צפון יוון: פיליון + סלוניקי 2019

תמונה ראשית עבור: צפון יוון: פיליון + סלוניקי 2019 - תמונת קאבר

חצי האי פיליון וסלוניקי ספטמבר 2019

יום ראשון:

יצאנו עם טיסת ,Raynair לסלוניקי. טיסת אחה"צ והגעה לעיר בשעות הערב.

את הרכב שכרנו דרך Rentalcats, שמשווים בין כל חברות ההשכרה ונותנים את ההצעות הזולות ביותר. שכרנו רכב פזו 308 שהיה בדיוק מתאים לצרכים שלנו (2 מבוגרים + 2 מזוודות). כמובן ששכרנו רכב אוטומט בידיעה שמחכות לנו דרכים פתלתלות במהלך שהותנו בפיליון.

היות שהנחיתה היתה מאוחרת, דאגנו להזמין לנו לילה במלון שנמצא מרחק של כשעה ורבע נסיעה משדה התעופה לכיוון פיליון. המלון ממוקם למרגלות הר האולימפוס, ונמצא ממש בירידה מהכביש המהיר. נוח ביותר. כתובתו: Park Hotel, Katerini.

יום שני:

את הבוקר התחלנו בנסיעה של כשעתיים לכיוון המלון filokalia guesthouse שבו שהינו 4 לילות בכפר Portria שממוקם בצפון מערב פיליון. לאחר התארגנות זריזה, במלון ב – Portria נסענו לכיוון החופים הצפון מזרחיים של חצי האי. הנסיעה בחצי האי פיליון איטית מכיוון שהדרכים מאוד מפותלות, אולם הדרכים יפות והנסיעה היא חוויה מהנה ביותר.

נקודת עצירה ראשונה: חוף Agioi Saranta. אין לי מילים לתאר את היופי והשלווה. קודם כל הדרך היורדת לחוף מוגזמת ברמת השיפוע שלה, חד/ חד מאוד. הכביש הוא ללא מוצא ובסיומו מגיע לחנייה בחוף. החוף שנגלה לעינינו בסוף היה מדהים. חול ים לבן, מים בצבע טורקיז וצוקים משני הצדדים. פשוט מהמם. החוף היה כמעט ריק (אין ספק שזו העונה המומלצת לטיול מהבחינה הזו), המים היו קרירים ונעימים.

בחוף עצמו (וגם בשאר החופים באזור, כפי ששמנו לב בהמשך) ישנם תאים קטנים שמיועדים להחלפת בגדים, וכן מקלחות עם מים מתוקים. זה היה מעולה לנו, החלפנו לבגדי ים ובסיום הרחצה, לפני שעוברים ליעד הבא, מתקלחים ומחליפים לבגדים.

משם המשכנו בנסיעה קצרה לכיוון חוף ים נחמד נוסף, עם טיילת, טברנות ומלונות לצידו בשם Chorefto . הכביש עובר לאורך חוף הים ואנו חנינו צמוד לים, תפסנו לנו ספסל על הטיילת, השקפנו לים וקראנו ספר. תענוג רגוע!!

אחר הצהריים התחלנו לעלות בנסיעה לכיוון הכפר Zagora שם עצרנו לאכול בטברנה המדוברת של Niki , כל ההמלצות על המסעדה נכונות. מנות אותנטיות וטעימות, נוף מדהים מהמרפסת (לא לוותר ולשבת בחוץ, זה משנה את כל האווירה), ומחירים מצוינים. מנות מומלצות: פרחי קישואים ממולאים באורז, פרחי קישואים ממולאים גבינה ומטוגנים, תבשיל בשר.

יום שלישי:

לאחר ארוחת בוקר מצוינת במלון ב – Portria הכוללת מוצרים טריים, סלט יווני ומאפים וריבות מתוצרת ביתית של בעלת המקום, הקדשנו את היום כולו לצד המערבי של חצי האי:

התחלנו בעיירה Ano Lechonia. שתי אטרקציות עיקריות: האחת, רכבת הקיטור המפורסמת שנוסעת מהעיירה הזו ועד לעיירה Milies - אנחנו ויתרנו על זה. האטרקציה השנייה, בעיקר לנו הישראלים היא מפעל ייצור שמן זית מקומי שבבעלות נכדו של חסיד אומות העולם שהציל משפחה יהודית בזמן השואה. בתוך המפעל מתנוסס דגל ישראל גדול על הקיר, התעודה הרשמית שקיבל הסבא מיד ושם ואפילו פרוספקט בעברית שמספר את סיפור המשפחה היהודית שהוחבאה על ידי הסבא. בונוס - שמן הזית ממש טעים. ישנם שלושה סוגים, ניתן לטעום וכמובן לקנות. מפעל שמן הזית ממוקם ביציאה הצפונית מהעיירה בתוך תחנת דלק BP.

משם התחלנו לטפס במעלה ההר ובדרך עצרנו בשני כפרים: בכיכר המרכזית של כפר Agios Georgios לתצפית מקסימה על מפרץ פאגאסיטיקוס ובכיכר המרכזית שבכפר Milies. ב- Milies חיפשנו את המאפייה שידועה בלחם הזיתים שלה. ובכן, המאפייה נמצאת ממש בפאתי הכפר לכיוון דרום (לכיוון הירידה לחוף המערבי). בכל מקרה שימו בוייז Korbas Bakery Milies 370 10. היה שווה את החיפוש. לחם הזיתים היה מצוין. לא עמדנו בפיתוי, יש שם כל כך הרבה מיני מאפה וקישים. קנינו גם חתיכה של פאי פטריות - מעולה. אפשר לשבת מחוץ למאפייה, יש ספסלים מוצלים עם נוף למפרץ.

משם ירדנו לכיוון עיירה חמודה בשם Afissos והתמקמנו בחוף הים על שתי מיטות ושמשייה.

חזרנו לחדר לקראת ערב, התארגנו ויצאנו לאכול במסעדה מקומית. 2 דקות הליכה מהמלון. המסעדה מומלצת ביותר, מנות מקומיות, זולות וטעימות מאוד, קבלת פנים לבבית. המסעדה נקראת Pilion Flavors וכתובתה eo volou portarias 29, Portaria

יום רביעי:

בשעות הבוקר החלטנו לעשות את "שביל הקנטאורים" - Centaur's Path. מדובר על מסלול נינוח וקליל של 1.5 ק"מ. שיוצא ממש ממרכז הכפר Portaria. המסלול כולו מוצל ועובר בתוך יער עצי דולב. מטפסים וחוצים גשרים מעל זרם הנחל שעובר בסמיכות לכל אורך המסלול. בסוף מגיעים את הנביעה של המעיין. ומשם חוזרים חזרה לנקודת המוצא.

בהמשך היום ביקרנו בכפר Makrinitsa. הכפר נמצא 2 ק"מ צפונית לפורטריה. אין כניסת רכבים לכפר ולכן חונים בחניון בכניסה אליו. שוב יתרון לטיול בספטמבר, אין בעיית חנייה! טיילנו בכפר לאורך הרחוב המרכזי, המון חנויות מזכרות, צמחי תבלין שונים, נוף מדהים למפרץ ולעיר וולוס. מגיעים עד לכיכר המרכזית שבמרכזה, כמובן, יש עצי דולב עתיקים. כפר מקסים, אחד היפים שראינו פה באזור.

בשעות אחה"צ עשינו קורס בישול שאותו הזמנו מראש אצל krista Pilion Gastronomy. הקורס מומלץ מאוד בטיפים רבים באתר למטייל. גם אנחנו ממליצים בחום על החוויה. בחרנו מראש את התפריט אותו נרצה לבשל. הגענו למקום בשעות אחה"צ. ליקטנו בעצמנו את הירקות האורגניים מהם נבשל. אספנו ביצים, גם הן אורגניות, והתחלנו בבישולים. על העבודה, ניצחו שני שפים מהמסעדה Krista שממוקמת במרכז פורטריה (יש להם גם מלון שם).כל התהליך היה חוויתי ביותר. את העבודה ליווינו בשתיית יין ובירות. גם משקה קר חיכה לנו. האוכל היה מצוין ובשפע. אפילו קיבלנו קצת "שאריות" הביתה. אתר של החווה: Karaiskos Farm - Kritsa Gastronomy

יום חמישי:

הצד המזרחי-דרומי של חצי האי.

החלטנו לתור אחר חופים תוך כדי נסיעה דרומה על הצד המזרחי.

רצינו להתחיל עם חוףpapa nero , אולם ה – GPS מביא (לא רק אותנו) למיקום אחר. לבסוף, הגענו לחוף agio ioaninis שם חנינו, ועברנו לחוףpapa nero בהליכה של כמה דקות בטיילת לאורך החוף דרך גשר הולכי רגל. החלטנו שלא להיכנס למים והמשכנו לכיווןDamouchari .

ב - Damouchari ירדנו עם הרכב ממש עד לכפר ולחוף. מכיוון שלא הייתה שם חנייה מסודרת (כנראה שניתן להשאיר את הרכב כמה מאות מטרים למעלה ולהגיע בהליכה אבל אנחנו ראינו את החניה המסודרת רק בדרך חזרה כשעלינו מהכפר), החנינו את הרכב לצד הכביש וקפצנו לגיחה קטנה לכפר לכיוון מעגן הסירות ולכיוון חוף הרחצה. הכפר עצמו מקסים וקטן, וההליכה ברחוב הראשי ממש נותנת תחושה של כפר יווני מסורתי. גם חוף הים היה מקסים. אין ספק שאם היינו חונים במקום מוצלח יותר היינו נשארים עוד בכפר.

מדמוחירי עלינו לכיוון Tsagarada חנינו את הרכב סמוך לכיכר המרכזית של העיר וירדנו לכיוון עץ הדולב המפורסם (עץ עתיק בן 1000 שנה) שהיה בהחלט מרשים. הכיכר עצמה מקסימה ויש גם כנסייה שמוסיפה לאווירה. ישבנו לנו תחת הדולב העצום ושתינו קפה בכיף...

המשכנו בנסיעה דרומה לכיוון חוף Fakistra המקומיים טוענים שהוא אחד היפים באזור. בחוף עצמו אין מציל או תאי החלפת בגדים. הוא משמש בעיקר מקומיים. חנינו בראש הצוק ממנו יורדים אל החוף. כבר ממעלה הצוק, מבט ותצפית על החוף מסבירים למה המקומיים כל כך אוהבים אותו. מי טורקיז ומפרץ קטן שסגור מהים, מקסים. הבעיה הייתה ,מבחינתי, הירידה התלולה באופן מוגזם לחוף. אמנם ישנה דרך מרוצפת אבנים, אבל הירידה התלולה הייתה כל כך קשה מבחינתי שבאמצע הדרך החלטנו שלא נרד עד הסוף. עצרנו בנקודת תצפית לכיוון החוף, הצטלמנו והתחלנו לעלות חזרה לרכב. וזאת הייתה עלייה....אמא'לה. כל הכבוד למקומיים (ובכלל לשאר האנשים) שעושים כזה טרק על מנת להגיע לחוף.

5910ca127b1685c83fff2360844ca39f.jpg?l=8

המשכנו דרומה לחוף שנחשב לאחד מהיפים בעולם - Mylopotamos וואוו כמה שהוא יפה. החנייה שבראש הצוק הייתה כמעט ריקה (יתרונות ספטמבר כמו שציינתי). גם פה יורדים לחוף, אבל מדובר על מדרגות של ממש והירידה ממש לא רצינית. שווה בכל מחיר. החוף מקסים. ישנם תאי החלפת בגדים. החוף מיוחד במינו, תצורת הסלעים המיוחדת יוצרת מעברים סלעיים וביניהם רצועה של שני חופים עם מי טורקיז צלולים וכל אלה טובלים בתוך הנוף הכל כך ירוק המאפיין את חצי האי פיליון.

198ec0fdd8f89f11656183bd37251a2c.jpg?l=8

ניתן לרדת/לעלות לחוף בשתי דרכים. אחת יוצאת משמאל לחניה והשנייה דרך המסעדה. אחרי רחיצה נעימה בים ושוטטות קלה בחוף, עלינו חזרה לכיוון החנייה. בסוף החניון, על המצוק ישנה מסעדת דגים ופירות ים מצוינת. ישבנו, אכלנו דג מצוין ונהנו מאוד (את הדגים נותנים לבחור מתוך המבחר שהוציא הדייג באותו בוקר כך שהתפריט דינאמי). השירות היה נפלא והמחירים הוגנים. שם המסעדה Aggelika fish tavern . שבעים ונינוחים עשינו את הדרך חזרה לפורטריה. כשעה ועשר דקות נסיעה.

יום שישי:

היום עוזבים את חצי האי פיליון ונוסעים לכיוון סלוניקי. את הרכב צריך להחזיר רק בערב ולכן ניצלנו את זה לטובת טיול קצרצר במרחק שעה וחצי נסיעה מסלוניקי לכיוון מפלי Edessa. המפלים נמצאים בתוך העיירה שזהו גם שמה. חנינו בחנייה שמעל המפלים וירדנו למפל הגדול ולאחריו למפל השני הרחב יותר. למרות המלצות להמשיך לרדת בעקבות מפלים נוספים, לא ניתן לרדת. כפי הנראה המים נשאבים בנקודה הזו ואין כמעט זרימה למטה. טיפסנו חזרה את כל 213 המדרגות!!! קצת מאמץ אבל היה ממש שווה. המפלים יפים ומרשימים ומדהים לחשוב שכל הזרימה האדירה הזו מתקיימת בתוך העיר. עשינו אתנחתא קצרה בתוך העיר אדסה ואכלנו את הגירוס (gyros) המקומי שזה בעצם שווארמה עם יוגורט. טעים ממש. עזבנו את העיירה ונסענו לכיוון המלון שלנו בסלוניקי.

המלון The Caravan ממוקם במקום מאוד מרכזי בעיר. מרחק הליכה למקומות הפופולאריים. קרוב לרחוב ראשי ממנו יש שפע של תחבורה ציבורית. המלון עצמו מקסים. מדובר על מבנה ישן שעבר שיפוץ רציני. מבחוץ ישן מבפנים מודרני. אווירה צעירה ונעימה, מעלית, חדרים מקסימים ומעוצבים להפליא וארוחת בוקר פשוט מצוינת. בקיצור.... מומלץ ביותר. לא יקר בכלל.

פרקנו את הציוד במלון, התארגנו בזריזות ונסענו להחזיר את הרכב בשדה התעופה. משדה התעופה חזרה לעיר לקחנו אוטובוס X1 בעלות של 2 יורו לאדם עד למרכז העיר. ירדנו סמוך לרובע Ladadika, שהוא רובע הבילויים והמסעדות. בשעות הערב האזור שוקק אדם ואווירה נעימה.

בהמלצתה של אחת מהעובדות במלון, התיישבנו במסעדה ברובע בשם Full Tou Meze. המסעדה עמוסה בערב (ייתכן גם בגלל שמדובר בסופ"ש), השירות קצת איטי אבל האוכל היה טעים מאוד ולא יקר.

יום שבת:

הבוקר הזמנו מראש סיור דרך Explore Free Tour במרכז העיר, בחלק התחתי שלה. סיור שכלל את האספקט היהודי של העיר. הסיור התחיל בשעה 10. את הסיור העביר יאניס, בחור מקומי עם אנגלית טובה. הסיור ארך כשעתיים וחצי, וכלל ביקור בנקודות העיקריות בעיר התחתית, תוך שימת דגש על ההיסטוריה היהודית הכה מורכבת בעיר.

בסוף הסיור סיירנו קצת בשוק המקומי שסגור בימי ראשון. בשעות הצהריים המאוחרות, ישבנו בכיכר אריסטוטולוס ואכלנו gyros (מאכל אופייני ביוון ובתורכיה), שהוא בעצם שווארמה עם יוגורט ותוספות.

לקראת ערב, הלכנו לחדר, נחנו קצת ויצאנו לארוחת ערב במסעדת Rouga, שממוקמת מספר דקות הליכה מהמלון. על המסעדה קיבלנו המלצות ממקורות שונים. רצוי להזמין מקום מראש, ערב קודם, בעיקר אם מדובר בסופ"ש. המסעדה ממוקמת בסמטה קטנה ויפה, השולחנות מפוזרים על הרחוב. במסעדה יש מידי ערב, בשעה 21:00, מוזיקה חיה ושירה יוונית, עם בוזוקי וזמרת. האוכל היה נפלא, השירות מצוין, האווירה נהדרת והמחיר מצחיק.

יום ראשון:

התחלנו את הבוקר בהליכה לנמל, לטיילת של רחוב Niki, ושוטטות ברחובות המרכזיים ששופעים חנויות מותגים, רחובות Tsimiski ו- Mitropoleos. מי שמחפש קניות, הכל זול פה בהשוואה לארץ. כדאי. המשכנו בהליכה עד למגדל הלבן. החלטנו לוותר על כניסה למוזיאון להיסטוריה הביזנטית שקיים בתוך המגדל, למרות שהבנו שיש תצפית יפה מגג המבנה. ישבנו באחד מבתי הקפה על מנת לנסות את המשקה שמאוד פופולארי ביוון, Frappe. אנחנו פחות אהבנו אבל כדאי לנסות.

בשעות הצהריים קיבלנו הודעה מפתיעה, שהסיור הנוסף שהזמנו דרך Explore Free Tour, לשעות אחה"צ בעיר העילית, בוטל. כפי הנראה בוטל עקב מיעוט משתתפים. התעצבנו ממש.

עשינו חיפוש מהיר באינטרנט, וראינו שמתקיים סיור דומה על ידי Thessaloniki walking free tour. הסיור מועבר על ידי בחור בשם יורגוס (ג'ורג' באנגלית).

יורגוס מכיר כל פינה וסמטה בעיר. הסיור במגמת עלייה. הטיפוס איטי ולא מתיש כלל. הליכה בסמטאות העיר העתיקה, עם הרבה עצירות, סיפורים ומידע שיש ליורגוס בשפע. באחת העצירות, אפילו הפתיע וניגן ושר לנו בבוזוקי. לקראת השקיעה הגענו לנקודה הגבוהה בעיר. חומות העיר העתיקה שעדיין נותרו עומדים והטירה. תצפית מהממת על העיר כולה. היה מקסים. מהנה ממש. מומלץ בחום. אין ספק שהרווחנו בגדול מהביטול של free tour. מסתבר שיורגוס גם עושה סיורים בשעות הבוקר בעיר התחתית. למרות שלא היינו בסיור הזה, אין לנו ספק שהוא בטח היה מוצלח יותר מזה שאנחנו עשינו.

בסוף הסיור, החלטנו לרדת רגלית לכיוון רובע Ladadika, הליכה של כ- 45 דקות. שם התיישבנו במסעדה בשם Loupino. האוכל היה מצוין, מוזיקה מקומית נעימה ומחירים זולים. מומלץ.

יום שני:

צ'ק אאוט מהמלון. הזמינו לנו מונית לשדה התעופה בעלות של 20 יורו. שדה התעופה קטן. שעה וחצי לפני המראה מספיקות בהחלט.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של ניצן גלפז?

‹ הפוסט הקודם
טנריף - פברואר 2019
טנריף - פברואר 2019
מתוך הבלוג של ניצן גלפז
12-03-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של ניצן גלפז »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×