פלמה דה מיורקה - חוויות ומסלול באיים קסומים

שישה ימים בפלמה דה מיורקה זה רק נשמע מעט, אבל החוויות הן רבות: אוכל טוב, שמש עד הלילה, טיולים באזור, קניות בעיר ועוד. בין סיאסטה לסיאסטה תוכלו גם להנות מחיי לילה סוערים ועוד הרבה אטרקציות.
רינה שבתאי
|
תמונה ראשית עבור: פלמה דה מיורקה - חוויות ומסלול באיים קסומים
Thinkstock Imagebank ©

יום 1 - נחיתה רכה בפלמה


התחלנו את הטיול שלנו באמצע יולי 2010, בטיסה משדה התעופה בן-גוריון לשדה התעופה בפלמה. נחתנו בשעה 11.00 בפלמה. אייר אירופה לא מגישים ארוחה בטיסה, אלא רק כריך ושתייה קלה, היות וזו טיסת צ'רטאר, קחו זאת בחשבון. בשדה התעופה המתינו לנו נציגות השטיח המעופף (דרכם טסנו), שהנחו אותנו לאוטובוס העברה אל בית המלון. בדרך קיבלנו הסבר ראשוני על האי. תוך 10 דקות נסיעה היינו בפתח המלון. היות ולקחנו חצי פנסיון, קיבלנו את האפשרות לאכול במלון ארוחת צהרים במקום ארוחת ערב, ניצלנו את ההזדמנות שחדר האוכל שקט, ושלא אכלנו מיום קודם ונהננו מארוחה טובה (האוכל במלון נאוטיק היה טוב לאורך כל השהות). מי שהיה מעוניין, יכול היה להירשם לטיולים המאורגנים. אנחנו נרשמנו לערב של פרנק סנטרה בעלות של 46 יורו לאדם, שכלל הסעה, כניסה למופע, שמפניה, בקבוקי מים וחטיפים נלווים. הרישום דרך החברה כדאי, היות ולהגיע למועדון בלי רכב זה בלתי אפשרי, ובמונית הרבה יותר יקר. היות ועמדנו לשכור רכב, לא נרשמנו לטיולים המוצעים, אך על פניו, למי שבא ולא מעוניין מסיבה כל שהיא לנהוג - זהו פתרון מצוין. הם מציעים יום אטרקטיבי על פי המקומות המוצעים בפלמה, בעלות סבירה, ושני ימי טיול לשני צידי האי, המכסים חלק מאתרים אטרקטיביים, ובאחד מהם שיט משולב. את אחר הצהרים בילינו בבדיקה ראשונית של עלויות השכרת רכב, קניית בקבוקי מים ובילוי של שעתיים על החוף המדהים, כולל רחצה מהנה. החוף חולי, המים צלולים ויש כיסאות נוח להשכרה תחת שמשיות קש, המזכירות את כובעו של איש הקש מעליזה בארץ הפלאות, בקיצור קסום למדי.

אחרי מנוחה בת שעתיים ושתיית קפה על המרפסת מול הים, החלטנו בסביבות השעה 9.30 בערב לצאת אל האזור הגרמני, אזור הבילוי הלילי הסמוך ביותר אל המלון בו אנו שוהים. קו האוטובוס 15 הביא אותנו לאזור ארנל (Arenal El). תוך 15 דקות הגענו לאזור הומה אדם ותוסס במיוחד. ירדנו בתחנה הצמודה למגה פארק, מתחם דיסקוטקים גרמניים, שמה שעושים בו זה לשתות והרבה ולרקוד על הכיסאות והשולחנות. היו שם מאות בני נוער ומבוגרים כאחד, שרקדו עם כל הלב, חצי שתויים, אבל מאופסים למדי. תמיד הדהים אותי לראות את קיבולת השתייה של האירופאים, במיוחד הגרמנים. הערב מתחיל ב-22.00 ונמשך אל תוך הלילה. אל כל שולחן התקבצו חברים עם קנקני ענק של סנגרייה (משקה מקומי פופולרי המכיל גם פירות חתוכים), המוגשים בקנקנים מיוחדים עם קשים ענקיים וכולם שותים בצוותא מהכלי הגדול והמשותף. גם הבירה מוגשת ב"מיני בר קבוצתי", המכיל כמות גדולה לכל הקבוצה והיא נמזגת לכוסות בלי הפסקה. תוסס, צעיר, רועש אבל חוויה בלתי נשכחת. למי שלא סובל את השפה הגרמנית היה קשה לשהות במקום. אבל אחרי בילוי באזור האנגלי מאוחר יותר, הבנו שזה הרע במיעוטו, ושמקום הבילוי הזה תרבותי ובטוח לכל אדם. הסתובבנו לאורך הטיילת בחלק הזה של החוף, זו אותה טיילת שמלוננו סמוך לה בדיוק בקצה השני של החוף. פגשנו בני נוער שותים מדליי ענקיים סנגרייה, עם אותם קשים מיוחדים. פסלי חול הציגו מעבודתם בפיסול חול והכול מלא ושוקק חיים. סעדנו את ליבנו באחת ממסעדות החוף, שהגישה פיצות ומאכלי ים, ונהננו מאוד מארוחה טובה. בסופו של יום ארוך, פרשנו חזרה עם קו 15 למלון, לשנת לילה לה היינו זקוקים נואשות. אם אתם מעוניינים להצטרף לטיול של חצי יום במיורקה, מומלץ להזמין כרטיסים מראש ולחסוך את התור >>

יום 2 - סוף שבוע בקתדרלה של פלמה


היות וסוף השבוע הינו זמן הפעילות השוקק ביותר של האי, מכל הבחינות, החלטנו לבלות את היום בעיר פלמה ולחגוג עם המקומיים את בילוי סוף השבוע שלהם בעיר. אחרי ארוחת בוקר טובה ומאוחרת, שמנו פנינו לתחנת קו 15 הסמוך למלון. תחנתו הראשונה של הקו בפלמה היא כיכר המלכה הסמוכה לקתדרלה, שמהווה את האטרקציה המרכזית ולב ליבה של העיר העתיקה. נסיעה של חצי שעה בין רחובות פלמה הביאה אותנו אל היעד: כיכר קטנה בלב העיר, כיכר המלכה (Playa Reina), כשמצד אחד השדרה המרכזית, שדרת בורן (Passeig de Born), ומצידה השני, שני מבנים מרשימים של הקתדרלה של פלמה ומבנה הארמון של מלך ספרד, ששימש בעבר כמצודה מוסלמית בשם אל אלמודאינה (La Almudaina). גרם מדרגות מרשים, הוביל אותנו במעלה הגבעה אל הכיכר המרכזית של הקתדרלה, ואל חזית המבנה לתצפית על חומות העיר ומבט על מפרץ פלמה. הקתדרלה של פלמה הנה מבנה מסיבי ומרשים, המתנשא מעל החוף אל מול המפרץ, והיא נחשבת לאחת הגדולות באירופה. בנייתה החלה במאה ה-14 בשלהי התקופה הגותית. הצד המערבי נבנה במאה ה-19 בסגנון ניאו גותי, אך יש לה גם שער רנסנסי מהמאה ה-16. החלל הפנימי גדול ומרשים ובצמוד לכנסייה ישנו גם חדר אוצר יפה, הכולל פריטי קדושה, שהכניסה אליו הנה בגב הכנסייה. התשלום כולל ביקור בשני האתרים - כנסייה וחדר אוצר. מומלץ להיכנס ולהתרשם מהכנסייה ומעבודת החרס הייחודית של האמן הנחשב במיורקה: מיקל בארסלו. גם לאמן המפורסם גאודי יש נגיעה בקתדרלה מרשימה זו. מצידה השני של הרחבה מתנשא הארמון שמשמש היום את מלך ספרד בביקוריו באי בתקופת הקיץ, בעיקר לצורך עבודה וקבלות פנים. ישנו באזור המערבי של פלמה ארמון נוסף המשמש למגורי המלך. ביקרנו בכנסייה ובחדר האוצר, והמשכנו דרך הרחובות הצרים והיפים של העיר העתיקה שנקראת גם Vila Damunt, לכיוון דרום מזרח אל עבר המרחצאות הערביים (Banys Arabs). המרחצאות העתיקים שימשו בעבר את הקהילה המקומית המוסלמית, ולאחר הכיבוש מחדש, את הקהילות הנוצרית והיהודית של העיר, שגרה בסמוך. שני מבני המרחצאות יושבים בלב בוסתן פורח, בין בתי העיר העתיקה, בחצר פנימית יפיפיה ומומלצת מאוד לביקור.

משם המשכנו את מסלול ההליכה בין הסמטאות היפות, אל רחבת כנסיית סנט פרנססק (Inglesia de Sant Francesc). כנסייה נחמדה, שבצמוד לה במעלה רחוב Ramon Llull, עומד מבנה הספריה העירונית המרשים בעל הקשתות הרבות. ניגשנו לצלמו וחזרנו, על מנת להמשיך בהליכה דרך סמטת סבליה, שבאחת מבתיה נמצא בית ויווט, עם פאטיו יפיפה, המתהדר בעמודי שיש ובתים מקסימים נוספים עם חצרות פנימיות מרהיבות ביופיים. צעדנו אל כנסיית סנטה איולאליה (Inglesia de Santa Eulalia) הנחמדה, עם רחבה וכיכר פעילה בחזיתה, בה עצרנו לאכול שלגון לימוני בטעם ליים - טעים במיוחד ומומלץ (החלטנו ששווה לייבא אותו לארץ). ברקע ניגן אקורדיוניסט נעימות שונות, ובתי הקפה והמסעדות בכיכר המו אדם, פינה קסומה לפסק זמן על הספסלים הפזורים בה תחת עצי הדולב. בצמוד לכיכר, מצד צפון מערב, נמצאת כיכר נוספת - כיכר העירייה ובמרכזה עץ זית עתיק ומרשים. ליד הכיכר, ניצב בניין העירייה העתיק והמרשים של פלמה. משם ירדנו דרך סמטאות הומות במגוון עשיר של חנויות בוטיק למזון, תכשיטים, מזכרות ובגדים אופנתיים, לכיוון הקתדרלה ושדרת בורן. הלכנו לאורכה של השדרה, ונוכחנו כי היא מלאה חנויות אופנה מודרניות ובתי קפה עד לכיכר המלך. עלינו על אוטובוס מספר 3 במטרה להגיע לאזור המגורים הסמוך לחורשה במעלה ההר, בה יושבת מצודת בלוור (Castillo de Bellver), הצופה על פלמה. מומלץ להצטייד מראש בכרטיס ההנחות של פלמה דה מיורקה, שמקנה הנחות באתרים שונים, כמו בקתדרלה >>

הייתה זו שעת צהרים חמה, וכשהגענו לאזור והתחלנו לטפס בחורש הים תיכוני לכיוון המצודה, הבנו שאין טעם להמשיך ושיקח לנו הרבה מדי זמן לטפס במעלה ההר בחום לא סביר. החלטנו לשלב את הביקור במצודה ביום שיהיה לנו רכב, וחזרנו חזרה אל מרכז העיר פלמה. משם המשכנו באוטובוס מספר 15 חזרה אל המלון. למזלנו, המלון שלנו ישב על פינה מקסימה, שבסמוך אליה מסעדה נהדרת ובית קפה. אחרי חיפושים במהלך הימים בהם שהינו באזור, הבנו שכדי לאכול טוב לא צריך להרחיק, האוכל הטוב ממוקם מתחת לאף שלנו. בשובנו מהעיר, פיתחנו את ההכרות עם המסעדה ובעליה על ארוחת צהרים קלה, ומאז וחזרנו לשם שוב ושוב, ואף פעם לא התאכזבנו. חלק מאיתנו ניצל שוב את הזמן לרדת לחוף לרחצת אחר צהרים נחמדה, וחלק אחר צמצם פערי שינה מהלילה הקודם. בערב לאחר ארוחת ערב במלון, שהייתה טובה ועשירה, עלינו עם ישראלים נוספים הנופשים מטעם השטיח המעופף, על אוטובוס שהסיע אותנו אל עבר מאגלוף למופע של שירי פרנק סינטרה.

חוף פרטי ומקסים בפלמה

יום 3 - נקודות תצפית על האי


ארוחת בוקר, התארגנו, חתמנו על הרכב שיעמוד לרשותנו לשלושת הימים הבאים, ויצאנו לכיוון פלמה על מנת לנסוע לאורך החוף המערבי ובמטרה להגיע עד לעיירה סוייר (Soller). היות והיה יום בהיר במיוחד, החלטנו שלפני ההצפנה כדאי לעלות על מצודת בלוור (Castillo de Bellver), אותה פספסנו בגלל החום והדרך יום קודם, על מנת לעשות תצפית על פלמה והאזור. הגענו לאזור דרך הכביש המהיר מספר 20, המקיף את פלמה והמצודה מצפון, נכנסנו דרך הרחובות הצמודים וטיפסנו ברכב עד לחניה הצמודה למצודה. מבנה מצודת בלוור שמור ושלם, חללו הפנימי משמש כיום למופעים שונים, המצודה צופה על העיר וביום בהיר כמו שהיה לנו, התצפית יפה במיוחד, וניתן לראות את כל מפרץ פלמה במלוא הדרו. המצודה נבנתה על ידי מלכי מיורקה במאה ה-14 כמעון קיץ, ולאחר מכן הוסבה לבית כלא שפעל עד 1915. נהננו מהנוף ומהמראות, ומומלץ מאוד להגיע אליה. משם התחלנו את הטיול לאורך קוסטה רוקוסה (La Costa Rocosa), שהיא בעצם החוף המערבי של מיורקה. המשכנו בנסיעה לעבר עיירת חוף סמוכה לפלמה בשם Plmanova North, שבה נמל יאכטות מרשים במיוחד, בתי קפה ומסעדות יוקרתיות. עשינו סיור רגלי ברציפי המרינה בכדי לטעום מהעושר, ולהבין שיש אנשים עם הרבה כסף, שיודעים לחיות טוב על האי הזה. המשכנו בנסיעה לעבר עיירה נוספת למרגלות רכס ההרים, בשם פורטו דה אנטראץ (Andratx Port de), הידועה במרינה הציורית שלה. לא עצרנו לטיול, אבל מומלץ לעשות כן. המשכנו בנסיעה לאורך החוף חזרה לכיוון פלמה, על מנת להגיע לאחד החופים הייחודי בשם קאמפ דה מאר (Es Camp de Mar). בדרך צפינו בחוף רחצה מקסים ומפורץ מנקודת תצפית גבוהה. ההמלצות שקראתי על החוף לא הצדיקו את עצמן לטעמי, וראינו בהמשך השהות חופים יפים מאלו. החוף היה עמוס ביותר, וויתרנו על הרחצה המתוכננת בו.

חזרנו לעבר פורטו דה אנטראץ ועלינו על כביש ma 10 המפותל והנופי, שמאוד מומלץ לכל מי שמגיע לאי. הכביש עובר בין עצי אורן רבים ומזמן נקודות תצפית נופיות נפלאות על האי ועל חופיו כאחד. את החניה הראשונה עשינו במצפה ריקרדו רוקה (Ricardo Roca), שבו מצאנו גם בית קפה שאיפשר תצפית יחד עם שתייה קרה וחמה, או ארוחה קלה. הנוף באזור זה קסום, הים בגווני טורקיז וכחול מתנפץ על מצוקי סלע גבוהים ומרהיבים, לאורך עשרות קילומטרים. המראה מזכיר קצת את חופי צפון אירלנד באזור דונגאל וצוקי מוהר. משם המשכנו בנסיעה לעיירה ציורית בשם ואלדמוסה (Valldemossa), שבלבה מנזר קטן וחמוד עם גינת ורדים ועצים נחמדה, ורחובות ציוריים עם חנויות למזכרות, תכשיטים, ביגוד ודברי עור שונים. בעיירה זו ביקר המלחין שופן עם אהובתו. העצירה בעיירה מומלצת מאוד בעיקר בגלל האווירה. המשכנו את דרכנו למצפה נוסף בשם סס אנימס (Ses Animes), הצופה על המצוקים לאורך החוף. נסענו דרך העיירה דייה (Deia) הממוקמת על צלע הר בין מטעי שקדים וזית, העיירה נראתה מנומנמת מאוד, לכן המשכנו בדרכנו אל עבר העיירה המקסימה סוייר (Soller), השוכנת במרכז עמק רחב עם גני ירק, פרדסים ומטעי זיתים בשפע.

ויתרנו על העיירה ופנינו אל עבר המפרץ והנמל הישן הסמוך לעיירה, בשם פורטו דה סוייר (Porto de Soller). בין העיירה לנמל, ניתן לעבור עם רכבת ישנה פתוחה וחמודה מעץ, המזכירה ימים עברו. החנינו בסמוך למפרץ עגול ויפה שבקצהו מגדלור, מצידי המפרץ מעגני סירות וחופי רחצה מקסימים, ולכל האורך טיילת מבנים המאפיינים את מיורקה, ובהם מסעדות בשלל היצע גסטרונומי. היינו כבר בסוף יום טיול והחלטנו לוותר על ארוחת הערב במלון, ולבלות את אחר הצהרים והערב בפינת חמד זו. התמקמנו במסעדה הודית מצוינת עם מלצר חמוד וצעיר, ונהננו מארוחה שהזכירה לנו ימים טובים במזרח. למי שמגיע לנמל, מומלץ להיכנס, היא צמודה למסעדה סינית יפנית, כמעט בסוף צידו הדרומי של המפרץ. על בטן מלאה נכנסנו לים לרחצת ערב, המקלחות הסמוכות שכנעו אותנו שכדאי, ולמרות השעה המאוחרת (20.00), עוד היה אור יום. המתנו לשקיעת השמש על מנת לראות את המפרץ נכנס למוד של לילה, אורות נדלקו והמראה היה מקסים, צילמנו, חווינו וחזרנו לרכב על מנת לחזור לפלמה. מהעיירה יוצא כביש אגרה שמספרו Ma 11, שחלקו עובר במנהרה של 3,200 מטר מתחת לרכס ההרים לכיוון עיר הבירה. הגענו לפלמה בשעה מאוחרת יחסית. היות והאזור בו אנו שוהים צפוף, נושא החנייה ובמיוחד לרכב גדול, הוא בעייתי. בצידו הצפוני של האזור ישנו מגרש חנייה בחורשה, שם העמדנו את הרכב וצעדנו כחמש דקות לכיוון המלון. טיול קטן על הטיילת חתם את יום הטיול הזה. טיילנו באזור המלון ולאורך הטיילת שליד החוף, הבריזה וציירי הפורטרטים הנעימו לנו את זמננו. חבריי סיימו בשתיית קפה בבית הקפה ליד המלון, ואילו אני פרשתי לחניית לילה.

יום 4 - האי הפראי של מיורקה


נקודת ההתחלה של יום הטיול השני ברכב, הייתה נקודת הסיום של יום קודם. חזרנו אל העיירה סוייר על מנת להמשיך צפונה לעבר צפון האי, נסיעה של כ-45 ק"מ על כביש האגרה הנוח מאתמול Ma 11. המשכנו ועלינו חזרה על כביש החוף המפותל Ma 10, עלינו לעבר רכס ההרים, תוך כדי צפייה על העיירה סוייר שנשארה בעמק מתחת. המשך הכביש התאפיין במראה נופי, סלעי, מחודד וחשוף. העצירה הראשונה הייתה במצפה סס בארקס (Ses Barques), שמה שמייחד אותו הוא הנוף המקסים לאורך החוף, והקיוסק המאולתר החצוב במערה קטנה, שעל גגו ניתן לשבת ולהתבונן על הנוף. קנינו שוב, כמדי יום, את שלגון הלימון ליים שלנו, והמשכנו בדרכנו לחוף ליד הכפר סה קאלוברה (Sa Calobra). הכביש המוביל אל הכפר והחוף יוצא מערבה מכביש Ma 10, ויורד לאורך 14 ק"מ בכביש צר ומפותל באופן מיוחד, אך חוויתי לנסיעה. ירידה מגובה של 900 מטר בסיבובים מרהיבים, דרך נוף סלעי מקסים ושומם - עד למפרץ קטן. החנינו את הרכב בחניה, וצעדנו כחצי ק"מ בירידה אל מפרץ קטן וסגור מלא בסירות מפרש קטנות וגדולות, שהזכיר לי את מפרצי האי קופיפי בתאילנד רק בלי החול הזהוב. מהמפרץ הולכים ימינה כברת דרך לא ארוכה של 200 מטר, המשלבת שני מעברים תת קרקעיים, עד לכניסה לשפך נהר הפארייס (Pareis), שמימיו זורמים בימי החורף אל המפרץ. בפינת שפך הנהר והמפגש עם המפרץ ניתן להתרחץ. פרשנו מגבות שהכנו מבעוד מועד, במטרה להנות מהשמש וממי המפרץ המקסים, ונוכחנו שיש לנו שותפים לרחצה, קבוצת מדוזות (קטנות ושונות מאילו המוכרות לנו בארץ) בצבע ארגמן, שהפחידה רבים שסירבו להיכנס למים, איזה בזבוז. חלק מאתנו העז, ואחד הרוחצים הגדיל לעשות ואסף אותן ברשת דגים שהיתה בידו, אל נקודת ריכוז על החוף.

כשמיצינו את החום הכבד ששרר, חזרנו לרכב וטיפסנו חזרה באותה דרך אל כביש החוף המצוקי לכיוון צפון. שמנו פנינו אל עבר העיירה פוליינסה (Pollenca), בדרך ערכנו תצפית אל המפרץ המקסים של פוליינסה, הנמצא בצידו הצפון מזרחי של האי. בהמשך, עלינו אל הכביש המוביל לצוק פורמנטור (Cabo de Formentor), על מנת להגיע לנקודת התצפית המרהיבה ביותר על האי בשם מצפה קולומר (Mirador des Colomer). הכביש עצמו מזמן נופים מרהיבים לעבר מפרץ פוליינסה, אבל נקודת התצפית היא שיא בפני עצמו. היא ממוקמת בצומת נופית אסטרטגית, בה נתן לצפות לצפון ולדרום לאורך חלקים נרחבים של צפון קוסטה בראבה - החוף הפראי של מיורקה, בו צוללים צוקי ענק אל תוך מימי הים הכחולים. רצוי להמשיך מכאן לעבר הנקודה הצפונית ביותר באי, לצוק פורמנטור ולמגדלור שבקצהו. המצוק צונח מגובה 200 מטר הישר אל הים, אנחנו לא הספקנו לעשות זאת, ובמקום המשך הנסיעה צפונה, ירדנו מהחניה לעבר חוף פלאז'ה דה פורמנטור (Platja de Formentor), חוף רחצה שהומלץ במיוחד על ידי אחד מגולשי למטייל, ואכן לא התאכזבנו, אין ספק שזהו אחד מחופי הרחצה היפים באי. הגענו לחוף קסום עם חול זהוב (ללא מקלחות, אבל עם ברזי מים לרחצה לרגליים), לאורך החוף כסאות נוח באזור מוצל על ידי עצים ומים צלולים מאוד, קסם של מקום. הנוף גם הוא היה נהדר, כל מפרץ פוליינסה היה מולנו.

השהות על החוף התמשכה, מה שלא אפשר לנו לראות את העיר המרכזית באזור בשם אלקודיה, עיר עתיקה מתקופת ימי הביניים על סמטאותיה הצרות, שרידי התאטרון הרומי והחומה מהמאה ה-14. לחובבי הטיול, אני בכל מקרה ממליצה לשלב את העיר בטיול ולוותר מעט על חלק מזמן הרחצה. את דרכנו חזרה עשינו דרך החלק המישורי והמרכזי של האי, על כביש C 13, עשינו עצירה בעיר אנקה (Inca), שנחשבת כעיר העורות בגלל מפעלי עיבוד מוצרי העור שבה. השעה הייתה מאוחרת, ולא נכנסנו למפעלים. הסתפקנו בחצי שעה של שוטטות במרכז העיר, שהייתי ממליצה לוותר עליה - רחוב מרכזי עם חנויות וכנסייה ללא שום ייחוד. המשכנו את דרכנו חזרה לפלמה והגענו בדיוק בזמן לארוחת הערב במלון. שני זוגות חבריי, עוד בילו את הלילה באזור מרכז העיר העתיקה של פלמה, שכנראה לא מספיק שוקק באמצע השבוע. הם המשיכו למאגלוף לחוות את החוויה האנגלית, וחזרו בשעה 2.00 בלילה מזועזעים מהתנהגות בני הנוער האנגלים השתויים, שמילאו את הרחובות בהמוניהם.

מבצר לתצפית בפלמה

יום 5 - בין אי העורות לאי הפנינים


היום השלישי התמקד בחוף המזרחי של האי. יצאנו מפלמה בשעה מאוחרת יחסית (10.00), על כביש C 15 החוצה את המישור של מרכז האי לכיוון מזרח לעבר מאנאקור, המתאפיינת בתעשיית הפנינים שלה. למי שמעוניין, ניתן להיכנס לעיירה לחנות המפורסמת מג'וריקה (Majorica). המשכנו צפונה לעבר העיירה ארטה (Arta), במטרה להגיע למערות ארטה הנמצאות במפרץ (Canyamel). המעבר בעיירה התוססת ומראה הכנסייה והמצודה, שכנעו אותנו ששווה לעצור ולהסתובב. מצאנו חניה מרוחקת מעט עקב עומס במבקרים, וחזרנו למדרחוב המרכזי על מנת לגלות שזהו יום השוק השבועי. מאות אנשים עמוסי שקיות הסתובבו בין דוכנים. עשינו הליכה רגלית לאורך הרחוב המוביל לכנסייה ולמצודה, ובדרכנו טעמנו מיינות המקום, שעמדו למכירה באחת מחנויות הבוטיק ברחוב. הסתובבנו בין הדוכנים הרבים ורכשנו תכשיטים, ביגוד, מניפות ומזכרות. בחלקו האחורי של השוק מצאנו גם מבנה שבו מכרו ירקות, פירות, בשר וגבינות. חמוד, תוסס ומלא חיים. המשכנו את הנסיעה לעבר המערות - ממשיכים מעט צפונה לעיירה קאפדפרה, מרחוק ניתן לראות את המצודה המרשימה, החלטנו לעלות ולטפס לעברה עם הרכב. מספר של מישלן שאחזתי בידי, הבנו שהתצפית מהמצודה לעבר מפרץ ראג'אדה - יפה במיוחד. הטיפוס ברחובות הצרים הביא אותנו למרגלות המצודה, משם צעדנו עוד כברת דרך נחמדה בעיירה דוממת של סיאסטת צהרים, עד לכניסה. המצודה נבנתה במאה ה-14 וניתן לראות בה עדיין את החומות המרשימות עם חרכי הירי. מדובר בחומות מגן מבוצרות, שניתן ללכת לאורכן ולצפות בעיירה ובמפרץ. במרכז עמד מבנה מקסים של כנסייה עם שני צריחי פעמונים, האופייניים כל כך לכנסיות בספרד. הביקור במבצר מומלץ מאוד. במרכזו ניתן להסתובב בתוך מוזיאון קטן המספר את סיפור המקום. המשכנו אל העיירה קלה ראג'אדה (Cala Rajada), המשמשת כעיירת נופש מקסימה.

מתוך המבט על בתי המלון וחוות הסוסים באזור, ניכר שרמת האוכלוסייה הנופשת בעיירה הזו גבוהה מאוד. המשכנו לחפש את הפניה לעבר המערות, ולשם כך נאלצנו לחזור עד לעיירה קאפדפרה ולעלות על הכביש המוביל לעיירה סון סארוורה (Son Servera). בכביש זה יש לעקוב אחר השילוט המפנה לכביש המוביל אל מערת ארטה. אזור החוף הצפון מזרחי של האי מתאפיין במספר לא מבוטל של מערות, מערת ארטה היא רק אחת מהן (מומלצות גם מערות האמס ומערות דראק עם האגם הפנימי שבתוכן). בחרנו בה, כיוון שהיא יושבת על הצוק הצופה למפרץ - ולא התאכזבנו. הביקור במערה מלווה על ידי מדריך דובר 4 שפות (ספרדית, אנגלית, גרמנית וצרפתית), שמדקלם את הטקסט בתחנות שונות במערה. המערה גדולה, רב מפלסית ומרשימה, רבים מהנטיפים כבר שבורים, אבל ניתן עדיין להנות מהם. הצבע השולט במערה הוא שחור לבן, ולשמחתי לא האירו אותה ביותר מדי אורות צבעוניים, מה שהופך את הביקור לדעתי, לאותנטי יותר. הצבע השחור הינו פיח רב שנים של ביקורים במערה עם לפידים, טרם המצאת החשמל. במבט מהכניסה למערה, ניתן לראות את מפרץ Canyamel והחוף הקסום שלו. המראה שכנע אותנו לעשות את הדרך לעבר המפרץ, במטרה לרחוץ במימיו. היות והיינו כבר רעבים, בזבזנו לא מעט זמן על חיפוש מסעדה שמגישה אוכל על החוף, במיורקה לא כל המסעדות מגישות אוכל לאורך כל היום. בסופו של חיפוש מצאנו מסעדה נחמדה וישבנו להנאתנו לסעוד. זמן לרחצה כבר לא היה, היות והיינו חייבים להחזיר את הרכב המושכר בשעה 20.00 ונאלצנו למהר ולחזור לפלמה. החזרה הייתה באותו כביש שהגענו, ובשעה היעודה היינו בפתח חברת ההשכרה. איחור היה מחייב אותנו בתשלום נוסף של 50 יורו ליום. את הערב בילינו במסע קניות קטן, בין חנויות התכשיטים והבגדים לאורך הטיילת שליד המלון.

יום 6 - שוק אמנים בכיכר מאג'ור


היות ולפנינו יום ארוך עם טיסת לילה מאוחרת בשעה 01:30 בלילה, בקשנו שיאפשרו לנו להישאר בחדרי המלון עד זמן היציאה 23.00. לשמחתנו, בעלות נוספת של 25 יורו, החדרים הועמדו לרשותנו עד לטיסה, מה שהקל על ניצול היום האחרון באי היטב. אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת ויצאנו כל אחד לענייניו. היות וטיילתי לבדי ביום זה, התחלתי את הביקור בעיר בסיור נוסף באזור העיר העתיקה, קודם ברחוב יוניו בו עומד בית המשפט Palacio de Justicia, מבנה מרשים עם חצר פנימית יפיפיה וגרם מדרגות נהדר. מולו עומד מלון גראנד המרשים, משם עליתי בגרם מדרגות לכיוון כיכר שעדיין לא ביקרנו בשם כיכר מאג'ור (Playa de Major). כיכר זו הינה לב אזור הקניות של העיר העתיקה, עם הרבה חנויות בוטיק חמודות לכל כיוון שרק ניתן ללכת. הכיכר סגורה מכל ארבעת עבריה בבניין קומות עם חלונות מעוצבים וחמודים.

במרכז הכיכר עמדו דוכנים לממכר תכשיטים, ובכניסה לכיכר מצידה הדרום מערבי, הרבה אומנים שצירו פורטרטים, או עמדו כפסלי אדם בצורות מקוריות מאוד. כל האזור היה הומה מאוד, והיה פשוט כיף להתבונן בעוברים ושבים ולצלם. מתחת למתחם הכיכר ישנו מרכז קניות גדול עם הרבה חנויות, בעיקר דברי עור כמו נעליים, תיקים וגם הרבה ביגוד. המשכתי לכיוון הקתדרלה ושוטטתי ברחובות חדשים, שטרם עברנו בהם ביום בו טיילנו בעיר. נהניתי מהמבנים המרשימים ומהפטיו הפנימי שאפיין כל אחד מהם. בתום הסיור, ירדתי לכיכר המלך (Playa Rei Joan Carles), על מנת להיכנס לחנויות הרשתות האירופאיות, שם ביצעתי קניה בסייל מטורף ובעלות כדאית. חברי לטיול עשו כמוני רק הפוך, קודם קנו ואחר טיילו, כשהגיעו לכיכר מאג'ור, האומנים כבר לא היו. על כן, ההמלצה היא להגיע לכיכר מאג'ור בשעות לפני הצהרים. חזרתי אל המלון שוב בקו 15 העוצר גם בכיכר המלך. המשכנו את בילוי היום, הפעם כולנו יחד, ברחצת אחר צהרים נהדרת על חוף הים בקאן קאסטילה ליד המלון. החוף היה מלא בגולשי רוח עם מפרשי רוח צבעוניים, שהוסיפו חן למראה הרגיל של החוף. לפנות ערב קיימנו סיבוב קניות אחרון באזור הסמוך לטיילת. את הביקור באי, טרם נסיעה לשדה התעופה, קינחנו שוב במסעדה הפינתית ליד המלון עם ארוחת ערב שכללה דג סיבס נפלא, וסטייק אנטריקוט טוב, אותם נאלצנו לאכול בזריזות שיא על מנת לא לאחר לאוטובוס האיסוף לשדה התעופה (קחו בחשבון שבאירופה הגשה של ארוחת ערב לוקחת את השעה וחצי בלי שום בעיה). טיסת לילה מפלמה לשדה התעופה בן-גוריון ונמנום לאורך כל הטיסה סיים את טיולנו הקסום באחד מהאיים היפים באגן הים התיכון.

לתחילת הכתבה

רוצה לקרוא עוד על מסלולי טיול בספרד? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:

יעדי הכתבה

סגור
×