רשמים מאוגנדה

תמונה ראשית עבור: רשמים מאוגנדה - תמונת קאבר
אנטילופה מסוג ג'קסון בעמדת תצפית, צולם על ידיי בפארק מורצ'יסון

שהיתי באוגנדה 9 ימים עם אילת בתי שביצעה את הטיול כחלק ממסלול תרמילאות באתיופיה ואוגנדה. השהייה כוללת שלושה פרקים: קמפלה, ג'ינג'ה, ופארק מפלי מורצ'יסון. הטיול בוצע ללא תכנון מדוקדק מראש ומטרת רשימה זו לאפשר למי שיעשה חלקים ממנו להעריך את היתרונות והחסרונות של כל מהלך שעשינו ולספק את הטיפים הקטנים שיעזרו להתנהל יותר טוב במדינה המאוד לא מסודרת הזו.

קבלת הפנים: אוספים את המזוודה, עוברים ביקורת בריאות (חיסון נגד קדחת צהובה חובה), משלמים 50 דולר עבור ויזה, ביקורת דרכונים, מזוודה, מכס ויוצאים לאולם קבלה אפלולי. מובן שמסיעים למיניהם מסתערים עליכם. אני נפלתי בידיו של בחור סימפטי בשם ג'קסון ולאחר ש”ווידאתי” במשרד כלשהו שיש לו אבא נסעתי איתו למרות יקרנותו (40 דולר). גם קיבלתי במשרד מפה שהכילה את קמפלה, ג'ינג'ה ואנטבה. ג'קסון התגלה כבחור חביב דובר אנגלית טובה וברורה ובשעתיים פלוס שביליתי איתו למדתי הרבה על אוגנדה. ממליץ למרות יקרנותו (אפשר לעמוד על המקח) 00256-778297511 אפשר גם בווטסאפ.

מייד לאחר תחילת הנסיעה הבחנתי במרחק בצד שמאל במבנה מוכר עם מגדל פיקוח מעליו. כן, זה הטרמינל “שלנו”. לבקשתי עצר בצד הדרך ואפשר לי לצלם. הוא ידע לספר שכאן מת אחיו של ראש הממשלה שלנו. אין צורך להוסיף מילים. כל מי שחי פה ב- 1976, ונדמה לי שגם ילדיו, לא ישכח. התמונה מצורפת בסוף הבלוג.

קמפלה

עיר כאוטית לחלוטין ומומלץ פשוט לדלג עליה, אלא אם נדרש לשם סידורים להמשך. נתחיל מזה שנסיעה במונית משדה התעופה באנטבה אל מרכז העיר אורכת כשעתיים וחצי. יש לציין כי דרך מהירה נמצאת בשלבים סופיים של בנייה ובחלקה כבר נסענו. יחד עם זאת כשעה וחצי מתוך השעתיים וחצי היו בתוך קמפלה עצמה, כך שאת הבעיה העיקרית הדרך המהירה לא תפתור.

ההתמצאות בעיר קשה ביותר. שלטי רחוב כמעט ולא נמצאים, ואם כן – רק בתחילת הרחוב ובסופו והם קטנים וצריך לחפש אותם. מספרי בתים – בדרך כלל יוק. אין אוטובוסים עירוניים. התחבורה הציבורית היא ברובה מיניבוסים שמסומן עליהם קו מרוסק בהיקף הרכב מתחת לחלונות ורשום עליהם TAXI. אין רישום של מוצא ויעד, יש מעט תחנות ייעודיות ורק אלוהים יודע איך המקומיים יודע על איזה כלי לעלות ולאן הוא מגיע. מוניות ספיישל קיימות, אך אין דרך לזהות אותן. אפשר לבקש בקבלה במלון שיזמינו מונית, אך כדי לתפוס מונית ממקום כלשהו חזרה למלון צריך הרבה מזל. לבסוף גילינו שהדרך הטובה ביותר להתנייד היא באמצעות UBER ולמרבה הפלא זה עובד.

כלי הרכב הנפוץ ביותר הוא אופנוע. אופנועים עובדים גם כהסעה מיוחדת והשירות נקרא BODA BODA. מי שרוצה לשים נפשו בכפו – שיעלה על אחד כזה. ראיתי אופנועים עם שלושה וארבעה נוסעים, אישה לבושה בשמלה יושבת כששתי רגליה בצד אחד של האופנוע ומחזיקה תינוק. והג'ונגל הזה של האופנועים מתפתל בין אלפי המיניבוסים במרחקים של סנטימטרים בודדים. נוסע יושב מאחור ומחזיק בידיו מטען חריג ביותר כמו סולם של שלושה מטר, או חבילת קני סוכר. זיהום האוויר נוראי, כל הזמן תחושה של נשימת עשן, מדרגה אחת מתחת לתא גזים.

האטרקציות של קמפלה כפי שרשומות בספרות לא נראו בעינינו שוות מאמץ ובצירוף לקשיי התנועה החלטנו לוותר.

יש בעיר מספר קניונים מודרניים ובהם גם סופרמרקטים, חלקם חדישים ויפים. זה המקום להצטייד במזון ועזרים שונים לטיולים אל הטבע.

הטיפים החשובים ביותר:

  1. את הלילה האחרון לפני העזיבה לבלות במלון באנטבה, קרוב לשדה התעופה, כדי שלא תאחרו את הטיסה בגלל קשיי תנועה.
  2. להתנייד בעיר באמצעות UBER.
  3. אם כבר לנים בעיר מומלץ לחפש מלון דווקא בפרבר מרוחק ושקט (CHILLI PEPPERS HIDEAWAY הוא דוגמה טובה ) ולנסוע לעיר לצורך סידורים בלבד לא יותר מפעם אחת ביום. קחו בחשבון שעה בכל כיוון.

טיול אל מקורות הנילוס

נהר הנילוס האדיר, שכפי שהכל יודעים הוא עורק החיים של מצרים שכנתנו, הוא חיבור של שני נהרות שמתאחדים בחרטום בירת סודן. הנילוס הכחול מוצאו באתיופיה. הנילוס הלבן חוצה את אוגנדה. תחילתו בימת ויקטוריה שבדרום שהיא האגם הגדול באפריקה וימת המים המתוקים השנייה בשטחה בעולם. הוא זורם בכיוון כללי צפון צפון מערב ובדרכו אשדות ומפלים וכן מעבר דרך מספר אגמים שהחשוב ביניהם הוא אגם אלברט שבצפון מערב אוגנדה. בגלל הזרם הסוער והמפלים הגורמים למים להיראות לבנים הוא נקרא הנילוס הלבן.

הזמנו את הטיול באינטרנט בחברת VIATOR. איני ממליץ על חברה זו. הטיול יקר (190 דולר לאדם לטיול של יום אחד והוא כולל הסעה לג'ינג'ה וחזרה, שיט כפי שיתואר להלן, סיור רגלי ביער גשם וארוחת צהרים). במקרה שלנו הנהג אסף אותנו מהמלון והיינו הנוסעים היחידים. התברר שהיו עודף נרשמים והחברה הוציאה רכב מיוחד עבורנו. עד כאן בסדר, אבל התברר שהנהג לא ידע בכלל מה כולל הטיול והיינו צריכים לספר לו ולאלץ אותו להתקשר לחברה כדי שיספרו לו.

נחזור לטיול עצמו. הגענו לג'ינג'ה (JINJA), כשעה וחצי נסיעה מקמפלה (ביום ראשון בשבע בבוקר אפילו בקמפלה התנועה זורמת). כאן נכנסנו לדרך עפר שאפילו קשה לקרוא לה דרך, ובין בורות ומהמורות הגענו לבסוף אל כפר חושות, שבו סמטאות צפופות וילדים עירומים ושחורים מתרוצצים בין הבקתות. בחור חביב לבוש מדים שעליהם כתוב CENTER TOURISM הודיע לנו שהוא ייקח אותנו לשייט. פסענו בין הבקתות אל ה”מעגן” שבו עמדה סירת קאנו באורך 6-7 מטר, עשויה עץ, קצת מים בקרקעית כמו בגני יהושע. הבחור הנ”ל שימש בתור מדריך ובחור נוסף שימש כסקיפר. יצאנו להפלגה כשהיחס צוות:נוסעים הוא 1:1. בסירה היה מקום לכ- 12 עד 15 אנשים והיא כללה מנוע (!) וצלון.

בכפר תעשיה ומערכת שיווק של דגים. כמשפחה עם רוב טבעוני דילגנו על החוויה הזו והפלגנו אל הצד השני של המפרץ, שם נמצא (איך לא) כפר דייגים. מרחוק נראה הכפר שווייצרי למדי, אך עם התקרבותנו הבנו שגם הגגות המשולשים שנראים מרחוק מכסים על חושות כמו בכפר הראשון. הקפטן השיט את הספינה לתוך מפרצון שבו עמדו כמה נשים וכיבסו במי האגם. ירדנו לכפר, קיבלנו הסבר מהמדריך על ייבוש הדגים והסתובבנו בסמטאות בתחושה לא נוחה של חדירה לתחום האינטימי של התושבים. הילדים שהקיפו אותנו התפעלו בעיקר מהלק הוורוד של אילת.

המשכנו מכאן בשיט לאורך גדת המפרץ והחלק הזה היה מרגש וקסום. יד אדם לא נגעה והטבע משתולל כאן בכל הדרו. צמחיה סבוכה יורדת אל תוך המים והמוני ציפורים, עם רוב מוחץ לקורמורנים ושלדגים. בעיקר נפוץ כאן השלדג מהמין פרפור (פ ראשונה בפתח). כמדומני שזה אותו מין המצוי אצלנו. צבעיו שחור ולבן והוא אורב לדגים בריחוף מעל המים. הוא נמצא כאן בהמוניו. מתרחקים מהגדה ומפליגים אל הנקודה הנחשבת למקור הנילוס הלבן. מדוע נקבעה דווקא הנקודה הזו – המדריך הסביר שכאן מתחילים גלים והמפרץ הופך לנהר הסוער. מבט על המפה מגלה שיש כאן ברך ובמקום אי אחד טבעי ואיון מלאכותי קטן המיועד לאפשר לתיירים להצטלם ליד השלט המוכיח שהם גילו את מקורות הנילוס.

מכאן – לאורך הגדה השנייה חזרה אל חושת המוצא. ושוב דממה קסומה ומרובת ציפורים ואף זוחלים. נציין עוד את הציפור הצהובה הנקראת אורג, שאיה מרבה להיראות אך קיניה דמויי הביצה עם פתח צידי נמצאים כאן באלפיהם.

לאחר שעתיים ברוטו של שייט פגשנו את נהגנו המסור שלקח אותנו לסיור ברחובותיה של ג'ינג'ה. העיר נחרבה למדיי במלחמת אידי אמין נגד טנזניה או במלחמת האזרחים שנערכה לאחר מכן. הרחוב הראשי שוקם חלקית ויש בו חנויות צבעוניות ומושכות עין. הכביש עדיין לא והרחוב היפה הזה הוא דרך עפר.

לאחר ארוחת צהריים בסניף הג'ינג'אי של רשת JAVAS יצאנו בדרך חזרה אל קמפלה. בדרך עצרנו בכפר חושאי נוסף שדרך מהמורות ממנו אל תוך הנעלם מביאה לתחנת הסברה של רשות הטבע האוגנדית ומכאן יוצאים למסלול הליכה של שעה ביער הגשם. מדריך מטעם הרשות מלווה אותנו. הוא מגלה בקירות בצומח ובחי ובאקולוגיה וגם ניכר שעבר קורס בשיטות הדרכה. טיול הליכה נעים ביותר, מפגש עם סוגים רבים של עצים וצמחיית קרקע. השקט מאפשר לשמוע קולות של סוגי ציפורים רבים וגם פגשנו כמה קופים אדומי זנב שהמרחק ומהירות התנועה שלהם היקשו על קבלת צילום ראוי. לפניכם מפת השייט. לא להתרשם מהרחובות המסודרים שבמפה. במציאות הרחובות הם דרכי עפר.

7c880244b58b3890e1b006e844fdb315.jpg?l=6

135c0ef0b79022b841e912fda3f0510f.JPG?l=6

dd8ec1e6685b9601759c15feb6c7e128.JPG?l=6

e516abe22ffae9767ed2267d8e846d61.jpg?l=6

טיול ספארי

בחרנו לקיים טיול מאורגן של 3 ימים עם חברת red chilly peppers hideaway.

אתר החברה

קישור לטיול /murchison-falls-3-day-falls-and-game-safari/

קיים טיול דומה ששמו מכיל גם big 5.

החברה מציעה מספר טיולים ברחבי אוגנדה במשכים שונים וברמות שונות. אנו בחרנו ברמת ה- BUDGET ושילמנו 320 דולר לאדם, הכל כלול למעט מזון. פירוט בהמשך. רמת EXCLUSIVE עשויה לעלות פי שלושה ולא בחנו אותה ברצינות. מי שנרשם לטיול זכאי ללינה חינם בלילה שלפני הטיול במלון של החברה בפרברי קמפלה. הלינה חינם היא ב- DORM של שש מיטות, כמובן עם שירותים משותפים. אנו בחרנו ללון בלילה שלפני ובלילה שאחרי בחדר TWIN עם שירותים צמודים בעלות של 50 דולר ללילה. איכות החדר והשירותים טובה, למעט התאורה שכנראה בכל אוגנדה היא ברמה נמוכה ביותר. לפחות לא היו הפסקות חשמל. במקום בר/מסעדה עם רמה ואיכות סבירים וכן פיצריה לא רעה הפתוחה בשעות הערב על שפת הבריכה. למרות הריחוק מהמרכז – אם כבר צריכים לשהות בקמפלה אני ממליץ על המקום. יש לקחת בחשבון נסיעה של כ- 40 דקות במונית או ב- UBER אל המרכז אם נזקקים לכך. למלון יש גם SHUTTLE היוצא למרכז שלוש פעמים ביום. מחיר הנסיעה ב- UBER כ- 15 שקלים.

הטיול עצמו מפורט בקישור שלמעלה. התמצית:

יום 1: נסיעה אל פארק מפלי מורצ'יסון. אחה”צ סיור רגלי (כשעה וחצי כולל טיפוס לא קל למי שאינו בכושר) לצד העליון של המפלים. לינה במחנה

יום 2: בוקר 5 שעות ספארי, הפסקת צהריים במחנה, אחה”צ ספארי תוך כדי שייט בנילוס הלבן אל המפלים מצידם התחתון.

יום 3: בוקר שעתיים ספארי ויציאה חזרה לקמפלה (כ- 7 שעות נסיעה)

הנסיעה בוואן בעל שמונה מקומות עם גג ספארי מתרומם. הרכב בו נסענו היה מיושן, מושבים מרופטים, נעילות וחגורות בטיחות מפוקפקות, המזגן לא פעל. המקום לציוד אישי מצומצם ביותר, למרות שהיינו רק 6.

4cb089c16da7ab012053daad89da0d45.JPG?l=6

c3993907c5ecb8a5fcdf3a4151d6b1df.JPG?l=6

השהייה במחנה הלינה:

ציוד שיש להביא איתכם:

פנס וסוללות רזרביות

מגבת. ניתן לשכור מגבת באיכות טובה במלון (נקודת היציאה) תמורת תשלום של 5000 שילינג ופיקדון של 10000 שילינג.

סוללה רזרבית לטעינת הטלפון. האפשרות לטעון את הטלפון במחנה מוגבלת מאוד. יש מספר שקעים זמינים בסוכת האוכל.

בגדים, כלי רחצה וציוד הגנה טרופי לשלושה ימים.

המחנה אינו מגודר ואין בו שמירה. במחיר ששילמנו כלולה אופציית הלינה התרמילאית הזולה. אוהל לשניים ובו שתי מיטות עם מרווח של כחצי מטר ביניהן. איכות האוהל טובה וניתן לעמוד בו. הדלת והחלונות המרושתים נרכסים בדומה לסוכה לנצח. יש להקפיד על רכיסת הדלת תמיד מחשש לאורחים לא קרואים, בעיקר על ארבע. אין להחזיק מזון באוהל, הוא מושך אורחים. אם הבאתם אתכם מזון יש להפקידו בתיבה מיוחדת בחדר האוכל. כמובן אין כל תאורה ויש לבוא מצויידים בפנס ובסוללות רזרביות. הפנס חשוב במיוחד גם בגלל הצורך להתארגן ליציאה לספארי בתוך האוהל החשוך לפני הזריחה, וגם לצורך ניווט בלילה אל השירותים (הם דווקא מוארים ובמקלחת זרם מים טוב, אם כי קר). חובה להאיר את המקום עליו אתם דורכים (נחשים) וכן לפזר אלומת אור סביב למקרה מפגש בלתי רצוי. אנו ראינו חזירי יבלות ביום ובלילה ואחת מחברותינו לרכב סיפרה על מפגש עם היפופוטם. לדברי מנהל האירוח שקיבל אותנו בהגיענו לא נרשם אצלם מקרה של היפופוטם שהפיל אוהל…

המיטות מצויידות במזרן, סדין, כרית ושמיכה. מגבת יש להביא עימכם.

מזון:

במסעדת המחנה ניתן לאכול ארוחת ערב בתשלום (30 שקלים לכל היותר). יש להזמין את הארוחה כאשר מגיעים, ע”פ תפריט מצומצם למדיי וכן לקבוע בהזמנה את שעת הארוחה. כמו כן יש להזמין ארוחת בוקר אותה מקבלים בבוקר ארוזה לפני היציאה לספארי. יש להזמין גם קפה או תה. אם הזמנתם – השקית שהכינו לכם כוללת ספל חד פעמי ותוכלו להכין קפה או תה מפרודוקטים של המטבח או שלכם (שהפקדתם בקופסה).

ארוחת צהריים – ביום הראשון ארזו לנו במלון בקמפלה, ביום השני היתה הפסקת צהריים במחנה, וביום השלישי במסעדה מזדמנת בדרך חזרה.

מהלך הטיול:

יצאנו מהמלון בקמפלה בשעה 0730. הגענו למפלים בערך ב- 1400. הנסיעה לכיוון צפון צפון מערב בכביש למסינדי. הסיור למפל כשעה וחצי וכולל מבט על המפלים מכמה זוויות.

נ.צ. צפון 2 מעלות 16 דקות 35 שניות, מזרח 31 מעלות 41 דקות שנייה אחת.

6e47857f858f68c21d676da783e58e62.JPG?l=6

היום השני הוא יום מלא של ספארי הנחלק לשני חלקים. בבוקר ספארי רכוב ואחר הצהריים ספארי מושט. בשעה 0600(עדיין חושך) נפגשים בסוכת האוכל, מקבלים את ארוחת הבוקר הארוזה שהוזמנה אתמול. חומרי גלם להכנת קפה ותה, כולל חלב, נמצאים על השולחנות. תוכלו להכין את המשקה בספל שהבאתם מהבית או בכוס קלקר חד פעמית שמצורפת לשקית ארוחת הבוקר אם כללתם בהזמנה קפה או תה. יוצאים לכיוון המעבורת הנמצאת דקות נסיעה ספורות מהמחנה. החצייה הראשונה מתבצעת ב-0645 וזמן הסבב הוא כ- 25 דקות, לכן רצוי מאוד להגיע מוקדם ולתפוס מקום לחציה הראשונה.

c76993ad80b990b0fcbe537767704fbe.JPG?l=6

ספארי הבוקר נמשך כחמש שעות ומתחיל מייד עם סיום החצייה. בצד השני מצטרף מדריך מהשמורה ונמצא איתנו ברכב לכל אורך הסיור. הגדה הצפונית אליה עברנו היא בעלת נוף סוואנה פתוח, בניגוד לנוף המיוער של הגדה הדרומית. חמש שעות של סיור מרהיב עם תצפית על אין ספור בעלי חיים. לאחר כשעה זכיתי לתמונה עליה אני חולם מאז התחלתי במסעות ספארי לדרום אפריקה (אני צד רק במצלמה ומשקפת...). בארבעת המסעות לא זכיתי לראות נמר. והנה היא בכל הדרה:

daa522d3960bed5641812004eac17d4f.JPG?l=6

b36f915cd69733cd454083d13ad50f6a.JPG?l=6

המשימה העיקרית הושלמה. הסיור הזה אמור למצוא ארבעה מחמשת הגדולים. החמישי – הקרנף – הוכחד באוגנדה עד האחרון. ליד העיירה מסינדי הוקמה חוות שיקום שבה מתבצעת הרבייה של מספר זוגות קרנפים לשם השבה לטבע. סיור מקביל לזה שביצענו נקרא BIG 5 וכולל ביקור בחווה.

כאמור במהלך חמש שעות הסיור ראינו המוני בעלי חיים מהסוגים: אנטילופת ג'קסון, קובוס שחור רגל (אנטילופה דומה מאוד לאימפלה), קובוס המים (WATERBUCK), ג'ירף, חזיר יבלות, היפופוטם, פילים (ממרחק רב בלבד) ולביאה. החיפוש אחר האריות נמשך זמן רב ותוך כדי החלפת מידע עם כלי רכב שפגשנו. לבסוף המדריך גילה עקבות אריה על הדרך ותוך התחקות על העקבות הוריד את הרכב לשביל צדדי בו ביצענו כמה תמרונים עד שמצאנו לביא בודדת משוטטת בשטח. מעשרות שעות NATIONAL GEOGRAPHIC ידוע לי שלביאות עוזבות את הלהקה לקראת המלטה וחוזות אליה אחרי שהגורים מסוגלים ללכת בכוחות עצמם. לפי מראה העטינים המלאים שבתמונה אני מניח כי איתרנו לביאה פורשת לפני או אחרי המלטה.

58613b75b6b4b3817b0b7783dbc90d90.JPG?l=6

f53b8a459180bc92bafa2762a22adc96.JPG?l=6

בקצה הדרך הגענו אל שפתו של אגם אלברט (המלכה ויקטוריה קיבלה את האגם הגדול באפריקה. בן זוגה הנסיך אלברט זכה לאגם קטן יחסית במורד הנילוס הלבן). באגם בלטו חוטמים, עיניים ואוזניים של היפופוטמים.

5aeb7eab5c9e268f077c26df56bfced0.JPG?l=6

ef4c4372b71aed129a6b1f3c0a6bcd2f.JPG?l=6

af6583baad9c3edb5cabe8617de31e15.JPG?l=6

0c516cc5a3e99a0b13d88c8bdfdd3c5f.JPG?l=6e5f1f6b9ecdb301d0fb0b1a39c0f53de.JPG?l=6

0ea7bf50788d8aaa899b9569d160bb47.JPG?l=60e398aefb5701e108bf1fd63d1879ce5.JPG?l=6בעחי חיים למלו העין

אחר הצהריים קיימנו שייט בנילוס, הפעם בספינת תיירים אמיתית דו סיפונית. היעד הוא מפלי מורצ'יסון שאתמול ראינו מלמעלה ועכשיו מתקרבים אליהם מהצד התחתון עד כדי כמה מאות מטרים. נ.צ. מדוייק: צפון 2 מעלות 16 דקות 31 שניות, מזרח 31 מעלות 40 דקות 36 שניות. מוזמנים לחשב את המרחק מנקודת התצפית של אתמול. השייט נמשך כשלוש שעות (17 ק”מ בכל כיוון) עם עצירות רבות לתצפית על ציפורים (בעיקר שלדגים וקורמורנים), היפופוטמים, תנינים והמוני בעלי חיים שונים על החוף ועד קצה האופק. שייט קצת ארוך אבל קסום.

היום השלישי: סבב ספארי נוסף, הפעם מהמעבורת מזרחה. המטרה הייתה בעיקר למצוא פילים בטווח יותר קצר משראינו אתמול, אבל הם הבריזו. בתום שעתיים הגענו ליציאה המזרחית מהפארק ושמנו פעמינו לעבר קמפלה, נסיעה של 7 שעות, הפעם בכביש גולו- קמפלה שבמושגים אפריקאיים הוא אוטוסטרדה משובחת, וגם במושגים אובייקטיביים כביש לא רע בכלל, אם כי ללא הפרדת נתיבים. לאחר שחצינו את הנהר דרומה על גשר בטון עצרנו ליד מפל נוסף. באותו יום היה באוגנדה אירוע פוליטי חשוב, חזרה מגלות של ראש האופוזיציה. הנהג הביע חשש ממהומות בקמפלה, למזלנו לא נתקלנו בהן גם אם היו. הגענו למלון בסביבות 1600, ולאחר מקלחת נהנינו מאחר צהריים רגוע ליד הבריכה.

709038e246892854609715026e8c5fb8.JPG?l=6

יום חמישי 20/9/2018. למודי ניסיון מההעברה משדה התעופה לקמפלה כשהגענו, הבנו שעדיף לעבור ללילה האחרון (בין שישי לשבת) למלון באנטבה, סמוך לשדה התעופה. כך עשינו. קבענו מראש עם הנהג ג'קסון וביום שישי בבוקר הוא אסף אותנו ממלון צ'ילי פפרס והסיע אותנו למלון PALM באנטבה, כ-10 דקות מנמל התעופה. הנסיעה בת ארבעים ק”מ נמשכה שעתיים וחצי. התמקמנו במלון החביב (חדר חדיש ומשופץ, מיטה משובחת, שירותים ומקלחת ברמה אירופית) ויצאנו לסייר בעיר אנטבה. גילינו עיר רפאים עם קניון אחד שכמעט כל חנויותיו אינן פעילות. למרבה המזל נמצא בו בית קפה של רשת JAVAS הזכורה לטוב, כך שנהנינו מארוחת צהריים טובה. בקבוקי מים נוספים יכולנו לקנות רק בחנות הנוחות בתחנת הדלק ממול. ניסינו להגיע לאחד החופים, אך התברר שהכניסה לכולם היא בתשלום ואינם מציעים דבר. חזרנו למלון לבילוי אחהצ ארוך ליד הבריכה ובתוכה.

יצאתי בטיסת לילה, אילת יצאה רק למחרת. הזמנתי הסעה ב- UBER, ולקראת השדה חיכתה לי הפתעה קצת מלחיצה. בחושך עצר אותנו איש במדים והורה לי לרדת מהרכב והפנה אותי לשער מגנומטר. בערך חצי קילומטר מהשדה. נאלצתי לרדת כשהתיקים נשארים ברכב ושום דבר לא מונע מהנהג להיעלם עם התיקים. האזהרה לאירוע כזה: בנסיעה לשדה – הפריטים הקריטיים על גופכם.

ולפני פרידה – מבט על הטרמינל הישן

73e834f7ad631900105afef7d1809070.jpg?l=6

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Aviad_3238256?

לכל הפוסטים של Aviad_3238256 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×