שלושה שבועות בצפון ויטנאם

תמונה ראשית עבור: שלושה שבועות בצפון ויטנאם - תמונת קאבר
המשתתפים על רקע נופי הלופ

זה בעצם היה טיול של סיום ביה"ס . יש לנו מסורת כזו במישפחה. אז יצאנו לטיול אבא ובתו בת ה-18 איה והצטרפה גם הבת הגדולה עדי (28) שלקחה חופשה לפני פתיחת שנת הלימודים. הטיול נערך בין ה-25 ליולי עד ה-15 לאוגוסט. אמצע הקיץ גם בויטנאם . חם שם ולח וגם יורדים הרבה גשמים אבל למרות שזו לא התקופה המומלצת זה ממש לא הפריע. וכאשר שאלנו בויטנאם הסתבר שזו גם התקופה הכי עמוסה מבחינתם במיספר התיירים. אז אל תפחדו לנסוע לויטנאם בקיץ. קנינו את הכרטיסים בפליי איסט וטסנו עם קאטר אירוויז דרך עמן ודוחה. בהחלט טיסה נוחה וביחוד זולה. למרות שני הקונקשנים כל התרמילים שלנו הגיעו בשלום גם הלוך וגם חזור. דרך האתר באנגלית שבו משלמים 6 דולר קיבלנו את המיכתב עבור הויזה בהגעה. אין סיבה לשלם יותר ואין סיבה לפחד מהויזה בהגעה. תהליך הקבלה שלה בנמל התעופה בהנוי מהיר. רק תורידו את קבצי הבקשה ותמלאו בארץ וגם תכינו שתי תמונות דרכון למרות שמאיתנו ביקשו רק אחת כאשר מסרנו את הטפסים. וכמובן 25 דולר עבור כל ויזה שמשולמים בדלפק בו מקבלים את הויזה. (יש להם עודף בדולרים אם צריך). נמל התעופה בעמן בהחלט נוח ומסביר פנים ובדוחה הוא בכלל מפואר וכמובן בלי אף קטארי בנמל התעופה. הכל מתופעל ע"י עובדים מכל רחבי הגלובוס כולל צוות המטוס והדיילות. מצד שני המחירים בבתי הקפה והמסעדות בו אפילו גבוהים מאשר בנתב"ג.

העלות הכוללת של הטיול עבור שלושתנו היתה כ-5100 דולר כולל כרטיסי הטיסה ובניטרול הכרטיסים כ-900 דולר לאדם. הטיול שלנו ניתן לסווג כטיול תרמילאים בעלי יכולת. כאשר היה אפשר תמיד ישנו במלונות ממוזגים וממש לא ניסינו לחסוך. באתר של סיפור דרך יש המון חומר על ויטנאם ונעזרנו בו רבות וגם בלמטייל ב"עפתי" עבור ויטנאם יש הרבה מאוד עצות מועילות. יש גם בהרבה בלוגים בלמטייל אבל רובם מיועדים למשפחות מטילות. (ויש כאלו הרבה מאוד בויטנאם) וכמובן כדי להסתכל גם בטריפ אדוויזר כי יש ישראלים שכותבים שם לדוגמה את הטרק בשמורת פו לונג עשינו בעיקבות המלצה של הילה שם. (הקישור בהמשך) . כמו כן כדאי להוריד את אפלקציית הניווט maps me ואפלקציית ההמרה XE שניהן מאוד שימושיות בויטנאם.

המסלול שלנו כלל את האתרים הבאים:

הנוי, קאטבה ומיפרץ הלונג, טאם קוק, מאי צ'או ושמורת פו לונג, סאפה, הלופ של הג'אנג וחזרה להנוי. ולהן סיפור הדרך.

יום שישי ה-26 ליולי

נחתנו בהנוי בשבע בבוקר שלמחרת היציאה מישראל ותוך פחות מחצי שעה כבר הינו אחרי קבלת הויזה ביקורת הדרכונים והמזוודות. המלון ליום הראשון היה גסטהואס בשם spring homstay. ובעלת המקום –אנה- 84363399194+ הציעה לי להזמין מונית ב-15 דולר מנמל התעופה אליה. זה המחיר המקובל לשלושה אנשים ושמחנו להצעה. בכלל יש לציין שמיד לאחר שהזמנתי בבוקינג היא שלחה לי הוראות הגעה למקום והיתה נחמדה להפליא. הנהג חיכה לנו בשדה והיה לו אפילו קוד אימות. ואכן תוך כחצי שעה - ארבעים דקות כבר הינו אצל אנה שנתנה לו את חדר המישפחה בקומה העליונה שצפה לנהר ולגשר הכי מפורסם בהנוי (לונג בין) שעליו עוברת הרכבת החוצה את העיר.

667754c57a9a1678ecc4712e3185f326.jpg?l=6

איור 1. גשר לונג בין מהחלון במלון של אנה. הומה בתנועה של קטנועים

המקום לא נימצא ממש בתוך העיר העתיקה אלא בשוליה. החדר היה מרווח ונוח ואנחנו ניצלנו אותו למנוחה של כמה שעות מהטיסה וגם אולי להתרגל לחום של מעל 30 מעלות ולחות של 100 אחוז המאפיינים את מזג האוויר בווייטנאם בקיץ. (החדר ממוזג לא להיבהל). בצהרים יצאנו לשוטט בעיר העתיקה ולכיוון האגם . נחמד לשבת על המעקה לידו ולהסתכל על הווייטנאמיים משחקים בצל הצאלונים האדירים המקיפים אותו. בנוסף מצאנו גם מלון ללילה הבא קרוב יותר לאגם וגם ליד הסוכנות של רוז המוזכרת ע"י ישראלים רבים בשם serenity villa עבור חדר לשלושה הם לוקחים כ-800 עד 900 אלף דונג ללילה לשלושה כולל ארוחת בוקר מצוינת. מקום מומלץ מאוד מאוד. המנהלת המלון Susaan ומיספרה 48962166268+ . אפשר להזמין ישירות ואז יותר זול מבוקינג. (מקום נהדר לנחיתה רכה בהנוי). אכלנו ארוחה צהרים נהדרת באחת ממסעדות הרחוב. לא לחשוש זה גם טעים גם זול וגם נקי. בערב יצאנו לשיטוט נוסף בשוקי הלילה הנפתחים בעיר העתיקה בסופי שבוע. אז גם ניסגר כל איזור האגם לתנועה וסביבו יש הופעות והרקדות. תגיעו להנוי בסופי שבוע!

6708723bb0d5a9f6f8c908aba290d659.jpg?l=6

איור 2. משחקים ליד האגם

d71f0b17563237617af0c0c72e1a2088.jpg?l=6

איור 3. מוכרת ברחוב נמה את שנת הצהרים

כאשר חזרנו ל- ניתקלנו ליד spring homestay במסעדה שבה על כל שולחן היתה פלטה חשמלית שעליה היתה קערה עם נוזל מבעבע שלתוכה יושבי השולחן זרקו כל מיני דברים ולאחר מכן הוציאו ואכלו. בהמשך נודע להו שזו ההוט פוט אחד מצורות האוכל היותר טעימות שקימות בווייטנאם. המיסעדה דרך אגב היתה מלאה אבל אנחנו לא הינו רעבים. וכך הסתיים היום הראשון בווייטנאם.

שבת ה-27

לבוקר הזה הזמנו את אחד הסיורים בחינם בעיר העתיקה. המדריכה התיצבה כמעט חצי שעה לפני הזמן בגסטהואס. יצאנו לשוטט איתה בעיר העתיקה . היא הסבירה על השער שבכניסה. לקחה לסיור בבית מסורתי. לשוק האמיתי של הנוי וכמובן לגשר הרכבת שהאמריקאים ניסו להרוס והויטנאמים שיקמו פעם אחר פעם וסימנו בבית קפה של רשת Cong שם התוודנו לראשונה לקפה קוקוס קר. ממש טוב. וגם שמענו שלאשה משכילה קשה יותר למצוא חתן ולמה דגל ויטנאם אדום עם כוכב צהוב במרכז. בהמשך היום עברנו ל-serenity villa . הכרנו את הצוות הנהדר שלהם שניסה לעזור בכל דרך אפשרית וכמובן נהנו מאוד מהחדר .

13935c14a00be9350208446f75728539.jpg?l=6

איור 4. בבית קפה ויטנאמי מגלים את סודות קפה קוקוס עם המדריכה

בצהרים יצאנו להליכה למנזר התרבות למעשה האוניברסיטה הראשונה בהנוי. בהחלט מקום יפה ושם נחשפנו גם בצורה מאוד מודגשת לכך שבויטנאם האמונה היא בקונפוציוס. המשכנו לקומפלקס של המוזליאום של הו צ'ימין ולפגודה על העמוד שכניראה עוזרת לאלו הרוצות להכנס להריון. משם חזרנו לאורך רחוב השגרירות (הרובע הצרפתי לשעבר) ואפילו חלפנו על רחבה עם אנדרטה של לנין הצופה על נערי ווייטנאם משחקים כדורגל ומחליקים. והגענו למיפגש עם המסילה ולרחוב המסילה שלאורכו בתי קפה הממוקמים משני צדדיה. הרכבת לא עברה אבל אנחנו בילינו שעה נעימה באחד מבתי הקפה צופים בקהל שהלך לאורך המסילה.

5c1d693a4b40bdacf0a96ac7bcb81c35.jpg?l=6

איור 5. ברחוב מסילת הרכבת

משם המשכנו לכיוון המלון ונעצרנו לאכול בעוד פטנט של וייטנאם- מסעדת שיפודים שבה אתה בור את השיפודים בכניסה. מתישב לשולחן ולאחרמספר דקות מביאים לך את השיפודים כאשר על השולחן פלטה חמה השומרת על השיפודים שהוכנו חמים. בהחלט ניתן לאמץ את הפטנט בארץ .

בהמשך הערב יצאנו לקנות נעליים לאיה באחד מחניות החיקוי של Notrh Face ולאחר חיפוש מצאנו נעליי הליכה נהדרות בערך ב-60 ₪. וגם סופט של במחיר דומה. הסתובבנו עוד קצת באיזור האגם שהמה מוייטנאמים שרקדו אכלו וצפו בהופעות החינם וחזרנו למלון לארוז. למעשה התכוננו להיות בהנוי יום נוסף אבל החלטנו שהיא חמה מדי ורועשת מדי ובין כה נחזור אליה בסוף ולכן החלטנו לנסוע לקאטבה. קיווינו ששם יהיה שקט יותר יהיה ים, וקצת יותר מאשר רק נופים אורבניים. את הנסיעה לקאטבה כבר תיאמתי מהארץ בעזרת Kenny שמיספרו מצורף 84904612475+. הוא הזמין את האוטובוס וגם אירגן לנו חדר במלון שלו. קני הוא סוכן נסיעות וכיום גם בעל מלון שמספרו מופיע בכמה אתרים ישראלים. אוהב לעבוד עם ישראלים ואם אתם יכולים תנסו לארגן את כל הנסיעות שלכם בעזרתו. עושים זאת בוואטס אפ וזה עובד נהדר. הוא כותב ומדבר אנגלית ברמה גבוהה. ככלל כדי ליצור קשר עם סוכנות נסיעות (בדרך כלל בהנוי אם לא קני) ואיתה לתאם את כל הנסיעות כולל גם בין סאפא להג'אנג לדוגמה. לקני לא היתה שום בעיה להקדים את הנסיעה ביום.

יום ראשון ה-28

קני אמר שנחכה במלון ברבע לשמונה ואכן בדיוק בשעה הזו הגיע אדם לקחת אותנו לאוטובוס שחנה ברחוב הראשי כ-100 מטר מהמלון. נסיעה של כחמש שעות כולל העברת האוטובוס במעבורת מהיבשה לאי הביאו אותנו לעיר קאטבה הנימצאת בדרום האי. העיר מורכבת פחות או יותר מרחוב מרכזי לאורך החוף ועוד לופ שלאורכו מסעדות ומלונות. האוטובוס הוריד אותנו ליד המלון של קני שניקרא לאקי פמלי וקיבלנו את מה שניקרא חדר מישפחה שהוא בהחלט חדר טוב. אחה"צ יצאנו לחפש את הים וגילינו שהחוף הקרוב שניקרא חוף מספר 1 די הרוס בגלל הגשמים והרבה ים וחול אין בו. טיילנו בטיילת היפה בינו לחוף מספר 3 וחזרנו די מאוכזבים לכיוון העיר. אבל מכיוון ורצינו משהוא קר לשתות עצרנו באואזיס 2 וגילינו את גם את המסעדה שלהם וגם את הבריכה שלהם אליה אורחי המסעדה יכולים להכנס וזה בהחלט נתן פיצוי לחוף שלא מצאנו. גם ישראלים נוספים ששהו בקאטבה גילו את הסוד אז אואזיס 2 מאוד מומלץ ואם לא לנים שם אז אפשר לבוא לאכול שם וגם להתרחץ בבריכה. את היום רצינו לסיים בארוחה עם דג –יש רבה מסעדות כאלו בקאטבה. זאת שמצאנו לבסוף היתה לא מוצלחת בעליל. קני המליץ לנו על מסעדה בשם קאטבה פמלי אבל כשהגענו אליה היא היתה מלאה ולא רצינו לחכות. סימנו את היום בטיול על הטיילת מלאת הפעילות של קאטבה וחזרנו למלון. צריך לקחת בחשבון שקאטבה היא גם אתר נופש וייטנאמי והמקום מלא במשפחות וייטנאמים בנופש.

c172b73fac5ca1f343607bc62d52e7d7.jpg?l=6

איור 6. על המעבורת בדרך לקאטבה

1dbb35c41602eee1a1c524a261f2bae4.jpg?l=6

איור 7. על הטיילת בקאטבה בין חוף אחד לשלוש

יום שני ה-29

לאחר ארוחת בוקר אותה הכין מנהל המלון, השף והבעלים וכמובן סוכן הנסיעות קני הוזמנו לנו שני קטנועים. ביצענו ריענון קצר של שליטה בקטנוע ולאחר שקיבלנו הסברים על האתרים השונים באי מקני יצאנו לכיוון השמורה. המסלול לא מסובך אבל עם maps me הוא בכלל קל. נוסעים במהירות של עד שלושים קמ"ש הכל ירוק מסביב וגם אין יותר מדי תנועה. בשמורה ניתן להחנות את הקטנוע בחניות מול הכניסה בין כה צריך לקנות מים או קולה ואז משלמים 80000 דונג לאדם כרטיס כניסה ועולים לתצפית. מיד בתחילת ההליכה ראינו מצד שמאל אגם יפה בו התרחצו מספר וייטנאמים והחלטנו שניבדוק בסיום אם ניתן להכנס אליו. השביל עצמו משולט וזאת עליה מאוד יפה אבל בחום ולחות רבה כך שיש להצטייד בהרבה מים. בסיום מגיעים למעין סככה בה נושבת רוח ויש גם נוף יפה אז אפשר לנוח ולהצטנן ולאחר מכן לעלות עוד קצת לפיסגה כדי לצלם עוד כמה נופים.

cff6007b2ecd6287e0139abb02fae9c0.jpg?l=6

איור 8. על הפיסגה בפארק של קאטבה

ירדנו בחזרה ישירות לאגם שסביבו יש ביתנים שבהם ניתן ללון למי שמחפש מקום שקט ויפה רחוק מההמון הסואן. אנחנו ניכנסו מייד למים הנובעים ממעין שקיים באחד הצדדים ואין ספק שזה היה סיום מושלם לטיפוס. כמעט כמו ברמה בבריכות השונות לאחר הליכה מיוזעת אבל לא צריך לטפס בחזרה כאשר גומרים לשחות. יש גם מסעדה נחמדה ליד האגם בה אכלנו צהרים.

d9f6932e1b192f74f5d631b3fa00ca4b.jpg?l=6

איור 9. האגם בפארק בקאטבה

לאחר מכן המשכנו למערת נטיפים הנימצאת מעט לפני הכניסה לפרק וכלולה בכרטיס. מערה מדהימה.

c7d747267cffc03528855e343f3d6280.jpg?l=6

איור 10. במערה שבפארק הלאומי בקאטבה

לאחר הביקור במערה נסענו לכביש החוף (יש דרך היוצאת מעט אחרי הכניסה לפארק צפונה לכיון מערב). כאשר המטרה להגיע לחוף וודסטוק שבו קיווינו למצוא סוף סוף ים וחול בקאטבה. ואכן החוף לא איכזב יש שם ספסלים וארסלים ובית קפה עם מוזיקה (יש שם גם גסט הואס מהצד השני של הכביש בסגנון המתאים לשם). בילינו בחוף עד רדת החשכה ואז חזרנו למלון. הפעם לא הסתכנו ואת ארוחת הערב אכלנו באואזיס 2 וגם ניסינו את ההוט פוט. היה מאוד טעים . המלצרים הרגישו חובה לעזור לנו ולהסביר מה עושים ואיך מוזגים מהקערה הגדולה לצלחות האישיות. בקיצור חוויה מאוד טעימה.

7de1eae9a5b47c924ab4f30e7108cdd9.jpg?l=6

איור 11.הוט פוט רגע לפני רתיחה

יום שלישי ה-30

ביום הזה יצאנו לשיט עם החברה שקני המליץ עליה. העלות כ-25 דולר לאדם. גם כאן יש איסוף מהמלון ונסיעה קצרה לצד המיזרחי של האי ממנו יוצאות הספינות לשיט. הספינה הייתה בהחלט טובה עם אולם אוכל ומיטות שיזוף בסיפון העליון. השייט כולל גם ארוחת צהרים. הספינה עגנה במהלך השייט במיספר מקומות לרחצה. ובצהרים מגיעים לאתר השייט בקייקים.

0e608f8e641fa96d64c02fefa1b1e5a6.jpg?l=6

איור 12. בקייקים בהלונגביי

בהחלט חוויה נחמדה הכוללת גם מעבר במיספר מערות או מעברים מתחת לסלעים והגעה ללגונות הנימצאות במרכז הצוקים. בסוף היום האוניה גם הורידה חלק מהנוסעים ללינה באחד הבתים הצפים בהם חיים הדייגים הממלאים את המיפרץ.

1d370066968462c23003ada1942635ec.jpg?l=6

איור 13. כפר דיגים צף ליד קאט בה

היתה שם מישפחה מתל אביב שבהמשך סיפרה שזו היתה חוויה נהדרת. לקראת ערב חוזרים לקאטבה. לדעתי זה בהחלט מספיק כדי לראות את נפלאות האיים של האלונג ביי. את הערב סיימנו כרגיל באואזיס 2.

יום רביעי ה-31

זה היה היום האחרון בקאטבה. למחרת התכוננו לצאת לטאם קוק . וקני כבר סיפר שסופה מתקרבת. לקחנו את הקטנועים ונסענו עד צידו השני של האי תוך ביקור במערת בית החולים שם הצטרפנו לישיבה של הצוות הרפואי.

df32410ea0b8f0bad72fcd5120492c08.jpg?l=6

איור 14. בית החולים במערה

בצידו השני של האי נימצא מיקדש אליו מגיעים בגשר על המים. משם חזרנו לאגם שבשמורה לרחצה וארוחת צהרים ואז המשכנו לחוף הניפלא של וודסטוק לשתית בירה קרה של אחה"צ או כוס לימונדה.

3b46f965f3532a545ea44390349bd6ac.jpg?l=6

איור 15החוף בוודסטוק

וחזרנו לראות את השקיעה ליד מלון lepont שלידו נימצאת נקודת תצפית על המיפרץ של קאטבה. (זה בדרך לחוף 3) ראו גם תמונות מצורפות. יש כניראה נקודת תצפית טובה יותר בפארק המצודה אבל הוא ניסגר בגלל סיכסוך בין הממשלה למפעיל. את הערב סיימנו במיסעדת יאמי הקרובה מאוד למלון של קני שהיתה מלאה בתיירים צעירים. ואז גם הגיעה הסופה ולמשך חצי שעה ירד גשם שוטף ורוח אדירה שהפילה את השלט של המיסעדה ועוד כמה ענפים מהעצים בסביבה.

8c50424ad5a9cf228cfdd66ca36aac2f.jpg?l=6

איור 16. שקיעה בקאטבה

כאשר ניגמרה הארוחה והגשם חזרנו למלון אבל בזכות הסופה יצא לנו לשוחח עם מספר בחורות מספרד שהצטרפו לשולחן שלנו שעליו לא ירד גשם. קני אמר שהסופה הגדולה עדין בדרך.

יום ה -1.8

בבוקר עלינו על האוטובוס לטאם קוק שעלה 200000 דונג לאחד. זהה למחיר הנסיעה מהנוי. בטאם קוק הזמנו חדר אצל mr loe homestay. אני כתבתי להאנג בעלת המקום שנגיע באוטובוס שיוצא בתשע מטם קוק והיא ענתה שכשנגיע ניתקשר והיא תבוא לקחת אותנו. מכיון והמקום לא נימצא במרכז טאם קוק ביקשתי מנהג האוטובוס או ליתר דיוק מהבחור המפזר שיוריד אותנו בשביל המוביל למקום וכשירדנו מהאוטובוס גילינו להפתעתנו שהאנג מחכה לנו עם שני קטנועים. שלה ושל אחותה. הם העמיסו את הבנות ונסעו ואני התחלתי ללכת ולמעשה עד שחזרו כבר הגעתי למקום. מקום מטופח להפליא ע"י אביה של האנג מר loe בכבודו ובעצמו. האנג נחמדה בצורה יוצאת דופן . ובנוסף יש נוף לשדות האורז. מי צריך יותר. וכמובן חדר גדול מרווח ממוזג בקיצור מקום נהדר. מהאנג קיבלנו סקירה על האתרים בטאם קוק ולאחר מנוחה קצרה יצאנו לטיול רגלי באיזור במקומות בהם עובר השייט היוצא מטאם קוק עצמה. שדות האורז בריכות הלוטוסים והסלעים מסביב פשוט מרהיבים.

48bfca929df27d4528ef09ac7f018331.png?l=6

איור 17. נופים בטאם קוק

בשלב מסויים החל לרדת גשם ואחד המקומיים הראה לנו כיצד ניתן להשתמש בעלה לוטוס בתור כובע מפני גשם. את היום סיימנו בארוחת ערב אצל האנג.

1308f2f83fb28c5b63c88755d2bf595e.jpg?l=6

איור 18. מה עושים כשיורד גשם ויש לוטוסים בסביבה

יום ו 2.8

למעשה ביום זה חגגנו שבוע לטיול . התכוננו לקחת אופניים לנסוע לתצפית 500 המדרגות (Hang Muo) ולשייט ב-An Trung בבוקר ירד גשם אז לבשנו מעילי גשם ויצאנו ועד שהגענו לעליה הגשם כבר כמעט פסק. הכניסה עולה 100000 דונג לאדם. ואל המדרגות מוביל גן מטופח. עד שהגענו למעלה כבר התבהר והתצפית בחלט יפה. והעליה לא קשה. לאחר מכן המשכנו לאתר השייט ואז כשהגענו הסתבר שהם החליט ו לסגור למרות השמש שזרחה בגלל החשש מפני הסופה המתקרבת. מאוכזבים חזרנו למלון. לאחר ארוחת צהרים החלטנו לנסוע לפארק הציפורים. הדרך לשם יפה ויש אפילו אתר שייט בדרך לפארק אבל הפארק עצמו לא שווה את 100000 הדונג שהם גובים בכניסה אליו. אפשר לוותר.

3cbaa5e80fb6371a5e863d6cd18b16ae.jpg?l=6

איור 19. מה רואים לאחר 500 מדרגות

מכיוון והיה יום שישי החלטנו לקיים קבלת שבת עם הוט פוט. מהאנג קיבלנו שני נרות והמלצה למסעדה בשם פמלי . למזלנו המיסעדה היתה מלאה אז עברנו למיסעדה לידה שהיתה דוקא ריקה אבל בהמשך הסתבר שללא הצדקה. קיבלנו עוד הוט פוט נהדר שחיפה על אכזבות היום.

f4b8c40e34405cdeb829e6f6565ce362.jpg?l=6

איור 20 . קבלת שבת בטאם קוק

יום שבת ה-3.8

במשך כל הלילה ירד גשם שלא פסק גם בבוקר למחרת. למרות זאת החלטנו לנסות את מזלנו שנית באתר השייט. לקחנו קטנועים ונסענו בגשם לאנ טראנג ושם להפתעתנו למרות הגשם האתר עבד. אז יצאנו לשייט מספר שלוש. העלות כ-200000 דונג לאדם. הגשם לא פסק לאורך כל השייט אבל מכיוון ועוברים שלוש מערות שאחת מהן באורך ק"מ אז לא כל הזמן חשופים לגשם. השייט עצר לנו בכל המיקדשים בדרך למרות הגשם. והייתה חוויה אדירה. האתר מכיל גם שיחזור של חיי השבטים המקוריים במקום והוא מטופח להפליא. השייט עצמו נימשך כמעט שלוש שעות. שמחנו שלא ויתרנו ועשינו את השייט למרות הגשם.

552a0130a886329a96184fae407fa7bb.jpg?l=6

איור 21 .ביקור באחד המיקדשים במהלך השייט בנא טראנג

כאשר חזרנו לטאם קוק התברר שאוטובוס הבוקר שהתכוננו לקחת למאי צ'או בוטל בגלל הסופה. מכיוון ולא רצינו להפסיד את היום במאי צ'או הזמנו הסעה פרטית ב-1700000 בחנות המכולת הנימצאת כ-20 מטר אחרי החנות עליה נימצאים פתקים בעיברית הממליצים על סוכנות הנסיעות שבאותה חנות. בכלל כל חנות כלבו היא גם סוכנות נסיעות. בהמשך האנג אמרה שאולי היתה יכולה להשיג את הנסיעה מעט יותר בזול.

את הערב סימנו במיסעדת פמלי שהיתה מלאה ובחוץ הסתובבו על האש ברווזים ושיפודי עז. הזמנו את שיפודי העז והיה מאוד מאכזב. בכלל בדרך כלל מיסעדה מלאה בתיירים זו ממש לא ערובה לאוכל טוב בוייטנאם. הצטערנו שלא חזרנו למיסעדה מהערב הקודם. כעת גם חיפשנו מלון במאי צ'או. בניגוד לשאר המקומות בהם ביקרנו בטיול על מאי צ'או יש מעט חומר באתרי המטיילים הישראלים והרוב הגיעו אליה במיסגרת טיול יום . אבל אז ניתקלתי בטריפאדוויזר בהמלצה של הילה על מאי צ'או על הטרק שעשתה בשמורת פולונג ועל ההום סטי UME במאי צ'או ועל סוואן ולי הנהדרות. tripadvisor.co.il/ShowUserReviews-g1236104-d6931568-r684119625-Pu_Luong_Nature_Reserve-Thanh_Hoa_Thanh_Hoa_Province.html

אז הזמנו דרך אקספדיה מקום ב-UME (הם בדרך כלל מאוד יקרים ואני לא משתמש בשירותיהם) אבל רק שם מצאנו אפשרות להזמין. וגם שלחתי וואטסאפ ללי 841698951714+ בקשר להוראות הגעה. מכיוון שבסופו של דבר הגענו עם מונית זה היה מיותר. אז ארזנו והלכנו לישון.

יום ראשון ה-4.8

למחרת בדיוק בשמונה התייצב הנהג עם רכב בגודל של SUV כך שהיה ממש מרווח. הנסיעה לקחה כ-4 שעות ודווקא את חציית הרכס בדרך לעמק של מאי צ'או עשינו בערפל כך שפספסנו תצפית יפה לפני הירידה הסופית. בעזרת גוגל מאפס ו-maps.me הגענו ל-UME (צריך לבטא יומי כלומר You and Me). וגם ראינו שהאיזור מכוסה בבתי מלון והום סטיי. צריך לזכור שתושבי האיזור שייכים למיעוט התאי ולא סתם אלה לוויט תאי . אצלם זה חשוב. UME הוא לא הום סטיי הכי יפה באיזור, אבל אחד מהיותר אוטנטים, וסואן הבעלים היא דמות מרשימה לכל הדעות, והכנסת האורחים שלה פשוט נהדרת. כשהגענו, המקום המה מחבורת צעירים ששחקה קלפים עשתה המון רעש. בהמשך התברר לנו שאלו סטודנטים מהנוי הבאים לסוף שבוע ללמד את הילדים אנגלית. הגענו בדיוק כאשר כל אנשי הבית היו עסוקים בהכנת ארוחת הצהרים לסטודנטים. וכאשר אלו התחילו לאכול נגמר הרעש. בנתיים הכינו לנו מקום זמני בחלל השינה (ככה בנוי הום סטי- למטה אוכלים ולמעלה יש את חלל השינה). אנחנו הזמנו את הבונגלו המשפחתי אבל החלטנו שהלינה בחלל נוחה בהרבה. ישנים על מיזרנים עם כילה וזה ממש מרווח ונוח ומאוררי תקרה פותרים את בעיית החום.

כאשר נירגעו הרוחות עם הסוטדנטים, סוואן הציעה ארוחת צהרים ואז ניתקלנו בפעם הראשונה בשיטת ההגשה בהום סטיי- למעשה זו הצורה שגם הויטנאמים אוכלים בה- לשולחן מוגשות צלחות עם אורז, בשר דגים טופו וגם ירק כלשהוא וכל אחד לוקח לקערית ואוכל. המחיר הוא לארוחה ולא לגמרי זול (במונחי ויטנאם) אבל שווה.

d514579bd8917941cf9e59652ca15c25.jpg?l=6

איור 22. ארוחה ב-UME

אז גם הצטרפה אלינו לי שהציעה שנצא אחה"צ לסיור אופניים באיזור ולמחרת לטרק של יומים בשמורת פו לונג. העלויות של טרק כזה היו כ-1000000 דונג לשלושתנו ליום עבור לינה ואוכל ועוד 500000 עבור ההדרכה. ויש גם הוצאות נסיעה לתחילת המסלול שנימצא כ-50 עד 80 ק"מ ממאי צ'או (נע בין 500000 ל-800000 דונג לצד). בשלב הזה גם הילה שבאותו זמן טיילה בהודו. (אולי תשלח המלצות גם משם?). שלחה לי פירוט של מה שהיא עשתה ומה שעשה ידיד שלה לפניה. הם עשו את המסלול עם ילדים. סיכמנו עם לי שמספרה +84169895171 מה נעשה והלכנו להתאושש מארוחת הצהרים. אחה"צ הגשם פסק ואנחנו יצאנו עם אופניים, במזג אויר ממש נעים, לסיור בעמק המקסים. לי דוברת אנגלית ממש טובה שלמעשה למדה בכוחות עצמה מהתיירים וממתנדבים המגיעים ללמד אנגלית את ילדי האזור. כעת היא לומדת צרפתית . בטח עד השנה הבאה היא תשלוט גם בזה. לי נשואה לבנה של סוואן ומאוד שמחה להדריך תיירים במקום העבודה בשדות האורז או הבית. ופשוט נהדר לשוחח איתה וללמוד על המקום. תמונות מהסיור מצורפות.

977bf1554031aaec0056efaa105a6780.jpg?l=6

איור 23. בעמק מאי צ'או

0ea0464fcd96d41c031443e89c8debda.jpg?l=6

איור 24. עם לי בסיור בעמק

בערב חזרנו ל-UME ושם זכינו לארוחת ערב מפנקת. לקראת הטרק ארזנו רק את הציוד לשלושת הימים הבאים בתרמיל שלא שקל יותר מעשרה ק"ג כי צריך לקחת אותו מקום למקום (יש גם אפשרות לשכור מישהוא שיעביר את הציוד ממקום לינה אחד לשני). והלכנו לישון.

יום שני ה-5.8

בבוקר התעוררנו ליום גשום. ביום זה יש הליכה יחסית קצרה בין המקום בו המונית מורידה אותך להום סטיי הראשון כך שיצאנו לדרך רק בתשע. מטפסים על ההרים של השמורה ואצלנו זה היה רוב הזמן בערפל כך שלא ממש התרשמנו מהנוף (בהמשך כשחזרנו ראינו שמאד יפה) ואז התחלנו את ההליכה ליד מלון בשם eco garden שממש לא ראינו בגלל הערפל. ומיד התחיל לרדת גשם. ממש לא נורא. היעד היה הכפר Kho Muong כשניים וחצי קמ של הליכה דרך נופי טרסות האורז.

dd881966b4b29d96d0cc1ce683b76df2.jpg?l=6

איור 25. בדרך לקו מונג

כשהתקרבנו לכפר הנימצא במין עמק מוקף הרים מכל עבריו פסק הגשם. הכפר בעצם מורכב מבתים המקיפים את העמק בצורת מכתש שבמרכזו עובר נהר.

fb3e4579aa452043c50208985bc6af7d.jpg?l=6

איור 26. הכפר קו מונג

לי בחרה הום סטיי שאיננו נימצא על קו בתים אלו אלא קצת יותר פנימה בדרך ליעד הבא. בכניסה לבית קידם אותנו קקטוס עם פיטאיה (פרי הדרכון). פרקנו את הציוד תלינו את המעילים ליבוש ויצאנו לסיור במערה מהאגדות הנימצאת לי הכפר. מערה עם חלל ענק שירדנו לתוכו ולאחר מכן סיירנו מעט בשדות מסביב וחזרנו להום סטיי לארוחת צהרים מאוחרת. את שאר היום העברנו ביבוש הבגדים והנעליים. ארוחת הערב בסגנון ההום סטיי הייתה נהדרת והשיחה עם לי ממש הרחיבה אופקים.

150a86d9d3a34a61cb9a57fdea58ddb2.jpg?l=6

איור 27. ארוחת ערב טיפוסית בהום סטיי

ההסבר שלה לבתים על העמודים היתה שכך האנשים נישמרו מהאריות בלילה וגם כמובן היה מקום לגידול בעלי החיים מתחת. הסתבר שהכוונה היתה לנמרים אין אריות בוייטנאם אבל השאר נכון. גם כיום ההבדל בין מישפחה שהופכת את ביתה להום סטיי, לכזאת שלא, הוא ניקוי החלק התחתון והעברת חיות המשק למיתחם אחר , ופריסת מספר שולחנות מתחת לאיזור השינה. גם הוסבר לנו שבניית הבית מעץ עולה הרבה יותר מאשר בנית הבית מבטון וגם לוקחת זמן רב יותר. בדיוק בנו בית חדש בקירבת מקום ולכן שאלנו. השינה על המיזרנים עם הכילות התגלתה פעם נוספת כנוחה להפליא. צריך לזכור שיש מים חמים וחשמל אבל כמובן השירותים נימצאים במיבנים ניפרדים. במיתחם של המשפחה גם התגוררה הבת עם בעלה ואילו בעל המקום נאם ואישתו עברו לישון במיטבח. כך נהוג כאשר מישפחת הבת או הבן עוברת לגור עם מישפחת ההורים. אולם השינה המרכזי יועד לאורחים. דרך אגב היה אפילו מיבנה למכונת כביסה. את היום הזה בהחלט ניתן להאריך אצלנו בגלל הגשם זה התאים.

0863fd134b404222fb42327bac47acb6.jpg?l=6

איור 28. מגיעים להום סטיי בקו מונג

יום שלישי ה-6.8

לאחר ארוחת הבוקר נאם הציע שנלך לכפר עם השוק מרכזי שמו Doan –שם תוכננה ארוחת הצהרים בדרך הישנה לפני שנסללו דרכי הבטון החדשות עבור הקטנועים. הדרך עוברת דרך ג'ונגל שיש בו עלוקות ולכן הקפדנו על מכנסיים ארוכים וגם התמרחנו היטב בחומר נגד יתושים. גם העלוקות לא אוהבות אותו. זהו מסלול של כתשעה ק"מ ללא עליות וירידות קשות מדי. גם העלוקות לא היו נוראות ואת אלו שהצליחו לעלות על הבגדים סילקנו מיד.

eaef59ab376099acdfe18d2e8ca9a6f8.jpg?l=6

איור 29. מנקים עלוקות

הנופים לאורך הדרך יפים וזו גם חוויה ללכת בג'ונגל של במבוק. בשלב מסוים הגענו לדרך שהסתבר שהיא עבירה לקטנועים שם פגשנו מספר נשים שסחבו עשב שקצרו ואחת אפילו העמיסה אותו בשלב מסויים על ההקטנוע ויצאה לדרך. קטנוע על סינגל .

e44ea32c8c1d2c6df3c44d32122e3a1a.jpg?l=6

איור 30. נופים בטרק

בשלב מסוים יוצאים לדרכי הבטון ולשטחי השדות והיה ממש חם. בשעות הצהרים הגענו לשוק ולמסעדה מאחורי מוסך שם אכלנו צהרים. משם ההליכה היא על כבישי הבטון ואפשר פשוט לשכור קטנוע שיקפיץ. אלו 6 ק"מ של הליכה בין הכפרים לאורך הנחל והשדות ואפילו פוגשים בדרך את גלגלי המים המפורסמים איתם המקומיים שואבים מים מהנר לשדות.

a091bdf7b160895de7682b95448b8add.jpg?l=6

איור 31.מעלים מים מהנהר

היעד הוא בן היו והמפלים שלו. אנחנו החלטנו שבין כה אין לנו דבר טוב יותר לעשות מאשר ללכת אז הלכנו. היה חם ויפה. לקראת הסוף כאשר מגיעים לבן היו יש טיפוס קצר לאורך הנחל להום סטיי הנימצא ממש ליד המפל. בגלל הגשמים הרבים שירדו הנחל שצף ורגש ולכן היה קצת קשה להיכנס למפל. מסיפורים של כאלו שהיו בתקופות יותר יבשות זו חוויה.

1bb3d6dab2fa66bb095cc295945a7ff8.jpg?l=6

איור 32. מפלי בן היו בזרימת שיא

קצת מזכיר את הבניאס. את שארית אחה"צ בילינו בהום סטיי ראינו כיצד מנקים אורז מהקליפות העוטפות את הגרעין ונחנו מעמל היום. כדאי לזכור שאין וויפי במקומות האלו אז כדאי להביא ספר או קלפים להעברת הזמן בסיום הטיול. בנוסף, למרות הקליטה הרעה , הצלחנו לבקש מקני שימצא לנו הסעה למחרת בלילה ממאי צ'או לסאפא. אין אוטובוסים ישירים וצריך לחזור להנוי. קני עשה זאת בצורה הזולה ביותר תוך שימוש במיניבוסים של טיולי היום מהנוי שאינם מלאים ושמחים לקחת נוסעים ממאי צ'או להנוי כניראה בתיאום עם חברת האוטובוסים. הכרטיסים שלנו היו בחברת green bus . כל האוטובוסים ממאי צ'או להנוי יוצאים בשלוש אחה"צ. בעזרת הסידור הזה לא שילמנו את המחיר המלא ממאי ציאו להנוי והכרטיס הכולל עלה רק 320000 דונג.

ארוחת הערב היתה טובה כרגיל והלכנו לישון באולם השינה. כאן היתה אפשרות לבחור בונגלו אבל כבר גילינו שאולמות השינה הם הפתרון הנוח ביותר.

יום רביעי ה-7.8

ביום הזה השלמנו את הסיבוב בבין היו- המשכנו בעיקבות הנחל למעלה. המראות לאורך הדרך נהדרים . למעלה במקום בו גם ממוקם בית הספר יש בית הארחה המחזיק חצר עם צבאים. אז ביקרנו אותם ומשם המשכנו למטה עד שחזרנו לכביש שם פגשנו את הרכב שהחזיר אותנו למאי צ'או ל-UME .

6eee8aba58129aa91edded101cd93db4.jpg?l=6

איור 33. מראות הסיבוב בבן היו.

9b4e48d8747d843b9bf0164bc4249830.jpg?l=6

איור 34. החצר עם הצבאים.

הפעם הוא לקח כ-800000 על ההסעה כי זו נסיעה של מעל 80 ק"מ. (לתחילת המסלול שילמנו 500000 דונג). היום היה שטוף שמש והפעם ראינו את הדרך והנופים. במבט לאחור אולי היה כדי להשאר עוד יום יומים לקחת קטנוע ולסייר בשמורה. לא בטוח שזה פחות יפה מהלופ בהאג'נג. כאשר חזרנו ל-UME סוואן העמידה לרשותנו את היחידה הניפרדת לצורך התארגנות רחצה והחלפת בגדים לקראת הנסיעה וכמובן גם הגישה ארוחת צהרים בכמויות לא סבירות. כחצי שעה לפני עזיבת האוטובוס נפרדנו בצער מלי וסוואן העמסנו את עצמנו והציוד על מונית חשמלית שתמורת 50000 הביאה אותנו לנקודת היציאה של המיניבוס להנוי. שם פגשנו את תיירי טיול היום מהנוי לאחר ששוטטו עם אופניים במרחבי עמק מאי צ'או. המקום בהחלט שווה הרבה יותר מיום.

הגענו להנוי בערך בשבע. המיניבוס הביא אותנו למשרדי חברת הנסיעות. שם השארנו את הציוד ויצאנו לשיטוט קצר באיזור האגם כולל ארוחת ערב במיסעדת מרקים שאם תגיעו ל-serenity בטח ימליצו עליה.

839421dc0a7a241aadda31ca0433d1e8.jpg?l=6

איור 35. האגם בלילה והגשר למיקדש שעל האי

לקראת העליה לאוטובוס חילקו לנו כרטיסים עם מקומות הישיבה. שקיקים לשים את הנעלים ובערך ב-עשר האוטובוס יצא לדרכו. המיטה בהחלט סבירה לאנשים נמוכים וגם ניתן להרים את המשענת למצב ישיבה. סה"כ נסיעה סבירה ובשלוש וחצי כבר הגענו לסאפא אבל איפשרו למי שרוצה להשאר לישון עד שש.

יום חמישי ה-8.8

אז בשש יצאנו מהאוטובוס למלון שהזמנו London . יש עליו המלצות מישראלים ששהו בו וגם הודענו שנגיע בשבע בבוקר ולא היתה להם בעיה עם זה. הוא נימצא ליד האגם ולאו דוקא באיזור הכיכר והעיר הישנה. אבל באמת נתנו לנו להכנס לחדר וגם להחליף חדר אבל זה לא היה הצוות הקבוע ולא כל כך זיהו בהתחלה שאנו אלו שהזמנו חדר רק בשמונה למעשה הגיע פקידת הקבלה דוברת האנגלית. מצב התחזוקה לא מזהיר אבל יש להם מסעדה בקומה העליונה עם ארוחת בוקר לא רעה.

אז אחרי שקצת נחנו מנסיעת הלילה שכרנו במלון קטנועים ויצאנו לכיוון קאט קאט וגם מתוך כוונה להגיע לרכבל של פסניאן. אבל היה ניראה שיש ערפל אז ירדנו בכביש התלול והמסוכן לקאט קאט לביקור במפל שלידו גם מתקיימות ההופעות. בכניסה משלמים 70000 דונג לאדם ואז גם כדאי להחנות את הקטנועים ולהמשיך רגלית. קאט קאט המתה תיירים מקומים אבל עדי בכל זאת ניצלה את הזדמנות וניכנסה לנהר ליד הבית בו מתבצעות ההופעות.

af239f5afcc6427e64fd6f3f08566dd1.jpg?l=6

איור 36. המפל הגדול בקאטקאט

f5eae7698f9dd62ff7190ca3c2f4c895.jpg?l=6

איור 37. וכאן גם אפשר להכנס (ליד אולם ההופעות)

משם המשכנו לרכבל לפסניאן אבל אז ראינו שהכל מכוסה ערפל ולכן לא עלינו אלא נסענו למפל הכסף הנימצא ליד הכביש הראשי לסאפא כ-10 ק"מ לפני סאפא. נסיעה בנוף יפה והמפלים עצמם שהם הגבוהים באיזור בהחלט שווים ביקור.

be9cf2f656e627abae58954158b79767.jpg?l=6

איור 38. מפלי הכסף

לאחר הביקור במפלים התחלנו את הדרך חזרה ובדיוק כשהחל גשם נכנסנו לאכול במיסעדה הצופה על כל העמק למטה.כשמונה ק"מ מסאפה. לאחר האוכל, את שאר הדרך לסאפא עשינו בגשם שוטף אבל כבר הינו רגילים מטאם קוק . נסענו לאט ובזהירות והגענו בחזרה בשלום למלון.

מקני קיבלתי מספר של מאמא בשם Neo. מספרה - 841694495127+ . היא לא כותבת אגלית אבל מדברת מצויין אז שלחתי לה הודעה קולית והיא מסרה שהיא יכולה לדבר וסיכמתי איתה שלמחרת היא תבוא לקחת אותנו לטרק בן יומים כולל לינה אצלה. היא ביקשה 130 דולר על כל החבילה וגם הסכימה לרדת ל-115 דולר. אבל בסופו של דבר מכיוון והיתה בהחלט נחמדה נתנו לה את הסכום שביקשה. זה די דומה למחירים בפו לונג. זה כלל גם לקיחת תרמיל הציוד שלנו לביתה והחזרה שלנו בסיום הטיול לסאפא.

בערב יצאנו לשוטט במרכז סאפא וגילינו את "הקניון" שבנו (ממנו גם יוצאת הרכבת לרכבל לפסניאן) בו מרוכזות המון חניות של חיקויים למותגים שונים . ממש נוח לקנות בו וגם המחירים לא גבוהים מאשר בחניות המותגים שברחובות. אז זה המקום להצטייד במילה האחרונה מבית נורת פאס אנדרארמור ונייקי.

אכלנו באחת ממסעדות השיפודים שמול אותו קניון. בהחלט טוב וחזרנו למלון. למלון צמודה סוכנות נסיעות . היה ניראה לנו שהם ישות אחת ואת הכרטיסים לנסיעה בעוד יומים באוטובוס השינה להג'אנג הזמנו במלון תמורת 300000 דונג לאדם. בהמשך כפי שיוסבר הסתבר לנו שאולי טעינו , וביחוד יש להקפיד לקנות במקום בו מובטח מקום מסומן באוטובוס.

יום שישי ה-9.8

בשעה שמונה וחצי פגשנו את מאמא נאו בכניסה למלון מסרנו לבעלה את התרמיל עם הציוד ללינה וליום השני. את שאר הציוד השארנו במלון. הם הבטיחו לשמור עליו ואכן עשו זאת וגם אמרו שנוכל להתקלח ולהתארגן כאשר נחזור מהטרק. חדר פנוי לא היה להם. התחלנו ללכת לכיוון המרכז והגשם החלש של תחילת היום הפך לגשם חזק. לא ממש תנאים כדי לצאת לטרק אז ניכנסנו לשיטוט נוסף בקניון וגם חיכנו למישפחה ישראלית נוספת שמאמא נאו הדריכה באותו יום. בעשר ניגמר הגשם השמש יצאה ואנחנו יצאנו לטרק. למעשה זו הליכה בעמק של סאפא בהתחלה על הדרך הראשית ואז בין שדות האורז על המידרון הצפוני. ההליכה לא קשה אם כי בגלל הגשם שירד היו קטעים מעט חלקים. כל העמק היה זרוע קבוצות מטילים מכל המינים הסוגים והגילים. ובאמת הנופים של הכפרים וטרסות האורז יוצאים מהכלל ובתקופה שטיילנו הכל היה ירוק (הקציר בספטמבר).

55118c2088141f60c2d85d1bca522221.jpg?l=6

איור 39. הנופים בטרק של סאפא ביום הראשון.

f005385cff584a7650106e702e52d4c5.jpg?l=6

איור 40. ועוד נופים בסאפא

לאחר כתשעה ק"מ בערך יורדים ממש לנהר שבעמק ולאחר תחנה הידרואלקטרית וחציית הנהר בלאו צ'י יש ריכוז של מיסעדות שכל מטיילי העמק עוצרים לאכול בהן צהרים. אחרי הארוחה ניפרדנו מהמישפחה הישראלית שרצתה לראות את מפלי הכסף ואהבה (נימצא בהמשך של מפל הכסף קצת יותר רחוק מהכביש) והמשכנו עם נאו עד לביתה הנימצא בערך באמצע המידרון המעובד בתוך שדות האורז עם נחל הזורם ליד הבית ומידרכת בטון בשיפוע בלתי אפשרי המובילה עליו. על מידרכה הזו הויטנאמים עולים ויורדים עם הקטנועים שלהם למרות שהדרך חלקה ורטובה. פשוט אשפים. מהבית תצפית ניפלאה על העמק. ראו תמונות וגם של הארוחה המשותפת.

ca427d0fada814f464662f8d9fa6a33a.jpg?l=6

איור 41. ארוחת ערב בבית של neo עם כל המישפחה

4ae1eeb2c0ff25d699e49f5989ea2890.jpg?l=6

איור 42. הנוף מהמרפסת של Neo

אנחנו ישנו בחדרים ממש מעל הנחל והיה ממש נחמד להרדם עם קול המים. ביחוד אחרי ארבע חמש צ'יסרים של המים השמחים כלומר המשקה האלכוהולי המופק מהאורז שבעל הבית דאג שנישתה איתו. הבית של מאמא נאו מופיע במפת גוגל לא ממש במקום המדויק אבל כמעט. מאמא נאו שיכת לשבט הממונג. היא לא דוברת ויטנאמית אלא רק מונג ואנגלית. הבת שלומדת בבית ספר בספא מדברת גם ויטנאמית. תוך כדי ארוחה הגיע שכן שהוא גם קרוב מישפחה וביקש לשאול רובה קשת לצורך צייד עכברים. שאלנו את נאו האם אוכלים את העכברים האלו והיא שאלה בחזרה בתמיהה למה לא?

יום שבת ה-10.8

למחרת יצאנו מהבית לטיול בשדות האורז בערך בקו הגובה של הבית. זה מסלול של כתשעה ק"מ העוקף את האגם שנוצר לפני כשנה בגלל הקמת סכר על הנחל ושבסיומו מגיעים למפל הנימצא בצד השני של הנחל. בהחלט סיום נחמד. ומרענן. המפל שוקק מבקרים. ממנו עולים לארוחת צהרים ואז הוקפצנו חזרה לסאפא על גבי קטנועים. ממש מוצלח לאור פקקי התנועה שקימים בכניסה לסאפא מכיוון העמק. חזרנו למלון התקלחנו והתארגנו ויצאנו לסיבוב אחרון של קניות במרכז סאפא ובקניון.

010c1b32a0ea65e83eaa54f806e2b5b5.jpg?l=6

איור 43. נופים ביום השני של הטרק בסאפא

24abe0a64cad04d1aa4d5eded3c9cfe0.jpg?l=6

איור 44. עם מאמא נאו ביום השני – טרסות אורז לכל אשר תפנה.

לקראת שמונה חזרנו למלון ואז נילקחנו ע"י האיש של סוכנות הנסיעות לאוטובוס להג'אנג. ומהעליה לאוטובוס התחיל הקטע הפחות נעים של הטיול וגם הצד הפחות יפה של הויטנאמים. כבר בעליה לאוטובוס הסדרן לא נתן לנו להכנס וכאשר ניכנסנו דרש מאיתנו לישון בספסל האחורי למרות שהיו מקומות פנויים במיטות תחתונות במרכז האוטובוס. אין מיספרי מושב על הכרטיס וכל אלו שעלו לפנינו תפסו מקום שהיה פנוי. אנחנו התנגדנו וגם עשינו מעט מהומה אבל אז זוג ישראלי אחר שגם הוא היה על האוטובוס הציע שנעבור חמשתנו לספסל האחורי. עשינו זאת אבל אני בהחלט מיצטער על כך. מיסתבר שאת המקומות האלו הם רוצים לשמור לויטנאמים העולים תוך כדי נסיעה. אז כדי שלא תיגרם לכם עגמת רוח כמונו קנו כרטיסים במקום המבטיח מקומות מסומנים או שבעל הסוכנות ילווה אתכם לאוטובוס וידאג שתקבלו את מה שהבטיח. בהאג'נג סגרנו את הלופ דרך בחור בשם תאי שעליו המליץ קני . המחיר היה 40 דולר לאדם ליום וכלל את השכרת האופנוע לפחות איזי רידר דובר אנגלית אחד לאיה שלא נהגה וכמובן עלות האוכל והלינה בימי הטיול כולל גם הלינה באכסניה ביום ההגעה. המקום ממנו יצאנו ניקרא NegcSon . דרך אגב הזוג שחלק איתנו את המושב האחורי סגר דיל דומה עם מיסטר האנג בעלות של 36 דולר ליום. בכל מיקרה המחירים האלו נמוכים בהרבה מאשר סוכניות אחרות במומלצות בסיפורי הדרך השונים. כמובן ששכירת אופנוע בלבד תהיה זולה עוד יותר.

יום ראשון ה-11.8

בשעה ארבע בבוקר בערך האוטובוס אכן הביא אותנו ליד ההום סטיי . הוכנסו לאולם השינה התבקשנו לבחור כל מיטה שנירצה והמשכנו לישון . בשמונה בערך קמנו ארזנו את הציוד לשלושת ימי הלופ . את השאר איחסנו בהום סטיי כפי שעשו כל שאר המטיילים שיצאו משם ללופ. אז גם פגשנו את המדריך דובר האנגלית ששמו די בדיוק כמו שאומרים בעיברית מספיק. הוא רצה לבצע כבר ביום הראשון נסיעה של כ-150 ק"מ לדונג ואן. הסברתי לו שאנחנו עיפים ונסיעה עד יאן מין בדיוק כפי שמתואר במסלול של עפתי באתר למטייל תספיק. ביום השני נעשה את הגבול הסיני ונסיים בדונג ואן וביום השלישי נחזור להאג'אג. זה המסלול המתואר בעפתי ולדעתי כדי להצמד עליו. לדי לקח זמן להבין אבל לבסוף הסכים. עדי משום מה החליטה שהדרך מסוכנת ולכן הצטרף עלינו עוד איזי רידר ובנוסף די סיפר מעשיות על מישטרה. דוקא ראינו קבוצה של בנות יוצאת כל אחד על אופנוע משלה אבל עדי בכל זאת בחרה לנסוע מאחור. זו התבררה בהמשך כהחלטה לא נכונה. לשבת יום שלם אל קטנוע מאחור זה לא כף גדול. וגם קצת משעמם. כישורי הנהיגה שלה בהחלט היו מספיקים למרות שזה קטנוע חצי אוטומטי אבל תוך 10 דקות מתרגלים. ואין ספק שרמת הנהיגה שלה היתה טובה בהרבה מבנות אחרות שהעזו ונהגו לבד אבל לדעתי עד סוף הלופ לא למדו להעביר הילוכים. אז אני ממליץ למי שכבר נהג על קטנוע בויטנאם לפני האג'נג שינהג בכוחות עצמו. הכבישים בהחלט במצב סביר. המהירות נמוכה וממש אין בעיה גם לנהגים פחות מנוסים. בנוסף מקבלים בסוכנות מגינים לידים ולברכיים.

אז יצאנו לדרך היתה שמש והיה חם המראות יפים אבל אחרי סאפא ומאי צ'או קצת פחות מתלהבים. יש הרים וטרסות אורז ועליות ארוכות וגם ירידות אבל לאלו שמאחור זה קצת משעמם. את ארוחת הצהרים אכלנו בטאם סון

bfaf02032c722b174d980b62fd0fe9ab.jpg?l=6

איור 45. גבעות ה"ציצים" בירידה לטאם סון.

a07a80d525ac706349d7ab4b1baad8a0.jpg?l=6

איור 46. נופים בדרך ליאן מין

ואז המשכנו בדרך הארוכה ליאן מין להום סטיי עם חדר ממוזג. בהחלט לעניין . בארוחת הערב פגשנו זוג אוסטראליות צעירות שעשו את הלופ לבדן וסיפרו שהם עובדות במיכרה בתור נהגות של המשאיות הובלת החומר בתוכו. ממש כורות אמיתיות.

יום שני ה-12.8

זה לא היה יום ארוך מדי מבחינת קילומטרז אבל בהחלט היפה ביותר.

3b5c5bc0f814364984ba110b16d441f7.jpg?l=6

איור 47. איזי רידר והקטנוע שלי וכמובן הבנות

ביקרנו בארמון של מלך המונג. המשכנו לתצפית וארוחה על ההרים המשכנו עד למיגדל בלונג קו ומשם לתצפית על הגבול הסיני ולנהר המפריד בין ויטנאם לסין.

56ea1f83a255b7aa5123328b507fdd7b.jpg?l=6

איור 48. אנחנו על רקע אחת העליות המתפתלות.

d874a84882d354213fe5c593ccd2557a.jpg?l=6

איור 49. הנהר שהוא הגבול בין ויטנאם לסין. איה על רקע הצד הסיני

באמצע היום עדי ואני התחלפנו והיא עברה לנהוג בקטנוע שלי ואני עברתי לשבת מאחורי אחד האיזי רידרים .

c367e3cd3900aae92dcee889f99edf26.jpg?l=6

איור 50. השיירה שלנו

78c7c72cddd960fc67d2c623a5f46681.jpg?l=6

איור 51. נופים ביום השני של הלופ

מאותו רגע חווית הלופ שלה השתנתה פלאים. אחה"צ הגענו לדון ואנג למלון. וממש שמחנו, חדר ממוזג עם שלוש מיטת ומיקלחת צמודה ממש אמריקה. בעפתי ממליצים לעלות לתצפית למצודה מעל דונג ואן. אז לאחר מנוחה קצרה במלון יצאנו לכיוון ועלינו. טיפוס של כרבע שעה עשרים דקות מביא אותך לפיסגה. שם פגשנו עוד מספר תיירים כמונו. המראה באמת יפה. כאשר חזרנו למלון גילינו למרבה האימה שהוא התמלא דוקא בקבוצות מטילים ישראלים שעשו את הלופ במיניבוס וג'יפ והיו קולניים להפליא. כניראה שהמלון נותן תנאים טובים למדריכי הקבוצות כי הוא נימצא מחוץ לעיר במקום די מובדד. אז אם אתם רוצים שקט אל תגיעו אליו. שמו DongVan Bar Hotel. בהמשך הלילה היה גם צריך להסביר לאותם אנשים שקריוקי בקולי קולות בעשר בלילה זה לא במקום.

e421f978e49b4e50044c27ffb57a4847.jpg?l=6

איור 52. נופי דונג ואן ממרומי המצודה לקראת השקיעה

יום שלישי 13.8

החלטנו שביומים שעברו מיצינו את הלופ וזה לא ממש כף לשבת באופנוע במושב האחורי. אז הסברנו לדי שכל מה שנעשה היום זה חזרה להאג'נג בדרך המהירה ביותר. צריך לזכור שבין כה הדרך מיאן מין להאג'אנג היא הדרך בה הגענו אבל עם קיצור של חציה דרך הרכס בדרך חדשה שניפרצה לא מזמן.

b1de72b1af2d3cdab659f97de575d6e1.jpg?l=6

איור 53.נופים בלופ בדרך חזרה

די לא מיד הבין אבל לבסוף עשה את מה שביקשנו. גם ביום זה עדי ואני התחלקנו ברכיבה על הקטנוע. סה"כ חלק גדול מהדרך היה שונה מאשר בדרך חזור. מעבר ההרים ליד יאן מין בהחלט מרשים. במקום המפל של היום האחרון עצרנו 17 ק"מ לפני הג'אנג שם יש ירידה לנהר ומקום נהדר להצטנן מהיום החם. חזרנו – ngocson ניפרדנו מדי וגם סימנו את עניני התשלום. הוא רצה הכל מראש ולזה לא הסכמתי. די לא היה מדריך מוצלח במיוחד ולא תמיד הבין שרצונות האורחים שלו קודמים לרצונותיו ולא תמיד ידע לקחת אותנו למקומות היפים אלא אם כן ביקשנו ממנו. אז המסקנות העיקריות שלי מהלופ הם: אם אפשר תעשו על אופנוע בנהיגה עצמית ביחוד אם כבר צברתם קצת נסיון לפני כן בויטנאם. לשבת מאחור יום שלם על אופנוע קטן זה בהחלט לא דבר קל. אם לוקחים מדריך לודא שהוא באמת יודע לקחת אתכם למקומות היפים של הלופ. ואין שום סיבה לשלם יותר מארבעים דולר ליום טיול כזה לאדם (המחיר כולל אופנוע, מדריך , לינה ואוכל בכל ימי הלופ). בכל מיקרה הטלפון של תאי - 84868668987+ ושל די - 84374055236+ . אולי הם ישתפרו עם הזמן.

אנחנו ביקשנו לאחר שחזרנו שיתנו לנו שני קטנועים אתם נסענו לבריכה העירונית המוגדרת כפארק מים ותמורת 35000 דונג לאדם ניכנסו לשחות בה ופגשנו כמה ילדות ויטנאמיות שדיברו אנגלית מעולה..

33d5feef0a902d0cbfe3b9f2e44adf5a.jpg?l=6

איור 54. בבריכה בהג'אנג

את הכרטיסים חזרה להנוי הזמנו דרך תאי סיפרנו מה קרה בנסיעה מסאפא והדגשנו שאנחנו רוצים מקום במרכז האוטובוס ורצוי קומה תחתונה. די אמר שהכל בסדר והאוטובוס בכלל יוצא מההום סטיי ואין מה לדאוג. כמובן שכאשר עלינו לאוטובוס הסדרן עוד פעם דרש שנעבור אחורה. הודענו לו שלא נעשה זאת . ולאחר סידרת איומים ולאחר שגם התקשרנו לתאי ולדי חדלו ההצקות ואנו נישארנו במקומות שבחרנו. בקיצור המסקנה היא שיש לקנות דרך סוכנות המכירה כיצד לעבוד עם תיירים. למרות שניסינו ליישם את לקחי האוטובוס מספא זה כניראה לא מספיק. אז אם אתם יודעים את התוכנית שלכם בויטנאם בקוים כללים סכמו עם סוכן כמו קני או סוכנות כמו רוז את קניית הכרטיסים עבור הטיול כולו. האוטובוס הגיע בשלוש וחצי להנוי. זה אוטובוס שלא מפזר ויש לקחת מונית למלון. אנחנו כבר סגרנו עם Serenity Villa על שלוש לילות כולל הלילה של הנסיעה כך שבערך בחמש הערתי את הבנות ולקחנו מונית ב-200000 דונג למלון. קצת יותר יקר מגרב אבל זה היה נוח ומהיר.

תחנת האוטובוס נימצאת כ-10 ק"מ ממרכז העיר. אז חזרנו ל-SERENIY לחדר הגדול והממוזג ומיקלחת הצמודה עם קיר הפרדה (נדיר בויטנאם) ושכבנו לישון. דרך אגב אם מזמינים שלא דרך בוקינג ניתן לקבל מחיר יותר נמוך ממה ששילמנו- 900000 דונג ללילה.

יום רביעי ה-14.8

את הבוקר התחלנו בארוחת בוקר במלון. איה נישארה לנוח בחדר ועדי ואני יצאנו למסע קניות נינוח ברחבי העיר לפי הרשימות שהוכנו בעוד מועד. בצהרים חזרנו לארוחת צהרים במיסעדת המרקים ולאחר מכן איה ואני יצאנו לסיור חינם בעיקבות אתרי הקרבות בהנוי. זה כולל בעיקר ביקור במוזיאון בית המעצר (ההילטון) בפי הטייסים האמריקאים. המוזיאון משחזר בעיקר את הזוועות של שלטון הצרפתים והתעללות שלהם בלוחמי החופש הויטנאמים ולעומת זאת מציג את היחס הטוב לו זכו השבויים האמריקאים. לאחר מכן המשכנו למוזיאון המלחמה שלהם שבדיוק היה סגור ולכן זכינו לבקר באתר הניקרא Citadel הנימצא ממש מאחורי המוזיאון שהיה ארמון המלך הראשון של הנוי אבל בעיקר מיתחם שאייש את משרדי הממישל בזמן המילחמה מול האמריקאים. בהחלט מעניין לראות. מזכיר קצת את תקופת התחלת הישוב אצלנו. הביקור גם כולל ירידה לבונקר השליטה אליו היו יורדים בזמן ההפצצות האמריקאיות. בתום הסיור חזרנו למלון דרך רחוב הרכבת וגם רחוב Ha Trung שם במיספרים 23 25 וגם 27 יש את משרדי החלפת הכספים הטובים ביותר בהנוי. גם המדריך שלנו ידע זאת וסיפר לנו שזה המקום להחלפת כספים. אז אם אתם רוצים להחליף כספים זה המקום עם השערים הכי טובים בהנוי. דרך אגב אנחנו נתנו למדריך טיפ של 200000 דונג.

1ef08e9a5286df084326991c09d42da5.jpg?l=6

איור 55. הבילוי של הנוער- תה קר ופיצוח גרעינים

לארוחת הערב שלחו אותנו למיסעדה שמיסתבר שכנראה חוץ מאיתנו כל תייר בהנוי שמע עליה, כך שהיא היתה מלאה עד אפס מקום. אז המשכנו לרחוב Tong Duy Tan המקביל למסילה וזרוע לכל אורכו במיסעדות רחוב וגם לא ושם אכלנו את סעודת ההוטפוט האחרונה שלנו בויטנאם.

יום חמישי ה-15.8

את היום הזה התחלנו בהליכה לבית האופרה. חיפשתי סיורים בבית האופרה ולא מצאתי אבל כשהגענו הסתבר שהמקום סגור לביקורים אבל כן יש סיורים מודרכים בבניין.. בדרך לשם אפשר להכנס להצטנן בקניון למותגי יוקרה. ממש בקירבת מקום יש רחוב בו מרוכזות חניות הספרים בהנוי למי שמחפש. איה חיפשה. אז בילינו בתוכם. רחוב Dinh le. משם המשכנו לתיאטרון בובות המים וקנינו כרטיסים למופע בערב וחזרנו לכיוון המלון לעוד מיספר קניות אחרונות כולל ספר לאספנים של הארי פוטר שלדעת איה היה בחצי מחיר לעומת קניה דרך האינטרנט. החנות בהצטלבות הרחובות hang trong ו-hang gai לחובבי הז'אנר. אחה"צ הלכנו לבלות ב- note coffe. כתבנו פתקים והסתכלנו על העוברים והשבים ליד האגם ממרומי הקומה העליונה שלו.

978c00306be08912e9beef5119695eb2.jpg?l=6

איור 56. בנוט קפה עם קפה קוקוס קפה ביצה וסתם לימונדה.

הצגת בובות המים בהחלט מענינת ושווה את 100000 הדונג שעולה הכרטיס. ודוקא בסיומה מצאנו את המיסעדה הכי רעה בהנוי כדי לאכול את ארוחת סיום הטיול. היא הוגדרה כמיסעדה תיאלנדית אז תיזהרו ממסעדות תיאלנדיות בהנוי.

בכך למעשה תם סיפור המסע. למחרת נסענו במונית שהוזמנה דרך המלון ועלתה גם היא 15 דולר לשדה תעופה. משום מה המקומות שכבר הוזמנו כאשר קנינו את הכרטיס לא נישמרו לנו. אבל חוץ מזה הטיסה חזרה ארצה עברה ללא שום אירועים יוצאי דופן.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של צביקהאסף?

‹ הפוסט הקודם
טיול על גלגלים בנופי ההרים של בולגריה
טיול על גלגלים בנופי ההרים של בולגריה
מתוך הבלוג של צביקהאסף
08-07-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של צביקהאסף »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×