קווקז - ממשיכים את הטיול בארמניה

מנזרים מקסימים הטובלים בצמחייה ירוקה, כפרים קטנים ונידחים בצידי הדרך לצד ערים מערביות, מקומיים מסבירי פנים וחתונות ענק (כן כן!), את כל אלה וכמובן עוד חוויות רבות ונוספות, תוכלו למצוא בטיול בארמניה. טיול שהתחיל באזרביג`אן, ממשיך אל ארמניה היפה.
אופיר גלזר
|
תמונה ראשית עבור: קווקז - ממשיכים את הטיול בארמניה

מגיעים אל הכפר ואנק ומנזר גנדזאסר

בוקר שימשי קידם את פנינו. עוד אנחנו פוקחים עיניים, שומר המלון כבר עמד בפתח הדלת לדרוש את הכסף עבור הלילה שרק הסתיים. אחרי כביסה ידנית קצרה, יצאנו לכיוון התחנה המרכזית של סטפנקרט, על מנת לתפוס מרשרוטקה לכיוון ואנק (Vank). באזור צפון מערב קרבך, ליד הגבול עם אזרביג`אן, קיימים מספר מנזרים, ממוקמים בנוף נקי ומרהיב של עצים בצבעים שונים, מוקפים הרים ובוואדיות זורמים נחלים נקיים. ללא ספק שינוי מרענן לעומת הזוהמה של אתרי הטבע בארמניה וגאורגיה

חשבנו לתומנו שנוכל להגיע בקלות מהכפר Vank ל-Dadivank, אותה שרשרת מבנים ומנזרים, הטובלים בצמחייה ירוקה, אולי המקום המקסים ביותר בקרבך. הסיפורים רק הפליגו בשבח המקום, כשחלק מהמבנים במצב יותר טוב מאחרים, כשהם מלווים אותנו בהמשך לדרך המרהיבה המובילה למקום. הגענו קצת לפני 9 בבוקר, אבל המרשרוטקה היתה מלאה לחלוטין ועוד לפני שהספקנו להבין מה קורה, היא כבר יצאה לדרך. 

מוקפים בכמה אנשים שלא ממש עושה רושם שמבינים מה אנחנו רוצים ושום הבנה לאותיות לועזיות, העניינים נראו רחוקים יותר ממה שתכננו. לצידנו נותרו שלושה צעירים שגם הם נשארו, לא עלו על המרשרוטקה וחיפשו בכל זאת דרך להגיע לכפר. לשמחתנו, אחד מהם דיבר אנגלית שבורה לחלוטין, שבאותו הרגע נראתה לפחות כמו זאת של מומחה לבלשנות והרגשנו שלא ממש צריך יותר מהמילים הבסיסיות. מכיוון שלכולנו היתה אותה מטרה, שמחנו להצטרף אליהם למונית ולהתחלק איתם בסכום כולל של 1200 דראם. כך מצאנו עצמנו ביום יפהפה, נוסעים בכבישים מצוינים לאורך יערות עמוסי עצים, כל אחד בצבעי שלכת שונים, לאורך גבעות והרים, טבע פראי לחלוטין.  

לאחר 40 דקות הגענו לאחד המראות הסוריאליסטיים של כל הטיול – הכפר Vank. בכפר הקטן, למרגלות מנזר גנדזאסר (Gandzasar), התלוי על ההר שלמעלה, נבנתה בריכת מים מודרנית עם עשרות כסאות פלסטיק סביבה, מסעדת טיטאניק בומבסטית אחת שחולשת מעל הקומפלקס הזה ומחביאה בחובה אקווריום ענקי. כל כך שונה וקיצוני ביחס לנוף שנשקף מסביב ולכפרים העניים המנקדים אותו. רצינו לשאול את אותו בחור צעיר, שדובר אנגלית, על הגעה מ-Vank ל-Dadivank וכך התחלנו להכיר את הנפשות הפועלות. שלושת הצעירים הם חברים מאוניברסיטת סטפנקרט, בפקולטה לרפואת שיניים – בהחלט מעודד לדעת, במיוחד לאור מצב השיניים המחריד לכל אורך הקווקז. כרגע הם בשלוחת אוניברסיטת ירוואן בסטפנקרט, אולם מהשנה הבאה הם יעברו לעיר הגדולה וימשיכו את הלימודים שם.  

למרות לימודי הרפואה, רק טיקו הוא זה שיכולנו לתקשר איתו באנגלית, בעוד אבו והובו השתמשו בעיקר בתנועות ידיים ושירותי תרגום של הדובר היחיד. לאחר היכרות קצרה, נחשפנו להערצה העיוורת של השלישייה – להצטלם עם האטרקציה המרכזית (אנחנו) עשרות, אם לא מאות תמונות, בכל מצב אפשרי, כאשר הרקע או הקומבינציה אלה הדברים היחידים שמשתנים: פעם אחת אבו והובו ופרנססקו ואני על רקע האקווריום הענק במסעדת טיטאניק, פעם אחרת טיקו ואבו והובו ופרנססקו על רקע הכפר ופעם אחרת כולנו על רקע הקיוסק המקומי. וככה הצטרפנו לשלישייה בטיפוס למנזר Gandzasar, כאשר אנחנו עוצרים כל כמה שניות לסדרת צילומים חושפי חיוכים. הצטיידנו במעט אוכל ושתייה שהם התעקשו לשלם עליהם, ויצאנו לדרך. הטיפוס היה נעים ואיפשר לנו לדעת קצת יותר על חבל הארץ המיוחד הזה. כשהסתיימה הדרך, נשקף נוף צלול ויפה של גבעות מוריקות, כרי דשא גדולים ויערות צפופים. לטיפוס הצטרף אלינו כלב חמוד שזכה לכינוי "קרבך טלקום", על שם חברת הטלפונים המקומית (שלא הוכיחה את עצמה בשום שיחת טלפון מחוץ לארמניה), שתחנות הממסר שלה עיטרו את פסגת ההר. 

לתחילת הכתבה

ממשיכים אל סטפנקרט ואל החתונה הגדולה

אחרי ארוחה קצרה וצילומים אין ספור, ירדנו חזרה לכפר. בכפר אכלנו ארוחת צהריים מאולתרת ותפסנו מרשרוטקה חזרה (ב-15:00) לסטפנקרט. בסטפנקרט נפרדנו מאבו והובו והמשכנו עם טיקו, שסיפר לנו שהוא גר בעיר בבית סבתו. ישבנו בבית קפה עם מיץ רימונים ומשם המשכנו לאצטדיון המרכזי, שנמצא למרגלות בניין הפרלמנט. אי אפשר היה שלא להבחין בניגוד בין העיר המנומנמת לתכונה הרבה של בעלי מקצוע, ציוד כבד, חיילים ופועלים שהפכו את כל האזור לכוורת אנושית עסוקה.

טיקו עזר לנו לפתור את התעלומה, שהתרחשה באצטדיון ובאותה הזדמנות את שלטי הפרסומת המוזרים, שעיטרו את רחובות העיר, מציגים כלה בשמלה לבנה על זרועותיו של חתן מחייך: בעוד יומיים, עומדת להתקיים בעיר חתונת הענק הגדולה בעולם – 700 חתנים מצד אחד של כר הדשא, ומולם 700 כלות בצידו השני, הולכים לפצוח בטקס מרשים במיוחד במעמד נשיא קרבך ונציגים מספר השיאים של גינס, שיכריזו על השיא החדש. 

ההכנות הקדחתיות כללו צחצוח ומירוק האצטדיון על ידי קבוצת חיילים מקומיים משועממים, שתילת דשא, התקנת זרקורים ועבודות בניין אחרות. עשרות, אם לא מאות אנשים עבדו בשקט מופתי, מפעילים ציוד כבד, טרקטורים, משאיות ומעל הכל ניצח מנהל האירוע. הטקס היה שיחת היום בעיר ותפס כותרות גם במהדורות החדשות. ירדנו לאצטדיון ושם סיירנו, לאורך המושבים המצוחצחים, לוחצים על כפתור המצלמה בהתאם להוראותיו של טיקו. 

נפרדנו מטיקו ותפסנו מונית חזרה למלון, לא לפני שהבטחנו לטיקו להתקשר אליו כשנחזור לירוואן. במלון החלפנו במהירות בגדים ויצאנו לסיור בשדות סביב המלון. הטבע בקרבך מדהים, אין הרבה כבישים והניקיון מפתיע. טיילנו בנינוחות בשעת צהריים מאוחרת, לצד פרות משוטטות, גבעות, קוצים ופרחים, כאשר לפתע מצאנו עצמנו בתוך בסיס צבא ארמני, בגלל שלא היה ממש שער כניסה. החלטנו שלא להיכנס לעומק המאבק בקרבך ועשינו אחורה פנה. חזרנו למלון ויצאנו למסעדת "פלמינגו". נהננו מפיצות טעימות ושיחזרנו את מאורעות היום העמוס. ב-1 בלילה, קצת אחרי שנרדמנו, נשמעו דפיקות חזקות על הדלת – שעה מוזרה לדרישה לתשלום. 

לתחילת הכתבה

ממשיכים אל העיר גוריס ואל הכפר טטב

למחרת התעוררנו לעוד בוקר כחול ובהיר ושמנו פעמינו מזרחה, חזרה לכיוון ארמניה, דרך הכביש היחיד המחבר את המובלעת עם מדינת האם. על הדרך, קצת לפני ביקורת הגבולות, מצד ימין ניתן לראות כפר מעניין, Lacyn שמו, בו מערות מגיחות מתוך סלעים פזורים במרחב. "לא נורא, זה לפעם הבאה", חשבתי. במרשרוטקה של 10 בבוקר לכיוון ירוואן היו, מלבדנו, גם איש צבא במדים ונעלי עור אלגנטיות שהיוו צירוף מוזר, וגם כמה אנשים שהתעקשו לדבר איתנו בארמנית למרות שלא הבנו כלום. 

היעד שלנו היה העיר גוריס (Goris), עיירה הממוקמת בעמק רחב, כשעמודים וולקניים ניצבים כמו חניתות מחודדות בגבעה ממול. העיירה המנומנמת הציגה רחובות נעימים ושקטים, מעוטרי עצים, כאשר הלכנו מתחנת הדלק שעל הכביש הראשי למרכזה. זאת נקודת עצירה מתאימה בין קרבך לירוואן, כאשר מכאן ניתן להגיע גם למנזר Tatev, דרך גשר השטן ועמק Vorotan. עד שהגענו למרכז עוד נעננו לקריאה מתלהבת של חבורת נשים ששמחו להראות לנו מאיזה צד אופים את הלוואש – הלחם המקומי. שמנו פעמינו לאכסניה של Lyova, שם פגשנו זוג ישראלים, שאיתם טיילנו למנזר Tatev במונית, אותו מנזר הלקוח כאילו מאגדה וניצב מעל לעמק פורח שנחל זורם במרכזו. 

בדרך המטפסת, עצרנו מספר דקות להתרשם מבריכה יפהפיה, חצי טבעית, עם מים כחולים בגשר השטן ובנחל שזורם בין סלעי הענק במקום. השם הוענק על ידי המקומיים בעקבות אמונה שדרכם של כפריים שברחו ל-Tatev נחסמה על ידי הנהר הגדול ואך לפני שהפולשים תקפו, אבן ענקית שהידרדרה יצרה את הגשר וכך ניצלו חיי האנשים. 

לאחר העצירה המשיכה המונית בטיפוס עד שהגיעה לכפר טטב (Tatev). שם ראינו מנזר, שצופה לנוף הדרמטי של עמק עם נחל במרכזו, נוף נפלא כמו שרק בקווקז יודעים בדיוק היכן למקם את הכנסיות והמנזרים בו. מסביב היתה הרבה צמחייה, עצים, ירוק ומיוער. לאחר שעה של עצירה ותצפית יפה, חזרנו חזרה עם המונית למטה. משם המשכנו לטיול רגלי לאותם "קפדוקונים" – עמודים זקופים, מרהיבים עם מערות בקרבם, שמשקיפים על העיר מצידו השני של הנהר. פרנססקו, במיומנות של עז הרים ממוצעת, קיפץ בין הסלעים מבלי לדרדר גרם אחד של אבנים למטה, ואילו לי זה לקח קצת יותר זמן. מלמעלה נגלה לפנינו העמק במלוא תפארתו, כאשר נוף ירוק-חום סובב אותנו ב-360 מעלות. 

בצדה השני של הגבעה אפשר היה לראות כמה בתים פזורים בין כל הירק שהקיף את האזור. ירדנו חזרה לכיוון הנהר הזורם במרכזו של העמק, כאשר מאחד הבתים נגלו מבטים של כמה ילדים. עוד אנחנו צועדים לאורכו של השביל, רץ בהתלהבות לכיווננו אחד הילדים וסימן לנו להיכנס לבית. כשנכנסנו, השמחה היתה גדולה. הילדים הקיפו אותנו במבטים סקרניים ומייד הגיעו המבוגרים – ההורים וההורים של ההורים, והושיבו אותנו ליד השולחן הבודד במרפסת שצופה לעמק. מייד נערמו ונפרסו לפנינו גבינה, לחם מעשה בית, עשבים ירוקים, תפוחים עם טעם של פעם, ריבה ביתית מתוקה וצבעונית, קפה ועוד. עם רוסית שבורה החלפנו חוויות ולקראת שקיעה הודנו להם על האירוח הנפלא. חזרנו חזרה לאכסניה ומשם יצאנו עם הישראלים שפגשנו לארוחת ערב. 

לתחילת הכתבה
 

יעדי הכתבה

כתבות נוספות עבורך

תגובות על הכתבה

הזמנת חופשה לירבן

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×