צלילת מערות- מקסיקו

צלילת מערות- מקסיקו

בשנת 2008 ביקרתי לראשונה במקסיקו. הייתי אז צולל כוכב שני עם כ- 70 צלילות במאגר. זו היתה הפעם הראשונה שצללתי מחוץ לגבולות הים האדום. ממש במקרה נקלעתי לצלילת מערות. מדריך צלילה שהתחברנו איתו לקח אותנו. צללנו במערה שנקראת Chikin-Ha והאמת שאני לא זוכר הרבה. אבל לא על הצלילות האלו רציתי לספר…

מאז צברתי עוד נסיון, בארץ ובחו״ל, עשיתי הסמכת עוזר מדריך, והכי חשוב בדקתי קצת את כל עניין המערות.

אז למי שלא יודע, כבר עשרות אלפי שנים, ואולי אף יותר, ישנה מערכת מערות גדולה מאוד מתחת לאדמת חצי האי יוקטן שבמקסיקו. לפני כ- 10,000 שנים, התמלאו מערות אלו במים מתוקים. היום מערות אלו פתוחות לצלילה, חלקן לצלוללים רגילים וחלקן לבעלי הסמכה מיוחדת בלבד.

השני, יולי 2014, הגענו אני ואשתי לירח דבש במקסיקו, וכמובן שתכננתי לנו צלילות במערות. כל מועדוני הצלילה באזור, אך בעיקר בפלאיה דל כרמן ובטולום, מציעים צלילות במערות. כשהגענו למועדון, אמרתי למדריך שאני רוצה שהוא ימליץ לי על המערות הכי מיוחדות. במלוא הבטחון הוא אמר לי- אין כזה דבר. על מערה יש לה את הדברים המיוחדים שלה. אז מיקדתי אותו- אני רוצה לראות את תופעת ה- Halocline. תופעה זו מתרחשת כאשר מים מתוקים מתערבבים עם מים מלוחים- ארחיב על כך בהמשך. בנוסף רציתי לראות אפקטים של אור, ואת מערת אנג׳ליטה, עליה ארחיב גם בהמשך.

השכמנו קום, ויצאנו אל עבר הסנוטה (Cenote) שנקראת Chac-Mool. הכניסה לסנוטה נמצאת כ-40 דקות צפונית לפלאיה דל כרמן. לפנינו שתי צלילות לעומק של כ- 15 מטרים. אני כולי מלא התלהבות, מכין את מצלמת הגופרו החדשה ואת מצלמת הסטילס, ואשתי מצדה, מלאת חששות לקראת צלילה אל הלא נודע… מתחם ההתארגנות, קצת בתוך הג׳ונגל, מסביר פנים ומכניס לאווירה. דבר ראשון הולכים לראות את נקודת הכניסה למים ולבצע תדריך מעמיק על כל הנחיות הבטיחות והשמירה על הסנוטה. שתי האטרקציות המרכזיות של הצלילה הן ״מופע האורות״ ותופעת ה- Halocline. הכל מוכן, נכנסים למים, מתחילים לרדת. המים קרים, בערך 21 מעלות (לא כל כך נורא), ומיד עם הכנסת הראש הראש, ניתן להתפעל מצלילות המים והאפקטים של האור. מתחילים להתקדם, האור מעט משתנה, מקבל קצת צורות שונות וגוונים שונים. עוברים בפתחים צרים יותר וצרים פחות, אבל לא משהו יותר מדיי מורכב. כל משך הצלילה רואים פתח, אפילו אם קטן, אך למרות זאת הפנסים דולקים כל הזמן. ממשיכים להתקדם, והנה הגענו- Halocline. כפי שכבר ציינתי, תופעה זו היא למעשה ערבוב בין מים מתוקים למים מלוחים. למעשה, בנקודה זו, שמתרחשת בכל סנוטה בעומק שונה (במקרה שלנו בעומק של כ- 12 מטרים), המים נהיים מטושטשים. לא מלוכלכים, מטושטשים. ניתן לראות את הצלילות של המים, אך יחד עם זאת, מרגישים שהראייה מטושטשת והאופק נראה לא ברור. בנוסף למה שרואות העיניים, ערבוב המים המתוקים הקרים עם מי האוקיינוס החמים, יוצא מים נעימים ואף חמים. במהלך הצלילה לאורך קו זה, ניתן לרדת מתחתיו (למים המלוחים החמים ולראות את ה- Halocline מעלינו, או לעלות מעליו ולראות אותו מתחתנו. זוהי בהחלט תופעה מרתקת ולטעמי מומלצת מאוד. בנוסף למה שהזכרתי עד כה, במהלך הצלילה ניתן לראות קבוצות של נטיפים, גדולים וקטנים, בכל מיני צורות. כמובן שצריך להיזהר מאוד לא לפגוע בהם, הרי הם שם כבר אלפי שנים ואנחנו לא רוצים להיות אלה שישברו אותם…

הצלילה נערכה קרוב לשעה. יצאנו כולנו עם חיוך על הפנים, אפילו אשתי שחששה בהתחלה, יצאה מלאת התלהבות ומוכנה לצלילה הבאה.

אחרי הפסקה קצרה לצורך החלפת ציוד והתרעננות, נכנסנו, מאותו מקום אך הפעם דרך פתח שונה לצלילה השנייה. המערה היא אותה מערה, אך כיוון שונה והצלילה נראית שונה לגמריי. בצלילה זו, בנוסף לכל הדברים שראינו בצלילה הקודמת, היו מלא נטיפים. קבוצות ענקיות של נטיפים, ממש כמו גינה מלאה בפרחים. בשלב מסויים בצלילה, הוצאנו את הראש לכיס אוויר, שם הסביר לנו המדריך על עץ גדול ועתיק שהשורש שלו מתחיל במים (אך לא נוגע באדמה) והצמרת שלו מחוץ למערה, כך שאנחנו רואים את השורשים והגזע בלבד. זה נראה ממש כמו סלע, אך זהו עץ. בהחלט היה מרשים, וזה גם נחמד להוציא את הראש לכיס אוויר ולחזור חזרה למטה.

גם צלילה זו ארכה כשעה, ממנה יצאנו מרוצים מאוד. לי היה ברור שאני צריך עוד לפחות 2 צלילות.

ליום הצלילות השני, יצאתי לבדי, אשתי נשארה בעיר. יצאנו המדריך, צוללת אמריקאית ואנוכי לדרך. לפנינו דרך לא קצרה לעבר סנוטה אנג׳ליטה. שמעתי הרבה על הסנוטה הזו. בעיקר שמעתי שקשה להגיע לשם, ושהיא מאוד מסתורית ומרתקת, ולכן הייתי חייב לבדוק את העניין. אז אכן, הדרך לשם ארוכה מפלאיה דל כרמן וארכה לנו כ- שעה ו- 45 דקות, כולל עצירה בטולום כדי לשלם לבעל הסנוטה דמי כניסה (כלול במחיר הצלילה). כשהגענו, ישר היה ניתן להבחין בקסם של המקום. מרגיש כמו שמורת טבע יפה בתוך הג׳ונגל, עם לגונה עגולה ויפה.

הסיפור של סנוטה אנג׳ליטה הוא כזה- צורתה היא עגולה, והיא יחסית פתוחה לשמיים. כאשר יש רוחות וגשמים, נופלת פסולת (ענפים, צמחים, עלים, ואולי גם קצת זבל) לתוך המים, עד שנוצרה, בעומק של כ- 32 מטרים, גבעונת קטנה של כל מה שנפל. הגזים שנפלטים מהפסולת, וכן השכבה המעורבת של המים המתוקים והמלוחים, יוצרים בעומק של כ- 28 מטרים, מעין ענן סמיך מאוד, שמלמעלה נראה כמו הקרקעית.

יוצאים לדרך. אחרי הליכה של כמאה מטרים, בשביל נוח, מגיעים לאזור המים. יש שתי אפשרויות כניסה, האחת בקפיצה מגובה של כ- 2 מטרים והשנייה דרך מדרגות. כמובן שקופצים. מתחילים להעמיק, בלי לשים לב, תוך זמן קצר, מגיעים ל״ענן״ פתאום לא רואים כלום. אני מנסה להסתכל במחשב הצלילה שלי, ובקושי מצליח לראות מה כתוב. לא אותו טשטוש כמו בצלילות הקודמות, אלא פשוט אובך סמיך מאוד. ואז מגיעים למטה, יורדים מתחת לענן ומגלים את התלולית. העומק כבר 39 מטרים, ואני, תרתי משמע, בעננים. בתחילת הצלילה הפסיקה לעבוד לי מצלמת הגופרו וזה היה קצת מתסכל, אבל בכל זאת אי אפשר לתאר את התופעה בתמונות ופשוט צריך להיות שם כדי להבין. עושים קצת ״משחקים״ עם הענן, עולים מעליו ויורדים למטה. לפעמים בתוך הענן מרגישים ורטיגו, חושבים שעולים למעלה אבל למעשה יורדים למטה. אין ספק שצריך בטחון וקור רוח בצלילה הזאת, ולכן היא לא מתאימה לכל אחד ולא כדאי לצלול שם אם לא בטוחים. הזכרתי את הגבעונת עם הפסולת. חשוב לציין שלמרות איך שזה נשמע, זה לא נראה מלוכלך. לא רואים קופסאות שימורים ועטיפות של מסטיק, אלא אפר, ועצים ובסך הכל זהו מראה יפה מאוד. עם זאת ניתן להריח ריח מסריח ולכן לא מומלץ לטעום מהמים שם. העניין המרכזי הצלילה הוא הענן ובגלל שהוא נמצא עמוק, לא ניתן לשהות שם זמן רב. מתחילים לעלות אט אט למעלה. כמובן שלא מוותרים על כניסה לפתח קטן שיש בדופן המערה וכן לראות את היופי המדהים של המערה הצלולה. אפשר ממש לראות מצד אחד לצד שני של הסנוטה. אחרי חניית בטיחות, יוצאים מהמים ולמשך 10 דקות רק שוכבים במים ונרגעים מהחוויה. מומלץ בחום לכל צולל שמרגיש בטוח! זוהי בהחלט חוויה בלתי נשכחת שלא ניתן לתאר במילים או בתמונות. לצערי לא אוכל לתת לכם קישור לסרטון שלי משום שהמצלמה, כפי שציינתי, הפסיקה לעבוד, אבל אם תחפשו באינטרנט תמצאו הרבה סרטונים שיתנו לכם מושג על התופעה.

לאחר הצלילה באנג׳ליטה, המשכנו לצלילה שנייה בסנוטה שנקראת- Temple of Doom. הסנוטה ממוקמת ממש קרוב לטולום. ללא ספק נכנסת לרשימת הסנוטות היפות שצללתי בהם. כבר ראשון הכניסה לסנוטה היא בדרך מיוחדת- קפיצה מגובה של כ 4 מטרים (אפשר לראות בתמונה). העלייה חזרה היא באמצעות סולם. למעשה, הצלילה כולה היא במעין מסלול סביב הפתח, כאשר לאורך כל הצלילה ניתן לראות את האור הירוק והמרתק שנכנס ממנו. האור הירוק נוצר כנראה כתוצאה מהעלים שעל העצים מחוץ לסנוטה ויוצאים מעין שרוול ירוק חזק וצלול. כדי שהצלילה תהיה מעניינת יותר, המדריך לקח אותנו מעט לפנים המערה, למעשה זהו אזור שאסור להיכנס אליו ללא הסמכה מיוחדת, אבל לא הרגיש מפחיד יותר מדיי, עדיין ראינו את היציאה לאורך כל הדרך. אמנם היו מעברים מעט יותר צרים, והיינו צריכים לשמור על איזון כמו שצריך, אבל מה שקורה שם בפנים זה פשוט עולם ומלואו, יופי בלתי נגמר של נטיפים, סלעים בצורות שונות ועוד. פשוט חדרים ענקיים וממש רואים שהמערה היא כמעט אינסופית.

לחובבי השנורקל, או למי שצולל ומתבאס על שותפו שאינו צולל, ניתן לעשות גם שנורקל, או סתם פיקניק ליד המים. רק צריך לקחת בחשבון שמחיר הכניסה לאתר הוא לכל אדם, גם אם אינו צולל.

לסיכום

לפני שמגיעים למקום כזה, כדאי לעשות קצת מחקר מקדים ולראות מה יותר מעניין אתכם. חבל להגיע עד לשם ובסוף להיגרר אחרי מדריך שלוקח אתכם לאן שנוח לו ולא לאין שהכי תהנו בהכרח. עם זאת, לא מציע להתקבע יותר מדיי ואם תראו למדריך שיש לכם מעט מושג, הוא כנראה לא ינסה לעבוד עליכם ובאמת יקח אתכם למקומות שווים. מכיוון שבכל סנוטה יש משהו מיוחד, ולרוב אין לנו זמן לצלול בכל הסנוטות שם, אני מציע לבחור בערך מה ברצונכם לראות ולנסות לגוון כמו שיותר כדי לחוות כמו שיותר.

חוויה מדהימה, לא הייתי מוותר עליה לעולם, ובטוח שגם אחזור לשם לבדוק מערות נוספות.

צלילות מהנות.

אתרים לחיפוש:

http://www.cavediving.com/where/mexico/index.htm

http://www.cenoteangelita.com

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של idanshkedy?

הפוסט הבא ›
ירח דבש- מקסיקו
ירח דבש- מקסיקו
מתוך הבלוג של idanshkedy
04-08-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של idanshkedy »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×