגלית. חוץ מפקידי הקבלה במלונות, כנראה איש לא מדבר אנגלית בסלובקיה. מה לא מדבר.... גם לא שומע... אף מילה.

לפני הנסיעה, עוד בשלב התכנון, הבנו שנינו, שלמרות כל שמות המקומות בעולם שלמדנו ע"פ, ואף זוכרים היטב אחרי שנים, השמות הסלובקים לא מתגלגלים לנו על הלשון. לא מצליחים להבין איך מבטאים את השמות האלה, לא כל שכן לזכור אותם... עד כמה צדקנו, הבנו רק תוך כדי טיול, כשהסלובקים עצמם ביטאו את אותם שמות אחרת לחלוטין ממה שאנחנו קראנו... איך שהוא, חסרים להם אותיות א-ה-ו-י.... איכשהו יש להם צירופים שהחיך שלנו מסרב לבטא...

אלא שזה לא הפריע לניווט – השלטים מאוד ברורים, מאוד ידידותיים לנהגים ולא התבלבלנו אפילו פעם אחת (אנחנו אוהבים לנווט באמצעות מפת נייר רגילה, שנקנתה בארץ) מדי כמה קילומטרים יש שלט המציין באיזה כביש נוסעים, לאן כיוונו וכמה קילומטרים נותרו. אם יש התפצלות מהכביש, תהיה הודעה על כך קילומטרים רבים לפני וגם ממש בפנייה, שלטים רבים חומים, מציינים הימצאות אתרים בסביבה (טירות וכו') ובעוד כמה ק"מ יש לפנות אליהם.

וויי פיי: יש כמעט בכל מקום - סופרים גדולים, בתי קפה/מסעדות, במלונות שהיינו בהם. על סים סלובקי כאן.

אז מה היה לנו?

סלובקיה, או יותר נכון אזור הרי הטטרה - הגבוהים, הנמוכים ובעיקר המאלה פטרה - עוצרי נשימה, לא פחות! האוויר נקי עד להכעיס, העין לא קולטת את המגוון הגדול של צבעי הירוק, הפריחה בעיצומה - הלוואי והייתי יודעת את כל שמות הפרחים שפגשנו, מים בשפע, חווינו בריכת מים מינרלים מאוד מהנה, ובעיקר, אל תצחקו, אבל השיא בשבילי היה מסלול הליכה בן 4 שעות שבסיכומו הרגשתי שכבשתי יעד. (נכון שגם ילדים הולכים אותו, אבל זו אני...).

48f6f1f0e0444b73ad56584756e65d49.jpg?l=8

כמה אמירות כלליות, בלתי מחייבות של מי שנסעה בכבישי הטטרה בקושי שבוע:
הטבע מקסים. הטבע אדיר. זה לא שלא ראיתי הרים גבוהים, זקורים, עגולים, מושלגים. זה לא שלא נסעתי ביערות קודם, ואף פגשתי נהרות ונחלים שוצפים ואגמים ציוריים. השילוב של כל אלה כאן, ובתצורה הכי קרובה לטבע, עם מעט מאוד התערבות יד אדם עושה את ההבדל. מצד אחד זה מאוד מקשה על הגעה למקומות היפים ביותר למי שההליכה בתנאים כאלה קשה עליו, אבל מצד שני, זה בדיוק ההיפך ממלוקק. לעומת זאת, לחלק הבנוי פחות התחברנו, לפחות במקומות אליהם הגענו.

סלובקיה נתונה בתנופת התחדשות אדירה. כל הבתים רבי הקומות, שהן בנייה סובייטית די מגעילה, צבועים צבעים עליזים, כך שהם פחות מפרים את שלוות הנוף היפה, בכל הכפרים שעברנו, ועברנו בהרבה, הבתים הפרטיים משתפצים, נבנים מחדש. היינו בכפרים בהם יש בית אחד או שניים בלבד בבנייה, וראינו כפרים בהם רק האסם נשאר עתיק. בכל מקרה, הבניה החדשה אינה מסורתית ומשתמשת בבליל שפות בנייה.

37127dad5d43da8e97cfe5bcc5aeb46a.jpg?l=8

חלק ראשון – מאלה פאטרה
החלטנו להתחיל כאן את הטיול, כי הנסיעה לכאן משדה התעופה ברטיסלבה היתה קצרה יותר – שעתיים וחצי בלבד, וכי הוקסמתי ממה שקראתי על האזור. אני כבר יכולה להגיד, שבדיעבד זה היה בעיננו האזור הכי יפה שראינו.

הזמנו שלושה לילות במלון דיירי, המוכר כאן ממסלול הטיול שמתחיל מאחורי המלון. המיקום בתוך היער היה משגע ביופיו, אהבנו את הניתוק מה. סופר במרחק 5 דק' נסיעה, מסעדה מעולה במלון עצמו, 150 ש"ח ללילה כולל ארוחת בוקר נהדרת. היתה לנו סוויטה, או דירה, אהבתי את הפשטות של המלון עם כל חוסר העיצוב שלו והרהיטים שנראו כאסופים, היה בו משהו בייתי ונעים, כולל ההתגייסות שלהם למצוא לנו משהו סביר לנקות איתו את הנעליים שלנו שכוסו בבוץ כשביקשנו.

c0a645c9844aed5805312da36148fc0c.jpg?l=8

מהרגע הראשון שנכנסנו לכבישי היערות של המאלה פטרה, היה לי דה ז'ה וו לטיול בהרים הלבנים של ניו המפשייר. ההרים - חלקם צורתם דומה, הכבישים הצרים המתפתלים בין היערות, חופות העצים על הכבישים - אמנם כאן הם היו ירוקים בגלל העונה ולא אדומים, אבל התחושה הקרירה הנעימה של נסיעה בתוך היער, כשאבקני הפרחים עפים לכיווננו - היתה דומה.

עוד יותר התעוררה התחושה הזו לנוכח כל אותם בתים הנבנים בעץ, כמעט בכל פינה, בכל כפר.

Vrátna dolina

זה השם של העמק כולו - דולינה פרושו עמק, מצד אחד יוצא מ-Terchová מצד שני ממלון דיירי.
ביום הראשון אחרי ההגעה למלון, יצאנו למסלול שיוצא מטרחובה (יש שילוט מצויין) בעיקר נסענו, חיכינו במקום שאפשר לעצור עם הרכב להחלשות הגשם, וכשזה קרה יצאנו מעט, המצלמה נרטבה מהטיפות הבודדות (רואים בתמונות...) אבל המראה הנפלא של הצוקים הזקורים המם אותנו.

יש בדרך רכבל העולה למעלה, אך הוא עדיין לא היה פתוח (לפני העונה). בקטעי היוטיוב שראינו המראה למעלה מעל העננים נהדר. לאורך כל הדרך נחל שוצף, מפלונים קטנים ופריחה נפלאה. בקצה הדרך נמצאת ŠTEFANOVÁ אליה הגענו גם בסוף מסלול הדיירי. גם כאן כמו בכל מקום אליו הגענו בטיול - יש המון שבילי הליכה למי שמעוניין בכך. וכאן בניגוד לטטרה הגבוהים - היערות הם עבותים, מרובי סוגי עצים.

d02a117e23687083ac4cf740f2207c9c.jpg?l=8

מסלול דיירי:
את מפת השבילים קיבלנו בקבלת המלון. הקיוסק של המזכרות היה סגור כל פעם שבדקנו. זה מסלול ההליכה בן 4 שעות שבסיכומו הרגשתי שכבשתי יעד. יצאתי לדרך רק אחרי שקיבלתי אור ירוק בפורום שבמסלול הזה יש רק סולם אחד, אמרו שאפשר ללכת במסלול הכחול עד למפל ולחזור.

למזלנו הרב היו לנו שם שלושה לילות, כי היומיים הראשונים היו שטופי גשם, ולא היה שום סיכוי שבעולם שאלך את המסלול הזה בגשם, זה לא כיף. ביום השלישי יצאנו לדרך.

ההתחלה במסלול הכחול היא דרך נעימה וקלילה, המראה מסביב עוצר נשימה - אין מילה מתאימה אחרת. בהדרגה ההליכה הופכת קצת יותר קשה. אם בהתחלה היו גשרי עץ חדשים, בהדרגה מופיעים גשרי המתכת החלודים שהוזכרו בכל מקום.

c8b1a9dae93eace7bd9c601fd983207b.jpg?l=8

הגענו למפל, ושם נמצא הסולם היחיד, ולא חשבתי ולו לרגע שעכשיו הזמן לחזור על עקבותי... אז המשכנו. והיופי מהמם. הגענו לקיוסק שבאמצע הדרך... הוא היה סגור כמובן. שם פגשנו זוג שהגיע מהמסלול הצהוב, בדיוק כשהתלבטנו אם זה הזמן לחזור. זיהיתי שאני מבינה את שפתם, ושאלתי אם המסלול הצהוב היה קשה להם. התשובה היתה שהיה מרובה סולמות, וממילא אי אפשר לחזור דרכו כי הוא חד כיווני. זיהינו במפה שמכאן אפשר להמשיך במסלול צהוב קצרצר שמוביל ל- ŠTEFANOVÁ, אותה הכרנו כבר מיום קודם ולקחנו הימור. ההליכה המסלול הזה היתה בשביל יחסית קל, הנוף היה משכר ומרהיב, המסלול תחילה טיפס על ההר על מנת לרדת מצידו השני. הבעיה העיקרית היתה בוץ מגשם יום האתמול, שהיה מחליק ודי מסוכן. אבל הירידה לכפר היתה כל כך יפה ששמחנו ממש שבחרנו במסלול הזה.

a7988498f254958b756fc75c8e897b48.jpg?l=8

בסוף הכפר, או בכניסה אליו, תלוי מאיפה מסתכלים - הגענו מהאחוריים, מגיע כל שעתיים אוטובוס שנוסע עד Terchová ומשם יש אוטובוס למלון דיירי. אנחנו ירדנו בטרחובה, הלכנו ברגל עד למסעדה המצויינת ... משם הדרך ברגל דרך בתי הכפר המאוד מעניינים הובילו אותנו בחזרה למלון.

מערת החופש - The Demänovská Cave of Freedom

אני לא חובבת מערות או כל ירידה אחרת מתחת לפני הקרקע. אני מזהה אצלי פחד וסימפטומים לא נחמדים כשאני כבר יורדת. שיכנעו אותי בפורום באותות ומופתים (ובעיקר במלל ותמונות) שאם מערה, אז האחת והיחידה היא זו - מערת החופש. אז הוספתי אותה לרשימה.

נסענו אליה ביום השני לטיול, שהיה גשום ביותר, מהלינה שלנו במאלה פאטרה, היא נמצאת בטטרה הנמוכים. עשינו באותו יום מסלול נסיעה מאוד ארוך על מנת לכלול כמה מהאתרים שרצינו לראות. אין לי ספק שאם לא היה זה יום גשום, היינו עוצרים להרבה יותר זמן בכל אתר, בודאי גם היינו מטיילים בשבילי ההליכה.

b0abb23a0bb9d58e6ffe0af53d5ae803.jpg?l=8

ובכן, זה היה יכול להיות אחד השיאים הכי גדולים של הטיול אלמלא התנהלות הסיור.

את פנינו מקדם שלט שהודפס מוורד, שהמערה קשה, ואינה מיועדת לאנשים לא מאומנים, מבוגרים וילדים. אנחנו מתעלמים ממנו, ויורדים אליה מצויידים במקלות טיול להקל על הטיפוס/ירידה ב-913 המדרגות. בדיעבד בירידה הן רק הפריעו, אבל בעליה הן היו אוצר.

המערה יפייפיה, מדהימה ביופייה, וראוי היה לבלות בה לפחות חצי יום, תוך התפעלות מהאולמות הייחודיים, הנחל שזורם בקרקיעתה, הנטיפים והזקיפים היפייפים והמגוונים שלה שעדיין צומחים, ריבוי הצבעים המדהים, אלא שכנראה כחלק מהרצון לשמר את המערה, מכניסים קבוצה קטנה של אנשים, ורצים איתה לאורך המערה המאוד ארוכה במשך שעה וגמרנו. אני חושבת שהטירונות שלי היתה הרבה יותר קלה... שלא לדבר על כך שהזדמנות צילום היתה דבר נדיר (יש לשלם 10 יורו כדי לצלם). האורות כבים ונדלקים כנראה ע"י המדריך, ואני שהשתרכתי מאחור לא תמיד זכיתי להגיע למקומות היפים כשהם מוארים…

14ce54253a5bc6b48daa0c91b5e81426.jpg?l=8

בשלב מסויים, לקראת הסוף, בעלייה הקשה כבר לא יכולתי לרוץ, האטתי את הקצב מאוד, יחד עם בנזוגי כמובן, כשאני אומרת לו, מתוך פחד אמיתי שלא נורא, הקבוצה הבאה תמצא אותנו כאן... אלא שהמדריך חיכה לנו ביציאה בחוסר סבלנות בולט...

במערה יש 100% לחות, ו5 מעלות. ביחד זה יוצר טמפרטורה נעימה. אני מאמינה שהזענו קשות רק בגלל הריצה.

המסקנה המיידית שלנו היתה שאנחנו מוותרים על המערה השנייה, מערת הקרח.

ובכל זאת, צילמתי לא מעט תמונות. תודה ענקית לרנצ'י. את הטובות יותר אפשר לראות כאן.

Orava Castle
טירת עורבה במאלה פטרה, יושבת באמצע נוף מפעים. נסענו בכביש קטנצ'יק ממלון דיירי, הגענו מוקדם בבוקר, חנינו (4 יורו) והלכנו לכוון הטירה. מהר מאוד הסתבר לנו שכדי לראות את הטירה מבפנים צריך יהיה כנראה לטפס המון מדרגות במעלה הטירה הממוקמת על השפיץ של ההר.

d40bbb2257d421a4681e13b66c1762e4.jpg?l=8

הקופאית באמצעות הרבה סימני ידיים הסבירה לנו שהסיור הבא בעוד שעה ורבע.

החלטנו שנטייל קצת בסביבה כדי להעביר את הזמן. התחלנו בטיפוס אל הכניסה, טיילנו קצת ליד הנחל, וחשנו שמספיק לנו. התוכנית היתה גדושה לאותו יום ורק את חלקה ביצענו בסופו של דבר בגלל הגשם.

e3268b31f577cda0c735e3a12e31f59b.jpg?l=8

מאוד נהנינו מהדרך לשם בכבישים הירוקים, אהבנו את הטיול הקטן בעורבה ובדיעבד שמחתי שלא התאמצנו יותר מדי ושמרנו כוחות ל-913 המדרגות של מערת החופש...

Čičmany
לאורך כל הטיול פגשנו בבתים חדשים שבונים אותם ברגע זה ממש, או ישנים יותר שמשפצים. יוצא דופן היה הכפר Čičmany, אליו נסענו במיוחד, שכן לא היה במסלול של שום מקום אחר. הכפר, בן כמה מאות שנים, משומר ומשוחזר, משמש מסורת עתיקה של סגנון בנייה ושל איורים לבנים מסורתיים עליהם.

49a1ac4a7b9764ac980a399bf96b8419.jpg?l=8

יצאנו לדרך בתקווה למצוא כביש המוביל לכפר, שכן על פי המפה - לא נמצא כזה, היינו בטוחים שסיפור הכפר של אבא שלי חוזר על עצמו, אך לא! היה כביש יפייפה בתוך יערות ונוח. הכפר עצמו קידם אותנו בגשם שוטף, לכן התמונות מנוקדות טיפות... יש במקום מוזיאון קטן המספר את תולדות הכפר שהיה סגור בשעה שהגענו. ההסתובבות ב"רחובות" סיפקה לנו הנאה גדולה, בעיקר מהאסתטיקה שלו.

חיבתי לבתים ישנים

חלק שני - הרי הטאטרה הגבוהים

מהלינה במלון דיירי, עברנו ללינה הבאה בטאטרה הגבוהים, כשאנחנו נוסעים בדרכים קטנות ויפייפיות. הנסיעה איטית מאוד. אחרי Liptovský Mikuláš מתחילים לטפס על הטאטרה הגבוהים והרס העצים ניבט מכל מקום, עדות לסופה הגדולה שהיתה כאן בשנת 2004, בה נעקרו כשלושה מליון מ"ק של עצים. עצירה ראשונה באגם סטרבסקה, כשמולנו ההרים הגבוהים ולראשונה טיול זה – עם פסגות מושלגות. החניה לפי שעה – 2 יורו עבור כל שעה, או 6 לכל היום. הליכה קצרה, נגישה, ואנחנו מול אגם יפייפה – מצד אחד ההרים הגבוהים הלבנים שלמרגלותיהם המלון המשולש, מצד שני בתי הכפר. שלווה נעימה.

6f152b9cc51d7c3a108ce4f7057913d2.jpg?l=8

אנחנו ממשיכים לטפס על ההר, ומגיעים ללינה השניה שלנו לטיול זה – בעיירה Starý Smokovec מלון Pension Tatrasport Zampa הוא חדיש לגמרי, מקבל ציון כמעט אלוהי בבוקינג, ועם זאת פשוט לא היתה בו אווירה. כלל. אני בהחלט ממליצה עליו, כי הוא נוח, נקי וממוקם טוב, אבל לא בציון שהוא מקבל... הקטע שלו אגב, שמישהו סיפר פעם שראה דב מחטט בפחי הזבל של המלון. אני מתקשה להאמין לסיפור בעיקר כי היערות מסביב לא נראים לי עבותים מספיק למגורי דב, אבל הבעלים עצמם אוהבים לשמר את הסיפור, הצביע על הפחים ואמר לנו להזהר בלילות (בלילות אנחנו ישנים!!!!) ואכן ראינו שהפחים קשורים בשרשראות.... אבל דב לא ראינו…

a5c6fe90e781fe2aa94ca8c193734c5e.jpg?l=8

Tatranská Lomnica

פעם ראשונה בטיול הזה שהחניה היא ללא תשלום. אנחנו עולים בשני רכבלים לאגם הקרח
skalnaté pleso מחיר כרטיס 19 יורו ו-2 יורו ערבון עבור הכרטיס שיוחזרו עם החזרת כרטיס הפלסטיק.

הרכבל הראשון מותאם ל-4 אנשים, השני ל-8. סה"כ חצי שעה של טיפוס ל-1750 מ' גובה.

האגם מרהיב ביופיו בעונה זו של השנה, מלא שלוגיות צפות. מצד אחד נוף להרים המושלגים מצד שני נוף עוצר נשימה לכוון העמק. הרוח כאן חזקה מאוד, ואנחנו לא לבושים בהתאם ולכן אנחנו אפילו לא חושבים על טיול סביב האגם, הלא גדול, יש לומר, ונראה שנוח מאוד להליכה. אנחנו נכנסים למזנון ומזמינים מרק גולש שמחמם אותנו, לקראת הירידה למטה.

5bf563adb00f2c182d9979a05fd6ccc0.jpg?l=8

שמורת Pieniny National Park​
השמורה נמצאת בצפון מזרח המדינה, גובלת בפולין. נהר ה- dunajec העובר בה הוא למעשה הגבול. זה המסלול בו נסענו: https://goo.gl/maps/Xy8nK4Y8SHk

6e4b02e67d53982d801f650d2da138f7.jpg?l=8

אנחנו נוסעים צפונה מסטארי סמוקובץ', ביום שמשי נפלא, בכבישים מרהיבים שעוברים ליד אגם בלתי צפוי ושדות חרדל צהובות יפייפיות, מצויידים בהנחיות של נירית מהפורום, מגיעים לברך הנחל ומפספסים את החנייה. ממשיכים עד המנזר אותו הזכירה נירית (שהוא מוזיאון) ומגלים קצת אחריו חניה נוספת בעלות של יורו וחצי - שזה המחיר הכי זול ששילמנו עבור חניה עד כה.

הקטע התיירותי כאן הוא לעלות על רפסודה של כ-9 אנשים, משיטים אותה שני אנשים לבושים בגדים מסורתיים. לפי המשוט החותר אנחנו מבינים שהנהר אינו עמוק כלל, אבל הוא זורם במהירות די גדולה. אין כח בעולם שיעלה אותי על רפסודה כזו, וכיוון שנירית כתבה שבטיול לאורך הנהר רואים אותו הדבר, אנחנו בוחרים בהליכה רגלית.

cba5939d62bd518296101c833ca54684.jpg?l=8

בניגוד לאתרים הקודמים שראינו, כאן יש שביל הליכה מאוד נינוח, כתוב בכניסה אליו שאורכו 8 ק"מ ואנחנו מתחילים ללכת. השביל עובר בתוך קניון מאוד יפה, יער נישא מצידו הסלובקי, וצוקים קרסטיים מצידו הפולני. אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה הידועה לנו שאושוויץ נמצאת רק 150 ק"מ צפונה מהיופי הזה...

בדרך אנחנו פוגשים מיני עופות מים יפים, פריחה משגעת, רוכבי אופניים בודדים ובחבורות, צלם אחד שעומד כל הזמן הזה בנקודה אחת ומכוון את עדשתו לאותה נקודה שאינני יודעת מה ראה בה, ורק ספסל אחד שהיה תפוס על ידי משפחה חמודה.

בנקודה מסויימת החלטנו שמספיק לנו (בטח הלכנו לפחות חצי...) ושבנו על עקבותנו. מקריאה אנחנו יודעים שיש בסוף המסלול אוטובוס שמחזיר לנקודת ההתחלה.

מעט מחיות אחרות שפגשנו בדרך

Levoča
כיוון שיום שמשי ויפה היום, אנחנו עוזבים את שמורת נהר הדונייץ, ומתכננים מסלול נסיעה שעובר בכבישים ירוקים ויפים (יש כבישים שהם לא כאלה בסלובקיה?) לעבר לבוצ'ה. הנסיעה יפייפיה, עוברת באזור כפרי, הרבה עדרי כבשים נצפים על ההרים ולראשונה בטיול הזה אנחנו פוגשים עגלה מלאת קש מובלת ע"י סוס…

fc5d8a9076553f4951c9ac6f983ee578.jpg?l=8

ללבוצ'ה אנחנו מגיעים בשעות הצהריים המאוחרות, מחנים בחניה שליד החומה המקיפה את העיר (חינם להפתעתנו) ונכנסים פנימה. הרחובות המובילים אל המרכז העתיק, כולם נתונים בשיפוץ - פיגומים וחול.

המרכז - כיכר לא גדולה ובה הבניינים המרכזיים, יפה ביותר. אך באמת קטן. אנחנו מתכוונים להכנס לכנסייה שנירית המליצה, אך הסיור הקרוב הוא בעוד שעתיים. נראה שהטיול הזה יוכתר כטיול שבו לא היינו באף מוזיאון…

5821d461bf1e49d26869a0a587ff8123.jpg?l=8

השמש מזמינה אותנו לשבת באחד מבתי הקפה, מבקשים לטעום מהעוגות הסלובקיות שלא מופיעות בתפריט... שואלים את המלצר, הוא אומר לנו "וואן מומנט", נכנס לשאול ויוצא ומדקלם את התשובות "עוגת גבינה, עוגת תות..." אנחנו מזמינים, ומגיעה עוגת תות ועוגת....שוקולד שהוא טוען בעקשנות שזה צ'יז קייק.... לא נורא.

f14ac7efaebb6690ddb5a092246d07d1.jpg?l=8

היה נחמד, ואנחנו חוזרים למלון בסמוקובץ', בדרך אחרת שמגיעה לבסוף לכביש העולה מפופרד, זה עם התצפית הנהדרת על ההרים המושלגים.

כיוון שעל לבוצ'ה נכתב כאן בהרבה מאוד דיווחים - לא אוסיף.

מרחצאות טרמאליים
מרגע שסיפרתי לחברים שקנינו כרטיסים לסלובקיה, התברר לי שאמא של כולם או סבתא של כולם נוסעים באופן קבוע למרחצאות טרמאליים בסלובקיה, בעיקר בגלל התמורה הגבוהה למעט הכסף שמשקיעים.

אנחנו שנהננו מאוד באקווה דום שבטירול, רצינו לחזור על החוויה, אבל מהסיפורים של החברים ראיתי לנגד עיניי קופת חולים... אז לא שקטנו עד שמצאנו את קומפלקס הבריכה בפופרד. בילינו שם נפלא חצי יום.

אז ככה, יש בריכות חיצוניות כולל מגלשות, יש בריכה סגורה לילדים עם הפעלות, יש חדר משחקים ענק לילדים, ויש בריכה טרמאלית של מים חמים וגם קרים, כל מיני סוגי ג'קוזי נפלאים. לא יצאנו מהמים האלה כמה שעות...

גם הנוף מהחלונות השקופים דומים, שכן הטטרה הגבוהים עם השלג על פסגותיהם ממש ממול.

ההבדל היחיד הוא שאין את הבריכות הטרמליות הפתוחות, שהיו חוויה בלתי רגילה באוסטריה. כל השאר דומה.

מומלץ להביא מגבות מהבית. אנחנו שילמנו 10 יורו על שני חלוקים, ו-40 יורו עירבון, שהוחזרו לנו כשהחזרנו אותם, אבל זה גרם לנו להיות כל הזמן עם עין אחת עליהם...

היה יום ראשון, היו בבריכה משפחות ובכל זאת היה נעים וכיף (הכוונה היא שלא היו צעקות ורעש).

בהחלט מומלץ. אין לי תמונות משלי, כי לא יצאתי מהמים. במקום זה, זה המקום לתמונת השדות הצהובים:

ff1892315d3d5e1b4ac7d34663c5e9ba.jpg?l=8

גן העדן הסלובקי
רוב הטיולים והמסלולים שקראתי, מתבצעים כאן. שמורת הטבע הזו כנראה שופעת מסלולי הליכה, לפי מה שהחברים אומרים כאן, גם משופעי סולמות.

למרות שהרגשנו אחרי מסלול דיירי שהספיק לנו, עצרנו ליד אגם דדינקי בכוונה ללכת את אחד המסלולים, אך כשראינו את העלייה המשופעת - ויתרנו. גם על מערת הקרח ויתרנו בגלל הנסיון במערה הקודמת.

2dc412cfe2a34b836d22a3485839af8a.jpg?l=8

מה כן עשינו? נסענו את כל הכביש ההיקפי שעובר בין כפרים יפייפיים וביערות.

מצאנו שני כבישים פצפוניים, אחד מתחת לשער שבתמונה, ואחד קרוב למערת הקרח.

ebec321469afcadd30710eed4ff754ed.jpg?l=8

הכביש שמתחת לשער הוביל לאגמון קטן וחמוד. השלווה שם היתה טוטאלית.

הכבישון השני שהיה בחלקו הגדול משובש, עבר בתוך היער ודרך כפרים של צוענים, שבלשון המעטה אומר שלא ממש נראו טוב.. בסופו הוא הגיע לפופרד.

זה היה אחד הכבישים שנכנסנו אליו בסוג של הימור, הוא לא היה מסומן על המפה וקיווינו שלא נצטרך לחזור את כולו בחזרה.

ההתרשמות החיצונית שלי, שוב, שהמאלה פאטרה והטטרה הנמוכים הם יותר גן עדן מגן העדן הסלובקי. למי שכן רוצה לטייל רגלית בגן העדן הסלובקי, מאוד ממליצה לקרוא את הכתבה הזו.

deb6c8ecce73b1df351138bb92e84df2.jpg?l=8

אוכל סלובקי
אני אדבר רק על האוכל המקומי. כיוון שאנחנו לא נוסעים עם ילדים, ואנחנו די פתוחים למאכלים לא מוכרים, אז מעדיפים תמיד לנסות את המקומי.
אכלנו טוב. בד"כ גם היה לנו טעים. אבל יחד עם זאת, לא הייתי נוסעת לסלובקיה במטרה לעשות סיור קולינרי.
המסעדות המקומיות נקראות קוליבה. koliba האוכל הוא אוסטרו-הונגרי עם גוון מקומי. אין ולו מאכל אחד שהוא לגמרי סלובקי.
ארוחות בוקר אכלנו במלונות. במלון דיירי יש מזנון מאוד מגוון וטעים, את הביצה הם מכינים לפי בקשה, במלון בסמוקובץ' מזמינים ארוחת בוקר מהתפריט, אנחנו הזמנו כל בוקר משהו אחר וארוחת הבוקר האחרונה - שהיתה פנקייקים - היתה הכי טעימה.

d7a34d8689caeb6d19c3074e72fc61a5.jpg?l=8

בכל מקום מוזכרת הגבינה שלהם כמעדן הלאומי (ברינזה) - ובכן מצאנו שהגבינה הזו שנכנסת כמעט לכל מנה.... היא בסדר. לא יותר מזה. אכלנו מנת פירוגן (גם בשפה שלהם) ממולאת בכל מיני, כולל גבינה, ואכלנו מרק גבינה (פעם ראשונה בשבילי...) ומרק שום שמכיל גם הוא גבינה. גם במרק כרוב חמוץ עם שינקן נחה הגבינה בקרקעית.

שתי ארוחות היו עבורנו מעדן מלכים - האחת במסעדה של המלון השני שלנו – בסטארי סמוקובץ' שהיא מסעדת שף - קולינריום, והיתה המסעדה הכי יקרה בטיול, השניה היתה קינוח שנקרא בהונגרית גומבוץ - זה כדורי בצק תפו"א ממולאים שזיפים. והוגש לנו במסעדה המצויינת קזמיק.

bd113908d604edfa0cb26c7b96a2a232.jpg?l=8

בכל אופן, בכל המסעדות היו תפריטים באנגלית, רוב המלצרים הבינו אנגלית בסיסית, על מנת לא להטעות, נהגנו להצביע על השורה הרצויה בתפריט, במסעדה אחת נעזרה המלצרית בתרגומון של גוגל כדי לתקשר איתנו. נחמד. היו מסעדות שהיה בהם תפריט ילדים.

המחירים זולים ביותר. במאלה פטרה אכלנו בשתי מסעדות, אחת במלון דיירי והשניה בטרחובה, בשתיהן עלתה ארוחת שלוש מנות לזוג + בירה 80 ש"ח! בטטרה הגבוהים עלה לנו בין 30 ל-40 יורו - כמעט כפול וזה עדיין זול ביחס למסעדות טובות בארץ.

היום האחרון
הטיסה חזרה מוינה יצאה בשמונה וחצי בערב, ולו רצינו, יכולנו לעלות על האוטוסטרדה בפופרד ולהגיע לשדה התעופה בברטיסלבה תוך שלוש וחצי שעות לפי גוגל, אבל אנחנו ?? על אוטוסטרדה??

a0a8fc9bf064873c1127c10da52b56b4.jpg?l=8

עלינו שוב על כבישים ירוקים, כאלה שטרם נסענו בהם, לכוון Banská Bystrica, שמוגדרת באתרים מסויימים כעיר היפה ביותר בסלובקיה, ומה אגיד לכם? אכן יפה מאוד! אילו ידענו, אולי היינו לנים כאן בלילה הראשון כדי לקצר את הנסיעה. כיוון שהרבה זמן לא היה לנו, אז הסתובבנו בה מעט ונהנינו, חיפשנו ומצאנו את הקניון שמחוץ לעיר, קצת השלמות פיצ'פקס שהבטחנו כמתנות (יש שם טסקו ענק!!!!!!), וכאן כבר עלינו על האוטוסטרדה והגענו בזמן לשדה התעופה ברטיסלבה, החזרנו את הרכב ולוינה הגענו עם האוטובוס הנוסע בין שני שדות התעופה.

3758b01a72c97164eee114850dd96560.jpg?l=8

סוף דבר
האמת שאין מה להאריך יותר מדי. אני אגיד פעם נוספת שהיה יפייפיה, ירוק בטירוף, ואוויר נהדר וצח שרק כשחוזרים הביתה לומדים להעריך...

הנופים מדהימים, הכבישים אינם עולים לגובה כמו באלפים, כך שיש צורך להעזר ברגליים חזקות או ברכבלים - אני שפוחדת מרכבלי כסאות, לא הייתי יכולה להעלות להרבה מאוד מההרים... (אני יודעת שיש הרבה שדוקא מעדיפים את הרכבלים האלה...) ועוד משהו, כמו שחלק מהגשרונים הם לא מודל 2015, כך גם חלק מהרכבלים. יש כאלה שנראים לי כמו משהו שהשכנים בכפר התקינו - לא הייתי עולה על רכבל כזה...

בקיצור - הטיול מילא את ייעודו מעל ומעבר. היה לנו טיול נופים מדהים כמו שרצינו, מעבר לציפיות, ובתקציב זול מאוד, רק חבל שלא היה יותר ארוך. ועכשיו אקפיד לכתוב לאט כדי לא לטעות - בסיכום כל כל ההוצאות, הטיול בן שמונת הימים עלה לנו לזוג - 7000 ש"ח.

אין דברים כאלה...

עכשיו צריך לחפש יעד חדש לטיול הבא.

רק בשמחות.

e7b69e1875b10b40d5a529785b117f25.jpg?l=8

.

אתם מוזמנים לבלוג הצילום שלי – אוספת אוצרות.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רבקה.ק.?

הפוסט הבא ›
dont be like a tourist - ברלין #4
don't be like a tourist - ברלין #4
מתוך הבלוג של רבקה.ק.
27-11-2015
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
וינה לפני כריסטמס
וינה לפני כריסטמס
מתוך הבלוג של רבקה.ק.
23-02-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של רבקה.ק. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

סלובקיה

השב  · 
רבקה קופלר צלמת ומספרת | OSSEFET-OTZAROT | אוספת אוצרות
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

סלובקיה

"אין ארצות זרות - רק התייר הוא זר"
השב  · 

keves16

השב  · 

יופי של בלוג ויופי של מדינה - נהנתי לקרוא

הנה הם באים ימים של חופש...
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

ירוק בכל צבעי הקשת


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

כתבה נהדרת ומענגת כמו הטיול!!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

מקסים!

♥♥♥ ° בבלוג שלי ° ♥♥♥ כתבתי על: •••• לונדון •••• היער-השחור •••• פארק אפטלינג-בהולנד •••• בודפשט •••• ברלין •••• צפון איטליה •••• ועוד..
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×