צפון איטליה - טיול של 11 יום

האזור הצפוני של איטליה הוא בין היפים ביותר באירופה. הוא עמוס באגמים יפהפיים ועיירות מקסימות. בטיול של שבוע וקצת אפשר לחוות לא מעט מהאזור היפהפיה הזה, וכל זה באמצעות תחבורה ציבורית בלבד.
סיון מוראד
|
מפה
תמונה ראשית עבור: צפון איטליה - טיול של 11 יום
© איתמר ברק

יום מס' 1-2: סירמיונה וורונה

זהו הטיול שתכננתי עבורי ועבור בן זוגי כטיול אחרי צבא של שנינו. מכיוון ששנינו מתחת לגיל 23, חשבנו שלא ישתלם לנו לשכור רכב ולכן התבססנו על מעבר ממקום למקום בעזרת תחבורה ציבורית. יצאנו לטיול בתאריכים 21 בספטמבר עד ה-1 באוקטובר. נחתנו במילאנו בשדה התעופה מלפסנה. לקחנו אוטובוס לתחנת הרכבת המרכזית של מילאנו. בתחנת הרכבת היה קצת קשה להתמצא ולהבין, מכיוון שכמעט אף אחד שם לא דובר אנגלית והיה תור מאוד מאוד ארוך כדי להגיע לקבלה ולהזמין מהם כרטיסים. אני ממליצה למי שמסתמך על רכבת, ללמוד כמה מילים בסיסיות באיטלקית הקשורות לנסיעה ברכבת כמו רציף, קרון, כרטיס וכו'... עלינו על רכבת ממילאנו לדסנזאנו, אשר באזור אגם גרדה. בחמשת הלילות הראשונים ישנו במלון צנוע חמים ונעים של שלושה כוכבים בשם Hotel City. צוות המלון אדיב, החדר נחמד. המטרה שלנו היתה לא להתפרע עם הכסף על מלונות, כי התכנון מותאם שנהיה במלון למקלחת ולינה בלבד. הגענו למלון בצהריים. אחר הצהריים לקחנו את המעבורת המקומית לעיירה סירמיונה, עיירה נחמדה ונעימה. אנחנו התלהבנו במיוחד מגלידה בטעם "ביסקוטינו", שזה משהו בין עוגיות לביסקוויטים.

למחרת בבוקר יצאנו לאכול באחד מבתי הקפה הסמוכים למלון, זו ממש לא בעיה להתבסס על לינה בלי ארוחת בוקר באזור שקרוב לאגם. לקחנו רכבת מדסנזאנו לורונה. ורונה מקסימה ונעימה. טיילנו בכיכרות, בבית של יוליה מסביב לארנה. הלכנו ברגל 20 דקות לגן שנקרא גן ג'וסטי. די התאכזבנו מכיוון שהכניסה לגן עלתה שישה אירו והגן לא גדול במיוחד. גן נחמד ומטופח, אבל לא ממש שווה הליכה מורונה ושישה אירו. אחר הצהריים חזרנו ברכבת לדסנזאנו. הופתענו לגלות שבאיטליה יש זמן סייסטה, זמן שבו הם לא עובדים, בערך בין 14:00 ל-18:00 אי אפשר לאכול שום דבר חוץ מגלידה! בורונה לא הספקנו לאכול צהריים, מה שגרם לנו להיות מאוד מאוד רעבים עד שנגמרה הסייסטה ומסעדות החלו להפתח. הלכנו למסעדה מאוד מומלצת בשם Le Terrazze שנמצאת ברחוב via t.dal molin 47. שווה לשאול את האיטלקים איפה נמצא הרחוב הזה, הם יעזרו באדיבות והמסעדה שווה את הניסיון למצוא אותה.

לתחילת הכתבה

ימים 3-6: גרדהלנד, מלצ'סינה וונציה

היום השלישי הוקדש כולו לגרדהלנד. לקחנו רכבת לפיסקיירה ומשם יש אוטובוס חינמי לגרדהלנד. המקום קסום, שנינו חובבי פארקי שעשועים ולכן מאוד אהבנו להיות שם. יש מופע דולפינים בחמישה אירו נוספים והם פשוט מדהימים. המקום מעוצב בצורה מופלאה ומקסימה, המתקנים מספקים את האדרנלין. בערב ניסינו לאכול במסעדה קצת יקרה מאכלי ים והתאכזבנו: השרימפס שלהם מוגש בלי טיגון, בלי תיבלון, כלום! יבש ומר. הדג סלמון היה בלי טעם ובלי ריח, ואז החלטנו שבאיטליה נמשיך לאכול פיצות ופסטות.

למחרת לקחנו מעבורת של האגם לעיירה מלצ'סינה. השייט היה ארוך, אך הנוף לעיירות האגם מקסים. הגענו ולקחנו רכבל להר המונטה באלדו. עשינו מסלול של כשעתיים וחצי ואכלנו צהריים בפסגת ההר. הנוף מקסים, האוויר קריר ונקי, פשוט נפלא. חזרנו עם הרכבל למטה וטיילנו קצת במלצ'סינה. הגענו לקראת ערב לקסנזאנו וחזרנו לאכול ארוחת ערב בלה טראצה.

ביום החמישי לקחנו מעבורת של האגם לריבה דל גרדה. השייט מאוד מאוד ארוך, לקח בערך חמש שעות. הגענו בצהריים ולקחנו אוטובוס למפלי ורונה. שוב התאכזבנו, המפלים לא מרשימים במיוחד. זה יותר גן בוטני. הסתובבנו קצת בריבה והרגשנו שכבר מיצינו את עיירות האגם. חזרנו בערב לדסנזאנו.

למחרת בבוקר לקחנו את המזוודות ונסענו ברכבת למסטרה, העיר שנמצאת סמוך לונציה. לנו במלון Hotel Guidi, מלון שני כוכבים, אך הרגיש כמו לפחות 3 כוכבים. היה נעים, חדר מרווח, צוות הקבלה נעים ודובר אנגלית טובה. לקחנו אוטובוס של 10 דקות נסיעה לונציה. טיילנו ברגל המון בונציה והחלטנו לעשות כרטיס לאוטובוס הימי שלהם ל-24 שעות. כשהגענו לכיכר סאן מרקו, הקתדרלות כבר היו סגורות ואי אפשר היה להכנס אחרי 17:00 ולכן יכולנו ליהנות רק מהיופי מבחוץ. ונציה מקסימה.

לתחילת הכתבה

ימים 7-11: קורטינה, האגמים ומילאנו

את היום השביעי התחלנו בנסיעה ממסטרה לונציה רק לביקור באי מורנו. צפינו בנפח שעשה הדגמה לעבודתו. בצהריים שמנו פעמינו אל קורטינה שבדולומיטים. הדרך היתה אמורה להיות פשוטה - אוטובוס ישיר מונציה לקורטינה, אבל משום שהגענו אחרי עונת התיירות (אחרי ה-13 בספטמבר זו לא עונת תיירות מבחינתם), אז האוטובוס לא פעיל. היינו צריכים לקחת רכבת ממסטרה לקללזו ומשם אוטובוס לקורטינה. הגענו לקראת ערב למלון 3 כוכבים של משפחה מקומית בשם Villa Neve. היה נעים במלון חוץ מהעובדה שבעלי המקום לא ממש דוברים אנגלית ולא יכולנו להעזר בהם.

למחרת קמנו בבוקר מלאי כח לקראת טיולים בדולומיטים המדהימים. הנוף עוצר נשימה, האוויר צח, נקי, קריר ונעים. הגענו למרכז המידע לתיירים של קורטינה על מנת לבדוק אופציות לטיולים ושם גילינו לאכזבתנו שאין שום תחבורה ציבורית מקורטינה אחרי תקופת התיירות! מבחינתם אחרי ה-13 בספטמבר אין תחבורה ציבורית, אפשר לטייל רק עם רכב שכור. הכרנו שם אמריקאית שסמכה על אוטובוסים והיתה איתנו באותה בעיה והחלטנו ביחד לשכור רכב. טיפ חשוב שלא לקחנו בחשבון ויצר מצב שלא יכולנו לנהוג: צריך כבר בארץ לצרף איזה ספח לרישיון שלנו הישראלים כי הרישיון לא תופס באיטליה! לא יכולנו לנהוג ברכב ולכן רק האמריקאית נהגה. בנדיבותו של אמריקאי אחר שהכרנו שם, קיבלנו טיול מודרך מאדם בשם גארי שמטייל בדולומיטים כבר יותר מ-25 שנים. נסענו מקורטינה לכביש המכונה The Great Dolomites Road. היה פשוט קסום. הכל מסביב ירוק, כל הר נראה אחרת בצבע ובצורה, רוחות נעימות, בלי גשם, בלי ערפל, מזג האוויר ממש שיחק לטובתינו יחסית לסוף ספטמבר. באחד ההרים עלינו על רכבל וראינו נוף יפהפה. בערב אכלנו במסעדה נהדרת במיוחד ומאוד מומלצת בקורטינה בשם 5 Torri. האוכל נפלא ולא יקר והמלצרים אדיבים מאוד.

היום התשיעי הוקדש בעיקר לטיול לאגמים בדולומיטים, גם עם הרכב השכור. נסענו לאגם מיזורינה, משם לאגם לנדרו, אגם דוביאקו, אגם סיינט קטרינה וחזרה לקורטינה. האגמים כל כך צלולים ושקופים שאי אפשר לתאר במילים. הנופים מדברים בעד עצמם. הכי אהבנו את האגם בדוביאקו ואגם סיינט קטרינה. בערב אכלנו שוב ב-5 טורי, המסעדה המשובחת.

למחרת קמנו יחסית מאוחר ושמנו פעמינו אל מילאנו, שוב בתחבורה ציבורית. לקחנו את האוטובוס לקלאלזו ומשם רכבת למילאנו. כל הסיפור לקח איזה 5-6 שעות והגענו למלון רק לקראת ערב. המלון לא היה משהו בלשון המעטה... מלון 2 כוכבים שנקרא Hotel Chary, כנראה שאי אפשר לצפות ממלון זול במילאנו להיות טוב. יחד עם זאת, תוכלו למצוא שלל מלונות במילאנו, בדרגות שונות.

את בוקר היום האחרון לטיולנו התחלנו ברחובות שמסביב למלון והחלטנו שמכיוון שאנחנו במילאנו ונשאר המון כסף - עושים קצת קניות. הופתענו לגלות שיש במילאנו גם המון מותגים זולים יחסית. נסענו ברכבת התחתית במחיר של אירו אחד לדואומו. המבנה מרשים והסמטאות מסביב נחמדות, אך אין מה לעשות שם יותר מדי. בערב נסענו באוטובוס לשדה התעופה במלפסנה, חוזרים הביתה עייפים, מאוד מרוצים, ועם טעם חזק של עוד. הרגשנו שלא טעמנו מספיק מהדולומיטים והסכמנו שחייבים לחזור לשם מתישהו בחורף, אי אפשר למצות את הדולומיטים ב-2-3 ימים. את אגם גרדה, לעומת זאת, הרגשנו שחמישה ימים מלאים זה ממצה ואפשר אפילו היה לוותר על היום האחרון בריבה. כשמטיילים עם רכב זה אחרת ואולי כן כדאי לשקול טיולים בכמה עיירות מסביב לאגם, אך בטיול המבוסס על תחבורה ציבורית באגם גרדה ובמעבורות ניתן להסתפק ב2-3 עיירות, 3-4 ימים באגם ולהרגיש סיפוק מהמקום.

לתחילת הכתבה

טיפים

הגלידות באיטליה: כל יום אכלנו בין כדור ל-2 כדורים, וכן, זה בדיוק כמו שמספרים, גלידה נהדרת.

האיטלקים: היו לרוב מאוד אדיבים וחמים, כששאלנו שאלות תמיד ניסו לעזור, לרוב לא דיברו אנגלית ולכן ניסו להסביר באיטלקית ובעזרת שפת הגוף והידיים. בסך הכל, גם צוותי המלון וגם האיטלקים שהכרנו בשאר הטיול היו מאוד נעימים.

מזג האוויר היה נעים מאוד, לא היה גשם אפילו פעם אחת. רק בדולומיטים הזדקקנו ליותר שכבות ביגוד מחולצה קצרה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×