רוסיה - הרכבת הטרנס מונגולית

הרכבת הטרנס סיבירית היא רשת הרכבות הארוכה בעולם ולה שלושה נתיבי נסיעה עיקריים. הקו הפופולארי ביותר עבור תיירים הוא הקו שיוצא ממוסקבה, חוצה את מונגוליה ומגיע לבייג'ין. נסיעה ברכבת זו היא מסע חוצה יבשות, שמאפשר מפגש עם עמים שונים ונופים שונים ומבטיח הרפתקאה שאין שנייה לה.
עמית פלד - צוות למטייל ברשת
|
מפה
תמונה ראשית עבור: רוסיה - הרכבת הטרנס מונגולית
Chung King/Depositphoto ©

ההסטוריה של הרכבת הטרנס סיבירית

בסוף המאה ה- 19, הצליחו ארצות הברית, בריטניה ויפן להשיג אחיזה לאורך החוף הסיני לצורכי מסחר עם מדינות המזרח, ובראשן סין. רוסיה ביקשה לבסס את אחיזתה במזרח ולהבטיח את המשך שליטתה במרחביה האדירים של סיביר. בשנת 1891 אישר הצאר אלכסנדר השלישי תכנית להקמת קו טרנס - קונטיננטלי, שיקשר בין מוסקבה וסנט פטרסבורג לבין מזרח המדינה, ובפרט העיר וולדיווסטוק, שבה פעל הנמל היחידי בתחומי רוסיה, שלא כוסה בשלג במהלך השנה.

מסילת הברזל הראשונה הונחה בשנת 1878 ועם השנים היא התארכה עד שהגיעה לוולדיווסטוק בשנת 1901. רק בשנת 1904 הושלמה בניית המסילה מסביב לאגם בָּייקל (Baikal), שאפשרה לעשות את המסע ברכבת אחת. עד אז היה על הנוסעים לעלות על שוברת קרח, שחוצה את האגם ולעבור לרכבת נוספת מעברו השני. עד 1916, חצתה הרכבת חלקים מסין, חלקים שנמצאים היום במסלולו של קו הרכבת הטרנס מנצ'ורית. את האישור לבניית קו הרכבת בתוך שטח סין קיבלה רוסיה בתמורה לסיוע כספי נדיב, שסייע לסין לשלם את חובותיה ליפן. מ- 1916 ואילך נעשה כל המסע ממוסקבה עד וולדיבוסטוק בתוך שטחי רוסיה.

לתחילת הכתבה

קווי הרכבת השונים

לרכבת הטרנס סיבירית יש שלושה קווים עיקריים: הקו המרכזי עושה את המסלול ממוסקבה ועד העיר וולדיווסטוק. רכבת זו, המכונה Rossiya, יוצאת פעם ביומיים ונוסעת לאורך 9,258 קילומטרים במשך שבעה ימים. ברכבת זו יש שתי מחלקות: מחלקה שנייה, בה יש ארבע מיטות בכל תא (kupé) ומחלקה ראשונה, בה יש שתי מיטות בכל תא (spalny wagon). עלותו של כרטיס אחד למחלקה השנייה מתחילה מ- 450 דולר ולמחלקה הראשונה - 850 דולר. בכל קרון נמצאים חדרי שירותים וסמובר ובו מים חמים. המסלול ממוסקבה לוולדיבוסטוק מומלץ בעיקר למי שמבקש להגיע ליפן, שכן מוולדיבוסטוק אפשר לעלות על מעבורת ולשוט במשך יומיים עד העיר היפנית Fushiki.

הקו נוסף נוסע ממוסקבה לבייג'ינג ומתחלק לשניים: הרכבת הטרנס מונגולית, שנוסעת לבייג'ין אך עוברת בדרך במונגוליה והרכבת הטרנס מנצ'ורית, שעוברת במנצ'וריה, בדרך לבייג'ין. קו הרכבת הטרנס מונגולית, שהוא הקו הפופולארי בקרב המטיילים המערביים, הוא האחרון שהתווסף לרשת הרכבות. הנחת המסילה החלה ב- 1940 והסתיימה ב- 1956.

קו הרכבת שחוצה את מונגוליה נחשב למסלול הנסיעה המרתק מבין השלושה. הרכבת, שמספרה 4, יוצאת פעם בשבוע, ביום שלישי בלילה ועושה מסלול של 7,621 קילומטרים במשך שישה ימים. הרכבת חוצה את סיביר, עוברת בחלקים ממונגוליה ומדבר הגובי ומגיעה לסין. ברכבת שלוש מחלקות: מחלקת דלוקס - בה קרונות עם שתי מיטות ומקלחת, מחלקה ראשונה בה קרונות של שתיים וארבע מיטות ומחלקה שנייה, בה קרונות עם ארבע מיטות. מחירו של כרטיס לכיוון אחד למחלקה השנייה מתחיל מ- 650 דולר ו- 950 דולר למחלקה ראשונה, לתא של שתי מיטות. מי שירצה לרדת מהרכבת לאורך הדרך, יוכל להמשיך את המסע עם אחת מהרכבות הרוסיות הרבות שמקשרות בין היעדים השונים ומגיעות גם לאולן בטאר במונגוליה. בכיוון ההפוך, הרכבת, שמספרה 3, יוצאת מבייג'ין בימי רביעי בבוקר ומגיעה למוסקבה כעבור שישה ימים בצהרים.

לתחילת הכתבה

מסלול הנסיעה בטרנס מונגולית

בשלושת הימים הראשונים, חוצה הרכבת את ערבות סיביר והנוף כולל עצים עירומים, כפרים עם בתי עץ ורחובות עשויים בוץ. בסוף היום השלישי של הנסיעה חוצה הרכבת את הגבול בין יבשת אירופה לאסיה. ביום הרביעי הרכבת מגיעה אל אגם בייקל. ביום החמישי בלילה מגיעים למונגוליה וכשמתעוררים מגלים נוף שונה לחלוטין: שטחים רחבי ידיים, המכוסים צמחייה, דיונות של מדבר הגובי, להקות גמלים ויורטות - האוהל של הנוודים המונגולים. ביום השישי מגיעים לשטח סין, ובשעה 15:00 מגיעים לבייג'ין. מי שחושש מנסיעה ארוכה ומעייפת בת שישה ימים ברכבת, יוכל לעשות את המסע באופן לא רצוף ולרדת בתחנות בדרך. כדאי לציין, עם זאת, שמסלול הנסיעה עד בייג'ינג הוא מעניין והנוף המגוון שמלווה את הדרך הופך את הנסיעה הארוכה למהנה ובהחלט "נסבלת". בנוסף, זה זמן טוב לקרוא ספר, להכיר אנשים חדשים ולנוח.

מדי כמה שעות הרכבת עוצרת בתחנה להפסקה של בין חמש דקות לעשרים דקות. זו הזדמנות טובה לחלץ עצמות.  מי שבכל זאת ירצה לחלק את הנסיעה, תחנות העצירה הפופולאריות הן: העיר אירקוטצ'ק (Irkutsk) בסיביר, הסמוכה לימת בָּייקל (Baikal) העצומה, שאורכה למעלה מ- 600 קילומטרים, העיר אולן אודה (Ulan Ude), בה מתפצל קו הרכבת וממשיך או לכיוון וולדיבוסטוק או למונגוליה ואולן בטאר. חשוב לציין, שאי אפשר לעלות על הרכבת ללא כרטיס מוזמן מראש, לאותה רכבת ולאותו יום. לכן, לפני הנסיעה יש לתכנן מהן התחנות בהן רוצים לעצור ולקנות מראש את הכרטיסים לנסיעות ההמשך. למעשה, מכיוון שקיימות רכבות יומיות בין מוסקבה לאירקוטצ'ק ולאולן בטאר, אפשר לקנות כרטיסים במקום ולא להזמין מראש. הקטע הבעייתי הוא בין אולן בטאר ובייג'ין, שכן יש רק שתי רכבות בשבוע, האחת יוצאת ממוסקבה ומקומות הלינה עליה יהיו מועטים ורכבת נוספת, שמועדי יציאתה משתנים כל הזמן. קיימת אפשרות להגיע מאולן בטאר ליעדים אחרים בסין ומהם להמשיך לבייג'ין.

צריך לדעת, שהרכבת לבייג'ין והרכבת ממנה בחזרה למוסקבה מתאימה רק לנוסעים העושים את הנסיעה הבין - יבשתית ממוסקבה למונגוליה או בייג'ין. אי אפשר לנסוע בה רק בתחומי רוסיה. לכן, מי שמתכנן לעצור בדרך באירקוטצ'ק או באולן בטאר, כדאי שיגיע אל אירקוטצ'ק עם הרכבות הפנימיות Baikal או Rossiya, וממנה ימשיך עם הרכבת היומית אל אולן בטאר. מאולן בטאר אל בייג'ין אפשר להגיע עם רכבת שיוצאת בימי חמישי. הדבר נכון גם לנסיעה בכיוון ההפוך, ומי שמתכוון לרדת באולן בטאר, מומלץ לו לנסוע ברכבת מספר 23. שימו לב -  יש צורך בהוצאת ויזות לסין ולמונגוליה.

לתחילת הכתבה

מתי לנסוע?

הרכבת נוסעת לאורך כל השנה, אך החודשים המומלצים לטיול הם מאי עד ספטמבר. אלה החודשים החמים ביותר, שעות האור בהם הן ארוכות יותר ומשום כך הם הנוחים ביותר עבור תיירים מערביים. מי שיבחר לנסוע במהלך חודשים אלה, כדאי שיזמין כרטיסים כמה שיותר מוקדם, שכן, כאמור, אלה החודשים הפופולארים. יחד עם זאת, כדאי לציין שביקור בתקופת החורף הוא חוויה יוצאת דופן והרכבות מחוממות היטב. בכל הקשור לדיוק, הרכבות בתחומי רוסיה יוצאות בזמן, אך קיימים איחורים של בין שעה לחמש שעות כאשר חוצים את הגבול. לגבי השעות - הרכבת נוסעת על שעון מוסקבה, למרות שבמהלך הנסיעה חוצים אזורי זמן שונים.

לתחילת הכתבה

אוכל ברכבת

האוכל המוצע ברכבת משתנה בהתאם למדינה בה נמצאים. בארבעת הימים הראשונים מוגש אוכל רוסי, ביום החמישי מוגש אוכל מונגולי וביום האחרון מוגש אוכל סיני. ניתן לשלם על הארוחות בדולרים והעלות היא בין 10- 15 דולר. בנוסף, בכל תחנה בה עוצרים אפשר לרדת ולקנות אוכל. קיימת אפשרות לקנות כרטיסים הכוללים גם ארוחות במסעדת הרכבת, במהלך הנסיעה בחלק הרוסי. תפריט המסעדה הוא פשוט וכולל ביצים ונקניק לארוחת בוקר, שניצל ותפוחי אדמה לארוחות צהרים וערב ובנוסף לכך מרקים, סלטים וחטיפים. כאמור, בכל קרון יש גם סמובר ובו מים חמים, אז כדאי לקחת איתכם אבקות מרק ושתייה וכמובן ספל.

לתחילת הכתבה

בטיחות ברכבת

בסך הכל, הנסיעה ברכבת בטוחה מאוד, גם עבור מי שמטייל לבד. כמו בכל טיול, חשוב להקפיד על כללי בטיחות רגילים, כמו לשמור את הכסף והדרכון על הגוף, לנעול את דלת התא בלילה ולא להשאיר חפצי ערך ללא השגחה. בכל תא יש מקום לשמירת התיקים. לישנים על המיטה התחתונה יש תא אחסון מתחת למיטה, אותו אפשר לפתוח רק עם הרמת המיטה. הקרונות הם משותפים לנשים ולגברים, אך אפשר לשאול אם קיימת אפשרות לתא לנשים בלבד.

לתחילת הכתבה

שירותים, מקלחות וחשמל

בכל קרון שינה יש לפחות שני חדרי שירותים בסגנון מערבי. ברכבת הטרנס מונגולית אין מקלחות, אלא צינור קטן בחדר מקלחת קטן, שמשותף לכל שני תאים בקרונות הדה לוקס. כדאי להתכונן לכך שבמהלך ששת הימים לא תזכו למקלחת הגונה. במסדרונות הרכבת ובחדרי השירותים יש שקעים המתאימים לשימוש מכונות גילוח ולהטענת מכשירי חשמל בעלי מתאם מתאים, יחד עם זאת, קרוב לוודאי שלא יימצאו נקודות להטענת מחשבים ניידים, פלאפונים או מצלמות דיגיטליות. קיימת אפשרות לבקש מהאחראי על הקרון לעשות זאת עבורכם בתא שלו, תמורת טיפ קטן.

לתחילת הכתבה

מידע נוסף

לתחילת הכתבה

הכתבה בשיתוף האתר www.seat61.com/index.html

יעדי הכתבה

סגור
0
×