קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק ב'

תמונה ראשית עבור: קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק ב' - תמונת קאבר

3.5.2017 – סתלבט בחאקו
בארוחת הבוקר הכלולה ניתן היה לבחור מנה אחת מבין 5 אופציות, מממממ מעניין במה נבחר...פנקייק!

d290992d60f09a5e876539dd3baf6cf1.jpg?l=6
היעד הבא שלנו בטיול – חאקו - עיר תיירותית עם רצועת חוף בצד הפסיפי של קוסטה ריקה.
בדרך לשם תכננו לעצור בגשר התנינים המפורסם.
החנתי לפני הגשר וביקשו מאיתנו תשלום על החניה, אמרתי לו פורה וידה והמשכנו לצד השני מעבר לגשר שם היה מפרצון קטן שניתן להחנות בו.
מתחת לגשר זרם נחל עם עשרות תנינים.
שווה עצירה רק כדאי לנקוט באמצעי זהירות כי יש שמועות על כייסים באיזור.

a750796a8f797ce200e7f85c92e786bb.JPG?l=8

973a72e73f24b5092861d3c9763ad48c.JPG?l=8
בהמשך הכביש עצרנו לאכול בפונדק בצד הדרך, היה נורא מאכזב.
שילמתי מחיר למנה עיקרית וקיבלתי משהו מאוד קטן בצלחת.
רעות עוד קיבלה מנה בגודל סביר אבל המלצרים לא דיברו באנגלית ולא הבינו שהיא לא רוצה גבינה על המנה שלה.
הגענו למלון Tuanis שנמצא בסמוך לחוף הים של חאקו ומאוד קרוב לרחוב הראשי.
פגשנו את מנהל המלון ושאלנו אותו אם המלון מציע שירותי כביסה.
הוא אמר שאין שום בעיה, שנעביר שקית לחדרנית ושזה עליהם מה שנקרא.
יצאנו לסיבוב קצר בחוף, החול היה כמעט שחור והגלים היו נורא גבוהים.

אחרי טבילה קצרה בים הלכנו לאורך החוף וראינו המון סרטני נזיר ואפילו סנאי חמקמק מטפס על עצי הקוקוס.

7b23822c8efe4005be73db052ce81969.jpg?l=8

c630cdc2c4a13ebe1c7730ae15d9682c.jpg?l=8
יצאנו לשוטט קצת בעיר, המון מסעדות, בתי קפה וחנויות מזכרות ממלאות את הרחוב הראשי.
עצרנו בגלידריה Heladeria El Barco וישבנו על גלידה טובה באוירת העיר.
בערב יצאנו לחפש משהו לאכול ושמענו את המקהלה האחרונה לפני שכל הציפורים נרדמות על עמודי החשמל.

במבט ללמעלה ניתן היה לראות כמויות גדולות של ציפורים.
הגענו לפיצרייה Pizzabar Jaco שעובדת בצורת תחנות - הפיצה עוברת במסלול שלב שלב ומחליפה מספר ידיים משלב הכנת הבצק, מריחת הרוטב, תוספות, תשלום ועד שלב החיתוך, ממש מפעל לפיצות.

המקום היה מלא בלקוחות ואין ספק שהיה ערב לחך הישראלי.

4.5.2017 – שיעור גלישה

את הבוקר התחלנו בבית קפה בעיר - The Coffee Shop, יום מפרך מחכה לנו היום.
קצת נרגענו בבריכה של המלון ויצאנו ברגל לכיוון Las Orquideas Jaco-Izu's Place מלון בבעלותם של זוג ישראלים ומציע הנחות למטיילים הבאים מהארץ.

המלון משמש גם כבית ספר לגלישה וזו הסיבה שאנחנו הגענו אליו בתיאום של יומיים מראש.
אם אתם מחפשים להתערבב קצת עם חבר'ה ישראלים או סתם בא לכם על קידוש בשישי זה המקום.

4a14a924a1cd2e52c5485d767896ced5.jpg?l=6
נפגשנו עם 2 מדריכים בשם ניצן ויונתן שאירגנו את הציוד, הצטרפו אלינו עוד 2 בנות שלנות במלון ונסענו לאיזור הדרומי של החוף.
איך שירדנו מהרכב הבחנו ב3 ארות צבעוניות מרחפות מעל החוף, מדהים.
השיעור התחיל בחימום ותרגול של הקפיצה על הגלשן.
אני קלטתי דיי מהר את הפוהנטה והמדריכים אמרו שאני יכול לנוח.

בנתיים רעות והבנות קרעו את עצמן בפול קום על הגלשנים שהמדריכים ציירו על החול.
עכשיו החלק הפיזי מתחיל, הכנסנו את הגלשנים לים, חילקו אותנו ל-2 קבוצות והתחלנו במצב מאוזן על הגלשן.
ברגע שיונתן נותן את הסימן שמגיע גל טוב עלינו לקפוץ על הגלשן כמו בתרגול ולנסות להתאזן עליו.
"תראה לבנות מה זה" אומר יונתן ולאחר מכן צועק "לקפוץ!"
כמובן שבפעם הראשונה אף אחד לא באמת הצליח, בכל זאת לא מדובר הפעם בגלשן שמצוייר על חול.
הנסיונות הכושלים הלכו והתגברו, כוח הסיבולת שלי הלך ואזל ושלא נדבר על תחושת התסכול.
העפתי מבט לאחור וראיתי את רעות ושאר הבנות מתקדמות יפה.
מה קורה? שאלתי את עצמי.
"עכשיו אתה עומד! תשחרר את הברך!" יונתן מעיר.

שכבתי על הגלשן כמו איש מת שכבר אין לו כוח להתרומם.
"עכשיו אתה עומד! תראה לבנות מה זה"
ושוב נפלתי, הברכיים משופשפות והגוף עייף.
"אוי ואבוי לך אם עכשיו אתה לא מצליח" יונתן אומר.
לבחורה שתירגלה איתי ועם יונתן זה לא היה השיעור הראשון, היא קלטה כבר את העיניין והשאירה אותי עם יונתן לשיעור פרטי.

בשלב מסוים הרגשתי שאני מנתר בשביל ליפול ושכבר אין לי סיכוי במצב הזה.
ניסיתי לברוח ליותנן כל הזמן לחוף כדי להסדיר קצת את הנשימה אבל הוא היה עקשן ולא וויתר לי.
יצאנו פעמיים מהים רק כדיי לתרגל שוב את הקפיצה בטכניקה אחרת.
אחרי עוד נסיון כושל הוא אמר לי " אל תוותר, לך עם הראש בקיר!".
חיכינו לגל הנכון, יונתן מכוון אותי על הגלשן, גל קטן מגיע ועוד גל קטן ועוד גל קטן…
"הנה הגל שלך...מוכן?...קפוץ!"

קפצתי, נעמדתי, התאזנתי, גלשתי על הגל ונפלתי אחרי 2 שניות...אבל היי, הצלחתי.
השיעור נגמר, הבנות חזרו לחוף ואני נשארתי עם יונתן קצת במים לנסות להתקדם עוד קצת, מה שלא כל כך הלך.
ניצן החזיר אותנו ברכב למלון והמליץ לנו בדרך על מסעדות טובות בעיר.
חזרנו מורעבים לIzu's Place ונשארנו לאכול במסעדת המלון.

מסתבר שאפשר להזמין שם מנות מהמטבח הישראלי במחירים כמו בארץ (יקרים ביחס לקוסטה ריקה).
בבריכת המלון הסמוכה היו כמה חבר'ה ישראלים בטיול אחרי צבא.
פגשנו שם בחור שכמה ימים לפני טייל בפנמה (היעד הבא שלנו אחרי קוסטה ריקה).
הוא הראה לנו קצת תמונות וסיפר לנו על השהייה שלו באיי San blas.
בערב חיפשנו מזכרות בעיר,ולא מצאנו משהו מעניין באמת.
בדרך חזרה עצרנו במתחם חמוד של ברים ומסעדות ממש קרוב למלון Tuanis וישבנו לאכול בSubway.

5.5.2017 – פלאיה אספדילה והאיגואנות

לאחר ארוחת בוקר וסיבוב קניות קל בעיר הגיע הזמן לעזוב את Tuanic שהיה אדיב אלינו ביותר, ביי חאקו אולי עוד נתראה.
היעד הבא שלנו הוא Quepos – עיר שבא נמצא הפארק הלאומי Manuel Antonio.

מנואל אנטוניו זו שמורת טבע מהמתויירות ביותר בקוסטה ריקה וכוללת רצועת חוף מרהיבה עשירה בצמחיה טרופית, בעלי חיים, ואחד היעדים שהכי השתוקקתי להגיע אליהם בקוסטה ריקה.
אחרי נסיעה של שעה וחצי הגענו לעיר ובצד הדרך ראינו מטוס שנמצא בתוך מסעדה.
החנתי את הרכב בצד הדרך ויצאנו לראות במה מדובר.
בתוך המטוס יש פאב ממש מגניב ובצמוד למסעדה היה בית קפה קטן בשם baguette.
כל זה יושב על גבעה המשקיפה על החוף, נוף יפייפה וכמובן שכל התענוג הזה לא מנע מאיתנו לשבת שם על כוס קפה וקוראסון קטן.

aa15b54c53e0d9796a0711b9137a417a.JPG?l=6

5408cde9d20c3fcee51476cfe2af4e76.JPG?l=6

דקות ספורות משם הגענו למלון שהזמנו אתמול ליומיים הקרובים Karahe Beach Hotel.
רעות עשתה צ'אק אין בקבלה "יש לי 2 בשורות, אחת טובה ואחת רעה" היא אומרת.
מה הבשורה הטובה? שאלתי אותה “החדר שלנו מוכן מוקדם מהרגיל”.
מעולה! ומה הבשורה הרעה? “רואה את המדרגות? תתחיל לעלות.”
שיט...הבטתי על מסלול המדרגות שלא רואים את סופו והתחלתי לטפס עם מזוודה מזוודה בנגלות.
רעות התקדמה לחדר ובנתיים צוות המלון שלח את אחד העובדים לסייע לי בעבודת הסבלות.
היא הספיקה לעלות ולרדת לחצי הדרך "אתה לא מבין כמה איגואנות יש פה"

4e8ff5fad343d69d1d777e110202cfe5.JPG?l=6

751994b050309e209e326e5c97a02360.JPG?l=6
עשינו את זה, הגענו אלי ה”סוויטה” שמאוד איכזבה.

רצינו להתפנק ולכן בחרנו להזמין חדר משודרג מה שהם מכנים סוויטה, אבל קיבלנו חדר ממש קטן עם גישה חלשה ביותר לWifi שכמעט לא קיימת.
אמנם הנוף מהחדר היה יפה אבל לעלות את זה כל המדרגות בכל פעם שנרצה להגיע לחדר זה מבאס.
ממליץ לכל מי שמזמין לינה במלון הזה שיוודא שהוא משכיר את החדרים הנמצאים למטה הסמוכים לחוף.

c2d08675105406b482668ea14ef63318.JPG?l=6
ירדנו בחזרה למטה ועברנו דרך הבריכה והמסעדה הסמוכה לחוף Playa Espadilla הצמוד למנואל אנטוניו.
החוף היה יפייפה, המון עצי קוקוס וחול ים נעים, לא היו הרבה מתרחצים.
ראינו התקבצות קטנה של אנשים לייד עצי קוקוס.

התקרבנו אליהם וראינו קופי קפוצ'ון חמודים מסתובבים חופשי.
בעלי החיים באיזור הזה מרגישים יותר בנוח ורגילים לנוכחות של בני אדם, אולי אפילו קצת יותר מדי בנוח.
בשונה מחאקו החוף הזה מרגיש יותר תיירותי בעיקר בגלל הסוחרים המסתובבים בחוף והאטרקציות שמציעים מסביב.
נכנסנו קצת למים ולאחר מכן המשכנו להסתובב.

58d643d9494ab9e78644d05b6188de26.jpg?l=6
בהמשך החוף ראינו נחל האוסר על רחצה בו, ומזהיר מפני תנינים.
יצאנו קצת מהחוף לעבר מרכז קטן, עשינו קצת קניות וחזרנו לכיוון המסעדה של המלון.
מנות יקרות וקטנות ואין יותר מידי מבחר.
יותר מאוחר כשהבריכה התרוקנה מתיירים נכנסנו לרחצת לילית.
רק אני, רעות, האיגואנות מסביב והבאסיליסק שהינהן על שפת הבריכה.

6.5.2017 – שמורת מנואל אנטוניו

בבוקר קלטנו דרך הווטרינה Agouti (מכרסם נפוץ במרכז אמריקה) מסתובב בחצר ורעות יצאה החוצה לתפוס לו כמה תמונות.

8ab83e0078d0f7b438e60062fa7cc713.JPG?l=6

הפעם חיכתה לנו הפתעה בארוחת הבוקר הכלולה.
קופי הקפוצ'ון הגיעו מהחוף להגיד שלום.

63bd6b13a20d948e30a46822fdaa8cd7.JPG?l=6
הזמנו יום לפני טיול דרך דלפק הקבלה של המלון לאחד היעדים שהכי רציתי להגיע אליהם בקוסטה ריקה - שמורת מנואל אנטוניו.
אחרי ארוחת הבוקר הגיעה ההסעה לסיור.

המדריך שהיה גם הנהג יצא מהרכב והציג את עצמו בפנינו.
בתוך הרכב ישבו כמה בנות שלא הפסיקו לשיר ולמזלנו הנסיעה ערכה רק כ-5 דקות.
המדריך הוציא את הטלסקופ מהרכב והתחלנו לנוע לעבר הכניסה.
חשוב לציין שאין בפארק אוכל אז כדאי להתארגן בהתאם.
בכניסה הייתה התקהלות של עוד קבוצות של מטיילים וכמה מדריכים עם טלסקופים המכוונים לעצים.
כשהפנתי את מבטי לכיוון העצים ראיתי גוש פרווה קטן ותהיתי אם זה עצלן.
מסתבר שכן, זה היה העצלן בעל 3 האצבעות שנתקלנו בו לראשונה בטיול.
הסתכלתי דרך הטלסקופ של המדריך וראיתי אותו ממש מקרוב מסתכל עליי ולרגע היה נדמה שהוא קורץ לי ומחייך, פייר התרגשתי.

adda057c8e2be7169e8e693c3db0c352.JPG?l=6
התחלנו את המסלול וראינו עוד מספר קופי קפוצ'ון וקוף סנאי מזנק למרחק מאוד גדול מעץ לעץ.
המדריך סיפר לנו שפתחו את הפארק הזה בגלל הכמות הגדולה של קופי הסנאי ששהו באיזור.
בהמשך המסלול ראינו עוד מספר בעלי חיים: סרטנים צבעוניים, חגבים, בסיליסק אפור, ציפורים, בייבי איגואנה ירוקה ועוד...
המדריך איפשר לנו בכל עצירה לצלם דרך הטלסקופ שלו.

6724e9938a96021925de9d7e50cbd440.JPG?l=6

6d3a53bb1d754fda1515117e6ae26030.JPG?l=6

6a3cc85cfaa481afc8b5e72f3fa1c0ef.JPG?l=6

bc213803ebac17a9d34e7bfad56a9fb0.JPG?l=6

ae00f76ffe7ef89837fe05a5e5fa0142.JPG?l=6

c83f2b428505dea6893abd4ad2bffd27.JPG?l=6

bc213803ebac17a9d34e7bfad56a9fb0.JPG?l=6

באמצע הדרך פגשנו את האח של המדריך שגם מדריך טיולים והיה שם גם באותו זמן בסיור.
באופן כללי המדריך הזה לא היה מרשים כמו אנדרס מהטיול גשרים ובדרך כלל נצמד למדריך אחר שקלט משהו בעדשה.
בסוף המסלול ראינו 2 ראקונים קטנים מרחרחים באיזור החוף.

0b429183ede8095d9a0fac3d099d4c32.JPG?l=6
הסיור הסתיים, מי שרצה לחזור חזר עם המדריך ומי שרצה להשאר ולתבול בים היה יותר ממוזמן.
מנואל אנטוניו ממבט על נראה כמו מטרייה ורצועת החוף מחולקת לשני צדדים ובעצם ל2 חופים שונים.
בצד אחד נמצא חוף מנואל אנטוניו שהיה קטן ויחסית מלא במתרחצים ובצד השני נמצא Playa Espadilla שהוא בעצם המשך של אותו החוף הסמוך למלון שלנו.
באותו הרגע היה ברור לנו שנלך על החוף הריק מבין ה2 Playa Espadilla.
היו בחוף עוד 2 3 קבוצות של אנשים אבל הם היו כל כך רחוקים מאיתנו ברמות שהרגשנו לבד, רק אנחנו והחוף המדהים הזה, תענוג גדול.

ef88f0a09248b8fc591954aa57e62373.JPG?l=6
נכנסתי קצת למים ורעות נשארה על החוף לשמור על התיקים שלנו.
מרחוק זיהיתי 2 ראקונים מתקרבים לעבר רעות כמו 2 גנגסטרים חדורי מטרה.
זה העלה בי חיוך קטן למרות שהבנתי שהמטרה שלהם היא לגנוב את החפצים שלנו (עוד לפני הטיסה שמעתי על כנופיות הראקונים המסתובבות במנואל אנטוניו במטרה לשדוד).
בזמן שפתחתי בספרינט חזרה אל החוף רעות השליכה חול לעינייהם אבל זה לא הזיז להם יותר מדי.
רק ברגע שהיא הרימה את התיקים הם הבינו שאין להם צ'אנס והלכו לחפש אוכל במקום אחר.
קרוב ליציאה מהפארק ראינו עוד עצלן מטפס על עץ ואת העצלן מהתחלת המסלול שהתגבש כבר למצב שינה.
משם כבר חזרנו ברגל למלון בהליכה של כ20 דקות.
קצת ים, קצת בריכה ונסענו לאכול במסעדה שראינו אתמול עם המטוס El Avion.
הזמנו המבורגרים לא רעים בכלל ושייק אננס דיי טעים.
ישבנו ממש בפינה של המסעדה מול הנוף וקלטנו בזוית העין טוקן עומד על אחד העצים הרחוקים.
גשם התחיל לרדת ונאלצנו להתמודד איתו בעלייה המפרכת לחדר.

היום נגמר, מכבה את האורות ומאחל לילה טוב לכל הסממיות הלנות איתנו בחדר.

1787a1e1792771f26209bae25db20548.JPG?l=6

93bfff18defab8c4a41aea6bfffd0e16.JPG?l=6

7.5.2017 – יוביטה

אחרי ארוחת הבוקר במלון וקצת זמן איכותי בבריכה מקפלים את הדברים שלנו ומתארגנים ליעד הבא Uvita - כפר עם רצועת חוף הידועה בזכות צורתה הייחודית של זנב הלוויתן.
רוב מLucky bug המליץ לנו להגיע לשם מכיוון שהאיזור נחשב להרבה פחות תיירותי ומרגיש כמו קוסטה ריקה של פעם.
עצרנו בדרך לאכול צהריים בסודה אחרי הרבה זמן שלא קפצנו לבקר.

מצאנו באינטרנט 2 אופציות לבתי מלון והחלטנו לנסות להגיע אליהם ולבדוק אם יש מקום פנוי.
הגענו למלון Vista Ballena הנמצא על גבעה ומשקיף על זנב הלוויתן.
עשינו סיבוב קטן במלון ובחדר וסגרנו עיניינים.
לא הלך הכי חלק כי המחיר באתר לא היה זהה למחיר בקבלה שהיה יקר יותר אבל לא נשארנו פראיירים.
הנוף מהבריכה קצת קנה אותי וגם מהחדר היה ניתן להשקיף על זנב הלוויתן שלא היה רלוונטי באותה שעה הודות לגאות והשפל.

ac2bf4a112f0a636ab98ff0f8132bcec.jpg?l=6

72089fa8a503adad7b3589560b3cb139.jpg?l=6
הורדנו את הרכב בדרך לא סלולה לחניון קרוב לחדר ועלינו להתפנן בבריכה.
מצד אחד ניתן להשקיף על הים ומהצד השני יער עננים.
גם טוקן הגיע להופעת אורח על אחד העצים.
בערב אכלנו במסעדת המלון סמוכה לבריכה.

היינו הסועדים היחידים מלבד עוד 2 אמריקאים שישבו על הבר והעבירו את הערב עם הברמן.
בפסטה שהזמנתי חיכתה לי הפתעה קצת לא נעימה - צדפות, אי הבנה ביני לבין המלצר.
יאמר לזכותם שהם ממש באו לקראתי בקטע הזה.

8.5.2017 – יום של בטן גב ביוביטה.

את הבוקר פתח לנו סנאי שטיפס על העץ מול המרפסת.
ישבנו על פנקייק בעוד הטוקנים רובצים בעצים מסביב, ככה מתחילים את היום.
זנב הלוויתן של יוביטה לא היה בשיאו אבל ניתן היה לראות מעט יותר ממנו.

84d3033261cf075da4360c68adfeead3.jpg?l=6
הזמנו עוד לילה במלון והתייעצנו עם הפקידה בקבלה לגבי החופים המומלצים.
מסתבר שקרם ההגנה שלנו אזל אך המלון דאג לסדר אותנו ב2 בקבוקים (אחד מהם בריח שוקולד).
לקחנו איתנו כמה פירות, ספרים, שתיה ויצאנו לדרך.
הגענו לחוף נטוש רק להקה של נשרים היו שם ונעצו בנו מבטים נוקבים.

2a9212423937765bde25c8fc32ec0b9b.JPG?l=6
פחות התאים לנו, חיפשנו חול ים שיהיה נוח להתבטל עליו אז נסענו משם לחוף הגולשים של יוביטה שהוא גם הפארק לאומי Marino Ballena הפעיל רק בקיץ וניתן לצאת ממנו לשייט צפייה לוויתנים.
שילמנו דמי כניסה והגענו עם הרכב עד החוף המדהים הזה, קצת ים, קצת בטן גב בצ'יל.
החוף היה כמעט ריק מה שמאוד שידרג את החוויה.
בזמן שהייתי במים רעות התיידדה ושיחקה עם אחד מהכלבים שכנראה שייכים לבעלי המקום והחליטה שצ'יקו הוא שמו.
מאוחר יותר הגיעו לחוף עוד זוג שהפגינו קצת ביצועי גלישה.
כך חלף לו כחצי יום בים, לאחר מכן עצרנו לאכול בסודה וחזרה למלון.

d60b2024a3fd7834b26f5646feb6d659.jpg?l=6

721f049adc8e64a708f73ec63b83755a.jpg?l=6

da90b63dddcfd0364b02c23099e36c68.jpg?l=6
בערב אכלנו שוב במסעדה של המלון כי לא היה לנו ממש כוחות לצאת ולהסתובב בגשם עם הרכב.
אכלנו, צחקנו וחזרנו לחדר לצפות במה שצילמנו עד כה במסע.

9.5.2017 – טיול סוסים אל מפלי נוייקאה

היום מתוכנן לנו טיול רכיבה על סוסים ביער אל מפליי Nauyaca שהזמנו יום לפני דרך המלון.
יצאנו מהמלון והגענו למבנה בודד בצד הדרך.
לאחר זמן מה הגיע המדריך שלנו וביקש מאיתנו לרדת עם הרכבים מטה בדרך עפר צדדית כדי להגיע לנקודת ההתחלה.
למטה היו כ-20 סוסים והמדריך התחיל להתאים סוס לכל אדם, רעות קיבלה את מאשה ואני את ספידי.
קיוויתי שאת השם שלו הוא קיבל באופן רנדומלי ומקרי בהחלט.
מלבד המדריך רכבו איתנו עוד 3 חבר'ה ו2 זוגות אמריקאים שעשו רושם של לא פחות מקאובויים שנולדו עם סוסים בין הרגליים.

df8a5f2ac3748cb5b138d1e563bee0a1.jpg?l=6
המסלול התחיל רגוע ולמרות זאת לא הרגשתי הכי בטוח בעולם.
מהר מאוד הבנתי שיש לנו פה עסק עם סוסים שחושבים שהם במירוץ.
במיוחד הסוס שלי שלעיתים קרובות פרץ בספרינטים פתאומיים ולא נתן לאף אחד לעקוף אותו.
כמובן שאני זה שאכל אותה מכל העניין בעיקר במעבר צר מאוד מעל נחל כשספידי החליט לעקוף ברגע האחרון והרגל שלי נדחסה בין הסוסים הצמודים.
באמצע הדרך עצרנו לייד מבנה קטן עם חצר ששם זוג חביב ביותר אירחו אותנו והגישו לנו את ארוחת הבוקר.
היה להם בחצר ארה שכולם עפו עליה בצילומים לאינסטוש.

808ac84135b016ab639c03609cdb365a.JPG?l=6
חזרנו למירוץ, אחד הקאובוים שנראה שממש נהנה מהרכיבה צועק בגיחוך קל על הסוסים "Its not a race!"
אבל הסוסים בשלהם.
הגענו למפליי Nauyaca היפייפים וחלק מהחבר'ה נכנסו להשתכשך במיי הקרח.
אנחנו נשארנו בחוץ לספוג את הבריזה של המפל השוצף.

b43c66d7778f02b1d053fd2fdbe08bb4.JPG?l=6

e2e77585ae636ef1f74b09c74f6e7af4.JPG?l=6

אחד האמריקאים התקרב אלינו וסיפר לנו שיש לו דירה לייד מנואל אנטוניו ושהוא מגיע פעם בשנה לקוסטה ריקה בין היתר כדי לרכב על סוסים וגם כי הוא ממש אוהב את המדינה.
טיפסנו למעלה כדי לצפות במפל השני ולאחר מכן חזרנו שוב לסוסים.
בקטע הזה של הרכיבה רעות התחילה לשדר אותות מצוקה.
הסוסה שלה התגלתה כסוסה הבעייתית בקבוצה בין אם זה לטפס על גבעה גבוהה שסוטה מהמסלול או סתם להתרחץ בנחל ולהרטיב את רעות לגמרי.
עצרנו שוב בדרך חזרה באותה החצר לארוחת צהריים קוסטה ריקנית, פויו, אורז, שעועית ופיקו דה גאיו.
המשכנו להתקדם ולפתע קלטתי איזורים שנראו לי מוכרים מהתחלת המסלול ואני מבין שהסוף קרב, יששששש אני אחיה!.
אם להיות כנה לא לגמרי נהנתי מהטיול, הלחיץ אותי לרכב על הסוסים הלא צפויים האלו ביער התלול, פחות התחברתי לקונספט.
נפרדנו מידידנו הסוסים בנשיקות וחיבוקים.
בשלב הזה של המסע נותרו לנו רק עוד יום וחצי בקוסטה ריקה לפני הטיסה לפנמה והחלטנו להתחיל לחזור לכיוון סן חוזה וללון בחאקו.
הזמנו את אותו המלון Tuanis ששהינו בו כמה ימים קודם והתחלנו בנסיעה של כשעתיים.
לחזור שוב לחאקו אעלה בי תחושה מאוד מוזרה ועוד לאותו מלון ולאותו החדר שכבר הרגיש כמו הבית החדש שלנו.
יצאנו לסיבוב בעיר וישבנו ברשת הגלידה המפורסמת בקוסטה ריקה Pop על אייס קפה טעים להפליא עם קצפת.

732d082be6bf93ef9bdf8ec2fe6219a5.jpg?l=6
יותר מאוחר יצאנו לארוחת ערב ונשארנו עם יום 1 בלבד בקוסטה ריקה.

9.5.2017 – יום אחרון בקוסטה ריקה

יצאנו לאכול במאפיה נחמדה ברחוב הראשי ומשם פצחנו בנסיעה לעיר הבירה סן חוזה.
כשמתחילים להתקרב לעיר ניתן לחוש זאת בכמות התנועה שגדלה על הכביש ושלא נדבר על עצם הנסיעה בעיר שמרגישה כמו שדה קרב.
העומס היה כבד ביותר אך בסופו של דבר הצלחנו להגיע ל-Hotel Aranjuez.
החדר שלנו לא היה מוכן עדיין, השארנו את המזוודות בקבלה ויצאנו לשוטט בעיר.
המלון היה בקרבת רחוב ראשי עם הרבה מסעדות.
ישבנו לאכול בסודה בפעם האחרונה.
מכל הסניפים שסעדנו בהם זה היה הסניף היחידי שהיה מפוצץ ובמקרה בדיוק שהגענו התפנה להם מקום.
פוייו, אורז, שעועית, פיקו דה גאיו ובננה על האש בצד, אני עוד אתגעגע לזה.
משם התקדמנו לעבר שוק התיירים ונתקלנו בדרך בקיר יפה עם גרפיטי בשלל סגנונות וצבעים.

999801a80e6eaa1175a14c4517fadcfc.jpg?l=6

db89dbf713f2ccd659b6f13edbb2d018.jpg?l=6

הגשם התחיל אבל למזלינו היינו דיי קרובים לשוק התיירים.
רוב הדוכנים לא היו מעניינים במיוחד מלבד כמה מהם שמכרו פסלים מקוריים של אומנים.
לא עברנו דוכן אחד מבלי שקפצו עלינו הסוחרים וכבר לא הייתה לנו סבלנות להתייחס לכל אחד ואחד.
באיזשהו שלב המשכנו להתקדם בהתעלמות מוחלטת מהסוחרים מסביב, רק רצינו לברוח החוצה.
לפני שהגענו בחזרה למלון עצרנו בבית קפה קטן לקפה ועוגה.
לילה אחרון בקוסטה ריקה זמן לארגן את התיקים והמזוודות מחדש.
פנמה, בדרך אלייך!

להמשך הבלוג לחלק ג' לחצו כאן!

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Maor_Tzadoc?

הפוסט הבא ›
קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק ג
קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק ג'
מתוך הבלוג של Maor_Tzadoc
09-04-2018
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק א
קוסטה ריקה ופנמה - ירח שכולו דבש חלק א'
מתוך הבלוג של Maor_Tzadoc
09-04-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Maor_Tzadoc »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×