אחרי שבוע של טיול משפחתי נפלא באזור זלצבורג, הגענו לחלק השני של טיולינו (16 יום בסך הכל): אזור קרינתיה. האזור פחות מתוייר ע”י ישראלים, למעשה כמעט ולא פגשנו ישראלים במהלך השבוע ואחרי ההמון באזור ווגרין- פלכאו, זה היה נחמד מאד.

קרינתיה נמצאת בדרום אוסטריה, וגובלת באיטליה וסלובניה. מזג האוויר בה נוח וימי השמש- מרובים. יתרון חשוב של חבל ארץ זה, הוא שיש בו אגמים רבים ובזכות מעיינות חמים שנובעים בהם, טמפרטורת המים נעימה מאד ואפשר להיכנס ולהתרחץ בהם בכיף, מה שהופך את האזור ליעד מעולה לנופש.

תוצאת תמונה עבור ‪carinthia austria map‬‏

כמו באזור זלצבורג, לקרינתיה כרטיס בשם “קרנתיה קארד” והוא משתלם למדי, בעיקר למי שעושה שימוש ברכבלים (היקרים...).

קרנתיה קארד

גם אם לא רוכשים את הכרטיס- האתר שימושי לתכנון הטיול. יש לו גם אפליקציה שנוח להשתמש בה ולראות (גם אוף ליין) איזה אתרים נמצאים בסביבה.

לינה:

האוס כריסטינה באגם פאקקר

למרות שהשם דומה לשם של צימר פופולרי בפורום, לא מדובר באותו מקום…. חיפשנו מאד מקום מרכזי, קרוב למשולש הגבולות אוסטריה- איטליה- סלובניה (שיאפשר לטעום מעט מהמדינות השכנות). חלמנו על וילה על שפת אגם וראינו את עצמינו בעיני רוחינו שטים בסירות ומשתזפים. בהתחשב בעובדה שאוגוסט הוא חודש מתויר מאד באזור ובמגבלות התקציב, זאת לא הייתה משימה פשוטה מאד אבל עמדנו בה בכבוד.

הצימר המעולה של כריסטינה מנוהל ע”י בנה החביב, דובר אנגלית רצוצה ומעט מבולבל, אך זה חלק מהקסם שלו.

הצימר נמצא כחמש מאות מטר מהאגם, אבל יש לו גם חוף פרטי קטן ומקסים. בחוף בקתה נפלאה ובה מלתחה פרטית לכל דירה, מקרר, מכונת קפה, ועוד. בזכות האינטימיות הכרנו כמה משפחות גרמניות עם ילדים, מה שהיה נחמד מאד והעשיר את החוויה.

הלינה כוללת שימוש במתקנים רבים: שולחן פינג- פונג, כדורים אופני שטח וכן סירות פדלים וקיאקים.

העלות: 700 יורו לשבעה לילות.

יום מספר 10: יום ב

נפרדים בצער מהצימר שלנו בווגרין. מהחלונות נשקף הנוף המלבב של אזור זלצבורג. הכביש המהיר הוא כביש אגרה, עלותו כ 10 יורו. תוך שעה וחצי מגיעים לקרינתיה. בדיעבד: היה כדאי לתכנן כך שביום זה נטייל בחלק הצפוני יותר של קרנתיה.

מגיעים מוקדם מדי לצימר. כריסטינה הקשישה לא מבינה אותנו ואנחנו לא מבינים אותה. על השולחן של הצימר, דף הוראות מנויילן בגרמנית… הבן יגיע הביתה רק בלילה.

סמוך לצימר יש טוריסט אינפורמיישן. אנחנו קונים כרטיס “קרינתיה”, התהליך יעיל מאד ולוקח דקות ספורות. משם ממשיכים ל”פארק הקופים”: affenberg ,בעיירה landskron.

פארק הקופים

בפארק כמה מאות קופי מאקאו יפניים שחיים במקום ללא גדרות. הכניסה עם סיור מודרך שיוצא מדי חצי שעה. אנחנו מצטרפים לקבוצה, כמה עשרות אנשים. המדריך מסביר הסבר ארוך בגרמנית ובמיוחד עבורינו, הסבר קצר באנגלית, אלא שהמבטא כבד וקשה להבין. בסך הכל הביקור נחמד וחוויתי. לא אתר “חובה”.

הכניסה חינם עם כרטיס “קרנתיה”. אבל יש המצאה מוזרה: כניסה לכביש הגישה לפארק… 3.5 יורו לרכב. ממש בסמוך, טירת לנדסקורן בה יש פעמיים ביום מופע של עופות דורסים מאולפים בדומה לזה של זלצבורג.

אנחנו ממשיכים לסיבוב בעיר וילאך. villach' חניה ללא קושי במרכז העיר עם מדחן. העיר נחמדה, מעט מנומנמת, מדרחוב שאפשר להסתובב בו קצת. יש רחוב פאבים למי שבא לו לצאת בערב.

היעד הבא: קניון atrio. קניון גדול למדי עם חנויות כמו h & m ו c&a . הבנים קונים לעצמם נעלי ספורט. לא ממש זול, אבל נחמד לקנות בחו”ל. בקומה השנייה מסעדה אסייתית עם סושי שמסתובב על מסלול ממש כמו ביפן. בימי ב'- “אכול כפי יכולתך”. ועם היכולת שלנו אין מה להתווכח…blush

בדרך חזרה, נתקלים בשוק פישפשים נחמד סמוך לצימר. הבנים מוצאים גם שם מה לרכוש: אולר כיס, לגו “וינטאג'” וכו'.

יום מס' 11: יום ג

מגלים את הסופר שליד הצימר, על שלל המאפים המתוקים שלו. ארוחת בוקר מושקעת ונסיעה. החלטנו היום על ביקור בפארק חבלים. למרות ניסיוננו העשיר בטיולים משפחתיים, זה דבר שאף פעם לא התנסנו בו. יש באזור כמה וכמה פארקים. ההתלבטות המרכזית היא בין פארק החבלים gerlitzen adventure park היתרון: הרכבל אליו נכלל ב”כרטיס קרנתיה” וכן שבתחנת הרכבל יש גם קרטינג שווה (בתשלום). לבין ntc adventure park אשר הרכבל המשוכלל אליו (“מילניום 2000) לא כלול בכרטיס (יש הנחה קטנה) אך הוא נחשב פארק אתגרי במיוחד.

מה שהכריע את הכף היה התיאור בספרה של סיגלית בר:

"מבוך הסלעים" של נאספלד- NTC-Felsenlabyrinth Nassfeld

זהו למעשה פארק חבלים המתאים במיוחד לחובבי גבהים. במקום פארק חבלים ברמות קושי שונות, הכולל טיפוס על מצוקים, גשרי חבלים, סנפלינג, מערה, נקיקים והפתעות נוספות. בפארק גם אומגות ארוכות וגבוהות. אם חלמתם לעוף בין העצים כמו טרזן, הגעתם למקום הנכון!
חלק מהמסלולים מתאימים לילדים מגיל 8-10 (תלוי בגובהם ומשקלם) וחלק לילדים מעל גיל 14.
 בשנת 2007 נפתח במקום מסלול חדש המתאים לילדים צעירים. ללא הגבלת משקל או גובה אך נדרש ליווי צמוד של ההורים. מגיעים לפארק ע"י נסיעה ברכבל החדיש "מילניום אקספרס" Millennium- Express היוצא מ- Tropolach ומגיע לנאספלד תוך דקות ספורות.

על מנת לחסוך בעלויות, אנחנו מחליטים לנסוע לראש ההר ברכב. הדרך לא קשה ונוחה, אם כי מפותלת. בדרך מגוון של מסלולים, חלקם מתאימים מאד לילדים, בחלק מהנקודות סיורים מאורגנים. לאורך הדרך מספר מלונות, חלקם נפתחים רק בעונת הסקי וחלקם פתוחים גם בקיץ. בין תחנה לתחנה יש שאטל- טרקטור בשםpicolo exspress שעובר בין התחנות השונות. לוח הזמנים נמצא על השלט בתחנה. צריך למעשה להגיע לתחנה האמצעית של הרכבל. בנקודה זו יש אטרקציות נחמדות לילדים וכן גן שעשועים יפה. עולים 600 מטר עד לכניסה לפארק החבלים. לא מתאים לעגלות או למי שמתקשה בהליכה.

פארק החבלים יפה ומושקע, אפשר לבלות בו שעות ארוכות. אין ממש שירותים במקום (רק כימיים והם מג'יפים לאללה). יש המון מסלולים שכוללים טיפוס, פארקור, אומגות, סנפלינג וכו'. המחיר הוגן מאד. עד גיל 15 לא ניתן לעלות על המסלול החום, הגבוה ביותר. לא יודעת בדיוק איך זה בפארקים אחרים אך קיבלתי רושם שיש קושי מסויים בנושא בטיחות. ראשית, לאחר הדרכה קצרה מאד, הילדים למעשה עולים לבד לגמרי לצמרות. בני הצעיר (9 וחצי) לא ממש מיומן וכמה פעמים “פיספס” ולא ממש חיבר בצורה נכונה את הציוד. אנחנו הבחנו בכך מלמטה וצעקנו לו. המדריכים מדגישים (ויש במקום גם שלטים) שהאחריות על הילדים היא על ההורים, אך אני ובן זוגי לא ממש בעניין של סנפלינג (פחד אלוהים!!!). גם הבן הגדול, קיבל מכה בכתף בסוף האומגה.

הצוות במקום (כולם ממוצא סלובני) לא ממש חביב. כשהיינו שם המדריך היה מעט חסר סבלנות כלפי מס' 2 שלנו, שחשש מאד והתקשה לעמוד בקצב. ההסברים באנגלית רצוצה, מבטא כבד, קשה להבין.

עם שובי, מעיינת בחוות הדעת ב”טריפ אדוויזור”, שם התייחס גולש כעוס לנושא הבטיחות וכותב שנפצע. ותשובת המקום: (אותי לא ממש משכנעת):

sorry to hear that you got hurt, although you did receive instructions from our personnel. We are alway very attentive to give proper instructions! However in an outdoor park it will always be possible to get hurt or injure yourself. This is also explained clearly in our terms of participation wich you read and signed before going into our park.

 We are an outdoor park with activities that involve every guest himself as the actor. Every guest in our park needs to act physically and mentally when tackling our climbing routes. We are not an attraction park where you get strapped into an attraction and ride away 100% safely. Maybe the Swiss park you have been in feels more like that, but ours is not, as we climb according to the traditionnel and not fool proof "Via ferrata" techniques.

הגדול והצעיר ממש עפים על המקום laugh

האמצעי חש בחילה, סחרחורת ותשישות. אפילו המסלול הירוק, אליו עולים מגיל חמש, מאתגר מדי והוא חש ברע…

כך או כך, אחרי כמה שעות אנחנו עוזבים, עייפים מאד מאד.

על מנת לעלות למגלשת ההרים השווה, צריך לעלות עוד תחנה ברכבל. נראה שווה מאד, אבל אפילו הילדים כבר התעייפו להיום.

בדרך חזרה עוצרים לכמה רגעים באגם ירוק ונפלא, עפ”י הכיתוב שמו bodensee


 ובכלל- יש המון המון מסלולים מסוגים שונים, שמתאימים למשפחות.

אבל אנחנו מוותרים על מסלולים להיום, ובוחרים במסלול ישיר לאגם. בשעות אחר הצהריים משתזפים בשמש החמימה ולומדים להכיר את שכנינו לצימר.

יום מספר 12: יום ד

זכינו לשבוע עם מזג אוויר פשוט מווווושלם. שמיים כחולים ושמש מלטפת וכל היקום נראה יפיפה. (ומי כמונו- “בוגרי” הטיול להולנד, יודע להעריך זאת). לקום בבוקר עם נוף ההרים וקול ציוץ הציפורים זאת חוויה נפלאה.

הבוקר ניסע לסכר מלטה. אחד מפסגות הטיול באוסטריה. בדרך עוצרים בעיירה גומנד, במוזיאון פורשה.porche museum

המוזיאון קטנטן. מומלץ רק למשוגעים לדבר או למי ש(כמונו) עובר במקום על הדרך ויש לו כרטיס קרניתיה. מול המוזיאון בית של אומן שיוצר במתכות, מקום מעניין.

החנייה חינם ואנחנו מחלצים עצמות ועושים סיבוב מהיר בעיירה החמודה, כמו וילאך, גם היא מעט מנומנמת, אבל גלידה טובה הופכת את הטיול לכדאי.

מכאן המרחק לא גדול עד לדרך הנופית לסכר מלטה. לפני הכניסה יש פארק חיות אלפיניות (אנחנו מדלגים). קצת אחר כך, מפל fallbach. מפל גבוה מאד ומרשים. הכניסה עולה 5 יורו (למשפחה 25 יורו, סכום לא זניח). 3.5 עם k.c. לפני המפל גן שעשועים, מתאים מאד לילדים עד גיל 9.

כיף לשבת בנחת על ספסל ולחוש את רסיסי המים ביום החם הזה.

אנחנו ממשיכים בדרכינו ונכנסים לדרך מלטה, כפי שכתבתי- אחד משיאי הטיול. הדרך, שאורכה 14 וחצי ק”מ, עוברת בין מפלונים והרים מושלגים ובסופה מגיעים לסכר, בגובה 1933 מ'. החנייה ליד מרכז מבקרים (נוף מהמם, מעבר לכך- מרכז המבקרים מאכזב), יש סיור מודרך כל שעה עגולה.

על הטיילת יש גם sky walk מרפסת תצפית שקופה מזכוכית (מפחיד...crying)

לאן עכשיו?

הילדים ובן הזוג מכריעים: גם היום, שיבה מוקדמת לצימר ובילוי על שפת האגם. צמוד לצימר שלנו משכירים סירות מנוע, ואנחנו מאושרים לעבור בין הקמפינגים שעל שפת האגם.

יום מספר 13: יום ה:

מכוונים את ה”וייז” לפירמידנקוגל: pyramidenkogel

מגדל התצפית שעשוי עץ, הגבוה ביותר באירופה. העלייה במעלית או ברגל. הירידה באותה דרך או במגלשה חווייתית. הנוף שנשקף מהתחנה העליונה נפלא, מלמעלה רואים את קרינתיה כולה, על אגמיה והריה.

המגלשה באורך 120 מטר, לא מפחידה ומתאימה גם לילדים צעירים. חוויה מדליקה!

על אם הדרך לעיר הגדולה קלגנפורט, נמצא האאוטלט של “אדידס” וסמוך לו חנות של פומה ושל נייק עם פינת עודפים.

אאוטלט אדידס

Adi-Dassler-Gasse 6
 9073 Viktring/Klagenfurt
 Tel: +43 (0) 463/2848251
Opening hours: Mo-Fr 9 am to 7.30 pm; Sa 8.30 am to 5 pm

ממשיכים לעיר קלגנפורט. לפי ההמלצה בספר “המשפחה המטיילת”, חונים ממש מתחת לכיכר המרכזית, עם הדרקון, סמלה של העיר. (לא מומלץ- יקר מאד)

בחניון מתחת לכיכר המרכזית אנחנו נתקלים בתופעה מוזרה… חניות שמורות לנשים בלבד?blush

האווירה בקלגנפורט נעימה מאד, העיר הומה אדם ובגלידריה אנחנו פוגשים אפילו זוג ישראלים… לראשונה מאז הגענו לקרינתיה.

ממש במרכז העיר, מאחורי חזית של בניין, נמצא קניון גדול: city arkenden. בדיעבד, מומלץ יותר לחנות בחניה הנוחה והזולה יותר של הקניון. עד מהרה מאתרים הבנים, ממש ליד “סטורן”,, חנות מדליקה לכובעי ספורט. משך שעה ארוכה הם מודדים ומסירים ומחשבים וממרירים מיורו לשקל ובחזרה. בפינת המבצעים של החנות הם מוצאים מציאות היסטריות והשמחה רבה. לשעה קלה הקיטורים נפסקים וצל של חיוך עולה על פניהם המתבגרים...blush

אנחנו ממשיכים בדרכינו ונוסעים עם הרכב לפארק “אירופה” הירוק והיפה ובו גני שעשועים ופינות מנוחה. החניה חינם למשך 3 שעות, יש לשים את ה”שעון” שמקבלים בד”כ עם הרכב השכור.

החנייה נמצאת כ 800 מטר מחוף האגם ואפשר להתרחץ בו לסיום היום או לשכור אופניים בפארק.

אנחנו קופצים ל reptile zoo- פינת חי שמוקדשת לזוחלים. המקום נחמד, ויש בו גינה קטנה עם פסלים של דינוזאורים והדגמות של האכלת נחשים. חינם עם k/c.

ממש צמוד אליו נמצא הפלנטריום. אנחנו הגענו ממש דקות ספורות אחרי התחלת ההקרנה, לא לכל הקרנה יש מדריך קולי באנגלית כך שמומלץ לבדוק מראש את השעות.

מרחק הליכה קצר של כמה דקות, נמצא הפארק “מיני מונדו”. minimundus

הפארק דומה ל”מדורדם” ההולנדי, (קצת פחות אינטראקטיבי) אלא שכאן לקחו מבנים מפורסמים מכל העולם: פסל החירות, מגדל אייפל וכו'. עבור הילדים, גם המתבגרים, זאת הייתה חוויה נחמדה מאד, נהנו להצטלם ולשלוח באינסטגרם תמונות של עצמם עם הכובעים החדשים…

מזג האוויר הנעים והעובדה שהמקום לא צפוף כמו ש”מדורדם” הפכו את השהות במקום לנעימה מאד. טיפ קטן: נסו את המכונה הצהובה לעיסוי רגליים (1 יורו) ליד המזרקה!

כל כך הרבה מבנים מכל מדינות העולם ורק מישראל- אין. נו…

יש במקום מתחם סגור, ולפי מה שקראתי הוא פתוח בכל ימות השנה. יש הנחה של 50% עם כרטיס קרינתיה, אך ההנחה היא מהמחיר המלא. יש גם כרטיס משפחתי משתלם.

כשאנחנו חוזרים לצימר, מגלים שממש כמה מאות מטרים מאתנו מתקיים היום יריד שמח וססגוני, עם דוכני מזון, בירה, ריבות וכדומה. ביום אחר היינו נשארים כאן שעות, אבל העייפות נותנת את אותותיה ואנחנו נופלים מהרגליים...

יום מספר 14: יום שישי

הצימר שלנו על שפת האגם “פאקקר סיי” קרוב מאד לגבול עם סלובניה והחלטנו להקדיש יומיים כדי לטייל במדינה היפה הזאת. אנחנו חוצים את הגבול דרך האוטוסטרדה ומתחברים לכביש A2

לפני מעבר הגבול עוצרים בתחנת דלק, רוכשים “ויניאטה” סלובנית ואוכלים ארוחת בוקר מהירה במאפיה העמוסה. הדרך עוברת במנהרה שאורכה 8 ק”מ, מדובר בכביש אגרה שעלותו כשמונה יורו. תחנתינו הראשונה: קניון וינטגאר. soteska vintgar

הגענו בשעה מוקדמת יחסית, על מנת להקדים את ההמונים… הערוץ יפה מאד, מסלול נוח עם גשרוני עץ. צבע המים ירוק עז. בדרך “חזור” המקום כבר מלא כל כך שההנאה נפגמת. צפוף מאד ועמוס. קצת קשה להתחבר לטבע באופן הזה...

משם ממשיכים בנסיעה קצרה לאגם “בלד”. הכביש מוינטגאר מתחבר לאגם בצידו המערבי, סמוך לקמפינג בלד. במקום חוף רחצה, החניה יקרה למדי: 10 יורו…


ממשיכים בהקפת האגם ועולים לגבעת סטרז'ה straza

בכניסה לאתר יש מגרש חנייה חינמי. העלייה לגבעה באמצעות רכבל כסאות (500 מטר) והירידה ברכבל או במגלשת הרים. העלות לא יקרה ביחס לאוסטריה ויש מבצעים משתלמים. בירידה הנוף באמת עוצר נשימה, ויש ראות נפלאה של האגם.

עוד אטרקציה נחמדה שי במקום: קפיצה ממגדל אל כרית אוויר גדולה: (3 יורו)

אנחנו משאירים את הרכב בחניה ויורדים ברגל (5 דק, הירידה די תלולה) לאגם. יושבים קצת לנוח ולהאכיל את הברבורים. הילדים טובלים רגליים במים.

מבלד ממשיכים בנסיעה של כשעה ללובליאנה, הפתעה אמיתית. יום שישי היום, סוף החופש הגדול והעיר עמוסה ומלאת אדם. במקום שוק אוכל צבעוני, קהל רב בכל מרכז העיר, הופעות חיות ואווירה שמחה. בסוף הטיול מכריזים שני המתבגרים כי הביקור בשוק האוכל בלובליאנה היה מבחינתם שיא הטיול!

בבית אני קוראת על כך שלשוק קוראים http://open kitchen ושהוא פרי יוזמתו של איש עסקים ישראלי...

אלא שהדרך חזרה הופכת לסיוט. עשרות ק”מ לפני המנהרה, כבר יש פקקי- ענק ואנחנו נתקעים שעות על גבי שעות בלי אפשרות לצאת. פשוט סיוט. הילדים במושב האחורי רבים, צועקים ובלתי נסבלים. הכביש ישר, ללא מחלפים ואין לאן לברוח. בסופו של דבר אנחנו מגיעים להתפצלות לכביש 201 ומתלבטים האם להמשיך למנהרה ממנה הגענו ,או למעבר ההרים קרנסקה גורה. גם ה”וייז” לא מושיע אותנו, בכל כמה דקות מעלה את זמן הנסיעה וכו'. באותו רגע נזכרתי בטיפ מהפורום של הגולש אלון ח. (תודה אלון ח.!!!) ו”חותכים” למעבר ההרים. מכאן הנסיעה מפותלת, אך לא פקוקה ואנחנו מגיעים לצימר עייפים מאד…

יום מספר 15: יום שבת:

עוד יום סלובניה עמוס מאד. מתחילים בנסיעה לעיר האיטלקית travisio. מגיעים לתחילת היום בשוק הנחמד שיש בו מוצרי עור וגם דוכנים אחרים. הילדים נהנים מהמחשבה שאנחנו באיטליה ומהמוכרים שמקדמים את פנינו ב”בונג'ורנו”. קונים פסטה בצורת מגן דוד ו”לימונצ'לו” ומסתובבים מעט בעיירה החביבה.

ממשיכים לאגמי פוזינה. ניתן להגיע לאגם התחתון במסלול נחמד לאורך הנחל או ברכב ולחנות לצד הכביש. מכיון שהביקור שלנו התקיים בשבת יפה, האגמים היו מלאי מטיילים.

ליד אגם פוזינה התחתון מצאנו חנייה וירדנו לפיקניק נחמד על שפת האגם הירוק שהעצים משתקפים במימיו. יש שביל הליכה נוח שמקיף את האגם וגם מסעדה נחמדה על החוף.

אגמי פוזינה- איטליה

תוצאת תמונה עבור ‪lago di fusine map‬‏

דרך נוחה מובילה לאגם פוזינה העליון, שהוא גדול הרבה יותר. ביום חם כזה הוא מלא במתרחצים. אנחנו עצרנו רק לתצפית זריזה אך מובן שאפשר בקלות לבלות כאן יום שלם ויש גם מגוון של מסלולים באזור.

מערת פרדיל cave de perdil נמצאת בדרך, וניתן לסייר במערה ובמכרה שננטש ב 1991.

https://www.tripadvisor.co.il/Attractions-g3813685-Activities-Cave_del_Predil_Province_of_Udine_Friuli_Venezia_Giulia.html

אנחנו רק עוברים על פני האתר ומהכביש מתבוננים במכרה הנטוש.

הדרך לסלובניה עוברת במעבר ההרים perdil המעבר יפה ולאורכו גם אתרים היסטוריים כמו אנדרטה לזכר החיילים שנהרגו באזור במלחמת העולם הראשונה וכן מבצר עתיק. היה לנו קצת חבל שחלפנו באזור מבלי למצות אותו, אך בהחלט אפשר לטייל כאן יותר מיום.

מעבר ההרים (1150 מ') מוביל אותנו קרוב מאד לעיירה בובץ' bovec בסלובניה. אחרי עצירה לצהריים, אנחנו ממשיכים לאורך נהר הסוצ'ה עד לעיירה קובריד kobrid.

בקובריד מבקרים במוזיאון שמוקדש לקרבות שהתחוללו באזור במלחמת העולם הראשונה. המוזיאון “כבד” למדי והמוצגים באנגלית קשה. אבל יש סרט של כחצי שעה עם תרגום לעברית כך שבכל זאת שווה עצירה. ממש מול המוזיאון יש תחנת מידע לתיירים ואפשר לקבל מידע ומפות.

מכאן ממשיכים לטיול רגלי נחמד למפל קוזיאק:

חונים ליד קמפינג לזר שיש בו גם מסעדה נחמדה מאד. מהקמפינג יש שביל עד למפל. השביל עובר בגשר תלוי מעל למים בצבע טורקיז בוהק, המראה מרהיב, מרהיב, מרהיב.

הליכה של 30 דקות מובילה אל המפל slap kozjak. ההליכה לא קשה והמפל יפה.

מקובריד אנחנו מצפינים בדרכינו חזרה לאוסטריה, בכביש ארוך , שלצידו זורם נהר הסוצ'ה. מי הנהר תכולים וצלולים והמסלול יפה מאד. לאורך הכביש הרבה תחנות לעצירה ואנחנו בוחרים אחת באופן מקרי, עוצרים ליד גשר תלוי קטן, חוצים אותו ומגיעים ל”סוצ'ה פוט”- דרך הסוצ'ה. המסלול מישורי למדי ויפה, אנחנו טובלים רגליים במי הקרח ומתרעננים.

לפנות ערב מגיעים למעבר ורשיץ'. vrisic pass בדיעבד,(שוב… “בדיעבד”), המסלול המתואר לא מוצלח כמסלול חד יומי ורצוי להקדיש לו יותר. לאורך מעבר ההרים המקסים תחנות עצירה רבות, חלקן עם הסברים היסטוריים וחלקן תצפיות או גני שעשועים ומסעדות.

המעבר יפה מאד וראוי להקדיש לו זמן רב יותר ולעצור בדרך למנוחה והתרשמות מהנוף, יש גם מסלולים רבים למי שרוצה.

בסוף המעבר מחכה לנו העיירה היפה קרנסקה גורה, אך אנחנו עייפים מדי ומגלשות ההרים נסגרות מוקדם מאד (16:00). לצד הכביש עוברים דרך אגם jasna התכול ומבטיחים לעצמינו לשוב לכאן בעתיד ל”השלמות”.

יום מספר 16: יום א:

יום מנוחה על שפת האגם “שלנו”, שיט בסירות, שחייה וטיול אופניים מסביב לאגם (באופניים של בעל הבית). המתבגרים שלנו למדו לרכב על אופניים רק בשנה שעברה, לקראת הטיול להולנד, כך שמסלול מישורי וקל הוא תנאי חובה...

את הטיול מסכמים בברקיו חגיגי על שפת האגם

בסופר אנחנו קונים את המשקה הזה:(במחשבה שמדובר בסודה),

למעשה מדובר במשקה המחליא ביותר שטעמנו מעולם. משהו ממש, אבל ממש בלתי נסבל. ראו הוזהרתם!angry

יום מס' 17: יום ב

קמים מוקדם בדרכינו הארוכה חזרה לוינה (3.5 שעות). את הדרך לוינה שוברים במסעדת old timer , חלק מרשת מסעדות גדולה. המסעדה בנויה בצורת טירה ויש בה ג'ימבורי גדול לילדים, wifi ואוכל מגוון. אנחנו לא נוהגים לשבת במסעדות בטיולים המשפחתיים לחו”ל (בעיקר מטעמי תקציב אבל יש עוד סיבות) כך שהארוחה ממש חגיגית.

תחנתנו האחרונה לטיול זה: קניון scs הענק. חוויה קניה מהנה ביותר. שלל חנויות כולל חנות גדולה של לגו וחנות גדולה של פליימוביל, החנות TK MAX וגם סניף של פרימרק. החנייה חינם.

בסניף “מקדולנד” המקומי אפשר לשכור כדור ולשחק כדורסל במגרשון מגניב. הזמן עף בלי ששמנו לב, מילא הזמן, אבל הכסף שעף….laugh

מהקניון ממשיכים לשדה התעופה וחותמים עוד טיול מוצלח. מבחינתי- המוצלח ביותר עד כה, הודות לנופיה המרהיבים של אוסטריה ולמזג האוויר השמשי שהתברכנו בו משך (כמעט ) כל הטיול. מובן מאיליו שבמזג אוויר סגרירי כל הטיול היה נחווה אחרת...

בזמן ההמתנה לעלייה למטוס אני שואלת את בני המשפחה מאיזה מקום הכי נהנו: התשובה מפתיעה מאד.

בן הזוג+ שני המתבגרים מכריזים שהכי נהנו מלובליאנה עם שוק האוכל העליז שלה.

הצעיר אומר שהכי נהנה מ”פרטר”, הלונפארק ביום הראשון לטיול.

אני נהנתי מאד ביום הטיול לפארק טריגלב והטיול לאורך נהר הסוצ'ה.

זהו. נגמר להפעם.

בנספח אצרף קישורים לאתרים נוספים והמלצות.

סיכום טיול מועיל של הגולש אלון ח.

סיכום טיול מצויין של הגולשת סוזי

סיכום טיול מוצלח של הגולשת לימי

כתבות מאתר למטייל

סיכום טיול של סוזי על קרנתיה וסלובניה

molltaler gletscher erlebnis 3000

panoramabahn kreuzeck

דרך נופית נוקהלם

רכבת הצ'ו- צ'ו

מערת הנטיפים

raggaschlucht

טירת רוסג

האתר של סיגלית בר

כתבה ב"מעריב"