שמורת ווילסון- גן עדן (במיוחד לחובבי בעלי חיים)

החורף הגיע לאוסטרליה (לפחות לחלקה הדרומי). בבת אחת ירדו המעלות מ-20 ל-14, 13 מעלות ונהייה גשום. חורף אמיתי. ומה עושים בחורף? בדיוק מה שעושים בקיץ. ממשיכים לטייל. וכך גם יעל, כתבתנו בשטח, שלא מוותרת למרות שקר ויוצאת לסקור את הנקודה הדרומית ביותר ביבשת אוסט
יעל - צוות למטייל ברשת
|
תמונה ראשית עבור: שמורת ווילסון- גן עדן (במיוחד לחובבי בעלי חיים)
Thinkstock Imagebank ©

הקדמה

החורף הגיע לאוסטרליה. ומה עושים בחורף? בדיוק מה שעושים בקיץ. ממשיכים לטייל. בבום אחד הגיע החורף לאוסטרליה (לפחות לחלקה הדרומי). מ-20 מעלות בממוצע בחודשים האחרונים (מה שנקרא "הסתיו", עונה שאנחנו, בארץ, לא ממש מכירים), ירדו המעלות ל-13. גשם (שמבורך מאד, יש לציין, ובייחוד אחרי הקיץ היבש) יורד כמעט כל יום וקר. קר מאד. והעובדה שקר וגשום מדי פעם עד כדי, גם, שיטפונות, כמובן שלא מונעת מהאוסטרלים ומהטיילים האחרים להמשיך לטייל. אז גם אני.

"טיול החורף הראשון" שלי היה ל"Wilson`s promontory" שמורת טבע ענקית, דרומית למלבורן, שעתיים וחצי נסיעה וטיפה יותר אם עוצרים בדרך. והרי, בנסיעות באוסטרליה לא ממהרים. יש זמן. יש המון זמן. הרעיון, וגם כל הכיף, הוא הדרך, הנופים, העיירות הקטנות שפוגשים ככה פתאום באופן מפתיע (כל כך קטנות שחלקן אפילו לא מוזכרות במפה), הפיקניקים או ה"Bakery`s" (מאפיות מקומיות) שמתמלאות בדיוק באותה השעה, 12 בצהריים, במקומיים (ומוכרות סנדויצ`ים נהדרים!) ובכלל... כל דבר לא מתוכנן שקורה, שבדרך כלל גם ניזכר כאחת החוויות היותר טובות של הטיול. 

לתחילת הכתבה

יוצאים לדרך

 

אז באופן מאד לא ספונטאני הגענו ל"Wilson`s prom" (שמה המקוצר של השמורה), ובאופן מאד לא צפוי, מזג האוויר שיחק דווקא לטובתנו. אמנם השמיים בתחילת הדרך היו אפורים וירד גשם חזק, אבל ככל שהתקדמנו בנסיעה התבהר, הגשם פסק, ונהייה נעים. במונחים אוסטרלים, שעתיים וחצי נסיעה, הם זמן קצר. כמי שהורגלה לנסיעות קצת יותר ארוכות (לעיתים גם 7 שעות נסיעה ביום), הזמן, הפעם, עבר לי מהר. ואכן, מהר מאד (יחסית) אחר הצהריים, ממש לפני השקיעה, הגענו ל-"Yanakie" עיירה קטנה שנמצאת ממש בכניסה לשמורה, ובה גם נשארנו לישון. בבוקר, אחרי שהשמש התחילה לחמם קצת והטמפרטורות עלו ל-10 מעלות, יצאנו לכיוון השמורה. 

הבחירה לישון ב"Yanakie" התגלתה כמוצלחת. ולא רק בגלל החווה (המאוד) חביבה שישנו בה (חווה שהוסבה לצימרים. פרטים על המקום בכתובת:www.promcountry.com.au ), אלא בעיקר בגלל מרחק הנסיעה הכל כך קצר ממנה לשמורה. "Wilson`s Promontory National Park" , הנקודה הדרומית ביותר ביבשת אוסטרליה, היא שמורה (מעין חצי אי) שכולה טבע פראי מקסים ביופיו, עמוסה בנופים מרהיבים ומרוחקת מישובים גדולים. בשמורה כביש סלול אחד (שהוא הכביש העיקרי), כביש שמוביל רק עד לאזור מסוים בשמורה, אזור שמייד אחריו מתחילים כבישים לא סלולים (מתאימים לרכב 4x4 ) ושבילים המיועדים להולכי רגל בלבד. קו החוף של השמורה, שאורכו 130 ק"מ, מלא בחופים לבנים יפיפיים, סלעי גרנית גדולים בצורות שונות, מסלולי טיול קצרים או ארוכים (החל משעות ספורות ועד כמה ימים, מסלולים שמתאימים לכל גיל ומותאמים, גם, לכל יכולת) וכמובן, ומה גם שהיה גולת הכותרת בשבילי, המון המון חיות מכל הסוגים והמינים. תוכים צבעוניים, קנגרואים אפורים, קנגרואים חומים, וולבי`ס, אמו, וומבאטים, איילים וקואלות (שאותן, הפעם, לא פגשתי). 

לתחילת הכתבה

מטיילים בשמורה

ביום הראשון שלנו בשמורה, מכיוון שגם כך מזג האוויר לא איפשר אחרת (כן... נראה היה שמשחק לטובתנו. אבל מהר מאד השתנה והזכיר לנו שחורף), נסענו מפתח השמורה (ישנו שער גדול בכניסה אותו עוברים ובו גם משלמים דמי כניסה. עלות הכניסה לרכב פרטי היא 9.90 דולר אוסטרלי) מרחק של 30 ק"מ, עד חניון גדול, הנקודה האחרונה בשמורה אליה ניתן להגיע עם הרכבים. החניון (שמשמש גם כפארקינג לאוהלים, קראוונים, דירות אירוח וכו`) נימצא סמוך לנהר "Tidal river", נהר ששיפכו זורם ישירות לים. מאזור הנהר ישנם מסלולי הליכה רבים באורכים שונים. מסלולים שמחברים בין החופים השונים בשמורה, אחרים מובילים ישירות למעמקי השמורה עצמה, ואחרים קלים ומהנים יותר לאורך הנהר. אנחנו בחרנו את זה המוביל ישירות לחוף הים, "Norman Beach". וממנו, ולא רחוק משם הגענו לחוף נוסף, יפיפה לא פחות שניקרא "Squeeky Beach" על שום חול ה"זכוכית" שלו. גם בו, כפי שניתקלתי בחופים נוספים באוסטרליה, יש חול..כזה המשמיע "סקויצ`" כשדורכים עליו (ועל כן שמו). תופעה מוזרה. בחוף עצמו, מלבד החול הלבן והאיים הקטנים שאפשר היה לראות ממרחק לא רב, ישנם הרבה סלעי גרנית בצורות שונות, ממש כאילו ופוסלו במיוחד למבקרים במקום. אפשר ללכת ביניהם (אף כי בין חלקם הרווח לעיתים צר מאד), לטפס עליהם ולצפות על הנוף..או... פשוט ליהנות מהמים שמכים בהם בבת אחת ומתיזים לכל עבר. 

ומכיוון שחורף, כמות המבקרים היתה מעטה, והחוף היה כמעט פרטי, במיוחד בשבילנו (אחד היתרונות בטיול בתקופה כזו שאיננה "העונה"). המפגש עם בעלי החיים באוסטרליה מפתיע אותי בכל פעם מחדש, בייחוד העובדה שאפשר למצוא את כולם בטבע (ולא בגן חיות). טיפ שמצאנו בספר האורחים בחווה שישנו בה ,הוביל אותנו באותו הערב, ממש לפני שהחשיך, לשמורה שוב (אחרי יום טיול ארוך בה). זה היה טיפ שגילינו במקרה, והתגלה לאחר מכן כחוויה מוצלחת (*כדאי להישאר בשמורה עד שמחשיך, או, אם לא רוצים לבלות בה את כל היום, להגיע אליה שוב חצי שעה לפני השקיעה. זו השעה בה, בדרך כלל, בעלי החיים יוצאים לחפש אוכל, ולכן זו הזדמנות מצוינת לראות רבים מהם). כמות בעלי החיים שראינו באותו הערב (קנגרואים בחבורות, וולבי`ס קטנים, וומבאטים שחצו בדיוק את הכביש או עמדו בצד וצפו בנו) עלתה על זו שראינו במשך היום (ואולי על זו שראיתי עד עכשיו באוסטרליה..). חוויה מופלאה!

ביום האחרון עצרנו, בדרך חזרה, ב Fish Creek. עיירה קטנה, מנומנמת מעט כמו שכנותיה (וכמו עיירות אחרות ורבות באוסטרליה), שעוברים בה בדרך מ/לשמורה. הרבה קישוטים על הבתים, חנות מקומית עם דברי אמנות, ערכות לדיג, בגדים, תיקים, חפצים שונים... ממליצה לעצור אם עוברים במקום (אגב-אפשר ללון גם בה, במקום ביאנקי. המרחק ממנה לשמורה גם כן אינו רב ובאיזור מקומות לינה רבים. רק יש לדאוג, כמובן, אם מדובר בקיץ/סופי שבוע או חגים, להזמין מקום מראש).

היינו בשמורה שלושה ימים (בעיקר במסלולים הקצרים ובחופים) והמשכנו הלאה. אלה היו שלושה ימים ממצים, שאולי במידה השאירו טיפה טעם לעוד, אבל הספיקו (לדעתי, אלא אם כן מתכננים טרקים ארוכים, אין צורך להישאר מעבר לכך).

הרבה הפתעות היו לי בטיול הזה. חגגנו לי יומולדת (ולא. לא אסגיר את גילי המופלג...), גיליתי טבע שיכול להיות מקסים (ואולי יותר..) גם בחורף, ראיתי בפעם הראשונה ומקרוב וומבאט (לפחות חמישה. כן..ספרתי) וכמות עצומה של קנגרואים וולבי`ס (שאף פעם, ולא משנה כמה יוצא לראות, לא נימאס), ונוכחתי שטיול בחורף, גם אם קר וגשום, יכול להיות חוויה נהדרת. 

ממליצה להגיע לשם ממש עכשיו (יוני,יולי) לכל אוהבי בעלי החיים וכאלה שטיול חורף לא מרתיע אותם (ובמקביל, כמובן גם, לקוות למזג אויר מוצלח).

איך מגיעים: פשוט וקל. ממלבורן נוסעים לכיוון South Gippsland בכביש מס` A440. בצומת Meeniyan מתחברים לכביש C444 שנקרא גם "Wilsons promontory road" ואיתו ממשיכים דרומה. במהלך הנסיעה דרומה עוברים עיירה בשם Fish creek ואחריה ממשיכים ישירות ל Yanakie. מינאקי נסיעה של פחות מ-10 ק"מ מובילה ישירות עד פתח השמורה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×