קירגיסטאן 2018 - יש עוד מקומות פראיים

תמונה ראשית עבור: קירגיסטאן 2018 - יש עוד מקומות פראיים - תמונת קאבר
זריחה עולה על אגס סון-קול (צילום:אורי העליון)

0b44d39b900683466e3a24a4cfb2de05.jpg?l=6

פרולוג:
(עוד תמונות תוכלו לראות כאן: אלבום בפייסבוק)

"מה- סטאן?" זו היתה תגובה נפוצה שקיבלנו כשאמרנו שאנחנו נוסעים לקירגיזסטן. אבל היו כאלה שידעו. עיניהם נוצצות בקנאה, בין אם הן היו שם או רק שמעו עליה. הם ידעו שאנחנו מתכננים להגיע לארץ יפה ביותר, שהטבע בה הוא פראי ורחב. אל מקום שבו מתנשאים הרים גבוהים אל השמים, שבו יש מדבריות צחיחים הישר מתחת לקרחוני עד ולפסגות מושלגות שמצלות על מדרונות מכוסים ביערות בירוק כהה. אל מקום שבו נהרות רחבים, כמעט יבשים, זורמים בנחת בין ההרים או פלגים קפואים שחורצים בזריזות את דרכם במדרונות התלולים. כל הנוף הזה מנוקד בסוסי מרעה - כמה אצילי. הם ידעו שאנחנו נוסעים אל מקום בו אנשים עם לב זהב וחיוך של זהב ילחצו לך את היד בעברם לידך, וימשיכו הלאה. אל מקום בו הזמן האט ריצתו לפני שנים רבות מאד ולא נראה שהוא ממהר לשם מקום.d9f0d763e8783b6838e61d5b1323a0d0.jpg?l=6

אנו זוג הנושק ל-50. כושר הוא מאיתנו והלאה, ולכן מעטנו בהליכות רגליות בנוף המהמם הזה.בכל זאת אי שם בספטמבר 2018 היו לנו 15 ימים נפלאים בקירגיזסטן ואט אט אתאר את החוויות שלנו. סתם לעורר תיאבון למי שטרם טעם ולמי שכבר התמכר .

9e913ecfd39fa18752a5be5f69a9dc55.PNG?l=6

את הטיול עשינו עם אנה מ tumar travel (http://tumar-travel.kg/) זה המייל: tumar.travel@gmail.com

וזה הטלפון: +996-554-749859, אפשר לשלוח וטסאפ והאנגלית שלה מעולה. שכרנו נהג ומדריכה, וזכינו בה כמדריכה. אנו היינו מאושרים מהשירות, היא ידעה היטב להתאים את הדברים אלינו, הייתה גמישה , דאגה לכל גחמה שלנו, הייתה נעימה להפליא. המשכנו לשמור על קשר חברי גם הרבה אחרי הטיול. בזמנו השוונו מחירים גם מול סוכנות אחרת בבישקק וגם מול סוכנות ישראלית. המחירים היו כמעט זהים, כשהמסלול שלה היה הכי עשיר. אנשים נמרצים מאיתנו יוסיפו עוד מסלולים רגליים נהדרים במקום. אפשר לשכור אצלם רק רכב (4 על 4 – חובה), או רק רכב עם נהג (רצוי לדעת רוסית) או רק רכב עם הדרכה, כלומר בנהיגה עצמית. אנחנו הלכנו על הכול: רכב, נהג ומדריכה.

(תוכלו לקרוא עליהם כאן: https://www.lametayel.co.il/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA+%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A8+%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%9C)

7438043d94630378195d9c9c27d2b2a6.jpg?l=6

יום 1 – בישקק ו- Ala Archa

(לעוד תמונות בפייס: )

לומר את האמת? בישקק אינה עיר יפה, המבנים ברובם מרופטים וישנים. אז, הקירגיזים ברוב תושיה נטעו עצים מכל עבר-והנה הבניינים מוסתרים היטב; הם צימחו הרים ענקיים מסביב לעיר, עכשיו המבט יימשך לשלג ולפסגות. מהיום הראשון בבישקק זהו הטבע השולט.

אז מה יש לעשות בה? לא הרבה אולי, אבל אפשר להתחיל לטעום את הארץ. לחוש אותה. להריח אותה. ואם לטעום, להריח ולשמוע רוצים אין כמו ביקור ב- Osh bazar : ירקות ופירות הישר מהעץ, או אולי מהמכון הרדיואקטיבי? כך מרגישים נוכח גודלם של האבטיחים. דודות חביבות מוכרות צנצנות של דבש בצבעים שונים הישר מהכוורת הביתית או שתצענה Korut (גושי גבינה דחוסים היטב במרקם של סיד ובטעם חמוץ-מלוח-ורקב), פה תמצאו בשרים הישר מהאחו, ושם תבלינים וממתקים מקומיים בצבעים זוהרים. ובתוך המבנים סמטאות צרות ודחוסות של בגדים. של נעלים. של רוכלים חייכנים. של סנדלרים. של חייטים. של תפרנים. הכל מכל.

5104727423928b1fe0cbe26a00d4de48.jpg?l=6

d902601eeafd718d98f34a2b38a9a4da.jpg?l=6

אחרי שכל החושים הותקפו בריחות חריפים, בשאון הרוכלים, ובאינסוף צבעים וצורות, צריך לתת לחושים מרחיבים ומנוחה. מזל שהעיר הרים סביב לה. נוסעים 20 ק"מ ואנו עמוק בהרים. בשמורת Ala Archa.

אנה פותחת שולחן קטן, מחממת תה ופורסת פיקניק. אנו והשולחן עוד נכיר היטב. הייתי אומר שהשקט אופף -אך זהו שקר, נחלון שוצף בזרימה עזה רועם בין הסלעים במי הטורקיז, ורעמות אלו מהדהדים בין קירות ההרים התלולים. מעל מציצים פסגות לבנות כמתנצלות על השלגים שהן ממסות לנחל זה. ובכל זאת ההוד של הטבע מוחה את אפרוריות העיר כשאנו פוסעים בעמק הרחב של השמורה. נגיעת הוד זו היא רק גריין קט למה שנחווה בשבועיים הבאים.

ad88c29bc06f20701687e9f093ced1e4.jpg?l=6

e5fd706afd3638de745f6882ca126108.jpg?l=6

יום 2 - בדרך לשום מקום - עמק סוסאמיר:

לעוד תמונות בפייסבוק

היום אנחנו נוסעים דרומה. דרומה ומעט מערבה. נוסעים בכביש הראשי שמחבר את בישקק ואוש. הכביש הראשי המחבר בין שתי הערים הגדולות ביותר בקירגיזסטאן. וכמעט מיותר לציין שהכביש הראשי הזה הוא כביש ובו בסך הכול של שני נתיבים: אחד לכל כיוון, שזה בכלל לא רע לקירגיזסטאן. כביש דו נתיבי זה חוצה חבל ארץ עירומה כמעט, ללא מבנים וללא חותם אנושית, אולי איזו יורטה בודדת פה ושם, תחנת דלק נטושה או "קפה" מבודד (קפה זה למעשה מסעדה בקירגיזית).5d1eef18ab4a5827d6c0eac5f1504655.jpg?l=6

לדרך יוצאים מבישקש ולאחר נסיעה קצרה דרך הכפרים שסביב לה חודרים לרכס ההרים העצום. כביש תלול מאוד עולה במהירות מגובה של 700 מטר לגובה של 3180 מטר למעבר Too Ashu. הצוקים התלולים מצידי הכביש נראים כמו קירות גרניט בגוונים של אפור, אדום וורוד. יפה ומלא דרמה. הכביש ממשיך דרך מנהרה מתחת לפסגות המושלגות של רכס ההרים ובוקע אל השממה של עמק הסוסאמיר. בצד הזה של הרכס הכביש כבר אינו כה תלול ואט לאט אנו מחליקים לתוך רמה הררית נרחבת. בעונה זו העשב כבר הצהיב, אבל הנוף עדיין יפה ופראי ביותר. ושומם. הנה חולף לו רועה על סוסו ונעלם בערבה. שם ילדים עוזרים במלאכת הבית, סליחה מלאכת היורטה. הנסיעה דרך הריקנות העצומה הזאת גרמה לנו להרגיש קטנים וענווים מול הטבע. הרגשה מזככת.

בסוף העמק עוד מעבר ההררי אחד 290cf3ce37c522a9532fe4218742115c.jpg?l=6 והנה המרחבים דמויי המדבר הפכו ליער ירוק שנהר רחב ושוצף חוצה אותו, כאן ב- Chychkan נבלה את הלילה. מלון דרכים מוזנח הרחק מכל ישוב. רק ברקע ממרחקים שאגות המשאיות שחולפות בין בישקק לאוש מהדהדות בשאגות הנהר שמכה בסלעים הישר מתחתנו.

1d7f31f9a2b7f92f103bd38f44746c3c.jpg?l=6

יום 3 - מים במדבר - צפון ג'לאל אבאד:

(לעוד תמונות בפייסבוק)

אזור ג'לאל אבאד הוא מדברי בעיקר. הרים יבשים מיתמרים אל השמים שטופי השמש בצבעים של אפור-אבן וצהוב-קוצים. אבל מכיוון שזו קירגיזסטן, שום דבר הוא לא מה שמוכר. בארץ הזאת הטבע משחק משחקים. השלג הרב שירד כאן בחורף הקפוא מספק מים רבים שיוצרים הפלגים שזורמים לנהר נארין, על כן מדבר זה מתהדר ברצועות וכתמים של נווי מדבר ירוקים. תחשבו על זה ככה: מישהו לקח חתיכה מטוסקנה שבאיטליה קרע אותה לגזרים ופיזר אותם על המדבר של ג'לאל אבאד.

5c8aa5785260fb675da5bd740cd65cfa.jpg?l=6

fd2f7f36124a2ffe02517c9c5980e965.jpg?l=6

אז נסענו בין צהוב לבין ירוק עד שהגענו למאגר טוקטוגול - אגם ענקי, שנוצר הודות לסכר גדול על נהר נארין. הילה דקה של ירוק סביב המים הכחולים באמצע מישור צחיח גדול. קצת אחרי זה הנהר חותך את דרכו בין צוקים עצומים כך שבקושי יש מקום לכביש. כאן המים כאן הם בגוונים של ירוק טורקיז כחלחל אשר משקפים באופן מושלם את הסלעים הכתומים אדמדמים של ההרים התלולים שסוגרים על הקניון.

29aaf9c49f9816dcfe074def94e3cefe.jpg?l=6

"מה דעתכם על עיקוף נחמד לאגם סארי-צ'לק? "שאלה אותנו אנה המדריכה שלנו. "בטח" אמרנו. אגם זה נחשב לאחד מאבני החן של קירגיזסטן ומדובר בסיבוב לא ארוך רק 100 ק"מ הלוך ועוד 100 ק"מ בחזרה. מה שלא ידענו אז, זה שבכבישים של קירגיזסטן 100 ק"מ הם שלוש שעות נסיעה.

הכבישים לאגם סארי-צ'לק משתרעים על גבעות יבשות, בעמקים ביניהם ערוצים של נהרות רחבים חרבים כמעט, זה תחילת הסתיו ורק מים מעטים זורמים בהם. החקלאים של אזור מרוחק זה לוקחים את עדריהם לרעות בגדות הנהרות הללו ואם הרכב התלכלך? אין בעיה ניכנס אתו לשטיפת המכוניות – כלומר הישר לתוך הנהר.

adf6f23292f87181f75503f8e3a5e3f9.jpg?l=6אנו מתקרבים ליעד - מעפילים על הר גבוה, והכול הופך שוב לירוק. ההר מכוסה ביער צפוף. למעלה על ההר האגם ממתין בנחת למטיילים - אדיר ויפה ומרענן. קחו סירה והניחו למים וליערות לשטוף מעליכם את כל היובש הג'לאל אבאד-י.

5457a67a8bb2631b2086212dad1b185a.jpg?l=6

7eff69b1979fe82654917f11b049d544.jpg?l=6

יום 4 – אז יש פה אפילו ישובים – מארסלנבוב לאוש

(לעוד תמונות בפייס)

אחרי יומיים במדבר קירגיזסטן, אנחנו מתעוררים בכפר היפה של ארסלנבוב ליום שונה לגמרי. ביומיים האחרונים נסענו בעיקר באזורים צחיחים, כמעט ללא יישובים, למעט כפר זעיר או יורטות נידחות. אבל החלק הדרומי של קירגיזסטן מאוכלס למדי - אולי זה בזכות מזג האוויר החמים או פשוט כי סוף סוף יש מישורים לבנות עליהם.a58f007abde464b51e3512336d1a8e50.jpg?l=6

הכפר של ארסלנבוב נח לו בלב יער ענק. לא סתם יער - יער אגוז. הגדול ביותר בעולם כך אומרים. ביער זה יש נהר נחמד עם מפל נחמד עוד יוותר. קפצנו להציץ. אכן יפה המפל. אבל מבחינתנו, מרכז הכפר יפה אף יותר. אולי זה הרעב שלנו לראות מעט פעילות אנושית, ואולי זה כי אנו סקרנים לגבי אופן החיים הקירגיזי. התושבים, כמו בכל מקום בקירגיזסטן, הם ידידותיים וחמים, אם כי כאן הם יותר אוזבקים מקירגיזים. מה זה משנה – כל עוד מקבלים חיוך שכל כולו זהב?!

5d764b666732721290d163474663c445.jpg?l=6

38e433289a9c4e45512c2ba014e79faf.jpg?l=6

הנסיעה לאוש היא איטית, מעט בגלל התנועה שרובה בדרך עירונית (כלומר כפרית) ומעט בגלל עדרי החיות, שהחליטו שהכביש הוא הרבה יותר נוח להליכה מאשר האדמה המאובקת.

d1874e4fde1916620665d4de309ee55b.jpg?l=6

אנחנו עוברים דרך אוזגן. יש שם כמה חורבות - מקובל ללכת ולהתפעל מהארכיטקטורה. לא אנחנו, אנחנו יותר נמשכים לחיי העת הזו. כלומר לחיים ממש – אל השוק. במרכז העיר שוק שבינו לבין "העת הזו" בקושי יש קשר, אבל הוא מלא בחיים, ומלא באנשים ומלא בתכונה שוקקת של שוק. כמה נפלא לטייל הלוך ושוב ולרכל עם הרוכלים בתמהיל של טיפה רוסית קמצוץ אנגלית והמון פנטומימה. מזון טרי, אנשים משוועים לקשר והמולת החיים - למי אכפת מהעבר המת?

הגענו לאוש בערב, עיר גדולה ושוקקת במהלך היום, אך כשהערב יורד נופלת עליה התרדמה. עליה – ועלינו.

d76cead7cca0dcafc283471c1dc9a109.jpg?l=6

יום 5 - שום דבר בכלל - מאוש לקזארמן:

(לתמונות נוספות בפייס)

אם תהיתם היכן נמצאת קאזרמאן- התשובה היא בשום מקום. כפר בודד שפעם היה עיר קטנה אבל מאז שהרוסים הלכו והמכרות נסגרו אין בו עבודה. אין בו כלום. אולי הסיבה העיקרית שלא כולם ברחו היא כי קשה לצאת. הכפר שוכן בין הרים שפסגותיהם מגיעות ל- 3000 מטרים, צחיחים ומדבריים. ממזרח מגיעה אליו דרך עפר וממערב אחרת וכיום נסיעה אורך להגיע אליה הן מ- Osh והן מ- Narin. וכאילו לא די בכך, 6 עד 8 חודשים בשנה הכבישים למקום סגורים בשל השלג הכבד במעברי ההרים. יותר נידח מזה ? לא פשוט למצוא.…

64b98af52dba506c0cde86b4b5bd91ac.jpg?l=6

אנו יוצאים מאוש בנסיעה איטית, שכן האיזור עירוני והתחבורה כבדה. נהדר! נהנה לראות את החיים בעיירות בהן בבושקות בבגדים מסורתיים מוכרות מכל הבא ליד (כלומר מה שקטפו בבוסתן או במקשה) וגברים בכובעי קלא-קלפאק לבנים וגבוהים נשענים על מקלם ופוסעים אט אט לקטוף מהבבושקות חיוך של זהב.

6e5684990f2e48905d6199045582fd59.jpg?l=6

פתאום כל הבניינים נעלמים ומתחילים להתרומם ההרים, שבספטמבר צבעם ככל גווני החלודה - אדום, כתום, בורדו נגיעות של אפור כל זאת מנוקד בנגיעות של ירוק, ובין הפסגות מתפתל לו נחל Urumash שמכסיף באור השמש. פה ושם תלוי צריף בודד של רועה שמקייץ באזור. עדר כבשים חוצה את המתלול וסוסים רועים בין הקוצים מסתפקים במה שיש לאזור להציע. שזה בעצם מעט מאד.

0735ec5d5a83769ce52fd28e4d7422a2.jpg?l=6

95158dd9b102a3e0c63195691d8cde16.jpg?l=6

0b35a095a298bc1998358837e91c5d13.jpg?l=6מעבר ההרים הוא הגבול בין חבל ג'לאל-אבאד וחבל נארין והנופים מלמעלה מדהימים. פסגת העולם. כלומר שוב: פסגת העולם. עדר של פרות וסוסים חוצה את ההרים בכיוון האחר לעבר אוש ומשאירים את בודדים לחלוטין בעמק היורד בין ההרים. וכשקרניים אחרונות של שמש מלטפים אותנו ואת הסוסים הרועים במרחבים, אנו ממשיכים קדימה לשום מקום, לשום כלום, מתפעמים מעוצמתה של אמא טבע.

14077921c48f6bcf9cd76f1cb32381a7.jpg?l=6

7ff4f757f5dec0924d83de4d88a9a7a0.jpg?l=6

e627230ac70aa847bb6ed6dfc0018676.jpg?l=6

יום 6 - ארץ הסוסים מ- Kazarman לאגם Son-Kul:

(עוד תמונות באלבום בפייסבוק)

בוקר עולה על העיר הנטושה והנטושה של קאזארמן, ואנחנו יוצאים לדרכנו הארוכה דרך הטבע הצחיח של מחוז נארין. קשה להסביר, אבל איכשהו בקירגיסטאן מתאפשרת הסתירה של הרים אימתנים ומישורים נרחבים בו זמנית, ובנוף הזה ששולט לא אחר מידידנו הסוס. קומץ סוסים קטן או עדר גדול רועים בשלווה, נהנים להם מאמבט בוץ מרענן או דוהרים לאי שם. בדממה חולף בשטח רועה בודד, מוודא שהכול כשורה ונעלם. הנה איכר יחיד פוסע לו אל הכפר הזעיר המרוחק ונעלם אף הוא- אבל תמיד יש סוסים.

18876a7253828d1cba2bb7fff5a66384.jpg?l=6

06543bf4407fdd18f0d38291c09257ca.jpg?l=6

1bb29e8e21b1336f3001e315b42b3f0e.jpg?l=6

a973dababc5ef33282a5c0d664a70702.jpg?l=6

הי, רגע, מה הם המבנים האלה על ההרים? אה - רק בית קברות. הקירגיזים נוטים לבנות לקבריהם מבני אבן של שניצבים כל ראשי הגבעות, ואלו נראים כמו ערי רפאים עתיקות שנותרו כגלעד מדרך המשי.

1f39be6eafe170326dfdf134e6ba8543.jpg?l=6

4d7d7989101c908dc82859476447cba3.jpg?l=6

אט אט אנו נכנסים לאזור מאוכלס יותר - כלומר של כפרים בודדים. בגדול בניהם נמצא בית הספר האזורי. כל בוקר התלמידים לבושים בתלבושת אחידה – חליפות ועניבות לנערים וחצאיות וקוקיות ענק לנערות – הולכים ברגל לבית הספר, לעיתים הולכים להם על הכביש קילומטרים רבים. והסוסים עומדים מהצד אדישים.

e4471ce68067d687f2245f3f98f77c52.jpg?l=6

8cb96a539359976aa5a8a63a124f4940.jpg?l=6

"הכפר האחרון ליומיים הקרובים" אנה מדריכתנו מכריזה. הזדמנות אחרונה לקנות מזון. החנות המקומית היא רק חדרון קטון - וזה מכיל בעיקר משקאות אלכוהוליים, פסטה, לחם ועוד כמה ירקות. עכשיו נתחיל להעפיל אל עבר ההרים עד לאגם סון קול. הנה תוך דקות אנו עוברים מן המדבר היבש ליער ירוק שבו ערוצי מים קרים מפזזים להם בין הסלעים. מהמדבר הערבי הגחנו פתאום לנאות מרעה אירופים. מדהים בהחלט. אבל כמה מדהים שזה לא יהיה, שום דבר לא דומה למוזרות של אגם אגם סן קול, בו ביורטה מקומות בו אנחנו הולכים ללון לילותיים – אבל זה כבר מסיפור אחר.

97a45e55ea8e2ebdd8779dd14ce42e3f.jpg?l=6

72c1fa6706f464a48caa58e97ab3f3a1.jpg?l=6

a031675f4432f33ba8998450cdb73132.jpg?l=6

c94a93372be5592c4f647594287d3870.jpg?l=6

766371e89227f9c5fde2d23f4a5110db.jpg?l=6

יום 7 – סוראליאזם עכשיו! אגם Son Kul:

(עוד תמונות בפייס)

אם סלבדור דאלי או רנה מגריט היו מציירים את הנוף של אגם סון-קול, זו הייתה כנראה התמונה הכי ריאליסטית שלהם אי פעם. המראות שם כל כך סוריאליסטים עד שהדמיון מרגיש נבוך ומיותר.

כשבנינו את התוכנית הציעו לנו שני לילות באגם הזה, וזה היה אמור להיות המקום היחיד שבו נשהה במקום אחד במשך יום שלם. ובכן, יום מנוחה באמצע ימי נסיעה זה רעיון מבורך, אבל למה במקום שכוח אל זה, זאת לא יכולתי להבין. הרי אין שום דבר לעשות שם. למען האמת אין שם שום דבר בכלל. "הו, תוכלו לטייל רגלית. אפשר לרכוב על סוס. זה נחמד שם" נענינו. "נו, טוב", הסכמתי, בהנחה שכדאי לסמוך על המומחים במקום- אבל לא הייתי בטוח. עכשיו אני בטוח!

151519af6b1cd411afa9f7eaae764fcd.jpg?l=6

ea26bc1d706b6fcb90d4d4fdd87eb14c.jpg?l=6

3fa94bb43934b0351a1d674df988462e.jpg?l=6

אז למה צריך לבלות שם יום שלם? דווקא כיוון שזה מקום שכוח אל. או אולי הפוך זה מקום להתייחד עם האל – כל אחד עם תפיסתו, אבל שכוח או לא – עוצמה יש במקום. לא היינו צריכים להרחיק לכת, מספיק היה להישאר במקום ולראות את הנוף משתנה עם שינויי מזג האוויר ולספוג את האווירה הסוריאליסטית כל כך.

אז מה זה איזור סון קול (בעצם אגם "סון"): ברום של 3,000 מטרים נמצאת רמה מוקפת גבעות והרים, ובמרכזה אגם הכחול. פה ושם מפוזרות יורטות. סוס בודד או עדרי פרות מלחכים בשלווה סטואית את העשב העשיר. נכון - זה לא נשמע הרבה, אבל איכשהו זה אחד המקומות המרשימים ביותר בקירגיסטן. אולי משום שהאדם שם כל כך קטן וזניח. הי - אולי בעצם ההגדרה היא "מקום שכוח אדם".

8b145a398631494c388fc217a143c387.jpg?l=6

אחרי לילה קפוא התעוררנו לראות את השמש עולה מעל הגבעות שהיו מאובקות בשמיכה דקה של שלג, והדשא על הרמה היה מכוסה בכפור שכיסה את הכול בדוק ערפילי. אבל לאט לאט הפיגה השמש את העננים וצבעה את העמק בירוק ובצהוב. אחר הצהרים שבו העננים לנקום ובזעפם האפור שחור כיסו את הכול בשלג כבד. ואנו הסתובבנו לפה ואז לשם משתאים וסופגים את האווירה.
הו, ומנסים לנשום שהסתבר גיליתי שאני סובל ממחלת גובה. אולי זו אחת הסיבות שהייתי קשר נשימה ביופי הזה? לא! בהחלט לא זו הסיבה!

afe66dcc26cf5b32f041104a3b9fc5eb.jpg?l=6

50e036f07b3e90b24bc3735ccee7c38b.jpg?l=6

יום 8 – כשהנשימה נעתקת - מאגם Son-Kul כדי Tash Rabat:

(לעוד תמונות בפייס)

מוקדם בבוקר כל איזור אגם סון קול מכוסים שלג, הזריחה צובעת את השלג בורוד, בכתום ואז תכול השמיים פותחים את המרחבים ללבן בוהק. העמק יפה כמו תמיד, אבל הראש שלי פועם בכאב ובחילה קלה אוחזת בי. יש תרופה פשוטה למחלת גובה - לרדת! ומטה אנו פונים.

dff09966621f7d61f79fb70bf92fff9b.jpg?l=6

be835e49f9c04165c0b7247c83fca331.jpg?l=6

הדרך למטה היא דרך 333 parrots pass. הנופים נהדרים על ההרים למעלה הכל לבן בשלג, וומהפסגה נשקפים העמקים הירוקים שממתינים לנו למטה, וככל שאנו יורדים לעברם אני מרגיש טוב יותר. במורד הכביש יש נחל עם מפל נחמד מקום נעים לשתות כוס תה חם ולמתוח את הרגליים, הרי עכשיו הריאות שלי בחזרה בעסקים. טוב, כמעט שם.

8c3796b0e02d355dfdd28e7909c6434e.jpg?l=6

fa467f4a1af722aa65371c9910d7a6e2.jpg?l=6

מכאן אנחנו ממשכים לכיוון נרין. במרחבים העצומים שבין ההרים האדירים שום כלום - מאומה זולת הטבע. זו קירגיזסטן אחרי הכל. אט אט הירוק הופך לצהוב חוזרים לצחיחות של ה-נרין-ית.
לפתע פתאום הטלפונים של כולם מתחילים לצפצף – שטף הודעות. כן - לאחר 2.5 ימים ללא חיבור טלפוני אנחנו חוזרים לציוויליזציה. וזו מסתכמת בקליטת סלולאר, בכביש סלול ברובו ובכמה כפרים זעירים.

bda949a7242f3e8d5a231cb278e2ce3f.jpg?l=6

1e8fb31e802d468ecdc5e721e3b684de.jpg?l=6

נרין היא לא עיר גדולה ובוודאי לא מרשימה. היא שוכנת בעמק צר בין הרים מדבריים צחיחים בגוונים של אדום-אפור. זה יכול היה להיות דרמטי, לולא האווירה הכללית של עוני ועליבות. עם זאת יש בנרין מרפאות ואנו הולכים לדגום אותם. מתנהלים ממרפאה לקליניקה עד שאנחנו מוצאים רופא הגון ומכשיר רנטגן (מודרני מאוד באופן מפתיע). יש אבחנה: אכן מחלת גבהים וגם – כך הסתבר - דלקת ריאות.

עבור דלקת ריאות אני אקח אנטיביוטיקה נגד מחלת הגובה שלי? להישאר נמוך.

אין סיכוי! הימים הבאים אמורים להיות בגובה. אנה המדריכה עומדת על כך שאנחנו נשנה את התוכנית שלנו ואכן תוך שעתיים יש תוכנית חדשה. בכול זאת אני מתעקש שנסע לטאש רבאט. היא שוכנת במרחק נסיעה קצרה לעמק, רק ארגיש רע ונרד חיש קל. אבל אחרי הכול הלילה בהיר, ואני הרי הבטחתי לעצמי תמונה של יורטה תחת הכוכבים. אדם חייב לעמוד במילה שלו, לא ככה?

e8cc2211e5dd2c03ab2c7ee7460cd0d6.jpg?l=6

6a46493e79d17fa87b33eeeb7c690bbf.jpg?l=6

יום 9 – מחוץ למסלול השחוק - מטאש רבאט ועד קוצ'קור:

(לעוד תמונות בפייסבוק)

תדמיינו: הערב יורד, הרוחות הקפואות עוטפות אתכם כשאתם עם הסוסים שלכם עולים במעלה הגבעה הקרחת, זאת אחרי ימים במדבר הקפוא של דרך המשי, אתם רעבים לאוכל חם, רעבים לחברה חמה. כבר זמן מה שלא דברתם עם איש, אין טלפון סלולרי זמין– אחרי הכל זו המאה ה -15. ואז, במורד הגבעה, ניצב לו בניין עשוי אבנים, ואור אש חמה זוהר מהחלונות. ברוכים הבאים ל Tash Rabat Caravanserai.

57f41f94bd538f8c23eb85a4d1fc0937.jpg?l=6

cc58dc9cd4d57cd98e36b1dd8c6e25d8.jpg?l=6

היום המבנה עדיין מרגיש מרוחק אבל לא עד כדי כך. אך אם מגיעים אליו בשעות הבוקר המוקדמות (או בשעת ערב מאוחרת), לפני עדרי התיירים, המקום שומר על אווירת ימי עברו המפוארים. גם סביבתו יפה מאד והדרך בעמק הצר המוביל אליו מרשימה.

23a7a765033220d1a4226ada78e15e30.jpg?l=6

חוזרים לעיר נארין מנסים למצוא קפה הגון. כמה תמימים היינו - נכון יש בית קפה של ממש ובו מכונת קפה חדישה, אבל איש לא יודע כיצד להפעיל אותה. קירגיזסטן אחרי הכל. מילא - אנחנו עוזבים את נארין ויוצאים לכבישים הצדדים שבין כפרים קטנים ומרוחקים, בהם אנו מהווים מוקד משיכה לאנשי הכפר כפי שהם לנו. חביב ביותר.

fa65d90775cfffb4fa3c48f05dde4e57.jpg?l=6

de3e9a7ef687ed1fd7c17da109250a97.jpg?l=6

עולים במעלה אקי נארין, זהו יובל של נהר נארין שזורם בקניון עמוק בין שני צוקים גבוהים. כאשר הוא חותך את דרכו בהר, הכביש הופך לדרך עפר, אנחנו כמעט לבד ביער הירוק שסוכך על מים סוערים שצבעם טורקיז. הנשימה נעתקת הפעם מיפי הנוף.

במעלה ההרים 5798b17305889807e11254eaf8aa590d.jpg?l=6 אפיק הנחל נפתח לרווחה והוא זורם בעמק רחב ללא כל זכר לאדם מסביב. זולת סוסים, כבשים ועדרי תאו שרועים בשלווה. ואיך אפשר שלא לחוש דבר מלבד שלווה במקום של הוד בראשתי זה?

c7cbae5c5cca3e2f3ba2858a5c89c887.jpg?l=6

f3e653423e519ccf9a1b241826341033.jpg?l=6

אינטרמצו – על קוק בורו וכאן תמונות

קוֹקבּוֹרוּ הוא המשחק הלאומי של קירגיזסטאן. ובכפרים הנדחים (רובם כאלו) אפשר לראות אנשים משחקים בו. העקרון הוא פשוט: מגרש ובשני הצדדים "שער", לרוב צמיג ענק. המטרה של כל קבוצה להעביר את "הכדור" לשער היריב. זהו, בעצם, כאן תמו החוקים. מכאן הכול מותר.
חשוב לציין שהשחקנים הם על סוסים, הכול ברכיבה.
אה, ושכחתי, לא באמת משחקים בכדור , יותר בפגר של עז שערפו את ראשה וחתכו את כפות רגליה.

באותו איזור נידוח של נארין נתקלנו באנשים משחקים בזה. אחרי הכול יום חופש היום.

c8d038fa3bb77dac23c9c5756b91f03b.jpg?l=6

יום 10 – כל מרחבי האקלים ביום אחד- מקוצ'קור ועד טמגה:

(וכאן עוד תמונות בפייס)

היום העשירי שלנו היה פעלתני לא רק שלמדנו איך לטוות שטיחים או לצוד עם עיט, אלא גם החלפנו נופים בקצב מסחרר. מסביב לעולם – ביום אחד.

הבוקר הפציע על שדותיו הפוריים של קוצ'ור, וכשהעננים נעלמו, רכס ההרים שמעלינו היה גאה להציג בפנינו את השלג שכיס את היערות שבו כל אותו לילה סוער. אנו שרויים בנוף ים-תיכוני צ]וני, כמו למרגלות האלפים. פורה, חי מעוטר הרים.

d810a356504375fd6ed9cfd68949b301.jpg?l=6
לאחר סיור קל בכפר הפורה בו גם ביקרנו את טוות השטיחים (אבל זה סיפור בפני עצמו) עשינו את דרכנו לאגם איסייק קול. מהר מאוד הפכה האדמה הירוקה והמעובדת לאדמה טרשית של הרי אבן אדומים. עכשיו אנחנו במדבר – סביב רק אבן עירומה עם שמץ של שיחים בירוק חיוור ומאובק. מאגר Orto Tokoy הוא אגם מלאכותי סכור אבל בעונה זו הוא יבש למחצה, הבוץ היבש מספר על ימים ארוכים מאז הגשמים הכבדים האחרונים. כן, גם נווה המדבר חרב בנוף צחיח זה.

d4086c231863c55e27d6276624963e1c.jpg?l=6

a634375a7977310aba2010d4217d4054.jpg?l=6

הכביש מגיע לגדות הדרומיות של אגם איסייק קול, גדה זו עדיין מדברית: גבעות מאובקות של חול דק ולבן ובהן מעט מאוד ישובים שמנקדים את הנוף בירוק של אדמות מעובדות. באחד הכפרים הקטנים האלה פגשנו את איש העיט (וגם זה סיפור בפני עצמו).

913975b10c93a0bbc5a895be4a4eb701.jpg?l=6

(תמונות של איש העיט וטוות השטיחים אפשר לראות כאן:

טוות השטיחים: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156363048004864&set=pcb.367586313818948&type=3&theater

איש העיט: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156447695709864&set=pcb.1961492344145634&type=3&theater&ifg=1 (

בחזרה לכביש, הנה אנחנו פונים לקניון של ברסקון בתוך דקות ספורות, האדמה היבשה מתכסה בעצים. נהר סוער בין גדות ירוקות יוצר סביבה מושלמת לרעיית פרות. הנה חשי קל אנחנו עוברים ממדבר סיני לנאות המרעה של שוויץ. ממשיכים מעלה, היערות נשארים תחתנו כשאנו מעפילים לפסגות הקפואות של מעבר ברסקון בגובה של 3,819 מטרים. כאן סובבות אותנו הפסגות באבן חשופה שחורה מפוספסת בשלג עמוק ובקרח. משווייץ הגענו עד להימליה.אז איך אפשר לעבור מסיני דרך שווייץ להימליה וחזרה לסיני תוך שעתיים נסיעה? זה קל – רק צריך לנהוג לאורך כבישי קירגיזסטן.

cd03543ab9ebd31ffc0b858f729e7f6d.jpg?l=6

09aae166504af27d55a23575c556d6c2.jpg?l=6

יום 11 - Contraststan - מ Tamga כדי Karakol:

(לתמונות נוספות בפייס)

קירגיזסטן היא ארץ של ניגודים - כבר נתקלנו בהם בתערובת של אקלים: מדבריות ויערות ירוקים בתוך שעה נסיעה. אבל הניגוד נמצא בכל מקום.

היום התחיל בכפר טאמגה - מקום מסכן שבו נראה כי שלטון הקומוניסטים מעולם לא נעלם. הרחובות מרופטים, והאנשים שחוקים. הוא נראה כפי שסינדרלה הייתה בהתחלה - אפור, מזוהם ומרופט - אבל לאן נעלמה הפיה?

זה קל ל- 874e69ecbdcab8b170b49b2c17cd9655.jpg?l=6

a721beef21967be42832b9bd42351b6e.jpg?l=6fairy tale Canyon. רק כמה דקות נסיעה מהעיירה המסכנה נמצא קניון מסותת בהרי החול בהם הגשמים והרוחות חצבו צורות במראה של טירות ומבצרים וארמונות. מקום נהדר לטיול קטן ויפה. בקירגיזסטן מרופט ומפואר יכולים לדור זה לצד זה.

96800e628cec6751b0677aee644d69cf.jpg?l=6

71d2d424ba77e3a8952eb8f76641a4c5.jpg?l=6

a9faa74fb45f63df2b5ef60370219849.jpg?l=6

אנחנו ממשיכים לנסוע לאורך הכבישים הדרומיים של אגם Issyk Kul דרך כפרים עניים שוקקים חיים בהם הילדים משחקים והשווקים סואנים. אם הטירות היו של אבן מתה – הרי המגורים העניים מלאי חיים.

99e08f7b5d8fd08375af8f4c1d2a73cc.jpg?l=6

82464d0d9287c264f48592fcfc6b873d.jpg?l=6

מאחר ש- fairy tale Canyon – עשוי חולות, צחיח ומדברי, אז צריך לאזן בכרי דשא ירוקים ובנהרות אז יאללה, נוסעים לקניון Djety-Oguz Gorge, שם האגדות מספרות סיפורים של נסיכים ושל לב שבור, ואולי דווקא משום כך אוהבים באים לשם במיוחד כדי לשמור כזיכרון את חום אהבתם.

ca240bb9c32f1a48ebe86c5309129b78.jpg?l=6

e6994f20e50c89645be3a69a88e4f74e.jpg?l=6

bfcc8d9b2d029043cdc00955ccc67334.jpg?l=6

אז, אחרי לבבות שבורות וחתונות לבוא, לאחר טירות, מוות עוני וחיים לאחר מדבריות ויערות, לאחר אדמה צחיחה ונחלים סואנים - אין פלא כי עיר הביר של האזור: Karakol, יש בה מן העיר ומן הכפר גם יחד, כל כך קשה להחליט מה הוא מה בארץ זו של ניגודים.

a886b9515998756e9289417ab2d483a4.jpg?l=6

1fbf8933bcc47e3c4d2fd4c6bfd15305.jpg?l=6

יום 12 - לטפס את המדרגות לגן עדן - עם מכונית- Altyn-Arashan:

(עוד תמונות? כאן בפייס)

מפת גוגל נוטה לשדרג את הדרכים של קירגיזסטן. אתה רואה כביש על מפת Google - בחיים האמיתיים זו כביש סלול באופן סביר, אם מפת גוגל מראה כביש סלול - תמצא את עצמך על דרך עפר. אז מה אם קורה עם על מפת גוגל המסלול מסומן כדרך עפר? אם כך מוטב שיהיה לך סוס. סוס או Tabletka - מכונית צבאית סובייטית ישנה. אותה מכונית סובייטית זקנה לקחה אותנו בדרכי ההרים לאלטין-ארשאן. הנופים מהדרך גם הם היו נחמדים, אבל איך אפשר היה לצפות בהם כאשר עסוקים בהשתאות מרכב שבפועל מטפס סלעים ענקיים ומדלג מעל תעלות. סליחה אלן מוסק, אני יודע איזה רכב אני אעדיף בנסיעתי למאדים, וזה לא יהיה טסלה.2028575d359c027278292421d82147b7.jpg?l=6

52ee5e3d4920b9c4492c1760e5f3a33b.jpg?l=6

Altyn-Arashan הוא עמק ירוק מפואר השוכן בין הרים גבוהים – אפשר לעשות טיול רגלי רגוע ושלו, לרכוב על סוס עצלן ולבסוף להירגע באמבט של מי מעיינות חמים טבעיים. אחר שעטינו שלוות גן עדן הגיע הזמן לחזור לקרקול אך אויה נסיעה קצרה (ומסמרת שער) בטלבטה תספיק להשכיח שלווה זו כליל.

6ed02213a277b17180c6d575fd0f126f.jpg?l=6

ab3f36915f78af6fb9f9073c67078b9d.jpg?l=6

216fc54b2f521bc24a4f014af4723a01.jpg?l=6

יום 13 – בגדה הצפונית של אגם- Issyk-Kul:

(עוד תמונות בפייסבוק)

החלק הצפוני של Issyk-Kul Lake אינו פראי כמו זה שבדרום, יש הרבה יותר ישובים והאדמות ברובן משמשות לחקלאות. בתקופה זו של השנה קציר תפוחי האדמה בשיאו וכל ילדי המשפחה חוברים למבוגרים לקטוף תפוחי אדמה.

e99eccf84513f8c863ee64911712bf15.jpg?l=6

78fbd1e37644174ce0a1a01b0cbdd3c3.jpg?l=6אנחנו עולים במעלה ההרים דרך Semenov Gorge וחוזרים דרך Grigoriev Gorge. הנוף הרבה פחות דרמטי, ממה שהתרגלנו לראות, ואולי נכון יותר להתחיל טיול בגדה הצפונות, לפני שהדרמה שביתר הארץ הופכת שגרה. אבל גם אם הנוף רגוע יותר – עדיין חיש בו הרבה יופי ושלווה.

92d8e5f8485941b37cfd8ac41fecd381.jpg?l=6

3377998de06ba16db5113e647ac5e756.jpg?l=6

דעו, כשמדובר באירוח, הקירגיזים מאוד רעים בלקבל "לא" כתשובה, ועל כן כשנתקלנו ב - Grigoriev Gorge באקראי בפיקניק של כמה כפריים מקומיים לא הייתה לנו ברירה אלא להצטרף. וזאת עשינו בשמח. כראוי בקירגיזסטאן השולחן – הפעם מפת הפיקניק - מלא עד אפס מקום בשפע של מזון ואיך אפשר בלי תה מתוק חם הוגש הישר מן הסמובר.

e0ef0fa4dddf0981cfaef10080779137.jpg?l=6

99e7adbc65639e615e1f024b89f1e6c0.jpg?l=6

את הלילה בילנו ב- Cholpon-Ata, העיר המרכזית בגדה הצפוניות, שם באים התיירים לרחוץ באגם הנודע. אבל ספטמבר הוא כבר לא זמן רחצה שכן האגם קר מדי. לנו זה טוב, כך כל הנוף נשאר ריק מאדם עבורנו.

השקיעה מגיעה ואנחנו ממהרים לפטרוגליפים של Cholpon Ata. שדה גדול צחיח שכולו סלעים ואבני ענק ועל כמה מהם חרוטים ציורים עתיקים. בשעה המתאימה - שקיעה או זריחה - יש במקום איזו אווירה קסומה שעומדת בסתירה נהדרת לאווירה התיירותית-פלסטית של צ'ולפון-אטה. אחרי הכל, בקירגיסטאן הטבע עדיין מנצח.

5735db7650cfd4c44e7478c7f31e2c14.jpg?l=6

791cffebb588a25ea08121b4ba16ae98.jpg?l=6

b7770c5c16dbfd359a4f5e3fbeea3ee6.jpg?l=6

ימים 14 – 15 ל- Chon-Kemin ובחזרה בישקקה:

(תמונות בפייס כאן ומהיום שאחרי וגם כאן )

השמש עולה על אגם איסיק-קול, ואנו מתחילים את דרכנו חזרה לבישקש. בדרך עוד נעצור באיזור עמק Chon-Kemin, אבל הדר הטבע נמוג מאחור והארץ הופכת משובצת ערים אפורות ומרופטות וכפרים עניים.

דרך לצ'ון-קמין קצרה ועוברת בהרים צחיחים על כביש מהיר. לא מעניין מדי אבל לא לוקח הרבה זמן.

29d777e9be4d0e878e6bf8fe551276a9.jpg?l=6

6cb4bb59619924b62660c7e323d595d4.jpg?l=6

אזור Chon-Kemin נחמד - לא יותר מזה. עמק רחב ופורה ועל כן מכיל כפרים רבים, אז אנו מנצלים אותו להכרות עם החיים הכפריים של צפון קירגיזסטן. לטייל ברגל בכפרים, בין קוטפי תפוחי אדמה לרועי הצאן.

7520d551181c4f4958e9329b34c8fc56.jpg?l=6

באחד הכפרים יש בית ספר פרטי ילדים מכיתה א' ועד התיכון מגיעים לבית הספר מכל העמק, אם רק יש להם האמצעים. הם לומדים אנגלית מגיל צעיר, ויש להם את המורים הטובים ביותר ולפעמים אפילו מתנדבים מכל רחבי העולם שבאים ללמד במשך כמה חודשים. זכינו לקונצרט צורם של 3 דקות (שתיים יותר מידי) על הקומוז (כלי מיתר קירגיזי), התרשמנו מחזרות של מגמת המחול, וילדים מנומסים ברכונו באנגלית כשהפרענו להם (לשמחתם!) בשיעור החשבון.

a165920156e44b0ba2c7e0367c3637a0.jpg?l=6

לילה עבר ואנו ממשכים הלאה:

לפריז יש את זה טור דה אייפל, ללונדון - ביג בן ובקירגיסטן יש את מגדל בורנה. בואו נהיה כנים: אייפל – זה לא ובהחלט לא ביג בן, אבל זה מה שיש להם, ואנו לא נהיה בררנים. אז כל מי שמבקר בקירגיסטאן. בא. רואה. הולך. לא מרשים במיוחד, אבל ממילא על הדרך חזרה אל בישקק אז לא מצריך מאמץ.

1c35f684be6093508112d9623448f8b0.jpg?l=6

אבל בואו נודה באמת – מי שמחפש את התרבות של קירגיזסטן שיוותר על המורשת המתה, שילך על זו בחיה בשווקים. קדימה! חוזרים לשוק Osh לקנות Korut עבור החברים בישראל (איש לא היה מסוגל להתמודד עם זה), להיפרד ולסגור מעגל.

568d37dca0bba16a2c4d9190932701cb.jpg?l=6

c650537cbdbb004541061778cb125b76.jpg?l=6

זהו – נגמר. אוף! אנחנו כבר רוצים לחזור לארץ המרהיבה והעוצמתית הזו.

87edaaed4a4446450b8d3a9075422af9.jpg?l=6

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של אורוני?

‹ הפוסט הקודם
טנריף - כל כך הרבה יותר מחופים ותיירים
טנריף - כל כך הרבה יותר מחופים ותיירים
מתוך הבלוג של אורוני
27-10-2011
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של אורוני »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

פוסט מדהים פשוט פוסט מדהים

השב  · 

היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

מדהים!

השב  · 

קיגיסטן

השב  · 

היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

תגובות פייסבוק

סגור
0
×