לפני חודשיים בדיוק תכננתי שבדיוק עכשיו אכתוב פה על הטיול של פסח 2020. רצה הגורל ובאה הקורונה והטיול שעשינו היה במקסימום כמה צעדים מהדירה בגבעתיים.

ה”טיול” שעשיתי בזמן הסגר היה צפיה בתמונות שצילמתי בארץ ובחו”ל בשנים האחרונות.

הפוסט הזה לא עוסק בטיול ספציפי אלא בתחום הצילום

.

.

אז היי לכם, אני חן, צלמת חובבנית בצבעים זעקניים כ-4 שנים. ההתעניינות שלי בצילום בשחור ולבן הגיעה רק לאחרונה, אך דוקא בגלל שאני בהתלהבות לגבי תמונות מונוכרומטיות, בער לי לכתוב על זה פוסט.

מעבר דירה, לחץ, עבודה, טיולים, פקקים, קורונה... בום! העולם נעצר, התוכניות נעצרו, שאלות נערמו ופתאום יש כ"כ הרבה זמן פנוי. החלק הראשון בהתמודדות שלי עם העולם החדש היה נסיון לעכל את הקורונה, החלק השני כלל מחשבות על דברים שאפשר לעשות בזמן הפנוי, החלק השלישי כלל התחרפנות מהמצב ושאלות של חיפוש אחר משמעות- מה אני עושה פה בכלל? מה מטרת חיי בכלל? שיהיו לי ביצים במקרר?

בשלהי סגר הקורונה בפסח אני ובן זוגי הגענו למצב שכבר לא יכולנו לצפות יותר בנטפליקס- המפלט שעד לפני הקורונה היה לונה פארק בשביל אנשים רגילים כמונו. חשבתי לעצמי שאולי יהיה לי סוף סוף זמן להתעסק עם הצילום שזנחתי בחודשים האחרונים, גם לזה לא היתה לי אנרגיה.

בערב קורונה אפרורי עברתי על התמונות שצילמתי וכמעט חטפתי "סכרת צבעים" מרוב שהצילומים היו צבעוניים. יש לי נטיה להעלות את הרוויה של התמונות בעריכה (saturation).

באותו הרגע חשבתי שאולי כדאי להפוך את התמונות לשחור לבן? לנסות לפחות? מהרגע הזה חזר לי הליבידו של ההתעסקות בצילום. סוף סוף היה מה שהצית אותי לפעולה.

אני יודעת שההתעסקות הזאת לא תורמת לאנושות ולא חיונית בכלל, אבל היא תורמת לנפש שלי. הלוואי שכולם ימצאו תחביבים שעושים טוב לנפש שלהם.

אז במהלך סגר הפסח עברתי על התמונות שצילמתי משנת 2016 , לצילומים שנראו לי מתאימים שמתי פילטר של שחור ולבן ובנוסף העליתי ניגודיות בחלק מהתמונות.

.

.

חלק מהתמונות לא התאימו בכלל למצב מונוכרומי, חלק מהתמונות פרצו מחדש.

הרבה תמונות איבדו את הקסם כשאיבדו את הצבע, התמונות "נרדמו" כי הצבע תרם להגדרת גבולות. צבעי השקיעה המהפנטים והאהובים לא שרדו את התופת של הפילטר שנקרא בלאק אנד וואיט.

אממה? נגלה אליי עולם חדש, תמונות בשחור לבן הן שיר ללא מנגינה, אין בהן צבעים או לחן שמאפיל על התוכן. תמונות בשחור לבן מביאות את הצורה והתוכן ישר ולעניין בלי צבעים שיסיחו את הדעת.

יש לי עוד המון ללמוד בנושא, כרגע אני בסטטוס של מתלהבת מצעצוע חדש, אולי כשימצא חיסון לקורונה יעבור לי ואחזור לחפש צבע בתמונות, אבל נכון לעכשיו השחור והלבן מאד מרתק אותי.

אז מה למדתי מהתבוננות בתמונות שצילמתי והפכתי לשחור ולבן? כאן אתאר ואדגים לפי תמונות שצילמתי, כל מה שכתוב כאן אלו דעות והנחות סובייקטיביות שלי, חלקכם יסכים עם מה שכתוב, חלקכם לא.

הזברה מושלמת לפילטר שחור ולבן, הפסים שעל גופה ניגודיים, קוים ניגודיים או קונטרסט חזק מתאימים במיוחד לצילום שחור ולבן.

.

.

.

לא ניתן לראות את צבעי השקיעה המהממים, אבל כשהשמש לקראת שקיעה וגבולותיה ברורים זה נחמד להפוך את התמונה לשחור ולבן. השמש הופכת לדרמטית פתאום.

.

.

.

ניגודיות של מקורות התאורה בפריים יכולה לגרום לתמונה להיות מאד רועשת על אף מנעד הצבעים הצר.

.

.

כשמצלמים אנשים מתרכזים באנשים

.

.

אבל לפעמים דוקא היעדר הנושא בתמונה יכול להפעיל את הדמיון . תמונות ללא נושא דוקא כן עובדות בשחור לבן

.

.

.

תמונות שיש בהן הולכת עין לכיוון אובייקט גם נראות טוב בשחור ולבן

.

.

.

בעלי חיים הם מושא הצילום האהוב עליי.

אני פחות אוהבת תמונות "דוממות", אבל השחור והלבן מיטיבים עם תמונות פורטרט ופרופיל דוממות.

.

.

.

.

.

.

בכל מקרה אני מעדיפה תמונות עם אקשן / אינטראקציה

.

..

.

.

.

.

אני מאד אוהבת לצלם תמונות נוף עירוני, הבעיה היא שרוב התמונות נרדמות תחת פילטר השחור והלבן. אלו שכן שורדות הן אלו שיש ניגודיות בתאורה או באובייקטים המצולמים. (חלק מהצלמים פשוט מבהירים/ מכהים סלקטיבית אזורים בתמונה, אבל לי לא היה כוח לעשות זאת. אולי אעשה זאת בעתיד)

.

.

.

.

תמונות "שרופות" כן מתכתבות עם שחור ולבן כי הניגודיות צועקת בהן.

.

.

תמונות סילוהט- עוד תחום מוצלח לשחור ולבן, בתמונות מהסוג הזה אני אוהבת להביט בשפת הגוף של האנשים, לא מעניין אותי איך הדמויות נראות במציאות.

.

.

.

.

אני אוהבת יותר צילומי סילוהט מאשר צילומים שבהם רואים את האנשים בבירור.

.

.

צילום בתנועה "פאנינג" גם יכול להשתלב טוב בשחור ולבן, הקווים שנוצרים ברקע משתלבים היטב עם המונוכרונמטיות

.

.

גם חיות מצליחות להיראות טוב כצלליות

.

.

.

.

רוב התמונות שהצגתי פה די אפלות, אולי נפשי קצת אפלה, אבל who cares

אפשר להעביר אהבה גם בשחור ולבן

.

.

.

.

אין צבעים לרגשות.

.

.

למרות שכלבים הם אובייקט הצילום הכי נפוץ אצלי ואני מאד אוהבת אותם, אין לי כלב. התחלתי לצלם כאשר גרתי במרכז ת"א, עיר עם כלבים ללא הפסקה.

.

.

זה לא כלב, זה חתול, סתם בדקתי עירנות :)

.

.

תחום נוסף שמאד פוטוגני לו השחור והלבן זה האדריכלות. מבנים וצורות גאומטריים מתכתבים יפה מאד בשחור ולבן, הקווים והמרקמים פורצים החוצה ללא צבעוניות.

.

.

.

.

.

.

.

.

על מינימליזם ושחור לבן דיברתי כבר?

.

.

.

.

.

.

תמונות בחשיפה ארוכה שבהן העננים או המים מרוחים גם יכולות להשתלב בשחור ולבן, אם כי אוהבת אותן יותר בצבע.

.

.

.

לא אוהבת לצלם אנשים שמסתכלים עליי מצלמת אותם. אוהבת לצלם אנשים רק כשהם לא מודעים לקיומי

.

.

.

.

.

.

.

.

בדומה לזברות, יש משהו במעבר חציה שרק רוצה שתהפכו את התמונה לשחור ולבן. גם אם זו התמונה המשעממת בעולם כמו זו:

.

.

דיברתי כבר על עצים והפיכתם לשחור ולבן? אפשר ממש לדבר עם העצים ולהרגיש אותם חיים כשהם מושחרים ורק צורתם בזוית דו מימדית נראית לעין.

.

.

.

.

.

.

.

.

שחור ולבן טובים גם ליצירת דרמטיות. פעם חוף שומם / עיר שוממת הלהיבו אותי במיוחד בתור דיירת שגרה בעיר הרועשת. נכון לתקופה זו שבה אסור להתקהל בגלל הקורונה, אני כבר לא מתלהבת משממה אנושית.

.

.

.

.

.

.

.

.

מאד אוהבת לצלם בפארקים, צילומי הנוף שצילמתי לא נראים טוב בשחור ולבן, כל הגוונים הירוקים השולטים בפארק מטשטשים. מה שכן הפארקים בארץ מלאים במים ואיתם בעלי הכנף הפוטוגניים בכל צבע.

.

.

גם העורבים המעצבנים בכל מקום.

.

.

.

בחזרה לים, המקום הפוטוגני בעולם, כשגרתי בת"א נהגתי לעתים לחזור מהעבודה, לשתות קפה חזק וללכת לצלם, בחורף, בקיץ בסתיו ובאביב. זה כיף שהתברכנו במדינה עם חופים שמחים ונגישים.

מים בשחור ולבן פחות יפים ממים בגווני כחול טורקיז מרגיעים, אבל גם שחור ולבן זורמים עם הים.

.

.

.

ועוד קצת כלבים ...

.

.

.

.

טקסטורות- אין לי דוגמא טובה לטקסטורות, אבל טקסטורות בשחור לבן גם נראות טוב, השחור והלבן מדגישים את הטקסטורה של האלמנט/ים בתמונה

.

.

.

.

.

צילומי פורטרט של אנשים תמיד הכי יתפסו את העין בשחור ולבן, אבל מכיון שאני לא מצלמת אנשים קחו חתול.

.ואולי גם קוף

.

.

דבר נוסף שיכול להיראות טוב בשחור ולבן זהו פריים עם דפוס שחוזר על עצמו ואלמנט ששובר אותו. בתמונה הבתים הם הדפוס והדגל הוא האלמנט ש"שובר"

.

.

גם כאן הציפור שוברת את הדפוס של הנורות

.

השתקפויות - "טריק" הצילום שמושך את העין, כולנו בצורה מסוימת נמשכים לסימטריה

.

.

.

.

חיוכים והבעות פנים בפריים תמיד יתפסו את העין, גם תמונות כאלו עוברות את מבחן השחור והלבן לטעמי

.

.

.

.

תמונות עם אלכסונים בפריים - גם צורות אלכסוניות הולכים יד ביד בשחור ולבן.

.

.

.

.

צילומים עם הרבה פרטים בתמונה הם צילומים קשים יותר, זאת כי צריך להפעיל את הראש לגבי הקומפוזיציה, במיוחד בשחור ולבן כשאין תיחום גבולות של צבעים.

לעומת זאת הרבה יותר קל לעשות צילומים עם אובייקט אחד ורקע מטושטש, לרוב הם עוברים שחור ולבן.

להצליח לצלם תמונת נוף עמוסה בפרטים בשחור ולבן זה אתגר. אז הנה שוב תמונות עם אובייקט פשוט ורקע חלק או מטושטש מאחורה.

.

.

.

.

.

.

.

.

לפעמים הנושא או האובייקט שנמצא קדימה לא חייב להיות בפוקוס. זה גם עובר בשחור ולבן

.

.

.

.

הפרחים הם כמעט הדבר הכי צבעוני שמביא לנו הטבע וחבל להפוך תמונות של פרחים לשחור ולבן, יחד עם זאת לפעמים השחור לבן מדגיש את צורתם היפה של הפרחים מבלי להיות מוסחים מהצבעים שלהם.

.

.

לפני הקורונה ככה נראו אתריה התיירותיים של איטליה בשחור ולבן - אנשים אנשים ואנשים

.

לקראת סיום הפוסט אני רוצה להודות לדבר שבזכותו יש לי אנרגיות להתעסק בצילום. הוא לא כ"כ עובר בשחור ולבן, אבל תודה לך קפה :)

.

.

.

ועוד קצת תמונות לסיום בלי כותרת ובלי תיאור, עכשיו הפרשנות היא שלכם...

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.