קניית הרכב

``כשריק, הבחור שהיה אמור לקחת אותי איתו באוטו לקיירנס שבצפון, ביטל ברגע האחרון את הנסיעה ו``תקע`` אותי בסידני עוד קצת זמן יותר ממה שחשבתי שאני אהיה פה. באותו רגע פחות או יותר החלטתי שאני קונה אוטו. וכך עשיתי.``
מערכת אתר למטייל
|
תמונה ראשית עבור: קניית הרכב
© מאורי הירש

הקדמה

תמיד ידעתי שהחלטות טובות יכולות לעשות את ההבדל בין טיול מצויין לטיול בינוני או גרוע. לכן, כשמגיעים לגשר שנקרא החלטה, צריך לבדוק טוב טוב את כל החיבורים, היסודות, איך ואיפה הוא מסתיים לפני שחוצים אותו. בטיול האישי שלי (בקושי 3 שבועות) כבר נתקלתי בכל כך הרבה גשרים כאלה שזה לא ייאמן. אני לא ציפיתי לכזאת כמות של החלטות גורליות בשבועיים וזה עוד נמשך ונמשך.

זה מתחיל באיפה לגור, עם המשפחה הרחוקה, עם כל הנוחיות והחיסכון שבדבר לעומת בידוד וריחוק מתרמילאים אחרים או לעבור לאכסניה/דירה שתעלה לי בסביבות 200 דולר בשבוע, לא כולל אוכל, אך להיות במרכז העניינים ולא להשתעמם לשניה (לפחות ככה זה נראה ממבט חיצוני). זה ממשיך עם ההחלטה לאן להמשיך מסידני. אפשר לחוף המזרחי שם אני אמצא חופים נהדרים ופעילויות ים ובטן גב איכותיות ביותר או לנסוע למדבר שם אמצע את עצמי נאבק באבק האאוטבק ("הערבה" האוסטרלית, Outback) ולנסוע אינספור של קילומטרים כדי לראות איזה סלע ענקי ואדום שמפה זה נראה כאילו האתר פופלרי כל כך כי מחלקים שם כסף בחינם או משהו...

לתחילת הכתבה

למה לקנות

ללא ספק החלטות קשות. אבל הקושי שבהן, במקרה שלי לפחות, בא מחוסר הידיעה בחלק המקרים ומהעובדה שאני לבד בהחלטות האלה בכל המקרים. צריך לקבל את ההחלטות לבד ולהתמודד עם התוצאות שלהן גם כן...לבד. זה לא שהמידע פה באוסטרליה חסר. אפשר למצוא כאן מידע על כמעט כל פיסת אדמה שיש ביבשת הענקית הזאת. אם זה בפרסומות ובדפי מידע שנמצאים בשפע במרכזי מטיילים למיניהם, אותם אפשר למצוא בכל פינה במרכז העיר סידני. אחד שממש התרשמתי ממנו היה הטרבל קונטקט פוינט (Travellers Contact Point) שממוקם בג`ורג` סטריט george st. 428 בעיר, בקומה שבעית בבניין Dymocks. אפשר לדלות מידע רב מהאינטרנט שבו מספיק להקליד במנוע חיפוש כלשהו backpackers Australia ותקבלו אינסוף של אתרי מטיילים באוסטרליה. אך אלה מלאים בפרסומות ואינטרסים עסקיים שונים ומשונים. לכן אני מעדיף לשאוב את המידע הנחוץ לי מאנשים. אך עדיין אני לוקח הכל בערבון מוגבל.

לא חסר אנשים שטיילו, עשו, קנו, מכרו, ראו, שמעו, התנסו ויודעים הכי טוב מכולם על הכל. כמעט כל תרמילאי שתפגשו ותבקשו ממנו עזרה ישמח לשבת איתכם במשך זמן יותר מסביר, ולהסביר, להזהיר, להמליץ ולהגיד לכם מה לעשות ואיך לעשות את זה. תמיד טוב לשמוע וללמוד מניסיון של אחרים אך אתם תופתעו לגלות שלכל אחד יש אלף דעות על אלף ואחד דברים שברוב הפעמים יהיו שונות מהדעות של תרמילאי אחר שתפגשו. כל השיחות האלה עם תרמילאים יכולות להכניס אותכם לבילבולים קשים ואת אירגון הטיול שלכם לפלונטר קשה לא פחות. לכן ההמלצה שלי בנושא היא לפעול בשתי דרכים אפשריות - אחת היא להיצמד למישהו שהיה באיזור שאתם מטיילים ואתם סומכים עליו ועל כושר השיפוט שלו והוא אוהב פחות או יותר אותם דברים שאתם אוהבים ולשאוב ממנו את כל המידע שאתם צריכים.

השיטה השניה, בה אני בחרתי ודי דבק בה עד עכשיו, היא לזרום. למה אני מתכוון ב"לזרום"? אני מתכוון שאם אין לכם עם מי לצאת לסיור בעיר עכשיו ואתם לא יודעים לאן ללכת בדיוק פשוט תלכו ותגלו, גם אנשים וגם מקומות חדשים. אם אתם לא יודעים איזה איזור בארץ אתם יותר תאהבו פשוט סעו לאחד ואם לא תאהבו תעברו הלאה. אין לכם מה להפסיד חוץ מקצת זמן. אני בטוח שאתם לא תסבלו באם עשיתם החלטה לא נכונה בדיעבד, אתם עדיין מטיילים, שכחתם?

כמובן שזה מאד תלוי באופי שלכם ואם אתם אנשים שבדרך כלל מנהלים יומן ומכינים רשימת דברים לעשות כשאתם קמים בבוקר אתם כנראה תתאימו יותר לשיטה הראשונה אבל אם אתם לא כאלה אתם פשוט תזרמו וזה הכי כיף שיכול להיות. לפי דעתי.

אני זרמתי עם עצמי כשריק, הבחור שהיה אמור לקחת אותי איתו באוטו לקיירנס שבצפון, ביטל ברגע האחרון את הנסיעה ו"תקע" אותי בסידני עוד קצת זמן יותר ממה שחשבתי שאני אהיה פה. באותו רגע פחות או יותר החלטתי שאני קונה אוטו. התעצבנתי מאד מכל הקטע. לא על ריק, הוא לא אשם ולא חייב לי שום דבר. התעצבנתי על עצמי שאני צריך להיות תלוי באנשים אחרים. יש לי מספיק כסף, יש לי זמן לחיפושים ומי שיעזור לי בכל עניין הקניה, אז למה, לעזאזל, לא לקנות אוטו לבד?! שמעתי הרבה פעמים שלקנות אוטו לבד זה יקר ולא משתלם. אז מה? אני אמצא ליפטרים ונתחלק בהוצאות ובנהיגה. שמעתי גם שלהיתקע במדבר עם מנוע מעלה עשן זאת לא החוויה הכי נעימה כשאתה לבד וזה האוטו ששילמת עליו ממיטב כספיך. אז במקרה הכי גרוע, הפסדתי קצת כסף, אף אחד לא מת מלהפסיד קצת כסף (לא לוקח חס וחלילה את הקרדיט מהמאפיות למיניהם...).

לתחילת הכתבה

הרכישה

אתמול, לאחר חיפושים והתרוצצויות רבות קניתי אותה. פורד פלקון, סטיישן (wagon בעגה המקומית), מודל 87, לבנה עם ריפוד בצבעים של פרה חומה לבנה, מנוע בנזין 4.1 ליטר, אוטומטית, פשוט בונבוניירה! והכל במחיר של 2150$ אוסטרלים! בקשר לשם שלה עוד לא החלטתי, אפשר לשחק קצת עם הלוחית רישוי yop-210, אם יש למישהו הצעות אני אשמח לשמוע, אני מצאתי בנתיים משהו די צולע - יופי הפרה מבברלי הילס 90210! אבל זה ייצור קצת בעיה כשהיא תעשה בעיות בהנעה (והיא בטוח תעשה מתישהו) ואני אצטרך לצעוק את השם שלה ולהתחנן בפניה שתניע.. קצת ארוך מדי בשביל זה, אני חושב...

אז כמו שכבר אמרתי, לקח לי שבוע וקצת למצוא את המכוניות המיוחלת. מהשבוע וקצת הזה אני חושב שלמדתי די הרבה על שוק המכוניות בסידני בכלל ולתרמילאים בפרט. בזה אני רוצה לשתף אתכם בין אם אתם בקטע של לזרום בהחלטות או בקטע של להסתמך על מישהו שאתם סומכים עליו ואני לא אחד כזה ובין אם לא, חשוב שתשמעו את רשמיי משבוע חיפושים ולימוד הנושא שעבר עלי השבוע...

בתור התחלה חשוב שבאמת תגיעו למסקנה שאתם מחפשים ורוצים לקנות אוטו. אם אתם עדין מתלבטים בנושא, הליכה בין מגרשי הדילרים באזור קינגס קרוס או חיפוש מתיש אחר מודעות מכירת רכב באכסניות השונות יכול להיות מתיש, קשה ומתסכל עד לכך שאתם פשוט תוותרו על קניית האוטו. לכן חשוב שתהיו חזקים ונחושים בהחלטה הספציפית הזאת. לאחר שהחלטתם שאתם קונים אותו ואתם נחושים לעשות זאת צריך להחליט איזה סוג של אוטו מתאים לכם. ישנם 4 סוגים עיקרים שאופיינים לתרמילאים באוסטרליה.

לתחילת הכתבה

הרכבים הנפוצים

הראשון והנפוץ ביותר (ומה שאני בחרתי) הוא מכונית סטיישן או ווגון כמו שהם קוראים לה פה. למי שלא מכיר דגמי מכוניות - זה מין רכב שהמכסה של התא איחסון האחורי (הבגאז`) שלו מחובר בהמשך לגג הרכב ויוצר חלל גדול באחורי האוטו. סוג רכב זה נפוץ כל כך בקרב תרמילאים מכיוון שאם קיפול של המושבים האחוריים נוצר משטח גדול שבו אפשר לישון (דבר שחוסך עלויות שינה שהן העלויות הכבדות ביותר בטיול באוסטרליה) ולשים ציוד רב מאד. הדגמים המובילים כאן בתחום הם של פורד (הפלקון- ford falcon) וההולדן קומודור (Holden commodore), אך יש עוד מינים רבים של מכוניות ווגון כגון טויוטה קמרי, סוברו אל, מיציבושי מגנה ועוד רבים. היתרון העיקרי של הפורד וההולדן, והוא תקף מול כל סוגי הרכבים באוסטרליה, הוא שהם הדגמים הנפוצים ביותר באוסטרליה ולכן אין כמעט מוסך שלא מחזיק חלפים של רכבים מסוג זה. אפשר וממולץ לקנות דגמים אלו במחיר של בין 1500-3000$ בשנות היצור 81 עד 92. תלוי במצב הרכב וממי קונים אותו ולזה נגיע יותר מאוחר.

סוג שני של רכב שנפוץ אצל תרמילאים הוא הואן (Van). זהו רכב גדול שבישראל משמש בעיקר להובלות קלות וכדומה. קצת קשה לי לתאר אותו אך הוא נראה בערך כמו מין קופסת מלבן גדולה על גלגלים קטנים יחסית. הוא נפוץ בקרב התרמילאים מכיוון שיש בו המון מקום לשים המון דברים (בעיקר גלשן באוסטרליה) ואפשר לראות תרמילאים שממש מציידים אותו כחדר שינה או סלון לכל דבר, כולל טלויזיה, מנורות, שטיחים וכו`. דגמים נפוצים לסוג רכב זה הם מיצובישי אל-300 (Mitsubishi l-300), פולקסווגן ועוד... רכבים אלה קצת יותר יקרים מהווגן אך עדיין ניתן להשיג כאלה ב-1500$ אם מחפשים ממש טוב ומוצאים רכב ממש גרוע.

הסוג השלישי הוא רכבי ארבע על ארבע. ג`יפים בעגה הישראלים, פור וויל דרייב (בעגה האוסטרליה - 4wd). אני לא מתכוון לתאר איך נראה ג`יפ כי אם אתם במצב שאתם לא יודעים אז עדיף שלא תקנו אותו. אך בכל מקרה, ג`יפ יקנה הטיפוס ההרפתקני יותר שמטייל באוסטרליה. היתרון הגדול ביותר שלו הוא שאפשר לסוע איתו בשטח קצת יותר "אתגרי" מאשר דרך עפר רגילה. זה נותן עוד אפשרויות להגיע למקומות נידחים שעם רכב רגיל אי אפשר להגיע אליהם. הרכבים האלו בדרך כלל גם גדולים כך שגם בהם אפשר לישון ולשים בהם ציוד רב. מצד שני צריכת הדלק שלהם, ברוב המקרים, גדולה מהרגיל. הדגמים הכי פופלריים לתרמילאים הרפתקנים אלו הם הטויוטה לנד קרוזר סידרות 60-80 (Toyota land cruiser) וניסן פטרול (Nissan patrol). אפשר להשיג את הרכבים הללו במחירים שנעים בין 4000$ ומעלה לטויוטה ומ-2000$ ומעלה לניסן פטרול.

הסוג הרביעי והפחות פופלרי אצל התרמילאים הוא מכוניות הסדאן (sedan) או ההאטצ`בק (hatchback) שהם מכוניות משפחה רגילות, קשה לישון בהם והמקום היחיד לשים בו ציוד הוא בבגאז` הקטן יחסית או לזרוק על הכיסאות מאחורה, מקדימה ואיפה שרק ניתן.
כל דגם של מכונית בא כאן בחשבון כל עוד הוא במחיר סביר ובמצב טוב.

אז לאחר שסקרתי את הסוגים השונים אפשר לעבור לחלק היותר מעניין - איפה וממי לקנות. שתי עובדות כלליות שתופסות כמעט תמיד :
1. מכוניות של תרמילאים "חרשו" את כל אוסטרליה פעם אחת לפחות אם לא יותר (כמעט 20 אלף ק"מ ברוב המקרים).
2. סוחרי מכוניות יעשו הכל כדי למכור, וכמה שיותר יקר יותר טוב.

לתחילת הכתבה

איפה קונים

מומלץ בחום לא לקנות מתרמילאים (למרות שהמלצה זאת פוגעת בי בעקיפין כשאני אנסה למכור את המכונית שלי אבל טובתכם חשובה לי מטובתי האישית...כן בטח) ולא מדילרים!

בנוסף לעובדה שמכוניות של תרמילאים חרשו את כל אוסטרליה ונשחקו כמעט לגמרי, המחירים שהם דורשים עליהן בדרך כלל גבוהים ממחיר המחירון של המכונית. ברוב המקרים המצב של הרכב לא יהיה שווה אפילו את מחיר המחירון שלו. לעומת זאת מכוניות התרמילאים הללו יגיעו בדרך כלל עם ציוד קמפינג מלא ותופסות מגניבות שהתרמילאים הוסיפו לרכב במשך הטיול (פרט לחלודה, בלמים סדוקים והמון אבק בפילטרים). אם בכל זאת החלטתם לקנות מכונית מתרמילאי, אם זה מתוך סימפטיה ורגשות הזדהות או מכל סיבה לא מובנת אחרת, הכי טוב לעשות את זה בחניון המכוניות בקינגס קרוס (car market). החניון הזה עובד על עיקרון של תשלום של המוכר לבעל החניון (35$ לשבוע) על מנת שיוכל להציב את הרכב בחניון שלו וינסה למכור אותו לעוברים ושבים. בעל החניון מחייב את המוכר להציג הוכחות שהוא באמת הבעלים של הרכב וטופס שמראה את המצב הבטיחותי של הרכב (roadworthy certificate) בתוקף ל-28 יום. על טופס זה ארחיב בהמשך. בנוסף לכך, החברה שמפעילה את החניון הזה מחלקת דפי הסבר על איך לקנות אוטו פחות או יותר והסבר מתומצת על החוקים בעניין. החברה הנ"ל גם מציינת שם שהם יסמכו לעזור, בחינם, בכל סוג של יעוץ. אם זה בבחירת רכב או אם בכלל צריך רכב וכדומה. אני אישית לא התעייצתי איתם אך הדף שהם מחלקים עזר לי להבין במה יש לי עסק.

כשאני הגעתי לחניון הזה בפעם הראשונה (והאחרונה) הייתי קצת בהלם. בחניון מחניק מאד וחשוך יחסית. יושבים שם מספר אנשים ליד המכוניות שלהם, כל הציוד קמפינג שלהם פרוס לרווחה כמו במסדר מג"ד על נגמ"ש. הם אוכלים, שותים, משחקים פינג פונג ופה ושם מנסים למכור את המכונית שלהם למישהו שבמקרה הגיע לחניון. אני פגשתי שם מספר ישראלים ותרמילאים אחרים שיושבים בחניון הזה כבר שבוע, לא יאמן...

החניון נמצא בשדרות וורד (ward avn) פינת רח` אליזבת ביי (Elizabeth bay rd). מאחורי תחנת המשטרה בקינגז קרוס. זהו חניון של 5 קומות שכדי להגיע לקומת הקאר מארקט יש לרדת במעלית לקומה 2. הכניסה נמצאת בקומה 5 כביכול, שם גם נמצאים עובדי החברה של החניון שבהם ניתן להיוועץ בנושא קניית המכונית.

שיטה נוספת למצוא מכוניות של תרמילאים היא בלוחות המודעות באכסניות. שם תמצאו כאלו בשפע ואפילו עם תמונות נוף מדהימות בהן המכונית מסתתרת באיזשהי פינה. אפשר לנסות גם בכיוון הזה אך זה כרוך ביותר השקעה שלא תמיד משתלמת.

לגבי דילרים. סוחרי מכוניות בעברית. החוק לגביהם תקף בכל מקום בעולם לפי דעתי ובודאי שבסידני. הם רמאים. תמיד ינסו למכור לך אוטו במחיר יותר יקר ממה שהוא באמת וינסו לעשות רווח נוסף על חשבונך. בייחוד ינצלו תרמילאים חדשים שלא כל כך מכירים איך עובד שוק המכוניות המשומשות באוסטרליה. המכוניות שנמצאות אצלם במגרש הם בדרך כלל מכוניות שהבעלים המקורי שלהם לא הצליח למכור לבדו, התייאש והעביר אותם לסוחר. או שמלכתחילה הוא לא ראה שום תקווה בלמכור את המכונית במחיר סביר. הסוחרים אומנם יציעו לכם הצעות מפתות כגון כל מיני סוגים של אחריות למינהן, הבטחות לקניית הרכב בסיום הטיול במחיר מסוכם מראש. אל תקנו את זה! האחראויות הללו הם טריק שיווקי נטו ואין בהן שום דבר שיכול לעזור לכם באם נתקעתם באמצע המדבר עם תקלה כלשהי וההסכם לקניית האוטו בסוף הטיול יתבטל לגמרי, או לפחות יפחית מערכו, כאשר הסוחר יגלה במוכנית פגם הכי קטן שאפשר.

בנוסף לכך המחירים הם בשמים, הרבה מעבר למחירון. אך אם בכל זאת הגעתם למצב שאתם הולכים לסוחר מכוניות אז רבים מהם תוכלו למצוא ברח` פארמאטה (Parramatta rd.) או באיזור קינגס קרוס. הדרך הטובה ביותר לפי דעתי, ולדעת רבים אחרים וטובים ממני, היא ממקומיים. היתרונות בכך הם רבים. רוב המכוניות לא עשו את מסלול עוקף אוסטרליה עשרים פעם בעברם, הרכב שימש את הבעלים ליותר מתקופה של חודשים ספורים כך שהיה לו אינטרס רב יותר לשמור עליו, המחיר זול ויותר קל למכור לאחר מכן. החסרון היחיד שאני מצאתי הוא שלא מקבלים עם האוטו ציוד קמפינג, אבל אתם הרי לא קונים אוטו בשביל הציוד קמפינג שבא איתו, נכון?

אפשר למצוא רכבים של מקומים בעיתונים המקומיים. בסידני מורנינג הארלד (Sydney morning herald), מוסף דרייב (drive) יכלול כתבות על רכבים ומודעות על מכוניות משומשות מכל הסוגים ובכל המחירים. לעומת ישראל, המחיר יהיה נקוב במודעה וברוב המקרים יהיה רשום שהוא ניתן לשינוי neg או near offer. כך שאם אתם רואים רכב במחיר 2000$neg, אני סומך עליכם בתור ישראלים, שתסכמו עם המוכר על לא יותר מ-1700.
במידה ולא מצאתם בעיתון (כמוני לדוגמא) ניתן להיכנס לאינטרנט לאתרים הבאים:
 


ויש עוד רבים, רק צריך לחפש. אני מצאתי את הרכב שלי באתר אינטרנט והיה לי ממש נוח להתשמש בו. חשוב לשים לב לחפש באיזור שאתם גרים בו. זה לא כל כך כיף לגלות "מציאה" של פעם בחיים ואז לגלות שצריך לנסוע שעתיים וחצי כדי לראות אותה. אך אם כבר באמת ננעלתם על משהו והוא נמצא רחוק (אני קניתי את שלי בליברפול שזה שעה נסיעה מבונדי ביץ`) ולא בא לכם לנסוע עד לשם אפשר להציע למוכר להגיע אליכם או לאיפשהו באמצע ואם הוא לא מסכים מקובל גם להציע לו סכום כסף סמלי לדלק (לא יותר מ20 דולר) כדי שיגיע. רובם יגיעו, אלא אם כן הם זקנים בני 85 כמו המוכר של המכונית שלי... מה שגרם לי לסוע אליו ברכבת ולהסתבך שעות ברחובות ליברפול...

שימו לב גם באתרים האלה, שאתם מחפשים מכוניות של מוכרים פרטיים ולא של סוחרים (privet או classifiled) כי הם כבר הספיקו להשתלט על האתרים האלה. שיטה נוספת היא כמובן לקלוט מכונית שמוצאת חן בעיניכם ולנסות לשכנע את בעליה למכור לכם אותם או שיש עליה כבר שלט למכירה (האוסטרלים משום מה לא שמים ניירות על החלונות אלא כותבים עם טיפקס, מעניין למה, אולי בגלל שזה לא חוקי להדביק ניירות על השמשות!).

לתחילת הכתבה

מושגים שימושיים

  • Rego- רישום האוטו. כמו טסט בארץ. הריג`ו ניתן לשנה תמורת סכום שונה בכל מדינה ותלוי ברכב. לכל רכב באוסטרליה חייב להיות ריג`ו בתוקף אם ברצונו לסוע בכבישים. כדי לקבל ריג`ו צריך בעל הרכב להציג גרין סליפ ופינק סליפ. בדרך כלל מאד יקר לחדש ריג`ו (יכול להגיע לסכומים של 1000 דולר ומעלה) לכן מומלץ לקנות רכב עם ריג`ו לתקופה שתספיק לטיול וגם לאחר מכן (כדי שיהיה קל למכור את הרכב). לא לקנות רכב בלי ריג`ו!!! למרות שלפעמים המחיר יכול להיות מפתה...
     
  • Green slip - ביטוח צד ג` (נפש, לא ציוד). כל רכב שיש לו ריג`ו יש לו גם ביטוח צד ג`.
     
  • Pink/white slip- הרואד וורטי קרטיפיקייט. טופס שממולא ע"י מכוני בדיקה מורשים שמוכיח את המצב הביטחותי של הרכב. פינק סליפ מראה שהרכב במצב בטיחותי מספיק לנסיעה על הכביש ורישום. וויט סליפ מראה שהמצב הביטחותי לא מספק וצריך תיקונים ברכב. אם לרכב שלכם יש ריג`ו אזי יש לו גם פינק סליפ. פינק סליפ לא מראה בהכרח שהרכב טוב מבחינה מכנית לחרוש את אוסטרליה...
     
  • Revs- משרד הרישוי. שם תבצעו את העברת הבעלות על הרכב ותוודאו (לפני הקניה) שלרכב אין שיעבודים למינהם או שהוא לא גנוב במקרה... מספר הטלפון שלהם הוא: 9600-0022.
     
  • העברת בעלות- עולה מחיר מסויים שנקבע ע"פ מחיר העיסקה בין המוכר לקונה. כשקונים את הרכב המוכר צריך להביא את טופס הרישום עם כל הפרטים של הרכב (מספר מנוע, vin number, וכו`) כשמאחור ממלאים את כל הפרטים הדרושים וחותמים איפה שצריך. בסעיף מחיר העיסקה רצוי ומקובל לסכם עם המוכר על רישום של סכום נמוך יותר מסכום העיסקה האמיתי. אפשר לבצע את העברת הבעלות ללא נוכחות המוכר תוך שבועיים מקניית הרכב. העברת הבעלות חייבת להיות מבוצעת במדינה בה רשום האוטו! ז"א שאם אתם בסידני וקונים רכב של נורט`ן טריטורי אתם צריכים לסוע לשם תוך שבועיים ולבצע העברת בעלות (משהו כמו 3000 ק"מ). רכבים של מדינת ווסט אוסטרליה (wa) לא צריכים לסוע לשם להעביר בעלות וגם ריג`ו אפשר לעשות בסכום נמוך מאד ומבלי להיות במדינה (ע"י דואר או בטלפון). העברת בעלות במדינת ניו סאות` ווילס נעשית במשרד RAV (משרד הרישוי האוסטרלי), יש סניף ברחוב Ebleny 88, בבונדאי ג`אנקשן. יש להם דרישות מוזרות ואין טעם להתווכח איתם בקשר לזה. צריך להביא דרכון, כרטיס אשראי, כסף , הוכחה שאתם גרים בניו סאות` ווילס (קבלות מאכסניה או במקרה שלי מכתב מהמשפחה שאני גר אצלה) ואת טופס הרישום עם כל החתימות שצריך מאחורה.


כמובן שלכל רכב מומלץ (בגדר חובה!) לעשות בדיקה מכונאי מוסמך לפני הקניה (עניין של 120$ בערך) ובדיקת שיעבודים במשרד הרישוי. כמו כן מומלץ לעשות ביטוח צד ג` רכוש באחת מחברות הביטוח האוסטרליות (אני עשיתי ב- gio ב-434$ אך זה משתנה מנהג לנהג ורכב לרכב) ולקנות מנעול הגה או משהו אחר שיגן בפני גנבים בייחוד אם אתם גרים בקינגס קרוס.

הקניה מתבצעת במזומן בדרך כלל, אלא אם כן קונים אצל סוחר שבו אפשר לשלם גם באשראי.
אז זהו, שתהיה קניה טובה ובטוחה!

אני בנתיים מתחיל להתארגן בסידני לעלות צפונה על החוף המזרחי. אני ויופי הפרה מבברלי הילס 90210, וכנראה גם ליפטרים שיצטרפו אלי...
נמשיך לדווח משם.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×