תיאטרון הבולשוי - הפתיחה והשערורייה של התיאטרון המחודש

תיאטרון הבולשוי, הממוקם במרכז מוסקבה, הוא אחד התיאטראות המפורסמים ברוסיה ובעולם כולו. אוקטובר האחרון היה חודש היסטורי עבור התרבות הרוסית ובאמת הייתה סיבה טובה לכך - סוף סוף נפתח מחדש תיאטרון הבולשוי המפורסם, לאחר שש שנות שיפוצים. עלות השיפוצים, עליהם פיקח מקרוב הקרמלין, יותר מ-700 מיליון דולר. פתיחתו החגיגית צופנת בחובה גם שערוריה לא פשוטה, שבעקבותיה, הרוחות במוסקבה סוערות מהרגיל. מה קורה שם אם כן ואיך הכל יגמר, בכתבה שלפניכם, מפי חובבת אמנות מקומית.
אלונה גולדנברג
|
תמונה ראשית עבור: תיאטרון הבולשוי - הפתיחה והשערורייה של התיאטרון המחודש
Thinkstock Imagebank ©

תיאטרון הבולשוי - לקראת התמוטטות


הבניין המרשים, שבו יושב תיאטרון הבולשוי במוסקבה, נבנה ב-1825, אך הושמד כמעט כליל בשריפה 30 שנה מאוחר יותר. במלחמת העולם השנייה "זכה" המבנה המפורסם להפצצות גרמניות ומאוחר יותר הפך לסמל של ממש ומוקד לשמנה וסולתה של החברה הסובייטית. באוקטובר האחרון, כאמור, שוב היסטוריה. יש לציין, כי אין דוגמא בעולם להיקף השיפוץ של תיאטרון מסוג זה. עם תחילת העבודות, מומחים החלו בבדיקת המבנה, אז התגלו מפגעים חמורים עד כדי כך, שהיה חשש כבד להתמוטטות המבנה והיה צורך בחיזוק מיידי של יסודות הבניין. תוך שנה בוצע פרויקט מורכב, בו התקינו כאלף עמודי תמיכה ויחד עם זאת, היסודות ההיסטוריים, אשר היו כבר על גבול התפוררות, הוחלפו בחדשים. רק לאחר מכן הוסרו העמודים הזמניים.

הבולשוי - צילום: אלונה גולדברג


אבל איך קרה שמצבו של המבנה הדרדר כל כך? לאחר המהפכה הבולשביקית, השלטון החדש רצה לקבל יותר מהאולם, אז החלו עבודות ההרחבה של המבנה, כמובן ללא התחשבות בייחודיות המבנה הארכיטקטוני של האדריכל האיטלקי ז'זפה בווה. התווספו שורות נוספות ומחיצות במרפסות הוסרו והתמלאו במושבים נוספים. יתרה מכך, כאשר היה צורך בשיפוץ הרצפה והקומה התת קרקעית מתחת לרצפת האולם, השלטון החדש החליט לחסוך כסף וזמן ובמקום שיפוץ מקצועי, פשוט מילאו את החלל בבטון. דבר זה ומפגעים נוספים, פגעו קשות באיכות האקוסטיקה של האולם. לפני המהפכה, האולם המרכזי נחשב לאחד האולמות הטובים בעולם.

תיאטרון הבולשוי – הכפלת הגודל ועיצוב מחדש


לפני השיפוץ האחרון ירד מבנה התיאטרון למקום ה-54 מבחינה אקוסטית, מבין אולמות תיאטרון בעולם. השיפוץ הנוכחי כלל הורדת שכבת בטון זו כמו עוד פעולות נוספות, כולל החזרת מצב האולם לפי התוכנית המקורית שלפני 150 שנה. יחד עם זאת, כדי לתת מענה לשחקני התיאטרון ולאפשר הצגות בכל גודל, שטח הבניין הוכפל. עכשיו התיאטרון כולל, למעשה, כ-16 קומות, מרביתן מתחת לפני הקרקע. במקום הותקנו מערכות לניהול במה החדישות בעולם. מערכת הידראולית, הגדולה באירופה, המאפשרת תוך דקות ספורות להחליף רצפה ותפאורה בהתאם לסוג ההצגה: אם זה מופע בלט או אופרה.

גם העיצוב הפנימי והחיצוני של המבנה חודש בהתאם לשרטוטים המקוריים. כ-1000 פועלים עבדו במקום יום ולילה. בוצעה עבודה אדירה בידי מומחים בתחום השחזור. המשחזרים ציפו את האלמנטים העיצוביים ב- 4.5 ק"ג של זהב טהור. מספרים, כי על מנת לשחזר את פסל הכרכרה עם הסוסים שעל גג הבניין, אחד מסמליו של בולשוי, פנה אמן הפיסול לרופא שיניים לייעוץ, איך צריכות להראות שיני סוס בהתאם לשימוש ברסן שעל הכרכרה. עבודות השחזור של השטיחים, למשל, נמשכו ארבע שנים, כאשר במשך שנה שלמה המומחים למדו את הטכניקה העתיקה ואריגת המקומות החסרים בוצעו בנול ישן בצורה ידנית, כמו גם צביעתם. בפתיחה החגיגית, אמר נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב, כי אין ספק כי תיאטרון בולשוי הינו אחד מהמותגים הבולטים של התרבות הרוסית והבטיח להמשיך ולתמוך בפיתוחו של תיאטרון בולשוי בפרט ובתרבות ואמנות בכלל.

השערורייה היצירתית


עד כאן המידע הרשמי, אך אי אפשר ללא רכילות ושערוריות עסיסיות, אותם מספק הבולשוי בשפע מאז ומתמיד. במהלך השיפוצים התבררה חריגה תקציבית במימדים עצומים, וב-2010 אף נערכה חקירה, בעקבותיה הוגשו תביעות משפטיות נגד קבלני משנה. לפתיחה הגרנדיוזית בסוף אוקטובר 2011 הוזמנה כל צמרת השלטון, ההון ואנשי האמנות ברוסיה. לא ניתן היה לרכוש כרטיסים בקופה, אך במוסקבה הכל אפשרי תמורת סכום מתאים. על פי שמועות, ניתן היה לרכוש הזמנה במחירים שנעו בין 5,000 ל-50,000 יורו. הקונצרט היה ארוך, משופע בנאומים והופעות של כוכבי אופרה ובלט שהוזמנו לאירוע מכל רחבי רוסיה והעולם.

הבולשוי מבפנים, צילום: אלונה גולדברג


עונת ההצגות הרשמית נפתחה באופרה של גלינקה, "רוסלן ולודמילה", וגם כאן סקנדל גדול; הבמאי הצעיר, דמיטרי צ'רנייקוב, העלה פרשנות פרובוקטיבית לאגדה רוסית עתיקה (פואמה של פושקין). כיוון שהצלחתי להשיג כרטיס להצגה, אספר על החוויה ממקור ראשון. האופרה נפתחת בסצנה המתרחשת בארמון הדוכס, בתלבושות מסורתיות, מפוארות וצבעוניות בהגזמה מכוונת היטב. בהמשך, ההתרחשות עוברת לבית זונות באלפים מזוייפים, שדה קרב עם חיילי קומנדו ומשם למרפאה פסיכיאטרית או מלון גמילה לעשירים דקדנטיים. בכל הסצנות שמחה גדולה ובלגן של קרקס שעשועים: טבחים עם סטייקים עצומי מימדים מועפים באוויר יחד עם יין איטלקי, נשיקות צרפתיות ממושכות, נערות בלבוש מינימאלי (זונות) מטיסות מסוקי צעצוע, תוכים חיים על העצים, שרירן חצי עירום בסצנת פיתוי במיטה עם לודמילה ולקינוח – נשים עירומות לחלוטין המתרוצצות על הבמה...

ומה על מוסיקה, שירה ואמנות האופרה לשמה התכנסנו בתיאטרון המחודש? ובכן, כאן ה"בולשוי" כשמו כן הוא - גדול באמת! צליל התזמורת, בניצוחו של וולדימיר יורובסקי (מנהלה המוסיקלי של בית האופרה של לונדון) מלא ועשיר, והאקוסטיקה המשוחזרת של אולם ה"בולשויי" מצוינת בהשוואה לתקופה שקדמה לשיפוץ. נבחרת כוכבי האופרה שרה ושיחקה בוירטואוזיות והזמרת ילנה זרמבובה (נאינה) אף נתנה תוקף ממשי לביטוי "ההצגה חייבת להימשך". במערכה הראשונה היא נפלה ושברה את ידה כתוצאה מדחיפה נלהבת מדי של חברה לסצנה ולמרות הכאבים העזים המשיכה לשיר ולשחק ביד חבושה עד סוף האופרה! בשאר ההצגות היא הופיעה ביד מגובסת מוסווית במעיל שועל.

ביקורת הקהל והמבקרים הייתה חצויה ואף חריפה. בבכורה היו שצעקו "בוז" ועזבו את האולם בשאט נפש ואילו אחרים צעקו "בראבו" נלהב. אני ביקרתי בהצגה השלישית במספר, בה נכחו בעיקר שוחרי אופרה מקומיים ואירופאים רבים המתגוררים במוסקבה. אף אחד לא עזב ורוב הקהל, צחק ונהנה מכל הלב מההתרחשות הפרובוקטיבית - מבודחת שעל הבמה ובעיקר מהמוסיקה והזמרה המשובחת. בקיצור, חוויה תרבותית שאינה "לכל המשפחה"...

ועדיין לא שקטו צעקות השבר סביב האופרה והנה סקנדל חדש. כוכבי הבלט המובילים, הפרימה בלרינה נטליה אוסיפובה והרקדן הראשי, איוואן ואסילייב החליטו לנטוש את ה"בולשוי", הבית שבו גדלו, ולערוק למתחרה הגדול בסנט. פטרבורג - תיאטרון מאריינסקי (קירוב). עכשיו, כל העיתונים במוסקבה עוסקים בסיבות לעזיבתם.

שערוריית הכרטיסים


מי שמעוניין לחוות את כל אלה במו אוזניו ועיניו, ראשית, חייב להשיג כרטיס להצגה ואין זה דבר של מה בכך. הכרטיסים מוצעים למכירה בקופת ה"בולשוי" כחודשיים לפני ההצגה, אך לא ברור באיזה יום ושעה זה יקרה. ספסרים מקצועיים צרים במשמרות על הקופות ומחכים לרגע שבו הכרטיסים יוצעו למכירה. ברגע האמת, הם מזעיקים פנסיונריות מקצועיות, המגיעות לקופה ורוכשות כרטיסים בהנחה משמעותית, אותם הם מוכרים אחר כך במחירים מופקעים וכך, תוך מספר שעות או ימים ספורים אוזלים כל הכרטיסים. ההצגות הפופולאריות ביותר הן הבלטים הקלאסיים: אגם הברבורים, דון קיחוטה, ג'יזל וכו', הם גם היקרים ביותר. שנים רבות, הנהלת הבולשוי מנסה להילחם בתופעה, אך ללא הצלחה יתרה, כי אין חוק המגביל אדם פרטי לרכוש כרטיס ואחר כך למכור אותו ל"חברים" מפאת מחלה או סיבה אחרת, שמנעה ממנו להגיע להצגה.

השבוע, הוחלט ב"בולשוי", שמעתה רכישת הכרטיסים בקופות תתבצע בהצגת דרכון ובכמות מוגבלת בלבד (לא ברור עדיין כמה). זהו ניסיון ראוי ומעניין, אך בהיכרותי את מוחם היצירתי של הספסרים, הסיכוי לכך שהמהלך יצליח הינו קלוש. לכן, אם אתם מתכננים להגיע למוסקבה ולראות בלט ב"בולשוי" במחירים שפויים, יהיה עליכם להיערך לכך לפחות חודשיים מראש.

  • אלונה גולדנברג היא מדריכת טיולים במוסקווה, מייל: alonagold@gmail.com

לתחילת הכתבה
רוצים לקרוא עוד על טיול ברוסיה? הכתבות הבאות עשויות לעניין אתכם:

יעדי הכתבה

סגור
0
×