קוסטה ריקה - שכבות של ירוק

הארץ השלישית בטיול שלי במרכז אמריקה היתה קוסטה ריקה. נהניתי מאוד- קוסטה ריקה היא טרקים ואטרקציות- טבע נטו.

עידו גרינגרד
תמונה ראשית עבור: קוסטה ריקה -  שכבות של ירוק - תמונת קאבר

בכתבה זו:

הקדמה

הארץ השלישית בטיול שלי במרכז אמריקה היתה קוסטה ריקה. כשהייתי במכסיקו, חשבתי שעדיף לטייל בגוואטמלה במקום, משום שהיא יותר אותנטית ופחות מתויירת ורבים שמגיעים מדרום אמריקה כבר אומרים שאין משהו לקוסטה ריקה לחדש. אך רבים מאוד נהנו ממנה. וגם אני נהניתי מאוד למרות שבשלב מסוים נמאס לי. קוסטה ריקה היא טבע נטו, טרקים ואטרקציות. יש בה המון זנים נכחדים ומודעות רבה לאיכות הסביבה. התרבות שלה די משעממת ומלבד מוזיאון השיש, בבירה סן חוזה, לא מצאתי בה עניין.

לתחילת הכתבה

סן חוזה

נחתתי בקוסטה ריקה ולקחתי מונית ב10$ (מחיר קבוע) לעיר, ישר למכבסה של פטרישיה, מחנה המוצ`ילרים הישראלים בקוסטה ריקה, מתחת למלון המוזנח אימפריל. סן חוזה, היא לדעתי העיר הכי מכוערת שראיתי בחיים. הבניינים חסרי האופי שלה, הצפיפות והמדרכות הגבוהות עם תעלות ניקוז עמוקות לא שיפרו את המצב. יש בה 2 נקודות חן בלבד, המדרחוב הארוך בשדרה הראשית. ואזור הלילה El Pueblo שמעוצב כמו כפר קטן דוגמת האי היווני איוס. חוץ מזה, בורחים ממנה כמה שיותר מהר והיא רק משמשת בסיס בין הטיול במזרח קוסטה ריקה למערב. המכבסה של פטרישיה זה הבית. זוג מכסיקנים דוברי אנגלית וכמעט עברית, מנהלים מכבסה שכולה ספרים, מודעות וטיפים לטיילים ישראלים. תמיד רובצים שם כמה, וניתן למצוא אנשים לטיולים או השכרת רכב 4*4 שמומלץ בקוסטה ריקה.
כתובת: רחוב 8 בין שדרה 1 ל-3.

ישנתי במלון Bien Venido הקרוב (בלוק למטה והצידה) בו יש חדרים שניתן להגיע אליהם בכסא גלגלים אבל השירותים קטנים והמעבר צר כך שהייתי עובר מהכסא לאסלה ומשם לכסא פלסטיק במקלחת. אני מצאתי 2 בחורות נחמדות לנסוע איתן לפוורטו ויאחו בדרום החוף הקאריבי, מושבה של ראסטה מן וגולשים. אויי פוורטות איזה רוגע. המקום האהוב עלי בקוסטה ריקה.

לתחילת הכתבה

פורטו ויאחו

הגענו לאחר נסיעה בנוף מהמם וצבעים ירוקים משתנים לחלום. דרך עפר, צריפי עץ, עצים ליד המים וים כחול עמוק. הגענו בלילה (כך שלצבעים התוודעתי למחרת) וחיפשנו את רוברטו (או ריקרדו? לא זוכר) שפתח גסט האוס חדש. מצאנו את המקום, מוקף בגדר רשת כאילו זה מוצב צבאי ובו 4 חדרים נקיים ומדהימים ו-3 בבנייה. (הוא בונה חדר מותאם לכסא גלגלים). החדרים שהיו כבר היו גדולים מאוד וחדשים עם רצפת שיש נוחה לכסא, מקלחת ענקית מתאימה לכסא - רק בעיה של דלת צרה לשירותים.

בכניסה יש ערסלים וכך נתקעים ומעבירים זמן במחנה. אך משום שלא היה מקום, בלילה הראשון ישנו אצל גסט האוס של חבר שהיה בן אדם די ממורמר. הלכנו לאכול במסעדה, כשאנו מוקפים כושים רסטה מן שמדברים אנגלית במבטא ג`מייקני יותר מספרדית. (ג`מאיקה השפיעה רבות על כל אזורי הגבול בארצות השכנות). לידנו ישבה איטלקית מהממת שהתנחלה לה. וכך ישבתי לי באחד מהמקומות השלווים בעולם. בבוקר פגשתי חברה של חברה (אתם יודעים איך זה אצלנו הישראלים…) וגולש נתן לי ליש (רצועה) מהגלשן, וכך נועה נסעה באופניים ואני תופס מאחורה בליש עשיתי סללום בין הבורות כמו סקי מים. (ממליץ את הספורט הזה לאולימפיידת נכים למרות שנועה היא זו שיצאה סחוטה ומרוצה). החוף מהמם, ריק עם גולשים - אנשי הטבע, וגלים וזרמים מטורפים - כשנכנסתי התבחבשתי כולי. כך באווירה טובה של חוף, מוסיקה, אוכל, אלכוהול ועשן ברוח ראסטה ספארית העברתי 5 ימים וחבל שרק...

Red Hot Chilli Peppers
אבל היתה לי סיבה מצויינת לחזור לסן חוזה, אפילו חובה. במקרה ישראלי ראה בעיתון כי יש מופע של הרד הוט צ`ילי פפרס בסן חוזה. מיד ביקשתי ממנו להזמין גם לי כרטיס, והייתי צריך לחזור לקחת אותו. מכל הבלבול יצא שאני לקחתי והוא לקח לי כך שכרטיס אחד מכרתי לישראלי אחר. ויצאנו קבוצת ישראלים גדולה מתרגשת לאיצטדיון הכדורגל. אני הייתי בטוח שאנטוני (הזמר) יעלה אותי לבמה לשיר :-) כמובן שלא, ולא רק זה... לא נתנו לי להתקרב עם הכסא גלגלים (בפסטיבל מוסיקה ברידינג, אנגליה, כסאות גלגלים מקבלים את המקומות הכי טובים במופע בבמה מיוחדת שנבנתה לכך). אז ראיתי את המופע מרחוק, והיה מדהים, סאונד נקי ואיזו להקה... לקוסטה ריקנים לעומת זאת אין קצב בגרוש והם שרו זוועה. לאחר המופע שכולי בהתלהבות, נסעתי עם בחורה חמודה שהכרתי בצבא (נו, אתם יודעים איך זה אצלנו...) לEl Pueblo. בין הברים הקטנים והסואנים הגענו להכי סואן, עם מוסיקה לטינית והרבה תיירים, ורקדנו סלסה עד הבוקר.

לתחילת הכתבה

הר הגעש ארנל

בבוקר, השארתי את התיק הגדול שלי במלון. ויצאתי לתחנת האוטובוס להתחיל את המסע לצד המזרחי, תחנה ראשונה העיירה פורטונה למהרגלות הר הגעש הפעיל ארנל. כמובן שלאחר הגלגלות ארוכה ומתישה הגעתי לתחנה הלא נכונה וכך פיספסתי את האוטובוס הישיר. לקחתי 2 אוטובוסים. וכאשר הגעתי לפורטונה מיד הגיעה דורותי (לא זו לא בחורה סקנדינבית אלא כושי קוסטה ריקני מצחיק עד דמעות ומטורף עד פחד).

וכך הגעתי למלון של דורותי המומלץ מהמכבסה. החדר נוח והשירותים נגישים, אך יש אדמה ודשא עד הבית (לא נורא). האטרקציה כאן בלילה היא לראות את הארנל מתפרץ מתוך מעינות חמים בזמן ששותים משהו טוב. אני ארגנתי את כל התיירים שם והלכתי להתרחץ ולישון. כשיצאתי מהחדר, דורותי אמר לי שכולם יצאו "מה גם את רצית?" שאל אותי. כך בטירוף, הוא ארגן לי מונית במחיר מופקע לנסוע אחריהם. בזמן שאנחנו נוסעים מסביב לארנל שהתפרץ חזק מאוד באותו יום ובראות מופלאה, התעצבנתי וציוויתי עליו לחזור. דורותי לא הפסיק להתנצל (הוא יודע שהישראלים זה לקוח חשוב שלו) וכך יצאתי למחרת לסיבוב. באותו לילה שיחקתי שח ודומינו איתו ועם העוזר השיכור שלו. ברגע מסוים בשח, דורותי אכל לעצמו את הסוס עם המלכה שלו ועשה לעצמו שח. וכך צחקתי אבל סוף כל סוף ניצחתי בשח.

ואכן בלילה שאחרי, הגענו קודם לאיזור התצפית הגבוה (אני לא ביצעתי את הטרק הקצר שם וחיכיתי ברכב) ולאחר מכן ירדנו חזרה למעינות החמים (הלכנו לזולים יותר, לדעתי עדיף כבר את היקרים אבל זה לא משנה...והאמת שזה יצא לי בסוף חינם במקום 17 דולר...) ושם שוכבים במעיינות סטייל חמת גדר אבל עם בר במים והר געש מתפרץ בקטנות... מסבוטים....

לתחילת הכתבה

מונטה ורדה וסנט אלנה

יש 2 דרכים עיקריות להגיע מפורטונה לסנט אלנה. אחת ארוכה שעוקפת את כל אגם ארנל, או מה שנרא ג`יפ/סירה/ג`יפ (או סוס) שבו נוסעים עד האגם בואן, חוצים אותו בספינה מקורה קטנה (יש רמפה מטורפת עד האגם ונאלצתי להיעזר ב-3 אנשים כדי לעבור לסירה. משם ההמשך בעוד ואן (איפה הג`יפ פה?) אבל הדרך למעלה מהאגם היתה אחת מהדרכים המדהימות שנסעתי, כאלה גוונים וסוגים של ירוק לא ראיתי בחיים שלי.

כשהגענו לסנט אלנה הקטנטנה, ביררתי בכמה מקומות (שחלקם נגישים עם מדרגה) ובסוף ישנתי יחד עם העדר במלון. הצוות מדהים, והם סידרו לי את האטרקציה של הסקיי טרק החדש (17 אומגות ארוכות בגבהים מדהימים בתוך יער גשם, וחבל טרזן). לא רק שיכולתי לעשות 11 מתוך האומגות והטרזן, אלא הם סידרו לי סוס במקומות שצריך ללכת בהם וזה עלה לי רק 10 דולר (במקום 21). הצוות באומגות היה מקצועי, והגיע לשם רק בחור בכסא גלגלים לפני (המאמן שלי בקבוצת כדורסל). וכך 3 אנשים עזרו לי להתחבר לאומגה ולקלוט אותי בקצה ולעבור לבאה. זה פשוט מטורף להחליק במהירויות בין העצים. ויצאתי מרוצה. בלילה הלכתי לFrog Pond, אין שם שום ביצה, אבל אפשר לראות שם כל מיני סוגי צפרדעים וקרפדות נדירים, עם מדריך צמוד, שמסביר על היכולות המטורפות שלהם ומחקה אותם (פשוט חולה על צפרדעים) והאמת שזה היה ממש מעניין. (למרות שאני לא זוכר מה ההבדל בין קרפדה לצפרדע...).

בבר השכונתי פגשתי 2 אמריקאיות חמודות, ולאחר מכן קבענו שנפגש אצל איז`ו בחאקו.

לתחילת הכתבה

חאקו

משם כפי שהבנתם נבעתי לחאקו, עיר גולשים על החוף המזרחי. האמת שאם אתם לא גולשים ולא בא לכם להזרק עם ישראלים - העיר מיותרת ויש חופים ואטרקציות טובות יותר. אבל אני בתור לא גולש, וישראלי שמשחק אותה אינדיבידואל, נתקעתי שם שבוע וחבל שרק. ולמה? הכל בגלל המלון של איז`ו, ארס פואטי חמוד מאשדוד ומשפחתו שפתח שם מלון בעיקר לישראלים עם חדרים ברמה עולמית עם כבלים ובריכה במרכז. המחיר יותר יקר אך שווה למתפנק. לשם מגיעים הגולשים הישראלים ונתקעים חודש מינימום בשיחות של 6-6, אוף דה ליפ וגאות ושפל. בזמן שהם בבוקר יצאו לגלוש, אני ישנתי וקמתי לבריכה שם שחיתי להנאתי יחד עם בחורות שנשארו מאחור (למרות שהיו גם גולשות מוטרפות). 2 האמריקאיות המטופשות היו עדת מעריצים של הגולשים ונועה היתה מנסה לארגן פעילויות חברתיות. בלילה היינו אוכלים במסעדת הפועלים או אצל איז`ו ועל האש. קיצר, למטייל העייף בסוף הטיול, זה היה מקום טוב להרגע עם מוסיקה טובה וחברה טובים.

קצת השראה לטיולים שלך

לתחילת הכתבה

עמנואל אנטוניו

למרות זאת, באתי לראות את הטבע המהמם של קוסטה ריקה. ולכן קפצתי עם זוג ישראלים בג`יפ שלהם למנואל אנטוניו. הפארק ביער הגשם היפה שיתרונו הוא שהוא צמוד לחוף מדהים שמגיעים אליו בסוף הטרק. בכניסה נתנו לנו להגיע עם הג`יפ עד החוף ולהוריד אותי שם והם חזרו לבצע את הטרק מהתחלה. אני הסתובבתי לי באיזור בווילי (על 2 גלגלים) משום שהחול היה רך ומעצבן לגלגלים הקטנים הקדמיים. ולמרות שבהתחלה השומרים לא רצו לתת לי להסתובב והחזיקו לי בידיות, צעקתי ומרדתי בעקבות קובה והם עזבו אותי לנפשי. וכך בלי לנוע יותר מ400 מטר הלוך חזור, ראיתי איגוואנות ענקיות, קופים, רקונים שהלכו ורחרחו לי את הגלגלים, ציפורים בשלל צבעים והמון המון חרקים בלתי מזוהים. (לצערי לא ראיתי טוקנים או את הקוף הצורח...).

בלילה הפארק נסגר ואני נשארתי בפנים... אבל אל דאגה, חבריי מצאו אותי ונסענו לנו חזרה לחאקו לבריכה.

לא הייתי בקורקובדו בדרום מזרח, שנחשב ליער הגשם הטבעי והמהמם ביותר בקוסטה. רבים עושים שם טרק די קשה של כמה ימים. אך חבר שלי שבתאי הגיע לשם בכסא גלגלים והתנחל לו בתחנת תצפית. ישב לו טרזן, וכל החיות עברו לידו...

ולא הייתי בטורטוגרו בחוף הקריבי המומלץ, שם רואים צבות ענק ממליטות ואולי צבים קטנים בוקעים ממש כמו בערוץ דיסקוברי. המסע שם הוא בחוף וכסא גלגלים זקוק לעזרה. זה לא הפריע לי, אך לא נשאר לי זמן...

חזרתי לסן חוזה נפרדתי מפטרישיה. וכך שוב עליתי לי למטוס, הפעם למיאמי ומשם לניו יורק. שם היה מטורף אבל אשאיר את זה לעצמי. משם דרך אח שלי בבודפשט הביתה. הגעתי לארץ והתבלבלתי לגמרי. ועכשיו אני כותב את הסיפור הזה (לאחר כמה חודשים) ןמחייך אחורנית.

אז תטיילו, אתם חייבים לעצמכם את זה. צ`או...

לתחילת הכתבה

נכתב ע"י עידו גרינגרד
iddo_gruengard@yahoo.com

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

המקום!

השב  · 

נכים וחיות!

השב  · 

הלן עדי - סחטיין על הטרמפ

השב  · 

אהלן עידו

השב  · 

לא לפספס את טורטוגרו

השב  · 

תודה :)

השב  · 

!!!

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לקוסטה ריקה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×