שבועיים במזרח ארה"ב וקנדה עם תינוק

חזרנו לפני כמה ימים מטיול של שבועיים במזרח ארה”ב וקנדה עם התינוק שלנו בן השלוש עשרה חודשים.

נחתנו בשדה התעופה ניוארק בניו ג'רסי ביום שבת ה-10 ליוני. אחרי שעה של המתנה בביקורת הגבולות, עברנו, אספנו את המזוודות שלנו והלכנו להשכרת רכב. לא פשוט למצוא את זה כי השילוט בשדה התעופה הזה לא משהו בכלל. אספנו את האוטו מחברת דולר. שילמנו על האיזי פאס שנותן לנסוע על כבישי אגרה מבלי צורך לעצור ולשלם כל פעם. קשה לי להגיד אם זה היה משתלם או לא. זה היה נוח וחסך זמן, אבל היה נורא יקר. שילמנו גם על הדלק, כך שנוכל להחזיר את המיכל ריק. על זה אני לא ממליץ. קשה להחזיר את המיכל ריק וגם ככה יוצא יותר זול למעלה לבד לפני שמחזירים את הרכב. שילמנו גם על כיסא לתינוק. זה היה יקר וקיבלנו כיסא מיושן נורא. ממליץ להביא כיסא מהבית אם זה אפשרי. אנחנו בחרנו שלא להביא, בשביל לא להיסחב עם יותר מדי דברים.

לקחנו את הרכב שלנו ויצאנו לדרך. היעד שלנו היה בוסטון, אבל מראש החלטנו להזמין מלון לאמצא הדרך בשביל שלא נצטרך לנסוע כל הדרך לבוסטון אחרי טיסה ארוכה. אז נסענו בערך שעתיים וחצי לעיר בשם הארטפורד בקונטיקט. הזמנו שם חדר במלון Days inn. המלון היה זול עם חניה בחינם. לצערנו לא היה להם מיטה לתינוק, אבל הם נתנו לנו מזרון שהוא יכל לישון עליו.

בבוקר למחרת נסענו כשעתיים נסיעה לבוסטון. חנינו באחד מהחניונים במרכז העיר. זה עלה 12$ לכל היום. זה היה יום ראשון, אז זה היה הרבה יותר זול מביום חול. הלכנו לתחילת המסלול הליכה בפארק קטן בעיר. יש מסלול כזה שמסומן על המדרכה שמראה לך באיזה דרך ללכת בשביל לראות את כל האטרקציות בעיר. אישית מצאנו את העיר די מיותרת. הדברים שהיו לראות שם לא היו מעניינים במיוחד. בעיקר אהבנו את האנדרטת שואה המרשימה ואת שוק האוכל שבו אכלנו צהריים. לקח לנו כמה שעות לעשות את המסלול ואז תפסנו רכבת לראות את אוניברסיטת הרווארד. יש ברכבת מעלית כך שזה היה מאוד נוח לנסוע עם עגלה. גם היה מזגן שזה היה שימושי כי היה מאוד חם. עשינו סיבוב קצר בקמפוס. הבנתי שעושים שם גם סיורים, אבל לא יודע אם עושים את זה ביום ראשון. נסענו משם לחניון לאסוף את האוטו ונסענו. היעד הבא שלנו היה מפלי הניאגרה. החלטנו גם הפעם לעצור ללילה בדרך בגלל שזאת נסיעה מאוד ארוכה. נסענו כשעתיים וחצי לאלבאני בירת ניו יורק. ישנו שם שוב במלון Days Inn. הפעם גם היה להם מיטת תינוק.

ביום למחרת היה לנו נסיעה של 5 שעות לצד הקנדי של מפלי הניאגרה. החלטנו להקדיש את כל היום לנסיעה כי זה לא קל לעשות נסיעה ארוכה כל כך עם תינוק. התחלנו את היום בזה שנסענו לוולמארט של אלבאני. זה סופר ענק ומאוד מפורסם אם כי הוא לא היה מעניין במיוחד. משם נסענו למפלי הניאגרה. עצרנו בדרך לארוחת צהריים ויחד עם הטור הארוך במעבר גבול, הגענו לשם בערב. מראש החלטנו לוותר על החלק האמריקאי, כי אמרו לנו שהקנדי יותר מעניין. הגענו למלון שלנו ברחוב Clifton Hill. זה רחוב שיש בו מלא אטרקציות. יש שם בתי קזינו, מסעדות, בתים רדופים, מבוכי מראות ועוד. המלון היה יחסית זול והיתה שם חניה ב-10$ ליום. הלכנו לסוף הרחוב רק בשביל להעיף מבט על המפלים וחזרנו למלון.

ביום הבא החלטנו להשאיר את האוטו בחניון של המלון במחיר של 15$ והלכנו לראות את המפלים. ראינו את המפלים האמריקאים ואז הלכנו לדוכן מכירת כרטיסים לאטרקציות. יש שם כמה אטרקציות שונות שאפשר לקנות כרטיס משולב או רק למשהו אחד. אנחנו החלטנו רק לעשות את השייט המפורסם. קנינו כרטיסים ומיד שלחו אותנו לתור לעלות על הספינה. קיבלנו מעילי גשם לנו ולתינוק שלנו. יש אפשרו לעלות לספינה עם העגלה או להשאיר אותה שם בעמדה מיוחדת. אנחנו בחרנו לעלות איתה, ואמרו לנו שאנחנו צריכים להישאר בקומה למטה של הספינה. השייט היה מאוד מרשים אם כי בחלק שמתקרבים למפלים נורא נרטבים והבן שלנו קצת נבהל והיה לו קר למרות שהיה חם מאוד באותו יום. אז שמנו לו בגדים חמים שהבאנו מראש. סך הכל היה שייט ממש נחמד. כשזה נגמר ירדנו מהספינה והלכנו בהמשך הרחוב אל עבר המרכז מבקרים. משם ראינו את המפלים הקנדים מלמעלה. במרכז מבקרים יש מסעדות, חנויות מזכרות, ואת הכניסה להליכה מאחורי המפלים. חשבנו לעשות את זה, אבל חששנו שיהיה קשה לעשות את זה עם עגלה אז ויתרנו.

הלכנו בחזרה אל הרכב ונסענו אל טורונטו. זאת אמורה הייתה להיות נסיעה של שעה וחצי אבל בגלל שמשאית התהפכה בכביש המהיר, זה לקח איזה שלוש שעות. בסוף הגענו למלון שלנו בטורונטו. ישנו במלון בשם Alexandra Hotel. זה היה מלון זול עם חניה בחינם. המלון היה סביר וקיבלנו גם מיטה לתינוק שלנו.

ביום למחרת יצאנו להסתובב בעיר. הלכנו ברגל עד המים. יש שם פארק קטן ונחמד בצורת מבוך. ממש מול הסי אן טאוור. רואים משם גם את האי הקטן שיש שם. משם הלכנו אל המגדל. קנינו כרטיסים ועלינו עם המעלית למעלה. יש שלוש נקודות תצפית. יש קומה של חלונות, קומה שאפשר לצאת החוצה להרגיש את האוויר וריצפת זכוכית שניתן לעמוד עליה ועוד קומה גבוהה יותר שעליה ויתרנו. מאוד יקר לעלות למגדל אבל הנוף מהמם וזה אטרקציה חובה בעיר. כשירדנו מהמגדל המשכנו להסתובב בעיר. שאר הדברים בעיר פחות מעניינים. ראינו את התחנת רכבת הראשית ואת השוק הלא מעניין במיוחד. גם הלכנו לצ'יינטאון שזה אזור יחסית קטן לערים אחרות. העיר מאוד גדולה עם בניינים גדולים כמו בניו יורק אבל פחות יפה ומעניין. חזרנו למלון בערב וישנו שם עוד לילה.

היעד הבא שלנו היה וושינגטון הבירה. גם הפעם החלטנו לישון באמצע הדרך כי הנסיעה מאוד ארוכה. אז הזמנו מלון בפיטסבורג, שזה 5 שעות נסיעה מטורונטו. הנסיעה למעבר גבול בבאפלו עברה חלק, אחרי ששוב חיכינו הרבה זמן בתור, עברנו את הגבול בחזרה לארה”ב. עשינו עצירה בקניון אאוטלט כשעה מפיטסבורג. גילינו שהקניונים המפורסמים האלה הם בעצם חנויות של מותגים במחירים מוזלים, אם כי עדיין נורא יקרים. הצלחנו למצוא כמה בגדים לבן שלנו בחנות בגדים של ילדים, אבל סך הכל זה היה קניון די מיותר. הגענו למלון שלנו בפיטסבורג. מלון מאוד נחמד בשם Priory Hotel. המלון היה מאוד מפואר יחסית למחיר ששילמנו וגם היה להם חניה בחינם ומיטת תינוק. גם היה שם סופר ליד שזה היה נוח.

בבוקר למחרת נסענו 4 שעות לוושינגטון. יש בעיר הזאת מצוקת חניה רצינית. למלון שלנו לא הייתה חניה אז לא נסענו לשם מיד כשהגענו לעיר. במקום זה נסענו לחניון לא רחוק מהמלון שלנו וחנינו את האוטו שם עד הערב. אחרי שש וחצי אפשר לחנות ברחוב, אז החלטנו לחזור לקחת אותו אז ולחנות אותו ליד המלון. זה היה יום שישי, אז ידענו שאנחנו יכולים לחנות אותו מהערב ועד יום ראשון שאנחנו עוזבים. מהחניון הלכנו כ-15 שעה הליכה אל הבית הלבן. משם הלכנו לראות את התאטרון שבו ירו בלינקולן וראינו הבית ממול שבו הוא נפטר. לא נכנסנו לבית כי היה שם תור מאוד ארוך בסגנון של הבית של אנה פרנק. משם הלכנו אל הארכיון של המדינה שבו יש כמה מסמכים חשובים מההסיטוריה של המדינה, אבל הוא בדיוק נסגר כשהגענו אז דחינו את הביקור ליום ראשון. משם הלכנו בחזרה לחניון. לקחנו את האוטו שלנו וחנינו אותו ברחוב 16, לא רחוק מהמלון. השארנו אותו שם עד יום ראשון שעזבנו את העיר.

הלכנו למלון שלנו בשם Embassy Inn. מאוד לא ממליץ על המלון הזה. הצוות השם היה ממש מגעיל, החדר שלנו היה ממש קטן ולא נתנו לנו מיטת תינוק עד שאשתי דיברה עם המנהל והוא השיג מיטה ממלון אחר. גם המיקום לא היה משהו. אז מאוד לא מומלץ.

ביום הבא היה לנו את כל היום בעיר. התחלנו בזה שהלכנו לתחנת רכבת הקרובה למלון ונסענו ברכבת לתחנת יוניון שהיא תחנה מאוד יפה. הרכבות בעיר מאוד נוחות כי יש מעלית בכל תחנה, אז אין בעיה עם עגלת תינוק. מהתחנה הלכנו עשר דקות לבניין הקפילטול המפורסם. משם הלכנו לראות את הספריה הענקית ליד. משם הלכנו רבע שעה לאיסטרן מארקט. שוק קטן ונחמד לאכול בו ארוחת צהריים. משם תפסנו אוטובוס למול המפורסם. האוטובוסים בעיר לא נוחים לנסוע עם עגלת תינוק וזאת הפעם היחידה שנסענו באוטובוס בכל הטיול. ירדנו במול והלכנו לראות את מוזיאון השואה. די התאכזבנו ממנו. את שם מצגות מעניינות ולא נשארנו שם הרבה זמן. אין מה להשוות למוזיאון בברלין למשל. משם הלכנו לראות את העמוד זיכרון של וושינגטון. בדרך כלל ניתן לעלות למעלה, אבל זה סגור עד 2019 לשיפוצים. התחלנו אז את הסיבוב הגדול מסביב לאגם לראות את כל האנדרטאות. ראינו את האנדרטאות של תומס ג'פרסון, פרנקלין רוזוולט, מרטין לותר קינג, מלחמת קוראיה, מלחמת ויאטנם ומלחמת העולם השנייה. כמובן ראינו גם את האנדרטה הענקית של לינקולן. יש הרבה מדרגות בשביל לעלות למעלה, אבל יש בצד מעלית שבה ניתן לעלות עם עגלת תינוק. משם כבר הלכנו בחזרה למלון. סך הכל הלכנו כעשרה ק”מ באותו יום. היה גם חם בהיסטריה ככה שזה היה מאוד מעייף.

ביום השלישי שלנו בעיר, היה לנו רק חצי יום, כי היתה לנו נסיעה של 4 שעות לעשות לניו יורק. תפסנו רכבת לתחנה של הארכיון. נכנסנו פנימה בחינם וראינו את הצהרת העצמאות של ארה”ב, החוקה ועוד כל מני מסמכים. זה לא היה מעניין כמו שציפינו שזה יהיה. משם הלכנו למוזיאון ההיסטוריה של הטבע. ידענו שיש לנו זמן רק לראות מוזיאון אחד ובחרנו בזה. אישית מאוד התאכזבנו. המוזיאון היה קטן ולא מעניין במיוחד. אין מה להשוות למוזיאון בלונדון למשל. לפחות הכניסה הייתה בחינם. כשסיימנו במוזיאון הלכנו לאסוף את האוטו ונסענו למלון שלנו ביו יורק.

כשחיפשנו מלון בניו יורק חיפשנו כמובן במנהטן, אבל גילינו שהמלונות שם יקרים בהיסטריה, אז בסוף מצאנו מלון יחסית זול בלונג איילנד. זה היה מלון רמדה. המלון לא היה משהו ולא הייתי ממליץ עליו, אבל כן על האזור. זה לקח רק חצי שעה להגיע כל פעם למרכז מנהטן והיה משמעותית יותר זול. המלון אבל היה גרוע. הצוות היה גרוע ולא קיבלנו מיטת תינוק, למרות שהייתה אמורה להיות להם אחת. בכל מקרה, כשהגענו למלון החנינו את האוטו ברחוב ליד המלון. זה היה יום ראשון והיה אפשר לחנות עד שני בתשע וחצי בבוקר.

ביום הראשון שלנו בניו יורק התחלנו את היום בנסיעה עם האוטו לווסט וילדג' ששם החזרנו את הרכב. משם נסענו עם הרכבת לפארק באטרי. פארק נחמד בדרום העיר שממנו רואים את פסל החרות. משם הלכנו מרחק הליכה קצרה אל וול סטריט שם ראינו את הפסל של השור ואת הבורסה. הלכנו עוד קצת אל גראונד זירו. ראינו את המזרקה שבו שם, את המוזיאון ואת הבניין החדש שבנו להחליף את מגדלי התאומים. משם תפסנו רכבת לצ'יינהטאון. לא מקום כזה מעניין אם כי זה נחמד להרגיש כאילו אתה בסין באמצע מנהטן. משם נסענו לראות את רוקפלר סנטר. ירד מבול אז נתקענו שם קצת עד שהלכנו מתחת לאדמה לטיים סקוור. הסתובבנו שם קצת, אכלנו ארוחת ערב וחזרנו למלון.

את היום השני שלנו בניו יורק התחלנו בלתפוס רכבת לאמפייר סטייט. קנינו כרטיסים לעלות עד למעלה. בקומת התצפית הראשונה יש חלונות שמהם אפשר לראות את הנוף. בקומת התצפית השנייה אפשר לצאת החוצה ולהרגיש את האוויר. הקומה העליונה נחמדה כי אפשר לראות קצת יותר מהנוף. אם כי הקומה מאוד קטנה עם מעלית אחת ולוקח הרבה זמן לעלות ולרדת. אז קשה לי להגיד אם היה שווה את האקסטרה כסף בשביל לעלות עד למעלה. הביקור לקח די הרבה זמן עם כל התורים והכל. משם המשכנו ברחוב וראינו מקרוב את הקרייזלר ואת הספריה העירונית המרשימה. הלכנו עוד קצת לכיוון המים וראינו את בניין האו”ם. מרחק קצר משם גם היה הבניין של טראמפ שאותו רק ראינו מבחוץ. אחרי זה המשכנו סתם להסתובב עד סוף היום.

ביום השלישי שלנו בעיר נסענו אל מזח 16 בנמל שמשם לקחנו ספינה שעושה סיבוב מסביב לפסל החרות וחוזרת. קצת התאכזבנו מהסיור. זה עלה 30$ לכרטיס ולמרות שהוא עובר קרוב לפסל, היה קשה לעשות תמונה טובה עם הפסל. הרבה אנשים תופסים את המעבורת לסטאטן איילנד במקום. אבל זה לוקח הרבה יותר זמן בגלל בדיקות בטחוניות וכאלה ואז צריך לרדת לאי ולחכות למעבורת בחזרה. אז אני חושב שהסיור הזה עדיף מזה. אם כי אישית הייתי פשוט לוקח מעבורת לאי של הפסל עצמו. לא עשינו את זה כי לא תכננו לעלות לפסל, אבל גם מבלי לעלות זה נראה לי שווה את זה. אחרי הסיור הלכנו קצת ברגל אל גשר ברוקלין. חצינו אותו ונהנינו מהנוף המרשים. כשהגענו לצד השני הלכנו לפארק גשר ברוקלין שמשם אפשר לתפוס תמונה יפה של כל הגשר. אחרי זה הלכנו לרכבת ונסענו בחזרה לעיר להסתובב.

את היום הרביעי שלנו בניו יורק החלטנו לקצת באיזי ופשוט העברנו את היום בסנטרל פארק. ראינו את כל האגמים, את הפסל של אליסה בארץ הפלאות ואת המקום זיכרון לג'ון לנון. ראינו את הגוגנהיים המפורסם ואת הטירה שנמצאת באמצע הפארק. היה יום רגוע ונחמד.

היום החמישי היה רק חצי יום כי טסנו בערב. אז השארנו את המזוודות במלון ונסענו לטיים סקוור לטייל קצת בחנויות ולאכול ארוחת צהריים וחזרנו למלון. הזמנו אובר לג'י אף קיי וטסנו הביתה. מאוד אהבנו את ניו יורק, אבל לא היה פשוט לטייל שם עם תינוק. ברוב התחנות של הרכבת אין מעלית וצריך לסחוב את העגלה במדרגות. אז אני ממליץ לטוס עם עגלה קלה יחסית.

סך הכל הטיול עבר חלק. היה לנו חששות רבים מהטיסה הארוכה ומלטייל עם תינוק, אבל התסתדרנו יופי. הוא התנהג למופת. ברוב המקומות לא הייתה בעיה לטייל עם עגלה ויש הרבה שירותים ציבוריים בארה”ב עם משטחי החתלה ככה שהיה מאוד נוח. בעיקר אני ממליץ לטוס עם טיסה סדירה ולא טיסת שכר. זה זול יותר אבל לא שווה את זה עם תינוק.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Gunner_s?

‹ הפוסט הקודם
9 ימים באירלנד
9 ימים באירלנד
מתוך הבלוג של Gunner_s
04-12-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Gunner_s »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תודה

השב  · 

היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

תגובות פייסבוק

סגור
×