ספארי בטנזניה סוכות 2018

תמונה ראשית עבור: ספארי בטנזניה סוכות 2018 - תמונת קאבר
זוג ברדלסים משחר לטרף בסרנגטי

ספארי בטנזניה סוכות ספטמבר 2018

מידע כללי:

טיסות:

ניתן להגיע לטנזניה במספר דרכים:

  1. טיסות שכר ישירות ל- ARUSHA, טיסות אלו מתקיימות בדרך כלל בחגים, נועדו לטובת טיולים מאורגנים וקשה להשיג עליהם מקומות. ניתן להשיג לעתים מקום דרך אשת טורס או דרך אתרים כמו travelist או hiddenFlights. אנחנו בדקנו מספר פעמים ביום את האתרים הללו במשך מספר ימים, וברגע שהופיעו מקומות תפסנו אותם (כנראה שלעתים סוכנים משחררים מקומות שלא הצליחו למלא).
  2. הדרך המקובלת היא דרך Ethoipian
  3. ניתן גם להגיע לניירובי ומשם ברכב או בטיסה.

חיסונים:

טיסה ישירה מישראל חוסכת חיסון נגד קדחת צהובה. מי ששמר פנקסי חיסונים והקפיד על חיסוני ילדים כנראה שלא יצטרך חיסון נוסף עבורם מעבר לכדורי מלריה. אנחנו ההורים שלא היו בידינו פנקסי חיסונים (הורינו לא שמרו אותם), היינו צריכים לקבל מספר חיסונים בשתי זריקות. בכל מקרה קובעים תור באחת מלשכות הבריאות לחיסון בחול והם מסבירים הכל. אם קובעים במקום ממשלתי כמו תל השומר יש להצטייד בהתחייבות מראש מקופת החולים.

אקלים ונדידה:

הטמפרטורות בטנזניה די קבועות במהלך השנה עד 30 מעלות ביום ובדרך כלל לא יורד מ 15 מעלות בלילה, כמובן תלוי בגובה המקום בו שוהים. העונות היבשות הם בדרך כלל יוני-אוקטובר ודצמבר-פברואר, למרות שבשנים האחרונות יש שינוי במשטר הגשמים בעולם אז עשויות להיות הפתעות. הנדידה בעקבות הגשם והעשב הטרי מתבצעת בכל השנה, אך בדרך כלל מה שרוצים לראות כשמדברים על נדידה זה חציית נהר מארה השורץ בתנינים וזה קורה בדרך כלל בחודשים יוני-אוגוסט. עם זאת ייתכנו שינויים משנה לשנה. גם אם לפי מפת הנדידה רוב העדרים אמורים להיות בצפון, יש די והותר שנותרים ולא נודדים.

סוג הטיול והמדריך:

שתי צורות עיקריות יש לטיול, באחת להצטרף לטיול מאורגן של אחת החברות ואז התכנית סגורה ואין אפשרות רבה לשינויים. אפשרות אחרת לסגור עצמאית עם מדריך או חברה מקומית דבר שיכול להוזיל כ $1000 לאיש. כמעט לא אפשרי לטייל בשמורות ללא מדריך מקומי וגם לא מומלץ.

המדריך הוא הגורם המשמעותי ביותר להצלחת הטיול, כיון שזהו האיש שאתם מבלים איתו יותר משתים עשרה שעות ביום, חשוב שהוא יהיה נעים, ידאג לכם ויהיה ער לרצונותיכם ולצרכיכם המיוחדים, ובנוסף בעל ידע ונסיון. המדריך שאנו טיילנו עמו הוא Robson Urassa +255754052244, התקשורת איתו הייתה בווטס אפ לפני הטיול, הוא הציע לנו מסלול ומלונות, אנו ביקשנו לבצע מספר שינויים בתכנית והוא נענה לבקשותנו, ייעץ והסביר את השיקולים לבחירה כזו או אחרת עד שהגענו לתכנית מוסכמת. הטיפול שלו בנו היה יוצא דופן, תמיד בדק מה רצונותינו ואם משהו לא היה לשביעות רצוננו מיד תיקן (למשל קיבלנו חדר מרוחק באחד המלונות הוא הבין שאיננו מרוצים ומייד סידר את הדבר עם המלון). הוא גם איש שיחה נעים והנוכחות שלו עמנו הייתה נעימה ומעניינת. בקיצור, אם אתם נוסעים עצמאית ולא בטיול מאורגן אני ממליץ עליו בחום. אם הוא לא פנוי בתקופה שאתם רוצים וממליץ לכם על מישהו אחר, בקשו ממנו שייתן ממליצים ישראלים למדריך שהוא ממליץ לכם. משפחה אחרת נסעה עם מישהו אחר שהוא המליץ והבנו שגם הם היו מרוצים עד הגג.

בנוסף יש פורום ווטס אפ לגבי ספארי בטנזניה שאפשר להצטרף אליו ולשאול לגבי המלצות https://www.mzungu.org/whatsapp.

עלויות:

הטיול יקר למדי. ראשית, הטיסות יקרות כיון שאין כמעט תחרות בטיסות לטנזניה. שנית המלונות מאד יקרים, גם הפשוטים. לדוגמא האפשרות הזולה ביותר היא קמפינג, אך גם אז יש לשלם $60 עבור השהייה בקמפינג $72 נוספים לשהיית לילה בשטח, שכר לטבח ושכירת אוהל שקי שינה וציוד.

הכניסה לשמורות גם היא יקרה ועולה בין $60-$100 ליום. לעתים יש כפל תשלום למשל כדי להכנס לסרנגטי ממזרח (הדרך המקובלת) חוצים את שמורת נגורונגורו ואז צריך לשלם באותו יום לשניהם.

כך שהעלות הבסיסית לאדם היא כ $1000 לשבוע עבור לינה וכ $600 עבור שמורות. למדריך עוד יש עלויות שכירת רכב (כ $200 ליום) ודלק.

השמורות:

גולת הכותרת של השמורות היא הסרנגטי, זו שמורה הגדולה מהנגב, אך החיות מתרכזות באזורים שונים שלה בהתאם לעונות השנה. לפי דעתי יש להקציב לשמורה זו שלושה לילות, אך חלק ניכר מהמבקרים מסתפקים בשני לילות.

שתי שמורות נוספות אך קטנות יותר הן נגורונגורו וטארנגירי. כדי להכנס לסרנגטי מכוון ארושה חייבים לעבור בנגורונגורו (ולשלם דמי מעבר), אם רוצים לסייר שם יש להכנס למכתש ששם מתרכזות החיות (מחייב תשלום נוסף). יום אחד שלם בכל אחת מהשמורות האלה יכול בהחלט לספק. ייתרונה של הטאנגירי היא שזו שמורה הקרובה יחסית לארושה, אנו הספקנו לבקר בה למספר שעות ביום הנחיתה ולראות שם את מרבית החיות. שמורה מפורסמת נוספת היא מניארה, שעליה הייתי מוותר. הייחוד שלה הוא אריות ונמרים שוכני עצים, אך קשה מאד לאתרם. שמורה זו מיוערת למדי בשונה מהאחרות שהן בעלות אופי של מישור סוואנה ואפשר לראות בהן למרחקים. כיון שמניארה מיוערת ניתן להבחין רק בחיות הנמצאות סמוך לכביש ומכאן שמאד קשה למצוא אותן.

אופי הטיול:

זהו טיול בו נמצאים כעשר שעות ברכב, ולכן פחות מתאים לילדים קטנים (מתחת לגיל עשר), כיון שמהר מאד מאבדים עניין בזברות, פילים, ג׳ירפות ויתר חיות המרעה המצויות בשפע. אז צריך לדאוג לתעסוקה. אנחנו חיסלנו ספרים ושמענו מוזיקה בצוותא (רמקול בלוטות׳ יכול להועיל). שימו לב שבחלק ניכר מהאיזורים אין קליטה סלולארית, כך שתכניות גלישה לא כל כך יעילות. אנחנו משפחה של שישה ורכשנו תכנית גלישה רק לטלפון אחד בעוד היתר מסתפקים בוויפי במלון ובנקודה חמה (hot spot) מהטלפון עם התכנית. גם במלונות הוויפי והקליטה לא תמיד טובים במיוחד ולעתים ניתנים בהגבלה ורק באזורים הכלליים, בקיצור שבוע של גמילה מהטלפון. למדריך בדרך כלל משקפת במכונית אך רצוי שתהיינה עוד שתי משקפות, כיון שכאשר יש אטרקציה כולם רוצים לראות ביחד.

טיפים כלליים:

ויזה – כשיורדים מהמטוס יש שלוש תחנות ביקורת באחת משלמים אגרה בשנייה רושמים את כניסתכם ובשלישית מצלמים אתכם ולוקחים טביעות אצבע. צוואר הבקבוק הוא בתחנה הראשונה בה משלמים אגרת כניסה. מספיק שייגש לשם נציג אחד עם כל הדרכונים והטפסים שקיבלתם ומילאתם במטוס או שנשלחו לכם על ידי המדריך, יש לשלם $50 עבור כל דרכון בשטרות של 50 או 100 שהם לפחות מ 2006. דרכון אמריקאי משלם $100 דולר, אז למי שיש כדאי להכנס עם הישראלי. שימו לב שהשוטרים בתחנות אלה כותבים ידנית את הקבלות עם נייר קופי כך שזה תור איטי וארוך. בנוסף מבקשים מהנוסעים לאפשר למדריכי הקבוצות לרדת ראשונים והם תופסים את תחילת התורים שלכל אחד כמות של כמה עשרות דרכונים. כיון שאף אחד לא חושב להשאיר תור אחד לנוסעים שהם לא בקבוצות, אני מציע שלכל משפחה או לקבוצה הנוסעת בייחד יהיה נציג עם כל הדרכונים כסף לאגרה והטפסים שייצא בין הראשונים יחד עם מדריכי הקבוצות מהמטוס כדי לעמוד בתור זה.

יתושים – נסענו עם דוחה יתושים בצמידים, והקפדנו להימרח בדוחה יתושים בוקר וערב. כמובן שלכל המיטות יש כילות, והחלונות עם רשתות. בלענו את כדורי המלריה כל בוקר. אך כדאי לומר שאם חשבנו שכל הזמן יהיו סביבנו נחילי יתושים הרי שכל השבוע ראינו בחדר יתוש אחד בלבד (שעזרנו לו לקצר את חייו), ובפועל בביתנו בארץ יותר יתושים ממה שנתקלנו במשך הטיול.

ארוחות צהריים – בדרך כלל מקבלים קופסה לארוחת צהריים מהמלון. בחלק מהמלונות הם מכינים בעצמם ובחלק יש מזנון ואתה בוחר מה להכניס לקופסא שזו האפשרות המועדפת. ניתן להכניס גם מצרכים מארוחת הבוקר כמו כריך עם חביתה או פאנקייק. עם זאת כדאי להביא מהארץ חטיפים לפי טעמכם שיהיו עמכם ברכב, כיון שגם לפני ארוחת צהריים ואחר הצהריים יש רצון לנשנש מעט תוך כדי הנסיעה.

טעינה – אין צורך להצטייד במתאמים לטעינת טלפונים, למרות שהתקן בטנזניה הוא בריטי, במלונות ניתן להשתמש במטען ישראלי. יש מטענים גם ברכבים כך שאין בעיה לטעון את הטלפונים/מצלמות תוך כדי נסיעה.

תכנית הטיול:

יום שבת 22/9 – נחתנו בשעת צהריים מוקדמת ומייד יצאנו לשמורה הראשונה טראנגירי, שגודלה כ 3000 קמ״ר. זו שמורה עשירה בבעלי חיים וקל לראות אותם בה כיון שאינה מיוערת מידי. כך יצא שבחצי יום ראינו את כל חיות המרעה ולמזלנו חצי שעה לאחר כניסתינו לשמורה כבר ראינו משפחת אריות רובצת בצל. את הלילה בילינו ב Burunge Tented Camp, שזהו מלון של אוהלים גדולים הבנויים על משטחי עץ. החדר הוא חדר לכל דבר כולל שירותים ואמבטיה הקירות הם יריעות של אוהל.

יום ראשון 23/9 – ביום זה ביקרנו בפארק מניארה, זהו הפארק שעליו הייתי מוותר, כיון שהוא מיוער ברובו, ולמצוא בעלי חיים באזור מיוער הרבה יותר קשה מאשר בסוואנה. בדיעבד היה כדאי להוסיף יום בטאנגירי או סרנגאטי. את הלילה בילינו במלון המפנק והיפהפה ביותר הקרוב לשערי נגורנגורו ונקרא Ngorongor Farm House. המלון בנוי בתוך חווה לגידול קפה המגדלת גם ירקות לתצרוכת העצמית שלה. החדרים עצומים בגודלם, והמקום מעצוב בצורה יפה ואסתטית.

יום שני-חמישי 24/9-27/9 – נסענו לכיוון הסרנגטי שהיה ללא ספק פנינת הטיול. בדרך הלוך עצרנו לשעה בשבט המסאי לתצוגה שנועדה לתיירים. הדרך לסרנגטי עוברת בשמורת נגורונגורו, ולמרות שרק עברנו דרכה נדרשים לשלם דמי מעבר. את שלושת הלילות הבאים בילינו במחנה מאהל בתוך הסרנגטי, שהיה חוויה בפני עצמו. כאמור האהלים הם חדרים לכל דבר.

יום ששי 28/9 – יום זה היה ללא ספארי, הלכנו לבקר את שבט הבושמנים והצטרפנו לצייד איתם, אם קשה לכם לראות הרג בעלי חיים ניתן לוותר על הצייד, ולהסתפק האימון חץ וקשת עצם. בדרך קיבלנו הסבר על גידולי בצל אדום בטנזניה (8% מהתצרוכת העולמית). הקצבנו שעתיים לקניית מזכרות, אך המחירים שדרשו לתיירים היו גבוהים כך שיצאנו ברכוש מועט. ואת יתר המזכרות קנינו בחנות המלון ששם היה לנו קצת יותר זמן להתמקח.

יום שבת 29/9 – כיון שלא רצינו לבלות את הלילה האחרון בארושה, רוב יום זה הוקדש לנסיעה חזרה לשדה התעופה בארושה (כארבע וחצי שעות).

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של yatirim?

‹ הפוסט הקודם
טיול משפחות סלובניה אוגוסט 2018
טיול משפחות סלובניה אוגוסט 2018
מתוך הבלוג של yatirim
25-08-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של yatirim »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0
×