שלכת בחוף המזרחי

מטיילים בעקבות השלכת, מדינות ניו אינגלנד והעיר בוסטון. הפעם החלטנו להחזיר גם את החוב המעיק מנסיעותינו הקודמות למערב ולשלב סוף סוף את מפלי הניאגרה ואם מפלים, אז כמובן אגמי האצבעות ולבסוף הגענו ל-25 יום טיול.
מוני
|
מפה
תמונה ראשית עבור: שלכת בחוף המזרחי
Thinkstock Imagebank ©

לאן נוסעים?

המטרה העיקרית בטיולנו השנה היתה: השלכת, מדינות ניו אינגלנד, והעיר בוסטון. תוך כדי לימוד הנושא, החלטנו להחזיר גם את החוב המעיק מנסיעותינו הקודמות למערב, ולשלב סוף סוף את מפלי הניאגרה. ואם מפלים אז כמובן אגמי האצבעות (Finger Lakes), ומדוע לא עמק ההדסון (Hudson Valley)? ועקב בחירת לינה בנקודת מפגש הגבולות של ניו ג`רסי, ניו יורק ופנסילבניה, שמעתי לעצת חברים בפורום והוספתי יום לאיזור הפוקונו מאונטיין (Pocono Mt.) הסמוכים שבתחומה של פנסילבניה, יום לאדירונדאק (Adirondack), וכך קרה, שבאיזור שהתייר הממוצע במקרה הטוב מוכן להשקיע מקסימום 8 ימים (אני מקיש זאת מתוך קריאה מסיבית של הודעות בפורום).. תפחה אצלנו הכמות והגיעה ל-25 יום.

עכשו יושבים על בחירת תאריך מתאים לנסיעה, מנסים לדלות מידע על המועד המתאים, שבו כדאי להגיע, אבל לכל אחד דיעה משלו באיזה חלק של אוקטובר השלכת במיטבה. החלטנו לבסוף להתחיל את המסלול במפלים, על מנת שלא לטייל ב-אפ סטייט ניו יורק בשני כיוונים. ואם מפלים, אז בחרנו להתחיל שם בשבוע האחרון של ספטמבר ולהמר על השבועיים הראשונים של אוקטובר, שבהם נשוטט במוקדי השלכת. בבחירה של חברת התעופה ממש לא התלבטנו, ולא עשינו שום סקר. היתה לנו בעבר הצלחה עם בריטיש איירוייס בנסיעות למערב, שלא לדבר גם על טיסות רק עד לונדון, ואין לנו שום הערות גם הפעם, ומצרפים המלצותינו לאלה של אגולד בסיכום טיולה.

לינה
אנחנו שייכים לאסכולה הגורסת הזמנת מקומות לינה מראש, וכמו בצד המערבי. לא הססנו לשים מבטחנו גם הפעם ברשת המוטלים של Best Western. גם בקטע הזה הצלחנו מעל המשוער, והופתענו לטובה גם באלה שקיבלנו במחיר בסיס של 60$. נאמר כבר בפורום שברוב המוטלים שלהם ניתן לבטל עד השעה 16:00 של יום ההגעה, וכאלה שדורשים יום קודם, יש לבדוק זאת עם קבלת אישור ההזמנה. רק בשלושה מקומות: קמדן (Camden) שבמיין, ההרים הלבנים ובוסטון בדקנו אפשרויות אחרות. 3 מייל צפונית לקמדן לנו ב-Glenmoor By The Sea, שהוא מתחם עם כמה סוגי מבנים וכמה רמות מחירים. ארוחת הבוקר הקונטיננטלית מגיעה עם שליח אל המגורים, מבחינתנו מומלץ. בבוסטון היינו ב-Hotel 140 - מלון עליו הרחיבה אגולד, ולנו לא נותר אלא להוסיף הערת אזהרה ביחס לרוחב המיטות הזוגיות, שלדעתנו לא יתאים לזוגות בעלי סדרי גודל גופני מסוימים, מכאן יוצא שמומלץ בעיקר לבודדים.

לתחילת הכתבה

מאגמי האצבעות לקונטיקט

ובכן, כפי שציינתי, ההתחלה היתה במפלי הניאגרה ובאיזור הקרוב להם. בסביבת המפלים לא השתמשנו ברכב השכור אלא בשאטל הנוח מאוד שסיפק המלון. מצטרף לאלו שבעד נסיעה על כביש גדת הנהר וביקור בעיירה ניאגרה און דה לייק, ומוסיף - ששוה להמשיך ממנה אל סט` קטרין (St.Catharines) הסמוכה, שם בתעלת ווילנד (Welland Canal) להגיע אל לוקר (Lock) מספר 3 ממנו ניתן לצפות בצורה נוחה בתאי שייט המאפשרים לאוניות גדולות להתגבר על הפרשי גובה. שם גם מצוי מרכז מבקרים קטן, בו ניתן לברר אם ישנה אוניה המגיעה בטווח הקרוב.

לאחר הביקור בקניון ווטקינס גלן (Watkins Glen) שבאצבעות, קניון חמוד המבטיח סדרה של קרוב ל-20 מפלונים אך מקיים אותם כנראה רק אחרי הפשרת השלגים באביב ובקטע מהקיץ.. המשכנו אל אית`קה (Ithaca), שם התרשמנו מהמבנים באוניברסיטת קורנל, ומיקומם המדהים על גבעה ובטבורם אגם (Beeb Lake), ומפל מרשים היוצר לפחות 4 קומות של נפילה אם אינני טועה.

עיירות נחמדות מאפיינות את איזור הפוקונו שבפנסילבניה, וביחוד אלה הסמוכות לנהר הדלוור. גם באיזור זה קיימים מפלים והבולט שבהם הוא: ה-Bushkill Falls על כביש 209.

יום נוסף הוקדש לעמק ההדסון (מומלץ לעלות אל התצפית בפסגת ה-Bear Mountain), שהופרע, איך לא, מהתכנית של האשה להקדיש כמה שעות לחיפוש מציאות באאוטלטים של הוודברי קומון שבלבו של העמק. בניגוד למה שהכינו אותנו גולשות הפורום, הפשיטה של אשתי על המתחם (יפהפה), לא העלתה ממצאים מיוחדים (טוב נו, פרט למכנסי ליוויס עבורי).

היעד הבא - מערב קונטיקט, שם מצוי עמק הנהר האסטוניק (Housatonic Valley) שבין גבעות ליצ`פילד (Litchfield) בו הועדנו לנו מסלול מעגלי של יום על פי הספרון: On The Road- New England (שבו 23 מסלולי טיול למטייל העצמאי), איזור חמוד לדעתי. הזדמנו לשם ביום א` ובמסלול המירוצים של לימה רוק (Lime Rock Park) נערך מירוץ מכוניות מחריש אוזניים שמשך מאות מתושבי האיזור להפנינג ענק.

לתחילת הכתבה

בעקבות השלכת

עוד בהיותנו באגמי האצבעות, ובהמשך בגיחתנו לפנסילבניה, התבשרנו על ידי מקומיים שיש לשלכת דיליי רציני השנה, והיה להם הסבר משכנע, והוא הקיץ שהיה השנה חם מהרגיל, והמשכו של מזג האויר האביבי עד קיצי כשאוקטובר בפתח. כאשר נכנסנו למערב מסאצ`וסטס התגלו אומנם כתמים, אבל כמעט השלמנו עם המחשבה שהגענו מוקדם מדי. במרכז המבקרים לפני העליה לפסגת הר גרילוק (Mt.Greylock) הגבוה בברקשיירס (Berkshires), שאלו אותנו עוד כמה זמן אנו מיעדים לטיול ומיד ניסו לנחם אותנו שעוד נספיק (היו לפנינו עוד 19 יום), ושבמיין אין ספק שנהנה, מה שהתברר מאוחר יותר כמשגה. מיין הקרה, שבדרך כלל נצבעת ראשונה, ומשירה ראשונה, היתה השנה אחרונה להחליף צבעים. ואכן, ממנה אין באמתחתינו שום תמונת שלכת מענינת לרפואה. היות והפכנו למומחים, אז הנה ההסבר שקיבלנו לכך: מיין שוכנת לחופי האוקינוס, שבהם זרמי המים החמים בתוספת קיץ חם מהרגיל השנה הצליחו "לבלבל" את עציה.

בנתיב מוהוק (Mohawk Trail) כביש מספר 2 בצפון מערב מסאצ`וסטס אליו ירדנו מההר, קיבלנו הערכות סיכוי נוספות מהאשה הטובה בפונדק הדרכים ליד המאהל האינדיאני, שדאגה להשקיט את הרעב שאחז בנו. גם כשנכנסנו לדרום מזרח וורמונט ופה ושם נראו כתמים ספורים. החלטנו להנות לפחות ממה שעוד יש לוורמונט להראות, שגם ללא צבע מיוחד היא יפה ופסטורלית. דוגמאות מידיות לכך קיבלנו בעיירות המומלצות כ-ניופן (Newfane) וגרפטון (Grafton). בהמשך היום עברנו למרכז וורמונט וגם שם עשינו מסלול סביב כביש רוחבי מס` 4 (יפה) על פי המלצה מהספרון הנ"ל. המשכנו ביום זה ללינה בלייק ג`ורג` (Lake George) שבשולי האדירונדק על מנת לחסוך כמה עשרות דולרים של לינה יקרה בוורמונט.

לתחילת הכתבה

סביב ורמונט

העיירה לייק ג`ורג` על אגמה היתה עדיין תחת הרושם הקשה של התאונה הטראגית - יום קודם לכן באגם בו ניספו 19 פנסיונרים שסירתם התנגשה באחרת. בעיירה וסביבות האגם הסתובבו עדיין צוותי טלויזיה מכל הרשתות שהמשיכו לדווח מהמקום. היום למחרת שהוקדש לאדירונדק, סיפק סוף סוף את הסחורה, ובכמויות אדירות. התחלנו לנוע צפונה על כביש מהיר מספר 87 שכבר הוא הצדיק את הסימון שלו במפות כנופי, אבל בפניה אל כביש מספר 73 ותוך כדי נסיעה עליו בדרך ללייק פלאסיד (Lake Placid), נשמעו ברכב קריאות התפעלות שכן כאן קיבלנו את מה שכה יחלנו לו- שלכת צבעונית ובמסות.

עוד מילה על כביש 73 המסומן על המפה כנופי - בזמן שלכת הוא מטריף לדעתי, אסור להחמיץ. איזור לייק פלאסיד ואני מדגיש -איזור, עולה בעינינו על לייק ג`ורג`. אגם מירור (Mirror Lake) גם הוא בעיירה עושה גם הוא טוב לעיניים, ומשקף נאמנה את צבעי העצים שסביבו. בדרך חזרה על כביש 86 בכיוון אגם שמפליין וורמונט, שוה לדעתי לעצור לחצי שעה וללכת לראות את ערוץ High Fall Gorge על מפלו שבהמשכים ואשדותיו. ביום בהיר כמו שהיה לנו ממליץ לא רחוק משם לעלות עם הרכב (17$) אל הגבוה מבין 2 ההרים של הוויטפייס מאונטיין (Whiteface Mountain) אל מגרש החניה שלרגלי פסגתו ומשם עליה ברכבל, או רגלית, בשביל מדורג ותלול למיטיבי לכת. מפסגתו אכן רואים את לייק פלאסיד אך באוקטובר מה שבעיקר תופס את העין אלו המרבדים-מרבדים מסביב, של יערות ענק על רכסי הרים הצבועים בצבעי השלכת.

לאלה המשקיעים יום באיזור, ומתכננים את יום המחר באיזור ברלינגטון (Burlington), ווטרברי (Waterbury), וסטאו (Stowe) שבוורמונט, ממליץ ללון בפלטסבורו (Plattsburgh) שבאפסטייט ניו יורק, 20 דקות צפונית מקניון אוסבל קאזם (Ausable chasem), שליד השמפליין (Lake Champlain), בקטע היותר צפוני שלו. 10 דקות רחוקה היא מהמעבורת הצפונית, 12 דקות על המים, ועוד 35 דקות נוספות מהגדה השניה ברכב לברלינגטון, פועלת 24 שעות ביממה בתדירות של כל 20 דקות, ובניגוד לאחרות פועלת כל ימות השנה, 11$ עלות לזוג עם הרכב, אך עדיין יוצא זול לאין שיעור מהיוקר השורר במלונות/מוטלים או ה-Inns בעונה הבוערת בוורמונט. אנחנו, לדוגמא, שהינו שם בבסט ווסטרן ב-59$ לפני מס וגם הוא התברר, מכובד מאוד. ניתן כמובן לנצל את האפשרות ללינה שפויה כאן לאלו שעושים את הדרך בכיוון ההפוך, מוורמונט אל האדירונדק.
 
למחרת נכנסנו פעם נוספת לוורמונט - פסחנו על ברלינגטון, שכן בסופו של יום אמורים היינו להגיע לצידם המזרחי של ההרים הלבנים בניו המפשייר. לא אכנס לפרטי פרטים בקטעים האלה של וורמונט וניו המפשייר, שכן הם המתוירים והמדווחים ביותר בכל המדריכים הקיימים. אציין רק שקבלנו המלצה של חוואי בסטאו שעל כביש 100 אצלו רכשנו מייפל, שראו עליו עד כמה הוא רוצה שנעלה מסטאו אל הסמגלרס נוץ` (Smugglers Notch), שהתלבטנו קודם לכן אם לשלב. בראותו כמה חשובים לנו הצבעים הוא הוסיף לדברי שכנועו את האפשרות ששם למעשה כבר יש את הפיק (שיא העונה), וזוהי מילת הקסם שהביאה אותנו למקום שהטבע בו בתוספת לצבעי השלכת עושה רושם אדיר, ומאחר והשאלה על הסמגלרס נוץ` נשארה בעבר פתוחה בפורום, אני לא מהסס להמליץ עליו = 20 ומשהו דקות מסטאו על כביש 108 לצפון מערב, לשם כך יש להגיע לסטאו העיירה ולא להסתפק במבואותיה.

השתדלנו לפקוד את ה-Main Street של כל בירה במדינות ניו אינגלנד. במקרה של וורמונט עשינו זאת במונפליה (Montpelier), ואם לא למען ראות את ה-State Capitol שלה, אותו ואת כיפת הזהב שלו, הממוקם על רקע יער צבעוני, תתפלאו, אז לפחות עבור מרכז המבקרים שלה המצוי גם הוא ברחוב הזה והוא הראוי ביותר מכל אלה שביקרנו בהם בצפון מזרח.

את דרך הקנקמגוס (Kancamagus Hwy) כביש מספר 112 בניו המפשייר עשינו מלינקולן (Lincoln) בכיוון קונווי (Conway). דרך יפה לכשעצמה, אך אחרי כביש 73 באדירונדק וקטע הדרך שבין סטאו לסמגלרס נוץ` על ה-108 בוורמונט, מי ששיכנעו אותנו יותר בהרים הלבנים היו הקראופורד נוץ` (Crawford Notch) והפרנקוניה נוץ` (Franconia Notch) על נופיהן, מהכבישים 302, 3, ו-93 לסירוגין, כמובן עם הקצאת זמן לביקורי הליכה בפינות חמד בצידי דרכיהן. ההר שבחרנו לעלות עליו באיזור זה היה הר קנון שסך הזמן שהוא דורש קטן (רכבל) לעומת הגבוה והמבוקש יותר הר וושינגטון. ירדנו אל האגם "המוזהב" (Squam) וממנו אל הגדה המזרחית באגם הגדול- ויניפסוקי (Winnipesaukee).

מיין הקרה
את הדרך מההרים הלבנים אל קמדן שלחוף הים במיין עשינו בשעות האחרונות של מזג האויר האידאלי שליווה אותנו ב-13 הימים הראשונים, וכפי שדיווחתי החל מיומנו השני במיין נכנסה לאיזור צפון מזרח מערכת חורפית. חובה להדגיש שלא מלווה בהורדת טמפרטורה רצינית, אך רטובה למשך 8 ימים רצופים. למרות שהאיזור עד כמה שידוע, יודע לא מעט גשם (שלא לדבר על שלגים), הכמות שנמדדה בימים אלו גרמה במקומות שונים באיזור להצפות, סחף של כבישים וגשרונים, פריצה של סכר (מסאצ`וסטס) נזק חמור לבתים, לרכוש, לאבידות בנפש ופינוי של תושבים. בימים אלו היינו מחוברים לערוץ מזג האויר, מה שמנע מאתנו אי נעימויות בהגעה למקומות שתכננו ושנפגעו, או שהזהירו שהם מועדים. אני בטוח שרובנו עושים זאת, אך כשמטיילים בכל מיני איזורים ביבשת מועדת זאת, מומלץ גם לאלו שלא, לעשות זאת.
 
החוף המפורץ של מיין היה לקטע הראשון בתכנית הסיור שלנו שנפגם כאשר החילונו יורדים לאורכו דרומה. לא ביקרנו בפארק קמדן הילס (Camden Hills State Park) ולא ביצענו את הסטיה אל עבר פימקויד פוינט (Pemaquid Point). היה זה יום א` והעיירה פריפורט (Freeport), מרחק 7 מייל צפונית לפורטלנד (Portland) מלאה באנשים שלא ויתרו על יום השבתון לביצוע קניות בחנויות המותגים הגדולים שלאורך רחובה הראשי, והבולט ומושך הקונים הגדול הוא מבנה הכלבו של Been L.L. העיירה שוה הצצה וביחוד לחובבי הקניות. המשכנו לעיר הנמל פורטלנד והיה נוח לסייר בה ברכב כשמדובר ביום א`. לא התרשמנו ממנה, ניתן לומר שאפילו התאכזבנו. לעומת זאת, עיירת החוף של מיין שנבחרה לסיור שלנו היתה אוגונקיט (Ogunquit). אם אומרים שפירוש השם הוא: "מקום יפה ליד הים", אז לדעתנו כשמו כן הוא.

מזרח קונטיקט
ביטלנו הזמנות למוטלים ב-4 מקומות, כולם סמוכים לנהר הקונטיקט - בניו המפשייר, במסאצ`וסטס, ובקונטיקט, והתמקמנו במזרח קונטיקט הרחוקה מהנהר. משם קיימנו טיולי כוכב אטיים מהרגיל בין היתר אל ניופורט, שם מטבע הדברים עשינו בעיקר ביקור טירות, ונסיעה לאורך ה-Ocean Drive. ביום אחר קטע בקייפ קוד ופלימות, וביום גשום נוסף נסענו להרטפורד. ברצוני להוסיף, ששינויי מקום בתקופה הרטובה הביאו אותנו למזרח קונטיקט, שלא נמצאת על מפת התיירות. שם נסענו לאורך כביש מהיר 395 וכבישים פנימים המקבילים אליו כמו 169 ואפילו 49 המסומנים כנופיים, שהיה נחמד לעבור בהם בדרכנו אל ישובי קו החוף. ישובים מאוד מטופחים של אוכלוסיה מעורבת של מבוגרים וצעירים, הוקמו באיזור מרכזי קניות לרווחתם, ממוקמים בינות לגבעות מכוסות, איך לא, ביערות.

יומיים נוספים לפני בוסטון נטינו ללון 24 מייל מערבית לבוסטון. גם במזרח מסאצ`וסטס, בקרבת כביש מהיר מס` 495 עברו לגור הרבה בוסטונאים, ושם הטיפוח מתחיל ממש החל מהיציאות מהכביש המהיר, שנחצבו בצורה מסוגננת בינות לסלעים ולמרבה הפלא גם צמחיה תפסה בהם. מישהו בכל זאת התחשב בנו ויום לפני בוסטון חזרה סוף סוף השמש ואיתה עשינו את סיילם (Salem), ואת רוקפורט (Rockport) שבקייפ אן. היה זה יום א` וכמו כן היום הראשון ללא ענני גשם, מה שהוציא המונים לרחובות סיילם, והתקיימו בה מופעי רחוב רבים ותחפושות ססגוניות קישטו כל פינה.

לתחילת הכתבה

סיום הטיול בבוסטון

בבוסטון סיימנו. שהינו בה משך 3 ימים בהירים, וכמו רבים אהבנו אותה גם אנחנו. לא עשינו בה משהו החורג מהאתריה הידועים, מזג האויר איפשר בעיקר תנועה רגלית. עשינו מסלול ישן לצד חדש, מסלול החירות בהמשכים, מומלץ לאילו המסיימים ליד אונית המערכה לחזור בשייט אל ה-downtown בעלות של דולר וחצי לראש. ביקרנו במוזיאון ה-Natural History שבמתחם האוניברסיטה של הרווארד, במוזיאון האומנות המודרנית, ובאוסף איזבלה סטיוארט גרדנר. איזור ה-Back bay שוה שיטוט עד גדת הנהר צ`רלס. במול של ה-Prudential Center קיים מתחם גדול של כל סוגי הזלילה האפשריים, בעיקר עבור עובדי המבנה הענק. לא יקר! וכמו כן יפה התצפית על העיר מקומתו העליונה.

כמה מילות סיכום
אנו בהחלט מצטרפים לאלו שגמרו את ההלל וממליצים על מדינות אלו, שאומרים עליהן ש-80% משטחן תופסים העצים. לא זוכר כביש אחד, כולל Highways, שלא ממוקם בינות לעצים. והגבעות, היערות, הכפרים והעיירות, שהפסטורליה נוזלת מהם + תוספות קישוטי הדלועים והבובות בכל חצר שניה, ואנחנו בהחלט כוללים לטובה גם חלקים לא קטנים בקונטיקט ומסאצ`וסטס, שעליהן ממעיטים לכתוב בדרך כלל.

אנחנו משוכנעים שכולן יפות ברוב ימות השנה, ובפרט אם אפשר לכוון לעונת השלכת. איזו אוכלוסיה נהדרת, וכולכם ראיתם את החינוך, היחס והאדיבות. ב-21 ימי רכב עשינו 5200 ק"מ, רק פעם אחת בכל התקופה הזאת נשמע צפצוף עצבני של רכב מאחורינו - בית ספר לתרבות נהיגה. להיות עדים לכל התופעות הללו ואחרות ופשוט לבכות - אתם הרי יודעים למה!

לתחילת הכתבה

הכותב הוא מנהל פורום צפון אמריקה באתר למטייל

יעדי הכתבה

סגור
0
×