6 מקומות יפים במיוחד בפריז שיגרמו לכם להתאהב בה מחדש

יש מליון סיבות לאהוב את פריז, אבל בעיניי צבי חזנוב, פרנקופיל אמיתי, אחד הדברים הטובים בעיר היא התחושה שהעיר אף פעם לא נגמרת ותמיד יש משהו חדש לראות ולגלות. קבלו 6 מקומות יפים במיוחד, שאולי עוד לא הכרתם ויציתו את לבכם מחדש
צבי חזנוב, עינת מיזהר, יואל תמנליס
|
תמונה ראשית עבור: 6 מקומות יפים במיוחד בפריז שיגרמו לכם להתאהב בה מחדש
© Amélie Dupont

לפני הכל: הקדמה

השנה יצא לי לבקר בפריז ביחד עם עוד שני פרנקופילים מקסימים: עינת מיזהר, ציירת אשר עורכת סדנאות ציור בפריז ויואל תמנליס, עיתונאי, צלם ובעיקר פרנקופיל ענק שביקר בפריז עשרות רבות של פעמים.

כשטיילתי איתם, שמתי לב לכך שלמרות שהיינו באותו מקום מבחינה גאוגרפית, כל אחד מאיתנו הביט בו דרך "משקפיים" שונים לחלוטין. בתור היסטוריון חובב, ראיתי את הדמויות ההיסטוריות שבמהלך 2,000 שנות קיומה של פריז הרגו, שכבו, אכלו, כתבו ובעיקר חיו בעיר האורות. עינת הציירת הסתכלה על פריז דרך עיני האומן שרואה כל דבר דרך פלטת הצבעים ואילו יואל, ראה כל מקום דרך עדשת המצלמה. מדובר בשלוש זוויות הסתכלות שונות אך משלימות והן מכניסות עניין רב לאותם מקומות בהם אתם מטיילים. אז להחלטנו לשלב כוחות ולהביא לכם טיול רב מימדי בו תעברו בין כמה מהאטרקציות האהובות ביותר עלינו בפריז ותחוו אותן בדרכים שונות.

1. יער ונסן

יער ונסן (Bois de Vincennes) תחנת מטרו: Chateau de Vincennes.

הזווית ההיסטורית והתיירותית (צבי): לא מעט תיירים מפספסים את היער הזה וחבל מכיוון שיש לו לא רק היסטוריה ארוכה אלא גם לא מעט אטרקציות תיירותית. יער ונסן שנמצא בגבול המזרחי של פריז, היה אהוב מאוד על מלכי צרפת שנהנו לצוד בשטחיו הרחבים. בביער תמצאו את טירת ונסן שחלקים ממנה נבנו עוד במאה ה-12, שקירותיה המלאים בהיסטוריה יכולים לספר לכם לא מעט סיפורים. בין השאר תוכלו למצוא שם מגדל מימי הביניים, קפלה מרשימה ואפילו ארמון שבנה לה וו (Le Vau) בשביל לואי ה-14.

בעוד שהטירה עצמה היא מימי הביניים (עם תוספות בנייה מאוחרות יותר) הרי שהיער והפארק מחוץ לטירה הם בעיקרם תוצר של המאה ה-19, ואם נדייק, הקיסרות השנייה. נפוליאון ה-3, אשר ביקש ליצור ריאות ירוקות בתוך פריז, ובנה כאן יער קסום במיוחד עם מקדש, אגם וסוגים שונים של גנים (הגן היפני מקסים במיוחד). אין ספק שיער ונסן יכול להיות מקום מקסים לפיקניק משפחתי באחד מימיה החמימים יותר של פריז והוא מהווה אופציה מצוינת לאלו שרוצים לצאת קצת ממרכז פריז הסואן.

גשרים ציוריים ביער ונסן. ציירה: עינת מיזהר

הזווית האמנותית (עינת): לציירת המגיעה לצייר את פריז, יער ונסן הוא יעד בלתי נדלה של אפשרויות: רצית אגם? רצית גשרים ציוריים? רצית עצים עם עלוות מגוונות? רצית ברווזים? רצית מבנה רומי? מערת נטיפים? אפילו כירכרות ציוריות ניתן לראות כאן. הכל יש ביער הנפלא הזה שנמצא במרחק נסיעה במטרו. את היער הזה, אפשר לצייר שוב ושוב ושוב, באותה עונה או בעונות משתנות ובכל פעם לצייר משהו אחר. זהו אתר שלא ניתן למיצוי ויעד חובה בכל סדנת ציור.

הזווית הצילומית (יואל): יער ונסן הוא ללא ספק סוג של גן עדן לצלמים. זהו אחד המקומות בפריז בהם הפקתי הכי הרבה צילומים יצירתיים ומלהיבים. כשאנחנו "חמושים במצלמה" כדאי לצאת לטיול רגלי ארוך ללא מטרה. השיטוט כאן יביא את ההפתעות ואת התוצאות המיוחלות.

חשוב לא לשכוח להצטייד בבטרייה רזרבית למצלמה כי יש כאן המון מה לצלם: צילומי אדריכלות נהדרים יופקו בטירה המבוצרת ובקפלה הגותית, וגם החצר הפנימית שבתוך החומות מצטלמת נהדר. בסמוך לטירה ניתן לחגוג בצילומי צבע מרהיבים בפארק הפרחים של פריז, ובעברו השני של היער נקדיש מאות צילומים לאגם דומניל ולשני האיים המרהיבים שבתוכו.

יער ונסן. צילום: יואל תמליס

2. כנסיית סן אוסטאש

כנסיית סן אוסטאש (L'église Saint-Eustache) תחנת מטרו: Les Halles

הזווית ההיסטורית והתיירותית (צבי): ללא ספק אחת הכנסיות הכי יפות והכי מרשימות בפריז שבמקרה גם נמצאת ממש קרוב לרחוב מונטרגיי על שלל האטרקציות הקולינאריות שלו. הכנסייה נבנתה במהלך המאות ה-16 וה-17 וכתוצאה מכך רובה בנוי בסגנון גותי אך יש לה שער כניסה בארוקי בחלקה המערבי. למרות שהכנסייה הזאת נחשבה מאז ומתמיד בתור הכנסייה של השוק הרי שהיא משכה אליה לא מעט אנשים מפורסמים מהמאות ה-17 וה-18 בהם מולייר, אשר התחתן שם ולואי ה-14, אשר בחר במקום לצורך השתתפות בטקס אכילת לחם הקודש הראשון שלו (סימן לבאות לכל חנויות הפטיסרי והבולנז'רי באיזור, אשר טעם מאפיהם העילאי, מוסיף, ללא ספק, מימד של קדושה לתוצרתם). כתוצאה מכך תמצאו שם מצבות יפהפיות של אח"מים מהמאות ה-17 וה-18 ובהם הקבר של המרשים של קולבר. מעבר לאטרקציה הויזואלית הכנסייה היא גם אטרקציה מוזיקלית בזכות העוגב והאקוסטיקה הנהדרים שלה. בואו ביום ראשון ותבינו בדיוק על מה אני מדבר...

הזווית האמנותית (עינת): אין ספק שלצייר את כנסיית סנט אוסטאש זה אתגר לא פשוט, אך כשצייר נתקל בכנסייה מלאת הוד ויופי כמו הכנסייה הזאת, האתגר רק מדרבן אותו. את הרישום הזה ציירתי בעפרונות צבעוניים על נייר לבן מחוספס. לכנסייה הזאת יש אלמנטים אדריכליים יוצאי דופן כמו הקשתות הדואות, הבנויות מחצאי קשתות "המרחפות" באוויר ותומכות את הקירות הפנימיים. רובה בנוי באדריכלות גותית שהיא קישוט בפני עצמו, וככזאת היא מתבלטת ביופיה ובחריגותה במרחב שבו היא נמצאת.

המבנה הייחודי של הכנסייה. ציירה: עינת מיזהר

כנסיית סנט אסטאש היא "שניים במחיר אחד" - גם כאוביקט לצייר וגם כמוזיאון להעשרה ולקבלת השראה ואם מדברים על מוזיאונים, הרי שאם שוחרי האמנות מעוניינים לראות עוד ציורים של רובנס ושל אחרים, חצי קילומטר ממנה מוזיאון הלובר, ואם נמאס לשוחרי האמנות מהתקופות הקדומות והם רוצים להתבשם באמנות מודרנית, הרי שמוזיאון פומפידו נמצא אף הוא במרחק של כחצי קילומטר מכנסיית סנט אוסטאש.

הזווית הצילומית (יואל): המבנה הענק של כנסיית סנט אוסטאש המזדקף ומזדקר מעל סביבתו הוא אובייקט צילום מרהיב. בשילוב העצים הירוקים הגבוהים שמקיפים את הכנסייה נוצר פריים צילומי מלא, מגוון וצבעוני, ומבעד לעדשת המצלמה ניכר היטב כי זהו אחד המבנים המרשימים בעיר. תמונה איכותית של חלקו החיצוני של המבנה עשויה להבליט את עיטוריה הרבים והמרשימים של הכנסייה וצורתה הייחודית, ולהפוך ליצירת אמנות של ממש. במבט פנימה בתוך הכנסייה נגלה את הקשתות הגבוהות והמרהיבות הנתמכות על ידי עמודי ענק, שילוב המאפשר צילום בקומפוזיציה מיוחדת ומעניינת מאוד. חלונות הוויטראז' ותמונות השמן הגדולות מוסיפות נופך משלהן לצילומים המיוחדים והמרתקים של הכנסייה העצומה והעוצמתית הזו.

בתוך כנסיין סן אוסטאש. צילום: יואל תמנליס

3. פארק בוט שומון

פארק דה בוט שומון (Parc des Buttes Chaumont) מטרו: Botzaris, Buttes chaumont

הזווית ההיסטורית והתיירותית (צבי): אחת האטרקציות התיירותיות היחידות ברובע ה-19 אבל איזו אטרקציה! הפארק המהמם הזה נבנה על ידי נפוליאון ה-3 במטרה לספק לאנשי הרובע ה-19 העני ריאה ירוקה ועל הדרך להעלות את קרנו של הקיסר בעיני העם. מדובר בפארק השלישי בגודלו בפריז. עד אותה תקופה שימש המקום כמזבלה ומקום אליו הביאו סוסים זקנים לשחיטה. מכיוון שהמקום היה מזוהם לחלוטין לא צמח פה דבר ומכאן הגיע השם שומון שהוא קיצור של Chauve Mont או בעברית: ההר הקירח. היום ניתן למצוא כאן אגם מלאכותי, מערה, מקדש "עתיק" ושני גשרים (אחד מהם נקרא גשר ההתאבדויות מכיוון שלא מעט אנשים החליטו שזה המקום המושלם בשבילם לגלות אם כח המשיכה באמת עובד או שמא מדובר באיזו תאוריה פיזיקלית מופרכת). אה, וכמובן כמו כמו כל פארק פריזאי שמכבד את עצמו יש כאן דשא, פרחים, ספסלים וכמובן צרפתים שיושבים עליהם ומתנשקים לצליליו של ברסאנס (טוב אולי לא זה).

ועוד טיפ קטן: מחוץ לפארק שוכן מבנה העירייה של רובע ה-19. מבנה מאוד מרשים ואם תצליחו להיכנס אליו ולהגיע לאולם החתונות תגלו תמונה יפהפייה של זוג מתחתן אותה צייר גרבקס (Grevex). הכלה שבתמונה היא וולטס דה לה בין (Valtesse de la Bigne) אחת הקורטיזנות המפורסמות ביותר של המאה ה-19 שבאותו זמן הייתה גם מאהבת שלו.

הזווית האמנותית (עינת): פארק בוט שומון הוא אחד הפרקים האהובים עלי ביותר. הוא השלישי בגודלו מבין 426 גנים שיש בפריז ומרתק באדריכלות הגן שלו.

הפארק הציורי של פריז. ציירה: עינת מיזהר

על תכנון הפארק ב-1867, הופקד המהנדס ז'אן-שארל אלפן (Jean-Charles Alphand). את המחצבה כיסה אלפן באדמה, בנה בה מצוקים, מפלסים מדורגים, גשרים מעל לנקיקים עמוקים, מפלי מים, שבילים נסתרים, מערות ואגם שמקבל את מימיו מתעלת סן-מרטן. במרכז האגם מזדקר "אי הבלוודרה" (Île du Belvédère ) המלאכותי שעליו נבנה מבנה דמוי מקדש איטלקי פרי תכנונו של האדריכל גבריאל דוויו (Gabriel Davioud), ממנו ניתן לצפות על הסביבה העירונית הפרולטארית הצפופה. אל האי מובילים שני גשרים: "גשר ההתאבדות" ו"הגשר התלוי". כל המערות, הגשרים, האגם והמבנה דמוי המקדש האיטלקי ביחד עם הצבעוניות של הצמחים המגוונים מהווים השראה והתלהבות בכל צייר שמגיע למקום. בשל גודלו, לא ניתן למצות את האפשרויות שהוא גולם בתוכו לציורים.

הזווית הצילומית (יואל): בוט שומון הוא הפארק המגוון ביותר בפריז. הוא מלא בהפתעות עבור האוחזים במצלמה. ככלל, מדובר בנוף גבעות פנורמי כאשר אתגרי צילום רבים מאוד יכולים לבוא כאן לידי ביטוי – החל מזרימת מים חזקה ממפל המים המלאכותי, דרך מערה מרשימה בעלת תאורה משתנה שתקרתה מכוסה בנטיפים מלאכותיים, וכמובן, במרכז הפארק שם מצוי אגם יפהפה המצטלם נהדר מכל זווית אפשרית על רקע סלעי הגבעה העטופים בירק המשנה את צבעו בהתאם לעונות השנה.

ברחבי הפארק גם שני גשרים המהווים אובייקט לצילום בפני עצמו ומקום מעולה לצלם מהם את הסביבה שמתחתם. בראש הגבעה מצוי מעין "מקדשון" רומי עגול ממנו יש זווית צילום מרהיבה לכיוון רובע מונמארטר בכלל והסאקרה-קר בפרט. בימים בהירים רואים משם גם את כנסיית סן דני המפוארת. בימים יפים מתמלא הפארק בתושבי האזור אשר באים לכאן ברובם למטרות ספורט (ריצה בעיקר) – רצים אלה יכולים להוות נושא מעניין נוסף לצילום על רקע הסביבה הייחודית של המקום.

גשר המתאבדים. צילום: יואל תמנליס

4. גשר האמנויות

גשר האמנויות (Pont des Arts) תחנת מטרו: Louvre Rivoli

הזווית ההיסטורית והתיירותית (צבי): הגשר שעד לא מזמן נודע בשם "גשר המנעולים" בזכות "מנעולי האהבה" על דפנותיו, הוא אחד מהגשרים המפורסמים ביותר בפריז. הגשר נוצר בראשית המאה ה-19 על מנת לחבר בין בנין האקדמיה לבין ארמון הלובר שנקרא באותה תקופה "ארמון האמנויות" ומכאן שמו. במקור היה צריך לשלם סו אחד על מנת לחצות אותו והאמת, הנוף הקסום שנשקף ממנו שווה את זה. הסתכלו מזרחה ותראו את הפון נף, הגשר הישן ביותר של פריז ואת כיכר דופין הצמודה אליו. תסתכלו מערבה ותראו את מגדל אייפל המנצנץ לו באופק.

אין ספק שהגשר הוא לא רק מקום מקסים בפני עצמו אלה נקודת התחלה נהדרת ללא מעט טיולים בפריז, בין אם זה ביקור בארמון הלובר ובין אם זה סיור בסמטאות של הרובע השישי על שלל הגלריות המקסימות שלהם. וכמובן, אם אתם כבר שם והגעתם עם בן/בת זוגכם אל תשכחו לחקות את הצרפתים, שלפי אמירתו האלמותית של יאיר גרבוז, מתנשקים על הגשר הזה על מנת לשמור על צחות השפה וטריות הלשון כמובן…

הזווית האמנותית (עינת): גשר האמנויות הוא השם הטבעי ביותר שניתן לתת לגשר שחוצה את הסיין, כשמצידו האחד בית הספר הגבוה לאמנויות בפריז, ומצידו השני מוזיאון הלובר, המוזיאון הגדול ביותר בפריז ובין הוותיקים והחשובים ביותר בעולם. לא סתם בחרו הזוגות המאוהבים בגשר זה להנציח בו את אהבתם. המראה הנשקף מהגשר הזה בכל כיוון ובכל שעה של היום משכר.

על הגשר הישן. ציירה: עינת מיזהר

ציירים לאורך כל ההיסטוריה ישבו על גשר האמנויות וציירו, ואחד הדברים היפים ביותר שניתן לצייר כשנמצאים עליו - הוא את הגשר שממול, שהוא הגשר העתיק ביותר כיום בפריז שבצרפת, מעל נהר הסן. עם זאת, באופן משעשע, דבק בגשר השם "הגשר החדש" (שניתן לו בתחילת המאה ה-17), למרות שכאמור היום זהו הגשר הישן ביותר. כשיש יום גשום, עבור הציירים זאת הזדמנות לשבת מתחת לגשר החדש, על הגדה, ולצייר את גשר האמנויות בעצמו.

הזווית הצילומית (יואל): גשר האמנויות הוא אחד המקומות המלהיבים ביותר בטבורה של עיר האורות. הגשר הוא מקום אידיאלי לצילומים מעולים באמצעות עדשות רחבות זווית. צלמים זריזים יכולים לחגוג כאן עם "ארבעה כיווני אוויר". מבט צפונה יעניק לנו תמונות מרהיבות של מוזיאון הלובר. מבט מערבה יאפשר להתמקד בנהר הסיין בשיא תפארתו, בחלק מגני הטיולרי בגשר קארוסל, בארמון הגדול והקטן, ומזווית מסוימת ללכוד מרחוק אפילו את חלקו העליון של מגדל אייפל. מבט דרומה ימקד את עדשת המצלמה שלנו היישר לעבר הבניין המפואר של המכון הצרפתי. ולבסוף, במבט מזרחה נצפה לעבר גינת ור-גאלאן בקצהו של איל-דה-לה-סיטה במקום בו הנהר מתפצל לשתי זרועות.

לרוחבו של הנהר נגלה פרוש במלוא אורכו את הגשר החדש כשמאחוריו קצה המגדל של כנסיית סן-שאפל והרחק מאחור תבצבץ חלקית כנסיית נוטר-דאם. ארבעה צדדים עם פוטנציאל צילומי אדיר.
נושאי הצילום מהגשר אינם רק סטטיים ודוממים. בסביבתו חולפות בתדירות גבוהה ספינות הבאטו-מוש המפורסמות שעל סיפונן מאות תיירים המנפנפים לשלום והופכים את הצילום לדינאמי וחי. לעומת זאת, צלמים שאוהבים צילומי קלוז-אפ יוכלו למקד את הזום על שאריות המנעולים התלויים במקום לזכר התקופה בה הגשר היה קרוי "גשר המנעולים" עד שכמעט קרס כתוצאה ממשקלם האדיר. גם צילומי לילה באמצעות חצובה מומלצים כאן מאוד. מגוון המונומנטים שבסביבת הגשר מבטיחים לנו כמה עשרות או מאות תוצרי מופת עם גוונים שונים, רקע מרהיב, עיצוב נהדר וקומפוזיציה מושלמת.

גשר האמנויות לאחר הסרת מנעולי האהבה. צילום: יואל תמנליס

5. פלאס דה ווז'

פלאס דה ווז' (Place des Vosges) מטרו: Saint Paul

הזווית ההיסטורית והתיירותית (צבי): ללא ספק הכיכר המקסימה ביותר בפריז. כמו הפון נף גם היא יצירה של המלך אנרי ה-4 וכמוהו מדובר בלא פחות ממהפכה עירונית (זוהי הכיכר הציבורית הראשונה בפריז שכל מטרתה לגרום הנאה למבקריה). לא הלאה אותכם מבחינה היסטורית, אולם מבחינה תיירותית מדובר בלא פחות מגן עדן שיש בו הכל:

  • גינה בה אפשר אפילו לשכב על הדשא? יש!
  • בניינים מפוארים? יש!
  • מוזיאון (אפילו חינמי)? יש! אני כמובן מדבר על מוזיאון ויקטור הוגו בפינה הדרום מזרחית.
  • אוכל מצוין ממש לא רחוק? יש! תרצו ארוחה במסעדת 3 כוכבים מישלן אתם מוזמנים להזמין מקום ב l'Ambroisie. רוצים משהו טעים בתקציב מעט יותר מצומצם? לכו ל Chez Janou, שנמצאת ממש ממש לא רחוק משם.
  • מיקום מעולה? יש! מכאן אפשר ללכת ולטייל בסמטאות המארה ולהנות מכל הארמונות, הגנים הנסתרים וכמובן שפע הבוטיקים.
  • בית כנסת? אפילו את זה יש בכיכר (בצלע המזרחית שלה).

בקיצור, מבחינה תיירותית לא תוכלו לבקש בפריז הרבה יותר מזה.

הזווית האמנותית (עינת): כיכר דה ווז' הנפלאה מהווה עבור הצייר הזדמנות לצייר נוף עירוני מהנופים היפים בעולם. הכיכר הייתה הניסיון הראשון לערוך תכנון אורבני מלכותי לעיר, תחת שרביטו של אנרי ה-4, וזוהי אחת הדוגמאות הראשונות של בנייה בצורת בתים טוריים. הבתים הטוריים עם הגגות המשופעים מהווים רקע נפלא לכיכר ולאלמנטים שבה. המזרקה המעוצבת עם שפעת המים- כולם ציוריים ומשתלבים נפלא: הצורות הגאומטריות של האלמנטים בגן, עם הקשתות המעוגלות, המלבנים של החלונות והגגות המשופעים עם תבליטי החלונות שצצים מתוכן, ומאפיינים את גגות פריז בכלל, הם שילוב נפלא לחוויה של שעות ארוכות ומהנות של ציור.

המזרקה של פלאס דה ווז'. ציירה: עינת מיזהר

הזווית הצילומית (יואל): כיכר דה ווז' היא אחת מ"חלונות הראווה" של פריז. זהו ללא ספק מקום אצילי ומיוחד. ממש כיף לצלם במרחב כזה בו מתערבבים זה בזה עבר והווה.

מכלול הבתים שמסביב יוצרים תחושת שלמות אותה לא ניתן ללכוד בפריים אחד בשל גודלה העצום של הכיכר. כדי לתפוס את מהותו של המקום נצטרך לצלם תמונות רבות מאוד, כך שהכיכר הוותיקה הזו בהחלט מאתגרת כל צלם. המבנה המיוחד של הכיכר המוקפת בתים אדומים סימטריים וזהים יאלץ אותנו לעתים להקפיד לשמור על העדשה שלנו כשהיא מקבילה לקרקע באופן מרבי, אחרת עשויים להיווצר עיוותים בצורת המבנים שיפגעו במוצר הסופי שלנו.

בכל פעם שאני מצלם בכיכר דה ווז' אני שואל את עצמי איך מצלמים מרכיבים כמו אלגנטיות, יוקרה, אצילות, הוד והדר מבלי לפגוע בהם. איך מעבירים את התחושה המיוחדת הזו בתמונות סטילס בלבד? אני חייב להודות שתשובה חד משמעית לשאלה לא מצאתי עד היום. אתם חייבים להיות שם כדי להבין אותי.

הבתים הטוריים של פלאס דה ווז'. צילום: יואל תמנליס

6. קור דו קומרס סן אנדרה

קור דו קומרס סן אנדרה (Cour du Commerce Saint Andre) תחנת מטרו: Odeon

הזווית ההיסטורית והתיירותית (צבי): המעבר הקסום הזה בין רחוב Saint-André des Arts לבין בולבאר סן ז'רמן נוצר במאה ה-18 והוא מכיל לא מעט היסטוריה וגם כמה אטרקציות קולינריות.

מבחינה היסטורית, ניתן למצוא כאן חלקים מהחומה של פיליפ אוגוסט שהקיפה את פריז בימי הביניים ואת החצר בה נבנתה הגיליוטינה הראשונה בפריז (מי שבנה אותה היה דווקא נגר גרמני בשם שמידט שהתמחה עד אז בבניית פסנתרים). מבחינה קולינארית/היסטורית ניתן למצוא כאן את לה פרוקופ, בית הקפה הראשון של פריז (נוצר בשנת 1686) ואת בית התה "לה ז'קובין" שעל קירותיו ניתן למצוא ציורי קיר משלהי המאה ה-18 בעלי ניחוח פורנוגרפי משהו… ואם אתם עדיין רעבים אל תפספסו את הפטיסרי Un Dimance a Paris ובית הקפה הצמוד אליו, שם תוכלו לאכול עוגות נהדרות.

הזווית האמנותית (עינת): מבחינה ציורית בפסאז' העתיק הזה מהמאה ה-18 נשתיירו אלמנטים מיוחדים המאפיינים את פריז בכלל: עיצוב הפנסים, עיצוב השלטים, המדרכות מהלבנים הישנות,שאפיינו את הפסאז'ים בתקופה בה נוצרו וכעת נותרו מעטים מהם. כל אלה מהווים מקור משיכה לצייר.

הדרך המומלצת ביותר לצייר את הפסאז' היא להגיע בבוקר, להתיישב באחד מבתי הקפה הממלאים את הפסאז', להוציא בלוק ציור וסט עפרונות, להזמין קפה עם קראוסון טרי עם ריח של חמאה ולהתחיל לצייר.

בתוך הפסאז' הציורי. ציירה: עינת מיזהר

הזווית הצילומית (יואל): בניגוד לשאר המקומות שבמסלול שלנו, כאן בפסאז' המסחר של סנט אנדרה דה ז'אר לא מדובר בנוף עירוני רחב ידיים הנהוג לצלם בעדשות רחבות זווית. אנו נמצאים במקום צר וסגור בו לא תמיד יהיה לכם קל למצוא עמדה טובה כדי להתמקם בה עם המצלמה. לעתים, כחלק מאילוצי המקום נצלם בקומפוזיציה אנכית (תמונות עומדות).

הפסאז' הומה בבני אדם ברוב שעות היום והתאורה בו בעייתית ומאוד לא הומוגנית, אולם ברגע שתצליחו למצוא זוויות צילום מתאימות לצרכיכם ותתגברו על הקשיים הטכניים מובטחות לכם תמונות מיוחדות, שונות, אינטימיות ומרתקות. זוהי "פריז אחרת" אך מסקרנת בפני עצמה בעיקר בשל השונות.

בשורה התחתונה, זהו מבנה ארכיטקטוני מיוחד, ציורי למדי, המצטלם היטב הן ביום והן בלילה.
כשתסיימו לסייר במקום ולצלם את הפסאז' צאו לכיוון בולבאר סן ז'רמן וממש מול היציאה תוכלו להנציח במצלמתכם את פסלו המרשים של דנטון.

בתוך הפסאז'. צילום: יואל תמנליס

על הכותבים:

• צבי חזנוב הוא פרנקופיל חובב היסטוריה שבשנת 2013 הקים את האתר פרנקופילים אנונימיים, אשר מכיל מידע על צרפת ותרבותה מנקודת מבטו האישית.
• עינת מיזהר היא מורה לאומנות המתגוררת במודיעין ומוציאה סדנאות ציור בפריז. הסדנה הבאה תערך בין ה-3 ל-6 באפריל 2018. במידה ואתם מעוניינים לקבל מידע נוסף אתם מוזמנים לכתוב
למייל einat.mizhar@gmail.com או ליצור איתה קשר דרך הפייסבוק.
• יואל תמנליס הוא עיתונאי וצלם תושב מודיעין, לשעבר אלוף ישראל לנוער בשחמט. אתם מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק פריז דרך הזום על מנת להתרשם מהצילומים המקסימים שלו.

יעדי הכתבה

סגור
×