תחפושות, תהלוכות, ריקודים ופרעצל - קרנבלים ביער השחור!

באזור היער השחור בגרמניה יש חמש עונות בשנה. העונה החמישית היא הפאסנט בחודש מרץ ועבור התושבים זוהי העונה החשובה ביותר. דמיינו עיר שלמה העוטה אווירת חג, כאשר מעל אלף איש לובשים תחפושות מסורתיות, רוקדים, שרים ורוח השטות מציפה אתכם מכל עבר... זכיתי להיות בעונה החשובה ביער השחור ולהשתתף בקרנבלים מיוחדים, מלהיבים, שמחים ומעוררי קנאה. היער השחור מעולם לא נראה ורוד יותר.
ליאור כהן - מערכת אתר למטייל
|
מפה
תמונה ראשית עבור: תחפושות, תהלוכות, ריקודים ופרעצל - קרנבלים ביער השחור!
צילום: ליאור כהן

אזור היער השחור (Schwarzwald) שוכן במדינת באדן-וירטמברג (Baden-Württemberg), בדרום-מערב גרמניה וגובל בשווייץ ובצרפת. אזור זה מהווה מוקד משיכה עבור תיירים רבים מכל העולם, בזכות שמורות הטבע, הפארקים, הנופים, האטרקציות ואפשרויות הטיול הרבות הגלומות בו. עבור חלק מהאנשים, האזור מוכר בזכות הסיפור של "עמי ותמי" מאת האחים גרים, אשר, על פי האגדה, יצאו לטייל ביער השחור ומצאו בו בית העשוי מעוגות, ממתקים ושוקולד. עבורי, היער השחור מוכר בעיקר בזכות עוגת היער השחור, ייתכן בשל היותי חובבת מתוקים מושבעת... בתחילת חודש מרץ ביקרתי באזור זה כדי להשתתף בחגיגות הפאסנט, המתקיימות בערים השונות השוכנות ביער השחור. הצטרפו למסע מפתיע ושמח במיוחד!

הפאסנט (Fasnet) הוא הקרנבל המסורתי של דוברי הניב הגרמני Swabian-Alemannic, הנחגג בדרום גרמניה באזור של באדן-וירטמברג, שוויץ (הקרנבלים המקבילים בשוויץ נקראים פאסנאכט (Fasnacht)), אלזס ומערב אוסטריה, לפני תחילת "התענית" (Lent). התענית היא התקופה שבין יום רביעי של האפר (Dies Cinerum) - אחד מהימים הקדושים לנצרות המערבית, לבין יום שבת שלפני יום ראשון בו חל חג הפסחא. במהלך 40 הימים, החל מסיום חגיגות הפאסנט ועד לחג הפסחא, נהוג להתפלל ולבקש מחילה מהאל ואף לצום חלקית. המקומיים סיפרו לי שכיום הם בעיקר נמנעים רק משתיית אלכוהול, מאכילת מאכל מסוים, מחגיגות וכדומה. ברוב המקומות, ההכנות לאירועי הפאסנט מתחילות כבר בסיום תקופת חג המולד, בשישה בינואר. חלק מהמקומות מציינים את תחילת החגיגות ב-11 בנובמבר. בימים האחרונים לפני סיום קרנבל הפאסנט, לרוב בסוף חודש פברואר-תחילת מרץ (כל שנה התאריך משתנה כיון שתלוי בחג הפסחא), מתקיימות תהלוכות מיוחדות, המציינות את רגעי השיא של החגיגות. סוג של הזדמנות אחרונה לפריקת עול לפני התענית. בדרך כלל, בתהלוכות הללו משתתפים תושבים רבים, הלובשים תחפושות מסורתיות ועוטים על פניהם מסכות מגולפות עץ יקרות במיוחד, העוברות מדור לדור. בערים השונות, כל תירוץ הוא סיבה למסיבה או יותר נכון, לקרנבל - כמעט לכל עיר יש נושא שונה לקרנבל הפאסנט המקומי ושם משלו וכמובן, תחפושות הייחודיות להן.

25,000 פרעצלים - הקרנבל בעיר שרמברג

במרחק של ארבע וחצי שעות נסיעה מפרנקפורט ממוקמת העיר שרמברג (Schramberg), אשר במחוז רוטווייל (Rottweil) במדינת באדן-וירטמברג. שרמברג, הממוקמת ביער השחור, מתפארת, ובצדק, בקרנבל הפאסנט המסורתי שלה. התושבים חוגגים את הקרנבל במשך ארבעה ימים. ביום השני לפאסנט בשרמברג (שחל ביום א' בשבוע), צפיתי בקרנבל המרכזי של העיר, לו חיכו וציפו שנה שלמה. גם אני המתנתי לתחילת הקרנבל ולא ידעתי למה בדיוק לצפות. מלבד העדלאידע בחולון, מעולם לא השתתפתי בקרנבל תחפושות. ואז לפתע, החלו לצעוד כאלף איש המחופשים בתחפושות המסורתיות של קרנבל ה-Hanselsprung, שמו של הפאסנט בשרמברג. התהלוכה החלה בשעה שתיים וחצי ובמשך כשעה הם קפצו ורקדו ברחבי העיר עד לבניין העירייה, כאשר שאר התושבים עמדו לאורך הרחובות, הריעו ושרו. גם אני נכנסתי בקלות לאווירת הקרנבל המלהיבה והסוחפת. צלצול הפעמונים הגדולים, המחוברים לתלבושות שלהם עם המסכות המעניינות על פניהם, והתזמורות המלווה אותם במהלך הצעדה, הן ללא ספק מראה ופסקול בלתי נשכחים.

לאחר זמן קצר הם יצאו מבניין העירייה אוחזים בעמוד קצר עם פרעצלים (Brezel) - הכעך הגרמני המפורסם. אחרים החזיקו תיק שבתוכו שוקולדים או נקניקיות. הם חילקו אותם להמוני התושבים הנרגשים, בעודם שרים ורוקדים את השיר המסורתי. מדי שנה, במהלך "ברכת הפרעצל" מחלקים לתושבים כ-25,000 כעכים! גם אני זכיתי לקבל פרעצל טעים ומבורך, בניחוח קרנבל מלהיב. נהדר לראות עיר שלמה המתאספת לצורך חגיגה מסורתית ותושבים המתחפשים ועוטים רוח שטות.

בסך הכללי, 1,200 איש לובשים את התחפושות המסורתיות של שרמברג. רובם קיבלו את תואר ה"הנזל" (Hansel) - ליצני החצר ועל כן הם חברים בגילדה זו. הגילדה מעניקה משמעות רבה למסורת ולמראה החיצוני של ליצני החצר. ועדת המסורת בודקת כל מסכה ותחפושת כדי לבחון אם היא עומדת במאפיינים הקבועים של הגילדה. קיימות ארבע דמויות של ליצני חצר ולכל אחת תחפושת השונה מעט מהשנייה. אתר אינטרנט: www.schramberg.de/1562.

הגדול והעתיק ביותר - הקרנבל בעיר רוטוויל

העיר רוטוויל (Rottweil) היא העיר העתיקה ביותר בבאדן-וירטמברג, בה חוגגים את קרנבל ה-Swabian-Alemannic ואת מצעד השוטים - ה-Narrensprung. הפאסנט בעיר צוין כבר במאה ה-15 ונחשב לאחד הקרנבלים הגדולים, המסורתיים והוותיקים ביותר באזור. אגב, כלב הרוטוויילר (Rottweiler) קיבל את שמו מעיר זו, אשר שימשה בעבר כמרכז אזורי לסחר בבקר והגיע יחד עם היחידות הצבאיות.

בשעה שמונה בבוקר בדיוק, מכוסה במעיל, כפפות וכובע גרב, עמדתי יחד עם המוני התושבים וחיכיתי בהתרגשות רבה לתחילת קרנבל הפאסנט של רוטוויל. הבוקר לא בירכו אחד את השני בברכת שלום רגילה או בבוקר טוב, אלא בברכת הפאסנט המסורתית לרוטוויל - "!Hu-hu-hu". ברכה זו משמעותה שביום זה כולם שווים, אין מעמדות ומברכים את כולם באותה הצורה. משער העיר (Schwarzes Tor) יצאו תחילה רוכבי הסוסים, האוחזים בדגל העיר ומאחוריהם תזמורת רוטוויל. בהמשך, צעדו מעל ל-4,000 משתתפים, המחופשים בתחפושות המסורתיות. גם כאן יש יותר מדמות אחת. סמכו על התושבים היצירתיים, שהגו לא פחות מתשע דמויות שונות!

הקרנבל ארך כשעתיים ולמרות תנאי מזג האוויר - גשם, רוח, אפילו ברד, התושבים עמדו ללא מטריות ונהנו לשיר, להריע ולהתמוגג מהתהלוכה הגדולה והמלהיבה, מקטנים ועד גדולים. הדמויות השליכו אל עבר הקהל פרעצלים ואני אף הבחנתי באחת הדמויות שהפגינה יצירתיות רבה יותר ובחרה להשליך קלמנטינות! גם ברוטוויל תאריך הקרנבל משתנה משנה לשנה. יש שטוענים כי הקרנבל בעיר שרמברג שייך יותר למעמד הביניים והם מחלקים בנדיבות 25,000 פרעצלים ואילו בעיר רוטוויל, אותה מחשיבים כמעמד עליון יותר, מחלקים פחות פרעצלים. כמובן תלוי את מי שואלים בנושא... אתר אינטרנט: www.rottweil.de/en/Tourism/The-Carnival-of-Rottweil.

ההיערכות לפאסנט היא לא עניין של מה בכך - המקומיים לוקחים את המשימה ברצינות רבה ומתחילים לעבוד עליה מבעוד מועד. ההכנות החלו ברוטוויל החלו כבר בשישה בינואר, חג ההתגלות. ה"מאבקים" (Abstauber, מלשון "אבק") עוברים בעיר ומנקים את האבק מבגדי הקרנבל המסורתיים (Narrenkleider), את הפעמונים ואת המסכות, כדי להיות מוכנים כמו שצריך לפאסנט. בשני במרץ, גילדת הקרנבל (Narrenregiment) משתלטים על מועצת העיר ומכריזים על התוכניות לימים הבאים. למחרת, בשלישי במרץ, בשעה שמונה בבוקר בדיוק, כאמור, התחיל המצעד (Narrensprung), המציין את החג החשוב ביותר עבור התושבים, שעבר דרך הרחובות הראשיים עד לכיכר Friedrichs, בו הסתיים. למחרת, המצעד חזר על עצמו, אך בשעות אחר הצהריים. כדאי מאוד להיכנס למסעדה מקומית וחביבה בשם Altstadt Schänke Rottweil. האוכל טעים ולא יקר. אני חרגתי ממנהגי העיר וממאכליה המסורתיים והתפנקתי עם מנת סטייק, שהיה עסיסי וטעים.


מבחנות עם שנאפס - הקרנבל בעיר וילינגן-שוונינגן

בימי הביניים, העיר וילינגן-שוונינגן (Villingen Schwenningen) הייתה תחת שליטה אוסטרית. במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית היא נשארה קתולית. כחלק מהרפורמה הטריטוריאלית של באדן-וירטמברג בשנת 1972, וילינגן ושוונינגן אוחדו עם מספר כפרים בסביבה, כדי ליצור את העיר וילינגן-שוונינגן. יחד עם זאת, שני חצאי העיר שוכנים בנפרד משני עבריה של רמה. הפאסנט, אשר נחגג בעיר זו במשך מאות שנים, מהווה חלק חשוב של ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית של וילינגן-שוונינגן. בתקופת השלטון האוסטרי, הדמות הסמלית של הקרנבל המקומי, "Villingen Narro", התפתחה וקיבלה את שמה באמצע המאה ה-18. בעבר, הדמות נקראה "המתחזה" (Masquerading), אך כיום נקראת "Narro", בשפת תושבי המקום. דמותו של ה-Narro, בצורתה הנוכחית, היא יפה ומרשימה. המסכה של הדמות נעשית בעבודה מוקפדת בעץ, תווי הפנים המחייכים חרוטים היטב וצבעה הכתום-אדום משווה לה חמימות ידידותית.

הפאסנט של העיר וילינגן-שוונינגן כולל 2,500 משתתפים. התהלוכה נקראת Maschgerlelauf והיא מטעם ה-"Narrozunft" - הגילדה המקומית, שמטרתה לשמר ולקדם את הפאסנט ההיסטורי בוילינגן-שוונינגן. הקרנבל המרכזי התקיים ביום שני בשעה שתיים בצהריים. המוני תושבים, ילדים ומבוגרים, המחופשים בשלל תחפושות, עמדו והמתינו בצדי הרחוב הראשי שהמצעד ייצא לדרך. התהלוכה החלה ודמויות בתחפושות שונות החלו לצעוד ולרקוד את הריקוד העממי, בין לבין חילקו לילדים בקהל סוכריות ושוקולדים, שאספו את השלל בהתלהבות רבה. במשך כשעה וחצי התהלוכה צעדה בליווי תזמורת, אשר ניגנה מוזיקה מקומית ומלהיבה, הייחודית לקרנבל זה. הדמויות עוצרות מעת מעת ופונות לילדים, אשר רוצים ממתק ולכן שרים את השיר המסורתי של הקרנבל, והדמויות ברצון ובחביבות מעניקים לכל דורש. גם אני ניסיתי את מזלי ולמרות שלא ידעתי את המילים ורק זימזמתי, הדמות המחופשת העניקה לי ברצון סוכריה. בסיום המצעד העמידו מגש עץ ענק, עליו מבחנות מלאות בשנאפס טעים, אותן חילקו לעוברים והשבים. החגיגות בעיר נמשכו לאורך כל היום ולמעשה, למשך כשבוע. זו היתה חגיגה נהדרת והאמינו לי - גם אתם לא תוכלו להישאר אדישים אל מול החיוכים, השמחה והכיף בעיר, הלובשת חג. אתר אינטרנט: www.villingen-schwenningen.de.

הקפות עם נשואים - הקרנבל בעיר זיגמרינגן

העיר זיגמרינגן (Sigmaringen) שוכנת לגדות נהר הדנובה והיא בירת המחוז, אשר נקרא על שמה. העיר מוזכרת לראשונה כבר בשנת 1077 וידועה בשל טירת הוהנצולרן (Hohenzollern), הגדולה והמרשימה. הטירה היא על שם משפחת הוהנצולרן-זיגמרינגן (Hohenzollern-Sigmaringen), אשר נסיכי שושלת זו שלטו בנסיכות קטנה בדרום-מערב גרמניה עד לשנת 1849, כאשר סופחה הנסיכות לפרוסיה. אתר אינטרנט: www.hohenzollern.com.

כאשר הגעתי לזיגמרינגן, צעדתי לבית העירייה ועליתי למשרדו של ראש העיר החביב, מר תומאס שהרר (Thomas Schärer), אשר הזמין את הקבוצה לצפות מחלונות משרדו בקרנבל המיוחד של עירו. בינתיים, עד שהתחיל הקרנבל, ראש העיר הסביר לנו על הפאסנט הייחודי כאן וכיבד אותנו ביין מקומי ואיך לא - בפרעצלים. בזיגמרינגן מקיימים את טקס הפאסנט המסורתי שלהם - ה-Bräutel, ביטוי עתיק הקשור במוסד הנישואין. מדי שנה, בבוקר יום שלישי, מתחיל האירוע המרכזי של הקרנבל, בו נהוג לשאת על מוט גדול ומרופד בצבע שחור ולבן (סמל הטירה ודגל העיר) גברים נשואים, על פי סדר מסוים. הראשון הוא הגבר המבוגר בעל שנות הנישואין הרבות ביותר. השנה, היה זה אדם שחגג לא פחות מ-65 שנים מאושרות לצד רעייתו. אחריו, גברים נוספים על פי סדר שנות הנישואין, עד לאחרון - הגבר הנשוי החדש ביותר שגר בעיר. השנה השתתפו 29 גברים נשואים. כל ניסיון לתאר בדיוק את מה שקורה בקרנבל המוזר והמצחיק הזה, ככל הנראה לא יצלח. אספר רק שמדובר בחבורה של גברים רווקים בתלבושות מסורתיות, הסוחבים את הגברים הנשואים, אשר יושבים על מוט ענק ומרופד, סביב כיכר השוק. עם כל אחד, הם מקיפים את הכיכר מספר פעמים והגברים הנשואים, היושבים על המוט, מחזיקים סלסלה גדולה ומחלקים פרעצלים, נקניקיות, שוקולדים וסוכריות להמוני התושבים שבאו לכיכר. זוהי מסורת עתיקה, שמקורה לאחר מלחמת 30 השנים, שנערכה בין השנים 1618 ו-1648. האוכלוסייה סבלה ממצוקה ואיבדה את הרצון להינשא. כאשר סוף-סוף העז אחד הגברים הצעירים להינשא, הבטיחו לו חבריו לשאת אותו לקרנבל על מוט, בליווי תופים סביב השוק. חגיגות הפאסנט של זיגמרינגן מתחילות מדי שנה כבר ב-11 בנובמבר. אתר אינטרנט: www.braeutlingsgesellen.de.

אדום בעיניים ו"בלונים" - הקרנבל בעיר אלזך

ביום שלישי בצהריים, בנסיעה בת שעתיים מזיגמרינגן, הגעתי לאלזך (Elzach) לחגיגות הפאסנט שלהם. העיר אלזך שוכנת במחוז אמנדינגן (Emmendingen), הממוקמת על נהר האלז (Elz), כ-26 קילומטרים צפונית-מזרחית לפרייבורג (Freiburg). מעניין מאוד לטייל בעיירה אלזך ויש כאן מגוון אטרקציות למשפחות, בזכות האזור הכפרי והפסטורלי במיוחד. הקרנבל בעיר אלזך נקרא "Parade Schuttig", על שם הדמות המרכזית של הקרנבל - ליצן החצר Schuttig. למעשה, במשך שלושה ימים הם מקיימים תהלוכה מסורתית ברחוב הראשי בעיר, כמובן עם תחפושות הייחודיות להם ועם ארבע תזמורות העיר. סך הכל משתתפים בתהלוכה 1,000 איש, המחופשים לליצני החצר.

התחפושת המסורתית של ה-Schuttig כוללת נעלי עור שחורות, מכנסיים וז'קט אדומים ומעל גלימה בצבע ירוק, עניבה וכפפות לבנות. כשמתחילה התהלוכה, העיניים מתקשות להתמקד בפרטים הספציפיים, אלא רואים שורות-שורות של דמויות אדומות עם מסכות עץ מגולפות על פניהן. אך דווקא החלק החשוב והעיקרי בתחפושת הוא הכובע המרשים והמשולש, העשוי קש ומכוסה בקונכיות. בכל אחת משלוש הפינות יש פונפון מצמר אדום. בנוסף, ליצני החצר אוחזים במוט עם שני בלונים והם מתהלכים ו"מכים" את הרצפה ואת התושבים. כן, מין רוח שטות כזו. תחילה, לא כל כך הבנתי איך שני בלונים הקשורים למוט דק מפיקים צליל כה חזק ואז קיבלתי הסבר מהם אותם "בלונים". המוט אליו הם קשורים עשוי מאיברי איברי מין זכריים מוארכים ומיובשים של שור והבלונים הם למעשה שלפוחיות חזיר. מצטערים שסיפרתי לכם את זה? תארו לעצמכם איך זה לגלות את זה אחרי שזה נגע לכם בראש...

דמות ה-Schuttig של אלזך היא כנראה בין המקוריות ביותר וללא ספק אחת מהדמויות הוותיקות ביותר מבין הקרנבלים באזור היער השחור. אני ממליצה לכם להיזהר, כי ליצני החצר החביבים לא פוסחים על אף אחד עם מעשי הקונדס והבדיחות שלהם. הם עוברים עם המקלות שלהם בין האנשים או פורעים את שיער הבנות. סתם בשביל הכיף. בסוף התהלוכה כולם מציפים את הרחוב הראשי, שותים בירה ובעיקר צוחקים ונהנים. תושבי העיר מסבירי פנים, חברותיים וחייכנים. אווירת הקרנבל באלזך היא שמחה, משוחררת, מצחיקה ושובבה. הרגיש כאילו כולם פורקים כל עול ומרשים לעצמם להשתטות. אחרי הכל, אין לדעת מי מסתתר מאחורי המסכה... אתר אינטרנט: www.elzach.de/freizeit/fasnet/index.html.

מלון מומלץ באזור הוא Schwarzwald-Hotel Silberkönig, הנמצא במרחק של 20 דקות נסיעה מאלזך, באזור כפרי ושליו. המלון המשפחתי והשקט הזה ממוקם בקרבת היער וניתן לצאת ממנו להליכה, לרכיבה על אופניים או סתם לטייל בטבע. להשוואת מחירים למלון >>


טיק טוק - שעון הקוקייה בשונאך

למחרת, ביום רביעי, אחרי ההמולה, הכיף והחגיגות התוססות של הקרנבלים, חיפשתי רעש מסוג אחר ומצאתי אותו בצליל תקתוק שעונים. שעון קוקייה הוא ללא ספק סמלה של גרמניה וסמלה של היער השחור בפרט. אז נסעתי לעיר שונאך (Schonach), ביתו של שעון הקוקייה הגדול בעולם. שעון הקוקייה הראשון הומצא בשנת 1738 על ידי השען הגרמני פרנץ קטרר, תושב היער השחור. מאז, שעוני הקוקייה מיוצרים באזור זה ומופצים לעולם כולו. שעון הקוקייה הגדול בעולם שוכן בבית הנקרא Erste Weltgrößte Kuckucksuhr. השעון נבנה בשנת 1978 ובניית הבית בו הוא ממוקם, יחד עם בניית השעון עצמו, ארכה שלוש שנים. מבחוץ, נראה המבנה כעוד אחד מאותם בתים קטנים ויפים בעיירה השלווה, אך כאשר נכנסים מתגלה מנגנון עצום של שעון קוקייה, עשוי עץ. כאשר יוצאים מהבית, אך מצדו השני, ניתן להתרשם מחזיתו של שעון הקוקייה הגדול וכל חצי שעה וכל שעה עגולה יוצאת ציפור הקוקייה ומצייצת "קו-קו". משקלה של הציפור הענקית הוא לא פחות מ-150 קילו (!) ואורכה למעלה מארבעה וחצי מטרים. והשעון עצמו? גם הוא לא קליל - שישה טונות. לא משהו שהייתם רוצים אצלכם על הקיר בבית...

מר ג'וזף דולד (Josef Dold), כיום בן 77 ומיוצרי השעון, נולד לתוך עסק שעוני הקוקייה, אשר עבר ארבעה דורות במשפחה. דולד החליט לבנות את השעון הענק, כי רצה להראות כיצד שעון קוקייה עובד ומהם החלקים המרכיבים אותו. עד היום, ילדיו לוקחים חלק בעסק ומייצרים שעוני קוקייה, שנמכרים בכל העולם.




לאחר מכן, ביקרתי בחברת Rombach & Haas, הממוקמת בעיר. מדובר בבית לא גדול במיוחד, אך בתוכו יש עולם ומלואו. כאן מייצרים שעוני קוקייה מסורתיים ומודרניים ומוכרים לשלל מקומות בעולם. לא מדובר במפעל עם מכונות גדולות או מקום המעסיק עובדים רבים. אינגולף הס (Ingolf Haas) ואשתו קוני (Conny) הם דור רביעי למשפחה המייצרת שעוני קוקייה ביער השחור, עוד משנת 1894. בחברה יש בסך הכל תשעה עובדים, המייצרים את השעונים באותן שיטות מסורתיות בעבודת יד, באמצעות גילוף וציור, כפי שעשו לפני למעלה ממאה שנה. קוני היא זו המציירת את העיצובים היפים על השעונים. חברת Rombach & Haas הפכה לאחד המפיצים הפופולאריים ביותר של שעוני קוקייה באזור היער השחור. ייתכן בזכות העיצובים היפים של השעונים, תשומת הלב לפרטים הקטנים או הניסיון הרב. בשנת 2006 הזוג הס החל לייצר שעוני קוקייה מודרניים, השונים משעוני העץ המסורתיים ובעלי עיצוב עכשווי. לפי דברי אינגולף, "יותר ויותר אנשים קונים את שעוני הקוקייה המודרניים וקיימת עלייה במכירות עם השנים". בנוסף, סיפר הס כי בניית שעון קוקייה מסורתי אורכת כיומיים וחצי! בחדר התצוגה קיימים שלל שעוני קוקייה מקטנים ועד גדולים, בעיצובים מסורתיים, מודרניים או שילוב של שניהם. השעונים מהפנטים, מעניינים וגרמו לי רצון עז לקנות אחד לעצמי. אפרופו קנייה, המחירים של שעוני הקוקייה כאן הם החל מ-169 יורו ועד 7,425 יורו. התחלתי לחסוך.


לפני היעד הבא, מומלץ לאכול צהריים במסעדת Restaurant Café Berghüsli, הממוקמת במקום קסום ושקט, מול נוף משגע מעל מרכז העיר שונאך. התפריט עשיר ומגוון ואפילו יש תפריט מיוחד לילדים. ואיך אפשר בלי קינוח מקומי משובח? תוכלו ליהנות מעוגות תוצרת בית טעימות.




מוזיאון השעונים של גרמניה (German Clock Museum) ממוקם בעיר פורטוואנגן (Furtwangen), נסיעה בת חצי שעה משונאך. מוזיאון זה כולל את אוסף השעונים הגדול בגרמניה ומתגאה ב-8,000 פריטים מתקופות שונות. בשלוש קומות המוזיאון ניתן לראות את השעונים הקדומים ביותר, שעוני קיר, שעוני קוקייה, שעוני יד, שעונים מעוררים, שעונים מוסיקליים, תיבות נגינה ועוד. ניתן ללמוד על ההיסטוריה המרתקת של תולדות השעונים, כאשר בכל מתחם קיים עלון עם מידע רב (גם באנגלית). אוסף השעונים במוזיאון זה, בן 160 שנה, הוא המגוון ביותר בעולם וכולל אף שעונים נדירים ביותר. המוזיאון פתוח 365 ימים בשנה ומציע סיורים מודרכים בעלות של בין יורו לשניים.

  • כתובת: Robert-Gerwig-Platz 1, 78120 Furtwangen
  • מחיר: מבוגר 5 יורו, משפחה 10 יורו. חינם למחזיקי כרטיס היער השחור
  • אתר אינטרנט: www.deutsches-uhrenmuseum.de


צפו בסרטון מהטיול, אשר יכניס אתכם לאווירת הקרנבלים השמחה ביער השחור:



הכתבת הייתה אורחת לשכת התיירות של גרמניה.

​לתחילת הכתבה

רוצה לקרוא עוד על טיול ליער השחור? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:

יעדי הכתבה

סגור
×