פולין - האגמים המזוריים

תמונה ראשית עבור: פולין - האגמים המזוריים - תמונת קאבר

הקדמה קצרה

תגידי, השתגעת??? שאלתי את המפקדת, למה שאסכים לנסוע לחופשה בפולין? לא מספיק שאני סובל מערש התרבות הפולנית מאז שהתחתנו? מה יש לי לחפש באומת זעופי הפנים?

פולנים תמיד הקיפו את חיי, שני חבריי הטובים ביותר מבית הספר התיכון הם פולנים, התחתנתי עם פולניה מהאגדות, מה שאומר שיש לי חמות פולניה ושתי גיסות פולניות שמעולם לא הסכימו איתי בדבר, ואפילו בנסיעה מקרית לכנס בפאריז, הפולנים שבכנס התחברו רק אליי. מגנט לפולנים.

הרבה שאלות עלו בראשי לפני שהסכמתי לעשות את הצעד הנועז. מחשבות על אנשים חמוצים, מאכלים סרי טעם, ורגשות אשמה מכל עבר, הציפו את ראשי ולא נתנו מנוח.למרות זאת החלטתי שאני נכון לאתגר.

יום 1 - טיסה לורשה, נסיעה לארץ האגמים, והיכרות עם ה(חוסר) טעם הפולני

יצאנו לדרך במשלחת תלת דורית גדולה,בראש עמדו שלוש פולניות גאות, ומאחוריהן הסתתרו 18 אנשים מפוחדים בגילאים שנה עד שבעים וחמש. יחד איתם לקחנו בלב מישהו אחד, יקר במיוחד, שכבר לא בין החיים, אבל לאורך כל הטיול היה איתנו.

טיסת הבוקר של אלעל לורשה עברה בנוחות, הצטיידנו בסימים וברכבים והתחלנו בנסיעה ארוכה לעיר ששמה הוא בערך מיקויאקי (Mikolajki) או משהו כזה. העיר שוכנת באיזור "ארץ האגמים" בצפון מזרח פולין, לא רחוק מהגבול עם בלארוס ובסמיכות יחסית לעיר הגדולה - ביאליסטוק. אקזוטי.

הדרך הארוכה יפיפייה, ככל שאתה מתרחק מורשה מתגלה פולין יפה מאוד, נקייה מאוד, וירוקה מאוד. אינספור גוונים ירוקים של עצים ענקיים הסוככים על הכביש מכל עבר ויוצרים מנהרה חיה משרים אווירה פסטורלית ורגועה. גבעות נמוכות מוריקות משקיפות לאורך הנסיעה. הירוק כאן ירוק מאוד, ואנחנו, כידוע, מאוד אוהבים ירוק.

כעבור כארבע שעות ועצירת התרעננות אחת, הגענו למלון גולוביילסקי (Golebiewski) המפואר. המלון השוכן על גדות אחד האגמים, הוא גדול מאוד, מרשים מאוד, ומציע הרבה אטרקציות: פארק מים מקורה, בריכות רבות, אינספור ג'אקוזים, חדר מלח, סאונות, מגרשי באולינג, סנוקר, מועדון לילה, פעילות ימית באגם, משחקיות גדולות ומושקעות לילדים, חוות סוסים, מסלול אבובים, מגלשה אלפינית ועוד ועוד. ההיצע בהחלט מרשים, החדרים גדולים והמלון שווה כל זלוטי.

התמקמנו במלון, עשינו סיור קצר להכרת המתקנים, ונכנסנו לארוחת הערב. הארוחה מגוונת מאוד עם הרבה אפשרויות בחירה. על הטעם של האוכל לא נדבר כי לא היה טעם. מכאן כל חבר שם את הטעם במקום שהכי מתאים לו. חלק מהחברים שמו את הטעם במבחר הגדול, והרוב שמו את הטעם בטעם מה שאומר שלא היה טעם. ואם אין טעם אז מה הטעם?

בתום ארוחת הערב חזרנו לחדרים ופרשנו למנוחת לילה אחרי הדרך הארוכה. לילה טוב.

יום 2 - מאורת הזאב ופעילות ימית באגם

את בוקר המחרת פתחנו בארוחת בוקר, מאחר וכבר דיברנו על הארוחות כאן, אין טעם לחזור על הכתוב.

לאחר ארוחת הבוקר נסענו למאורת הזאב, מתחם של בונקרים גרמניים מתקופת מלחמת העולם השניה הטובלים ביער פסטורלי. מקום מצויין להתחבא בו. היטלר שהה כ 800 ימים בבונקרים הללו ובעצם ניהל מכאן את המלחמה. יחד איתו שהו כאן מיטב הרוצחים ועליהם שמרו כ 2000 חיילים.

עם כניסת הכוחות הרוסיים לפולין, נמלטו הנאצים מהאזור לא לפני שפוצצו את הבונקרים. יחד עם זאת חלק מהבונקרים לא התפוצצו במלואם וכך אפשר לבקר ולהבין את עוצמת הביצור. מדובר בבונקרים גדולים מאוד המוקפים שכבות בטון עבות של מטרים רבים. אני לא חושב שאפילו היום מיטב המפציצים היו מצליחים לחדור לבונקרים הללו. הסיור בין הבונקרים ארך כשעתיים, הדיסוננס בין יפי המקום וכיעור תושביו בעבר הוא בלתי נתפס.

לאחר מכן נסענו למקום הנקרא WIOSKA SURFÓW על מנת לעשות פעילות ימית באגם. לפני שהתחלנו בפעילות נכנסנו למסעדה סמוכה לארוחת צהרים. היה תפל. הפעילות הימית מהנה מאוד, שכרנו מספר סאפים והילדים חתרו בהם בעמידה. היה כיף.

עם תום הפעילות חזרנו למלון וברברנו בארוחת הערב על כוחו של המוח האנושי וכמה מעט אנחנו מנצלים אותו. שאלנו את עצמנו האם התודעה היא מימד בפני עצמו, וכיצד מצבי תודעה שונים יכולים לעזור לנו להפיק יותר מהמוח. אחרי טחינת השכל הזו, כולם היו עייפים כל כך שברחו למיטות.

יום 3 - טיול בשמורת הטבע Wigry National Park וביקור היסטורי בעיירה Raczki

את הבוקר התחלנו בנסיעה של כשעתיים לשמורת הטבע Wigry. הדרך המפותלת מרשימה במיוחד ומזג האוויר מצויין לטיולים רגליים.

הגענו לשמורה, והתחלנו בהליכה במסלול מעגלי נוח להליכה (לפי המפה שקיבלנו בתחנת במידע מדובר על 2 מסלולי הליכה LAS ו Suchary). כעבור כחצי שעה הגענו לאגם גדול במרכזה של השמורה, עצרנו שם לפיקניק ותמונות משפחתיות. במקום היו גם מעט מקומיים שטבלו באגם. עבורם זו חגיגה שלמה, אחרי חודשים ארוכים של חורף קשה בא קצת קיץ, זמן ליהנות באגמים היפים, ואז באים ישראלים ומצטלמים באגם שלהם. קשה היה שלא להבחין במבטים האוהבים שהם שלחו לעברנו.

לאחר התמונות ומפגן האהבה, המשכנו במסלול ההליכה למשך כשעה וחצי נוספות עד נקודת החזרה למכוניות. ההליכה הייתה כיפית מאוד, האווירה שקטה ונעימה, הנופים מפעימים ויוצאי דופן. בהחלט מומלץ.

לאחר הטיול הרגלי המשכנו לטיול שורשים בעיירה Raczki שבה נולדה אמה של חמותי, שהתרגשה מאוד מהביקור במקום. עשינו סיבוב בעיירה וניסינו לחפש את בית הקברות היהודי, אך לא מצאנו אותו. מה שכן מצאנו זו פיצריה מאוד נחמדה,ששוכנת בתוך מרתף קריר, ומציעה פיצות ממש טעימות. נהננו מהפיצות והמשכנו עוד קצת לטייל בעיירה, אך בשלב מסויים הבנו שכנראה שבית הקברות היהודי חבוי אי שם באחד היערות, ומלבד שתי מצבות לא נשאר דבר. הצטלמנו ליד שלט העיירה ובמרכזה והמשכנו בנסיעה ארוכה חזרה למלון.

יום 4 - חצי יום כיף במלון וקייאקים בנהר

את הבוקר התחלנו בגלישה במגלשות האלפיניות במלון. בחורף המקום הוא אתר סקי, ובקיץ, כמו בהרבה אתרי סקי אחרים, האטרקציה היא המגלשות האלפיניות. מאחר ולפני מספר שנים ביקרנו במגלשות הארוכות באירופה, אלו במלון נראו לנו קצת קטנות. אבל הילדים מאוד נהנו, ועלו שוב ושוב מספר פעמים. ממש נחמד.

לאחר מכן נסענו לעיירה Krutyn שם שכרנו קייאקים (AS-TOUR Spływy kajakowe krutynia) והתחלנו בחתירה איטית בת מספר קילומטרים במסלול רגוע מאוד בנחל. השקט הפסטורלי והצמחיה הירוקה השרו אווירה נעימה לאורך כל החתירה. השמש החמימה ממעל התמזגה בצורה מושלמת עם המים הקרירים.

המפקדת ואני היינו באותו הקייאק, חתרנו ביחד כמו שאנחנו חותרים יחד מאז שהכרנו, ומדי פעם בהיסח הדעת מצאנו את עצמנו חותרים הישר לתוך השיחים הענקיים שבגדות הנחל. הילדים נקרעו מצחוק, גם אנחנו.

בפולין, כמו בפולין, אי אפשר סתם ככה ליהנות. זה לא כתוב בתפריט שההנאה היא חלק מהחיים. צריך קצת סבל - ולכן באמצע המסלול - יש חסימה - ובכדי להמשיך צריכים החותרים לרדת מהקייאקים הכבדים ולסחוב אותם בידיים למרחק של כ 100 מטר, ושם להחזיר את הקייאקים לנחל ולהמשיך בחתירה. הזוי.

למרות זאת, בסיכום הכללי שיט הקייאקים היה נחמד מאוד, כולם נהנו.

לאחר הקייאקים נסענו לארוחת צהריים במסעדת כיסונים מקומית מומלצת, רק כדי לגלות שוב שיש הרבה כשרונות לעם הפולני, בישול הוא לא אחד מהם.

את הערב סיימנו בבריכות התרמיות במלון, שחררנו את השרירים והלכנו לישון.

יום 5 - פארק חבלים, סיור בעיירה Mragowo וקצת קניות

שמה של העיירה Mragowo הוא בלתי ניתן להגייה, לכן קראנו לה בקיצור מרגו, שם שמשדר חמימות נעימה של סבתא טובה. אני בטוח שלא לזה התכוונו הפולנים.העיירה היפה נמצאת כ 20 דקות מהמלון שלנו, ובמרכזה אגם קטן יפה עם מזרקה.

הרעיון הראשוני היה להתחיל את היום במסלול קארטינג. כשהגענו למסלול, הפולני האדיב שמפעיל את האטרקציה אמר שלא יוכל לקבל אותנו כי יש להם יום עמוס עם קבוצות שהזמינו מראש. קצת מוזר, כשהגענו היו שני אנשים בלבד במתקן, ולא ראינו אף פקק של קבוצות שהזמינו מראש ושועטות באלפיהן למסלול הקארטינג של הפולני החביב. הצענו לו בנימוס שהילדים ייכנסו למסלול, וכשיגיעו הקבוצות, אנחנו נצא. אבל הטרמח סירב בנימוס. לא הצלחנו להוציא אותו מהקוביה.

אגב, אם אתם לא יודעים מהי המשמעות של הביטוי טרמח, אתם מפספסים מטבע לשון שימושית מאוד. כי לטרמח אין הסבר מילולי, אבל טרמחים רבים מסתובבים בינינו והעולם שותק.

הבעיה היא שהטרמח היה כל כך נחמד ואדיב, וזה כל כך לא מובן מאליו בפולין, שהחלטנו לא להפעיל עליו את המניפולציות הרגשיות שאנחנו יודעים להפעיל כשאנחנו רוצים משהו מטרמח. פשוט הנחנו לו להמתין בשקיקה לקבוצות שהזמינו מראש. נקווה בשבילו שהן אכן הגיעו.

אחרי שנכשלנו בקארטינג תכננו לעשות טיול אופניים מסביב לאגם, אבל חברת השכרת האופניים המקומית לא יכלה לספק לנו את כל סוגי האופניים שהיינו זקוקים להן עם הילדים הקטנים בחבורה, ולכן המשכנו לאטרקציה של פארק חבלים (Lemur Park).

שבעה ילדים אמיצים בגילאים 10 -20 התנדבו לצלוח את המסלול הקשה והגבוה, בעוד שהוריהם עומדים למטה ומצלמים את הפחד. באתר מספר מסלולים בדרגות קושי שונות, החבר'ה שלנו עשו את המסלול הירוק - שהוא כמעט הכי קשה. עקב פער הגילאים הגדול בין הצולחים, נוצר מצב ששני החיילים בני ה 20 הפכו למדריכים של שאר הילדים. היה משעשע, ומגבש. שמחנו לראות איך הקטנים שבחבורה בני ה 10 מתגברים על הפחד וממשיכים במסלול, גם ברגעים הקשים שבהם הם פחדו מאוד. המסלול כולו לקח לחברים בערך שעתיים וחצי, וכשכולם סיימו ההורים הרגישו סחוטים מעייפות כאילו הם עשו את המסלול. אולי זו גם היתה משימה בשבילנו, לשחרר את הילדים למשימות שבהן אנחנו כבר לא יכולים לעזור. חומר למחשבה.

השלב הבא, כמו בכל יום, ארוחה במסעדה, הפעם החלטנו לבדוק אם הפולנים, שלא יודעים להכין אוכל פולני טעים, כן יודעים להכין אוכל איטלקי טעים. או במילים אחרות - האם הבעיה היא באוכל או בטבחים?

ובכן, הבעיה היא בעיקר באוכל, אם כי גם הטבחים לא היו ניזוקים אם היה להם קצת יותר כישרון.

בתום הארוחה חזרנו למלון, התענגנו בבריכות החמות והלכנו לישון.

יום 6 - נסיעה לורשה וביקור בקניון זלוטי

את הבוקר האחרון בארץ האגמים בצפון מזרח פולין התחלנו לאט. הילדים במגלשות האלפיניות, המבוגרים בבריכות. בשעת צהריים התחלנו את הנסיעה הארוכה לורשה. מרבית הנסיעה התנהלה בדרכים צרות, קצת מוזר אבל שלוש שעות נסענו בדרכים הללו לפני שהגענו לכביש המהיר שמחבר את ביאליסטוק עם ורשה, ומשם תוך שעה הגענו למלון הילטון. אני לא מבין גדול בכבישי פולין, אבל לתחושתי יש מקום לשיפור ניכר בתשתיות התחבורה הבינעירוניות.

אחרי הצ'ק אין במלון החלטנו לעשות הליכה של כ 20 דקות לקניון זלוטי הקרוב יחסית למלון. הבנות כל כך רצו קניות שאי אפשר היה לחכות ליום המחרת. השיירה התנהלה באופן מגדרי ברור, הנשים שועטות בראש מחנות לחנות, והגברים נשרכים מאחור ומתפללים שתגיד כבר השעה תשע - בה סוגרים את הקניון. תשע המיוחלת הגיעה בסביבות תשע ועשרים, ומשם המשכנו בזחילה איטית למלון ומשם למיטות ולישון.

יום 7 - ביקור במוזיאון לתולדות יהודי פולין ומשחק כדורגל בפארק

את היום האחרון התחלנו במוזיאון לתולדות יהודי פולין (Muzeum Historii Żydów Polskich). רחבת המוזיאון רחבה ומרשימה מאוד, הצטלמנו בה, ונכנסנו למוזיאון עצמו. בכניסה שכרנו מכשיר אישי לכל משתתף שמסביר בעברית מה בדיוק אנחנו רואים. המוזיאון - מרשים מאוד. 60 התחנות השונות לאורך המסלול מספרות את סיפור יהדות פולין החל מהמאה התשיעית בה ביקר היהודי הראשון ועד שנת 1989 - שנת נפילת מסך הברזל. סיירנו בין התחנות השונות במשך שלוש שעות, והבנו, שוב, כמה חשוב שיש לנו מדינה עצמאית ליהודים, וכמה חשוב לשמור עליה חזקה.

בתום הביקור הלכנו לארוחת צהריים במסעדה המתמחה בכיסונים מכל הסוגים האפשריים. חובבי המטבח הפולני התענגו על האוכל המשובח ולא הפסיקו לדבר עליו. מה דעתי על המסעדה? ובכן ארשה לעצמי לתת ציון בפולנית ולומר שעבור אוכל פולני, זה היה לא רע בכלל.

לאחר ארוחת הצהריים שנגמרה בשעה 17:00, הלכנו לפארק הנמצא ממש מול בית המשפט העליון, ושם נחלקנו לשלוש קבוצות: הילדים והנערים שיחקו כדורגל. הגברים התרווחו על הספסלים ונהנו מהשמש הנדיבה, והבנות מצאו חנות של Rossman והלכו לקנות אלוהים יודע מה.

לאחר מכן שעטנו חזרה למלון, התחברנו לאינטרנט, וראינו בצוותא את קבוצתנו האהובה מעפילה לשלב הבא באירופה. ירוק עולה.

משחק הכדורגל היה אות הסיום לטיול הנחמד שלנו. במשך שבוע טעמנו טעימה קטנה מפולין הגדולה. התפעלנו מהנופים המרשימים בארץ האגמים, טיילנו בטבע עוצר נשימה, עשינו פעילויות ספורטיביות וקינחנו בקניות ובקצת היסטוריה יהודית.

לאורך כל הטיול נלחמנו במטבח הפולני רק כדי להבין שאם למלצר אין שפם וההזמנה לא מתחילה ב: וואחד חומוס - וואחד פול, החשק לאוכל יורד לנו פלאים. אז אולי צריך פשוט איזה חומוסיה פולנית בישראל וכל הסטיגמות ייעלמו. "חומוס ייז'י" נשמע אותנטי.

נהננו מאוד מהטיול ומהחברה בטיול, היה טוב, טוב שהיה, חבל שנגמר.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Mati Ram?

‹ הפוסט הקודם
תאילנד 2018
תאילנד 2018
מתוך הבלוג של Mati Ram
23-09-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Mati Ram »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מקסים. נהנתי לקרוא וללמוד. תודה רבה

השב  · 

אהבתי

השב  · 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על צפון מזרח פולין

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי צפון מזרח פולין? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
סגור
×