פורטוגל - בין פורטו לליסבון ומה שביניהן !!!

תמונה ראשית עבור: פורטוגל - בין פורטו לליסבון ומה שביניהן !!! - תמונת קאבר
אביירו מבט על העיר וה"גונדולות" שכאן שמן moliceiros- צולם ע"י לבון רחל

אם בא לכם כעת לבקר ב"ונציה של פורטוגל" ולשוט בסירות שדומות לגונדולות, לטייל בשכיות החמדה של אבירו, קוימברה וטומאר. להספיק לקנות בשוק של טומאר ולהתענג על העוגיות המיוחדות של פורטוגל – הכנסו ותקראו.

הטיול הזה מפרוטו לליסבון , אינו רק לאורך ערי החוף אלא גם כניסה לפנים הארץ. אילו עיתותי היו ביידי הייתי מקציבה עוד מספר ימים לאיזור. בטיול הראשון לפורטוגל ביקרתי ביער בוצ'אצ'ו, נאזרה, באטליה, אובידוש, סינטרה, אלקובסה, כל הקאבות למיניהן ועוד. זה שיחרר אותי הפעם לבקר במקומות שטרם ביקרתי בפעם הראשונה.

על הטיול הראשון ניתן לקרוא בכתבה שלי ספרד ופורטוגל 16 ימים בחודש נובמבר.(לחץ על הכותרת).

אחרי שכל אתרי ה”מאסט” כבר מאחורי אפשר ל”התפרע” במקצת ולראות מקומות שכבר אינם על המסלול השחוק.

מפורטו הדרמנו לכיוון העיירה- OVAR במרחק 6.5 ק”מ דרומה ממנה נמצאת עיירה בשם Válegaובה כנסייה מדהימה הנקראת: Igreja Paroquial de Valega

העיירה הקטנה ואלגה מאד מנומנמת , האנשים הלכו מי לכנסיה ומי לבית הקברות. היא מתהדרת באחת הכנסיות היפות ביותר שראיתי אי פעם בעולם. כולה מעוטרת באריחים מצויירים הן מבחוץ והן מבפנים.

הוייז כמובן לא איתר את דרכו אליה, ומצד הכביש גם אינה בולטת בציורים שלה. לכן תשאלו על הכנסיה ליד בית הקברות ויהיה קל יותר לאתרה.

מחזית הפונה לבית הקברות

החזית הפונה לבית הקברות היא המעוטרת יותר. כדאי להגיע לכאן אחה”צ כשהשמש שוקעת ומאירה על הקרמיקות. אצלנו הבוקר היה קצת מעונן והתמונות יצאו מעט חשוכות.

כשנכנסתי לכנסייה מאד התפעלתי מעושר העיבוד בעץ בתקרה ושלל האריחים המצויירים. היא זהרה באור יקרות.

בכנסיה היתה אשה שהפנתה אותנו פנימה בתוך הכנסיה למקום בסופה נמצאת גומחה שגם שם יפה לצפות בציורים על האריחים. הגומחה נמצאת ממש בירכתי הכנסיה ימינה.

בגומחה בירכתי הכנסיה

בצד החיצוני הפונה לכביש תראו את התמונה הזו

בחזית הפונה לכביש

עד שנת 1150 הכנסייה היתה בבעלות פרטית.עד שנת 1288 היא נקראה בשם הארוך

Monastery of São Pedro de Ferreira. בין השנים 1583 ל-1833 היא עברה לבעלות הבישוף והקתדרלה של פורטו. היום יש לה ספונסר לצורך תחזוקתה משפחה עשירה Lopes Family וגם ע”י בית החרושת בשם ALELUIA שמייצרת אריחים כאילו וגם תרמה חלק מהם לכנסייה. זהו בית חרושת הנמצא ב-אבירו.

ואם כבר הגעתם לכאן וחניתם כמונו ליד בית הקברות כדאי להציץ גם אליו ולראות את אחוזות הקבר המרשימות.

d648319d7750c7577e31426f98761f25.JPG?l=6

AVEIRO

היא העיר המכונה “ונציה של פורטוגל”.

זאת עיירת דייגים עם נמל ישן, תעלות ששטות בהן סירות צבעוניות. ההשוואה עם ונציה קצת מוגזמת כי לאבירו ישנן רק 3 תעלות, אבל היא מאד חיננית. בעבר השיטו בסירות האילו אצות ואולי את המלח, שכן תעשיית המלח פרחה כאן. במהלך השייט גם ראינו גבעות מלח מכוסות בכסוי כדי שגשם לא ירטיב את המלח.

לסירות קוראים BARCOS MOLICEIROS. עליהן מתנוססים ציורים יפים. לאגונות מקיפות את אבירו לכיוון הים.

ea6b6f36eec18fbdb0e1d5165151842f.JPG?l=6

f1ba425adcbe8d3de9a3bacff68238c5.JPG?l=6

עם הגיענו מצאנו מקום חנייה ממש מול מקום יציאת השייט לפני הבניינים הבנויים בסגנון הארט נובו. ביררנו פרטים והנה הם לפניכם: השייט המלא שלוקח הן לחלק העתיק והן לחלק החדש אורך כ-45 דקות ועלותו לאדם 8 יורו. אם תבחרו רק חצי שייט רק 6 יורו. ממליצה על המלא. חצי שייט אורך כחצי שעה.

ליד מקום החנייה בית קפה מצויין, כאן טעמנו לראשונה בפורטוגל את הממתק המסורתי שקיים מזה 500 שנה ושנקרא: OVOS MOLES . מתוק קטן ודורש עוד.

העוגיה הזו עשויה לעיתים בצורות מהים כמו צדפות, דגי סרדינים ועוד והמילוי עשוי מים סוכר וביצים – דיאטטית היא לא!!!

650831c34852bb3c07e808cf5062a22b.jpg?l=6

הבתים ליד מקום החנייה בנויים בסגנון הארט נובו והסירות הללו ממתינות רק לכם.

1c82d435cfb20b7ae731ce20eed16538.JPG?l=6

cd6510f03fb535ac4182674b0e8f6360.JPG?l=6

בית הקפה ששתינו את הקפוצ'ינו עם העוגיות המסורתיות של הפורטוגזים נקרא:

GELADOS DE PORTUGAL

המוכרת הבכירה במקום נתנה לנו גם המלצה על מסעדה מעולה לצהרים שנמצאת

מעברה השני של התעלה – רק לחצות. על כך בהמשך.

השייט התחיל בחלק העתיק של אבירו . שם ראינו את הבניינים הראשונים , את המחסנים וגם

את מפעל המלח עם הגבעות המכוסות ביריעות להגן על המלח.

המעבר בתעלה בחלק זה של התעלה נעשה בתיאום עם סירות שיוצאות משם דרך גומחה צרה בדופן הגשר כי אין מקום לשתי סירות בו זמנית.

bfab166746eb2c315169a6cfb528fe5f.JPG?l=6

כמו-כן צפינו במספר גשרים ביניהם גם גשר מעניין עם לולאה בראשו.

אחד הגשרים בחלק העתיק של אביירו באיזור זה נמצאים מחסנים ובתים עתיקים

גשר הלולאה

45cba37bfbe7246089b885cbc55ba815.JPG?l=6

בחלק החדש עברנו דרך גשר שמרחוק בצבץ מבנה יפה

בחלק החדש מפעל קרמיקה שבוודאי הינו מפעל הללויה השוכן באמצע העיר – והם אינם יכולים לסלק מפעל כזה המפרנס הרבה משפחות. צפינו על מבנים בסגנון חדיש בהם ממוקמים בתי כל בו רבי קומות.

הפרענו לציפור במעופה

מששבנו לנקודת ההתחלה של השייט חצינו את הגשר, עם הפסלים היפים המתנוססים מעליו,

לעבר מסעדת הדגים , שלמזלנו למרות שלא הזמנו מקום מראש – וכדאי, הצליחו למצוא לנו מקום אחרי המתנה קצרה.

שם המסעדה שמומלצת בפה מלא לכל אוהבי מאכלי הים: MARE CHEIA

מומלצת גם בטריפאדוייזר שם תוכלו למצוא גם את המלצתי.

על מאכלי הים האילו התענגנו .

MARE CHEIA

הפסלים שעל הגשר

a25363c82490cc7c6c81cd187327ac05.png?l=6

d5cd0df1b618e8565719839010742898.png?l=6

מה שלא הספקנו לבקר זו תחנת הרכבת המעוטרת באותם אריחים כחולים שאני כה אוהבת ומביאה לידיעתכם כאן. אל תחמיצו!!!

מבט חטוף רגלי במרכז אביירו שאהבנו ונפרדנו ממנה לא לפני שקנינו מזכרות.

a05532a61c889482f7d295d922aab3bd.JPG?l=6

המשכנו להדרים והגענו ל-COIMBRA שהיא בירתה הראשונה של פורטוגל, היא נחשבת כעיר אוניברסיטאית בזכות האוניברסיטה העתיקה הצופה על נהר מונדגו, ומתהדרת בספרייה בארוקית מפורסמת הכוללת 30,000 ספרים ו-5000 כתבי יד שהמיוחד בה שהעטלפים שומרים על כך שלא יגיעו חרקים לספרים. הדברה ביולוגית.

קוימברה נחשבת לעיר השלישית בגודלה בפורטוגל.

ביום זה נמדדו שוב 34 מעלות. כשהגענו למרכז העיר חיפשנו מקום חנייה לאחד האתרים שרציתי לראות ואולם לאחר 2 סיבובים עם הרכב החלטתי שנחנה היכן שנמצא מקום חנייה ונקח מונית לאתר. גם כאן מונית 5 יורו והחנייה היתה ברחוב ללא צורך לשלם חנייה. שווה כל יורו ביום חם כזה.

בעת שנסענו עם הרכב הבחנתי בקירות עטורים באריחי הקרמיקה הכחולה המתארים מבנים עתיקים בעיר. עוד הבחנתי שהמבנים כאילו בנויים זה על זה.

מבנים צבעוניים בסמיכות מדהימה

וכשירדנו מהחנייה והלכנו לכיוון תחנת המוניות, הבחנתי על אחד הקירות קרמיקה אבל עם ציורים עליה בצבע חום המשווים להם תקופה קדומה, שאני מניחה שזה קשור לאוניברסיטה ואולי ביקור של המלך ואשתו בה.

ציורי הקיר החומים על חרסינות

כמה רגעים לפני שעלינו למונית בכיכר הבחנתי בגן היפיפה ששמו המלא

Jardim da Sereia – The Mermaid Garden

שהכניסה אליו עם שער בארוקי צרפתי מדהים ביופיו . הוא שופץ בשנת 2005 ועתיקותו נשמרה – שווה מאד ביקור.

השער במלוא הדרו מקרוב

וכך זה נראה כשמתקרבים

עקב החום הסתפקנו במבט על הצמחים שפרחו כאן וויתרנו על המשך ועלייה בגרם המדרגות.

לנהג המונית אמרתי את מילות הקסם של המקום אליו רציתי להגיע, מקום שנמצא בדיוק בקצה השני של אותו הרחוב בו שוכן הגן לעיל .

קוימברה הוכרה כאתר מורשת של אונסקו ולא בכדי. יש לה הרבה מכמנים ואחד מהם שאהבתי זה המקום הזה: Jardim da Manga

שנמצא מאד קרוב לאיזור סנטה קרוז.מאחורי מנזר סנטה קרוז היפיפה בסגנון הבנייה שלו. זו אחת היצירות הראשונות בפורטוגל בסגנון בנייה רנסאנסית.

האגדה מספרת: יום אחד המלך João III of Portugal ביקר במנזר סנטה קרוז וראה שטח בלתי מנוצל. מייד נתן הוראה למלא את החסר בגן הזה. הגן הוכרז כמונומנט לאומי ב-1934.

המשכנו כשפנינו לראות את כנסיית SANTA CRUZ הכנסייה שנחשבת גם היא למונומנט לאומי , שכן 2 מלכי פורטוגל הראשונים קבורים בה. ביניהם המלך אפונסו אנריקה שכבר הוזכר על ידי . כנסייה זו היא פשוט מאסטר פיס בעייני. היא נוסדה בשנת -1131 מחוץ לחומות קוימברה. בימי הביניים הספריה של המנזר נחשבה למקום מפגש של האינטלקטואליים ושל האליטות דאז.

כנסיית סנטה קרוז

מבט מקרוב

הכנסייה מקרוב

מבט לפנים הכנסייה

רפי בחן את אריחי האוז'לז'ו מקרוב

המנזר שופץ לגמרי במאה ה-16 ע”י המלך Manuel שמאז קראו לסגנון הבנייה הזה מנואליזם. על סגנון הבנייה הזה ניתן וכדאי לקרוא כאן.

אחרי שהתפעלנו חיצונית ותרנו את הסביבה הקרובה על סמטאותיה, ברור לכם שביום חם זה התיישבנו בבית הקפה הצמוד לכנסיה ונמצא מימינה, לקולה קרה, לקפוצ'ינו לרפי לתת קצת מזור לרגלינו הדואבות, לשבת קצת בצל ולהביט בעוברים ושבים שנוהרים לכנסייה. גם המבנה של בית הקפה מהודר .

החלונות במבנה בסגנון מנואליטי שכמוהו ראינו במצודה שבבלמונטה.

בית הקפה הצמוד לכנסייה

פנים בית הקפה

בית הקפה בפנים

בית הקפה מבפנים

אנו ישבנו בשולחן על המרפסת, ששמשיות הסתירו אותנו מהשמש, וכך יכולנו להתרשם הן מהעוברים ושבים ומהמתפללים הנוהרים לכנסייה והן מזווית מעניינת של הכנסייה מקרוב.

מחזית הכנסייה בפרופיל

האוניברסיטה של קוימברה

האוניברסיטה יושבת על גבעה ונחשבת לאחת האוניברסיטאות העתיקות (1290 ) בעולם ולעתיקה ביותר בפורטוגל.

האוניברסיטה בתחילה הוקמה בליסבון אך בהמשך העביר אותה המלך ז'ואאו השלישי לקוימברה שתהיה סמוכה לארמונו של המלך. באוניברסיטה נשמרו מנהגים מן העבר כדוגמת לבישת גלימות שחורות בעת השיעור ובחודש מאי נערכת חגיגה המציינת את סיום שנת הלימודים . בטקס שורפים התלמידים את סרט הפקולטה . כיום לומדים באוניברסיטה למעלה מ-20,000 סטודנטים. האוניברסיטה נחשבת כאתר מורשת של אונסקו ולא בכדי.

ביקור באוניברסיטה של קוימברה מרתק. בניינים מאד מרשימים, פיסול מדהים, הרבה חצרות פנימיות, אפילו הריצוף על הרצפה. אינך יודע היכן לעבור ולא להחסיר משהו מהיופי. ובנוסף מבט תצפית מלמעלה על נהר מונדגו גשר המיתרים שאח”כ ניסע עליו. האוניברסיטה הינה אחת מהעתיקות ביותר באירופה. כדאי לקרוא את הכתבה על קוימברה כאן.

לא להחסיר מבט מרצפת המוזאיקה הענקית בסגנון האופייני לפורטוגל

פסלים מרשימים מעטרים כל מבנה

ברחבה הצופה לנהר ולגשר המיתרים פסל של המלך ז'ואאו ה-3 שהחזיר את האוניברסיטה לקוימברה לצמיתות

פסל המלך ז

הכניסה לאולמות הלימוד נראית כך. סטודנטים מרחבי העולם מגיעים ללמוד כאן.

הכניסה לאולמות הלימוד

עמליה רודריגז שרה על קוימברה כשקצת ממראות העיר נשקפים. שבו תתרווחו בכורסא ותאזינו למוסיקה הנפלאה של הפאדו

מילות השיר המתנגן בפורטוגזית:

קוימברה היא שעור
של חלום ומסורה
השיר הוא המורה
והירח - הפקולטה
הספר הוא האישה
יעבור רק מי שידע
וילמד כאן להגיד - כמיהה.
קוימברה של השופל
את עדיין הבירה


של אהבה בפורטוגל, עדיין
קוימברה היכן שפעם
בדמעות התרחשה
ההסטוריה של אינס
היפה
קוימברה של השירים
כה מתוקה, שבך אנו שמים
את ליבותינו העירומים
קוימברה של הבוגרים
ולנו הזמרים
מקור האהבה, זו את

הספרייה הבנוייה בסגנון בארוקי עם עץ אפילו בתקרה ועיטורי זהב. היא נחשבת לגולת הכותרת של האוניברסיטה שכן נמצא בה אוסף עצום של ספרים וכתבי יד עתיקים. העטלפים שחיים שם נמצאים כאמור, במטרה להדביר את החרקים והתולעים שעלולים לפגוע בספרים יקרי הערך האלה. אבל לספרייה לא נכנסו. הסיור הבא באנגלית עוד שעה וחצי. ולנו עוד נכונה דרך כדי להגיע למקום הלינה בטומר. בצער רב ויתרנו.

נאלצתי להסתפק בשלט הבולט הנמצא לפני המבנה ומזמין לספריה היפה (תמונה בחסות האינטרנט)

Biblioteca-Geral-University-of-Coimbra

העיצוב והעיטור המדהים של המבנים

ממבנה אחד לאחר עוברים דרך חצרות פנימיות ומבואות

באחת המבואות נהניתי לראות את האריחים המצויירים האלה

בתוך מבואה

בקוימברה היתה קהילה יהודית , אשר בעקבות גירוש ספרד היא שילשה את עצמה מ-1500 ל-5000 אנשים.

איך התגלגלו המשפחות זה סיפור מרתק. משפחת קוריאל לדוגמא שמוצאה בכלל מספרד בכפר קטן שנקרא קוריאל ונמצא ליד טולדו באה משם.

פרנאאו לורנסו – היה סוחר ואבי המשפחה.

בין צאצאיה של משפחה זו ניתן למצוא – על פני הדורות -

מעצבת בגדים איטלקיה ,קומוניסט מצרי ,פרטיזן, מאמן אגרוף תאילנדי, סופרת, מנכ”ל משרד החוץ, חכם מצפת מהמאה ה - 16

רב של יהודי עזה, שודד ים בקאריביים וגם…. – אינקוויזטור והארכיבישוף הראשון של מכסיקו ...

על תולדותיה המופלאים של משפחה זו ניתן לקרוא כאן.

בשנת 1497 הוכרחו תושביה היהודים של קוימברה להתנצר יחד עם כל יהודי פורטוגל וכך גם משפחה זו.

הפיסול בבנייני האוניברסיטה מאד מעניין – תוכלו לראות את שלד הראש שאוחז בידיו

d81d694fbd2274631e196c743a7cee53.jpg?l=6

במיקרוסקופ והסרגל המשמשים את הלומדים כאן

2293e427f2e814f98fde63ca7c3efe79.jpg?l=6

לא להחמיץ מבט על הנהר

8e9ab0105f38a2bdd24cbb1acaccf71f.JPG?l=6

והאקוודוקט שחוצה את העיר מהמאה ה-16

TOMAR

היתה יעד הביקור הבא אך לפני הכל אספר לכם על מקום הלינה ההזוי – שהינו כביכול מלון שהוא ארמון הנקרא:

CONDE DE FERRERA PALACE מדורג 8 בבוקינג.

מה כבר יכול להיות רע?

לפי התמונה בבוקינג ציפיתי לרחבה לחנייה ענקית לפני ה”ארמון”. וכשהגעתי ומצאתי רחבה קטנה אמרתי לרפי מייד: לא, זה אינו יכול להיות המקום.

גם שום שלט עם השם לא התנוסס על הארמון. איזה מן מקום לינה זה? חשאי?

אני נשארתי במכונית, ורפי עלה בגרם המדרגות לבדוק. הוא חזר כדי לאשר לי שזה המקום.

פתיחה לא מלבבת ציפתה לי עוד בהמשך. נכנסת לבית וריח של מקום סגור הרבה זמן עולה באפי. הגברת שהמתינה שם מכניסה אותנו לחדר מבולגן עם מחשב על השולחן. בעוד אני יושבת שם 2 זוגות שהיו להם הזמנות למקום מבטלים את הזמנתם והולכים למקום אחר ללון. אני מתחילה להביט בבוקינג למצוא מקום אחר ללון ויש, אבל רפי עייף מהנסיעה הארוכה של היום ומעדיף ללון כאן.

אני מבקשת ממנו שיבדוק את החדר ואם המיטה נוחה. כבר היה לנו פעם באיטליה מקרה של כביכול ארמון והמיטה היתה כה לא נוחה שישנו עם המזרנים על הרצפה. רפי חוזר ומאשר שהמיטה נוחה.

הגברת מודיעה לנו שארוחת הבוקר מוגשת רק בשעה 9.00. אני אומרת לרפי:

אני לא אמתין כאן עד 9.00 כדי לקבל מזון שמי יודע באיזה עידן הכינו אותו שהרי חוץ מאיתנו ב”ארמון” אין איש.

וכך אני מדברת בטלפון עם גברת בוקינג ומאשרת לה שההזמנה שונתה ללא ארוחת בוקר.

גברת בוקינג שואלת אותי : עוד משהו גבירתי?

ואני עומד לי על קצה הלשון לאמר לה: כן, איך אתם בכלל משווקים מקום כזה שאינו ראוי למגורים, אבל בולעת את הרוק כי לרפי כבר אין כוח להמשיך.ופולטת – לא, תודה רבה גבירתי.

כך נראה “הארמון”

ה"ארמון" המסתורי בלילה

כך נראים המפתחות לחדר ולדלת הכניסה שצריך להלחם בהן נואשות שייפתחו

המפתחות לחדר ולארמון

גרם המדרגות החורק

גרם המדרגות החורק

בכניסה למקום מנורות שאולי נזדקק אם מערכת החשמל תקרוס

אולי נזדקק לנרות אם שמו אותם בכניסה?

מעלה כמה חפצים לחדר ונוסעים לחפש מסעדה. די מהר מוצאים אחת קרוב למלון. מסעדת בשרים עם שולחנות ומפות משובצות באדום לבן, שכל המקומיים נכנסים אליה. מסעדת בשרים ואנו מאד רעבים. טורפים סטייקים עם צ'יפס וקינוח. חוזרים למלון כבר חושך בחוץ. בחשכה מנסים לפתוח את דלת הכניסה ואני רק מתפללת שנראה את חור המנעול, ונצליח לפתוח את הדלת הענקית, שאחרת אנו מבלים במכונית הלילה.

אנו לבד במקום. אחרים שהיו להם הזמנות ביטלו על המקום את השהייה כאן.

באחת הקומות שאנו עולים תלויים רובים – שמא נזדקק להם???

אם ייכנס שודד בלילה הנשק מוכן

כשעולים לעליית הגג ישנו ארון מתים כנראה להחביא את הגוויות (אנחנו?)

ארון הקבורה

כשראיתי שיש גם כסא וידויים כבר הבנתי שהוא מיועד לגנב שיבוא וירה בנו.

2f05db1a37a56e4a0a53e4b3998dd246.png?l=6

ויברח עטוי באחד הכובעים התלויים על הקיר

כשיצא השודד מהדלת יהיה לו מבחר כובעים לחבוש

כשחוזרים לחדר ונכנסים לאמבטיה, ריח ביוב עולה באפי.

אני מביטה סביבי מהיכן מגיע הריח ורואה שיש להם בעיות צנרת.

בחדר השירותים

אבל השעה קרוב ל-22.00 כבר אין עם מי לדבר להחליף אולי חדר.

פותחים את החלון בשירותים ומקווים שיתושים לא יטרפו אותנו בלילה.

בחוץ עלטה ורק המצודה והכנסיה מוארים ובולטים.

למקום קיים גם פוטנציאל אילו לא היה כה מוזנח, ולא מתוחזק וממש חבל. מתברר כי המשפחה שמתפעלת אותו הנכס בבעלותה כבר כמה דורות. אבל כשאנו באים להתארח באיזה מקום רוצים להרגיש נעים ולחוות את הטוב ביותר ולא לחפש רוחות רפאים במקום עזוב ושומם.

בבוקינג המקום קיבל דירוג של 8.1 עד שאני הורדתי להם אותו במקצת ל-8.

זו היתה “הנפילה “ של הטיול. כמה תמונות מהפוטנציאל אביא לכם כאן.

התקרה באחד החדרים הציבוריים

תקרה באחד החדרים הציבוריים

60086e77a2cf1d40fd06b17b2bda1286.JPG?l=6

מרכבות שאילו היו צובעים אותן היו נראות יפה

מרכבות שאילו היו צובעים אותן

עוד בחצר השוקת לסוסים

בחצר השוקת לסוסים

אחרי הלינה הזו כל מה שחפצתי זה לברוח מ”הארמון” ומטומאר כמה שיותר מהר.

כדי שלא תיפלו כמוני ביררתי וקיבלתי המלצה חמה על מלון HOTEL DOS TEMPLARIOS המדורג בבוקינג9.1. רשמתי אותו גם עבורי לפעם הבאה.

יציאה מוקדמת מ”הארמון" , פרידה שבאור יום מבחינים גם בשיח יפה פורח בסגול בגינה, סיבוב רכוב לתפילת בוקר לצפות בכנסיה המפורסמת, שנמצאת בקצה הרחוב של הארמון

נסיעה למרכז העיר שם אנו מוצאים בית קפה חמוד בשם CAFE ARCADIA שנמצא ברח AVENIDA TORRES PINHHEIRO 59

זהו בית קפה של פעם שזוג מבוגרים מקסימים מנהל אותו. כל זקני המקום מגיעים לכאן לשתות כוס קפה עם מאפה וגם אנחנו. בחרנו עוגיה גדולה של בלם ועוד אחת שקדים – נימוחות בפה. על אחד המדפים אני מבחינה בגלגל מיניאטורי מעץ שמסתובב בתוך מים שהזכיר לי תמונה שקיים כזה גלגל אמיתי בנהר בטומר. כיון שלאינפורמיישן לא הגענו אני שואלת את הבעלים של המקום שיראה לי היכן נמצא ואיך מגיעים. אתם יודעים בוודאי שפורטוגזית זו שפת הורי אז לא היתה לי בעיה להבינם.blush אבל תופתעו שאחרי כמה ימים בפורטוגל כבר הבנתי את ההסברים.

על בטן מלאה אנו נוסעים לכיוון הכיכר שם רואים קשתות שהיוו פעם חלק מחומות העיר, פיסול מעניין בכיכר ואז מוצאים חניה ממש מול השוק. אני רואה אנשים יוצאים עם סלים מהשוק ואומרת לרפי שכאן בוודאי נמצא משהו לקנות בשביל פיקניק לשעה מאוחרת יותר כשנהיה כבר רעבים. השוק כמו כל השווקים מאד צבעוני ואני מציצה לראות את מרכולתם. הצטיידנו בלחמניות מקמח מלא מלאות בכל טוב וסלמון.

קשתות כנראה חלק מחומות העיר במרכז

קשתות כנראה חלק מחומת העיר

זה היה יום שישי שהוא יום השוק בטומר. בשוק תמיד מרגישים את דופק העיר.

רואים מה אנשים אוהבים לקנות או למכור תלוי באיזה צד של המתרס אתה נמצא.

קיימים דוכנים סביב השוק המקורה שנראה בהמשך.

נעליים קונים מהר...

פירות טריים

פירות טריים ויפים

פירות בשלל צבעים

אני הבאתי רק דוגמית ואם תרצו להעמיק תוכלו לקרוא כתבה מפורטת כאן.

בכל אופן הסנדביץ' עם הזיתים שקנינו כאן מגברת בשוק היו משובחים.

שווה להציץ לכאן.

דגים בשלל צבעים ,גדלים ומינים

דגים בשלל מינים וגדלים

סידורי פרחים

מחוץ לשוק המקורה נמצא דוכן המגלגל בצק ומטגן אותו בשמן. אנשים מחכים בתור לקנות.

כעת פונים לגשר העתיק שמשתקף נהדר במימי הנהר Nabão כשברבורים משתקפים גם הם ושטים לאיטם במימי הנהר הצלולים. עוד רואים ארובה של בית חרושת לקרמיקה מבנה דומה מאד למבנה שראינו באבירו. מכער מאד את המקום אבל פרנסה קודמת כאן לכל.

בית החרושת לקרמיקה במרכז העיר

בית החרושת

הגשר העתיק בעיר

הגשר העתיק

הלכנו לאורך הנהר , שהיו בו ברווזים וברבורים לבנים, הצצנו לעיר העתיקה , מפלונים קטנים לאורך הדרך בנהר עד שהגענו לגלגל המים העתיק מעץ שעדיין פועל ונמצא בפארק Mouchão Park . למי שבא עם ילדים קטנים ויש לו זמן מומלץ.

בתים יפים בעיר העתיקה

בית בסגנון הארט נובו – CASA HAVANEZA

בית בסגנון ארט נובו בעיר העתיקה

CASA HAVANEZA

הליכה לאורך הנהר, שלווה פאסטורלית עם ברבורים וברווזים

עד שהגענו לגלגל המים שכדים מתמלאים מים ובכוחם מונע הגלגל העתיק מעץ

גלגל המים שכדים מתמלאים במים

הכדים המוצבים על הגלגל

סמל העיר טומאר קבוע בקיר הכניסה לגן ושער הברזל הפתוח לרווחה מסתיר חלקים ממנו

הסמל של העיר קצת מוסתר בשער לפארק

בדרכנו חזרה לחנייה חצינו את הגשר העתיק שמופיע מצידו השני בתמונה למטה.

הצצנו למטה ושם הבחנו בברווזים וברבורים והשתקפויות יפות.

מראה הגשר העתיק מצידו השני

b5830921d1149017b20543cb47fb1cd6.JPG?l=6

מייד אחרי שחצינו את הגשר הבחנתי בתמונות כאלה של פעם ובמבנה שניכר בו כי הוא משופץ והיה מבנה טמפלרי.

הבית הטמפלרי

התמונות המעטרות את הבית בשחור לבן

תמונות על הבית

מספרות את ההסטוריה של המקום

תמונות על הבית

אם אתם זוכרים מהתמונה בלילה על הגבעה הגבוהה שוכנת המצודה , אליה במנוסתי מטומאר בגלל החוויה המפחידה בארמון לא הגענו , אבל אתם שתלונו במקום לינה אחר תגיעו.

מצודה זו הייתה אחד מהמרכזים הנוצריים המשפיעים בפורטוגל בתקופת הרנסנס. במקום שוכן מנזר ענק, שהיה גם מפקדה אזורית של מסדר הטמפלרים, אבירי ההיכל, שלקחו חלק במסעי הצלב, בהגנה על עולי הרגל. המצודה הייתה מקום המפלט של אחרוני הטמפלרים לאחר הטבח שערך בהם פיליפ "היפה" מלך צרפת, שרצה לשמוט את החוב הגדול שחב להם.

טומאר למרות היותה עיר קטנה, היא שיחקה תפקיד חשוב בהסטוריה הפורטוגזית וקשורה לאבירים הטמפלרים ומגלי הארצות. ההסטוריה שלה מתחילה במאה ה-11 כשאדמות ניתנו למסדר האבירים של מקדש ירושלים ע”י Dona Teresa המלכה Dom Alfonso Henriques- בנה. על האדמה בנו טירה שמטרתה היתה להגן על מרכז פורטוגל מפלישה. הטמפלרים נעו והיתה מגמה באירופה להכחידם, אולם הפורטוגזים המשיכו לתמוך בהם כלכלית.

בשנת 1319 ניהל Dom Dinis משא ומתן עם הכוחות הקתוליים המשפיעים והקים מסדר חדש ישוייסטי, שהמשיך דרכם של הטמפלרים. מסדר זה עבד במאה ה-15 עם Henry הנווט , שהידע שלו והרקע הפיננסי שלו עזרו לו במסעותיו בעולם ולגלויים החדשים.

המטרה של המסדר הזה היה להפיץ את תורתם של הטמפלרים בעולם ולהרחיב את ההשפעה של הפורטוגזים בעולם.

6b1767148c566b69c7d4499e263336e1.jpg?l=6

על טומאר בפרט ועל פורטוגל בכלל כדאי לקרוא את כתבתו של גילי חסקין כאן.

על הסיפור המופלא של משה הרפז על היהודי האחרון בטומאר כדאי ומעניין לקרוא כאן.

על שלל המקומות המעניינים לביקור בטומאר כדאי לקרוא כאן. זו עיר שאונסקו הכירה בה כאתר מורשת ולא בכדי.

0232721098a2e34a527d05ca5a0e915c.JPG?l=6

מפת המסלול מפורטו לטומאר באדיבותו של חברי היקר צביקה גוארון שכאן הטיול שלו לאיזור.

מסלול היום

אם אהבתם את הטיול תגובה, הערה או הארה ולייק יתקבלו בשמחה.

לתיאור הטיול כרונולוגית בכתבה בפורום ויוה אספניה (פעם 4) ופורטוגל (פעם 2) איך קרה? (לחץ על הכותרת)

הידעתם ש...מכת שריפות ברחבי פורטוגל נכון ליום 11.8.17 – למפת השריפות תפתחו כאן.

המשך הטיול – ליסבון אהובתי (לחץ על הכותרת)

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לבון רחל קולומבוסית?

הפוסט הבא ›
פורטוגל - ליסבון אהובתי !!!!
פורטוגל - ליסבון אהובתי !!!!
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
16-08-2017
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
פורטוגל - צפונה מנהר הדואורו תרנגול קורא לך- לא תבוא?
פורטוגל - צפונה מנהר הדואורו תרנגול קורא לך- לא תבוא?
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
05-08-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לבון רחל קולומבוסית »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

אזרחית העולם

השב  · 
***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

פורטוגל-בין פורטו וליסבון


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 
***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

פורטוגל - בין פורטו לליסבון ומה שביניהן

ירדן
השב  · 
***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

טיול מדהים מקומות יפיפיים!

השב  · 
***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

פורטוגל - בין פורטו לליסבון ומה שביניהן !!!

מעל 200 טיפים בנושא בודפשט- מוזמנים לצפות בטיפים העדכניים ביותר של העיר !
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 
***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

חבל שלא נכנסתם לקונבנטו דה כריסטו


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 
***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

תגובות פייסבוק

סגור
×