שייט נהרות באירלנד - טיול של שלווה ומנוחה

אירלנד מציעה אפשרות לטיול מעט שונה, מאשר ביתר מדינות אירופה - שייט נהרות. השייט בסירה הוא שלווה ומנוחה. משייטים קצת כל יום, נעצרים בכל עיירה בדרך, מטיילים ובודקים פאבים ומסעדות. נחום וליאורה קרני יצאו עם עוד זוג חברים לטיול באי הירוק, שכלל שבוע שיוט על נהר השאנון ועוד שלושה ימי טיול רכוב, לאורך החוף המערבי, המרהיב, של אירלנד. הם חוזרים ומספרים על מסלול הטיול בצירוף המלצות שימושיות מאוד לכל המתכננים טיול דומה.
ליאורה ונחום קרני
|
מפה
תמונה ראשית עבור: שייט נהרות באירלנד - טיול של שלווה ומנוחה
עמית פלד ©

מהו בעצם שייט נהרות?

ביולי 2008 ערכנו, שני זוגות ללא ילדים, טיול באירלנד שכלל שבוע שייט על נהר השאנון ולאחר מכן טיול לאורך החוף המערבי של אירלנד. השייט בסירה הוא שלווה ומנוחה. משייטים קצת כל יום, נעצרים בכל עיירה בדרך, שדומה לעיירה הקודמת ובודקים פאבים ומסעדות. עם סיום השייט טיילנו שלושה ימים עם אוטו לאורך החוף המערבי של אירלנד. משך הזמן שהקצבנו לטיול היה קצר ומי שיכול אנו ממליצים להוסיף עוד יום-יומיים לטיול ברכב. לדעתנו, כדאי לעשות את הטיול לאחר השייט, כי הנופים המדהימים של החוף המערבי עלולים להפוך את השייט לאכזבה מסויימת, אם הוא יבוא לאחר הטיול ברכב.

ראשית, הנה כמה נקודות שחשוב לדעת בנושא השייט:

  • לא נדרש ידע או ניסיון קודם כדי להשיט את הסירה ואין צורך להיות מכונאי כדי להפעיל אותה. מתניעים כמו שמתניעים אוטו, משלבים הילוך קדמי ושטים. מהר מאוד לומדים לתמרן קדימה – אחורה כדי להיכנס לרציף העגינה, כך שכולם יכולים להיות "קפטן" של סירה.
  • בדרך כלל משייטים כ- 3-4 שעות ביום, נעצרים הרבה ב- Locks, שהם משווי גובה הנמצאים לאורך הנהר ותמיד צריך לחכות בתור של סירות למעבר ב- Lock. שאר הזמן מוקדש למנוחה, בישולים (הסירה מצויידת בכיריים ומקרר) וקצת טיולים בכל נקודת עגינה. נקודות העגינה הן לרוב עיירות קטנות או פארקים ומקומות טיול.
  • אין הרבה נקודות אינפורמציה לתיירים בעיירות לאורך נהר השאנון ולכן, מי שרוצה לערוך טיולים רגליים/באופניים בסביבה, צריך לתכנן ולהצטייד במפות לפני היציאה לשייט.
  • מי שלא ממש אוהב לרכב על אופניים, שיחסוך את הכסף של ההשכרה שלהם. אנחנו שכרנו אופניים, אבל לא ממש מצאנו להם שימוש כי העיירות לאורך הנהר הן קטנות ומסיירים בהן ברגל ולנסוע בכבישים הצרים עם אופניים נראה לנו קצת מפחיד.
  • אפשר לחסוך בהוצאות ולהביא מזון יבש מהבית (קפה, סוכר, תבלינים, אורז וכו`), מגבות מטבח וסקוטש לניקוי כלים. סופרמרקט גדול להצטיידות ראשונית במוצרי מזון טריים נמצא ביציאה מקאריק-און-שאנון (נקודת היציאה לשייט) לכביש 4N. חשוב מאוד לא לשכוח כובעים ושמן שיזוף, כי בישיבה על הסירה בזמן השייט לא מרגישים את השמש אבל עלולים להישרף ממנה.
  • עוד נקודה חשובה מאוד לאנשים גבוהים – גובה התקרה בסירה נמוך, אנשים מעל 1.80 מטר יצטרכו להסתובב כפופים ברוב חלקי הסירה. נא לקחת זאת בחשבון!
  • אנחנו שכרנו רכב לכל משך שהותנו באירלנד, למרות שבזמן השייט הרכב עמד וחיכה לנו. התחבורה הציבורית באירלנד לא מסודרת במיוחד, כך שמחיר הנסיעה מדבלין לקאריק-און-שאנון, משם יצאנו לשייט, מכסה חלק גדול ממחיר השכרת הרכב ובנוסף אין אפשרות לשכור רכב באזור ממנו יצאנו וחזרנו מהשייט.

לתחילת הכתבה

ימים 1-6: ימי השייט על השאנון

היום הראשון: הגענו לדבלין בלילה ונסענו למלון שהזמנו מראש: The Charles Stewart (אתר: www.charlesstewart.ie). מלון טוב במיקום מצויין במרכז העיר עם חנייה לרכב. ביום הראשון ערכנו סיור בעיר, נראה לנו שיום אחד לטיול בדבלין מספיק. בערב הלכנו להופעה של מוזיקה וריקודים איריים במלון ארלינגטון (www.arlington.ie, קרוב למלון בו התאכסנו), יש אפשרות גם לאכול ארוחת ערב לפני ההופעה.

היום השני: יצאנו מדבלין צפונה על כביש 3N לסיור במערת נטיפים Marble-arch שנמצאת לא רחוק מ- Enniskillen, מומלץ בחום. משם לכוון קאריק-און-שאנון בה היה מעגן הסירות לשייט. את הסירות מקבלים רק בשעות אחר הצהריים. והתהליך כולל כולל הרשמה, קצת הסברים, ציוד והדרכה של 15 דקות איך להשיט אותה ונשארנו בלילה במעגן להתארגנות. כאן המקום להדגיש שוב, שאין צורך בשום ניסיון או ידע מוקדם על מנת להשיט את הסירה. אחרי חצי שעה של שייט גם "תופסים בטחון" ונהנים מהשייט.

חמשת הימים הבאים היו ימי שייט בנהר. הכל ב- easy, קצת שטים, קצת מטיילים ונחים הרבה (נופש של בית הבראה). אין צורך לתכנן מראש. מקבלים מפה של הנהר עם סימונים היכן מותר לשוט ומקומות עגינה ואחרי היום הראשון לומדים את קצב ההתקדמות ומתכננים את היום הבא. בכל בעיה או משהו לא ברור, אפשר להתקשר בשעות העבודה, בטלפון הסלולרי שמקבלים ביציאה לשייט, למשרד הראשי. שעות השייט הן רק עד שש בערב, אחרי שעה זו אין עם מי לדבר במקרה של תקלה/בעיה. הנהר מלא בסירות מכל הגדלים עם אנשים מכל הארצות וכולם מנופפים לשלום כשעוברים לידם. הופעות של נגנים ומוזיקה אירית אפשר למצוא בעיירות לאור הנהר רק בסוף השבוע.

ביום האחרון של השייט (היום השישי) נתנו לסירה לנוח במעגן ועשינו סיבוב עד לעיר Sligo, שהיא כבר "ממש עיר" ולא עיירונת, כמו המקומות בהם טיילנו במהלך השייט. יצאנו מקאריק על כביש 207R לכוון מכרה פחם ליד Arigna, שם אפשר לעשות סיור מודרך וללמוד על החיים הקשים של כורי הפחם. המכרה פעל עד לפני כ- 20 שנה והמדריכים הם כורי פחם לשעבר – מומלץ. משם דרך Parke`s Castle לעיר סליגו. לאחר סיור בעיר עצמה נסענו ל- Rosses Point, למפגש ראשון עם האוקיאנוס האטלנטי ועם המראה היפה של לשונות היבשה, הנכנסות לתוך הים והאיים הקטנים לאורך החוף. חזרה מסליגו דרך כביש 4N לקאריק-און-שאנון. הכבישים באירלנד צרים למדי ובנוסף נוהגים בצד שמאל. גם כבישים, שמסומנים ככבישים ראשיים, הם ברובם המכריע דו כיווניים ולכן צריך להקציב יותר זמן לנסיעה, למרות המרחקים הקצרים יחסית. בכבישים הכי צרים יש תמרורים שמורים שמותר לנסוע 100 קמ"ש, אבל אנחנו לא ממליצים לנסות.

לתחילת הכתבה

ימים 7-9: טיול לאורך החוף המערבי

היום השביעי: ביום למחרת, לאחר החזרת הסירה, יצאנו לכוון Westport דרך כביש 370R ובהמשך עולים על 5N עד לעיר. סיבוב קצר בעיר וממשיכים דרומה על כביש 59N למנזר/כנסייה Kylemore Abby. אפשר להמשיך לאורך החוף על כביש 335R ורק בסוף להכנס ל- 59N, אבל אנחנו היינו קצרים בזמן אז ויתרנו. ביקור בכנסיה ובגנים המטופחים שלידה לוקח שעתיים לפחות. המשכנו בכביש 59N לכוון Clifden. קצת לפני העיירה פונים ימינה לפי השלט ל"דרך השמיים" - דרך יפיפייה עם תצפית על החוף והמפרץ. אנו ממליצים להיכנס לדרך זו מצפון ולנסוע לכוון קליפדן, כי אז רואים את הנוף היפה מאוד בירידה לעיירה. גם למי שמגיע מדרום דרך קליפדן, כדאי לנסוע עוד כמה קילומטר בכביש 59N ולא להכנס ל"דרך השמיים" מהעיירה. משם המשכנו לאורך החוף על כביש 341R עד ל- Roundstone, שם העברנו את הלילה. לימי הטיול ברכב לא הזמנו צימרים מראש, כי לא ידענו עד לאן נגיע כל ערב ולא קשה להשיג חדר ללילה גם בשבע בערב.

היום השמיני: חזרנו לכביש 59N והמשכנו ל- Galway, עיר עם רחוב אחד ארוך של חנויות, מסעדות/פאבים ושתי כנסיות (אחת אפשר לראות רק מבחוץ). בגאלווי חיפשנו אינפורמציה על צוקי מוהר, אבל התברר שבמרכז המבקרים בעיר ניתן לקבל אינפורמציה רק על מחוז גאלווי שרובו נמצא מצפון לעיר – הוכחה ש"הסבר פניך לתייר" היא סיסמה שלא שמעו עליה רשויות אירלנד לעומת זאת האזרחים ברחוב תמיד מוכנים לעזור. מגאלווי יצאנו דרומה ב- 18N, ירדנו ל- 67N ומשם על כביש 477R לכוון צוקי מוהר. שוב מקוצר זמן לא טיילנו באזור ה- Burren. העיירה דולין ליד הצוקים הייתה "מפוצצת" מתיירים ולמזלנו לא מצאנו בה צימר אז המשכנו עד לצוקי מוהר וקילומטר אחרי הצוקים מצאנו צימר מצויין: Moher Lodge (דוא"ל: info@cliffsofmoher-ireland.com). לאחר שמצאנו מקום לינה, נסענו חזרה לסיור באזור צוקי מוהר. לדעתנו, כדאי לתכנן להגיע לצוקים אחר הצהריים, לטייל בשבילים לאורך הצוקים ולהמתין לשקיעה (לקראת 10 בלילה). אנחנו הספקנו, לאחר הטיול באזור הצוקים, לרדת לעיירה הקרובה לארוחת ערב וחזרנו לצוקים מתוך תקווה לראות את השקיעה אבל העננים, שכיסו את השמש, מנעו זאת מאיתנו.

היום התשיעי והאחרון: נסיעה בכביש 67N ל- Killimer (לא כדאי "לחתוך" דרך כבישים פנימיים, שם הנסיעה מאוד איטית) ולקחנו מעבורת שחוצה את המפרץ. שייט של 20 דקות, מחיר €17 לאוטו, כל חצי שעה יש מעבורת, עסקה מצויינת! המשכנו ב- 69N עד ל-Tralee ומשם לכוון דינגל דרך מעבר קונור עם עצירה ב"ראש ברנדון". עברנו בזריזות את "טבעת דינגל" ופנינו חזרה על כביש 21N לכוון דבלין דרך לימריק, שם עצרנו ללילה אחרון באירלנד.

לסיכום – הטיול היה מאוד מהנה, הנופים לאורך החוף המערבי נהדרים והבירה... היא סיבה מספקת לנסוע לאירלנד. אם כי, שלושת ימי הטיול ברכב היו מאוד לחוצים בזמן. המרחקים לא גדולים, אבל מהירות הנסיעה גורמת להתקדמות איטית יותר ממה שחושבים. אף על פי שיש אור עד שעה מאוחרת, קשה להספיק לראות הכל. ועוד הערה לסיום - למי שמתלבט בין אירלנד לסקוטלנד, לדעתנו עדיף לבחור בסקוטלנד.

לתחילת הכתבה

נובמבר 2008

יעדי הכתבה

סגור
×