שמורת ברנטי בדרום מדגסקר

שמורת ברנטי (Berenty) היא שמורת טבע פרטית המייצגת את עולם החי והצומח של דרום מדגסקר במיטבו, והיא שמורת הטבע המפורסמת ביותר באי. בכבה זו תמצאו מידע על למה כדאי גם לכם לטרוח ולהגיע עד הקצה הדרומי של מדגסקר.
ד"ר אבי ארבל. כתבה זו לקוחה ממגזין "טבע הדברים", גליון יבשות מספר 3
|
מפה
תמונה ראשית עבור: שמורת ברנטי בדרום  מדגסקר
Irina84/Dollarphotoclub ©

על שמורת ברנטי

מדגסקר, אי גדול שניתק מיבשת אפריקה לפני כ- 165 מיליון שנה, שוכן באוקיינוס ההודי מול חופי מזרח אפריקה. במהלך השנים הללו התפתחו כאן עולם חי ועולם צומח מיוחדים במינם. מתוך כ- 200,000 מינים של צמחים ובעלי חיים שהוגדרו באי, כ- 75 אחוז מהמינים הם אנדמיים וחיים רק במדגסקר. יש באי שמורות טבע רבות המייצגות נופים שונים.

שמורת ברנטי היא שמורה קטנה ששטחה 2,650 דונמים, אך בתוך שטח קטן זה מסתתר עולם גדול ומיוחד במינו של צמחים, למורים, זיקיות, עופות וחרקים מרשימים ביותר. השמורה שוכנת בדרום- מערב האי ליד הנהר הקטן מנדררה (Mandarare), כ- 80 ק"מ ממערב לעיר פורט דופין (Fort Douphin). על גדות נהר מנדררה מצוי יער סבוך ומוצל, שיש בו דרכים נוחות להליכה. העץ הבולט ביותר ביער וגם בין הבונגלוס שבשמורה הוא התמרינד ההודי, עץ רחב צמרת המיתמר לעיתים לגובה 20 מטרים. כשמתרחקים מן הנהר נכנסים לתחומי היער הקוצני, שבו צומחים צמחים רבים דמויי קקטוסים, דוגמת חלבלובים קוצניים, עצי עברגל ועצי אלוידיה ממשפחת הדידייריים. פה ושם מתבלטים גם עצים גדולים ומרשימים של באובב זא, אחד משבעת המינים של הבאובב שכולם צומחים במדגסקר (לעומת מין אחד בלבד הצומח באפריקה). בדרך לשמורה עוברים בשמורה קטנה של כדנית מדגסקר, צמח טורף חרקים אנדמי, הנושא מבנים דמויי כד שהקנו לו את שמו.

חצי ממיני הזיקיות של העולם חיות במדגסקר. הזיקיות בשמורה אמנם אינן צבעוניות כמו זיקיות בחלקים אחרים של האי, אך ניתן לראות כאן את הזיקית המגובששת למשל,ואת הזיקית הענקית המגיעה לאורך 60 סנטימטרים. שתיהן מוסוות להפליא ולמרות זאת ניתן להבחין בהן ביער הקוצני. ביער מצויים עופות רבים; ביום טוב אפשר לראות כאן עשרות מינים, ביניהם הקואה הענקית, חלומו הרטוב של כל חובב ציפורים. הקואה הענקית היא עוף קרקע גדול וצבעוני, וגם היא מין אנדמי למדגסקר. המפגשים המרתקים ביותר בשמורת ברנטי הם המפגשים עם הלמורים, אותם קיפופים נפלאים החיים רק כאן. הנפוצים ביניהם הם למורי קטה, המכונים גם למורי זנב הטבעת. כ- 350 מהם חיים בשמורה, ביער הקוצני וביער הנשיר. כמה עשרות מהם חדרו לתחומי הבונגלוס, והם חיים וישנים על עצי התמרינד. בשעות היום הם מסתובבים בתחום המגורים ונכנסים אפילו לחדר האוכל, בתקווה לקבל פרי או פרוסת לחם, וכמעט תמיד סוחטים קריאות התפעלות והנאה מהסובבים. בסתיו, כשרוב הנקבות נושאות גורים על גבן, המראה אפילו מקסים ומרגש עוד יותר.

ביער מסתובבים גם קיפופים נוספים כמו הלמורים החומים והשיפאקה, שהיא קיפוף גדול ולבן, בעל פנים וכפה בצבע חום כהה. השיפאקה מיטיבה לטפס, ועל הקרקע היא נעה בדילוגים מוזרים על רגליה האחוריות. בעת שיטוט לילי עם פנסים בשבילי היער הקוצני, אפשר לגלות מיני למור נוספים הפעילים בלילה, דוגמת הלמור הגמדי והלמורית לבנת הרגל. עיניהם הנוצצות מסגירות אותם ומשוות להם מראה של רוחות רפאים קטנות.

לתחילת הכתבה

איזור השמורה

ליד השמורה יש שדות ענקיים של אגבת הסיזל ובית חרושת להפקת סיבים מעלי הסיזל. בבית החרושת עובדים רבים מבני שבט האנטנוסי החיים באזור, המוצאים את פרנסתם בדוחק. בדרך לשמורה אפשר לבקר בכפריהם של אנשים ידידותיים ומסבירי פנים אלו, ולראות גם את מצבות הקבורה המיוחדות שלהם. ליד בית החרושת יש מוזיאון אתנולוגי קטן ומעניין, ובו מוצגים שונים מן ההיסטוריה ומתרבותה של מדגסקר. המוצג המרגש ביותר, לטעמי, הוא ביצה שלמה של עוף הפיל, עוף בממדי יען שנכחד לפני מאות שנים בלבד, והותיר אחריו כמה ביצים ענקיות המגיעות למשקל עשרה קילוגרמים. ביצי עופות אלה הן הגדולות ביותר בעולם.

בעיר ובכפרי הסביבה יש מלונות וחדרים להשכרה במחירים זולים למדי, אך למרות זאת מומלץ ללון בשמורה לפחות לילה אחד כדי לראות את בעלי החיים הפעילים בלילה. בשמורה פועל מלון בונגלוס חביב ברמה של שלושה כוכבים, עם חדר אוכל נעים. בתחום המלון יש גם גן בוטני קטן ומשולט היטב, ובו כמה מכלאות שבהן מגדלים צבים יבשתיים ותנינים. מחיר הלינה בבונגלו לאדם הוא כ- 30 דולרים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×