שבועיים מופלאים בפיליפינים

תמונה ראשית עבור: שבועיים מופלאים בפיליפינים - תמונת קאבר
אל נידו

נסענו לשבועיים מלאים (16 יום כולל הטיסות הלוך וחזור ) לפיליפינים. חילקנו את השהות לשבוע בלוזון ושבוע בפלאוון. טסנו באפריל, חודש חם ויבש.

מומלץ להביא: בגד ים, נעלי הליכה, נעליים למים, סנדלים, תיק עמיד למים. מעבר לבגדים הקצרים, מומלץ להצטייד גם בעליון ארוך, מכנס ארוך (בטרמינלים ובאוטובוסים מאד קר), קרם הגנה, חומר נגד יתושים

שבוע לוזון

יום 1 הגעה למנילה. לינה

יום 2 טיסה לקאויאן cauayan ומשם נסיעה בואן לטרסות האורז של בנאווי banaue

ימים 3-4 טיול בטרסות האורז

יום 5 חזרה באוטובוס למנילה

יום 6 הר הגעש Taal

יום 7 מפלי פגסנחאן

שבוע פלאוון

יום 8 טיסה לאל נידו

ימים 9-10 שהות באל נידו

יום 11 אוטובוס לפורט ברטון

ימים 12-13 שהייה בפורט ברטון

יום 14 טיסה למנילה דרך פוארטו פרינססה

האי לוזון-
הגענו למנילה בשבע בערב וזה היה המפגש הראשון (והקבוע) עם עומס האנשים. כשנצא החוצה נפגוש גם את עומס המכוניות. העיר עמוסה בצורה שלא תיאמן.
חיפשנו מונית למלון. לפי המלצות חיפשנו את המוניות הצהובות. מוניות meter (בשלב מאוחר יותר פגשנו ישראלית שהמליצה להשתמש באפליקציית grab כדי להזמין מונית והיא אכן האופציה הזולה ביותר)
ביציאה מהטרמינל נתקלנו בעמדה של smart, סים מקומי. קנינו כל אחד סים של 8 GB בעלות 1000 פזו.
הגענו למלון, ארגנו את התיק לקראת הנסיעה ביום למחרת. החלטנו להשאיר את מרבית הציוד בשמירת חפצים במלון ולקחנו אתנו לבנאווי 2 תיקי גב.
קמנו בארבע בבוקר. ארוחת הבוקר: אורז, ביצת עין ומבחר בשרים. אפילו לא ירק אחד. גם לא מוצרי גבינה. לא ידענו, אבל ככה תיראנה מרבית ארוחות הבוקר. כשרצינו ארוחת בוקר מערבית יותר הצטיידנו מבעוד מועד במצרכים מהסופר.
יצאנו לדרך במונית שהוזמנה על ידי המלון. העיר ערנית ושוקקת.
לאחר שעתיים וחצי עיכוב עלינו על הטיסה לקאויאן. צריך להיות ערניים בשדה התעופה. הם נוטים להתעכב בטיסות ולהחליף שערי עלייה למטוס.
בקאויאן המתין לנו דון, המדריך שהזמנו לפי המלצות מהארץ. מכאן חיכתה לנו נסיעה של כ4 שעות עד לבנאווי (שילמנו 6000 פזו על הנסיעה) מחישוב מהיר הטיסה, הדיליי והנסיעה מקויאן לקחו יותר זמן מאוטובוס. בהחלט אפשרי להזמין אוטובוס ממנילה וחזרה.
את האוטובוס מזמינים באתר של חברת coda line, בוחרים תאריך ומקומות ולכן אפשרי לעשות זאת עוד מהארץ בשלב התכנון. נכנסנו לבנאווי, כפר יחסית גדול שבו חיים בערבוביה אנשים, כלבים, תרנגולות וטריסייקלים. הגענו לבית ההארחה, Bogah homestay. מומלץ בהחלט. מקום נעים ויחס טוב. ענו על כל שאלה וניסו לסייע ככל שנדרש. את ארוחות הבוקר והערב אכלנו במקום והן טעימות (וכמובן מתמקדות באורז, דגים וירקות).
התיישבנו עם המדריך דון לתכנון הימים הבאים. בגלל שהגעתם מאוחר, הוא אמר, היום תנוחו. וביומיים הבאים נצא למסלולי יום, כאשר נחזור לבית ההארחה בכל פעם. התאכזבנו. רצינו את הטיול שהובטח לנו בין הכפרים. עוד הוא הוסיף שבגלל היותנו "גדולים" (אין מה להיעלב, לא קשה להיות יותר גדול מפיליפיני ממוצע ) יידרש טריסייקל נוסף והעלות היא 2000 פזו בנוסף ל5000 שכבר סיכמנו מראש.
הרגשנו מרומים אבל היינו ככ עייפים ולא היה לנו כוח להתווכח.
מאוחר יותר, כשנמתין לאוטובוס מבנאווי למנילה, גילינו שבמרכז העיר יש משרד של tourist information וניתן להזמין דרכו סוגים שונים של טיולים. ממש לא חובה להזמין מהארץ. אפשרות אחרת היא להזמין מדריך דרך בית ההארחה. בבוגה הסתובבו כל הזמן מדריכים.
בשהותנו באזור בנאווי טיילנו יום אחד לכפר בטד Batad, הכפר שוכן בלב טרסות האורז. הגענו לשם בטריסייקל בנסיעה של כ20 דקות מבנאווי. הנהג היה בן 15 וכמובן, ללא רישיון. אמנם היה מיומן מאד אבל במחשבה לאחור, יכול להיות מאד בעייתי מבחינת ביטוח. רצוי לברר את גיל הנהג. המסלול לבטד לא קל וכולל עליה וירידה של 1200 מדרגות שבסופן יש צ'ופר- מפל מרהיב ומים קרירים. בהחלט שווה למרות המאמץ. באזור המפל הקימה אחת מתושבות המקום אוהל קטן להחלפת בגדים תמורת 100 פזו.
1603bc2efac7c9688fae03509fd0dc52.jpg?l=6
ביום למחרת טיילנו למעיינות החמים. צריך לקחת בחשבון שחלק נכבד מההליכה היא על גדרות טרסות האורז כשאין מעקה ולעתים הגובה רב. נדרש איזון והיעדר פחד גבהים. למען האמת משום מה ההלוך נראה לי מפחיד יותר. בחזרה כבר הייתי מיומנת. באזור המעיינות יש אפשרות לרחוץ במעיין החם או להשתכשך במימי הנחל הקרים. ניתן להחליף לבגד ים במקום. בדרך חזרה עצרנו לארוחת צהריים בבנאווי והסתובבנו קצת במרכז. ישנן הרבה חנויות המוכרות עבודות עץ יפיפיות.
למחרת בבוקר נפרדנו מבית ההארחה וצעדנו למרכז העיר. ביום שבת מתקיים שוק מקומי והחלטנו להסתובב קצת לפני הנסיעה חזרה למנילה.
טיפ- בבנאווי אין כספומט. כדאי להצטייד עם כסף מזומן. טיפ 2- כדאי להקדיש לאזור בנאווי 3 ימים מלאים אם רוצים לקחת את הטיול בין הכפרים (עם לינה בכפרים).
הדרך למנילה ארכה כ10 שעות. באוטובוס מאד קר וחשוב להצטייד בבגדים ארוכים. במהלך הנסיעה ישנה עצירה אח​​ת בלבד. יש שירותים באוטובוס.
הגענו למנילה לקראת אחת עשרה בלילה. האוטובוס עצר ברובע ישן ומוזנח. עם הירידה התנפלו עלינו נהגי מוניות. וכמובן ביקשו מחירים מופקעים. החלטנו להזמין מונית דרך האפליקציה. אחד הנהגים כרכר סביבנו, הראינו לו את המחיר שאנו מוכנים לשלם. לבסוף התרצה, הוסיף 50 פזו והסכמנו להצעתו.
ביומיים הבאים יצאנו ל2 מסלולים שהוזמנו דרך חברת טוריסימו פיליפינו, עוד בתכנון המסלול בארץ. והיינו עושים זאת שנית. הם מאורגנים למופת, דואגים ואדיבים. ביום הראשון הטיול היה להר הגעש תאאל. לאחר כשעה וחצי ממנילה הגענו לבית הארחה נחמד, ממנו התחיל הסיור. בעלת המקום הסבירה לנו על האזור ועל המסלול הצפוי. סירה העבירה אותנו לכיוון הר הגעש, שם המתינו לנו 2 מדריכים צעירים והובילו אותנו לעבר הסוסים. העלייה לפסגה קשה ומפרכת ויש הבוחרים לטפס ברגל. כל צעד באדמה מעלה ענני אבק וחם מאד.
למעלה המתינו לנו המוני רוכלים שניסו למכור לנו כובעים, מים, צילומים, קוקוס... הדפנו אותם בעדינות והתהלכנו על פסגתו של הר הגעש. המקום אמנם מרשים אבל זו בהחלט נקודה שאפשר לוותר עליה אם אין זמן. מצד שני, ממש לא מומלץ לוותר על מפלי פגסנחאן Pagsanjan Falls.
גם למפלים לקחנו טיול דרך טוריסימו פיליפינו. היה לנו נוח שנהג חיכה לנו מחוץ למלון והסיע אותנו עד למקום ברכב נעים וממוזג. השיט בנהר מרהיב. נוף עוצר נשימה. מומלץ להגיע עם בגד ים וכן עם תיק שאינו מאפשר חדירת מים. 2 שייטים משיטים את סירת הקאנו במיומנות מרשימה. מדי פעם עוצרים בדרך להתרעננות ואף אפשר להיכנס למים. בסופו של המסלול נכנסים מתחת למפל עצום (כדאי לשים את הטלפון בתיק נגד מים ולצלם). מכאן חוזרים בחזרה לנקודת ההתחלה.

a8f1fce87022601b22e7774e7fc4faae.jpg?l=6

נקודת עניין שנחמד לבקר בה במנילה, גם אם אתם לא חובבי חנויות- אסיה מול (SM). קניון ענק, שקל ללכת בו לאיבוד. נהנינו לשוטט בין החנויות ואפילו התפנקנו בקניות. הקניון מרשים בגודלו והוא מהווה ניגוד מוחלט לחלקיה העניים של מנילה.

טיפ- ברוב המסעדות המקומיות שבהן ישבנו לוקח הרבה זמן עד שהאוכל מגיע. אל תגיעו רעבים מדי וקבלו בהבנה את ההתנהלות הזו.

האי פלאוון

נחתנו באל נידו. שדה תעופה קטן וחמוד. רוב האנשים מסביבנו הזמינו רכב דרך המלון שבו התאכסנו. אנחנו לא עשינו זאת ולכן יצאנו החוצה לחפש כיצד להגיע לעיר. בקצה החנייה מצאנו טריסייקלים. עלינו על אחד מהם ולהפתעתנו היה מקום גם לכל המזוודות והציוד שלנו.
מקום הלינה שלנו היה באחד הרחובות הראשיים של אל נידו. אז אמנם הוא סמוך לכל מקום וקל להגיע ממנו לחוף הים אך צריך לקחת בחשבון שכמעט כל שעות היממה יש רעש של אופנועים וטריסייקלים (והכמויות שלהם הזויות. ממש לא מה שאנחנו רגילים בארץ...)
יצאנו לשוטט ברחבי העיר, התיישבנו בפאב של בחור ישראלי : Happiness. בפאב ניתן למצוא שייקים טעימים ומאכלים שמזכירים את הבית כמו פלאפל וחומוס ואפילו קפה אמיתי.
למחרת יצאנו לשייט בין איים (ISLAND HOPPING). מומלץ להביא שנורקל (המשקפות והפיות שמסופקות על ידי החברה משומשות) אנחנו מצאנו משקפות+ שנורקלים ב450 פזו (30 שח). חשוב לקחת מים בתיק וכמובן קרם הגנה, בגד ים וכובע. החברה מספקת ארוחת צהריים טעימה שכוללת בד"כ אורז, דגים, פרות ים והרבה בננות ואננס.
היום הנוסף באל נידו הוקדש לתפיסת שלווה ושיזוף בחוף הים. בחרנו בחוף VANILLA BEACH שהוא חוף מסודר יחסית ויש בו בתי קפה ופאבים נחמדים.

7a546cbc712a9b0fec013fd1a0b6457c.jpg?l=6
כדי להגיע לפורט ברטון, היעד הבא שלנו, הזמנו מראש מקום בואן (באתר האינטרנט של חברת DISKUBRE ). ההמלצה שלנו היא להגיע בשעה היעודה לel nido transport terminal כדי לא לפספס את הואן. אנחנו ביקשנו שיגיעו לאסוף אותנו מבית ההארחה אך הטריסייקל שנשלח אלינו איחר ולכן איחרנו גם את הואן. הם היו אדיבים מאד ובתוך חצי שעה הוציאו ואן נוסף, במיוחד עבורנו.
הנסיעה מאל נידו לפורט ברטון ארכה 3 שעות.
פורט ברטון הוא מקום יחסית נידח, יש בו פחות תיירים והמקום עצמו פחות מטופח ומתוחזק.
רצוי להגיע עם מספיק כסף מזומן אבל אם בכל זאת אזל הכסף, יש מקום אחד שבו ניתן למשוך כסף מזומן תמורת 5%. בבית הארחה Marianne. ניתן למשוך מזומן או להחליף דולרים לכסף המקומי.
החוף בפורט ברטון עוצר נשימה. הוא נקי מאד, המים צלולים וקרירים.
אם רוצים לקחת קורס צלילה בפורט ברטון מומלץ לפנות לaquaholics בניהולו של קית'. המדריך המנוסה, מרטין אמנם אוהב לספר שלל סיפורים ומעשיות אך הוא מקצועי מאד והציוד שלהם מתוחזק היטב.
בפורט ברטון נהננו מהשלווה והשקט. זה המקום האידיאלי לספר טוב, לארוחה ליד הים...
מומלץ לקחת חדר עם מזגן. הלחות מאד גבוהה.
מסעדה מומלצת: MOJITOS. קצת מרוחקת מהמרכז אבל שווה את ההליכה (או נסיעה בטריסייקל).
וגם בפורט ברטון יש 2 מסעדות השייכות לישראלים- Gorgonzola Pizza- אם חשקה נפשכם באוכל מערבי (פיצות, סלטים מעולים וארוחת בוקר), ו”יוסקה” בסגנון ים תיכוני.
כדי לחזור למנילה הזמנו ואן לפוארטו פרינססה. ניתן לקנות את הכרטיסים ישירות בport barton tansport terminal ואפילו בחלק מבתי ההארחה מוכרים כרטיסים (או באתר האינטרנט של חברת DISKUBRE ). הנסיעה לפוארטו פרינססה ארכה 3 שעות. שם עלינו על טיסה חזרה למנילה.

שקיעה בפורט ברטון

בפועל, יתכן שרצוי להפוך את המסלול- קודם כל להגיע לפוארטו פרינססה, לקחת ואן לפורט ברטון ולסיים באל נידו, בעיקר משום שבאל נידו יש שדה תעופה ולא צריך להתנייד לעיר אחרת כדי לחזור למנילה. זה חוסך זמן.

הגענו למנילה, התאכסנו בלילה האחרון במלון SAVOY. מומלץ מאד! זה היה פינוק מושלם לקראת החזרה לארץ.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של oriti24?

לכל הפוסטים של oriti24 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

שאלה בנושא עלויות


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×