קפיצה קטנה לפראג

תמונה ראשית עבור: קפיצה קטנה לפראג - תמונת קאבר
תצפית על פראג ועל נהר הוולטבה מפארק לטנה. צילום: אלין קרני סטרוזר

פרולוג:

"השנה אני רוצה לראות שלג!" אלין הכריזה בחגיגיות. "תחליט, או לחרמון, או לחו"ל".

כמובן, כלל מספר 1 לחיי נישואין מוצלחים הוא לדאוג שהאישה תהיה מרוצה (הכלל השני, והאחרון: "במקרה של ספק, ראה כלל מספר 1") ולכן החלטתי לבחור באופציה הזולה: חו"ל. הבחירה בפראג הייתה מובנת מאליה: עיר יפהפיה, סיכוי גבוה לשלג בפברואר, מקסימום אטרקציות במינימום שטח, אוכל טוב, שופינג ומעל לכל - סימפטיה מיוחדת שיש לנו לעיר שבה התחתנו.

  • טיסה : כרטיסי הטיסה הוזמנו בחברת Smart Wings, כחודש מראש (715$ לשני כרטיסים, כולל מזוודות). הטיסות בשעות מצוינות (יציאה מישראל ב 6:00 בבוקר, המראה חזרה מפראג ב 24:00) ומאפשרות מיצוי מלא של ימי החופשה. המטוסים עצמם צפופים יחסית, ונראו לנו קצת פחות נוחים בהשוואה לטיסות קודמות.
  • מלון : בחרנו במלון Garden Court, לא מהמפוארים אך בהחלט נוח ומומלץ. המלון במיקום טוב מאוד, בין כיכר ואצלב לבין העיר העתיקה (כרבע שעה הליכה מכל אחד מהם) וקרוב מאוד לתחנת המטרו Národní třída (emoji-E057.png?&size=1200x1200) ולקניון OC Quadrio (emoji-E058.png?&size=1200x1200). החדר היה מספק לחלוטין, עד רמת החלוקים, נעלי בית וקומקום להכנת שתיה חמה. ארוחת הבוקר מעט צנועה, אבל ממש לא יצאנו רעבים.

  • תחבורה : כמו בכל עיר שמחשיבה את עצמה למודרנית (פרט לאחת במדינה מזרח תיכונית מסוימת), גם בפראג התחבורה הציבורית פשוט מעולה: שלושה קווי מטרו, ובנוסף אין ספור חשמליות ואוטובוסים. ההגעה מכל נקודה אל כל נקודה מהירה וקלה, ולא קרה אף פעם שהמתנו בתחנה כלשהי יותר מ 10 דקות. לנסוע, ליהנות ולקנא. את הכרטיסים קונים מראש, במכונות הנמצאות בכל תחנות המטרו, והם תקפים לכל אמצעי התחבורה (כולל האוטובוסים משדה התעופה אל העיר והפוניקולור העולה אל מגדל פטרין). יש לתקף את הכרטיס רק פעם אחת, לפני הנסיעה הראשונה, ומאותו הרגע הכרטיס תקף על פי הזמן הנקוב עליו (24 - 72 שעות). מיותר לציין, מאוד לא מומלץ לנסוע ללא כרטיס בתוקף (באחת הנסיעות במטרו נתקלנו במבקר כרטיסים).

  • תקשורת emoji-E142.png?&size=1200x1200 : השתמשנו בכרטיס גלובאל סים של חברת פלאפון, שנשאר לנו מהטיול הקודם. ניתן כמובן לרכוש כרטיס SIM מקומי, לא בדקנו את המחירים אבל סביר להניח שזה משתלם יותר מחבילת גלישה של חברות הסלולאר בישראל.

נתחיל?

היום הראשון:

"סוף סוף לא טסים עם אל על" אלין אומרת, קורנת מאושר, כשאנחנו נכנסים לנתב"ג. "לא צועקים 'יש' לפני הגול", אני עונה, ואכן - עד מהרה מתברר שגם מי שלא טס בחברת התעופה הלאומית מתייבש להנאתו בתורים האינסופיים, הן ב"ארזת לבד", הן בצ'ק אין והן (בעיקר) בתור לבידוק הביטחוני. "איך, איך אתה בוחר תמיד את התור הכי איטי?!?" אלין רוטנת ואני שולח אותה בתגובה לבוא בטענות אל מר מרפי הנכבד. הרי התור שלצידך תמיד מתקדם מהר יותר (וזה נכון ובדוק, אגב, גם כשיש רק תור אחד). עוברים סוף סוף את כל המכשולים, עושים את הסיבוב הבלתי נמנע בדיוטי פרי - וקדימה למטוס.

כ- 4 שעות טיסה, והנה אנחנו בפראג.

"רוצה לראות שלג!" - זוכרים? השבוע וחצי שלפני הטיסה עבר עלינו בריפרוש בלתי פוסק של אתר weather.com וכל אפליקציית מזג אוויר שרק יכולנו למצוא בחנויות האפליקציות. התחזית השתנתה ללא הרף: פעם לטובה (emoji-E048.png?&size=1200x1200) ופעם לרעה (emoji-E04A.png?&size=1200x1200), עד ששלושה ימים לפני הטיסה ניתן גזר הדין: ארבעה ימים של שמש ושמיים כחולים, ללא רבב ענן, עם 10-15 מעלות. "Always look on the bright side of life" (תרתי משמע) נחמתי את זוגתי שתחייה. אז אמנם שלג לא ראינו (רק פה ושם קצת שאריות מהשלג שירד בנדיבות, כמה לא מפתיע, בשבוע שלפני הגעתנו), אבל מזג האוויר בכל ימי החופשה היה פשוט מ-ו-ש-ל-ם (או בעברית: טוטאל מוש), ובסופו של דבר זה בהחלט היה לטובה.

אין לי מושג מי תכנן את שדה התעופה של פראג, אך ללא ספק מדובר באדריכלית, ולא באדריכל: נכנסנו אל הטרמינל, ולמרבה הזוועה התברר שכל חנויות הדיוטי פרי נגישות גם לנוחתים, ולא רק לממריאים. על מה ולמה?!? emoji-E059.png?&size=1200x1200

אלין יצאה לפשיטה, בעוד אני נגרר אחריה ורומז מדי פעם בעדינות ולא כל כך בעדינות שהתור לביקורת הדרכונים הולך ומתארך, ושהמזוודות שלנו עלולות לסבול מחרדת נטישה. "אני חייבת למצוא את הסניף של ויקטוריה סיקרט'ס, אולי יש להם את הבושם ההוא, שכבר לא מוכרים בשום מקום" אמרה זו שאנשי ויקטוריה סיקרט'ס בעצמם יכולים לבוא לעשות קניות בפרפומריה הפרטית שיש לה בבית.

הניסיונות הנואשים שלי להסביר לה שלא, היא לא חייבת, עלו בתוהו, ונאלצתי להרים ידיים ולהמתין. ולהמתין. ולהמתין. לאחר נצח או שניים, הסניף המדובר לא נמצא ואפשר היה, בשעה טובה ומוצלחת, לצאת החוצה.

בשלב התכנונים התלבטנו לא מעט כיצד להגיע משדה התעופה של פראג אל העיר. לאחר שהזמנו את המלון, הוצע לנו שאטל מטעמו במחיר של טיסה לחלל. ויתרנו בנימוס, ובדקנו אופציות אחרות להסעות פרטיות, שהומלצו באתר "למטייל". המחירים נעו בין 20 ל 25 אירו, ובסופו של דבר בחרנו להשתמש בתחבורה הציבורית. משדה התעופה יוצאים שני קווי אוטובוס, קו 100 וקו 119, המגיעים עד לתחנות של קווי המטרו הצהוב והירוק, בהתאמה. התחנות נמצאות מיד ביציאה מהטרמינל וכרטיסים אפשר לקנות במכונות האוטומטיות בתחנות, או בתוך הטרמינל (ניתן לשלם בכרטיס אשראי). מכיוון שהמלון שלנו נמצא בסמוך לתחנה של הקו הצהוב, עלינו על קו 100, ירדנו בתחנת Zličín, ומשם המשכנו למלון. פשוט, מהיר, נוח - וזול.

החדר שלנו עדיין לא היה מוכן ולכן השארנו את המזוודות במלון והלכנו אל הקניון הסמוך, OC Quadrio. תחילה הלכנו להתרשם מפסלו המסתובב של פרנץ קפקא (Otočná hlava Franze Kafky), של הפסל דוד צ'רני (David Černý), שנמצא בכניסה האחורית אל הקניון – פסל יפה ומיוחד:

f585dd974115e8e8d894d264f5854627.jpg?l=6

הפסל המסתובב של קפקא. צילום: אלין קרני סטרוזר

אחרי שאלין סיימה להנציח את הפסל מכל זווית אפשרית, הגיע הזמן לארוחת צהריים. עוד בשלב התכנונים, גילינו שבקניון נמצא סניף של הרשת האיטלקית ואפיאנו (Vapiano), רשת מסעדות האהובה עלינו במיוחד (למעשה, הבחירה במלון הייתה בגלל קרבתו אל ואפיאנו.. טוב, לא באמת..), ולפיכך נכנסנו אל המסעדה, וכמו תמיד – לא התאכזבנו.

cf72dd77e5d5422df61975712ed754c6.jpg?l=6

c55825640366ef3c58543aa1ee6bf0bb.jpg?l=6

cf72dd77e5d5422df61975712ed754c6.jpg?l=6

ארוחת צהריים במסעדת ואפיאנו. צילומים: אלין קרני סטרוזר

את הקפה שאחרי בחרנו לשתות בבית קפה מיוחד, קפה סלפי (SelfieCoffee). המלצרית הגיעה, צילמה אותנו במצלמת הטלפון שלה (דווקא לא תמונת סלפי..) – ובתוך כמה דקות קיבלנו שני ספלי קפה עם התמונות המוקצפות שלנו.. קצת כאב להרוס את יצירת המופת הזו, אבל בסופו של דבר שתינו את הקפה ואח”כ יצאנו לסיבוב קצר בפארק קארלובו נאמסטי (Park Karlovo náměstí), מעט דרומית למלון.

0a527246edfefa7016413a825b9a363f.jpg?l=6

קפה סלפי. צילום: אלין קרני סטרוזר

כעת אפשר היה סוף סוף לעשות צ'ק אין. קיבלנו חדר נעים ונוח, ולאחר התארגנות ומנוחה קצרה יצאנו מהמלון אל היעד האמיתי הראשון: פארק לטנה (Letenská pláň). נסענו במטרו עד תחנת Náměstí Republiky, וממנו לקחנו חשמלית מספר 26 עד תחנת Korunovační, בצידו הצפוני של הפארק. ירדנו והתחלנו ללכת לעבר המטרונום הענק (Pražský Metronom), שאמור להיות ההיילייטס של הפארק, אך ההיילייטס האמיתי היה ללא ספק הנוף היפהפה של העיר הפרושה תחתינו, ובמיוחד נהר הוולטבה ושלל הגשרים שמעליו. מומלץ בחום להגיע לטיילת שבקצה הדרומי של הפארק, להתרווח על אחד הספסלים ו.. זהו! לא צריך יותר כלום. טיפ emoji-E337.png?&size=1200x1200 : נקודת התצפית היפה ביותר (לטעמנו) נמצאת בפינה הדרום מערבית של הפארק, מאחורי הפביליון (Hanavský Pavilon).

3f9f404b6c00b960c9704bd2e55586df.jpg?l=6

3f9f404b6c00b960c9704bd2e55586df.jpg?l=6

הפביליון בפארק לטנה. צילומים: אלין קרני סטרוזר

8dfd1519919c01c96fc77387f1660cba.jpg?l=6

159931efff466a15338d4ef107ae0236.jpg?l=6

b88bfdfddd31a313971e86541ee2b8f7.jpg?l=6

תצפית על פראג ועל נהר הוולטבה מפארק לטנה. צילומים: אלין קרני סטרוזר

המתנו כמובן לשקיעה, כדי שאלין תוכל להנציח את כל היופי הזה גם בחשיכה, ואח"כ ירדנו ברגל מהפארק, והמשכנו בחשמלית אל מרכז העיר העתיקה. עשינו סיבוב קצר בכיכר העיר העתיקה (Staroměstské Náměstí), ואף על פי שכבר היינו במקום, ולא פעם אחת - לא יכולנו שלא להתלהב מהשעון האסטרולוגי, בית העירייה, כנסיית גבירתנו שלפני טין ושאר המבנים המדהימים שבמקום. המשכנו דרך רחוב סלטנה (Celetná) המפונפן אל מגדל אבק השריפה (Prašná Brána) ומשם אל קניון פלאדיום. ארוחת ערב של מרק גולאש בלחם באחת ממסעדות המזון המהיר שבקניון (לא ממש מומלץ), ומשם במטרו, חזרה למלון.

27787ea149a3959cb9d1031941fec79d.jpg?l=6

נהר וולטבה והטירה. צילום: אלין קרני סטרוזר

05f881f1393c8f4537b332802c24c845.jpg?l=6

השעון האסטרולוגי. צילום: אלין קרני סטרוזר

e16f5c23e6160096214a1911be9fed00.jpg?l=6

כנסיית גבירתנו שלפני טין. צילום: אלין קרני סטרוזר

1a46ceda9027a9faea6bb25d39db657a.jpg?l=6

מרק גולאש בלחם. צילום: אלין קרני סטרוזר

היום השני:

את היום השני החלטנו להתחיל באחד האתרים היותר מוכרים של פראג - הטירה (Pražský Hrad). הדרך הנוחה ביותר להגיע אל הטירה היא באמצעות חשמלית 22, שעוצרת ממש בפתח הטירה (תחנת Pražský Hrad). מי שמעדיף משום מה לטפס, יכול גם לרדת בתחנת המטרו הירוק Malostranská וליהנות מעלייה ושפע של מדרגות - בהצלחה עם זה.

הטירה היא למעשה מתחם שלם, עמוס באטרקציות, שהמרכזית שבהן היא קתדרלת סט. ויטוס הענקית (Katedrála Sv. Víta) הבולטת למרחוק. בכניסה מתבצע בידוק ביטחוני קפדני, ומומלץ להימנע מחפצים שעלולים לעורר בעיות (מספריים, פצירות, טנקים, טילי כתף וכו'). הפעם אלין היא זו שבחרה את התור בו נעמוד, ומיותר לציין שזה היה התור האיטי ביותר. מרפי (שוב) ניצח.

e1526ac56bbc55a0eea9377116986a2c.JPG?l=6

סלפי על רקע קתדרלת סט. ויטוס

3c9eae922cb4817d9d5beb0e471bab6a.jpg?l=6

955fa3e658d835bd2c8d3c50294eb231.jpg?l=6

קתדרלת סט. ויטוס. צילום: אלין קרני סטרוזר

טיילנו להנאתנו במתחם, ומכיוון שכבר ביקרנו בו בעבר, הרשנו לעצמנו להסתובב בצורה חופשית יותר. הגנים היפים של הטירה היו במוד חורף, כלומר כמעט ללא פרחים, וגם המזרקות לא פעלו, ולכן לא התעכבנו יותר מדי, ונכנסנו אל קפה לובקוביץ (Lobkowicz Palace Cafe). לשם שינוי המזל כן האיר לנו פנים, ובדיוק שיצאנו אל הנוף המעלף שבמרפסת בית הקפה - אחד הזוגות קם ופינה לנו שולחן. הזמנו קוקטייל ליפה ותה לחנון, שתינו, ונהנינו מכל שנייה. מומלץ ביותר.

c32fa2a45f6993366d4c3c8cf2171acb.jpg?l=6

92c42b76f20574268a8ba6c025a3fc44.jpg?l=6

פינוקים בקפה לובקוביץ. צילומים: אלין קרני סטרוזר

ירדנו ברגל לכיוון רובע מאלה סטארנה (Malá Strana) הקסום וטיילנו על שפת נהר הוולטבה ללא מטרה מוגדרת, סופגים את האווירה ואת המראות. עברנו דרך האי החביב קמפה (Kampa Park) וקיר ג'ון לנון (Lennonova zeď) המכוסה בכתובות גראפיטי, והתאכזבנו לגלות שחלק גדול מהציורים היפים כוסו בכתובות ובקישקושים סתמיים. משם המשכנו עד לתחנת הפוניקולור אויזד (Újezd) העולה אל גבעת פטרין (Petřínské Sady). הגבעה מפורסמת בעיקר בזכות המגדל דמוי אייפל שניצב בראשה (Petřínská Rozhledna), ולמי שמטפס את 299 המדרגות מובטח נוף מהמם של העיר ואובדן של 72 קלוריות. פרט למגדל יש במקום גם מבוך מראות שמתאים בעיקר לילדים ופלניטריום.

52c2425ba878550a11415c503d77c1c1.jpg?l=6

29f63772a5782b89b1bdd8b1f5e52bd8.jpg?l=6

טיול באי קמפה. צילומים: אלין קרני סטרוזר

848c866683bc394fccb1807f2d366a15.jpg?l=6

מגדל פטרין. צילום: אלין קרני סטרוזר

הסתובבנו מעט בגבעה והתחרדנו על אחד הספסלים, נהנים מהשמש החורפית. אח"כ פנינו דרומה, לכיוון גני קינסקי (Kinského Zahrada), שהם למעשה פארק נוסף ובו שני אגמים קטנטנים וכנסיה אורתודוקסית. טיילנו בהנאה בין שבילי הפארק המקסים, והסכמנו ביננו, בפעם המי יודע כמה, שפראג היא עיר פשוט מושלמת.

ccf4713770e14c183eeb79920d6ccd01.jpg?l=6

3a49d599f0cc56b2be6759142b838672.jpg?l=6

f7409091aa0da42bd7bc33c5ae31fe75.jpg?l=6

האגמים והכנסיה בגני קינסקי. צילומים: אלין קרני סטרוזר

בקצה הגן עלינו על חשמלית שהובילה אותנו אל קונדיטורית ארטיק (Artic Bakehouse). כחובבי מתוקים מושבעים, הצטיידנו מראש ברשימה של בתי קפה וקונדיטוריות מומלצות, שאחד מהם היה ארטיק. בחרנו בעוגת שוקולד אישית עם קרמל ועוגיית פירות יער, ואפשר לומר שלא הצטערנו על הבחירה..

מכאן נסענו למלון. ארוחת צהריים בנוהל בואפיאנו, מנוחה קצרה - ולשופינג. בפראג אמנם אין פרימארק, אך יש קניונים - והרבה. לקראת הנסיעה אלין ערכה מחקר מעמיק ומקיף, בגודל של תזה ממוצעת, שהתוצאה שלו הייתה קובץ אקסל אינסופי עם רשימת החנויות בכל קניון. בתום משא ומתן קשוח (נגיד..), הוסכם על שני קניונים, פלוס ה OC Quadrio ש"ממילא נמצא ליד המלון". החלטנו להתחיל בקניון חודוב (Centrum Chodov), שכדי להגיע אליו יש לנסוע בקו המטרו האדום ולרדת בתחנת - תראו מופתעים - Chodov.

זה השלב בפוסט שבו אני אמור להתחיל להתבכיין ולקונן על מר גורלי, אבל חייבים להודות - הקניונים בפראג (גם חודוב וגם האחרים בהם היינו) מדוגמים. עיצוב מודרני ויפה, שפע של חנויות ומותגים, מקומות ישיבה נוחים לגברים עם הפרצוף האומלל כולל שקעי הטענה לטלפון, מסעדות ובקיצור - כל מה שדרוש על מנת לשרוף לא מעט זמן וכסף. הקניונים פתוחים בכל ימות השבוע מ 9:00 עד 21:00.

כשהגיעה סוף סוף השעה 21:00, יצאנו מהקניון ונסענו במטרו עד תחנת המוזיאון שבכיכר ואצלב (Václavské Náměstí). בניין המוזיאון הלאומי (Národní Muzeum) הענק ולפניו הפסל של המלך ואצלב רכוב על גבי סוס (Pomník Svatého Václava) קידמו את פנינו, וכמו בכיכר העיר העתיקה, היה נהדר לחזור ולחוות שוב את כל היופי הזה. טיילנו לאורך הכיכר ונכנסנו למסעדה צ'כית - Café Svatého Václava (מי שמעוניין לנסות לרשום את זה בעברית - מוזמן). נהננו ממנות צ'כיות מסורתיות טעימות במיוחד, וגם קיבלנו לקינוח שני צ'ייסריים של בצ'רובקה לימון על חשבון הבית. רבע שעה של הליכה להורדת האוכל ואנחנו במלון.

09aba1d9013b7554176605bf4065baac.jpg?l=6

המוזיאון הלאומי. צילום: אלין קרני סטרוזר

היום השלישי:

ביום השלישי החלטנו להתרחק קצת מהמרכז של פראג. עלינו שוב על קו 22, אך הפעם בכיוון ההפוך, וירדנו בתחנת Krymská, ליד פארק האבליצקובי (Havlíčkovy sady). החלק המזרחי של הפארק נראה מעט מאכזב, אך ככל שהתקדמנו, הפארק הלך והשתפר, עד שהגענו לחלק המקסים והמיוחד ביותר: הגרוטה (Grotta). הגרוטה היא מבנה גדול, עשוי אבנים ומלא בכוכים קטנים ויפים - מקום אידיאלי לשחק מחבואים.

1645697b3820bc5f4e8cc261f6cc284b.jpg?l=6

הגרוטה. צילום: אלין קרני סטרוזר

בחזית המבנה נמצאת מזרקה, שלצערנו הייתה ריקה ממים בשל החורף, אך עדיין מדובר במקום פשוט יפהפה, מהסוג שעדיף לא לתאר, אלא לראות. המשכנו אל בית קפה קטן, וינצ'ני אלטן (Viniční altán), המשקיף על חלקו הדרומי של הפארק, שתינו קפה של לפני הצהריים, ירדנו למטה וחזרנו בחשמלית אל מרכז העיר.

dc5fda1a904448e951642c3ddb02abbe.jpg?l=6

690dde0a3d274c59ee0b485047518d21.jpg?l=6

קפה (ותה) בפארק. צילומים: אלין קרני סטרוזר

ירדנו ליד האי הסלובני (Slovanský ostrov) השלו והקסום וטיילנו בו. בשלב מסויים היה כל כך שקט עד ששמענו את קונדיטורית ארטיק קוראת לנו מצידו השני של הנהר.. חצינו את הוולטבה, נכנסנו וקנינו שוב את אותן עוגת שוקולד ועוגיית פירות יער. גם הפעם היה טעים ברמות, למקרה שלמישהו היה ספק.

c1cf79f082998f2df8d976517256eaa3.jpg?l=6

בן זוגה של מרי פופינס בפראג. צילום: אלין קרני סטרוזר

7235d8dc7c51bfaf80e765530a38e977.jpg?l=6

שחפים מעל האי הסלובני. צילום: אלין קרני סטרוזר

מכאן המשכנו לעבר גני וורטבובסקה (Vrtbovská Zahrada). ניסינו באופן נואש למצוא את הכניסה לגנים, על פי ההכוונה של גוגל, דרך Schönbornská Zahrada (מי לעזאזל ממציא את השמות האלה?!?), ונתקלנו בחומה בלתי עבירה. ירדנו למטה באיגוף ימני נסתר, ואלין זיהתה ממש במקרה את דלת הכניסה המוסוות היטב - שעליה נכתב שהגנים סגורים בין נובמבר למרץ.. במילה אחת: אכזבה.

סיימנו להתאכזב במהירות והמשכנו אל עבר גשר קארל (Karlův most), עוד אחת מהאטרקציות המוכרות ביותר של פראג. חצינו את נהר הוולטבה אל עבר העיר העתיקה ונכנסנו אל הסניף המדליק של הארד רוק קפה, עוד מקום זכור לטוב, שבו בילינו את הערב שלפני החתונה. ההמבורגרים והקוקטיילים לא אכזבו, וביחד עם האווירה ייחודית והמוסיקה הרגשנו שגם הפעם בחרנו טוב.

4cd46c6b4af51420d01734f25cdb1261.jpg?l=6

4cd46c6b4af51420d01734f25cdb1261.jpg?l=6

גשר קארל. צילומים: אלין קרני סטרוזר

b8eca15d3123df89bff6ccf9f581d852.jpg?l=6

60ec607576b459d52a2bd74214383119.jpg?l=6

הארד רוק קפה. צילומים: אלין קרני סטרוזר

שופינג, זוכרים? אחרי קניון חודוב, הקניון השני שנבחר היה קניון לטנני (Obchodní centrum Letňany), שההגעה אליו מעט מורכבת, אך מצד שני - יש בו סניף של ספורט דיירקט. עם נימוק כזה אי אפשר להתווכח, ולכן נסענו עם המטרו האדום עד תחנת Letňany, ומשם לקחנו אוטובוס 110 אל הקניון. קניון לטנני מעט מיושן יותר, וכאמור גם ההגעה אליו קצת יותר מורכבת, אבל - יש בו סניף של ספורט דיירקט. נכנסנו, מדדנו אין ספור זוגות נעלי ספורט והצלחנו לבחור בסופו של דבר. הספקנו להסתובב עוד קצת והשעה 21:00 שוב הגיעה. עלינו על האוטובוס, החלפנו למטרו וחזרנו למלון תוך שאנחנו שוב מהללים את התחבורה הציבורית המעולה והיעילה. מתי אצלנו?!?

היום הרביעי:

היום האחרון של החופשה הגיע מהר מדי. מה, כבר נגמר?.. עשינו צ'ק אאוט במלון, השארנו את המזוודות והתלבטנו איפה להתחיל את היום, בפארק סטרומובקה (Stromovka) או בקניון צ'רני מוסט (Centrum Černý Most).

אמנם סוכם מראש על שני קניונים בלבד, אבל “לא הספקנו אתמול להיות בדקטלון..” לא יעלה על הדעת להיות בפראג ולא להיכנס לדקטלון! "נלך לשעה, מקסימום שעתיים… ואז ישר לפארק".

נסענו במטרו הצהוב אל תחנת צ'רני מוסט, והלכנו מספר דקות אל הקניון הגדול והמרשים. סניף דקטלון הענק קידם את פנינו מיד בכניסה, וכצפוי, ה"שעה, מקסימום שעתיים" התארכו מהר מאוד לשלוש וחצי שעות (לא כולן בדקטלון, אל דאגה..). הפארק כבר יחכה לביקור הבא.

בסופו של דבר הצלחנו להתנתק וחזרנו במטרו אל העיר העתיקה. הלכנו לאכול ארוחת צהריים במסעדת Crazy Cow Steakhouse והזמנו סלט ירוק עם זרעי צ'יה, חסה ונבטוטים (פחחח….). האוכל היה פשוט מ-ע-ו-ל-ה, המחירים סבירים לחלוטין למרות המיקום והמסעדה מומלצת בחום. הליכה של כ 20 דקות הביאה אותנו חזרה למלון, לשים את השלל מקניון צ'רני מוסט במזוודות ולצאת לסיבוב פרידה מהעיר, לפני הנסיעה לשדה התעופה.

נסענו שוב אל גשר קארל, לסשן אחרון של צילומי לילה. חצינו אותו בפעם האחרונה, הפעם ממזרח למערב, וירדנו שוב אל האי קמפה, לסיום מתוק בבית הקפה IF Café III, עוד אחד מאותם מקומות מתוקים שהכינונו מראש, וממש לא במקרה.

7c4e99ddbe5dfb54b890611227b7a22e.jpg?l=6

פרידה מפראג. צילום: אלין קרני סטרוזר

הסתבר שמדובר במקום מעט פלצני, שמשמש גם כמוזיאון קטן, ולכן הכניסה לבית הקפה עצמו בתשלום (סמלי), אבל העוגות.. אוי העוגות.. עוגת שוקולד עם ליקר הייתה באמת הסיום המתוק ביותר שאפשר לחופשה כל כך נהדרת.

da83f2e59a09da6c53fc8ee91d29104f.jpg?l=6

עוגות ב IF Cafe. צילום: אלין קרני סטרוזר

חזרנו למלון, אספנו את המזוודות ונסענו בצער רב אל שדה התעופה.

אפילוג:

פראג היא ללא ספק יעד מושלם ממש לחופשת התאווררות קצרה של מספר ימים. זה היה הביקור השלישי שלנו בעיר, והוא לבטח לא האחרון, משום שזו עיר שפשוט כיף לחזור אליה שוב ושוב, גם לאותם המקומות המוכרים והיפים וגם כדי לגלות מקומות חדשים ויפים לא פחות.

או כפי שסיכמה אלין באחד הסטטוסים שהעלתה בעת החופשה: Prague - I am in love!

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של אלין וסער?

‹ הפוסט הקודם
שלא ייגמר לעולם... אוסטריה (זלצבורגלנד וטירול) 2018 - חלק ג
שלא ייגמר לעולם... אוסטריה (זלצבורגלנד וטירול) 2018 - חלק ג'
מתוך הבלוג של אלין וסער
24-09-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של אלין וסער »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על פראג

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי פראג? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

טיול יומי לקרלובי וארי בתחילת דצמבר

שרוני 123
0
תמונת המשתמש

הדרכה בפראג

בני רגל עץ
0
תמונת המשתמש

המלצה על פראג

שקד12345
0
תמונת המשתמש

ערי הצוקים ליד פראג

LIMORA 0
1
תמונת המשתמש

חג המולד

גלית3191103
2
סגור
0
×