על טיול ואוכל בפורטוגל

טירות רומנטיות, ערי נמל ציוריות, שמורות טבע פראיות, תושבים חביבים וסבלניים (שלא מדברים מילה אנגלית), מלונות קסומים והמחירים הכי זולים באירופה. האוכל? לא מסעיר, אבל יש הברקות: פירות ים טריים, קינוחים מפתיעים ולחם...איזה לחם.

בניטה לנצר
תמונה ראשית עבור: על טיול ואוכל בפורטוגל - תמונת קאבר
© איתמר ברק

אהבת המתוקים

זוג מבוגרים פלוס זוג ילדים נסעו לפורטוגל. הזמן: מרץ, הרבה לפני תחילת עונת התיירות. ההרכב: אחת שאוהבת לאכול, אחד ששונא נהיגות ארוכות, שלישי שאוהב לישון ורביעית שאוהבת לטייל. הכיוון הכללי: טיול ברכב שכור מליסבון מזרחה ושוב לליסבון, מעט נהיגה, מעט הליכה והרבה אוכל. התכנון העיקרי: לא לתכנן. לקום בבוקר ולהחליט, אם נשארים או ממשיכים, ולאכול ממה שמזמנות לנו הדרכים. רק לשני דברים דאגנו מראש (כלומר אני, להלן: האוהבת לאכול) - חדר ללילה הראשון בליסבון ורכב שכור, שימתין לנו בשדה התעופה. וכך, עם נתוני פתיחה מושלמים של מפה, 2 מזוודות, מילים ספורות בפורטוגזית (מהטיול לברזיל בשנת 1976) ובטן ריקה, התחלנו בטיול בן 6 מערכות.

מערכה ראשונה: ובה פגשנו ספרית, שהיא גם דורמן, למדנו על אהבת המתוקים של המקומיים וגילינו את השאור שבעיסה.

את החנייה עזר לנו למצוא עובר-אורח חביב ונטול שיניים, שהבטיח שאף אחד לא יחתוך לנו את הצמיגים. בעל המלון (שבו הוזמן החדר ללילה הראשון) בכלל לא ענה לטלפון, ואת הדלת פתחה לנו הספרית מהקומה השנייה של הבניין (המתמוטט). בעצה אחת החלטנו להמשיך הלאה, ולחפש את מזלנו בשכונת באיחה (Baixa), שהיא חלק מהמרכז התיירותי של ליסבון. חשבנו שלפני שנחפש מלון אחר, כדאי שנאכל משהו.

במדרחוב במרכז העיר מצאנו מסעדה, המציעה את המעדן המקומי Frango Assado – עוף צלוי, שמוגש עם צ'יפס טרי המוכן במקום וסלט ירוק מוכתם בעגבניות. העוף, שנצלה רק אחרי ההזמנה, התגלה כמעדן מפתיע, והצ'יפס מצא לו מעריצים מושבעים. את הקינוח אכלנו בקונדיטוריה ליד, שמבחר המאפים בה שלא מבייש קונדיטוריה פריזאית טובה. כך גילינו, שהפורטוגזים לא ממש משקיעים באוכל, אבל מטורפים על קינוחים.

החיפוש אחר מלון בבאיחה התגלה כחסר סיכוי, בהתחשב בתקציבנו הצנוע. לכן החלטנו לרדת דרומה, לאזור החוף של ליסבון, להתמקם, ושם להחליט על הכיוון הכללי. לפני שהקפנו את מרכז העיר, בפעם השביעית, הצלחנו לעצור נהג, שהוביל אותנו אל הכביש המהיר לעיר הנמל שטובל (Setubal). בהמלצתו של שוטר צעיר ומשועמם למראה, הגענו למלון קטן ונחמד. השוטר החביב רק שכח לספר לנו, שבסופי שבוע צעירי העיירה עורכים תחרויות אופנועים בשדרות הסמוכות למלון. כך בישמנו את ארוחת הבוקר שלנו בניחוח אגזוז, אולם כפיצוי מצאנו את התגלית הגדולה של הטיול: לחם שאור טעים להפליא, שנוכחותו הממכרת הורגשה היטב בחגורת המותניים.

הארוחה הטובה של הטיול

מערכה שנייה : ובה אכלנו את הארוחה הטובה של הטיול, וגם הגענו להחלטה חשובה.
כבר בשלב מוקדם של הטיול גילינו, שבכל עיר בפורטוגל יש טירה, או ארמון או שניהם. שטובל איננה יוצאת מן הכלל, אולם בנוסף היא מתגאה, ובצדק, גם בתרבות דיג מפותחת (כיאה לעיר נמל) ובשמורת חוף יפהפייה. בבוקר אפשר לרדת לנמל וליהנות מסחורתם הטרייה של הדייגים (או לחכות לערב ולאכול אותה באחת המסעדות). רצועת החוף הארוכה של שטובל נמצאת למרגלות שמורת טבע יפהפייה (לטענת בני העיר, בין היפות באירופה), ובסיומה מפל הנופל ישירות לאוקיינוס האטלנטי. טיולנו לא הביא אותנו אמנם עד למפל, אבל הגענו לעיירה הציורית ששימברה (Sesimbra). יש לה נמל ציורי וצבעוני, ויתרונה הגדול הוא במסעדות הדגים ופירות הים, שממלאות את קו החוף.

ואכן, הארוחה שאכלנו שם במסעדת Marisqueira o Farol ליוותה אותנו כנקודת שיא לאורך כל הטיול. בהמלצתו של עורך-דין מקומי, שישב לצידנו וקיבל ברוח טובה את המהומה שהקימו הילדים, הזמנו פלטת פירות ים, שכללה לובסטר (שמגדיר מחדש את המושג "ענקי"), ג'מבו שרימפס, לנגוסטינים מקומיים קטנים וטעימים, תמנון, קלמרי (שלהם מגיע פרק נפרד, כי הם בעצם הצילו אותנו מרעב בטיול), דג חרב, שד ים וסרדינים ענקיים (אם חושבים עליהם במונחים של קופסת שימורים).

קצת השראה לטיולים שלך

את כל הדגים בוחרים ממקרר תצוגה ענקי, והם כל כך טריים, שאם עוצמים עיניים, אפשר להאמין שהם שוחים לידך ממש. כל השפע הזה הוגש כמובן עם ציפס, אורז, סלט ואותו לחם שאי אפשר להפסיק לאכול. את הארוחה קינחנו בתותים טריים ובמבחר סורבטים (שבהחלט הזכירו את הפירות המקוריים שעל שמם נקראו), ואת הטיול של אותו יום קינחנו בעלייה תלולה אך נחושה לטירה המקומית. הפעילות הקולינרית והאירובית הותירה אותנו שמחים ומותשים והובילה להחלטה להקדיש את הטיול כולו לאזור החוף של ליסבון (לנסוע דרומה 50 ק"מ, צפונה 70 ק"מ ומזרחה 40 ק"מ).

היין המקומי וקרב שוורים

מערכה שלישית: ובה אנו קושרים קשרים בצמרת ושותים יין מקומי.

תחנתנו הבאה היתה טומר (Tomar), אשר ממזרח לליסבון. את קו החוף המערבי החלטנו לשמור לדרך חזרה. הדרך לטומר עוברת לאורך תוואי נהר הת'חו (Tejo). לא תכננו לעצור לפני סנטרם (Santarem), אבל כשהגענו לכפר קטן בשם אלפ'שה (Alpiarca) הילדים כבר צעקו "הצילו" מחמת הרעב. את הארוחה במסעדת אירופה התחלנו כשולחן של ארבעה, אבל מהר מאוד הפכנו לשמונה.

לאחר תחקיר קצר הוזמנו להצטרף לשולחן הצוהל והרעשני שלידנו, שבו סעדו עיתונאי קומוניסט (חבר של סרמאגו וטאבוקי), שדרנית רדיו (שהיתה כתבת ברומניה), בעלה, שהיה ממנהיגי המהפכה ובה גם איבד רגל, ובמאית סרטים פמיניסטית גרמנייה. השיחה, שהתנהלה בגרמנית, אנגלית, פורטוגזית ורומנית, נגעה בקומוניזם, הגיעה לפמיניזם וקינחה בהשלכות האיחוד האירופי על פורטוגל. למדנו ממכרינו החדשים, שאת המסעדה מנהלים עמנואלה פרארי וקורט בנץ (שום קשר לאילי הרכב המפורסמים). היא ציירת איטלקייה, הוא פסל שוויצרי.

התפריט אירופאי קלאסי ודי בנאלי: סטייק פלפלת עם פום דופין ותרד מאודה, צלי בורגיניון עם פרפלעך וגזר מאודה, וצלע חזיר ברוטב מתקתק. לקינוח טעמנו פרפה תאנים מצוין ופרפה תפוזים נחמד., כדאי לדעת שהזוג גם משכיר חדרים חמודים להפליא מעל המסעדה. עם בטן מלאה המשכנו לסנטרם, עיר רומאית מוקפת כרמים ובוסתני זיתים. משם מומלץ לעלות צפונה בכביש המקומי. זוהי דרך היין, שלאורכה יקבים ידועים יותר ופחות מכריזים על מרכולתם. כדאי מאוד להתפתות לביקור באחד או בכמה מהם - היין בפורטוגל זול מאוד, נעים וקל לשתייה.

לפני שעזבנו את סנטרם, עוד הספקנו לחזות בקרב שוורים פורטוגזי, השונה מאוד מזה הספרדי: המטדורים ישובים על סוסים, לבושים מכנסי רכיבה וחולצת פסים ואפודה, ולראשם קסקט טיפוסי. והכי משמח: המטרה היא רק להרגיז את השור ולא לפגוע בו.

מבקרים בטומר

מערכה רביעית: ובה אנו מגלים את פנינת החוף ואת הנקודה היהודית ומתחילים בספירה לאחור.

אחרי יום עמוס חוויות הגענו לטומר (Tomar) היפהפייה, עיר תיירותית, שבחודש מרץ הייתה ריקה מתיירים ולפיכך יפה עוד יותר מתמיד. בחרנו להשתכן בה במלון מקסים, Hotel dos Templarios, הצופה אל הנחל החוצה את העיר. מתברר שכאשר הפורטוגזים לא אוכלים את האוכל המקומי - פג'ואדה, דגים מטוגנים, מיני כיסנים ממולאים וכו' - הם אוכלים אוכל סיני, ואכן מצאנו בטומר ייצוג מרשים של מסעדות סיניות. מה שעוד מצאנו בה הוא ייצוג מרשים של... הדת היהודית: רחוב שנקרא "רחוב בתי הכנסת" ואפילו פנסיון בשם "בית הכנסת". מתברר, שטומר היתה בזמנו המרכז היהודי הגדול בפורטוגל.

אפשר להשאר בעיר הרבה יותר מהיומיים שבילינו בה, כי היא מציעה שפע של פעילויות מהנות, גם בעיירות הסמוכות. אפשר לעלות צפונה ללאיריה (Leiria), המפורסמת בטירה מימי הביניים, שסביבה נבנתה העיר בין שני נהרות; או לנסוע לפטימה (Fatima), הקשורה לאגדות ההתגלות מן האפוס הנוצרי; וגם לבקר באלקובקה (Alcobaca), שנתרמה על ידי המלך הראשון של פורטוגל למסדר נזירות, ולסייר במנזר המפואר שבה; ולטייל בבטלייה (Batalha). בכל עיירה יש מרכז תיירות, ובו תוכלו לקבל אינפורמציה מפורטת על העיירה בפרט ועל האזור בכלל. מי שיבקר בטומר בתאריכים 7/7-24/6, יוכל לצפות ב"פסטיבל הבתולות והלחם" (Festival dos Tabulerios), המתקיים פעם ב-4 שנים, ובו צועדות בתהלוכה חגיגית נערות לבושות לבן, בידיהן מגשים עמוסי פרחים וחיטה ועל ראשן "כתרים" מכיכרות לחם מקושטים בפרחים.

עזבנו את טומר בלב כבד, מודעים לכך שמכאן מתחילה הספירה לאחור, לקראת החזרה הביתה. מצב רוחנו השפוף השתפר במהלך הנסיעה דרומה על הכביש המערבי, אחרי ביקור במפרה (Mafra). הארמון המרשים בכניסה לעיר הותיר אותנו, שבעי הטירות והארמונות, פעורי פה, בעיקר נוכח העובדה, שגם חלקו הפנימי שופץ ושוחזר. במפרה יש גם שמורת טבע פראית, ובעונת הקיץ מתקיימים סיורים מודרכים לצפייה בחי ובצומח.

פסטיבל האוכל בארישיירה

מערכה חמישית: ובה אנו חוגגים בפסטיבל אוכל, תועים במבוך יפהפה ומוצאים את מלון חלומותינו.

ממפרה המשכנו לארישיירה (Ericiera), עיירת חוף טיפוסית עם מלון אחד יקר מפנק ומרשים (Villa Gale) ועוד שניים סבירים (שבאחד מהם בחרנו - Vilazual). חודש מרץ, שבו ביקרנו באזור, הוא חודש חלש מבחינה תיירותית, ואולי כדי לעודד את התיירות וגם את התושבים המקומיים, בחודש זה מתקיים באזור פסטיבל אוכל לאומי, שזוכה לפרסום רב בבתי המלון, בתקשורת המקומית ובמרכזי התיירות. בכולם מופיעה רשימת המסעדות המשתתפות בפסטיבל וכן המאכלים הלאומיים שהן מכינות לכבוד האירוע, בהם הלחם והגבינות המסורתיים. כל סלסילת לחם מגיעה עם ממרח סרדינים וגבינה מקומית. רוב הגבינות הן העתק של הגבינות הצרפתיות, אך בעלות ריחות מתונים יותר, שלא יבריחו מהמקום גם את בעלי החוטם הרגיש ביותר.

ובחזרה לפסטיבל: אכלנו שם המון צלעות חזיר והרבה מאוד דגים- מטוגנים או עשויים על הגריל. מנת שרימפס ברוטב עגבניות עשיר בירקות היתה בין המנות היותר מוצלחות שטעמנו. הקינוחים שהוצעו היו בעיקר פלאן או מעדן ריבת חלב.

למחרת המשכנו בנסיעה חזרה לליסבון, עם עצירה ראשונה בסינטרה (Sintra). אם קודם ציינתי, שבכל עיר בפורטוגל יש ארמון או טירה או שניהם, בסינטרה יש חמישה! העיר עצמה נראית כמו לבירינט, שרחובותיו מרוצפות לבנים, ובתיו צבעוניים וססגוניים. כל היופי הזה שוכן בתוך יער עבות של צמחייה ירוקה. אחרי שהצלחנו למצוא את דרכנו במבוך בלי לוותר על בקבוק פורט, שקנינו באחת החנויות המתמחות במרכז העיר, ואחרי שערכנו היכרות עם מוסיקת הפאדו וצלעות שהיו סוף סוף עשויות כהלכה - מצאנו את מלון חלומותינו: Lawrence Hotel. במלון 16 חדרים יפהפיים ונוחים, שכל אחד מהם נקרא בשם אחר. על שידת העץ, ליד המיטה הענקית העטויה ברוקאד, מונחת חוברת, המספרת את קורות אותו חדר ואת שמות האנשים החשובים שפקדו אותו. לאחר שממצים את נפלאות החדר (בהם חדר אמבטיה, שמהווה חדר הסבה בפני עצמו) אפשר לבלות בספרייה, בחדר העישון או ליד בר המשקאות.

מסיימים בקאשקייש

מערכה שישית : ובה נגמרת הספירה לאחור, אנו מגיעים לליסבון ומבטיחים לחזור.
את הלילה האחרון לפני הכניסה לליסבון בילינו בקאשקייש (Cascais), עיירת חוף הבנויה סביב נמל סירות ססגוני. לנו במלון Don Carlos, שהיה במקור בית קיץ של אציל פורטוגזי, ושוחזר במלוא הדרו. הוא אמנם לא היה מפואר כמלון בסינטרה, אך מאידך היה מצויד בפטיו ובו עץ שסק עמוס פירות. מסעדה של ממש לא מצאנו בקאשקייש, אבל בקניון הגדול של העיירה גילינו מעדנייה, שמדפיה הצבעוניים עמוסים שלל מאכלים ביתיים ומסורתיים. כמעט כל דבר שהזמנו היה טעים (אולי גם כי סוף סוף הזדמנה לנו ארוחה עם הרבה ירקות ובלי פירות ים מטוגנים). תכננו להקדיש לליסבון את היום האחרון, אבל הרעש והצפיפות ברחובות ובכביש גרמו לנו להסתפק בסיבוב של שעתיים בין הבניינים המרוצפים אזוליאוס (אריחים צבעוניים יפהפיים, הייחודיים לנוף העירוני של ליסבון). את ליסבון, החלטנו, נשאיר לפעם הבאה.

מאת: בניטה לנצר. הכתבה באדיבות מגזין על השולחן, מתוך גליון 149 (קסם הפרי).

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לפורטוגל

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×