קליפורניה בדצמבר - (סן פרנסיסקו-כביש 1- לוס אנג'לס ) לשומרי כשרות ואוהבי טבע

שבועיים בקליפורניה- לשומרי כשרות ואוהבי טבע

אנו זוג בסוף שנות ה-40 , דתיים שומרי כשרות, וטיילנו 12 יום בקליפורניה באמצע דצמבר 18'. האנגלית שלנו לא משהו ובכלל, אנחנו חובבי טבע וממש לא חובבי מוזיאונים ו/או טיולים עירוניים. לכן התוכנית באופן כללי התבססה על הרבה שמורות טבע ואת זה יש לקליפורניה להציע ובענק!!!

בדצמבר השקיעה בקליפורניה סביב 16:30, כך שבניגוד להרגלנו הרעים, החלטנו להשכים קום ולצאת כמה שיותר מוקדם בבוקר כדי להספיק לנצל את שעות האור כמה שיותר. שעות החושך נוצלו לקניות בוולמרט ובאאוטלטים וכו'...

מומלץ להצטייד במשקפת טובה לכל הנסיעה לאורך כביש מס' 1.

להלן התוכנית בגדול-

יום 1+2- סן פרנסיסקו

יום 3+4+5- מדרימים לכיוון לוס אנג'לס על בסיס כביש מס' 1 המדהים. (יום 3- נסיעה עד מונטריי, יום 4- נסיעה עד מורו ביי, יום 5- נסיעה עד סולבנג.

יום 6+7- שישבת בלוס אנג'לס

יום 8- שמורת ג'ושוע טרי

יום 9- פאלם ספרינגס (רכבל+ קניון האינדיאנים)

יום 10 – ביג בר לייק

יום 11- חוזרים ללוס אנג'לס - יוניברסל סטודיו

יום 12- טיסה חזרה הביתה

טסנו באל-על ישירות ללוס אנג'לס, (המראה במוצ"ש) טיסה בת 15 שעות בדרימליינר החדש והמפנק. כיף אמיתי. עם הנחיתה לקחנו קונקשיין לסן פרנסיסקו ב"אלסקה איירליינס".הנחיתה היתה ב-6 בבוקר והקונקשיין ב-8:30.שעתיים וחצי זה בסדר אבל לא כדאי פחות משעתיים. יש לקחת בחשבון שצריך לאסוף את המזוודות, לעמוד בתור לאימיגריישן, ללכת ברגל איזה 15 דק' עד לטרמינל של הטיסות הפנימיות, לבצע צק אין ולשלוח את המזוודות, לעמוד שוב בתור לבדיקה בטחונית.

השיקול להתחיל את הטיול בסן פרנסיסקו נבע בעיקר משתי סיבות-

  • הטיפים שקראנו לפיהם עדיף ליסוע מצפון לדרום כי כל הנוף של האוקינוס נמצא בכיוןן הנסיעה. (בדיעבד ניתן לומר שזה נכון אבל מצד שני כשנוסעים דרומה אתה כל הזמן מול השמש. מסנוור ופחות נעים... כל אחד מוזמן לעשות את שיקוליו)
  • רצינו לעשות את השבת ליד קהילה דתית בלוס אנגלס וזה הסתדר בול עם הימים.

יום א'-

עם הנחיתה בסן פרנסיסקו לקחנו את הרכבת הפנימית של שדה התעופה לאזור השכרת הרכב כדי לאסוף את הרכב שהזמנו מראש בארץ. כבר הרבה שנים שאני "פריק" של הרץ. אף פעם לא פישלו איתי. תמיד הם מסודרים. רכבים חדשים ומחירים הוגנים. מזמין דרך האתר הישראלי. ככה אני מבין בדיוק על מה אני חותם... הזמנו שברולט אימפלה ושודרגנו לקרייזלר 300. רכב גדול ומפנק עם קרוז קונטרול אדפטיבי, בלימה עצמאית, גג נפתח וכל שאר הפינוקים. אומנם זולל דלק אבל בארה"ב הדלק לא יקר כמו בארץ, אז שווה להתפנק. (השיטה בהרץ מאד ידידותית. אתה מגיע לדלפק שלהם מסדיר את הצק אין ואז יוצא לרחבת החניה ובוחר רכב אחד מתוך מגוון של רכבים שמוצע לך באותה קבוצה. המפתח בפנים ואתה פשוט בוחר רכב ונוסע...)

משדה התעופה יצאנו בסביבות 11:30 ומשם נסענו ישר לגשר הזהב. יש חניון בתשלום בצד הדרומי של הגשר (הקרוב לעיר) ואותו חניון בדיוק בצד הצפוני, ללא תשלום. קחו בחשבון שבנסיעה חזרה על הגשר יש אגרה (10 $ אם נרשמים באינטרנט עד 48 שעות לאחר הנסיעה או 16 $ אם לא נרשמים) עוצרים ועושים "בוק" עם הגשר המפורסם. אם התמזל מזלכם ויש ראות טובה זה מאד מומלץ. לנו הראות היתה לקויה ביותר והתמונות בהתאם... משם המשכנו צפונה ליער פארק Muir Woods, בו ריכוז עצום של עצי רדווד. יפה ומרשים אבל ההליכה בעיקר על שבילי אספלט. עצים בני 300 שנה עם גזעים רחבים. אומנם ממש לא מצאנו כאלה בני 100 מטר גובה אבל גם 50 מטר זה בהחלט גבוה ומרשים. כדאי לחפש שם את ה"בננה ספליט" שזו חשופית ענקית בצבע צהוב. אנחנו לא מצאנו... הכניסה עולה 10 $ לאדם ועוד 8 $ לחניה. פרט מאד ביזרי- לא ניתן לשלם לחניה במקום אלא רק באמצעות רישום ותשלום באינטרנט. אה-מה-מה, אין שם קליטה... אז צריך לחזור עם הרכב כ-7 דק נסיעה עד לאזור עם קליטה, לבצע רישום ותשלום ואז לרדת שוב לחניון ולהראות לשומר את הקוד שקיבלת באינטרנט. אולי כל זה קורה רק בימי ראשון כשהמקום קצת הומה- אין לי מושג אם זה כך גם בימים אחרים.

משם נסענו לקבל את החדר שלנו במלון. (בדרך שוב עברנו על גשר הזהב ושוב כולו היה מכוסה ערפילים) שיטת החניה בכל המלונות במרכז העיר היא באמצעות שרות ואלה פרקינג של המלון. שילמנו 37 $ + מיסים, ליממה. כשאתה רוצה את הרכב בחזרה, צריך להודיע לקבלה 10 דק' מראש. קיבלנו את החדר ושמנו פעמינו לטיול קצר סביב ה"יוניון סקוור". אנשי חב"ד בדיוק ערכו הדלקת נרות בחנוכיה הענקית שהקימו במרכז הכיכר (נר שמיני של חנוכה...) אבל היא היתה קטנה לעומת עץ חג המולד של מייסיס שנבנה בצמוד לה. בכל אופן, המחזה של החנוכיה הדולקת לצד עץ האשוח המקושט היה מלבב. היינו מוטשים אחרי 2 הטיסות וגם רעבים אז החלטנו לסיים את היממה הזו בארוחה טובה במסעדת Sabra Grill הכשרה הצמודה לשער הכניסה לצ'יינה טאון, מרחק דקותיים מיוניון סקוור. המסעדה שוכנת בקומה שניה במקום די מוזנח. לא לצפות ליותר מידי... מסעדה ברמה מאד מאד נמוכה. שרות לא סימפטי, אוכל מאד בסיסי, אבל כשר... כ-20 $ לאדם (שניצל/חזה וכד').חזרנו למלון וסוף סוף אחרי 36 שעות, הלכנו לישון...

יום ב'-

ירדנו לא. הבוקר במלון. חוץ מאבטיח ומלון, לא היה כלום כשר אז הלכנו לבית הקפה הכשר "FRENA", ברח' 6, כ-10 דק הליכה מהיוניון סקוור. בניגוד לאכזבה ממסעדת סברה, מדובר באחלה מקום. לא זול אבל נעים, חדש ונקי. רוב התפריט עובד סביב הטאבון והספצייליטה שלהם זה סמבוסק שהם פותחים אותו כמו סביח וממלאים בכל טוב. ביצה קשה, חציל, טחינה, ירקות, חמוצים- מעדן. כל התענוג עולה 11 $. יש להם גם בורקסים, זיווה, ירקות מכל הסוגים להרכבת סלט עצמי, לחמים ועוגיות (החל מ-2.5 $ (!) לרוגעלך בודד...)

בשעה 09:00 פגשנו את טלילה, מדריכה ישראלית שגרה שנים רבות בסביבת העיר. ד"ר לביולוגיה, ידענית ברמה גבוהה מאד. היא סיירה איתנו 4 שעות בשכונות המרכזיות של העיר ובחלק גדול מנק' הציון החשובות בה (צ'יינה טאון, איטליה הקטנה, יוניון סקוור, רח' לומברד, מגדל קויט, פיר 39 ועוד...) תוך סקירה היסטורית של העיר. 200 $ אבל מומלץ מאד. לתיאום שילחו לה מייל- mammaquail1@gmail.com נפרדנו מטלילה מול הרציף עליו שואגים אריות הים צמוד לחלקו המערבי של פיר 39. הסתובבנו קצת בפיר וקנינו גלידה בחנות "בן אנד ג'ריס" כ-50 מטר מערבית לפיר 39. (כל גלידות בן אנד ג'ריס כשרות). משם המשכנו מערבה עד לתחנת הקרוניות שהחזירו אותנו ליוניון סקוור. חזרנו למלון, הזמנו את הרכב ונסענו לראות את השקיעה מגבעות התאומים. מקסים!

יום ג'-

נפרדים מסן פרנסיסקו ומתחילים להדרים על כביש מס' 1 לכיוון מונטריי. בדרך עצרנו בטיילת של סנטה קרוז. הכל היה סגור ושומם. אולי כי הגענו בבוקר, אולי כי זה היה דצמבר, לא יודע... הגענו למונטריי ב-11:30 ונכנסנו לאקווריום. מאד מושקע ויפה. אבל כבר היינו באחד כזה בקייפטאון. מי שמגיע עם ילדים- זה חובה. מי שלא והיה כבר באקווריום אחר בעולם- אפשר לוותר. טיפ לחניה- יש חניונים בעלות 20 $ שמתחילים רחוק מאד מהאקווריום. כיון שהיינו בדצמבר, כשהגענו היו הרבה מקומות חניה פנויים ברחוב הכי צמוד לאקווריום. שמים כסף במדחן (דולר וחצי לשעה) וזהו. אין שום צורך לחנות בחניונים שגם מרוחקים וגם יקרים.

סיירנו באקווריום כשעה וחצי והמשכנו לדרך ה-17 מייל. משלמים 10 $ לרכב ונכנסים לכביש נופי יפה רק שמי שבמילא ממשיך אח"כ להדרים על כביש מס' 1- זה ממש מיותר. זה יותר נועד לתיירים שמגיעים למונטריי ולא ממשיכים אח"כ. אחה"צ יצאנו לשיטוט קצר ברחוב Alvarado, שבערבים הופך למדרחוב עם דוכנים ואוירת פסטיבל . נחמד מאד ואפילו קנינו תירס חם על שיפוד (נעשה במתקן מיוחד לזה כך שאין שום בעית כשרות) המשכנו בהליכה נעימה עד ל-Fisherman's Wharf של מונטריי, רציף הדייגים הפסטורלי.

בערב נסענו להצטייד בחנות וולמרט, כ-8 מייל צפונית למונטריי.

דרך אגב- במונטריי ניתן להזמין ארוחה בשרית חמה בבית חבד המקומי. אבל חייבים לבצע הזמנה מראש באינטרנט, כ-30 $ למנה וזה רק טייק אווי. החלטנו לוותר...

יום ד'-

יצאנו ממונטריי ועלינו על כביש מס' 1. לאחר נסיעה קצרה של כמה ק"מ בודדים פגשנו בסמוך לכביש משפחה של 6 איילים מתוקים. איזו פתיחה נפלאה ליום שיתברר כמוצלח ביותר השבוע. נכנסנו לשמורת פוינט לובוס. שמורה שהיא ממש חובה! 10 $ בכניסה. בשמורה מס' מסלולים שכל אחד יותר יפה מקודמו. אנחנו עשינו 3 מסלולים מעגליים. התחלנו במסלול לאריות הים. עוברים את שער הכניסה לשמורה, נוסעים כל הזמן ישר עד שמגיעים לחניון. המסלול מתחיל בחניון לכיוון דרום-מזרח. חוזרים לחניון ומייד יוצאים למסלול השני שגם מתחיל בחניון אבל לכיוון צפון, מסלול "סייפרס קוב" מעלינו חגו להקות של עופות וציפורים שתפסו טרמיקות באויר ממש מעלינו. מדהים! המסלול השלישי והיפה ביותר, לאי הציפורים, מתחיל בחניון שבנקודה הכי דרומית של השמורה. פשוט טבע במיטבו. לא לפספס!!! מעלינו חגים עופות דורסים שונים (בעיקר נשר שנקרא טורקי, עם ראש אדום) ועל אי הציפורים בעיקר שקנאים וקורמרנים. שימו לב שכשחוזרים מתצפית הציפורים במקום לחזור ב”לופ” לרכב אפשר להמשיך עם המסלול עוד קצת דרומה, כ-30 מטר ולרדת במדרגות תלולות לחוף הים. אנחנו פגשנו שם 2 אריות ים מתוקים.

משם המשכנו דרומה לכיוון ביג סר כשבדרך חוצים את גשר ביקסבי המפורסם. מומלץ לרדת מהכביש ממש לפני הגשר, בצידו הצפוני, ולתפוס כמה תמונות עם הגשר ברקע.

המסלול הבא, McWay falls overlook בשמורת ג'וליה פייפר והכרטיס של שמורת פוינט לובוס מאפשר כניסה חינם גם שם. אבל חוץ מזה, לא לצפות להרבה. אפשר לעשות שם מסלול נחמד של 10 דק' שמוביל לתצפית על מפל שנופל ישירות לחוף האוקיינוס. התצפית על המפל נחמדה, לא מעבר לזה. כדי להגיע אליה מחנים את הרכב בחניון הקטנטן של השמורה והולכים לעבר הים. אחרי 50 מטר השביל עובר במעבר תת קרקעי מתחת כביש מס' 1 ואחרי כ-100 מטר מגיעים לסוף המסלול שזו בעצם נקודת התצפית.

משם המשכנו למסלול מקסים דרומית לישוב לוסיה. המסלול נקרא LIMEKLIN FALL. בכניסה גובים שוב 10 $. הם טוענים שהם שטח פרטי ולכן התשלום בפוינט לובוס לא תופס אצלם... לקחת מפה בכניסה. מחנים את הרכב מיד לאחר הכניסה וחוצים ברגל מתחם קיימפינג שממש עושה לך חשק לפתוח אוהל ולהישאר בו שבוע שלם... בסוף אזור הקיימפינג חוצים גשר עץ ומתחילים לעלות במעבה יער עצי רדווד ענקיים. לאחר כמה דק' הליכה פונים ימינה לכיוון המפל. בדרך חוצים את הנחל 4-5 פעמים על קורות עץ מזדמנות... הדרך מלאה בגזעי עצים שקרסו. לא להיבהל, גם אם נראה לכם שטעיתם, זו הדרך. המסלול מסתיים במפל נחמד.

היעד הבא- קינוח מיוחד- מושבת פילי הים ב Piedras Blancas. מקום מדהים לפגוש בחיה המוזרה והענקית הזו ממש במרחק של כמה מטרים ספורים. לא רק לראות ולשמוע אותה , גם להריח... הווייז לא יודע להביא בדיוק לנקודה כי כל האזור נקרא בשם הזה. צריך לעבור את הפניה למגדלור שנושא את אותו שם , להמשיך לנוע דרומה על כביש 1 ולאחר 2 דק' נסיעה מהפניה למגדלור, יש חניון בולט ומשולט בימין הדרך. אי אפשר לפספס.

את היום הגדוש והמדהים הזה סיימנו בארוחת צהריים/ערב שדיגמנו לנו בפארק הרסט, כ-3 ק"מ צפונית לסן סימון. מקום יפה מאד עם שולחנות קקל, חוף ים נחמד ומזח שנבנה מגשר עץ הנכנס כ-100 מטר לתוך האוקינוס. פתחנו גזיה, הכנו ביצים, חתכנו סלט, לוקסוס...

את הלילה עשינו במוטל בסן סימון מה שלמחרת התברר כטעות ...

יום חמישי

פתחנו את הבוקר בטיול על המזח בעיירה קמבריה. ממש כמו זה שבפארק הרסט. גשר עץ של 100-150 מטר, שנכנס כלשון לתוך האוקינוס. מעלינו חגים שחפים ולצידנו במי האוקינוס הקפואים גולשי גלים מטורפים חלקם ממש קשישים, שכך בוחרים להתחיל להם את היום...משם נסענו לטיילת המקסימה של העיירה מורו ביי. אם היינו יודעים שהמקום כ"כ יפה, היינו ישנים פה הלילה ולא במוטל סתמי בסן סימון . שוטטנו על הטיילת מצפון לדרום, במים, בין הסירות שחו להם בהנאה אריות ים ולוטרות . בקצה הדרומי של הטיילת שכרנו קייאק זוגי (20 $ לשעה) ושטנו במי המפרץ עד לרפסודה עליה שוכבים כ-20 אריות ים ואח"כ חתרנו בין היאכטות הרבות העוגנות בלב המפרץ המקסים הזה כשמולנו כל הזמן הסלע הענק של מורו ביי. בקיצור- פסטורליה בהתגשמותה. חמד של מקום!.אפשר במקום קיאק לשכור סירת מנוע ב-85 $ לשעה (הסירה ל-10 אנשים לשייט עצמאי).

ממורו ביי נסענו לשמורת MONTANA DE ORO. לא נכנסים למתחם הקמפינג הנושא את אותו שם, אלא ממשיכים על הכביש עוד כ-50 מטר דרומה וחונים בחניון. המסלול נקרא Bluff trail. זה מסלול די ארוך אבל אפשר בהחלט להסתפק ב-40 דק' ואז לחזור לרכב. שלא כמו כל שאר המסלולים עד עכשיו, הפעם מדובר במסלול ללא טיפת צל המוביל אותנו אל שפת המצוקים של האוקיינוס. מתחתנו מתגלה האוקינוס במלוא עוצמתו. גלי ענק מתנפצים בכח אל הסלעים ויוצרים תצורות מדהימות של גייזרים. באמצע המסלול ניתן לרדת לחוף הים בו יש מקבץ אינסופי של צדפות ענק בגודל 15 ס"מ ועוד כל מיני יצורים ימיים וצמחיה ימית. את החזרה לרכב לא צריך לעשות שוב בצמוד למצוקים. יש שביל מקצר שחותך "דוך" לרכב. (השתמשו בצילומי הלווין של גוגל מפות ותמצאו את השביל בשניה)

התחנה הבאה שלנו היתה באאוטלט של "פיסמו ביץ'". אאוטלט יחסית קטן שבנוי כפאוור סנטר ואין שם את כל המותגים, אבל מספיק בשביל להעביר כמה שעות... צמוד אליו יש סניף כשר של "קופי בין" כך שמבחינת ארוחת ערב- היינו מסודרים.

את הלילה עשינו בעיירה הדנית סולבנג אבל הגענו מאוחר מאד ויצאנו למחרת מוקדם כך שלא הספקנו לספוג את האוירה חוץ מאשר לעשות סיור רכוב קצר ברחובות הראשיים.

יום שישי-

היום צריך להגיע מוקדם ללוס אנג'לס כדי שנספיק להתארגן לשבת. הפחידו אותנו בפקקי ענק בכניסה לעיר. בפועל הגענו קצת מוקדם. היינו יכולים להספיק לעבור באאוטלט הענק בקמרילו, שהיה ממש 10 דק' מהדרך שלנו אבל העדפנו לתפוס עוד מסלול בטבע. טלילה המדריכה מסן פרנסיסקו המליצה לנו לטייל בקניון סולסטיס שבמאליבו. כשהגענו למקום הכניסה היתה חסומה ושוטר חמוש עמד שם כדי לוודא שאיש לא נכנס. לדבריו השריפה שהיתה במקום לא מזמן כילתה את כל השמורה והכניסה ממש מהווה סכנת חיים. בכלל, הנסיעה במאליבו ממחישה את גודל האסון שעבר על המקום בשריפות האחרונות שהיו שם. מתברר שמאות בתים עלו באש ולדבר אפילו יש השפעה על מחירי הנדלן בלוס אנגלס רבתי כי לפתע נוצר ביקוש חדש מכל אלה שבתיהם נשרפו. ואכן אזורים שלמים שרופים... לא נעים.

ב-12:00 כבר הגענו למלון בבוורלי הילס, מלון רזידנס אין מריוט שצמוד לבית הכנסת "ישראל הצעיר" ברח' פיקו שהינו אחד ממעוזי היהודים בעיר. המלון ערוך מאד לקהל הדתי ורבים מאורחיו היו כאלה. מדובר בחדרים ענקיים שכוללים מטבחון, סלון וחדר שינה (בחדר אחד), במטבחון יש מקרר גדול וכיריים חשמליות. בהזמנה בבוקינג ביקשנו קומה נמוכה ושהחדר יהיה מוכן מוקדם כי שבת נכנסת ב-16:15 והצ'ק אין שם רק ב-16:00.לשמחתינו אכן החדר היה מוכן ב-12:00. איזה כיף! החנינו את הרכב בחניון המלון (34 $ ליממה) ויצאנו לקניות לקראת שבת. במרחק עד 300 מטר מהמלון יש מספר מקומות שניתן לרכוש בהם אוכל מוכן לשבת-

אוכל מוכן לשבת צמוד למלון:

  1. בסופר "ראלף". היפר ענק ובו גם מחלקות כשרות כולל אוכל מוכן. המבחר לא גדול מאד.https://www.ralphs.com/stores/details/703/00198?cid=loc_70300198_gmb
  2. הכי קרוב למלון- "פיקו גלאט כושר", שרות מגעיל, מקום מלוכלך. בקיצור- אשכרה מאה שערים... אבל מבחר גדול יותר של אוכל מוכן. http://picoglattmart.com/index.html
  3. מסעדת שנחאי בהמשך אחרי פיקו גלאט כושר. לא נכנסנו לשם אבל אח"כ בשבת ראיתי שם שלט גדול שיש להם אוכל לשבת וגם אפשר לקבל פלטה לשבת. http://www.shanghaidiamondgarden.com/

בגדול, ב"ראלף" יותר זול מאשר בפיקו גלאט. אותה חלה בראלף עלתה 5 דולר ובגלאט 6. אנחנו קנינו בראלף ועשינו השלמה בגלאט. אחרי שסיימנו את הקניות ואחרי שבוע של בייגל עם גבינה וסלמון מעושן, רצינו לנצל את הקירבה למסעדות כשרות. מול פיקו גלאט יש סושי כשר ונכנסנו לשם. איזו נפילה... סושי הם לא יודעים לעשות והשרות- פשוט דוחה. רק אחר כך התוודענו ל"סושי המשוגע" שנמצא כמה מאות מטר מזרחית למלון על רח' פיקו. במוצ"ש כבר תיקנו את הטעות...

בעיקרון, לאורך כל רח' Pico מזרחה מהמלון הרחוב מלא מסעדות כשרות ובתי כנסת מכל הסוגים ומכל המינים.

שבת-

התפללנו בבית הכנסת "YOUNG ISRAEL". צעירים הם לא אבל לפחות נחמדים ועד כמה שאפשר לצפות בגולה, הם "משלנו"... בני עקיבא סטייל אמריקה עם תפילה לשלום המדינה, מי שברך לחיילי צהל וכד'. בבוקר התפילה החלה ב-09:00 והסתיימה ב-12:00 אחרי שיעור של אורח מיוחד שהיה שם באותה שבת וקידוש. לגבי הקידוש- נחמד אבל ממש לא להסתמך עליו. זה לא במקום ארוחת צהריים.

במוצ"ש קפצנו לקניון "בוורלי סנטר" (קניון לא גדול אבל מרהיב ביופיו. יש שם הרבה חנויות יוקרה אבל גם סניף של מייסיס, בלומיגדייל, H&M, גאפ והכי חשוב- יוניקלו...) כשהקניון נסגר סגרנו את הפער מיום שישי וקפצנו ל"סושי המשוגע" וואוו, וואוו. הסושי הכי טעים שאכלנו בחיים. רולים מיוחדים ומטורפים. לכו על הרול בציפוי תירס חם. וגם על רול דינמיט. פצצה!

יום ראשון-

אם השבוע הראשון הוקדש בעיקר לטבע של האוקינוס, השבוע יוקדש לטבע המידברי. משכימים קום, קופצים למנין ראשון ב-06:45, יורדים לארוחת בוקר מעולה עם מגוון מוצרים כשרים, עושים צ'ק אאוט ויאללה לשמורת "ג'ושוע טרי". נסיעה של שעתיים עד לאזור פאלם ספרינג ועוד שעה עד לכניסה הדרומית (כמעט כמו נסיעה לאילת). לשמורה 2 כניסות ואנו החלטנו להיכנס מהדרומית ולצאת מהצפונית. טעות. מי שכמונו, יש לו רק יום אחד להקדיש לשמורה המופלאה הזו, עדיף שיתמקד בחלק הצפוני, שם מרוכזים מרבית המסלולים היפים. אנחנו כאמור נכנסנו מדרום מה שהאריך מאד את הנסיעה. משלמים בכניסה 30 $ לרכב ומתייעצים עם הריינג'רים על המסלולים המומלצים. רצינו לעשות את הטיול למעינות הנסתרים אבל הסתבר שחלקו סגור ולכן ויתרנו עליו. הגענו לשמורה רק ב-11:30, הנסיעה בתוך השמורה מהכניסה הדרומית עד לצפונית אורכת כשעתיים והשמש שוקעת ב-16:30 כך שלא נשאר לנו הרבה זמן למסלולי טיול. בשמורה ראינו עשרות גולשי צוקים, חוויה. השמורה מרושתת בעשרות מסלולים ואנחנו בחרנו לעשות כמה מהם. לפי הסדר הבא-

  1. חוות צ'וקה קקטוס- כחצי שעה נסיעה ומגיעים לשטח עצום שגדל בו קקטוס מסוג מסויים. נחמד. לא להקדיש לזה יותר מ-5 דק. עוצרים בחניון, עושים סיבובון וממשיכים.
  2. THE WHITE TANK- לא לפספס- נקודה חלומית עם בולדרים משגעים סביבם יש אתר קמפינג. מטורף לגמרי. הייתי נשאר פה שבועיים...
  3. הטיול הכי הכי מדהים בשמורה- HIDEN TRAIL. חונים בחניון של הנקודה ויוצאים לטיול סיבובי של כ-45 דק'.. שימו לב- מהחניון הולכים כ-200 מטר ואז מתחיל הלופ המעגלי. תלכו עם כיוון השעון וכמה עשרות מטר לאחר מכן תצאו מהמסלול שמאלה ותיכנסו פנימה לתוך סבך העצים והסלעים שמשמאלכם. זה אשכרה גן עדן מדברי. טיפסנו שם על הסלע המרכזי שנראה כמו דיונת חול. בטיפוס קל ולא מסוכן ניתן להגיע כמעט עד לראש הסלע ויש משם תצפית מהפנטת
  4. משם חזרנו קצת אחורה למסלול Barker Dam, המוביל לאגמונצ'יק קטן ויפה שנוצר מסכר. שוב, מסלול מעגלי של 45 דק.
  5. לסיום ממש עם השקיעה הגענו אל נק' התצפית KEYS VIEW, לצפות בשקיעה הצובעת את המדבר בגוונים עזים.

יצאנו מהשמורה והשעה היתה 17:00 והערב כולו לפנינו... החלטנו לחזור קצת צפונה כ-15 דק נסיעה צפונית לפאלם ספרינגס שוכן אאוטלט ענק- DESERT HILLS PRIMIOUM OUTLET. כל המותגים שהישראלים מכירים, 180 חנויות ענק. שווה. לא לשכוח דבר ראשון לגשת למשרדים הראשיים ולקבל חוברת קופונים. המשרדים נמצאים מאחורי חנות ראלף לורן, לכיוון החניה. הקופונים ממש שווים. כ-20% הנחה במרבית החנויות הנחשבות (בד"כ זה מותנה בקניה מעל 100 או 150 דולר). במתחם המזון בחלק הצפוני של האאוטלט יש חנות גלידות של בן אנד ג'ריס.

חזרנו לישון בפאלם ספרינג כי למחרת ב-08:30 הזמנו מקום ברכבל שעולה להר SAN JACINTO. בכל מקום כתוב שהרכבל נפתח ב-10:00 אבל כאמור דרך האינטרנט ניתן לרכוש לשעה מוקדמת יותר.

יום שני-

ב-08:00 כבר היינו ברכבל Palm Springs Aerial Tramway וב-08:15 כבר עלינו עליו (לא היו אנשים אז הקדימו לנו את התור. העליה לוקחת כ-10 דק'. הקבינה של הרכבל מסתובבת 360 והנוף משגע. למעלה קור אימים. פתיתי שלג ירדו אבל רק ל-2 דק'. בכל אופן, שלג כבד מכסה את כל ההר. לאחר קבלת הסבר מהרינג'ר בתחנת הרכבל העליון, אנחנו יוצאים למסלול קצר הכולל 5 נק' תצפית על העמק המדברי שלמרגלותינו . ביום רגיל המסלול לוקח 40 דק. בגלל השלג והקרח המחליק המסלול לוקח לנו למעלה משעה וחצי. הנוף משכר. השלג הצחור מפעים. בגלל השעה המוקדמת אנחנו לבד על ההר. רק שנינו. והשקט המחריש... הולכים בזהירות ולאט כדי לא להחליק. כל ההר נראה אותו דבר. שלג ורק לבן. מידי פעם המסלול נעלם ולא יודעים לאן ללכת... אין שילוט, רק נק' התצפית עצמם משולטות וכך אנחנו יודעים שלא התברברנו... מצאנו איזו פיסת פלסטיק קשוח וניסינו מזלנו בהחלקה על התחת... כשסיימנו את המסלול בסביבות 10:30 ההר כבר היה עמוס. דגשים- להגיע מצויידים עם לבוש חם ונעלי הליכה איכותיות. מי שיש מקלות הליכה- מומלץ. לאחר הירידה מההר, עוצרים לארוחת בוצר קלילה ב"קופי בין" הכשר שברחוב הראשי של העיירה פאלם ספרינגס ומייד ממשיכים לשמורת האנידיאנים. (דרך אגב, 30 מטר דרומית לקופי יש סניף של בן אנד ג'ריס)

אחרי תשלום בכניסה, 9 $ לאדם, מגיעים לחניון של מסלול "אנדראס קניון". מדובר בנווה מדבר מקסים ביופיו. נקיק בין סלעים בו נחל קטן שזורם בין עשרות רבות של עצי דקל, מסלול מעגלי קצר של 40 דק'- פשוט נהדר.

המשכנו למסלול הבא שהומלץ בכל הטיפים- "פאלם קניון". המסלול התברר כלא מוצלח. מסתבר שב-2105 היתה במקום שריפת ענק והתוצאות ניכרות בשטח. הדקלים שרופים ולאורך כל המסלול יש המון פסולת מהשריפה. אפשר בהחלט לוותר. אם בכל זאת מתעקשים- מדובר במסלול של 1 מייל לכל כיוון, הלוך חזור, המסלול מוצל ברובו. ניתן לעשות גם מסלול מעגלי ואז הולכים 1 מייל עד לצומת שבילים (יש שם שלט) ושם פונים שמאלה וחוזרים לחניון במסלול שנקרא "ויקטור טרייל" שאורכו 1.6 מייל בשמש בין ההרים. סה"כ 2.6 מייל. נראה לנו ארוך ומיותר.

החלטנו לחזור לאאוטלט שביקרנו בו אתמול ולהמשיך את הקניות שם.

יום שלישי-

בתכנון המקורי להיום היה להגיע ל"ביר בר לייק" ולצאת שם למסלול אחד או שניים באזור כשהשאיפה היתה לפחות לעשות את ה- Castle Rock Trail. אבל בבוקר "קצת" איחרנו להשכים וגם היינו צריכים לחזור ל-2 חנויות באאוטלט כדי להחליף כמה פריטים שקנינו והיו פגומים. בקיצור, רק ב-13:00 יצאנו לדרך והגענו ליעד רק ב-14:30. העיירה נראית מקסימה אבל זו היתה טעות להגיע כ"כ מאוחר. נכנסנו למרכז המבקרים לקבל המלצה על מסלול קצר ויפה והם שלחו אותנו למסלול- Alpine Pedal Path Trail . כשהגענו למסלול, בצד הצפון-מזרחי של האגם, התברר שלא סתם קוראים לו Pedal וזה בעצם מסלול אספלט סלול לרוכבי אופניים... סתם ביזבזנו זמן יקר ואת המסלול Castle Rock כבר בטח לא נוכל להספיק. כיון שבדרך לעיירה ראינו שני אתרי סקי פעילים עם מתחמים לגלישה באבובים וכו' החלטנו לנסות את מזלנו שם אבל עד שהגענו הכניסה כבר נסגרה. בקיצור- יום קצת מבוזבז...

שמנו פעמינו חזרה ללוס אנג'לס ובדרך הזמנו באינטרנט כרטיסים ליוניברסל סטודיו למחרת וגם הזמנו בבוקינג מלון במרחק 5 דק' נסיעה מהיוניברסל, כדי להגיע לשם כמה שיותר מוקדם על הבוקר.

לאחר שהתמקמנו במלון, ראינו באפליקציה KOSHER NEAR ME שבמרחק קצר מאיתנו מרוכזות מספר מסעדות כשרות. יצאנו לאכול במסעדת "תל אביב". היה נחמד. סוג של שווארממיה בבת ים. ההמבורגר היה גדול וטעים וגם השניצל היה בסדר. 16 $ למנה.

יום רביעי-

הבוקר ממש השכמנו קום ועל אף שבאתר נכתב שהיוניברסל סטודיו נפתח ב-09:00, אנחנו כבר ב-07:45 היינו במקום. בטיפים כתבו שהם פותחים לפני הזמן וכדאי להקדים כדי להספיק הכל. גם קראנו שיש מתקנים שמתרטבים בהם ולכן שילמנו על החניה היקרה כדי לחנות קרוב לכניסה שנוכל להחליף בגדים אם נירטב (40 $ במקום 25 $ עלות חניה רגילה). אחרי שחנינו, התיצבנו בשערי הכניסה למתחם בשעה 07:50. היינו בין ה-10 הראשונים שחיכו בתור לפתיחת השערים שאמנם נפתחו בשעה 08:15. כולם רצו למתקן של הארי פוטר אלא שאז באמצע הדרך עובדי הפארק עצרו את כולם כי המתקן נפתח רק ב-08:30. לאחר המתנה נוספת האישור ניתן ויחד עם עוד מאות אנשים שהיו מאחורינו רצנו להארי פוטר. בכניסה יש מתחם לוקרים וחייבים להפקיד בו את התיקים כי אסור להיכנס איתם למתקן. אין צורך בתשלום. אתה מניח אצבע על הקורא האופטי ואז המכשיר מסמן לך את מס התא שלך אליו אתה מכניס את התיק. עד שעתיים זה חינם, אם תעבור את השעתיים המערכת תפתח את הלוקר רק לאחר שתעביר אשראי, עניין של עוד כמה דולרים לשעה...כיון שהיינו בין הראשונים עלינו למתקן ללא תור. אין ספק שהמקום מאד מאד מושקע ואני מניח שחובבי הז'אנר של הארי פוטר בטח יתלהבו מהתפאורה וכו'. התישבנו בקרון, נקשרנו ויצאנו לדרך. מדובר באטרקציה המשלבת הרבה תלת מימד ועבודת וידאו משובחת. אתה מרגיש כאילו אתה טס בשמים במהירות מטורפת, צולל לפתע לתוך מערות עמוקות וחשוכות, בורח מדרקונים וכל מיני כוחות רשע אחרים. התחושה מאד אמיתית. זה לא מפחיד אבל בהחלט מקפיץ את האדרנלין. כל הסיפור לוקח כ-2 עד 3 דק'.

התחנה הבאה שלנו היתה הסיור באולפנים. שוב, לקח קצת זמן עד שזה נפתח אבל היינו ראשונים ולכן בשעה 09:00 עלינו על הסיור הראשון שיצא. מדובר באוטובוס-קרונית עם נהג ומדריך, שנוסע ברחבי האולפנים ומסביר על כל התעשיה הזו של הפקת סרטי קולנוע. בדרך נכנסים למס' האנגרים חשוכים ובכל אחד מהם חווים סצנה אחרת מאיזה סרט (רעידת אדמה בתוך תחנת מטרו, קינג קונג, מהיר ועצבני ) בסיור גם מדגימים איך מייצרים זירה עם גשם, איך מייצרים שיטפון שמגיע לפתע ועוד דברים נחמדים. הסיור לוקח כ-50 דק'. נחמד.

היעד הבא היה המתחם התחתון(יורדים 4 גרמי מדרגות נעות) בו מרוכזות שלוש אטרקציות- המומיה, הרובוטריקים ופארק היורה.

גם כאן יש מתחם לוקרים שפועל באותה שיטה. נכנסנו למומיה ואח"כ לרובוטריקים. יש לציין שבשניהם לא היה כלל תור ופשוט הגענו ועלינו למתקן. חיפשנו ולא מצאנו את פארק היורה ולאחר בירור קצר התברר שהמתקן לא פעיל ונמצא בשיפוץ שיארך לפחות שנה(!).

ועכשיו קצת הסבר על המתקנים- בכולם העיקרון אותו דבר בדיוק. אתה מתיישב בקרון שנוסע בתוך מתחם עתיר באמצעים טכנולוגיים שמדמים סצנות מסוימות. אלא שלמרבה האכזבה העיקרון ממש אותו עיקרון. אין פה שום שוני בחוויה או במהות של המתקן. פשוט פעם אחת הסיפור זה הארי פוטר, פעם אחת זה המומיה ופעם אחת אלו מלחמות רובוטריקים להצלת היקום. אבל הטכניקה של המתקן והחוויה ממש דומים בכל המתקנים.

האמת שבשלב הזה קצת הסתובב לנו הראש וחזרנו למתחם העליון.

דבר ראשון הלכנו למופע המים ומשם הלכנו למופע האפקטים. שניהם קיטש אמריקאי על כל המשתמע מכך. היה נחמד אבל שום דבר שבאמת היה מרגש. על מופע החיות ויתרנו. גם כי אמרו שהוא ילדותי קצת וגם כי אחרי מה שראינו בתאילנד אנחנו לא כ"כ נהנים כשהחיות המופיעות בעצם סובלות...

ראינו שבקיר המוות אין תור אז הלכנו לשם. פה המתקן אחר לגמרי. הוא מעוצב כבית חולים נטוש בו מסתתרים רוצחים, פסיכופטים ורוחות מפחידות. אתה הולך במסדרונות "בית החולים" כשמצדדיך כל הזמן אתה נתקל בגופות, בבני אדם כרותי גפיים, באברים מדממים וגם בפסיכופים שמגולמים ע"י שחקנים אמיתיים בני אנוש.

בשלב הזה השעה היתה כבר 13:00 והפארק התמלא באלפי אנשים. התורים בכל מתקן הלכו והתארכו. הסתובבנו בין המתקנים השונים, ספגנו קצת את האוירה. גיחכנו כל פעם כשקבוצות קבוצות של אנשים מבוגרים עברו לידינו מחופשים להארי פוטר או לאיזה רובוטריק וכולם נרגשים מהמעמד... בדוכן "CINABON" בו כל העוגיות כשרות התלבטנו אם לקנות אבל אחרי שראינו את הקלוריות- ויתרנו (זה מופיע במחירון על הקיר בגדול- כ-800 קלוריות לכל יחידה).

בשעה 14:00 החלטנו שעם כל הכבוד ל-258 $ ששילמנו- מספיק לנו. אמרנו יפה שלום לעובדים ביציאה ששאלו אם אנחנו מתכוונים לחזור היום כדי לשים לנו חותמת על היד. כשהשבנו בשלילה הבעת פניהם היתה מופתעת מאד. אנחנו כנראה בין הבודדים שעוזבים את המקום בשעה כזו...

כדי לפצות את עצמנו על האכזבה נסענו לסניף נוסף של "סושי המשוגע" הנמצא מרחק של 15 דק' נסיעה מהיוניברסל סטודיו. שוב, התענגנו על כל רול. אין כזה סושי בארץ. נקודה. המלצה שלנו- לא להזמין את המנות הגדולות שבתחילת התפריט אלא רק את הרולים המיוחדים שלהם (כ-11 $ לרול)

וכעת למסקנות על יוניברסל סטודיו-

  1. בניגוד לכל הנאמר בטיפים ובהמלצות- המקום ממש לא בגדר חובה. בטח לא למי שמגיע ללא ילדים. עוד מסלול בטבע היה מרשים אותנו הרבה יותר...
  2. לאלה שכן מגיעים עם ילדים קטנים יש לדעת שמרבית המתקנים המבוקשים- לא מתאימים לילדים.
  3. אם אתה לא חסיד של פארקי שעשועים כנראה שגם מהפארק הזה לא תתלהב...
  4. הפטנט של לבוא מוקדם מאד התברר כמוצלח מאד .בעצם, לא היה שום מתקן אליו עמדנו בתור. כשיצאנו מהמתחם ראינו בשלטים הדיגיטליים שכעת התור בהארי פוטר עומד על שעה וחצי(!)
  5. אם מגיעים מחוץ לעונות החופשים, אין שום הצדקה לקנות את הכרטיס המהיר ולשלם עוד לפחות 60$ לאדם. בטח אין צורך אם מגיעים מוקדם כאמור לעיל.
  6. בכל מקרה, מומלץ לא לרכוש מראש את הכרטיס המהיר. מקס' אם תגיעו ותראו שהתורים מאד ארוכים, תמיד אפשר לרכוש את התוספת לכרטיס המהיר בכל נקודת זמן בעמדות שברחבי הפארק.
  7. החניה הקרובה היתה ממש "פייק ניוז..." . מיותר לגמרי
  8. סיכום של הסיכום- לוותר...

טיפים כלליים בנושאי כשרות בארה"ב-

  1. כל סניפי "קופי בין" בקליפורניה – כשרים. רק לוודא תעודה תלויה בתוך הסניף. התפריט לא מגוון ומורכב בעיקר מ-4-5 סוגים של סנדביצים וטורטיות (כ-8 דולר) , כ- 7-8 סוגים של עוגות אישיות וכמובן כל סוגי השתיה החמה. זהו. אין מרקים, סלטים טריים וכד'. מומלץ לבקש מהם לחמם את הסנדביץ או את העוגה במיקרו. היה כמובן עדיף בטוסטר אבל הם מסכימים רק במיקרו וזה יוצא אחלה.
  2. עם הנחיתה בלוס אנג'לס יש "קופי בין" כשר. אפשר להצטייד שם בסנדביצים להמשך היום.
  3. כנסו לכל סופרמרקט ואתם מסודרים. מגוון המוצרים הכשרים ענק (מרבית החטיפים, הממתקים הבייגלה והגלידות ) קונים מארז של 6 בייגלס, מוסיפים לזה סלמון מעושן וגבינת פילדלפיה ומארגנים סנדביצים מזינים להמשך היום.
  4. במרבית בתי המלון והמוטלים, חלק גדול מהמוצרים בארוחת הבוקר כשרים, לרבות-
  • לחם- הרבה פעמים הבייגלס כשר. לבקש מהאחראית לראות את השקית של הבייגל ולוודא שיש עליה סימן של אחד מהגופים נותני הכשרות.חוץ מהביייגל אין הרבה סיכוי ששאר הלחמים כשרים. בטח שלא העוגות...
  • מעדנים- נדיר למצוא כאלה ללא הכשר. רובם עם סימני כשרות.
  • דגנים- ב-90% מדובר בדגנים של קלוגס שכמעט כולם כשרים. לבקש לבדוק את האריזה. חלב גם לא בעיה ובמדינות מערביות הוא בחזקת כשר.
  • והשוס הכי גדול- פנקייקס- ברוב בתי המלון שהיינו היה טוסטר מיוחד להכנת פנקייק ולצידו מיכל עם תמיסה מוכנה מראש שאותה שופכים לטוסטר. התמיסה כשרה עם סימון OU וכיון שזה טוסטר שמיוחד רק לפנקייק, אין סיכוי שהשתמשו בו למשהו אחר. בקיצור- בתיאבון!!!
  • ריבות, דבש, חמאה, חמאת בוטנים, מרגרינה- כל אלה באים באריזות אישיות וב-99% יש עליהם סימן כשרות.
  • גבינת פילדלפיה אישית- כנ"ל
  • ביצים קשות- אין בעיה.
  • כל סוגי השתיה החמה והקרה (תפוזים/תפוחים וכד', למעט מיץ ענבים)
  1. ככלל, בבתי מלון ומוטלים יש כלל אצבע- ככל שמדובר במקום פשוט יותר, כך יש יותר סיכוי שבארוחת בוקר יהיו יותר מוצרים כשרים. ההיגיון מאד ברור- במלון מפונפן יש צוות מטבח שמכין את האוכל בעצמו ואז זה בטח לא כשר. במוטל נידח יש בחורה מקסיקנית אחת שמתפעלת את כל ארוחת הבוקר. אין שם מטבח עם בישולים והם מסתמכים בעיקר על אוכל מוכן שנקנה במארזים ואז יש סיכוי גבוה שזה כשר.גם אין שם חביתות אלא ביצים קשות והכלים (צלחות/סכום) הם חד פעמי
  2. מומלץ ביותר להוריד לסמארטפון את האפליקציה KOSHER NEAR ME. פשוט נכנסים והאפליקציה מראה לך היכן יש מסעדה כשרה באזור שלך, מה המרחק אליה, איזה סוג אוכל היא מגישה והיא אפילו שולחת אותך בוויז ישירות למסעדה מהמקום בו אתה נמצא. (חבל שהם לא הוסיפו באפליקציה שעות פתיחה ותפריט. זה היה עשוי לעזור מאד)
  3. בוולמרט ואני מניח שגם בסופרים אחרים יש נקניקיות כשרות במקפיא. שם המותג הוא- Hebrew National
  4. ברשתות בן אנד ג'ריס וסינבון מוצרי הבסיס כשרים כך שניתן לקנות את המוצרים הבסיסיים (בלי תוספת גביעים/קצפות/רטבים)
  5. בתיאבון וחופש נעים!!!

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של חו"ל עם מכסה מנוע?

לכל הפוסטים של חו"ל עם מכסה מנוע »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×