צפון איטליה - או - טיול בתוך גלויה

יום ראשון – מלפאסנה –ונציה
נחתנו בצוהורים לאחר טיסת אלעל לקחנו את הרכב (פזו508 סטיישן) מהחניון ונסענו לכיוון ונציה כאשר את שתי הלילות הבאים נעביר בעירה Quarto D'altino שליד ונציה.
היה אור ולכן החלטנו לרדת מהאוטוסטראדה ולבקר בעירה סרמיונה (Sirmione ) הדרומית לאגם גרדה.
כיוונו את הGPS ונסענו ממש עד המצודה – לא יכולנו להיכנס למצודה ולכן החננו את הרכב בחניון הצמוד.
עלינו מלא מדרגות עד החומות ומשם עוד מדרגות לנקודה הגבוהה במגדל השמירה. מעיף אבל הנוף הנשקף של האגם הלשון של העיר והעיר העתיקה שווים ביקור.
ירדנו למעטה אכלנו את הפיצה האשונה שלנו וטעמנו מהגלידה הראשונה שלנו.
משם המשכנו ל BORGHETTO הדרך רצופה מטעים של גפנים והכפר בורגטו או יותר נכון הרחוב על 5 בניניו מאוד ציוריים ומזמינים את הצלמים שבינינו לדפוק תמונה אחרי תמונה.
6 בערב ועוד נסיעה של שעתיים למלון. עלינו על האוטוסטראדה והגענו למלון שהתגלה כמציאה אמיתית. חדרים גדולים אמבטיות יפות וחניה חינם וכמובן קרוב מאוד לרכבת לונציה.
מכיוון שבאנו ביום ראשון בערב הכול כבר היה סגור ונאלצנו לאכול בעלות של 20 יורו במלון – לפחות טעים.
יום שני – ונציה
התעוררנו די מאוחר (טיסה – שינוי שעות – עייפות מאתמול) ירדנו לאכול וכמובן מה שהיה זה : נקניק- נקניק- גבנ"ץ מסוג כזה ואחר ועגבניות שרי (צריך להתרגל שאין ירקות).
לקחנו את זמני הנסיעות של הרכבת לונציה קנינו כרטיס בקבלה ותוך חצי שעה היינו בונציה. שם ירדנו עם עוד עשרות תיירים לעיר שאומרים שהיא אחת מהערים היפות בעולם.
ביציאה מהתחנה יש לפחות 5 עמדות שמוכרות כרטיסים יומיים לשייט באוניות האוטובוס - Vaporetto בנהרות העיר וגם לאיים ליד. קנינו כרטיס ל12 שעות.
הפלגנו למורנו והסתובבנו שם שעה התכנון היה להמשיך לבורנו אבל ההפלגה לא עשתה לנו טוב וחזרנו לונציה ל- Piazza San Marco בכיכר הראשית. שם עשינו סיור (בכיכר וברציף) ראינו את ה בזיליקה סן מרקו וארמון הדוג'ה (Palazzo Ducale) ומשם הלכנו ברגל לכיוון Piazzale Roma – לתחנת הרכבת דרך גשר הריאלטו (Rialto).
אם בכל עיר יש לאחר כל פניה ימינה ושמאלה שוב פניה ימינה בונציה לאחר כל פניה ימינה ושמאלה יש גשר. לא ספרתי אבל בדרך היו לפחות 80-100 גשרונים.
תפסנו את הרכב למלון הלכנו לאכול כמובן בפיצריה והלכנו לישון מוקדם יותר היום.
יום שלישי – צפונה
יצאנו מהמלון – קנינו בסופר צידה לדרך מלאנו דלק ויצאנו צפונה עד שנגמר הכביש והמיר –ועוד צפונה. עלינו על כביש 251P שהחל להיות צר ומפוטל אבל גם הנופים התחילו להיות יותר יפים – יותר ירוקים ואח"כ אפילו לבנים. כאן כבר הגענו בקושי ל40 קמ"ש גם בגלל היופי וגם בגלל הסיבובים.
בהתחלה עצרנו במצפור על הדרך לקפה ועוגה אבל לא רצינו להיפרד ממנו בגלל הנוף. משם המשכנו בכביש 563SP
ועברנו את הכפר Rocca Pietore לקניון סראיי סוטוגודה (Serai di Sottoguda). יש חניה ושילוט ממש קרובים אבל לצערנו הקניון היה סגור למטילים ולא נתנו לנו ללכת בו.
משם המשכנו בנסיעה עד הר המרמולדה ולסכר – לא היו שם רכבלים עובדים אבל הנוף היה משגע – שיחקנו כמובן גם בשלג שעוד יש איזור.
כביש מפוטל בעשרות סיבובים עשו לבנות מאחורה מחלת ים עד שהגענו למעבר סלה (2240מ) המפורסם שם עצרנו למנוחה וצילומים ב10 מעלות בחוץ.
התחלנו בירידות לכיוון אורטיזיי ((Ortisei ושלושת הכפרים הסמוכים לה כשעל הכביש הראשי היו חנויות עם עבודות עץ מהממות – עצרנו וקנינו מזכרות לילדים. מכיוון שהיה עוד אור המשכנו לכיוון בוליזאנו – באינפורמשין נתנו לנו חוברת עם מלונות ומחירים ואפילו התקשרו לשני מקומות בשבילנו. בחרנו במלון קצת מרוחק מהעיר ואחרי 9 ק"מ של עליות – הגענו למלון/ אכסניה מהממת.
לא רצינו לרדת לעיר לאכול ולכן תרגמו לנו את התפריט במלון – ושם אכלנו את ארוחת הערב.
יום רביעי – טיול בקניון
ירדנו מהמלון ונסענו לכיוון "עמק התפוחים" באזור TRENTO. החלטנו לנסוע דרך עוד מעבר הרים לכיוון העיר FONDO אך בדרך ראינו שלטים שהמעבר חסום. – פרסה ודרך האוטוסטראדה לעיר אחרת באותו איזור שם רצינו לעשות טיול בקניון ( טיול בין נקיקים – משהוא שראיתי באינטרנט בפרסומים איטלקיים). הגענו לעיר ROMALLO ב11:30 מצאנו בקושי את המשרד של הטיולים אבל אמרו לנו שמאוחר ( ב12:00 יוצאים להפסקה) וצריך לחזור אחר הצוהורים. כודם כל נרשמנו אך משם נסענו לFONDO שם צריך להיות טיול דומה לזה (צוהורים – הכול סגור גם שם). חזרנו – בדרך עצרנו לפיקניק באחת החורשות ובעירה עצמה עצרנו לקפה וגלידה עד שהגיע המדריכה.
נסענו אחרי המדריכה 10 דקות במכונית. החננו והתחלנו לטפס רגלית דרך שדות התפוחים שלהם (רק באוקטובר יש תפוחים). לאחר חצי שעת הליכה הגענו לקניון – היא פתחה את השער ובעזרת מסלול מיוחד שהם שמו על צד אחד של הקניון – צעדנו חבושים בקסדות בין שני קירות הקניון שנחצבו ע"י המים שזורמים ושוצפים מתחתינו – מקום מלהיב ומיוחד. עוד חצי שעת הליכה ביער והגענו אל המכוניות.
משם נסענו ל"מפלי ראבי" - באינפורמשין כיוונו אותנו איך להגיע ונסענו בכבישים בין בתים שבקושי המכונית עוברת בניהם ובכביש (שביל) ארוך וצר עד שהגענו לחניה. יצאנו מהמכונית והיה כל כך קפוא שהחלטנו לא ללכת שעה עד למפלים אלה הסתובבנו באזור החניה (בעונה יש אוטובוס שלוקח עד למפלים).
את הלילה בילינו במלון נחמד על הדרך ליד האינפורמשין שחוץ מאיתנו הייתה שם עוד משפחה אחת.
יום חמישי – בדרך לגרדה
בבוקר קמנו לארוחת בוקר כפרית משהוא - מעשה ידיה של אם המשפחה שיודעת לדבר רק איטלקית אבל הבינה מה רצינו. נסענו בדרך למפלי נרדיס כמובן שבדרך לשם היינו צרכים לעבור עוד מעבר הרים (הפעם רק בגובה של 1000 מטר). השמורה נמצאת בין שתי עיירות כך שהGPS קצת הסתבך – אבל בעזרתם של האינפורמישין הצלחנו להגיע לשמורה.
נכנסנו בשביל של השמורה ונוסעים ונוסעים עד שפתאום משום מקום שומעים רעש חזק של מים – מסתובבים ימינה ורואים את המפלים – באמת גבוהים ומרשימים. צילומים ולבית הקפה ממול לראות עם קפה ביד את הפלא.יש עוד מספר מפלים קטנים יותר בשמורה אבל אחרי עוד מפל אחד החלטנו להמשיך בדרך.
נסענו דרומה לכיוון אגם גרדה ופתאום מצד שמאל ראינו אגם בצבע טורקיז- ואי בקצהו – אגם טנו. המשכנו עד החניון הסכמנו שלפיקניק מספיקה שעה אחת ואת זה סמנו במדחן. 5 דקות ירידה במדרגות – ואנחנו באגם. הלכנו קצת מסביב מצאנו מקום לפיקניק ואכלנו שם.
המשכנו לאגם גרדה וממש לפני סוף הירידות הגענו למפלי ורונה – אין כתובת הם פשוט על הכביש. נכנסנו למערה של המפל – קצת קריר וזורם שם זרם חזק מאוד של המפל והכול מתמלא מים – נרטבנו קצת – משם עלינו דרך הגן הבוטני לתחילתו של המפל והתצתלמנו גם שם.
המשכנו מצידו המזרחי של האגם לכיוון מלצסינה (Malcesine)החננו את הרכב בחניה התת קרקעית ועלינו עםרכבלשמסתובב תוך כדי עליה להר באלדו (Monte Baldo).הרכבל מאוד גדול ולא מתנדנד כמעת – רכבל לפחדנים.
למעלה מרגישים כמו על פסגת העולם – מימין רכסים מושלגים למעטה את כל אגם גרדה ואת העירות המקיפות אותה ובאמצע את המשוגעים שקופצים עם מצנחי רחיפה. טילנו בהר חצי שעה וירדנו ברכבל.
היום הלכנו לאכול סטיקים – קצת יותר מסובך וקצת יותר יקר אבל כמה פיצות אפשר לאכול???
מה שלא מצאנו היום היה מקום לינה - עד חצות הסתובבנו בין בתי מלונות – כולם מלאים מתברר שישנה איזו חגיגה איטלקית גרמנית שבה המון מכוניות ספורט ישנות נוסעות מצפון איטליה לרומא – דווקא היום הם באגם.
בחצות וחצי מצאנו מקום לישון – קצת יקר אבל בשלב הזה כבר לא היה לנו אכפת.
יום שישי- נסיעה
קמנו יחסית מאוחר ולעיננו התגלה רק עכשיו היופי של המלון. נסענו לכיוון לימונה (Limone) לא נסענו על הכביש המקיף את האגם אלה עלינו לדרך נוף 38SP - הנסיעה יותר קשה וארוכה אבל הנוף שנשקף של האגם – יפה ומיוחד.
הגענו ללימונה - חנינו בחניונים העליונים וירדנו לטייל במזח. טיול של שעה במזח ובחניות הצמודות לו – שתית לימונדה (מיוחדת ומתוקה) ונסענו לכיוון האוטלט (Franciacorta Outlet Village) שכל כך מפרסמים אותו. לא צריך ללעלות על כביש האגרה עם נוסעים מהצד המערבי של גרדה – ממקום מסוים יש אפילו שילוט לאוטלט. לא נהננו בו – הוא יקר נורא ולא מעניין במיוחד – מתאים רק לעצירת ביניים.
מכיוון שכבר התחיל להיות מאוחר ונשאר לנו רק את מחר עוד לטייל החלטנו לוותר על אגם קומו ולנסוע ישירות דרך כבישי האגרה שעתים בערך לאגם מז'ורה ולעירה STRESA. חיפשנו שם מלון אבל הם היו יקרים ולכן יצאנו מהעיר ולאחר 6 ק"מ מצאנו בעירה אחרת מלון סביר . ארוחת ערב במסעדה בעירה ליד ולישון.
יום שביעי – הביתה
נסענו לSTRSA החננו את המכונית בחניון ליום שלם ושטנו לאי היפה ISOLA BELLA. כל חצי שעה בערך יוצאת אוניה ותוך 10 דקות כבר נחתנו באי.
נכנסנו לארמון ולגנים והסתובבנו שם יותר משעתיים. בחוץ יש שוק לתיירים ושם קנינו את המתנות לילדים.
חזרנו לSTRESAלהסתובב קצת ברחובות ולאכול ומשם לשדה התעופה- חצי שעה מחזירים את הרכב וטסים הביתה..... עד הטיול הבא

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רונןצבי?

לכל הפוסטים של רונןצבי »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×