עשרה ימים ביפן

עשרה ימים ביפן

לפני כשנה חזרנו, אני ובת זוגתי (היום אשתי) מטיול ביפן שעיקרו היה בטוקיו. במהלך הטיול, שנמשך כעשרה ימים, כל הזמן חשבתי כמה המידע שאנחנו צוברים יכול לעזור לאנשים לתכנן את הטיול המושלם בשבילם. זאת הסיבה שאני כותב את הדברים האלו. אני מקווה שתמצאו אותם מועילים.

אז נתחיל מכך שטוקיו מדהימה! מאוד נהנינו מהטיול שלנו. יש כל כך הרבה מה לראות ופשוט לא נמאס. הגודל לא נתפס, שמחת החיים, האדיבות של האנשים, הסדר והניקיון, הם רק חלק קטן מהחוויה שתעבור עליכם.

במהלך הטיול נעזרנו בספר- Eyewitness על יפן. בסך הכול היינו מרוצים ממנו חוץ ממספר דברים שלא מעודכנים אבל לא נורא כל כך. אספר לכם על הטיול שלנו לפי ימים. בסיום ישנם טיפים כלליים.

קריאה מהנה.

יום 1: שינג׳וקו

ערב קודם הגענו ליפן ונסענו באוטובוס משדה התעופה לאזור הדירה ששכרנו (פרטים על התחבורה יש בסוף). בגדול את הערב העברנו ברגוע כאשר בחנו קצת את הסביבה הקרובה. את היום שלמחרת התחלנו בשעות הצהריים עקב סופת טייפון שחלפה לה באזור.

יצאנו ברכבת התחתית לאזור שינג'וקו. כשהגענו ויצאנו לרחוב, נפל עלינו שוק של התחלה. הגודל העצום וכמות האנשים שהולכים להם מהר ממקום למקום הפתיעו אותנו.

התחלנו ללכת בכיוון מסוים שלאחר מספר דקות התברר לנו ככיוון ההפוך. אך לא נורא, חזרנו על עקבותינו, התאפסנו על הדרך וצעדנו אל עבר מערב שינג'וקו- האזור בו נמצאים רבים מגורדי השחקים של טוקיו, וביניהם משרדי הממשלה.

בדרך תפס אותנו הרעב והחלטנו לבדוק מקרוב את הארוחות הארוזות בסופרמרקט. קנינו לנו עוף מטוגן בטמפורה עם אורז, וסושי. אין ספק שהארוחות האלה טעימות כמו לשבת במסעדה, וכמובן זולות יותר!

לאחר שהרגענו את הבטן, המשכנו לעבר גורדי השחקים. התחלנו במשרדי הממשלה, בעצם מדובר על שני בניינים ענקיים מחוברים, כאשר בחלק העליון של כל אחד מהם ישנו שעון. נכנסנו לחצר הפנימית לעשות קצת תמונות והמשכנו הלאה. המשכנו אל עבר בניין סומיטומו, כאשר בדרך ניתן לראות עוד הרבה גורדי שחקים מעוצבים בצורה מרשימה ביותר. מי שאוהב ארכיטקטורה, זה מקום נהדר בשבילו. בבניין ״סומיטומו״ עלינו לתצפית בקומה העליונה- הכניסה חופשית. למרות שעוד היה מעט סגרירי, ניתן היה לראות את כל טוקיו פרושה תחתינו, ועד הר פוג'י באופק. תצפית מדהימה, יכולנו להישאר שם עוד הרבה זמן. אני ממליץ בחום על כניסה לתצפית הזו, אנחנו עשינו אותה ביום, ואני בטוח שגם בלילה היא מדהימה. פתוח עד 22:00.

תמונה מהתצפית

מאזור מערב שינג'וקו התחלנו לצעוד לכיוון מזרח שינג'וקו. אין ספק שמזרח שינגו'קו הוא אחד האזורים התוססים ביותר בטוקיו. התחלנו את המסלול בסטודיו אלטה- חנות עצומה עם מספר קומות, שם אפשר לקנות כל מה שרוצים בערך. סטודיו אלטה ממוקם ממש מול תחנת שינג'וקו בקו ה JR. בדרך לאזור, וגם באזור עצמו, בדרך כלל בסמטאות, ישנם המון אולמות פאצ'ינקו. חובה (!!) להיכנס לאולם או שניים ולראות את התופעה- מלא אנשים, בכל המינים והגילאים, יושבים מול מכונות, מכניסים כדורים ולוחצים על כפתורים. אין שום סיכוי בעולם להבין מה הם עושים, אבל הם עושים את זה במשך שעות ופשוט יפה לראות את זה. אחרי הליכה קצרה בסמטאות, וכניסה למספר חנויות בגדים, בעיקר UNICLO, נכנסו לבית קפה שנקרא Flags caf נכנסנו בעקבות המלצה שקראנו בספר ולא התאכזבנו. המחיר לקפה ועוגה הוא כ 8 דולר לאדם.

פאצ׳ינקו

מבית הקפה המשכנו במסלול לעבר מקדש האנאזונו. המקדש הראשון שראינו ביפן. המקדש נמצא במקום שקט בתוך ההמולה הגדולה של הרחוב הסמוך. באזור המקדש שקט ורגוע, והמקדש קטן אך מרשים ביותר. הגענו למקדש בערב, בסביבות השעה 19:00. מאחורי המקדש, ממש עוקפים אותו מהצד ומגיעים לחלק האחורי שלו, נמצא אזור ה- גולדן גאי. מספר סמטאות מקבילות שמלאות בברים קטנים ומיוחדים מאוד. מעבר לתיירים, לכל בר יש את הלקוחות הקבועים, שקונים את בקבוק האלכוהול האהוב עליהם ורושמים עליו את השם כדי שישמש אותם בכל הפעמים הבאות שיגיעו לבר. להבדיל ממה שכתוב בספר, הרוב המוחלט של המקומות מסבירי פנים לתיירים. אנחנו היינו שם בשעות הפתיחה כך שרוב המקומות היו ריקים. נכנסנו לבר קטנטן שלא ברור איך נכנסים אליו יותר משני אנשים. הברמנית היתה מאוד נחמדה, אנגלית מצוינת, וזרמנו לתוך שיחה קולחת על מספר בקבוקי בירה ועוד קצת מאכלים שהיא נתנה לנו לטעום. פה היה המפגש הראשון שלנו עם צ'יפס האפונה! חטיף תפוצ'יפס כזה בטעם אפונה, טעים מאוד!! מאז הוא ליווה אותנו כל הטיול... נחזור לבר- היה מאוד נחמד, אם כי המחיר היה מופקע בסופו של דבר. שילמנו על 3 בקבוקי בירה של חצי ליטר+ קצת נשנושים, בערך 35 דולר. מבירור קצר שעשינו לאחר מכן, מסתבר שזה מחיר הגיוני לאזור הזה. למרות המחיר, לא היינו מוותרים על החוויה המיוחדת. מומלץ בחום!

לאחר שהתאוששנו, הלכנו לחפש את בית הקולנוע של שינג'וקו, אך מסתבר שהוא כבר לא קיים, או לפחות לא היה פעיל מתי שאנחנו היינו. המשכנו בדרכנו לרכבת התחתית וחזרנו עייפים אך מרוצים לדירתנו.

יום 2: שוק הדגים, גינזה וערב בשיבויה

השכמנו קום (5:30 בבוקר) כדי להגיע לפני השעה 8:00 לשוק הדגים- צוקיג'י. לפי הספר כתוב שבין השעות 6:00 ל- 8:00 מתבצעות מכירות פומביות בשוק ואלו השעות העמוסות ביותר, אולם לא כתוב שבשעות אלו אסורה כניסת מבקרים לשוק. הכניסה למבקרים החל מהשעה 9:00. למרות זאת, מומלץ להגיע מוקדם יותר (שעה מוקדם יותר זה מספיק) ולצפות בכל העגלות שמעבירות ארגזים עם דגים באזור. צריך מאוד להיזהר משום שיש הרבה כאלה, והם נוסעים מהר ובצורה מסוכנת. בנוסף למחזה, שאני אישית מאוד אהבתי, מומלץ מאוד לאכול שם סושי באחת מהמסעדות. כיאה למקומות תיירותיים, אל תצפו למחירים זולים במיוחד, אך עם זאת לא נורא יקר ובסך הכל אפשר למצוא מסעדות עם סושי טרי וטעים במחר סביר. אנחנו אכלנו במסעדה שנקראת YA MA ZA KI ומאוד נהנינו. בשעה 9:00 נכנסנו לשוק העצום עם שלל הדגים. לדעתי זו חוויה שאי אפשר לוותר עליה. לא ראיתי הרבה שווקי דגים בחיים לפני כן אבל אין לי ספק שזה אחד הגדולים והעמוסים.

דגי טונה קפואים בשוק הדגים

לאחר הבוקר האינטנסיבי בשוק הדגים, התקדמנו בהליכה של כרבע שעה לאזור גינזה. בדרך חלפנו על פני תיאטרון קאבוקי-זה. לא נכנסנו פנימה אך המבנה מאוד יפה מבחוץ.

למען האמת, גינזה זה בין המקומות היחידים (ואולי היחיד) שלדעתי צריך לבוא כדי להתרשם, אבל לא להשקיע יותר מדיי זמן. מי שאוהב חנויות יוקרתיות ובגדי מעצבים במחירים מופרזים, ייהנה מאוד מהאזור. מי שזה לא בדיוק הטעם שלו, יהנה מהרושם הכללי אך לא יותר מזה. נחמד לבקר באולם התצוגה של סוני, ולהיכנס לכלבו מיצוקושי או מאצויה. בגינזה אפשר למצוא גם את אחד ממעברי החצייה הסואנים- צומת יון-צ'ומה, אך הוא קטן מאוד בהשוואה למעבר החצייה בשיבויה (עליו ידובר בהמשך).

לאחר ההשכמה המוקדמת, לא יכולנו לוותר על שנ"צ, ולכן חזרנו לאזור הדירה, אכלנו צהריים חפוז ועצמנו עיניים. לפנות ערב יצאנו, מצוידים בבירה קרה וחטיף אפונה, לשבת ולנוח בפארק שיבה שהיה מרחק הליכה של כ 5 דקות מאיתנו. לקראת שעת השקיעה, התחלנו ללכת למגדל טוקיו, מצויים בדילמה קשה האם לצלם את הנוף המרהיב של המגדל על רקע השקיעה, או לרוץ למגדל כדי לראות את השקיעה מלמעלה. בסופו של דבר הגענו למגדל בזמן לשקיעה והנוף היה מרהיב ביותר! הקומה העליונה היתה בשיפוץ ולכן לא יכולנו להגיע עד למעלה אבל גם קומת הביניים מספיקה בהחלט, ולכן לדעתי אין צורך לשלם יותר כסף כדי להגיע עד למעלה.

Tokyo Tower

מאוחר יותר, נפגשנו עם מארק, קנדי שגר ביפן כבר מספר שנים, וחברתו אנה שגם היא גרה מספר שנים ביפן. מארק השכיר לנו את הדירה שלו למשך שהותנו בטוקיו והוא הזמין אותנו להצטרף עליהם לסבב ברים קטן בשיבויה. כמובן שהמפגש הראשון שלנו עם שיבויה היה במעבר חצייה המפורסם והסואן ביותר בעולם, אך עליו ארחיב בהמשך. יצאנו לפאב נחמד עם הבירה הכי זולה שיצא לנו לשתות בחוץ- 300 ין לחצי ליטר בערך. מקום נחמד, מוזיקה שקטה והרבה רעש של אנשים, עומדים סביב שולחנות ושותים. אחרי כמה בירות, הלכנו לפאב נוסף, אותו פתח ומנהל בחור ישראלי בשם אלדד בריברום. בפאב שלו אפשר למצוא בירות מיוחדות מכל העולם, טובות, יקרות יחסית, אבל אם אפשר לתת קצת כבוד לישראלי נחמד אז למה לא?! המקום נקרא- Goodbeer faucets והוא נמצא בכתובת- Shoto,shibuya-ku, Tokyo.

סוף יום.

יום 3: ארמון הקיסר וערב ברופינגי

המטרה העיקרית של היום היתה ביקור בארמון הקיסר. על נושא זה, בהמשך.

פתחנו את הבוקר בשדרת חנויות האלקטרוניקה באקיהאבארה. ההגעה לשם יחסית פשוטה, פשוט מגיעים לתחנת Akihabara ב JR, ומשם יוצאים לרחוב. אם חשבתם שאלקטרוניקה זה העיקר שם, אז ממש לא. מלא חנויות של משחקי מחשב, מכונות ל"דיג בובות", קומיקס, ועוד הרבה דברים בסגנון. בעיניי האזור מדהים. צבעוני, שוקק חיים, הרבה חבר'ה צעירים שמחכים בתורים לקנות משחקי מחשב וקומיקס. יש גם אלקטרוניקה אבל מחירים לא זולים, אולי יותר זולים מעט מהארץ, אך שווה לחשוב פעמיים לפני שקונים. קחו בחשבון לא להגיע לשם מוקדם מדיי משום שרוב החנויות נפתחות בסביבות 10:00.

משם נסענו שוב ב JR לתחנת טוקיו והלכנו לטוקיו אינטרנשיונל פורום. בניין מרהיב ביופיו ובייחודו. הבניין מדמה ספינה, עם גשרי זכוכית שמשמשים למעבר מאגף לאגף. אין שם משהו מיוחד לעשות חוץ מלהסתובב קצת בפנים, לצלם, ולהתפעל מהיופי. בחצר, בין שני המבנים יש מקומות נחמדים לשבת קצת ולנוח.

בשעה 13:00 היה לנו סיור בארמון הקיסר, שנמצא סמוך לתחנת טוקיו. לארמון הקיסר ניתן להיכנס רק הסיור מודרך (לגנים החיצוניים ניתן להיכנס גם ללא הדרכה). ההדרכה מתקיימת בחינם אך יש להירשם אליה באינטרנט מבעוד מועד (מומלץ מהארץ). ניתן לקבל מידע ולהירשם בכתובת- http://www.kunaicho.go.jp/eindex.html. הסיור עצמו מתקיים באווירה מאוד לחוצה משום שהקיסר עדיין מתגורר שם, אז יש שוטר שהולך עם הקבוצה ודואג שכולם יישארו בקבוצה אחת, ילכו בתור, לא יתעכבו לצילום וכו', אך חוץ מזה הסיור מעניין ויפה ובהחלט מומלץ! בתום הסיור ניתן להישאר ולהסתובב בגנים החיצוניים היפים.

בערב, לאחר ארוחת ערב יצאנו לרופונגי. רופונגי אמור להיות אזור הפאבים והמסיבות של העיר. אנחנו הגענו לשם בסביבות השעה 21:00 ועוד לא היה כל כך מעניין ברחוב, אך בסך הכל נראה קצת מפוקפק. לא נשארנו שם יותר מדיי, אבל אני חושב שמי שאוהב רחוב פאבים, מסיבות, אלכוהול וכד' יכול בהחלט להנות שם החל משעות הלילה, 23:00 ואילך. מי שפחות אוהב את ה"סצינה" הזאת, שיבויה זה מקום רגוע יותר.

יום 4: מוזיאון אדו, אסאקוסה

בבוקר הלכנו למוזיאון אדו. אני לא אתחיל לספר פה מי היה אדו משום שאני לא אסיים. בגדול, אדו זה שם של אדם ששלט בתקופה מסוימת ביפן, על שמו גם נקראת התקופה ועוד הרבה דברים (לפירוט על המוזיאון- http://www.japan-guide.com/e/e3070.html). המוזיאון ממחיש בדרכים שונות ומיוחדות על אותה תקופה. המוזיאון לא גדול אך עם זאת לוקח לא מעט זמן לבקר בו. לנו לקח כ 3 שעות. כניסה למוזיאון עולה 600 ין. כדי להגיע למוזיאון צריך להגיע עם רכבת לתחנת Ryogoko שהמקומיים מבטאים זאת- יוגוקו.

ליד המוזיאון נמצא אצטדיון הסומו הגדול של טוקיו. לנו לא יצא להיות שם בזמן תחרות, אך בכל זאת יכולנו לראות מתאבקי סומו מסתובבים באזור וזה היה דיי נחמד.

מהמוזיאון נסענו ברכבת לאסאקסה (Asakusa). ניסינו לבקר במבשלת הבירה המקומית- אסאהי, אבל כנראה שהיה שם אירוע באותו זמן אז לא נתנו לנו להיכנס. בכל אופן, האזור שם מאוד יפה. האמת שהגענו לשם דיי במקרה, זה לא היה בתכנון המקורי שלנו אבל אנחנו ממש שמחים שכך יצא. אחרי שהצטלמנו על הגשר האדום ועל רקע מגדל TOKYO SKYTREE, הלכנו דרך שוק אמיוקו לעבר מקדש סנסו ג'י. השוק נחמד מאוד, יש בו הכל מהכול ובמחירים סבירים יחסית. לפני הכניסה למקדש עוברים בשער שנקרא "שער קאמינארימון" (שער הרעם). לאחר שעוברים בשער נכנסים לשוק שמוביל למקדש עצמו. שוק זה הוא אחד המקומות היחידים שהצלחנו למצוא מזכרות כמו מגנטים ועוד דברים קטנים כאלו, ובמחירים סבירים. ההליכה בשוק והאווירה הטובה עושים חשק לטעום מכל המאכלים המוצעים ולקנות מזכרות רבות. הרבה מאוד אנשים באים למקדש הזה להתפלל, רק כשאנחנו היינו שם יכולנו לראות מאום מתפללים. לטעמי, לראות את המתפללים זה אחד הדברים היותר יפים ומיוחדים שיצא לי לראות. יפה לראות שאנשים מכל המינים, כל הגילאים וכל הסוגים, מתפללים, כל אחד בדרכו שלו ומה שנקרא- "על הדרך". הם לא באים לשם במיוחד (חלקם כמובן שכן) אלא הם באזור אז הם נכנסים להתפלל. המקדש הוא יחסית גדול ומומלץ ביותר!

יום 5: נסיעה בשינקנסיין לאטמי

התכנון המקורי ליום הזה היה לנסוע לקיוטו בשינקנסיין (הרכבת המהירה שמגיעה ל 310 קמ"ש). רצה הגורל וקיוטו הוצפה ע"י טייפון שפגע בה כמה ימים קודם לכן ושינינו את היעד לעיירה שנקראת- אטמי (Atami). בעיקרון, הסיבה העיקרית לנסיעה הזו היתה הרצון לנסוע בשינקנסיין. אחרי קצת בירורים גילינו את העיירה הזאת שנשמעה לנו נחמדה, לא רחוקה מטוקיו (זה אומר שהנסיעה לא ממש יקרה) וגם רצינו קצת לצאת מטוקיו. מחיר הנסיעה לשם עולה כ 8000 ין הלוך חזור לאדם. מומלץ להזמין מקום שמור, כפי שעשינו, אך אפשר גם להזמין מקום לא שמור ופשוט לעמוד ראשונים בתור ולתפוס מקום. עלינו על הרכבת בתחנת טוקיו, שימו לב שהרכבת לא עוצרת בכל התחנות הרגילות, אך כרטיסים אליה ניתן לקנות בכל קופות ה JR. משך הנסיעה היה כשעה ואין ספק שזו חוויה לנסוע ברכבת הזו.

השינקנסיין

הגענו לאטמי, עיירה שונה לחלוטין מכל מה שיצא לנו להכיר ביפן. יורדים מהרכבת והכל שקט בחוץ, אנשים רגועים, לא ממהרים, מחוץ לתחנה רוחצים את הרגליים בבריכה קטנה עם מים חמים שמגיעים מהאדמה. העיירה ידועה בשל הגייזרים והמעיינות החמים שבה, אם כי אל תצפו ליותר מדיי, הם עושים מזה הרבה יותר ממה שזה באמת. העיירה שוכנת על קו החוף והנוף לים מדהים. לא מומלץ לבוא במזג אויר לא טוב!! אחרי כוס קפה ופנקייק בבית קפה נחמד מול התחנה, ששמו- CafAgir, אספנו קצת מידע בתחנת המידע לתיירים. הבחורה שקיבלה אותנו לא ידעה אנגלית כל כך טוב, אך בהחלט הצליחה להסביר לנו מה קורה סביבנו, וכמובן, לצייד אותנו בהמון דפים- מפות, חוברות מידע וכד'. הפנו אותנו לאוטובוס שנקרא- יויו (YU-YU-BUS). זהו קו שעושה מסלול בין נקודות מרכזיות בעיירה. כרטיס יומי לאוטובוס עולה 800 ין ואפשר לעלות ולרדת מתי שרוצים. צריך רק לשים לב ללוחות הזמנים שלו ולתכנן את הנקודות המרכזיות שמעניינות אתכם. שימו לב שבמפות שמקבלים, המרחקים נראים גדולים, אך בפועל אפשר ללכת הרבה ברגל ולטעמי במקרים רבים זה יותר נחמד. הנהג לא עוצר אם לא אומרים לו ולכן צריך להיות עירניים.

באטמי יש הרבה דברים שאפשר לראות, אבל אתמקד בכמה מרכזיים: חוף הים- מומלץ לרדת ממש בתחנה השנייה של האוטובוס וללכת בטיילת על חוף הים. אפשר לראות הרבה נקודות יפות לתמונות וגם סתם לשבת ולהסתכל. מזח הדייגים- כניסה למזח עצמו עולה כסף, מעט אבל עולה. יש אפשרות לדוג אם רוצים! אפשר גם להיות ליד המזח וסתם להסתכל עליו ללא תשלום. גייזרים ומעיינות חמים- לא אטרקציה כזאת גדולה! אפשר למצוא איזה גייזר אחד ולהסתכל קצת אבל הם נראים מאוד מלאכותיים ורובם גם לא עבדו שהיינו. תצפית מהמבצר- תצפית מדהימה על כל העיירה והים מהמבצר. אפשר לעלות אליו ברכבל אבל אם קונים כרטיס לאוטובוס אז חבל על כסף נוסף לרכבל. רחצה בספא- ישנם מלונות רבים בעיירה, שניתן לרחוץ בספא שלהם. מרבית המקומות הם עם הפרדה בין גברים ונשים (כניסה בעירום בלבד), אך יש מקומות בודדים שמאפשרים כניסה למה שהם קוראים לו- חדר פרטי, שם אפשר להיכנס עם בן/בת הזוג ובלי עוד אנשים. מומלץ לברר מראש מהם המקומות הללו אם רוצים בכך.

יצאנו מאטמי חזרה לטוקיו בשעות הערב, ונסענו ישירות לסיבוב נוסף בשיבויה (אתם יכולים להבין כבר שהתאהבנו בשיבויה). הסתובבנו קצת וקינחנו במסעדת נודלס נחמדה.

אטמי

יום 6: פארק אוונו, שיבויה

משום ריבוי הנסיעות שצפינו לנו ביום הזה, קנינו כרטיס יומי לרכבות ה JR. מחיר כרטיס כזה הוא 730 ין.

אומרים שפארקים בסופי שבוע זו חוויה בטוקיו, נחשו מה? זה נכון. פארק אוונו אמנם הוא לא פארק שאפשר להגיד עליו שהוא מאוד יפה ומרשים, אך מעבר למספר המוקדים החביבים שבו, האווירה ששוררת שם בסופי שבוע היא אווירה של חופש, כייף, שמחה, ופשוט כייף לראות את זה.

בפארק ניתן לראות את מקדש טושו-גו, שבעיניי הוא אחד המקדשים היפים שראיתי. למרות שהיה בשיפוצים, אפשר לראות את החזית הזהובה המרשימה שלו. בנוסף למקדש אפשר לראות מספר פסלים, ביניהם את הפסל של סאיגו טאקאמורי, שהיה מנהיג של כוחות הקיסר מייג'י ובהמשך הנהיג מרד נגדו. הוא התאבד לאחר שנכשל המרד, וקיבל חנינה לאחר מותו.

אגם שינובאזו שנמצא בפארק היה מיובש כשהיינו שם, היה מלא בצמחים יפים ואפשר ממש ללכת בשבילים ביניהם. אפשר גם סתם לקחת משהו לשתות או לאכול ולשבת באחד הספסלים בפארק ולנוח קצת.

בסמוך לפארק, ישנו שוק גדול שנמצא מתחת למסילת הרכבת. מי שאוהב שווקים זה יכול להיות לו נחמד, מי שכבר שבע משווקים לטעמי יכול לוותר. אין שם משהו מיוחד שאין במקומות אחרים.

לאחר שביקרנו קצת בשוק, נסענו לשיבויה. פעם ראשונה שאנחנו מגיעים לשם ביום כדי באמת לסייר באזור. הלכנו לפי המסלול בספר (Eyewitness) ובסך הכל הוא מקיף יפה את האזור. הצטלמנו שוב במעבר החצייה הגדול, עשינו תמונה עם פסל האצ'יקו (הכלב המפורסם שחיכה לבעליו שיבוא לאסוף אותו במשך יותר מעש שנים עד שמת). המשכנו ללכת במסלול, ביקרנו בחנות הטאוור רקורדס העצומה- שווה ביקור. מוזיאון טפקו לחשמל לא היה קיים במקום שצוין בספר, כנראה התחלף עם משהו אחר. מול מגדל השעון היפה, ישנה שדרה נחמדה, שלא מופיעה בספר, שם יש כל מיני גלריות ופעילויות נחמדות, שווה לבדוק. בחנות Tokyo hands תוכלו לראות כל מיני יצירות מיוחדות, אם כי המחירים גבוהים למדיי. למרות שהמסלול בספר דיי ממצה, כדאי להיכנס לסמטאות, לפעמים מוצאים כל מיני מקומות נחמדים כמו ברים, גלריות, מסעדות וכו'. במהלך הסיור בשיבויה, איתרנו מספר ברים שנרצה לבדוק מאוחר יותר בערב, וכך היה. חזרנו לדירה להתארגן, ומאוחר יותר חזרנו שוב לשיבויה לסבב ברים צנוע. התחלנו בפאב שנקרא HUB. פאב אירי נחמד, רוב האוכלוסייה, לפחות כשאנחנו היינו, היו יפנים. בירה במחירים סבירים וכיאה לפאב אירי אפשר למצוא גם מאכלים ליד הבירה. משם עשינו עוד סיבוב ומצאנו בר קטן, נראה כמו הבר השכונתי. שותים שם בעמידה סביב הבר באיזה סמטה קטנה. שתינו בירה חפוזה וחתכנו הביתה כדי להספיק לרכבת האחרונה.

יום 7: מקדש מייג'י, פארק יויוגי, הארג'וקו

מסתבר שיום ראשון זהו יום מיוחד מאוד ביפן. תארו לכם משפחות וחברים שיוצאים לטייל ולרבוץ בפארקים, רק בכמויות לא נתפסות.

התחלנו את היום במקדש מייג'י. מה שמיוחד במקדש הזה, ביום ראשון, זה שעושים שם דיי הרבה חתונות. אפשר לראות בני זוג שמצטלמים לפני החתונה, בבגדים יפניים מסורתיים, ולאחר מכן צועדים במקדש עד למקום בו מתבצעת החתונה. הטקס עצמו מבוצע לא לעיניי הקהל. בנוסף, הדרך למקדש יפה ומיוחדת, צעידה של כ 5-10 דקות על שביל רחב בין שורות של עצים. הרבה מאוד אנשים ביום ראשון, אך עם זאת לא צפוף ובהחלט ראוי לביקור. ביום ראשון ניתן לראות גם אנשים רבים שבאים להתפלל.

זוג מתחתן

לאחר המקדש, הלכנו לפארק יויוגי (מרחק הליכה). פארק יויוגי ידוע בכך שביום ראשון מתקבצים בו ילדים, מבוגרים, זקנים ונוער, משחקים, מנגנים ובעיקר צובעים את הפארק בענק הזה בצבעים של שמחה, חופש, שחרור מכל דאגות היומיום. מומלץ בחום לקחת משהו לשתות ולאכול, ולהקדיש קצת זמן לפארק הזה. לשבת קצת על הדשא, להסתובב בין האנשים, להקשיב לאנשים שמנגנים שם, ללא ציפייה לשום תמורה כספית. מומלץ לבוא לשם מנותקים מהרצון העז להספיק הרבה ובאמת פשוט להירגע.

פארק יויוגי

לאחר הטיול בפארק, הלכנו לרחוב Omotesando. רחוב זה ידוע בחנויות היוקרה שבו. ביום ראשון הרחוב, משני צידיו, מלא באנשים, תורים ארוכים למסעדות, אך עם זאת אפשר להתפעל מהסדר והארגון. כל הפירמות המוכרות- שאנל, זארה וכד' לצד ללין הישראלית (עם פוסטר של יעל בר זהר בכניסה) ממוקמות בבניינים שאף ארכיטקט לא יתבייש בשם. אם אתם רעבים, כדאי לכם לחפש אוכל בסמטאות כי ברחוב הראשי גם תורים ארוכים וגם מחירים יחסית גבוהים. מבחינת קניות, חכו להמשך...

השוק הבא אליו הלכנו, היה ברחוב Takashita Dori. התחלנו את מסענו בשוק לא לפני שנחנו עם כוס קפה וקינוח בבית הקפה- Kaho Harajuku שממוקם מול מפגש הרחובות Takeshita ו- Meiji- מקום יפה, נעים וטעים עם מחירים סבירים. השוק הרחוב Takashita הוא שוק עמוס באנשים וחנויות מכל הסוגים, ותופתעו- מחירים הגיוניים. מי שמחפש נעליים, תיקים, בגדים וכו'- זה יכול להיות מקום טוב. לא תמצאו שם פירמות גדולות, אבל מבחר גדול במחירים לא רעים. ממש ליד מקדונלדס, שנמצא בסוף הרחוב, ישנה חנות 100 ין. החנות נקראת- DAISO (שלט ורוד בולט) ושם תוכלו למצוא 3 קומות של מוצרים מכל הסוגים, כמעט הכל ב 105 ין, חוץ ממספר דברים שיכולים להגיע ל 305 ין. אם אתם מחפשים מזכרות- זה המקום.

יום 8: Hakone

האקונה זהו אזור הנמצא כשעתיים נסיעה מטוקיו, ברכבת. האקונה מאופיינת במעיינות החמים, אזור הררי, תצפית על פוג'י ובסה"כ היא אתר תיירותי גדול.

לפני הנסיעה להאקונה, מומלץ לרכוש כרטיס חופשי הכולל נסיעה מתחנת הרכבת בשינג'וקו עד להאקונה, נסיעה בכל אמצעי התחבורה בהאקונה עצמה, וחזרה. הכרטיס תקף ליומיים וההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת על המקום הזה היא לבקר שם במשך יומיים ולא פחות, ואני אפרט את הסיבות. פרטים מפורטים, וכן רכישת כרטיסים, אפשר לבצע בתחנת הרכבת שינג'וקו. החברה שמוכרת את הכרטיסים נקראת- Odakyu, אבל אם תשאלו בתחנת הרכבת על Hakone, רוב הסיכויים שיכווינו אתכם אליהם.

תחנת מידע לתיירים- כשמגיעים להאקונה, ביציאה מתחנת הרכבת, יש תחנת מידע לתיירים שמדברים שם אנגלית טובה.

בסך הכל המקום מאוד יפה, ניתן לעשות שם מספר מסלולים, לבקר במוזיאונים, טיולים רגליים ועוד הרבה אטרקציות. דרכי התחבורה שם הם רכבות, אוטובוסים, אוניות, רכבל, ובאמת שיש שם מספיק דברים לעשות גם במשך מספר ימים. כדאי לעשות שיעורי בית ולהחליט במה להתמקד. הסיבה שאני ממליץ לעשות את הטיול הזה במשך יומיים היא שהתחבורה שם מאוד איטית. אם עושים את המסלול ההיקפי כולו ברצף בלי לעצור בשום מקום, להערכתי מדובר בכ- 3 שעות וזה לא כולל הנסיעה מטוקיו וחזרה (סה"כ עוד כ- 4 שעות). בנוסף, יש שם מלונות שנראים טוב עם אפשרות לספא, מעיינות חמים וכד' במחירים לא מאוד גבוהים, אז למה להיות בלחץ?!?

ועכשיו קצת על מה עושים בהאקונה- העצירה הראשונה שלנו היתה ב- Owakudani. זהו מקום בו יש מעיינות חמים ונחל עם מים חמים כתוצאה מפעילות געשית. ביום יפה אפשר גם לראות משם את הר פוג'י. העניין המרכזי במקום הוא סביב הביצים השחורות- ביצים למאכל שמבשלים אותם בתוך המים החמים והם נהיות ביצים קשות עם קליפה שחורה. היפנים מאמינים שאכילה של הביצה היא סגולה לעוד 7 שנים בחיים. אין מה לחשוש, הביצים בטעם של ביצה קשה המוכרת לכולנו. משם המשכנו ברכבל עד האגם, שם עלינו על האוניה (זאת הדרך לחצות את אגם Ashinoko). במהלך השייט אפשר לראות את המקדש (Hakone Shrine) שהשער שלו נמצא על המים. בהחלט מחזה יפה. לאחר שחצינו את האגם לקחנו אוטובוס לנקודת ההתחלה. החלטנו לנצל את מזג האוויר הקריר ולפנק את עצמנו בשעה של בריכה חמה. גם פה, כמו ב ATAMI, רוב המקומות הם בנפרד לגברים ונשים, ובעירום. יש מספר מצומצם של מקומות שבהם אפשר לשכור חדר פרטי למשך שעה שבו יש בריכה חמה (סוג של ג'קוזי רק בלי מים מבעבעים). המחירים לא זולים ומרגיש כאילו הם מנסים לנצל אותך, אבל אם מתנתקים מהרגשות האלה, בהחלט אפשר להירגע ולהנות.

הסיבה העיקרית שמיהרנו ולא עצרנו בהרבה מקומות, היא שאזל לנו הזמן והתחיל להיות חשוך. לכן אני ממליץ להישאר לילה ולא להיות בלחץ.

בדרך חזרה, רצינו לשדרג את עצמנו מהרכבת הרגילה לרכבת הספיישל. הרכבת המשודרגת מהירה יותר ונוחה יותר. כשהגענו למשרד לשדרג, היה תור מאוד גדול והחלטנו לוותר. ההבדל במחיר הוא כ- 800 ין.

יום 9+10: פרידה מטוקיו

זהו. היום האחרון בטוקיו. הוחלט שביום הזה נחזור לשינג'וקו ונעשה בעיקר יום קליל ורגוע. התחלנו את היום קצת מאוחר לקראת הצהריים, והתחלנו בחיפושים אחר מסעדה שניתן לאכול בה שאבו-שאבו ו/או טפאניאקי (בשר קובה יפני מובחר). רוב המסעדות שמגישות את הבשר הזה יקרות מאוד, אולם המסעדה בה אכלנו מציעה מחירים סבירים לכל כיס. בכל מקרה, החלטנו לפנק את עצמנו ביום האחרון שלנו בטוקיו. יש האומרים שזהו הבשר הטוב ביותר בעולם!

אנחנו החלטנו לאכול שאבו-שאבו. מקבלים למרכז השולחן, על פלטת חימום, מים רותחים. בצלחת נפרדת ירקות ובעוד צלחת, רצועות דקות של בשר. שופכים את הירקות לתוך המים החמים ויוצרים מעין מרק. לאחר מכן לוקחים חתיכת בשר, טובלים קלות במים הרותחים עם הירקות, טובלים ברוטב סויה או רוטב שומשום ואוכלים. ממש ארוחה נחמדה וטעימה! המחירים במסעדה הזאת נעים בין 800 ל- 4000 ין (שאבו שאבו או טפאניאקי- תלוי ברמת הבשר). ברוב המסעדות, מחיר הטפאניאקי הוא כ- 10,000 ין. המסעדה בה אכלנו נקראת PANDORA והיא נמצאת בכתובת- Nishi Shinjuku, 1-13-3 הטלפון הוא- 03-33443808 (הכי פשוט לבקש ממישהו ברחוב להתקשר למקום ולהסביר לכם.

לאחר הארוחה המשכנו להסתובב באזור שינג'וקו. לא עשינו עוד משהו מיוחד ולמען האמת פשוט היה קשה להיפרד... לפנות ערב חזרנו לדירה לארוז מזוודות וללכת לישון מוקדם לקראת יציאה בחמש בבוקר.

הטיסה שלנו היתה בשמונה וחצי בבוקר משדה התעופה בנריטה. הנסיעה לשם היא כשעה וחצי ברכבת, ועקב השעה המוקדמת היינו חייבים לקחת את הרכבת הראשונה שיצאה בסביבות חמש בבוקר מהתחנה הקרובה לדירה שלנו. נסיעה ברכבת עולה במחצית מנסיעה באוטובוס מלונות. אם זאת אני ממליץ בדרך הלוך לנסוע באוטובוס כי יותר קל להתמצא. ייאמר לטובת היפנים שהם מדויקים, והרכבת הגיעה בשעה המתוכננת וכך הגענו ממש ברגע האחרון לצ'ק-אין.

יפן- טיול שלא יישכח!

טיפים מרכזיים:

  1. תקשורת עם מקומיים- אז רוב המקומיים לא יודעים אנגלית כלל. אם זאת, הם אדיבים כל כך שהם יעשו הכל כדי לעזור לכם. אם למשל לא ידעו להסביר לכם איך להגיע ממקום למקום אז הם פשוט ילוו אתכם לשם. אל תפחדו לשאול, אך אם אתם ממהרים, תתכוננו לזה שיכול להיות שהתשובה תיקח זמן.
  2. תחבורה משדה התעופה וחזרה- ישנן 2 דרכים עיקריות להגיע משדה התעופה נריטה לטוקיו. הדרך הראשונה היא באמצעות האוטובוס לימוזין. זהו אוטובוס שעובר בין המלונות. המחיר הוא כ- 3000 ין לאדם. באתר הזה תוכלו למצוא מידע על שירות זה- http://www.limousinebus.co.jp/en/bus_services/narita/index.

דרך זולה יותר, אם כי מעט מורכבת יותר ולדעתי מומלצת לדרך חזרה אחרי שכבר קצת בקיאים יותר בתחבורה היפנית, היא לנסוע ברכבת. מחיר הנסיעה הוא בערך 1500 ין. אפשר לקבל פרטים נוספים כאן- http://www.keisei.co.jp/keisei/tetudou/skyliner/us/timetable/index.html.

  1. תחבורה בטוקיו- התחבורה בטוקיו מעט מורכבת כאשר פוגשים בה לראשונה. ישנן 2 רכבות תחתיות (Tokyo Metro ו- Toei). בנוסף יש את קווי הרכבת הרגילה שהמרכזי מביניהם הוא- JR Yamanote Line (הקו הירוק של JR). באמצעות כל אחד מסוגי הרכבות (תחתית או רגילה) אפשר להגיע בנוחות ובמהירות יחסית ממקום למקום. המחירים פחות או יותר זהים. מחיר מינימאלי לנסיעה הוא כ- 160 ין ומחיר מקסימאלי הוא כ- 250 ין. אני לא ממליץ לקנות כרטיס יומי/שבועי משום שזה מאוד מגביל. יש אפשרות לקנות כרטיס כזה לסוג אחד של רכבת תחתית, לשני הסוגים (סוג אחד יותר זול משני הסוגים) או לקנות כרטיס יומי ל JR. העניין הוא שכמעט אף פעם זה לא משתלם משום שלא נוסעים כזה הרבה בתחבורה, אנחנו נסענו בממוצע 3 נסיעות ביום. וגם אם כבר נוסעים הרבה נסיעות אז יש סיכוי סביר שזה יהיה במספר אמצעי תחבורה. לכן, אלא אם תכננתם מראש והבנתם שזה משתלם לכם, אני מציע לקנות כרטיס לכל נסיעה בנפרד. מחיר יומי מתחיל מ 750 ין.

ההתמצאות ברכבות בסה"כ יחסית פשוטה. הרכבת החתית מאוד דומה לרכבות אחרות בעולם. בנוסף אפשר לשאול ליד כל קופת כרטיסים את הנציג שירות והוא ידע להסביר לכם, גם באנגלית. רכבת ה JR פשוט נוסעת במן מעגל שעובר בכל המקומות המרכזיים בטוקיו ואתם יורדים בתחנה בה רציתם לרדת. יש קו לכל כיוון אבל גם אם התבלבלתם, עדיין תגיעו ליעד שלכם פשוט ייקח לכם מעט יותר זמן.

הרכבות פועלות עד השעה 23:00- 24:00 בערך. כדאי לברר נקודתית.

  1. לינה- הלינה ביפן לא זולה, אפילו דיי יקרה. אני ממליץ לשכור דירה דרך אתר AIRBNB. ככה גם אפשר לחוות קצת דירה בסגנון יפני, גם יש פרטיות, וגם אפשר למצוא דברים זולים ונחמדים. כמובן שאפשר גם לנסות דרך אתרים אחרים אבל משם אנחנו הזמנו והיינו מאוד מרוצים.
  2. מיקום- אלא אם יש לכם כוונות להתהולל בלילות, זה לא כל כך משנה איפה ישנים בטוקיו. הדבר הכי חשוב הוא שבמרחק סביר מכם תהיה רכבת כלשהי. אנחנו היינו במרחק של כ- 6 דקות הליכה משני סוגי הרכבות, ליד Shiba Park, והיה ממש מצויין. הבעיה היחידה בעניין הזה היא שאם רוצים לצאת בלילה עד אחרי הרכבת האחרונה, צריך ללכת הרבה ברגל בחזרה, לחכות לרכבת הראשונה למחרת בבוקר, או לקחת מונית יקרה.
  3. אוכל- מומלץ לאכול במסעדות ברחוב, איפה שתראו מקומיים תדעו שזה טוב. לא לפחד לטעות, הסיכוי ליפול הוא קטן. תבקשו עזרה, הם כבר ימצאו את הדרך לעזור לכם. מומלץ לאכול סושי במסעדת סושי. אם לא בא לכם לשבור את הראש בנוגע למסעדה, תיכנסו לסופר ותקנו מנה מפנקת, טרייה, טעימה ובמחיר זול.
  4. התמצאות ע"י מפות- קחו בחשבון שהמפות שלהם לא כל כך מדויקות. הכיוונים נכונים אך לעיתים הם משמיטים רחובות וזה מבלבל. מומלץ לברר סימני דרך ברורים כמו חנויות וכרות, בניינים מיוחדים וכד'.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של idanshkedy?

‹ הפוסט הקודם
ירח דבש- מקסיקו
ירח דבש- מקסיקו
מתוך הבלוג של idanshkedy
04-08-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של idanshkedy »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

נשמע מדהים

השב  · 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על טוקיו

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי טוקיו? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

שאלה

Foti12-walla.com
1
תמונת המשתמש

סיכום טיול ביפן אוגוסט-ספטמבר 2019

thomas757
4
תמונת המשתמש

מלון בטוקיו

Yaki_3404408
1
תמונת המשתמש

מיאג'ימה, אמנוהאשידאטה, קובה או קומנו?

Foti12-walla.com
5
תמונת המשתמש

טיול ליפן

hilital
7
סגור
×