9 ימים של שכרון חושים בפרובאנס

בואו לטייל באחד המקומות היפים ביותר - בחבל הצרפתי המקסים של פרובאנס. גלו שדות לבנדר, צוקים מרהיבים, פלאי טבע, טירות וכפרים עתיקים המחכים להתגלות. בל נשכח את השווקים הצבעוניים, היינות ונמלי הדיג הציוריים לחופי הים התיכון
עופר ברוך
|
תמונה ראשית עבור: 9 ימים של שכרון חושים בפרובאנס
צילום: עופר ברוך

כבר הרבה זמן התחשק לנו טיול רומנטי כזה, המתנתק משגרת החיים הלחוצה ושוקע אל מערבולת הנופים, הטעמים והריחות של פרובאנס, צרפת. סיפורי חברים שחזרו מחופשות וקטעי כתבות בטלוויזיה ובאתר למטייל, הביאו אותנו לשים את האצבע על פרובאנס, המקום שמשלים את תשוקותינו לרומנטיקה, אנשים, נופים, טיולים, אוכל טוב וריחות משכרים של תבלינים ופריחה.

ידענו שאנו מחפשים לחוות את פרובאנס דרך התושבים הפשוטים, העיירות הציוריות, השווקים הססגוניים הנפתחים בכל יום בעיר או מחוז אחרים, טיולים בטבע, חוף הים ומפרציו בטורקיז Cot'e De Azur, טעימות במסעדות הנפלאות, התנסות בנפלאות הלבנדר הצרפתי על סוגיו השונים ושדותיו, הבשמים המפורסמים והיקבים הרבים הפזורים בכל מחוזות חבל הארץ המקסים הזה.

הטיול תוכנן כטיול מעגלי כך שנשאיר את מחוז הריביירה הצרפתית לסיום מענג. מכיוון שאיננו ששים לבלות שעות מתות בתחנות ביניים. העדפנו לנחות ולהמריא חזרה מניס תוך כוונה להרוויח שעות יום בנחיתה ובכניסה לפרובאנס ולחזור מאוחר ביום החזרה. ההחלטה הסתברה כנכונה לנו עקב מרכזיותה של ניס, נגישות שדה התעופה לסביבה עירונית וכפרית נעימה, להשכרות הרכב, ללינה קרובה עם חניה חינם במחיר שפוי אשר לא מתפשרת ברמתה וכן לחיבור לכבישים המהירים של הריביירה הצרפתית ופרובאנס.

הדרך לעיר, צילום: עופר ברוך

היום הראשון: מגלים את בירת המחוז ההיסטורית

את היום הראשון ייעדנו לנסיעה והכרת חבל הארץ המקסים הזה בדרך מניס (Nice) מערבה לאקס אן פרובאנס. כאשר יורדים מכביש 8 A המהיר לכבישים הכפריים נגלים כפרים וחוות חקלאיות המוכרים את תוצרתם הטרייה בדוכני פירות וירקות ממש על אם הדרך, תענוג.

לעיר הסטודנטים והמחוז אקס אן פרובאנס (Aux En Provance) הגענו בשעות אחר הצהריים המוקדמות. איננו חובבי מבנים היסטוריים, אך כן חשובה לנו הייתה בחירת מקומות לינה אותנטיים עתיקים, אשר לא מתפשרים על רמת הלינה והנוחות. בחרנו את מלון Negrecosta הממוקם בשדרה הראשית הישנה אך מתחדשת של העיר, Maribu, אשר ממנה מסתעפים רחובות צרים המובילים לחנייה אחורית של המלון.

החנייה הצמודה האחורית של המלון פרטית ועולה עוד 20 אירו, אך נוחות הגישה למלון וחווית המעבר בין חלקי בניינים ישנים של מאות שנים וחלקי בניה חדשים הייתה שווה את המחיר עבורנו. המלון העתיק והמשופץ הזה בין ישן למודרני כלל מעלית בין קירות האבן, חדרים קטנים אך מעוצבים בנוחות מודרנית נעימה. במלון יש גם ספא שלא ניסינו אותו וכן ארוחת בוקר שווה במחיר שפוי אשר חשף את אי הכדאיות בקניית מצרכי מזון לכלכלת היום הבא.

לאורך שדרות מיראבו ישנן מגוון מסעדות טובות ולאחר שנוכחנו כי ספל קפה טוב בקפה המיתולוגי של אומני פריז מלפני מאה שנים עולה 17 יורו, החלטנו שניתן בהחלט לוותר ולמצוא אחר במחיר שפוי, בדומה גם לארוחות אחרות שהגישו לאורך השדרה.

צילום: עופר ברוך

היום השני: המקום שבו מצא ואן גוך שקט נפשי

את היום השני תיכננו בביקור בכפר המיתולוגי העתיק Les Baux En Provance הממוקם כ-30 דקות מזרחה מאקס אן פרובאנס. הכפר המיתולוגי הציורי העתיק בנוי ככפר תלוי על צלע הר שבקצהו יש מבצר אימתני אשר שלט על הדרכים שהובילו מערי החוף אל תוך פרובאנס. בתים קטנים, צפופים, גגות רעפים אדומים, סמטאות אבן פתלתלות וצרות עם המון המון חנויות תיירים השואבות בשקיקה אוטובוסי תיירים צוהלים המגיעים מכל האזור.

בכפר זה מצאנו חנויות קרמיקה צבעוניות, מוצרי לבנדר, סבוני שמן זית טבעיים בניחוחות פרחי פרובאנס השונים וחנות למוצרי פטריות הכמהין לסוגיהן שאהבנו מאוד, כולל המוכרת הצרפתייה הנחמדה, אשר קולטת ישראלים ממרחק ומתאימה טכניקות שיווק מתאימות.

בכפר המדהים הזה היו גם חנויות לעוגיות ודברי מתיקה, ואיך לא, גם דוכני גלידה צבעוניים, הכוללים טעמי פירות שונים, שם התענגנו על טעמי גלידת סיגליות וגלידת לבנדר מדהימות.

כדאי לקנות כרטיס כניסה משולב לביקור במבצר המרשים, לטפס על חומותיו ולגלות את צפונותיו, וכן לא לפספס באותו הכרטיס את הביקור במופע האורקולי המיוחד המוצג במכרה גיר ישן החצוב בתוך מערה ענקית של מאות מטרים. המייצג מתחלף כל חודש ועוסק ביצירות ציירים מפורסמים המוקרנים ב-250 מקרנים על קירות ורצפת המערה בליווי מוזיקה נעימה. מרשים מאוד.

תכננו לסיים את היום בביקור ביקב המערה המפורסם שאטו רומנין (Chateau Romanin), אך לצערנו הוא היה סגור לרגל אירוע מכירות שנתי. הסתפקנו בטעימת ענבי היין המתוקים, ופנינו אל העיר סאן רמי דה פרובאנס (San Remi Du Provance). מצאנו בבוקינג מלון בקומה שניה מעל מסעדה מפורסמת יקרה להחריד, אשר תמונותיו הטעו אותנו. חדריו בסיסיים ביותר, מחירו צנוע, אך מיקומו המרכזי קרוב מאוד למוזיאון הלבנדר המקומי ולמנזר המפורסם בו אושפז ואן גוך כאשר חלה במחלת הנפש וצייר את ציוריו המפורסמים מתבנית נוף סאן רמי כגון ליל הכוכבים, שדות פרחים באגרטל ועצים.

כאשר הגענו, מצאנו את המוזיאונים סגורים עקב שעת סגירה מדויקת והתנחמנו במסעדה צרפתית טובה ולא יקרה בקרבת מקום המצריכה הזמנות מקום מספר שעות מראש.

החנות למוצרי כמהין, צילום: עופר ברוך

היום השלישי: שוק צבעוני, נהר נסתר ופארק אבן חול

לפי תכנון מראש, רצינו לבקר בשוק כפרי אותנטי ובדיקת רשימת תאריכי השווקים השבועיים ומיקומם בפרובאנס כיוונה אותנו לשוק השבועי של יום שלישי בעיירה התלויה העתיקה - גורדאס (Gordes), הממוקמת צפון מערבית לסאן רמי דה פרובאנס, כ-50 דקות נסיעה מסאן רמי.

השוק נפתח ב-9:00 ורצוי על פי מדריכי הטיולים להגיע ב-8:30. הוא נערך ברחבה מרכזית מתחת למבצר השמור הענק של העיירה. שוק צבעוני ומגוון הכולל מזון מבושל ועגלות נקניקים, תוצרת חקלאית, דוכני גבינות מריחות ובשלל גוונים, פרחים וזרי לבנדר, חפצי בית ואומנות בעץ ובאלומיניום. כל אלו השוו אווירת פסטיבל מסחרי רוגע מושפע מהטבע והתיירים שיבואו עוד מעט אחרינו באוטובוסים רבים, כמו גם כל תושבי האזור אשר באים להצטייד להמשך השבוע. שעתיים בשוק זה הספיקו לנו מעל ומעבר, עם טעימות, חוויות ומספר לא מבוטל של קניות.

באזור גורדאס ישנם מגוון אתרים תיירותים שווים והחלטנו על הנהר הנסתר הנובע מצלע הר הנחשב לאחד הגדולים באירופה בעיירה פונטיין דה וואוקלאוז (Fontain De Vuaclaus). מסלול ההליכה המדהים לאורך הנהר עם מי הטורקיז וגווני הברקת המדהימים, השתלבו יפה עם תחנות גלגלי המים המשוחזרות לזכר מפעלי הנייר הישנים שהיוו את בסיס הקמת העיירה, ומחוברות טבעית לשלוות הטבע, המסעדות השלוות ורוכבי האופניים המקצוענים שהיו כולם פסטורליים להחריד.

לאחר זריקת הטבע המשמעותית הזאת, חיפשנו שינוי אווירה ובדרך מערבה מצאנו חנות יין מפורסמת, אשר קצת אכזבה אותנו ברמת היינות וטעימתם, ללמדנו שלא כל הנוצץ בצרפת, זהב. למזלנו, מצאנו בקרבת מקום סניף של רשת מעולה של מזון טרי העונה לשם Fresh ואכן, שם הרשת הצדיק כל מוצר ומוצר בסופרמרקט ענקי זה.

תכנון הטיול הסתדר לנו מצוין, כי היו אלו שעות אחר הצהרים המאוחרות שהן השעות המומלצות לביקור בפארק אבן החול הצבעונית בעיר רוסיליון (Rosillion), הממוקמת כ-30 דקות נסיעה מפונטיין. קרני השמש והזווית שלהן מעצימה את גווני האדום כתום צהוב וחום בפארק הצבעוני המדהים הזה, אהבנו מאוד. הפארק מסודר עם מסלול הליכה מעגלי, אנחנו בחרנו את המסלול הבינוני.

העיר רוסיליון, צילום: עופר ברוך

המלון שבחרנו ללון בו היה מלון חווה בשם Les Sables D'ocre ממערב לעיר ו-800 מטר ממרכזה. מסודר, נקי, בריכה מחוממת חיצונית, מחיר סביר, ארוחת בוקר מושקעת, תענוג.

היום הרביעי: נפרדים מהכפר לעבר שדות הלבנדר

מכיוון שעדיין לא מצאנו יקב כלבבנו, שאלנו את בעלי המלון אשר המליצו מיד על יקב משפחתי בן 5 דורות Domaine Du Coulet Rouge בחווה סמוכה כ-5 ק"מ מהמלון. אכן, לא התאכזבנו ומצאנו בעל יקב נחמד, מסביר פנים וסמוק לחיים מכל הטעימות שהוא לוודאי עושה כל היום. הטעימות הפעם היו מקצועיות, יינות הרוזה, יינות האדום אדום והרכבי זני הענבים ואחוזיהם בכל בקבוק היו התנסות טעימות מצוינת מעל ומעבר לציפיות החיך שלנו, ובשמחה גדולה על "המציאה" רכשנו מספר בקבוקים.

זאת גם הייתה השעה להיפרד מאזור כפרי מדהים זה ולהמשיך מזרחה, אל אזור הלוברון, פארק הוורדון (Verdon) ואגם סיינט קרואה (Saint Crua) הגדול. נסיעה נעימה חוצת שדות לבנדר אינסופיים, מוזאוני לבנדר מקומיים פזורים לאורך השדות, מייחלים לתיירים בעונת האוף-סיזן, וראו זה פלא. שדה אבנדר שנקצץ ביוני החל לגדול ולפרוח מחדש בסוף ספטמבר, כאילו לכבודנו, שלא נרגיש כי החמצנו בפרובאנס משהו מהסגול-סגול המדהים הזה.

הירידה לאגם מגבעות ושדות הלבנדר הייתה מדהימה ביופייה. חלפנו על פני כפר עתיק ומיוחד Mary Saint Croua, הבנוי בתלילות מדהימה על צלע הר מול האגם ובחרנו ללון בעיירת הקייט Sur De Verdon עקב קרבתה לאתר השייט העצמי בקניון הוורדון שתכננו למחרת. .

תמונות אתר הצימרים ותיאוריו באתר בוקינג הבטיחו חוות צימרים חדשה ומאובזרת עם נוף לאגם. כמה התאכזבנו כאשר החווה אכן הייתה חדשה, מעוצבת נחמד, עם עוד מספר משפחות ישראליות, אך מוקמה אל מול הרי הוורדון ולא מול האגם. בחדרנו היה רק אוורור במקום מיזוג, יתושים, ומגבות בניחוח עישון כבד של בעל הבית.

בערב טיילנו לאורך האגם, מצאנו מלון על שפת האגם שלצערנו היה מלא עד אפס מקום, ללמדכם כי כדאי גם באוף-סיזן להזמין מקומות שבועות רבים מראש. אגם סיינט קרואה הגדול בצרפת סובל גם הוא ממחסור במי הגשמים כתוצאה מהבצורת הרב שנתית וכתוצאה מכך, הבחנו באי אשר היה במרכז האגם פעם, אשר עקב ירידת המפלס ב-3 מטרים, נהפך לחצי אי המחובר לשפת האגם.

שדות הלבנדר, צילום: עופר ברוך

היום החמישי: כבישים מתפתלים ותצפיות מרהיבות

ארוחת הבוקר הישראלית הייתה מפתיעה והסתבר שבעל המקום בהשראת עצות בני ישראל המטיילים תכופות בוורדון הרכיב והכין ירקות, ביצים, גבינות, לבנים, מיצים לחמים וקפה כיד המלך, חוויה שחיפתה על כל תלונותינו מליל אמש.

נכסנו לרכב ונסענו להיות ראשונים להשכיר סירת פדלים ולחוות את עוצמתו של הנהר המתפתל בקניון הוורדון ממקור ראשון. שייט מדהים, שקט ומזג אוויר מדהים כמו בהזמנה מראש. זאת גם הייתה ההזדמנות לתרגול זמן פדלים וכושר פידול לזכר האופניים שנשארו מיותמות בארץ, וכן הזדמנות פז לאימון לב ריאה ושריפת קלוריות מכל מטעמי פרובאנס.

המשכנו משם לכביש המדהים D952 המטפס תלול מעל האגם ונהר הוורדון שזה לא מזמן שטנו בתוכו. צבעי הטורקיז של מימי סיינט קרואה התערבבו לנו עם המדרונות הירוקים, אופנוענים מקצועיים, רוכבי כביש מאותגרים ורכבי ספורט יוקרה אשר הסכימו להתפתל אתנו בפיתולי הכביש המדהים הזה על כל פינות החמדה שלו.

עצרנו לתצפיות מרהיבות על האגם, תצפית אחרת על הקניון האדיר הזה הנחשב שני בגודלו לאחר הגראנד קניון בארה"ב, בכפר Point Sublime. המשכנו צפון מערבה לתחילת נהר הוורדון בכבישים פתלתלים מתחת לסלעי ענק ומנהרות חצובות במצוק כחצי שעה נסיעה, לעיר השקטה והנקייה Castellian עם מנזר מדהים הבנוי על צוק גבוה.

שייט מהנה באגם, צילום: עופר ברוך

את סיום היום החמישי תכננו מראש לביקור ושינה בטירת אבירים אותנטית ואכן הפעם, הבחירה הייתה מוצלחת מאוד. טירת טריגאנס (Trigance) הממוקמת דרום מערבית לאגם סיינט קרואה מחוץ לפארק הוורדון במרחק של כשעה נסיעה, נגלתה לעיננו על רכס גבוה מעל לכפר ציורי הצמוד לה בין קרני השמש האחרונות. עליה תלולה אך עבירה והופ, אנו במגרש חניה בכניסה למבצר, המשמש גם כמלון בוטיק וגם כמסעדת שף אותנטית הממוקמת במחסן הנשק של האבירים של אז.

החדר שקיבלנו היה סוויטה מעוצבת עם ריהוט של פעם, מיטת אפיריון וקירות אבנים בולטות, אך עם נוחות וטכנולוגיה חשמלית מודרנית. הנוף הנשקף מסביב, וסיור בחדרי הטירה נתנו השראה מדהימה של קפיצה חזרה לימי הביניים, אך מבלי להחסיר את מנעמי החיים והקולינריה הצרפתית. הטירה אמנם לא זולה, אך הרגשנו שכאן, יש משהו מיוחד השווה לנסותו ולחוות אישית. מאידך, הסתבר לנו מבעל הטירה שהיא אכן חביבה מאוד על משפחות ישראליות אשר כנראה אוהבות להוציא הון על חופשה בטירה צרפתית.

היום השישי: היכרות עם עיר הבשמים

התעוררנו לתוך בוקר לבן וסמיך, כאשר ענן לבן עטף את כל הטירה והיה זמן קסום של שעתיים עד שהתפזר. המשכנו דרומה לכיוון עיר הבשמים המפורסמת גראס (Grasse), במטרה לחוות את רזי הבשמים והניחוחות הפרובנסיאליים המפורסמים. במוזיאון חברת הבשמים הידועה Fragonard, הופתענו וקיבלנו בכניסה מכת ריח כבד של מערבולת בשמים כבדים מכל הדוגמיות שהעובדות הראו למבקרים באותו הזמן. התנחמנו בידיעה כי ישנם מרכזי פראגונארד נוספים בריביירה הצרפתית ואולי שם נמצא את אושרנו.

הסתובבנו ברחובות המתפתלים הצרים ונקיים של העיר הקסומה הזאת והודנו לעצמנו כי היה שווה להיכנס לעיר עם רחובותיה הצרים והפתלתלים בכל זאת ובעיקר שווה להיכנס לחניון העירוני המרכזי המסודר ולא לחסוך את תשלום החניה המופחת ברחובות הצרים. שעות אחר הצהריים המוקדמות היו מתאימות להפליא להגעה מוקדמת לריביירה שם החלטנו להיכנס לעיירה באיוט (Biot) הצמודה לאנטיב (Antib) למוזיאון וסדנת עיבוד וניפוח כלי ותכשיטי זכוכית La Verrerie De Biot.

היה מרשים כולל ההדגמה שבוצעה מולנו. ניתן בתשלום נוסף על הכניסה הרגילה, לבצע שיעור והתנסות עצמית בניפוח זכוכית. השארנו את הכיף הזה לתיירים אחרים והשלמנו קניות בדקאתלון מקומי ענק שמוקם בסמוך.

בעיירה Saint Paul De Vence חיכתה לנו וילת חדרים עם בריכה פרטית אשר ממוקמת כ-10 דקות נסיעה מעל הריביירה, העיר ניס ושדה התעופה שלנו לטיסה חזרה. וילת החדרים והבריכה הפרטית היו כל מה שיכלנו לבקש לסיום החופשה המדהימה הזאת ב-Etoile De Saint Paul. אירוח מושלם, ארוחת בוקר משודרגת על ידי בעלי הווילה ישראלי לשעבר, שכנים נחמדים, כפר אומנים עתיק עם מבצר מושלם, גלריות ציור, פיסול בברונזה, זכוכית ומאכלים במרכז העיירה, מרכז קניות מודרני ענק Polygon Rivier A, מסעדות איטלקיות ומסעדות מישלן, אווירה קסומה.

היום השביעי: שוק עירוני, פטיסרי משובח ואבק כוכבים

היום תכננו לטייל בחלקה המערבי של הריביירה הצרפתית ובחרנו להתחיל את הבוקר בשוק העירוני המפורסם של אנטיב, הממוקם בצמוד לנמל ולמעגן יאכטות מהודרות, 20 דקות נסיעה מהווילה שלנו. שוק צפוף, צבעוני ותוסס מאוד עם אוריינטציה בורגנית, בניגוד לשוק גורדאס הכפרי שביקרנו בו ביום שלישי.

לאחר סיבוב קצר בשוק המשכנו לעיר העתיקה של אנטיב וביקרנו בפטיסרי המפורסם של Jean Luc Pelle עם שלל העוגות, השוקולדים והמקארונים כולל בחדר ארוך שהוא ריפד ועיצב את קירותיו כמערה בעזרת טון וחצי של שוקולד, זה אמיתי, הושטתי אצבע לטעום, וריח השוקולד הענק הזה, משגע.

המשכנו לביקור דחוס אנשים בבולונז'רי המיתולוגי של האופה Jean-paul Veziano עם שלל מאפיו המיוחדים. החלטנו לוותר על מוזיאון פיקאסו לאחר שחווינו את מכלול יצירותיו זה מכבר במיצג אורקולי במערה הענקית בלאס בוקס בתחילת הטיול והמשכנו לעיר החוף והקיט של כל שועי העולם, סאן טרופה (San-tropea). חוויה בפני עצמה להסתובב בעיר, במרינה המפורסמת, להתחכך באבק כוכבים, להרגיש כמו ניצבים בסרטי ג'יימס בונד שצולמו שם ולשבת לקפה מול שלל היאכטות הנוצצות ואומני הרחוב שונים. סיימנו את היום בקניון המודרני המקסים Polygon Riviera.

השוק העירוני של אנטיב, צילום: עופר ברוך

היום השמיני: שוק פרחים, גלידה ומסעדת מישלן

את היום הלפני אחרון הקדשנו לחלקה המזרחי של הריביירה וטיילנו בכפר האומנים המדהים Saint Paul De Vence שגרנו בסמוך לו, בניס, טיילת וחוף התכלת המפורסם Cote De Azur ומבלי לפספס את השוק העירוני שלה כולל שוק הפרחים הצבעוני הצמוד, והגלידריה העולמית Fenoccio הממוקמת 2 רחובות מהשוק.

המשכנו לאורך כביש החוף המתפתל ועובר בין נופיה המדהימים של ניס על שלל הגבעות המיושבות, הבניינים והכבישים החצובים, תצפיות מרהיבות על מפרציה הצונחים לים שהתעממו לנו במזג אוויר מעונן ואפרורי. המשכנו ועברנו דרך ממלכת מונאקו לכפר הציורי אזה (Ezze) וקיווינו להיכנס לבית הקפה המפורסם של מסעדת המישלן המפורסמת ויקרה להחריד "עז הזהב" הממוקמת מעל מפרץ מדהים עם נוף עוצר נשימה לכיוון העיר ניס.

עלינו בכביש המפותל מקוו החוף אל הכפר הממוקם גבוה על שלוחת הר מעל ניס. מזג האוויר והמוני מטיילים הבריחו אותנו ולמזלנו מצאנו בכפר אזה חנות מפעל של חברת הבשמים Fragonard הידועה ויכולנו, הפעם בנחת, להתענג על ניחוחות הבשמים ולקנות לנו מזכרת נחמדה. נשאר לנו עוד חלום אחד שעדיין לא הגשמנו בטיול, והוא חווית ארוחה צרפתית במסעדת מישלן מקומית. מצאנו מסעדת מישלן כפרית נחמדה בשם Les Bacchanalles Cheff Christoph Dupau הצמודה לעיר Vence במרחק 15 דקות מהווילה שלנו. מקום מדהים בפשטותו, מסעדה ושף המחוברים לדונם אדמה ומגדלים בעצמם את מרב הירקות והתבלינים המשמשים לבישול המנות.

הסתבר לנו כי שף המסעדה קריסטוף ידוע זה מכבר כמאמן סו-שפים ישראלים עקב היכרותו עם השף הישראלי המפורסם אייל לביא. הישראלים הצעירים באים אליו להתגורר וללמוד את רזי המקצוע למשך כחצי שנה. היינו גאים מאוד כי השלמנו את מכלול חלומותינו בפרובאנס, ולא פחות חשוב, עזרנו לשניר הצעיר, הסו-שף הישראלי המתלמד ממודיעין, להתפתח מקצועית ולהגשים לעצמו את חלומו האישי.

היום התשיעי: התארגנות, החזרת הרכב השכור לשדה התעופה ניס, וחזרה ארצה.

לתחילת הכתבה

רוצה לקרוא עוד על פרובאנס? הנה כמה כתבות מעניינות:

יעדי הכתבה

סגור
×