שתי חברות. שלושה ימים. לונדון סתווית אחת.

תמונה ראשית עבור: שתי חברות. שלושה ימים. לונדון סתווית אחת. - תמונת קאבר

21.9.18 הטיסה

אחרי תכנון והתרגשות של כמעט שנה, ומעט אחרי טיול משפחות בן חודש שלם לויאטנם (עליו מסופר בפוסט אחר שלי)

https://www.lametayel.co.il/%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9+%D7%95%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%90%D7%9D+%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%A2%D7%9D+%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F+%D7%A4%D7%A8%D7%A7+1++%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C

הגיע הזמן להשאיר את הילדים ואת בן הזוג בבית ולצאת אל מסע בנות עם אותה חברה. ובאמת הגיע הזמן. הפעם האחרונה (והיחידה) שנסעתי עם חברה למקום כלשהו עם לינה (שגם לא היה חו"ל), הייתה לפני 22 שנה.

ביום הטיסה, אחרי שעשינו השוואת מלתחה וייעוץ הדדי בנושא (בכל זאת, אם כבר טיול בנות, אז עד הסוף) יצאנו לדרך.

e89188f0b5b9e04597e0204a3459b7fd.jpg?l=6

לשדה התעופה הקפיץ אותנו בן זוגה של חברתי. ההמראה יצאה מטרמינל 1 בטיסת wiz air. את הכרטיסים הזמנו כמעט שנה מראש במחיר של 1200 ₪ לכרטיס. מרגע שנכנסנו פנימה מצחקקות כמו... טוב נו, כמו שתי בנות ועד הרגע שבו כל הבידוקים היו מאחורינו חלפה לא יותר מאשר רבע שעה, מה שהותיר לנו כמעט שלוש שעות כדי לדגום מספר לא מבוטל של כיסאות באולם ההמראות, לעשות סיבוב משועמם בדיוטי פרי הקטן של השדה, להיזכר לאסוף לירות שטרלינג בעמדה של בנק הפועלים (את הכסף הזמנו גם כן מראש דרך האתר fly money שנתן הפעם את שער ההמרה הטוב ביותר לעומת הבנק או סניפי change שונים) ולהתפנק עם תה מארומה.

בשעה תשע ועשרים החלה העלייה למטוס. מאחר ושילמנו על "פריוריטי" (מה שאפשר לנו קודם כל להביא אתנו מזוודה קטנה ותיק ולמטוס, אך גם פרס בפנינו את האפשרות לעקוף את כל התור, כדי לעלות ראשונות למטוס) ניצלנו את הפריבילגיה והתמקמנו בין הראשונים בנוחות במטוס. אני חייבת לציין שאני ממש לא מאלה שממהרים לעלות למטוס ולרוב מחכה עד שכולם יסיימו, אבל ספציפית במקרה הזה – אחרי כל כך הרבה זמן בשדה – שמחתי על האפשרות לעקוף את התור ולשנות אווירה.

מספר עצות כלליות למי שטס עם wizz air

  • לא לשכוח לעשות check in דרך האינטרנט מראש. האפשרות נפתחת, אם אני לא טועה – 36 שעות לפני הטיסה. אחרת החברה עלולה לחייב אתכם בסכום כסף לא מבוטל אם תעשו אותו רק בשדה.
  • כבודה – ממה שאני יודעת, כיום, מי שקונה כרטיס בלבד, ללא שום הרחבה – זכאי להעלות לטיסה תיק קטן שנכנס מתחת למושב בלבד. לכן, מומלץ לעשות פריוריטי ואז מקבלים גם מזוודה קטנה עד 10 ק"ג ועדיפות בתור. מי שלא יכול להסתפק במזוודה קטנה, כמובן שאפשר גם לרכוש אפשרות למזוודה גדולה. מה שלא תחליטו לעשות, תעשו את זה מראש. כי בשדה תעופה המחירים גבוהים משמעותית מאשר באינטרנט גם כאן.
  • קחו אתכם אוכל. אמנם ניתן להזמין סוג של הרחבה לכרטיס שתאפשר לכם בחירת מקומות ישיבה, מזוודות וכו', אבל מחיר כרטיס כזה, לטעמי, כבר לא מצדיק טיסה עם חברת שכר ועדיף במקרה כזה ללכת על טיסות סדירות ולא לואו קוסט.

אחרי שהתמקמנו בנוחות ואחרי שכל שאר הנוסעים עלו - המראנו בשעה עשר ומשהו בלילה ולקראת אמצע הלילה, אחרי שינה לא שינה – נחתנו בשדה תעופה Luton. זהו השדה הקטן יותר של לונדון בו נוחתות רוב טיסות השכר.

כבר כשעמדנו בתור הארוך (מאוד) לביקורת דרכונים ובזמן מילוי טפסים (חובה לכל מי שנוחת בלונדון. לכן, כדי לא להתעכב, תחפשו סטנדים עם טפסים סביבכם ותמלאו אותם בזמן ההמתנה) הטלפון שלי החל לצלצל. מאחר והחלטתי שבשביל כמה ימים אני לא עושה שום חבילת תקשורת והתכוננתי להסתמך על WIFI שאפשר למצוא כמעט בכל מקום באירופה (או לפחות כך חשבתי), נמנעתי מלענות. הבעיה התעוררה כאשר נזכרתי שבשעות כאלה ומספר כזה – זה יכול להיות אך ורק הנהג שהזמנתי מראש בארץ, (הסעה מ ואל שדה התעופה דרך חברת BA Transfer שעלתה לשתינו 53 פאונד לשני הכיוונים).

https://www.batransfer.com/

לבסוף, אחרי שעניתי, הסתבר שזה אכן הוא. לא אלאה אתכם בפרטים, אבל הוא דיבר אנגלית עילגת ובקושי הבין את האנגלית הקצת פחות עילגת שלי. התוצאה הייתה חיפוש מייגע בקור בחוץ במשך קרוב לשעה אחר הנהג הנעלם. רק אחרי שנאלצתי להתקשר אליו ולדרוש לשלומו, הוא הגיע סוף כל סוף לאסוף אותנו (תענוג שעלה לי בחשבון הטלפון הנייד שקיבלתי אחר כך בארץ - מעל 50 ₪).

מיותר לציין שכאשר הגענו למלון, לקראת השעה 4 לפנות בוקר, שתינו היינו כבר עצבניות ותשושות מעייפות (מה גם שחברתי תפסה איזה וירוס כמה ימים לפני הטיסה ואני בדיוק החלמתי מדלקת ריאות והייתי עדיין על אנטיביוטיקה). החדר (אותו בקושי ראינו בחושך) הרגיש קטן, טחוב והכל נראה די זוועה מבעד לעיניים אדומות. עם זאת, המיטות דווקא הרגישו נוחות במיוחד ובמהרה השינה עטפה אותנו בזרועותיה האופטימיות.

22.9.18 חוויית גשר לונדון, אזורWestminster ולקינוח - primark והרובע הסיני.

עד כמה שהכול נראה אפל ורע בלילה, ככה הכול קיבל גוונים שונים לחלוטין בבוקר. בכללי, לנו, כבני אדם, יש נטייה לראות מבעד למשקפי מצב הרוח (או העייפות) ולבסס את המסקנות החד משמעיות שלנו על פי תחושות רגעיות. לכן, על בסיס חוויות דומות בעבר, כבר למדתי לקחת כמה נשימות (או לילה) ולבחון את המצב מחדש. ככה שלא פעם, אני מגלה אחר כך שהשד לא היה כל כך נורא או אולי בכלל לא היה שם אחד, אלא סתם צל חולף שהסתיר את כל הנוף.

כך בדיוק קרה גם כאן. אחרי שהתעוררנו, גילינו חדר חמוד עם שידת איפור, טלוויזיה, שירותים, מקלחון ונוף אל תוך חצר פנימית קטנה שטובלת בירוק אירופאי.

cb153faad3c9780b56355eb4fb0d8f79.jpg?l=6

כשאני נזכרת במלון, קופצת לי לראש מילה אחת שכנראה מתארת אותו הכי טוב שאפשר – cozy. בתרגום חופשי זה נעים, אבל זה בעצם הרבה יותר מזה.

Melbourne house hotel

https://www.booking.com/hotel/gb/melbournehousehotel.he.html?aid=329424;label=melbournehousehotel-ljayi1JpL7AqhuXgKcC89gS166824933974%3Apl%3Ata%3Ap1%3Ap2%3Aac%3Aap1t2%3Aneg%3Afi%3Atiaud-294080459026%3Akwd-509798309%3Alp2275%3Ali%3Adec%3Adm;sid=02265626b0b995e1f8276254fb03d78d;age=10;age=10;age=10;all_sr_blocks=15709_113848667_0_1_0%2C15674_113848667_0_1_0;checkin=2019-07-28;checkout=2019-08-07;dest_id=-2601889;dest_type=city;dist=0;group_adults=2;group_children=3;hapos=1;highlighted_blocks=15709_113848667_0_1_0%2C15674_113848667_0_1_0;hpos=1;no_rooms=1;req_adults=2;req_age=10;req_age=10;req_age=10;req_children=3;room1=A%2CA%2C10%2C10%2C10;sb_price_type=total;sr_order=popularity;srepoch=1551887632;srpvid=fee16fc88f0c01c3;type=total;ucfs=1&#hotelTmpl

אחרי התארגנות קצרה ועם מצברי אנרגיה והתלהבות גדושים עד אפס מקום, ירדנו לאכול ארוחת בוקר. מדרגות צרות, מכוסות שטיח צמרירי, הובילו אותנו מספר קומות מטה עד לחדר אוכל שנמצא בקומה -1. גם הוא עורר את אותה תחושת חמימות ביתית כמו שאר המלון.

מאחר ושתינו טבעוניות, מבחר המנות עבורנו היה מצומצם למדי, אבל צפוי לחלוטין. אכלנו פירות טריים ושתינו תה אנגלי משובח עם צנימים ועליהם ריבה. לנו זה בהחלט הרגיש מספק.

3cf8a222bf728c597fb22c6218be9c36.jpg?l=6

בדרך החוצה הצטיידנו במפה של העיר אותה הגיש לנו פקיד קבלה לבבי ופטפטן שהתגלה בעצם כבעלים של המלון. כמויות הדאגה והחביבות שהוא הרעיף עלינו היו יכולות להשתוות רק עם כמויות הגשם אשר בחוץ.

בתום שיחת חולין נעימה ולאחר שהוא ווידא ששתינו מצוידות במטריות ולבושות היטב עבור מזג האוויר הלונדוני, יצאנו סוף סוף לראות את העיר.

אמנם כולם כבר יודעים עד כמה לונדון מדהימה ורב גונית, אבל בשבילי זאת הייתה הפעם הראשונה בעיר הנפלאה הזאת ואני חייבת לציין שהיא תפסה פינה חמה מאוד בתוך ליבי. האנשים המנומסים, הרחובות הנושנים, הבניינים הגאים שנושאים על חומותיהם סיפורים עתיקים. כל זה יחד, המחיז אל מול עיני היסטוריה עשירה ומעצמת תרבות אדירת ממדים שגרמו לי להעריך את העיר ואת עצם העובדה שזכיתי להגיע לשם.

אחרי הליכה של לא יותר מאשר חמש דקות, כבר ניצבנו ליד תחנת רכבת תחתית קטנה

Pimilco - שהייתה ממוקמת בדיוק באותו הרחוב כמו המלון (רחוב ארוך, רחב ושקט, אך קרוב לכל מה שתחפצו) אגב, אם תלכו מן המלון אל הכיוון הנגדי מן התחנה אליה פנינו, הרחוב ייקח אתכם היישר אל תחנת ויקטוריה השוקקת והעמוסה שמהווה צומת מרכזית לרכבות תחתיות ורכבות עיליות בעיר.

המשימה הראשונה שלנו לאותו היום הייתה לקנות כרטיס oyster. זהו כרטיס מגנטי עליו מטעינים סכום כסף מסוים על פי בחירתכם וניתן להשתמש בו לאורך כל זמן שהותכם בעיר, כאשר יש סכום מקסימלי אותו משלמים ליום שלם ולא משנה כמה נסעתם.

על הכרטיס, איפה קונים אותו ואיך מטעינים...

https://askalocalapp.com/London/HE/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F/#__Oyster

זוהי הפעם הראשונה שאני בחו"ל לבד, ללא התמיכה המורלית של אבי (זיכרונו לברכה) או של בן זוגי ולכן, כאשר עשיתי את שיעורי הבית שלי לטיול, דאגתי לרשום כל רחוב וכל תחנה בה עולים ויורדים ברכבת התחתית וכל פניה ופניה בשביל להגיע ממקום למקום. כך עשיתי גם בנוגע לקניית כרטיס הרכבת ובזכות זה תוך חמש דקות כבר הפכנו לבעלים גאים לזוג כרטיסים דנדשים וטעונים ממיטב כספינו. וזה ממש לא עניין של מה בכך, מאחר שגם לי וגם לחברה שלי יש נטייה נוראית להצדיק בדיחות על גוון שיערנו כאשר שתינו תחת מצבי לחץ או במקומות חדשים ולא מוכרים.

14464a300dfa50158172bbbd569e4572.jpg?l=6

התחנה הראשונה שלנו לאותו היום הייתה:

חוויית גשר לונדון / London bridge experience

את הכרטיסים לשם הזמנתי מספר חודשים מראש דרך האינטרנט ולכן גם שילמתי חצי מחיר מהסכום שמשלמים בקופה. כלומר הם עלו לי 14 פאונד לזוג (ישנם אתרים רבים שמוכרים כרטיסים מוזלים לאטרקציות, אני קניתי דרך https://tickets.picniq.co.uk/)

4a0451d315557011b9e811b92e6a91a1.jpg?l=6

מדובר בסיור בן שני חלקים במרתפי הגשר המפורסם בעולם בליווי שחקנים מתחלפים. הראשון הוא יותר אינפורמטיבי ומספר על ההיסטוריה של הגשר, אך עדיין קורע מצחוק והשני הוא יותר בשביל לעורר את בלוטת הפחד ולא מתאים לילדים צעירים (או לילדים גדולים שחוששים ממקומות חשוכים וסגורים ומאנשים המחופשים לשלל יצורים מסרטי אימה שקופצים עליכם כל כמה דקות ממקומות נסתרים).

אני מודה שהיו חלקים בסיור השני שבהחלט הבהילו אותי, אבל פחות ממה שחשבתי שיקרה. בעיקר העברנו את השעה וחצי של הסיור מצחקקות על חברי הקבוצה שהיו עמנו בסיור והיו יכולים לזכות באוסקר על הצרחות המבועתות ששחררו כל כמה רגעים.

אם לסכם את החוויה, אז היא הייתה בעיקר משעשעת ומתובלת בהמון הומור אנגלי משובח עם שחקנים מעולים ותפאורה מושקעת ביותר. בהחלט ממליצה להגיע לשם, רק לא לשכוח לקנות כרטיסים מראש.

כאשר יצאנו החוצה קיבלה אותנו לונדון בדיוק כמו שמדמיינים אותה – חמורת סבר, אפרורית וגשומה. עם זאת, מצב הרוח של שתינו היה הפוך לחלוטין מן המזג אוויר. הרי גם מבעד לסילוני המים שהמטיר עלינו הרקיע היה אפשר ממש לחוש את האנרגיה הייחודית והמהפנטת של העיר. כזאת אשר גורמת לאנשים לשוב אליה פעם אחר פעם ולי באופן אישי לרצון עז לעבור לגור שם לתמיד.

25c008ef21d1c9a9e58e81d73015a127.jpg?l=6

היעד הבא שלנו הוא "הקלחת הרותחת", ולמי שלא מכיר את הספרים של הארי פוטר, אז מדובר בכניסה למסבאה מכושפת. הכניסה צולמה עבור הסרטים בפתחה של חנות אופטיקה מקומית.

אני מודה שגם אני וגם חברתי מעריצות את סדרת הספרים של ג'י קיי רולינג וחלק ניכר מן הטיול המשותף שלנו תוכנן להיות מוקדש לדמות בעלת הצלקת בצורת ברק וחבריה.

לאחר הליכה של כעשר דקות בעודי מנווטת עם המפה שקיבלנו מן המלון בשילוב עם הוראות ההגעה שרשמתי לי מראש, הגענו ליעדינו והדלת הכחולה של חנות אופטיקה בשם The Glass House גרמה מידית למד האושר אצל שתינו לזנק בעוד מספר דרגות. מי שחולק עמי את האהבה לספרים המדוברים, יכול למצוא אותה בכתובת 2-4 Bull's Head Passage.

c3c83728533fd86ba80bc63d2b849c43.jpg?l=6

אחרי לא מעט תמונות וצביטות (הייתי חייבת ממש לצבוט את עצמי כדי להאמין שאני באמת בלונדון ואני רואה את מה שאני רואה. למען האמת אני חושבת שעד סוף הטיול לא הפסקתי לצבוט את עצמי) המשכנו הלאה.

משם הלכנו לראות את החזית החיצונית של סמטת דיאגון שצולמה בלידנהול מארקט (Leadenhall Market). אגב, בלי שום קשר להארי פוטר, היה מאוד נעים להסתובב ברחובות הקטנים והציוריים ומומלץ להגיע לשם גם מבלי להתעניין במונומנטים מן הסרט.

f4a11cfe0f59a2f99e312c4d5f13eb8b.jpg?l=6

משם כבר תפסנו רכבת תחתית ונסענו לתחנת ויקטוריה כדי לראות את נקודות העניין המפורסמות ביותר של העיר. אבל לפני שהמשכנו לדרכנו כדי לספוג קצת תרבות אריסטוקרטית - הלכנו למלא את בטננו בפיצה טבעונית טעימה ב:

Zizzi Victoria

https://www.zizzi.co.uk/italian/restaurants/london/victoria-station

מסעדה איטלקית מעולה עם תפריט טבעוני נפרד ופיצה משובחת עם גבינה צמחית מעשה ידיהם.

כתובת: cardinal walk 15

203dce69a6bcfa13dff1139df9c8ebc1.jpg?l=6

המסעדה הייתה הומה אדם. למזלנו בדיוק התפנה שולחן זוגי קטן ותפסנו אותו כדי להשביע את הרעב, לתת מנוחה לרגליים ולא פחות חשוב - להתחמם. אמנם ארזנו מעילים דקים וסוודרים, גם אם בארץ השרויה בשרב כבד, זה היה נראה בזמנו מעט משונה, אבל לא תיארנו לעצמנו עד כמה הפרשי המעלות ביננו עצומים. המעלות בלונדון נעו סביב 12 ויחד עם הגשם המקפיא, הרגשנו שהיינו צריכות לארוז חרמוניות, צעיפים וכפפות.

משם, גררתי את חברתי (שזאת לא הפעם הראשונה שלה בעיר), לראות את מקומות החובה של לונדון (לפחות על פי דעתי האישית וחובבת הארכיטקטורה וההיסטוריה). עברנו ליד כנסיית ווסטמיניסטר, ארמון בקינגהם וראינו את המשמר המלכותי המפורסם בעולם (מבלי להמתין לטקס חילופי משמרות). אני מעדיפה שלא להרחיב עליהם, כי דווקא לגבי האתרים האלה ניתן למצוא אוקיינוסים של מידע ברשת. אני יכולה רק לומר שהם היו מרהיבים ולא הפסקתי להתפעל מן המבנים ההיסטוריים ולשעמם את חברתי למוות עם פרטים על עברם.

59aa6d4e3da09c4c848dbe335e9816b4.jpg?l=6

בשלב מסוים, איפשהו באמצע הדרך, עשינו הפסקה קטנה לקפה בסטארבקס והתחברנו לכמה רגעים אל העולם שמחוץ ללונדון. למרות תקוותינו, ה WIFI ממש לא היה זמין בכל מקום אליו הגענו ולכן היינו ללא אינטרנט רוב שעות היום עד שהיינו מגיעות למלון (חוויה בפני עצמה ועלי לומר שגם אחת חיובית למדי. ממליצה על הניתוק המבורך הזה לכל מי שטס לחו"ל).

הזמן שדחק בנו והעובדה שחברתי כבר הייתה בלונדון, גרמו לי לוותר על היכרות מעמיקה יותר עם האזור והסתפקתי במבט מתפעל מבחוץ. אגב, אל הביג בן המפורסם כל כך בסופו של דבר לא הגענו. מה שהותיר אותי באופן אישי עם תחושת פספוס מסוימת . זה גם השלב שבו החלטתי שאני מוכרחה לחזור ללונדון (גם כדי לראות אותו , גם כדי לזרוק מבט מתפעל גם מבפנים בשאר האתרים וגם מן הסיבה הפשוטה שהתאהבתי בעיר הזאת). אין ספק שהימים הבאים רק חיזקו את ההחלטה.

רגע לפני שחזרנו למלון – הלכנו לעשות סיבוב רטוב ב green park הממוקם מול ארמון בקינגהם. פארק קטן וחביב בעל מראה סתווי יפיפה. אני בטוחה שבימים חמימים זאת הנאה צרופה לשבת על המדשאות רחבות הידיים שם. אך מאחר והכל היה רטוב והגשם הוסיף לטפטף, התעכבנו שם רק כדי לנסות להאכיל סנאים (הם נראו שבעים למדי ונדמה היה שרק העקנו עליהם) ולנשום אוויר צח מלוא הריאות.

71310326f9eec14dfeb1d19810534ebd.jpg?l=6

אחרי זה הפארק הוביל אותנו ישירות אל תחנת רכבת תחתית וחזרנו למנוחה במלון.

מיד ברגע שהרגשנו שנחנו מספיק ורגלינו מסוגלות לעמוד בעוד הליכה, יצאנו לגלות את אחת הנפלאות של לונדון שקוראים לה "primark".

https://www.primark.com/en/homepage

זוהי חנות שנמצאת ברחוב אוקספורד המפורסם ובעלת ממדים של קניון בינוני. יש בה הכול, החל מבגדים ועד כלי בית והכל במחירים זולים (אפילו לכאלה שרגילים לקנות בחנויות באלנבי ובקינג ג'ורג' בתל אביב). הסחורה עצמה באיכות מצוינת, לפחות ממה שקניתי ושרד היטב אינספור מכונות כביסה מאז ששבתי מלונדון. התחדשנו בלא מעט בגדים (גם עבור עצמינו וגם מתנות למשפחה), נפרדתי בחנות מן המעיל הישן שלי שהחליט לשבוק חיים ברגע שהגענו ללונדון ופשוט החל להשיל את עורו המזויף, עד שחששתי שאנשים בעוד רגע יתחילו להציע לי נדבות ברחוב. את מקומו על גופי תפס מעיל עבה ואיכותי שעלה פחות מ100 ₪.

כאשר לבסוף יצאנו עמוסות בשקיות, השעה הייתה כבר שעת ערב מאוחרת, אך עדיין לא הרגשנו ששבענו, כך שהחלטנו לעשות עוד סיבוב קטן על אוקספורד השוקק והמואר. אבל כמו שקורה לא פעם בחו"ל – תוכניות לחוד ודיסאוריינטציה לחוד. כך יצא שרגלינו נשאו אותנו דווקא לאזור אחר שבכלל לא שמעתי עליו כשעשיתי את התכנון

הרובע הסיני –London china town

https://www.visitlondon.com/things-to-do/london-areas/chinatown

לרגע הרגשנו שחזרנו לוייטנאם. הרחובות כולם היו מקושטים בפנסי נייר יפיפיים. חנויות שמוכרות סחורה שהייתה דומה באופן מחשיד למה שראינו בווייטנאם וביניהן השתחלו עשרות מסעדות המתמחות באוכל אסייתי. השוני היה הקור המקפיא וטיפות הגשם הזעירות והמציקות שהתעקשו להוסיף ולרדת ללא הפסקה וכמובן המחירים שלא בדיוק היו וייטנאמיים.

ee5ab86678004a80874c6b521b6a653e.jpg?l=6

לקראת השעה שבה התעורר חשש מוצק שהרכבת התחתית עוד רגע תהיה סגורה עד לבוקר למחרת, שמנו פעמינו חזרה למלון החמים והביתי שלנו ואל המיטות הנוחות. עייפות, אך מאושרות מן היום המושלם שעבר עלינו ובציפייה נרגשת ליום המחר.

23.9.18 Camden market וסיור גרפיטי

למזלנו היה זה הלילה שבו הפעילו במלון את החימום המרכזי, כך שכשהתעוררנו כמעט מזיעות – הופתענו לגלות שמיים אפורים וגשם שהמשיך לרדת ללא הפסקה. אחרי התארגנות קצרה וארוחת בוקר, יצאנו לחקור את לונדון ההיפסטרית.

תפסנו רכבת תחתית ותוך כחצי שעה הגענו לרחוב Camden road. החנויות שברחוב היו עמוסות בסחורה שלא רואים בשום מקום אחר ועושות חשק לקנות בערך הכול. המחירים היו סבירים, אך לא לצפות למחירי שוק הכרמל. בגלל הגשם, פחות הקדשנו את הזמן לרחוב ונמלטנו קודם לסטארבקס להפסקת קפה מענגת ואז אל שוק Camden market

https://www.camdenmarket.com/

452099a90426391757905ed93fb42c3d.jpg?l=6

אני יכולה לומר בפה מלא שזה השוק הכי מדהים שהייתי בו. האווירה בו צעירה, כייפית ומלאת חיים. התחלנו קודם בשוק המקורה. זהו מבנה ענק עם מספר קומות ועשרות דוכנים בהם מוצגת לראווה סחורה ייחודית, רובה מעשה ידיהם של המוכרים. הכול צבעוני ומפתה והמחשבה שאין עוד שום מקום בעולם שבו אפשר למצוא את זה – עושה אף יותר חשק לשלוף את הארנק.

בכוח רצון כמעט עילאי - עמדנו בפיתוי ואחרי שמיצינו את הדוכנים ועשינו סיבוב קטן גם בחוץ, פנינו לאכול ארוחת צהריים במסעדה קטנטנה וטבעונית הממוקמת בדיוק במרכז השוק.

Young Vegans Pie Shop

https://www.youngvegans.co.uk/

על המסעדה קראתי אינספור המלצות גם ב tripadvisor וגם ב happy cow ובאנו עם ציפיות די גבוהות. ואכן, המסעדה הצדיקה את כל ציפיותינו ואף התעלתה עליהן. המקום מתמחה בפאי האנגלי ובמק אנד צ'יז, שניהם בגרסה טבעונית כמובן.

אחרי שהזמנו את האוכל והתיישבנו להמתין להזמנה (מנסות שלא להזיל ריר על שלל הקינוחים שעיטרו את חלון הראווה ומתעלמות מן הבטן שהחלה לדרוש בקולי קולות את מנת הפאי שלה בגלל הריחות המפתים) – הבחנתי בזוג סועדים נוסף שנכח במקום. הבחורה נראתה לי מוכרת ורק לאחר כחצי דקה בה הרצתי בראשי בקדחתנות את כל האנשים שהכרתי בחיי, החל מגן חובה ועד למקום העבודה האחרון שלי – הבנתי שמדובר בשרה סטיל – שחקנית הוליוודית (אולי אתם מכירים אותה בתור מריסה מן הסדרה "האישה הטובה" או "הטובות לקרב"). מתוך פרץ של אומץ בלתי מוסבר ניגשתי אליה וביקשתי להצטלם עמה (בתור תירוץ מלמלתי משהו בסגנון של – הבת שלי ממש מעריצה אותך, כדי לא לצאת יותר מדי פתטית. אם כי ביננו, לבתי אין שמץ של מושג מי זאת)

d4af51e9065e7033abb2e2b196104983.jpg?l=6

יש לומר לזכותה שהיא קיבלה את ההתעלקות שלי באהבה. הצטלמנו יחד ואף החלפנו מספר מילים על הכיסוי של המכשיר הנייד שלי שרק מעריץ של הארי פוטר אמתי יכול היה להבין את משמעות הכיתוב "don't touch my phone muggle".

בשלב הזה הגיעו המנות שהזמנו. הפאי היה פשוט אלוהי וכך גם המק אנד צ'יז. בהחלט אחת המסעדות הטעימות ביותר שאכלתי בהן בכלל והטעימה ביותר שיצא לי לדגום בלונדון.

804fbbcaea77b830567cf800f094c481.jpg?l=6

אחרי ששבענו מן האוכל, המשכנו להסתובב עוד קצת בשוק. קנינו מאפינס טבעוני שהיה טעים בדיוק כפי שהוא נראה.

cb24f32a3f00f5febfd5f5f86ea94e27.jpg?l=6

בינתיים הגשם סוף סוף החל להתמעט ויחד עם השיפור במזג האוויר - הגיעה גם שעתינו להתקדם לכיוון סיור גרפיטי שהזמנתי מראש דרך אתר אינטרנט מספר חודשים מראש אצל חברה בשם

Strawberry tours

https://strawberrytours.com/london/tours/free-street-art-graffiti-tour?gclid=CjwKCAiAvf3RBRBBEiwAH5XYqNNaGfZb42b2_F2oPtjM9PtmgA7h-YCX9jb08-GPBEMqis7Favzx3xoCRgUQAvD_BwE

הגענו למקום כמעט שעה לפני הזמן והחלטנו לנצל את ההזדמנות כדי לשבת בפאב אנגלי על בירה.

Slug & Lettuce Tower Bridge

https://www.slugandlettuce.co.uk/towerbridge

המקום היה מעוצב כולו מעץ אדמוני כבד שנטמע היטב בתוך האפלוליות ששררה שם. התחושה הייתה קצת כמו לבקר באנגליה של המאה הקודמת. אחרי ששתינו בירה מעולה מתוך מבחר עצום שהיה זמין שם, יצאנו לספוג קצת שמש שיצאה לראשונה מאז שנחתנו בלונדון.

בשעה שלוש, כבר המתנו יחד עם עוד קבוצה לא קטנה של אנשים לתחילת הסיור. מדובר בסיור חינמי בין כתובות הגרפיטי באזור ההיפסטרי של לונדון – איסט אנד. המדריך התגלה כבחור צעיר וחביב שלקח אותנו לרחובות הקטנים והמקושטים של השכונה. מאחר והיה זה יום ראשון, החנויות היו סגורות, אך זה כמובן לא גרע במאום מאומנות הרחוב התוססת, המרדנית והיפיפייה שהתנוססה על כל קיר שני.

63dfdabf60ebe47b4e764d4bd06d20a0.jpg?l=6

זוהי לא הפעם הראשונה שאני לוקחת סיור גרפיטי בחו"ל. לטעמי מדובר באומנות מרתקת לא פחות מאשר היצירות שתלויות במוזיאונים. כל זה מגיע עם סיפורי חיים מסקרנים ונקודות מבט חדשות שנפתחות ברגע שמאפשרים להן לחדור ללב.

אני מניחה שאם היינו לוקחות את הסיור של הבוקר, היינו משלימות אותו בשמחה, אבל אחרי שעות בהן היינו על הרגליים, בשלב מסוים הרגשנו שאנחנו פשוט לא מסוגלות להמשיך. על כן חמקנו בבושת פנים מן הקבוצה והמדריך (הרגשנו נורא, אבל לפחות התנחמנו בעובדה שהיו שם מעל עשרים איש, כך שחסרוננו כנראה לא יורגש במיוחד) והחלטנו ללכת לאכול ארוחת ערב במסעדה טבעונית שסימנתי לעצמי מראש.

לקח לנו לא מעט זמן עד שהגענו לתחנת מטרו ועוד זמן לא מבוטל עד שמצאנו את המסעדה המדוברת.

Tibits

https://www.tripadvisor.co.il/Restaurant_Review-g186338-d1016181-Reviews-Tibits-London_England.html

המסעדה היא בעצם מסעדת בופה. ממלאים צלחת ומשלמים על פי משקל. אחרי שהעמסנו לנו מכל טוב ולקחנו עוד צלוחית קינוח, נאלצנו להיפרד מקרוב ל 120 ₪ לבן אדם. סכום לא מבוטל ביחס לאופי המסעדה והפשטות של האוכל. עם זאת, האוכל היה בהחלט טעים והצדיק את השם הטוב שיצא למסעדה.

88dc401010b420b1b5ef7e431aaba855.jpg?l=6

אחרי ששבענו ונתנו קצת מנוחה לרגלינו, בדרך לרכבת התחתית, עצרנו בכיכר פיקדילי לצפות במופע רחוב של רקדנים. רגע שהיה פשוט קסם צרוף. לשבת כך בכיכר, מוקפות בהמוני בני אדם במרכז העיר הכי מגניבה בעולם הרגיש כל כך מושלם, עד שכבר שכחנו כמה שאנחנו עייפות או שבכלל היינו בדרך למלון. איכשהו למוזיקה או לריקוד יש את הנטייה הזאת. הכול נראה יותר טוב עם פסקול טוב ברקע ועוד יותר, אם גוררים את עצמכם מן האוזניים ומתחילים לנוע לפי הקצב. ברצינות, נסו את זה.

אבל בשלב מסוים המופע נגמר וגם הרגליים כבר זעקו הצילו, על כן תפסנו רכבת תחתית וחזרנו למלון למנוחה ומקלחות.

את הערב שלנו סיימנו בפאב שכונתי שהיה במרחק של פחות מחמש דקות הליכה מן המלון.

Cask pub & kitchen

http://www.caskpubandkitchen.com/#about

74aae280e7cd334a18082c2c17ea4d5b.jpg?l=6

מן מקום כזה שכולם מכירים בו את כולם (חוץ מאותנו – מן הסתם). אז אמנם היינו שתי זרות בתוך בילוי הערב המסורתי של אורחי הפאב, אבל לא הרגשנו לא רצויות או לא שייכות למקום.

שתינו בירה, אכלנו צ'יפס (מהטעימים שיצא לי לאכול כבר המון זמן) ויצאנו לנשום קצת אוויר קפוא בשולחנות אשר בחוץ. שם גם הכרנו קבצן. ולא סתם קבצן, אלא קבצן אנגלי. ולמה אני מדגישה את זה? כי באיזה עוד מקום בעולם ייגש אליכם מקבץ נדבות ולפני שהוא מבקש מכם כמה פרוטות – ינהל אתכם שיחת נימוסין על מזג אוויר?

אז אחרי התחלה שכזאת, זה הרגיש ממש מפדח שלא לעזור לחבר החדש שרכשנו זה עתה. על כן, תרמנו לו קצת מן העודף שהיה לנו, נפרדנו ממנו לשלום וחזרנו למלון ולשנת לילה, מצפות כבר לתחילת היום הבא שעמד להיות לא פחות מרגש ואולי אף יותר מן הקודמים לו.

24.9.18 יום הארי פוטר ( קינגס קרוס, warner bros. studio tour) ובילוי ערב מכיכר פיקדילי ועד ככר Leicester.

הבוקר החל בהתרגשות גדולה אף יותר משאר הימים. היום הולכים למקום אליו חלמתי להגיע כבר שנים – warner bros studio בו צולמה סדרת הסרטים של הארי פוטר. את יום "הארי פוטר" שלנו התחלנו קודם כל בתחנת רכבת קינגס קרוס, באופן די מתבקש לסיפור ולעובדה שמכאן יצא הארי ברכבת להוגוורוטס.

תחנת הרכבת עצמה היא אחת המרכזיות, אם לא המרכזית שבעיר. מתנקזים אליה מספר קווים של רכבות תחתיות ורכבות עיליות וממנה גם יוצאות רכבות אל מחוץ ללונדון או אף מחוץ לאנגליה בכלל.

69660f8d6fcb9c29ee29d98ae7829f78.jpg?l=6

תחילה עשינו סיבוב קצר כדי לספוג קצת את האווירה ולהיזכר באחת מן הסצנות בסרט שצולמה בתחנה (החלום של הארי בסרט האחרון – כאשר הוא פוגש בתחנה את פרופסור דמבלדור). הסיור שלנו נקטע באיבו כאשר חברתי הבחינה בפסנתר שעמד לרשות המבקרים, זנחה את הפחדים והתיישבה לנגן (היא כנראה אחד האנשים הכי כישרוניים ואמיצים שאני מכירה).

143a366912bc3dab1579696044051aec.jpg?l=6

מיד אחרי כן, כשאני חצי רצה, חצי מקפצת בהתלהבות, הגענו עד לרציף 3/4 ו 9 (זוהי נקודה בין רציף 9 לרציף 10 דרכה עוברים התלמידים אל הרציף הקסום ובו ממתינה הרכבת להוגוורוטס). כיום יש שם עמדת צילום עם עגלה שחציה כביכול תקוע בקיר, המנציחה את רגע המעבר לרציף הקוסמים.

עמדנו בתור קרוב לארבעים דקות כדי להצטלם עם העגלה (אפשר גם לבחור צעיף ושרביט איתם מצטלמים ואז להצטלם לבד או לקנות את התמונה המקצועית יותר בחנות שליד)

e005573a9287d99abce63646d088db1a.jpg?l=6

לבסוף, אחרי התמונה המבוקשת,

d7defec9e73f6391280102c199656e33.jpg?l=6

נכנסנו לחנות הצמודה לעמדת הצילום.

https://www.harrypotterplatform934.com/

מדובר בחנות גדולה ועמוסה בכל טוב מעולמו של הארי פוטר. החל מעטים עם סמלי הבתים ועד לבגדים, גלימות ושרביטים. המחירים בהחלט מופקעים, אבל בכל זאת קניתי כמה דברים למזכרת, כולל התמונה המקצועית שלי מנסה לעבור דרך קיר שעלתה 10 פאונד וכיום ניצבת אצלי על השידה ומזכירה לי יום יום את אחד הימים הכי מופלאים בחיי.

פגשנו בחנות קונה שהייתה העתק מדויק של לונה (דמות מהארי פוטר). לבושה במדי הוגוורטס ועם שיער בהיר מאוד, חלק וארוך בדיוק כמו הדמות בסרט (עד עכשיו לא ברור אם היה זה שלה או פאה עשויה היטב). חוץ מזה שהיה מרגש מאוד לראות אותה, היה זה גם מרגיע למדי – אנחנו לא חולות הנפש היחידות כאן בחנות.

אחרי שיצאנו משם, עשינו הפסקת סטארבקס קטנה כדי להסדיר רגע את הנשימה וההתרגשות. מיד אחרי כן, מצאנו את הרכבת שמגיעה עד לתחנה מחוץ ללונדון שמשם יש שאטלים עד לסטודיו (עליו אספר בעוד רגע). הטענו את כרטיס האוייסטר בסכום כסף נוסף ואחרי נסיעה לא ארוכה, כבר השתלבנו בתוך זרם של אנשים שירדו מן הרכבת ופנו כולם אל השאטלים. רובם עם סממנים מובהקים שאותתו היטב לאן מועדות פניהם. חלק עם צעיפים מתוך הספרים, חלק לבושים בגלימות. אך המכנה המשותף לכולם היו העיניים הבורקות וההתלחשויות הנרגשות שעטפו את הקבוצה כמו הילה בוהקת.

אוטובוסים חדישים בעלי שתי קומות המתינו לבאים, מקושטים במלואם באלמנטים מהארי פוטר. אחרי תשלום של 5 פאונד (עבור נסיעה הלוך וחזור) התמקמנו מול החלון הקדמי הענק בקומה השנייה של האוטובוס. הנסיעה לשם ארכה לא יותר מרבע שעה דרך עיירה קטנה ושופעת ירוק, אשר בקצה שלה ניצב הסטודיו של וורנר ברדרס

Warner Bros. Studio

https://www.wbstudiotour.co.uk/

זהו המקום שבו צולמו לא מעט סצנות מתוך כלל הסרטים של הארי פוטר. בנוסף לאתרי צילום שנשמרו היטב, המקום בעצם מהווה מוזיאון לסדרת הסרטים ויש בו כל חפץ או בגד שאי פעם כיכב על המסך הגדול. כבר בהמתנה לקבלת כרטיסים מחוץ למבנה יש חצר ענקית המוקפת קירות מכוסים בעיתונים מעולם הקוסמים.

a1f612f19ca72d27303d6a5be03d7034.jpg?l=6

את הכרטיסים רכשתי מספר חודשים מראש דרך אתר האינטרנט של הסטודיו עצמו. עניין של חובה לכל מי שרוצה להגיע לשם. מספר המקומות שם מוגבל וזה מתמלא כמה חודשים מראש. כלומר, אל תחכו עד לרגע האחרון או אפילו החודשיים האחרונים, אחרת אתם עלולים לגלות שאין יותר מקום בתאריכים בהם אתם בלונדון.

אחרי שעמדנו בתור זמן לא מבוטל, סוף כל סוף המרנו את השובר האינטרנטי לכרטיסים ונכנסנו פנימה.

החלק הראשון הוא בעצם סיור עם מדריך שמספר קצת על הספרים, הסרטים והסטודיו. אחרי ההסבר - מגיעים עד לדלתות הענק המגולפות שכל מי שראה את הסרטים ישר יכול לזהות כדלתותיו של חדר האוכל של הוגוורטס.

140c8af82bb5eb75881965257f359221.jpg?l=6

הלב החל לפעום בחוזקה וההתרגשות הרקיעה אל שיאים חדשים. זה היה גם הרגע שבו המדריך השתתק ובליווי פס קול מן הסרט, שנתן לזה נופך דרמטי במיוחד - הדלתות נפתחו לרווחה, מאפשרות לכולם לדרוך לראשונה בתוך העולם הקסום. לטעמי היה זה אחד הרגעים המרגשים ביותר בסטודיו.

בעיניים נוצצות ופה פעור השתחלנו יחד עם כל הקבוצה אל מרכז חדר האוכל הענק ובו שולחנות, תלבושות שונות מן הסרטים ובדיוק ממול, בקצה השני של האולם, ניצבות דמויותיהם של מורי הוגוורטס.

425f18372ee15226ce6c228bd38029ea.jpg?l=6

אחרי עשרות תמונות, בעיקר מצדי (זוהי הפעם השנייה של חברתי כאן) המשכנו אל החלק השני. החלק הזה הוא כבר ללא הדרכה וניתן להסתובב חופשי בין כל המוצגים וביניהם: כל האביזרים בהם השתמשו בסרטים כגון שרביטים, דגלים, תמונות, גביעים ועד למטבעות ותלבושות.

77d459bd1f888f29c756b10fe32ec30a.jpg?l=6

סטים שלמים של מקומות כמו חדר המגורים של הארי במגדל גריפינדור, המעבדה של פרופסור סנייפ ועוד ועוד.

0436e1c0f7b19c613c4a8ea6e244922a.jpg?l=6

חללים בהם ניתן לראות כיצד צולמו סצנות מסוימות או את הדרך בה צילמו את הדמויות – פינות איפור, פאות, מסכות, העתקי דמויות בגדלים שונים וכו'... בחלק מן החללים אף מקרינים סרטוני הסבר על עשיית הסרטים.

a9358febcd94527530b2edcb064028a4.jpg?l=6

המקום הוא ענק ולמי שבאמת יש זיקה לעולם הקוסמים ומכיר את הספרים והסרטים – זהו פשוט גן עדן עלי אדמות. אנחנו העברנו בחלק הזה קרוב לשלוש שעות מרגשות ומלהיבות.

בשלב מסוים המסלול לוקח אתכם אל הקפיטריה בה ניתן לרכוש, בנוסף לאוכל (שלאו דווקא קשור לעולמו של הארי פוטר) בירצפת (יש כאלה שאהבו מאוד ויש כאלה שלא היו מסוגלים לשתות את זה). עשינו שם הפסקה כדי לאכול את האוכל שהבאנו אתנו (המבחר הטבעוני במקום היה, בלשון המעטה, דל והמחירים יקרים, כך שהתארגנו מראש)

משם המשכנו אל החלק החיצוני שבו ניצב בית בגודל מלא בו גדל הארי בדרך פריווט, אוטונוס הלילה, האופנוע של האגריד ועוד מוצגים שגרמו לי להתרוצץ ביניהם בהתלהבות בלתי נדלית.

5a97e0a7213472c14483732055d1a98f.jpg?l=6

לבסוף, אחרי כל זה מגיעים לדובדבן שבקצפת – טירת הוגוורטס ענקית שמוארת כולה בתאורה כחלחלה וקסומה ועם מוסיקת רקע דרמטית שגורמת ללב להחסיר פעימה ולעיניים לדמוע.

583bc33b65ea8e6a263aee31bbed5b3c.jpg?l=6

הקפנו את הטירה, צילמתי עוד עשרות תמונות לפרידה והתקדמנו לתחנה האחרונה בהחלט בסטודיו – חנות המזכרות.

מדובר על חנות ענקית ועמוסה בכל טוב. ניתן לקנות בה (בדומה לרציף 3/4 9 , רק עם יותר מבחר וביותר כסף) כל מה שחשקה נפשכם שקשור לעולם הקוסמים

בתמונה אלו שרביטים מכל הצורות והגוונים. המדפים משתרעים הרבה מעבר למה שעדשת המצלמה הצליחה לתפוס

27db40d7097d5cdab27216b7e7b7e9a3.jpg?l=6

בילינו בה יותר משעה בניסיון נואש להחליט איזה מזכרות נקנה. בסופו של דבר קניתי לבתי את מחולל הזמן של הרמיוני, לבני את העכברוש של רון בשם סקאברס ולבן זוגי את הראש המדבר של ארני (מאוטונוס הלילה) ולכולם הוספתי גם סוכריות בצורת צפרדע. הייתי מביאה כנראה הרבה יותר מזה, אבל המחירים היו פשוט מגוחכים.

רק לשם השוואה – מחזיק מפתחות של מחולל הזמן של הרמיוני עלה לי באזור 50 ₪, כאשר אותו דבר בדיוק אפשר לקנות ב aliexpress בלא יותר מאשר 8 שקלים (בעצם כמעט כל דבר שהוצע שם למכירה – ניתן לקנות באינטרנט במחיר זול משמעותית).

כאשר יצאנו משם, השעה כבר הייתה לקראת ערב. מאחר והיה זה הערב האחרון שלנו בלונדון, החלטנו לוותר על מנוחה במלון ונסענו ישירות לכיכר פיקדילי ומשם דרך רחוב אוקספורד צעדנו עד לכיכר Leicester.

8e5ba4cad2b01a9c51f09217bebc9f93.jpg?l=6

האזור הזה הרגיש כמו ליבו הפועם של לונדון. עשרות חנויות, מאות אנשים, מופעי רחוב, דוכנים והכל ממוסגר באורות צבעוניים ואווירה מחשמלת. הסתובבנו ברחוב עד לאפיסת כוחות כמעט מוחלטת, אך לא לפני שניווטתי את דרכינו אל רחוב קטן וסמוך בשם cecil court שהיווה את ההשראה לסמטת דיאגון (שעל פי הספרים מהווה עוד נקודת חיבור אל עולם הקוסמים).

e38e1ed5f60de90e119616a44af1fda0.jpg?l=6

בסופו של דבר נחתנו בפאב קטן וחביב עם שולחנות בחוץ שהשקיפו על ההמולה ותנורי חימום ענקיים מעל הראש ששמרו על האורחים מלקפוא למוות. הזמנו בירה ושקענו אל תוך שיחה שבמהרה זלגה אל העוברים ושבים שנראו כה שלווים ומאושרים בחייהם.

הסיטואציה גרמה לנו להיזכר שפעם, לפני מספר חודשים, בבוקרו של יום חופשי אחד, ישבנו שתינו על ספסל בשדרת רוטשילד בתל אביב עם כוס קפה מהבילה וחיוך מרוח על הפרצוף. חלפו על פנינו שתי בחורות שמיהרו ככל הנראה לעבודה והספקנו לשמוע אותן אומרות אחת לשנייה, "איזה כיף לשתי אלה. יושבות להן בלי דאגות ונהנות מן השמש". אני זוכרת איך הסתכלנו אחת על השנייה ולפתע הרגשתי שאותו רגע שהיה כביכול בנאלי בתוך שביל החיים עליו אנחנו צועדים, הפך ליקר מפז - רק מעצם ההודעה על נוכחותו.

הרי החיים שלנו בנויים מאינספור רגעים. החוכמה היא פשוט לשים לב ולהוקיר את אלה שלעתים נראים לנו כמובנים מאליו. זה היה נכון גם לאותו ערב סתווי בעיר זרה. הרגשתי כל כך ברת מזל על העובדה שהחיים אפשרו לטיול הזה לקרות. שיש לנו אחת את השנייה ושיש לי משפחה מדהימה שמחכה לי בבית.

אבל לכל רגע כזה מגיע גם סופו. לכן עם כל ההתענגות על האווירה ושיחות הנפש, מחוגי השעון לא עצרו לרגע. בשלב מסוים הם החלו להתקרב באופן מסוכן אל השעה שבה שתינו עלולות להתחיל לאבד נעליים או במקרה הגרוע להפוך לדלעת. על כן, שילמנו את החשבון ודידינו לתחנת רכבת תחתית קרובה שלקחה אותנו אל שנת הלילה האחרונה שלנו במלון.

25.9.18 נפרדים מלונדון

הטיסה שלנו נקבעה לשעת צהריים, מה שהותיר לנו כשעתיים בבוקר על מנת להיפרד כראוי מלונדון שהייתה מארחת נפלאה ואדיבה כלפינו. אחרי ארוחת בוקר ואחרי שהמזוודות כבר היו ארוזות, יצאנו היישר אל תחנת רכבת ויקטוריה. מצאנו בקרבתה רשת כריכים שבה קנינו כריכים טבעוניים לטיסה. ואחרי שהיינו כבר מוכנות למסע חזרה הביתה, אפשרנו לעצמנו ללכת לשתות קפה אחרון בסטארבקס האהובה שלנו.

לפרידה גילינו הפתעה משמחת ביותר – הרשת סוף כל סוף הביאה קינוח טבעוני. כמובן שמיד צירפנו אותו לקפה והצפנו אותו בפלאשים (בכל זאת מדובר במאורע היסטורי).

349d12cbf4d4b142ab7282bd6ba43a0f.jpg?l=6

טעמו של הקינוח היה מעולה ואחרי שסיימנו אותו, לקחנו את הקפה שלנו לדרך והתחלנו לצעוד לכיוון המלון.

הגענו בדיוק בזמן כדי להיפרד מבעל המלון המקסים עם הבטחות לשוב אך ורק למלון שלו, כאשר נחזור ללונדון. הספקנו עוד לבקש מן הנהג שבא לאסוף אותנו (הזמנתי הסעות הלוך ושוב מאותה החברה) לצלם אותנו יחד עמו.

d3dd58e0ed848e7e9b2c5ca2f3dee982.jpg?l=6

העמסנו את המזוודות לרכב ויצאנו לדרך.

שדה התעופה היה במרחק של כשעה נסיעה מן המלון. עשינו את הבידוק (שימו לב - בבידוק בלונדון יש להחזיק את כל הנוזלים שלוקחים אתכם למטוס ביד בשקית שקופה ואטומה) ולאחר שסיימנו את הכול, נותרה לנו עוד כשעה וחצי עד לעליה למטוס אותה החלטנו להעביר בבית קפה חביב על בירה אנגלית אחרונה בהחלט לטיול.

ddda6f7a0bc652bd0df6639190374462.jpg?l=6

הטיסה עברה במהירות ולאחר ארבע ומשהו שעות כבר חזרנו ללחות ולאוויר המהביל שהיווה את ההפך הגמור מלונדון הקרירה.

הטיול הזה היה מיוחד מאוד עבורי. עד כמה שאני אוהבת לטוס עם משפחתי לחו"ל (ובאמת שזה אחד הדברים האהובים עלי בעולם), היה מרענן להשתחרר מעול האחריות ופשוט לבלות עם חברה (שמרגישה יותר כמו אחות שמעולם לא הייתה לי).

בנוסף, כמובן שאין לגרוע מיופייה וייחודיותה של העיר המדהימה הזאת. האווירה, האדיבות של האנשים. הנגישות לכל מקום. ההיצע הרב - לכל תייר ולכל טעם - של אטרקציות. הקור המרענן אחרי קיץ לוהט במיוחד שעברנו – כל אלה הפכו את הטיול שלי למושלם ובלתי נשכח.

מקווה מאוד שחוויותיי האישיות עזרו למי שמתכנן טיול ללונדון הקסומה.

ותודה מכל הלב למי שקרא.

נתראה בבלוג הבא J

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של פייפר?

הפוסט הבא ›
טיול חג מולד ביאשי – רומניה והאזור עם ילדים
טיול חג מולד ביאשי – רומניה והאזור עם ילדים
מתוך הבלוג של פייפר
06-05-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
חודש וייטנאם משפחות עם ילדים מדרום לצפון פרק 13 ואחרון בנגקוק   14.08.18 - 10.08.18
חודש וייטנאם משפחות עם ילדים מדרום לצפון פרק 13 ואחרון בנגקוק 14.08.18 - 10.08.18
מתוך הבלוג של פייפר
08-02-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של פייפר »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על לונדון

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי לונדון? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

אתר viagogo

מירה .ל.
5
תמונת המשתמש

סטודיו הארי פוטר בלונדון

shlapo
3
תמונת המשתמש

פארק לגו-לנד ווינזדור

חוה_3360188
2
תמונת המשתמש

לונדון בפעם הראשונה

אורטלינה
13
תמונת המשתמש

אנגליה - עזרה בתכנון טיול לשלושה שבועות בקיץ

_יעל
16
סגור
0
×