36 שעות בוורשה: בואו להכיר את הצד הכיפי של הבירה הפולנית

לוורשה אולי אין את התדמית הנוצצת ביותר, אך אם מתגברים על הדעות הקדומות, מתגלה עיר מודרנית, יפה ומלאת חיים, שהמחירים הזולים שלה הופכים אותה ליעד משתלם במיוחד. הצטרפו לכתבנו, שבביקור קצר של 36 שעות בוורשה, גילה שאפשר בהחלט להספיק לטעום קצת מכל מה שיש לעיר להציע - מהיסטוריה מרתקת, דרך אוכל טוב ובילויים מסעירים ועד לסיבוב שופינג בין חנויות מעצבים.
איתי אמוזה - מערכת אתר למטייל
|
מפה
תמונה ראשית עבור: 36 שעות בוורשה: בואו להכיר את הצד הכיפי של הבירה הפולנית

מה הייתם אומרים על ביקור בעיר בירה אירופית יפה ומודרנית, עם אתרים היסטוריים מרשימים, פארקים מקסימים ורחבי ידיים, מסעדות טובות, חיי לילה תוססים ושופינג חלומי? מה הייתם אומרים אם את כל זה אפשר היה לעשות במחיר של חופשה בצפון? אני מניח שהייתם אומרים כן. אז הגיע הזמן לגלות שאפשר לעשות זאת גם בוורשה.

בביקור קצר של 36 שעות בבירה הפולנית ראיתי שיש לעיר הרבה מאוד מה להציע, בין אם כטיול בן כמה ימים ובין אם כקפיצה של כמה שעות, בהמתנה בין טיסות. וכשמוסיפים לכך את המחירים הזולים, שגרמו לי להרגיש לזמן קצר כמו אחד מעשירי אירופה ולעשות קניות כאילו אין מחר, מגלים יעד שמתאים לכל גיל ולכל כיס.

עוד בארץ - יום היסטורי בנתב"ג

ההגעה לוורשה הייתה עבורי חווייתית לא פחות מהביקור עצמו והסיבה – ביקור ראשון בישראל של מטוס הבואינג 787, אדיר המימדים, בטיסה סדירה מאירופה. המטוס החדיש, המכונה 'Dreamliner', הוא המילה האחרונה בתחום מטוסי הנוסעים, כשהמהירות הגבוהה שלו וקיבולת הנוסעים המרשימה הופכים אותו לאידאלי לטיסות בין-יבשתיות ארוכות מאירופה לצפון אמריקה ולאסיה. ובכל זאת, בחברת התעופה הפולנית LOT איירליינס החליטו להביא אותו לביקור קצר גם בארץ הקודש.

המטוס מצויד במגוון מערכות חדישות, כולל מערכת בקרת אקלים, שאמורה לסייע בהתמודדות עם הג'ט לג הידוע לשמצה. אבל אין ספק שהחלק המגניב ביותר בטיסה היו החלונות המיוחדים, שאפשרו לי להפוך אותם לבהירים או כהים יותר בלחיצת כפתור. בנוסף, הדרימליינר עשוי מחומרים קלי משקל, שמשפרים מאוד את צריכת הדלק שלו והופכים אותו לחסכוני וידידותי יותר לסביבה, מה שנתן קצת נחת למצפון הסביבתי שלי.

אבל אין ספק שהדבר המרכזי ששמים אליו לב כבר מההמראה זה דווקא השקט – רעש המנוע כמעט ואינו נשמע, מה שאפשר לי (אחרי שהתאמתי את צבע החלון, כמובן) להתרווח בנוחות בכיסא וליהנות משינה מתוקה כל הדרך לוורשה. אולי זאת הסיבה למילה dream ('חלום' באנגלית) בשמו של המטוס...

תחושה של מנהטן בלב פולין

אחרי שינה קלה במטוס החלומות, אני מגיע לוורשה בשעות הבוקר המוקדמות ומיד יוצא לתור את העיר. ההגעה מהשדה למרכז העיר פשוטה וזולה, אפשר לעשות זאת בנוחות באמצעות רכבת פרברית או אוטובוס היוצאים מהטרמינל הראשי. גם ההתניידות בעיר עצמה פשוטה מאוד, כשרשת של קווי אוטובוס וחשמלית, מחוזקים בקו רכבת תחתית החוצה את העיר, מחברים את כל הנקודות המעניינות בוורשה והופכים את התחבורה הציבורית לאפשרות הנוחה והמשתלמת ביותר – בייחוד לאור הפקקים ובעיות החניה מהן סובלת עיר הבירה הפולנית.

למידע נוסף על תחבורה בוורשה ראו >>

העובדה שהגעתי לכאן ב-1 במאי, חג הפועלים ויום שבתון, גרמה לכך שהעיר הייתה שלווה מתמיד והאווירה בה הזכירה יותר יום שבת בתל אביב מאשר עיר עסקים סואנת. ובכל זאת, לעיני נחשפת עיר מודרנית ונעימה, עם שדרות רחבות וקו רקיע מרשים, המורכב מגורדי שחקים מצופי זכוכית – הכי רחוק שאפשר מהמראה הקומוניסטי שציפיתי לפגוש. לצד כל המלונות ומגדלי המשרדים החדישים, חולשים על מרכז העיר מבנים רבי רושם, כמו תחנת הרכבת המרכזית (Warszawa Centralna) ולצדה הקניון העצום והמרהיב Zloty Tarrasy (כתובת: Złota 59) שאת הגג הכדורי המיוחד שלו לא כדאי לפספס.

ואז, דווקא בלב המראה הזה הנותן תחושה של מעין מנהטן קטנה, מזדקר לו ברוב הוד והדר ארמון התרבות והמדע – שריד מפואר ואדיר ממדים לעברה הקומוניסטי של פולין. המבנה, שאין דרך אחרת לתאר אותו אלא כ'מעורר יראה', נבנה בשנות ה-50' של המאה הקודמת כמתנתו של הרודן הקומוניסטי יוסף סטאלין לתושבי פולין. למרות כל גורדי השחקים החדשים שקמו סביבו, הוא עדיין מחזיק בתואר הבניין הגבוה ביותר במדינה וניתן להבחין בו מכמעט כל נקודה במרכז העיר. כיום, מרבית הבניין משמשת כמבני משרדים, אך בקומותיו התחתונות ישנן גלריות מתחלפות, אירועי תרבות רבים ואפילו תיאטרון. מה שבאמת לא שווה להחמיץ (במקרה של יום עם ראות טובה) זה את התצפית מהקומה ה-30 של המגדל, שמאפשרת לראות את כל ורשה ממעוף הציפור.

  • כתובת: Plac Defilad 1.
  • אתר אינטרנט: www.pkin.pl

פוסעים בין עבר והווה בגטו היהודי

את הסיור בעיר אני מתחיל בגטו ורשה, או יותר נכון – במקום בו היה הגטו בעבר והיום זה מקומה של שכונה רגועה ומנומנמת, שבשעה זו של בוקר רק מתחילה להתעורר. זה אולי קלישאתי, אבל כשפוסעים בין הבתים והחצרות השלוות, באמת שכמעט בלתי אפשרי לדמיין איך נראו פה החיים בעבר הלא כל כך רחוק. הרחובות רגועים, אנשים יוצאים לטיול עם הכלב ופה ושם ניתן לראות מסעדה או בית קפה. מפתיע במיוחד היה המראה של ה-Hummus Bar, חומוסייה ישראלית הפועלת בלב הגטו ומלאה דווקא בעיקר בפולנים (כתובת: Zelzna 64).

רק במבט שני מתחילים לשים לב לפרטים ולמקומות ששרדו מתקופת השואה ומרמזים על העבר האפל של המקום הזה – השריד האחרון של חומת הגטו, הבונקר המפורסם של מנהיג המרד מדרכי אנילביץ' (כתובת: Mila 18), בית הקברות היהודי (הכניסה ב- ul. Okopowa 49/51), שרידי הגשר אשר חיבר את שני חלקי הגטו ואפילו בית היתומים של יאנוש קורצ'ק (כתובת: Krochmalna 92), שעדיין פעיל ולכן ניתן לראותו רק מבחוץ. ב"כיכר השילוחים" המפורסמת, ממנה יצאו הרכבות אל מחנות ההשמדה, עומדת היום אנדרטה מאופקת בלב רחוב Stawki הסואן. כל אלו נותנים תחושה של עיר שלא שוכחת, אך כזו שעברה הלאה. הרושם הזה מתחזק בביקור בבית הכנסת "נוז'יק" (כתובת: Twarda 6), היחיד ששרד בגטו, שבו קבוצה גדולה של יהודים מתפללת בלהט כמי שהיו כאן ללא הפרעה מזה עידן ועידנים.

אך האתר היהודי המרכזי בעיר הוא דווקא מבנה חדש – המוזיאון לתולדות יהדות פולין השוכן במבנה מודרני, אדיר ממדים, שנבנה בהשראת קריעת ים סוף. לאכזבתי הרבה, המוזיאון היה סגור למבקרים לרגל החג וכל שנותר לי היה להסתפק באנדרטת רפפורט הדרמטית, שנבנתה לזכר מרד גטו ורשה, שברחבת הכניסה למוזיאון.

למידע נוסף על ביקור במוזיאון לתולדות יהדות פולין היכנסו >>

רואים ירוק בעיניים

אך ורשה היא הרבה יותר מאשר זיכרון חי לתקופת השואה וכיוון שביום חג שמשי ואביבי עסקינן, הלכתי יחד עם עוד רבים מתושבי העיר ליהנות משעות הצהרים הנעימות בשביליו הנעימים של פארק ווז'נקי (כתובת: ul. Agrykoli 1). הפארק העירוני של ורשה מתגלה כמרחב ירוק ורחב ידיים, המעוטר במרבדי פרחים מקסימים ועצים רבים. השבילים והמדשאות עמוסים בזוגות אוהבים ומשפחות עם ילדים, כשאווירת החג מורגשת כאן בכל פינה – בנקודה אחת אני עד לתהלוכת ריקוד פולנית מסורתית (עם כל הגרדרובה מהמאה ה-18), במקום אחר מתקיים מופע ראווה של אבירים על סוסים. השיא מתרחש בלב הפארק, בו תזמורת פילהרמונית של עשרות נגנים מנגנת באמפיתיאטרון רומי לצלילי מחיאות כפיים נלהבות.

מלבד המדשאות והפרחים המקסימים, מוקד המשיכה המרכזי של הפארק הוא ארמון ווז'נקי, השוכן על אי מלאכותי לגדתו של אגם רחב ידיים. הארמון, שהיה בעבר מעונו של מלך פולין והכיל חפצי אמנות רבים וחשובים, נשרף כולו על ידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה עבר הארמון שיפוץ וכיום ניתן לערוך בו סיורים ולהתרשם מחדרי המלך ומגלריית אמנות.
אתר אינטרנט: www.lazienki-krolewskie.pl

קסמו של ארמון ווז'נקי מגיע בעיקר מהמיקום הפסטורלי שלו על גדת האגם, אבל הארמון שבאמת הרשים אותי הוא ארמון וילנוב (כתובת: ul. St. Kostki Potockiego 10/16), אשר נמצא בשכונה אחרת של העיר ונחשב לגרסה המקומית של ארמון ורסאי. אז אומנם מדובר בארמון קטן בהרבה מהארמון הצרפתי המפורסם, אך עדיין מדובר במבנה מרשים ומלא הדר, כראוי למבנה אשר שימש כארמון הקיט של מלך פולין. כיום פועל כאן מוזיאון שהביקור בו כולל סיור בארמון המפואר בגני המלך. למידע על סוגי הסיורים ושעות הפתיחה ראו: www.wilanow-palac.art.pl

היציאה ממתחם הארמון אפשרה לי ליהנות משיטוט קצר לאורך הרחוב מרוצף האבנים המוביל אליו, שסביבו מבנים פסטורליים ישנים ויפים. בחלק ממבנים אלו פועלות מסעדות ומבשלות בירה בסגנון בווארי וכל אלה נתנו לי תחושה שאני הולך בעיירת אלפים כפרית של המאה ה-18. ללא ספק מקום מושלם לעצור למנוחה קלה, עם בירה טובה מהחבית ביד (כ-10 זלוטי לכוס ברוב המקומות).

גולת הכותרת: העיר העתיקה

מרוב שלווה ונוף ירוק, התחלתי כבר להתגעגע לקצב של העיר. לכן, התחנה הבאה הייתה מתבקשת – העיר העתיקה (Stare Miasto). בדרך, בעודי חוצה את נהר הויסלה, לא יכולתי שלא להתרשם מכך שמעט השמש האביבית של מאי הספיקה בשביל להוציא המוני מקומיים להשתזף בבגד ים בחופיו, המוזנחים למדי, של הנהר העכור.

אך מחשבות אלה נעלמות מראשי מיד עם הכניסה למתחם העיר העתיקה, שרובו מרוכז לאורכו של רחוב Krakowskie Przedmiescie. לפני נגלה רחוב יפה ורחב ידיים, שבו המוני אנשים מטיילים להנאתם או יושבים באחד מבתי הקפה הרבים. האווירה ביום חג זה הייתה נהדרת ועם התפאורה של המבנים ההדורים שמסביב התחלתי לשוטט בנעימים לאורכו של הרחוב הארוך. בעודי פוסע בשלווה וסופג את האווירה, בכל רחוב וקרן זווית נגלו בפני מראות מרשימים של כנסיות, ארמונות, מוזיאונים ומלונות יוקרה הדורים.

כיוון ששעת ארוחת הצהרים המקובלת כבר חלפה ואחרי יום כזה הרעב כבר מתחיל לתת את אותותיו, לא יכולנו לעמוד בפיתוי מצדן של המסעדות הרבות שלאורכו של הרחוב המקסים. מסעדת Bier Hale ("אולם הבירה" בתרגום חופשי), עם חביות הבירה בכניסה והעיצוב הפנימי שכולו מעץ, היא זאת שצדה את עינינו. המקום מציע בירות נפלאות בייצור עצמי (8-11 זלוטי לכוס) ותפריט המורכב ממנות גרמניות ופולניות. אני בחרתי במעין שילוב גרמני-פולני של גולאש עטוף בלביבה (30 זלוטי) - מנה שהייתה מספיק טעימה בכדי לגרום לי לתהות למה, מכל המנות הפולניות, דווקא הגפילטע-פיש הוא זה שעשה עלייה לארץ.

על בטן מלאה, שמתי פעמי אל עבר מרכזה של העיר העתיקה – כיכר הארמון (Plac Zamokwy) רחבת הידיים, שעליה חולש הארמון המלכותי (Zamek Królewski) המפורסם, אשר חרב במלחמת העולם השנייה ושוחזר בצורה מעוררת השתאות. לצד המבנים הקלאסיים המרשימים המקיפים את הכיכר, לא יכולתי שלא להבחין במראהו המודרני במפגיע של אצטדיון Narodowy, שנבנה ב-2012 לקראת אליפות אירופה בכדורגל, הנשקף מעברו השני של הנהר. הכיכר עצמה הייתה מלאה בערבוביה נפלאה של זוגות, משפחות ותיירים, אשר צפו להנאתם במופעי רחוב שונים או נהנו מבמות בידור שונות שהוקמו בכיכר לרגל החג - לי לא נותרה ברירה אלא להצטרף לחגיגה!

לנוח כמו עשיר ולצאת לקרוע את העיר!

אחרי יום ארוך של שיטוט, הייתי חייב מקלחת טובה, קפה חזק וספה נוחה להניח עליה את הרגליים. מלון Sheraton Westin (כתובת: Al. Jana Pawla II 21 ; אתר אינטרנט: www.westin.pl/en), בו התאכסנתי, ענה על הציפיות באופן מושלם. במלון היוקרה היפהפה הזה, הממוקם בגורד שחקים מודרני ושובה עין במרכז העיר, נהניתי מאירוח ברמה של חמישה כוכבים, שגרם לי להרגיש לרגע קל כאחד מעשירי אירופה. "נו, מי כבר יכול להרשות לעצמו לילה במלון יוקרה?!" אתם בטח אומרים לעצמכם. אם כן, בוודאי תופתעו, כמוני, לגלות שחדר ללילה בסוף שבוע במלון הזה עולה רק 285 זלוטי - סכום המקביל לכ-300 שקלים. לזוג! תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם יוצאים לצימר בצפון.

אחרי מנוחה טובה, יצאנו בשעות הערב לארוחת ערב פולנית מסורתית של עוף בתנור עם סלק וכרוב כבוש (אלא מה?) במסעדת U Szwejka החביבה (כתובת: Plac Konstytucji 1; אתר אינטרנט: www.uszwejka.pl), כל זאת לצלילי נגינת כלייזמרים (פולין, בכל זאת). שבעים ומרוצים, הרגשנו שאנחנו מוכנים לראות מה יש ללילה בוורשה להציע למי שרוצה קצת לחגוג.

השעון הראה 22:00, ונאמר לנו שהפאבים והמועדונים רק מתחילים להתרומם לקראת 23:00, כך שהתחנה הראשונה שלנו נבחרה להיות קזינו Olimpic המרשים (כתובת: Grzybowska 63; אתר אינטרנט: www.olympic-casino.com), הממוקם מתחת למלון הילטון. הקזינו בפולין חוקי למהדרין והתוצאה היא מקומות מפוארים, רחבי ידיים ומרשימים, הממוקמים לרוב במלונות היוקרה בעיר. את האווירה בקזינו ניתן, באופן מפתיע, להגדיר בעיקר כ...נינוחה ונעימה. כשתשבו לשחק ברולטה או במכונת המזל, כשלצדכם קבוצת נשים שנראות כמו הדודה החביבה שלכם מהקיבוץ, תבינו כמה שונה פה האווירה מבתי קזינו אחרים שאולי ראיתם בערים אחרות בגוש הקומוניסטי לשעבר.

אחרי שכמובן שרפנו במהירות את כספנו (והתנחמנו בשתייה והאוכל החופשיים המחולקים למי שמשחק), שמנו פעמינו אל המנה העיקרית של הערב – הפאבים והדאנס בארים של העיר, עליהם לא הפסקתי לשמוע מאז שהגעתי לכאן. ברוב ימות השבוע חיי הלילה של ורשה רגועים למדי, אך בסופי השבוע, או כמו במקרה שלנו – יום חג, המקומות מתעוררים לחיים והאווירה נהדרת.

את הלילה העברנו לאורכו של רחוב Mazowiecka העמוס לעייפה במקומות בילוי מכל הסוגים, שהאוכלוסייה בהם היא שילוב, מעט מפתיע, של מקומיים במגוון גילאים ואנשי עסקים, שמנצלים את השהות בעיר לבילוי לילי. ברוב המקומות יש דמי כניסה, אבל הם נוחים מאוד בסטנדרטים ישראליים (סביב ה-20 זלוטי), ועם מחירי משקאות שלא מוצאים אפילו במסיבת סטודנטים בארץ (10-15 זלוטי לרוב המשקאות) יש את כל תנאי הפתיחה לבילוי לילי אדיר במחיר סביר. רק שימו לב - זאת בכל זאת לא מסיבת סטודנטים, אז תתלבשו בהתאם, כי עם גופייה או כפכפים לא תעברו את הסלקציה.

שופינג, שופינג, שופינג

למחרת, עוד הלום מהבילוי הסוער של הלילה הקודם (ואולי בכלל מארוחת הבוקר המפוארת במלון?), יצאתי, כמו כל ישראלי טוב, לנצל את השעות האחרונות שלי בעיר לסיבוב שופינג. כנראה שתושבי ורשה חולים על קניות, כי אחרת אין לי דרך להסביר את ההיצע הבלתי נגמר של קניונים ואאוטלטים שיש בעיר הזאת. וכאילו שהכמות לא מספיקה, אז בכל קניון כזה יש כל כך הרבה אגפים, קומות, חנויות, מסעדות וכניסות, עד שאפשר להעביר רק בו יום שלם.

הסיבה המרכזית, חוץ מהקניונים המודרניים והיפים, שמצדיקה סיבוב קניות בוורשה היא פשוטה מאוד – המחירים. נכון, זה בהחלט לא המחירים של תאילנד, אך בדברים רבים, מביגוד, דרך נעליים ועד אפילו למצרכים בסופר, תמצאו מחירים נמוכים, לפעמים בעשרות אחוזים, מאלו שיש בארץ. והמוצרים, להבדיל מתאילנד, מקוריים ובאיכות גבוהה.

רק ברדיוס קטן סביב מרכז העיר מחכים לכם קניונים מפוארים כמו Arkadia (כתובת: Aleja Jana Pawła II 82) או Zloty Tarrasy (כתובת: Złota 59) בהם שפע מותגים, חלקם יהיו לכם מוכרים מהארץ, ואחרים לא. אבל אם יש לכם כוח להשקיע קצת, בהחלט עדיף לצאת קצת ממרכז העיר לאחד מהאאוטלטים הרבים שיש כאן (רובם נמצאים כ-20-30 דקות נסיעה במונית או חשמלית ממרכז העיר), שלא יביישו את אלו של ניו-יורק – לא בגודל ולא במחיר.

המפורסם והפופולארי ביותר מבניהם הוא כנראה ה-Factory רחב הידיים (כתובת: Plac Czerwca 1976 r. 6; אתר אינטרנט: www.factory.pl), אבל אני דווקא הכי אהבתי את ה-Fashion House (אתר אינטרנט: www.fashionhouse.pl) – אאוטלט יפהפה, שכולו פועל בתוך מתחם שנבנה בסגנון העיר העתיקה של ורשה. אומנם, המבנה כולו מלאכותי, אך הוא עשוי היטב ותוך תשומת לב רבה לפרטים והתוצאה הסופית פשוט נהדרת. ראו הוזהרתם – תתקשו לעזוב, ועוד יותר תתקשו להרים את המזוודה עם כל הקניות חזרה למטוס.

ללא ספק, ורשה התגלתה כיעד נחמד מאוד לביקור קצר בניחוח מרכז אירופי רגוע ונעים, ועוד בזיל הזול. עם שילוב טוב הכולל קצת היסטוריה, קצת אוכל טוב, קצת בילויים כיפיים וקצת שופינג משתלם – מה עוד אפשר לבקש?

הכותב היה אורח של חברת התעופה הפולנית LOT וחברת Tour Poland.

לתחילת הכתבה

נוסעים לוורשה? הכתבות הבאות עשויות לעניין אתכם:

יעדי הכתבה

סגור
×