פפואה ניו גינאה

``בום! 40 מעלות חום. 200% לחות. איך שנפתחת דלת המטוס אתה מקבל את כל זה בפנים. כמובן שהולכים ברגל עד לטרמינל - אם אפשר לקרוא לזה כך- ביקתה חד קומתית שהכל נמצא שם ביחד: ביקורת דרכונים, מכס, מחלקת הגירה, נקודת איסוף המזוודות ובנק. אוי, איך שאני אוהב מקומות כ

ענבל טובי
תמונה ראשית עבור: פפואה ניו גינאה - תמונת קאבר

בכתבה זו:

מגיע לפפואה

בום! 40 מעלות חום. 200% לחות. דביקות נוראה. איך שנפתחת דלת המטוס אתה מקבל את כל זה בפנים. תוך שניות כולך רטוב מזיעה. מפלים יורדים לך המהגב. מהמטוס, כמובן שהולכים ברגל עד לטרמינל - אם אפשר לקרוא לזה טרמינל. זוהי למעשה ביקתה מרובעת, חד קומתית, שהכל נמצא שם ביחד: ביקורת דרכונים, מכס, מחלקת הגירה, נקודת איסוף המזוודות ובנק. הוי, איך שאני אוהב מקומות כאלה.

לתחילת הכתבה

טיול בין כפרים

30.12.96
היום נסענו באוטובוס. נשמע רגיל, נכון? ובכן הבה ואפרט. קודם כל זו היתה משאית. יש את הקבינה של הנהג ומאחור ספסלי עץ. המונח משאית מלאה מקבל כאן משמעות חדשה. עשרות אנשים דחוקים על הספסלים בשני טורים אחד מול השני. על הריצפה שקים, תיקים, תרנגולים וכמובן הנשים והילדים. על כל רגל שלי יושבים לפחות חמישה אנשים. אשה למרגלותי מקלפת ביצה קשה. מסתכלת ימינה, מסתכלת שמאלה וכשלא מוצאת מקום פנוי על הרצפה לזרוק את הקליפות היא זורקת אותן על הנעל שלי. שני ילדים שהרגע גמרו לאכול חתיכת בשר כבש, עם ריח מצחין, מנגבים את הידיים שלהם על המכנסיים שלי. ובכל הבלגאן הזה, איפה איילת? בקבינה עם הנהג כמובן. זאת תמיד יודעת להסתדר.

שביל עפר אינסופי חוצה יערות, עולה ויורד הרים ועובר בדרך מעל אינספור נחלים. נוף אלוהי. מידי פעם חוצים כפר. עדיין יש חמישה אנשים על כל רגל.

אישה מבוגרת על הריצפה מקיאה את הנשמה לתוך מטפחת. לאף אחד זה לא מזיז. מבוגר אחד לא מפסיק לדבר וכולם מתפוצצים מצחוק. אני לא מבין מילה ממה שהוא אומר אבל גם אני צוחק כי זה נשמע ממש מצחיק. כולם צוחקים עוד יותר כי רואים שאני צוחק והם יודעים שלא הבנתי אף מילה. מדי פעם הם זורקים אלי מבט כדי לראות איך "הלבן" שורד את תלאות הדרך. כבר כואבות לי הידיים מלהחזיק שלא אעוף מהמשאית מרוב קפיצות. אני מחבק את זה שמימיני ומשמאלי. אני צמוד אליהם. סומך עליהם שהם מחזיקים מספיק חזק. זאת הסיבה שאני אוהב "מדינות עולם שלישי" (אני שונא את המונח הזה. מי קבע מי ראשון, מי שני ומי שלישי?). כאן כל פעולה פשוטה, אפילו נסיעה באוטובוס, היא חוויה אדירה.

פתאום אנו מגיעים לאיזור עם כמה כפרים שמסביב לכל כפר ישנה גדר עץ גבוהה מצופה חימר וראש כל גזע עץ שמרכיב את הגדר מחודד וצבוע אדום. מפחיד. מסביב כל חומה כזאת מסתובבים לוחמים. אלו אנשים שפניהם צבועים בצבעי מלחמה, בעיקר אדום. חתיכת בד קטנה מכסה את החלציים מקדימה ועלים מכסים מאחורה, נוצות על הראש, עצם מושחלת דרך האף והם מחזיקים ביד חץ וקשת או אלה עשויה מעצם ירך של אדם. מתברר שחצינו שטח מלחמה בו שני שבטים נלחמים אחד בשני כבר שנתיים ורק אלוהים יודע על מה. מרוב פחד שכחתי להוציא את המצלמה. מחר אני מקווה לברר אם יש תחבורה לשם חזרה. אני רוצה להסתובב שם קצת ברגל ואם ניתן גם לצלם. מקווה שהם יודעים שאני מהאו"ם. מעניין אם איילת תסכים.

בכלל, בכפר בו אנו ישנים אנשים מסתובבים עם נוצות על הראש, עצמות באף וחצי ערומים. אני מסתכל עליהם ולא מאמין שאנו נמצאים במאה ה-20. מחר אני הולך לגמור את כל הפילם שהבאתי. לילה טוב.

לתחילת הכתבה

טקסים וחגיגות

2.1.97
התחלפה שנה. ממש לא מרגישים. כאן הזמן הפסיק לזוז כבר לפני מאות שנים. איך חגגנו? בעוצר. כל לילה יש עוצר ואסור לצאת החוצה מהשעה 22:00, שאז מחשיך, ועד הבוקר כי מסוכן בחוץ- שיכורים. אחת הבעיות הכי גדולות שיש כאן זה אלכוהול. ישנם מחוזות שלמים "יבשים". ז"א שאסור למכור ולצרוך בהם אלכוהול. במיוחד מסוכן ב-new year שאז הפפואנים, שרובם אגב נוצרים, שותים ביתר מרץ. שמענו בלילה צעקות, ריבים ומדי פעם גם יריות. לא יודע מה קרה שם וגם לא רוצה לדעת.

אתמול הלכנו למערות קבורה. הפפואנים לא קוברים את מתיהם באדמה אלא מניחים אותם במערות, חשופים ללא ארון, כשחלק מחפציהם האישיים מונחים לידם. הבחור שלקח אותנו למערות טען שאנו הלבנים הראשונים שזוכים לראות אותם. לא שזה משנה כי לכל מקום שמגיעים כאן מרגישים כאילו אתה הראשון. האמת שאני יכול להאמין לו כי היינו צריכים ללכת מעל שלוש שעות כדי להגיע למערות. בדרך עברנו עשרות נחלים ושלוליות בוץ על גבי "גשרים" כשכל גשר כזה הוא בול עץ. אם אין לך שיווי משקל טוב אין לך מה לחפש כאן. יצאנו לדרכנו חמישה אנשים וכשהגענו למערות היינו 300. כל מי שראה אותנו בדרך, נטש את מה שעשה, בין אם זה עבודה בשדה או הנקת הילד, והצטרף אלינו. אדיר!!! כולם פה מסתובבים עם חזירים קשורים לחבל כאילו הם כלבים.

היום שוב נסענו באוטובוס (עיינו ערך אוטובוס לעיל) הפעם בעמידה. אשה מבוגרת הסתכלה עלי ואמרה משהו לחברתה שכלל את המלה "ישראל". אישרתי להם שאני אכן ישראלי. היא כ"כ התרגשה שלקחה את ידי, הצמידה אותה ללחיה ולא עזבה לפחות חצי שעה עד שהסברתי לה שאני זקוק לה על מנת להחזיק שלא אעוף מהמשאית. זה לא עזר. כשהגענו לכפר שלה, המשאית נעצרה וכל הכפר, פשוט כולם, באו למשאית בהתרגשות אדירה ונאלצנו ללחוץ לכולם את היד. השארנו להם גלויה של ירושלים והשימחה רבה.

אנחנו ישנים בחדר מזוהם ומגעיל. אני כרגע במרפסת, רגליים למעלה, מסתכל על הנוף. חייב להיות אלוהים בשמיים בכדי לעשות כזה נוף אבל למה, למה הוא לא הקדיש שניה מחשבה גם לחדר הדוחה שלנו?

אה, ועוד נקודה לגבי הכפר בו לחצנו לכולם את הידיים. באמצע הלחיצות עלה למשאית אדם מבוגר ולחץ את ידיינו בהתלהבות. תוך כדי הלחיצות הוא כנראה שאל את האנשים מסביב על מה בכלל לוחצים ידיים. כשהבין שאנחנו מישראל ההתלהבות גברה פי עשר. לקח לי 10 דקות להרגיע את איילת מרוב צחוק.


4.1.97
תאור קצר על הכפר בו אנו נמצאים ועל צורת חיינו בו. הכפר נמצא כשעתיים הליכה מהכביש הכי קרוב. על חשמל אין מה לדבר. אנחנו ישנים בבית של אחד המקומיים. הוא השכיר לנו חדר. המלוכלך לוקח לנו 10 קינה (מקביל ל-8$) ומה נותן לנו בתמורה? - קדחת. אנו ישנים על הרצפה, שירותים בול-פגיעה בבקתה מחוץ לבית, מקלחת/כלים/מים לשתיה/כביסה- הכל זה מהנחל ליד הבית. מטבח אין. במחיר הזה אנו שוכרים בד"כ חדר באכסניה מסודרת. אז מה אנחנו עושים כאן? הכפר נמצא על שפת אגם יפהפה והוא אחד הכפרים היפים ביותר שראינו. אז בפעם הבאה שאתם יושבים על האסלה בבית, פותחים מים חמים במקלחת, אוכלים ציפס טוב או מרק שעועית של אמא או סתם מתכרבלים במיטה הנוחה שלכם בבית, תקדישו שניה מחשבה לכל אותם אנשים מסכנים שנמצאים אי שם בעולם. אבל אנא אל תרחמו עלינו. אנחנו נהנים הרבה יותר מכם למרות הקשיים. ותחשבו על זה...

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

יופי של טיול!

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לפפואה ניו גינאה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×