אז לאן טסים הקיץ הזה?wink

הדרישות מהיעד:

- לא רחוק מדי.

- כן ירוק מדי.

- שילוב של טבע ואטרקציות.

ולא פחות חשוב: לא יקר מדי...

השנה חיפשנו יעד לא יקר, קרוב, עם טבע וירוק בעיניים ואטרקציות לילדים ולמתבגרים. אחרי שיטוטים ברשת ובפורום, הוחלט על טיול שלושה כוכבים בגרמניה הפחות מוכרת:

- emojiטעימה מעמק הריין/ מוזל.

- emojiטעימה מהעיירה וינטרברג במרכז גרמניה.

- emojiטעימה משמורת הטבע “אדרסי” והעיר קאסל.

הרכב: זוג + 3 (16, 14, 11).(כפי שאפשר לראות, שניים מתבגרים וזה אומר הרבה מאד תלונות והרבה מאד שוווופינג)

הטיסה: חברת גרמניה איירליינס לדיסלדורף (כרטיסים נקנו 10 חודשים לפני ב 250 יורו לכרטיס). החברה נחמדה, העלות כוללת ארוחה קלה ומזוודה לכל נוסע. קצת התבאסנו ששינו את שעות הטיסה באופן משמעותי ולא הודיעו

דיון בפורום משפחות- איחורים בחברת גרמניה איירליינס

רכב: intercar דרך rentalcars. קיבלנו רכב חדש מהניילון.wink

סגנון טיול: צנוע וחסכני, ללא אכילה במסעדות, לינה בדירות פשוטות. הגישה שלנו היא שבאנו לראות עולם, לשם כך נתפשר על איכות הלינות והאוכל.

יום מספר 1: טיסה שמתעכבת.

נראה שזאת כמעט שיגרה בחברה הזאת, עיכוב של שעה וחצי- שעתיים. מכיוון ששעת הנחיתה קרובה למועד סגירת חברות השכרת הרכב, החלטנו מראש להזמין מלון בשדה התעופה. כשנחתנו לגשם שוטף, לאחר עיכוב משמעותי, ברכנו על ההחלטה.

המלון: maritim בשדה. גשר מחבר אותו לטרמינל והכל ממש נוח ליום ראשון או אחרון. הזמנו דרך שירות הלקוחות של המלון שני חדרים עם דלת מקשרת. קיבלנו חדרים גדולים ומפנקים.

מלון בשדה התעופה

יום מס' 2: קניות.. קניות…

מתפנקים קצת בברכה המקורה (קטנה אך חמודה) במלון. למרות שגם בשנה שעברה הגדולים כבר היו בגיל ההתבגרות, השנה רק תפסתי את המשמעות במלוא חומרתה…blush

כבר ביום הראשון עשו “תצוגת תכלית”, השתרעו במיטה עד שעה מאוחרת כשהם מסרבים להנות מהספא ומעדיפים לגלוש… הבנתי שהטיול הזה יהיה קצת שונה מהקודמים ושהגיע הזמן לשינויים, נרצה או לא נרצה.

אוספים את הרכב מהשדה. נוסעים לקניות באאוטלט ענק בגבול הולנד וגרמניה.

designer outlet roemond

מקום גדול מאד, עם מגוון חנויות: קרוקס, אדידס, נייק ועוד ועוד. המתבגרים מרגישים כמו דג שמים ושוחים להנאתם… המחירים לא ממש זולים אבל הצלחנו לאתר כמה מציאות.

אחרי ארוחת צהריים התחלנו בנסיעה דרומה לצימר שלנו, בכפר welling קרוב לקובלנץ. הצימר נמצא במיקום טוב, לא רחוק מהריין וגם מעמק המוזל. היתרון המרכזי שלו הוא המחיר, שילמנו כ 75 יורו ללילה למשפחה.

Ferienwohnung Schmitz

הכפר מאד שקט, מעט נידח, הבעלים נחמדים אך לא מדברים אפילו מילה באנגלית.

נוף פסטורלי מחלון הצימר:

יום מס' 3: טירה מהאגדות ופסטיבל “ריין בלהבות”.

גשם לא חזק אך עקשן למדי צפוי לאורך היום. אנחנו מתחילים את היום בטיול לטירת אלץ (נסיעה של כ 20 דקות)

המסלול אורך כחצי שעה לכל צד, בתוך יער יפה, בחלקים הולכים מעל נחל זורם. למעוניינים יש גם שאטל לטירה במיניבוס, בעלות של 3 יורו לאדם לכל צד. האזור יפה מאד ויש מספר מסלולים שניתן לעשות באזור, חלקם מפורטים באתר הטירה וחלקם לא.

אנחנו בחרנו לא להכנס לטירה (מתבגרים כבר אמרתי?….) שוטטנו מעט בחצר, הצטלמנו והמשכנו בדרכינו.

נסיעה לא ארוכה משם, ל cochem, עיירה יפה ומטופחת על שפת נהר המוזל. הנסיעה יפה מאד, לאורך הנהר, עוברים בעיירות קסומות בכרמים ויקבים. המבוגרים מתפעלים מאד מהנוף וסופגים אווירה. בכוכם יש הרבה פעילויות נחמדות. מומלץ להיכנס מראש לאתר האינטרנט של העיירה ולתכנן:

לשכת התיירות בכוכם

למרות הטיפטוף, היה כיף ללכת על הטיילת הארוכה לאורך המוזל ולהאכיל את הברווזים. אחר כך הסתובבנו קצת בעיירה, שלמרות מזג האוויר האפור הייתה עליזה ותיירים גדשו את רחובותיה.

ניתן לעלות לטירת כוכם באמצעות שאטל שיוצא סמוך ללשכת התיירות. אנחנו ויתרנו ובמקום עשינו סיבוב נחמד ברכבת התיירים בצבעונית

הצלחה מסחררת נרשמה בחזית צייד הפוקימונים כשהבן הצעיר הצליח ללכוד אתמיסטר מיים פוקימון נדיר שקיים בעיקר באירופה.

את הדרך חזרה ניסינו לעשות לצד נהר המוזל ולספוג את האווירה במקום: כרמים שמכסים את הגבעות הירוקות, עיירות קטנות ושלוות.

אחרי הביקור חזרנו למנוחת צהריים בצימר לקראת בילוי הערב שלנו: פסטיבל"ריין בלהבות"

הפסטיבל מתקיים 4 פעמים בשנה בעיירות שונות ליד נהר הריין. אנחנו הגענו לערב הפסטיבל בקובלנץ. מדובר בפסטיבל בסגנון גרמני: המון בירה, דוכני מזון ונקניקיות, הופעות על במה גדולה, מתקני שעשועים ובשעה 23:00 מופע זיקוקים בן 30 דקות.

כמה עצות מעשיות:

- להגיע מוקדם (אנחנו הגענו בסביבות 20:30 לעיר).

- לכוון את הוויז ל”פינה הגרמנית”. השוטרים יעצרו אתכם קודם ותחפשו חנייה באזור.

- לא כדאי לדעתי לחנות ב p&r בפאתי קובלנץ, אפשר למצוא מקומות חנייה כ30 דקות הליכה ממרכז העניינים וללכת ברגל.

- להתלבש חם ולקחת מטריה במקרה של תחזית לגשם (אין כמעט מקומות מסתור).

- לא להתמהמה בכניסה למתחם המאובטח כי כשמתמלא סוגרים אותו.

היה לנו בהחלט נחמד, נהנו מההופעה (מוסייקת שנות ה- 80 blush) עלינו לגלגל הענק וראינו הכל מלמעלה וכמובן ממופע הזיקוקים המרהיב.

יום מס' 4: מגייזר לגשר

בנסיעה באזור הצימר שלנו, יש כל כמה קילומטרים שלט חום שמכוון ל”volcanopark” שזה למעשה אוסף של כמה עשרות אתרים קטנים: מערות, מכרות מוזיאונים ועוד, שקשורים לפעילות הגעשית באזור. קצת קשה לתכנן ולהתמצא, אבל אנחנו כיוונו לאתר המרכזי: גייזר אנדראך,שהוא הגייזר הקר הגבוה בעולם. כל שעתיים הוא מתפרץ והמים מגיעים עד לגובה של 60 מטר.

הגישה לגייזר היא באמצעות שייט שיוצא ממרכז המבקרים בעיר אנדראך.

השייט לגייזר יוצא ארבע פעמים ביום, ואנחנו כיוונו לראשון, שיוצא בשעה 11:15. הגענו בסביבות 11, אני ירדתי לקנות כרטיסים ובן הזוג- לחנות. אלא שהוא התקשה מאד למצוא חנייה והגיע בריצה דרמטית בדיוק כשדלתות הספינה נסגרו… מזל שהמפעילים היו נחמדים ופתחו לנו. לצערינו לא נתקלנו בהרבה חביבים בגרמניה וככלל השירות היה חמוץ וקורקטי.

אתר: גייזר אנדראך

השייט נחמד מאד, עם נוף יפה לריין ולגדות עם הכרמים השלווים. הזמנו עוגות וקפה ונהננו משמש מלטפת. אחרי זמן קצר עוגנים ויורדים ואחרי הליכה של חמש דקות, בתיזמון מושלם, מגיעים לגייזר.

המדריך מסביר כמה דברים בגרמנית צחה וגם נותן לקהל לטעום מהמים. החוויה בסך הכל נחמדה מאד. לאחר השייט מבקרים במרכז המבקרים שבו מוזיאון מדע קטן, סרט וכו'. הילדים מתרשמים בעיקר מאיכות הוו-פי במקום...

לאחר השייט אנחנו עושים פסק זמן לטיול קצר בעיר אנדראך עצמה, כשהילדים עסוקים בצייד פוקמונים ואנחנו מתרשמים מהעיר היפה, עם חומר עתיקה וטיילת מקסימה לאורך הריין שביום ראשון שמשי כזה, היא עליזה ומבקרים רבים ממלאים את בתי הקפה.

מידע על העיר אנדרנאך

משם ליעד הבא שלנו: העיר בופארד, עיירה שוקקת חיים ויפה. חונים בכניסה לעיר בחנייה מוסדרת ליד הרכבל הארוך ל”כתף גדעון” GedeonsEck

אין כלל תור לרכבל ואנחנו עולים ברכבל הכסאות למרומי התצפית הנפלאה. התצפית הייתה אהובה במיוחד על המשורר Johann Baptist Berger- כומר יליד קובלנץ שנהג לקבל השראה מהנוף היפה של הריין שעושה פיתול מרהיב ממש למרגלות הגבעה. (פסל גדול של הכומר והמשורר, אפשר למצוא בטיילת הריין בעיר).

היום יפה, השמש מלטפת ואנחנו נהנים מהעלייה ברכבל הכסאות. כאן המקום לציין שיש גם אפשרות לעלות את ההר ברגל, אך העלייה תלולה למדי ולא מתאימה למשפחות שאינן מטיבות לכת.

התצפית ממרומי הגבעה אכן מרהיבה: נוף נפלא של הפיתול של הריין, הכפרים הקטנים על גדותיו והכרמים. מומלץ לקחת את הזמן ולשבת בבית הקפה שסמוך לפינת גדעון. (רגע של אושר...)

אחרי הירידה אנחנו ממשיכים ברגל לטיילת הנחמדה על שפת הריין, שם עושים פיקניק צהריים. מתלבטים האם להמשיך ולטייל בבופארד או להספיק לטיול רגלי קצר לגשר התלוי הארוך בגרמניה. מחליטים על אופציה ב'.

ה”וויז” מוביל אותנו בדרך יפה להפליא אך לא ממש קצרה שמתפתלת בין כפרים ועיירות.

הגשר התלוי נמצא סמוך לעיירה Moersdorf כשאנחנו ביקרנו במקום היו לא מעט מבקרים שגדשו את רחובות הכפר הקטנטן. החניה הנוחה ביותר היא ליד מרכז המבקרים:

Geierlay Visitor Center
Kastellaun Straße 23
 56290 Mörsdorf

יש כמה דרכים להגיע לגשר, אנחנו בוחרים בדרך הראשית, קילומטר וחצי של דרך נחמדה אך קצת מיגעת שעוברת לצד שדות. הגשר עצמו יפה מאד ושווה להגיע למקום (אולי לתכנן מסלול הגעה בדרך מעניינת יותר).

יום מספר 5: פנטזיהלנד

שום טיול אמיתי לא שווה בלי פארק שעשועים טוב. הפעם התלבטנו בין “פארק הסרטים” ליד דיסלדורף לבין “פנטזיהלנד”. העלות של הפארק האחרון ממש גבוהה ( כ 200 יורו למשפחה שלנו).

האמת? היה שווה wink

פארק נעים, מרווח, עם תשומת לב לפרטים הקטנים, מתקנים לכל הגילאים והופעות שוות. היה מקסים! לגבי המתקנים הפופולרים- יש בהחלט תור אליהם, אפשרות לקצר את התור היא דרך תור מיוחד למי שמוכן לעלות ללא בן זוג: single rider. (כמו ברוב הפארקים בעולם).

האטרקציות ה”שוות”:

taron: עפ”י האתר מתכבדת במספר שיאי עולם.

בלק ממבה: (מוגבל בגיל ובגובה: מגיל 10, 1:40)

צ'יפאס: (כאן הגבלת הגובה היא רק 1:20)

שימו לב שיש כמה מתקנים בהם נרטבים מאד, אפשר להביא מראש בגדי החלפה (יש לוקרים בכל מקום בעלות של 2 יורו) או להכנס למתקן ייבוש מיוחד בעלות דומה.

הפארק מחולק לשש “מדינות”: אפריקה, מקסיקו, צ'יינה טאון, ברלין, פנטסיה ומסתורי. בכל מדינה תפאורה מתאימה והופעות. היינו לפני שלוש שנים ב”ווליבי”, וההבדל הוא בעיצוב: האווירה ממש שמחה והכל מעורר התפעלות (אם מצליחים לשכוח את המחיר...).

אנחנו באנו ביום חם והמקום המה מבקרים, היה תור לקופות, אך בתוך הפארק העומס פחות הורגש. בכל מקום פינות ישיבה כיפיות והחוויה משמעותית.

כמו בכל פארק שעשועים: מומלץ להגיע עם הפתיחה. הפארק נסגר מוקדם יחסית (18:00- 19:00) וקשה להספיק הכל. ההגעה המוקדמת מומלצת גם בגלל החנייה: ככל שמגיעים מוקדם יותר אפשר לחנות קרוב ליציאה. אנחנו לא הצלחנו בכך (מתבגרים, כבר אמרתי?...) והיציאה מהחנייה בשעה שבע בעבר הייתה ממושכת (כל הקהל יוצא בבת אחת).

יש לפארק ימים ספורים בשנה בהם הפתיחה עד חצות. יתכן ושווה לנסותם.

עוד המלצה חמה: הופעות. ההופעות שוות בטירוף. הן גם דרך לתת מנוחה לרגליים במקום ממוזג ונוח וגם מאד מושקעות. הספקנו להיות בשתיים:

jump: מופע פעלולי אופניים, טרמפולינות וכו'. כולנו נהננו מאד. המופע אורך כחצי שעה, אסור לצלם או לאכול בו.

musarteum: מופע מקסים, מזכיר קצת את wow באילת: פעלולים, רקדנים, מוסיקה. נרשמה התלהבות גם אצל המתבגרים.(וזה אירוע נדיר!)

חוץ משניהם ראינו גם הופעה קצרה של מתופפים אפריקאים באזור אפריקה והופעה יפה של קרקס סיני באזור סין.

אזור “ברלין” ממש נהדר, עם מוסיקה וכסאות נוח פרושים, שחקנים לבושים בבגדי התקופה מסתובבים. האוכל בפארק לא יקר במיוחד ומגוון. יש הרבה דוכנים עם פאסט פוד וגם מסעדות של ממש. מותר להכניס אוכל ושתייה לפארק.

יום מספר 6: נסיעה לוינטרברג

הבוקר עוזבים בצער את הצימר הנחמד שלנו כשפנינו ל”כוכב” הבא: העיירה וינטרברג. הנסיעה ממש לא קצרה ואנחנו מחליטים לסטות מהדרך ולעצור בקלן, לאתנחתא עירונית.

מכוונים את ה”וייז” לכיוון neumarkt galerie koln וחונים בחנייה הלא ממש זולה של הקניון. הביקור המתוכנן ב tkmax וב primark שנמצאות: הפלא ופלא, ממש זו ליד זו, אורך כמה שעות בלי שנרגיש זאת. אנחנו ממשיכים לשוטט במדרחוב הגדול לכיוון קתדרלת קלן. במדרחוב מאות חנויות של כל הרשתות והמותגים, מה שעולה לנו די ביוקר.

הקתדרלה עצומה בגודלה ויפה למדי. לצערי מודה שהילדים התעניינו במיוחד רק ב”מקדונלד” שנמצא מולו…

התלבטנו בין שני מוזיאונים על שפת נהר הריין:

מוזיאון השוקולד

ומוזיאון הספורט האולימפי

הלכנו ברגל עד לטיילת הריין, אחרי שיטוט נעים ברחובות המרוצפים והיפים, כבר היה מאוחר למדי והיינו תשושים, לכן בהחלטה של רגע עשינו “אחורה פנה” לרכב והמשכנו ל winterberg

את העיירה גילינו הודות לגולשת הפורום קרן, שבפוסט שלה בפורום הדליקה אותנו על האזור

https://forum.lametayel.co.il/forum_msg/goto-4337138#msg_4337138

מדובר בעיירה קטנה, נחמד ומטופחת, שדומה לאלפי עיירות אחרות בגרמניה. בחורף משמשת כמעצמת סקי ובקיץ היא די מנומנמת. כדי לעודד תיירות קיץ, הוציאו כרטיס אטרקציות שניתן ללא תשלום לאורחים בצימרים ומלונות שמשתתפים במבצע.

כרטיס וינטרברג

אקדים ואומר שיש לבוא בציפיות מתאימות: האזור ירוק, יפה ויש מה לעשות בו, אך הנופים לא משתווים כלל לנוף האלפים באוסטריה או לדולמיטים. הייחוד הוא האפשרות לנופש משפחתי במקום ירוק, במזג אוויר קריר ובמחיר הוגן.

יום מספר 6: על ראש הגבעה...

התחזית מראה שהיום יהיה חם ואחר כך גשום. לכן מנצלים את מזג האוויר השמשי ומבלים יום בפארק erlebnisberg

מתחילים:

חונים על הבוקר ליד פארק החבלים Kletterwald

יש שפע של חנייה ואנחנו מתקבלים עד מהרה. הצוות חמוץ למדי, חסר סבלנות ומרבה להעיר. לא שילוב מאד מוצלח עם שלושה בנים ישראלים כמו שלנו…. הפארק מאורגן היטב, מאד בטיחותי, (למשל: יש צוות שעולה כשרואה שיש בעיה “שם למעלה”) והיתרון שלו הוא שיש מסלולים גם לקטנטנים. בילינו במקום כשעתיים מוצלחות. (הכניסה בכרטיס חינם אך מוגבלת לשעות הבוקר 10:00-12:30 בלבד). היה שווה מאד!

בפארק החבלים זכינו לפגוש במקרה את גולשת הפורום סמדרולה ומשפחתה הנחמדה. אחרי כמה חודשים שבהם התכתבנו והחלפנו מידע, היה נחמד לזהות ולהיפגש. אציין שזאת המשפחה הישראלית היחידה שפגשנו לאורך הטיול.

השארנו את האוטו חונה (חנייה חינם) והלכנו מרחק קצר להמשך ההרפתקאות:

התחלנו במשחק מיני גולף משפחתי (חינם בכרטיס) שהיה כיף, אף חשוף לשמש ולכן חם.

אחר כך מגלשת הרים (סיבוב אחד חינם, אחר כך יש 10% למחזיקי הכרטיס… המחיר די זול כך שהבנים עשו כמה סיבובים).

הגבעה משמשת בקיץ פארק אתגרי לרוכבי אופניים. אנחנו ממש לא, אבל נחמד להתבונן בקפיצות ובפעלולים של הרוכבים.

עליה קצרה מביאה אותנו לפנורמה ברידג' גשר נופי באורך 450 מטר ובו נוף יפה של העיירה והסביבה וכן מתקנים שווים לילדים.

בסיום אפשר לרדת במגלשה ארוכה ומפותלת לקרקע. (לא חובה...)

עוד בפסגה:

מסלול טבע- אנחנו הצטרפנו למקטע מהירידה מהמגלשה, המסלול מוצל ויפה, ההסברים רק בגרמנית והולנדית.

לקינוח עלינו וירדנו ברכבל: רכבל של ארבע כיסאות, עם נוף יפה למאגר מים. רוב המשתמשים הם רוכבי האופניים שיורדים ברכיבה ועולים ברכבל

למרות ריבוי האטרקציות, אנחנו מסיימים הכל בסביבות שתיים, וחוזרים לצימר להכנת ארוחת ערב.

בלילה יוצאים ל”דאון טאון” וינטרברג. החנויות נסגרות בחמש- שש בערב, למעט מסעדות ובתי קפה. יש קניון קטן ובו סופר ו dm אבל האווירה הכללית שקטה ואפילו מדכדכת מעט.angry

אחרי שיטוט קצר וגלידה איטלקית, סוגרים את היום.

יום 8: עוד פארק שעשועים- פורט פאן

נכון שהיינו כבר בפארק גדול לפני ימים ספורים… אבל הכרטיס המקומי מקנה כניסה ב 12 יורו…

כשאנחנו קמים בבוקר, הבכור שלנו חולה ומבקש להישאר בדירה. סנונית ראשונה לדלקת גרון קשה שתלווה אותו עד תום הטיול…

היום יפה אך קריר, הפארק במקום שכוח אל ונידח אך קבוצות של תלמידים וקייטנים כבר ממתינים בפתח.

המיוחד בפארק הוא שהוא בנוי בתוך הטבע, ומשתלב בנוף הגבעות היפה של סאארלנד. חבל הארץ saurland נמצא במרכז גרמניה, אזור עם גבעות מיוערות ואוכלוסייה דלילה יחסית. בעבר תושבי האזור התפרנסו מכרייה ויש מספר מכרות שפתוחים לקהל המבקרים. הנסיעות לאתרים השונים ארוכות למדי והנוף די חד גוני: שעות של גבעות ירוקות, יערות וכפרים קטנטנים.

גם הפארק של היום: fort fun בנוי במורד הגבעה, בשטח גדול ומרווח. בפארק מתקנים רבים, אף אחד מהם לא ממש אקסטרים אבל יש בהחלט מגוון רחב, כולל רכבות הרים, קרוסלות ועוד.

מתקן ייחודי הוא ה wild eagle : (תוספת של יורו- לבוא עם מטבע)

בכל המתקנים הגבוהים- כיף לראות את הנוף המיוחד של האזור מלמעלה

אחד הדברים השווים ביותר בפארק הוא דווקא מגלשת ההרים הארוכה, שגולשת מהר בתוך יער והוגדרה ע”י הילדים כמגלשה השווה ביותר בטיול. לצידה רכבל שמוביל למרומי הגבעה ממנה נשקף נוף יפה ויש שם גם קיר טיפוס.

(מראה מהגלגל הענק)

לסיכום: לונהפארק מקומי, עם הרבה מתקנים, ללא אקסטרים חריג, גרם לכולנו הנאה רבה!

בערב קופצים ל ברכה וינטרברג – נמצאת במתחם גדול של פעילויות פנאי. הברכה מקורה אך מתברר שהיום הכניסה עם הכרטיס רק עד 17:00 ולאחר מכן רק עם כרטיס מנוי אלקטרוני. (לא היה ברור מהאתר) בכל מקרה המקום נראה מטופח ושווה, כעוד אופציה לפעילות אחר הצהריים.

יום מספר 9: גשם גשם מטפטף:

המתבגר ממשיך להרגיש ברע. ללא חום, אנחנו נותנים לו קצת זמן להחלים והוא “סוחב” על זרם של אקמול… בגלל הגשם והמחלה, אנחנו נוסעים למוזיאון גלילאו ,המקום מרוחק מעל שעה נסיעה מוינטרברג, הגשם שוטף ללא הפסקה ומצב הרוח שפוף. הנסיעה בכבישים צרים ומפותלים דרך כפרים קטנים ויפים… כל האזור יפה אם כי מעט חד גוני. גרמניה הכפרית...

המוזיאון בנוי מכמה פרמידות ובהן תצוגות בגרמנית. מקום חביב אך לא שווה את הנסיעה הארוכה.

תערוכת תמונות 3d קצת מצילה את המצב:

אחר הצהריים אנחנו הולכים לקארטינג וינטרברג.(סיבוב חינם בכרטיס, צריך לשלם סכום פעוט על כיסוי לראש). האמת שהיינו שם כמה פעמים, המקום עמוס (במיוחד בגשם) ומי שלא משלם אלא מגיע עם הכרטיס, לא יכול להזמין מקום מראש. מרגיז….

אבל המקום מקצועי, גדול והסטנדרט גבוה, אולי אפילו גבוה מדי. (לא תאמינו איך הילדים האירופאים נוסעים...). יש סיבובים שמיועדים לילדים וכאלה שמיועדים למבוגרים. חוויה!

עוד בילוי נחמד שכלול בכרטיס הוא באולינג, לא רחוק ממרכז העיירה. צריך להזמין מקום מראש (אנחנו קפצנו יום לפני והזמנו). בילוי משפחתי חביב שפתוח בשעה שאטרקציות אחרות סגורות.

הגדול ממשיך להרגיש רע מאד, למרות אנטיביוטיקה מ”תיק התרופות” שהתחלנו לתת לו. בעלת הבית יורדת לדירה שלנו, מורחת לו חמאה על הצוואר ומכסה ברטיות. אחר כך משקה אותו בתה אוכמניות שרקחה בעצה ואומרת לו שעד מחר בוודאות יבריא, יש לה ניסיון עם ארבעת הילדים שלה….

יום מספר 10: שוב עוברים...

בבוקר המצב של הבכור נראה לא משהו. מחכים שהאנטיביוטיקה תעשה את שלה. בינתיים אנחנו מפנים את הדברים ונפרדים מהצימר בסילבאך לכיוון ה”כוכב” השלישי: אזור שמורת הטבע אדרסי.

כרטיס האורח תקף גם ביום העזיבה כך שנעצור באמצע הדרך בעיירה מדלבאך, שם נמצא כפר הנופש סנטר פארק שישראלים רבים (כולל אנחנו) נהנים ממנו בהולנד. הכרטיס מקנה ארבע שעות בפארק המים, במקרה שלנו ירד גשם שוטף כך שלא הסתובבנו יותר מדי. גם למי שאין לו כרטיס אורח יכול לשלם ולהכנס ליום בפארק המים.

מומלץ אחרי השהות להישאר לאכול במרכז הכפר, יש בצהריים כל מיני מבצעים נחמדים למשפחות והאווירה כיפית. אנחנו חשבנו לשכור אופניים, אך התברר שמתאפשר רק ליום שלם ורק לאורחי כפר הנופש כך שויתרנו. התכנית המקורית הייתה לקפוץ גם ל”אוונטורה”- גן השעשועים הענק הסמוך, אך לנוכח הגשם ומסדר החולים- ויתרנו והמשכנו בדרכינו לצימר שלנו. בכל מקרה מצרפת לינק כי המקום נראה מדליק.

https://www.tripadvisor.co.uk/Attraction_Review-g663825-d11750464-Reviews-Aventura_Der_Spielberg-Medebach_North_Rhine_Westphalia.htm

מקום הלינה השלישי נמצא ממש על שפת אגם אדרסיי. השיקול בבחירה שלנו היה הרצון להיות ממש בתוך שמורת הטבע, לחוות אותה ולהינות ממנה. אחרי התלבטויות הזמנו מקום במתחם מאד פשוט ובסיסי ששמו yachthof , נמצא ממש על שפת האגם. בדיעבד, הרגשנו שהעלות (130 יורו ללילה) לא הייתה מוצדקת ומומלץ לבחור אופציות אחרות באזור. אחד החסרונות המרכזיים- אין במקום קליטת אינטרנט בכלל, מה שמאד סיבך וגם ביאס את הילדים.

בכל אופן, גם במקום הזה, זכאים הלנים לקבל כרטיס אורח שמזכה בשפע של אטרקציות חינמיות. הכרטיס ששמו “מיין קארד פלוס”.

אטרקציות בכרטיס

הכרטיס שווה ביותר ובאמת יש המון מה לראות ולעשות באזור, כמו תמיד, לפעמים הכרטיסים האלה מדרבנים לעשות או לחוות דברים שלא היינו עושים בלי ה”פוש” הזה ולפעמים דוחפים לעשיית יתר מתישה.

שמורת הטבע edersee היא שמורת ענקית ובה יערות ירוקים ואגם גדול. השנה שנה שחונה והאגם יבש והצטמק, מה שמאד מדאיג את תושבי האזור. פקידת הקבלה לא נמצאת בסופי שבוע, ובאמצעות המייל ממליצה לנו לבקר ביריד עליז שמתקיים ליד הסכר הגדול בשמורה

ליד הסכר יש טוריסט אינפורמישן. כמקובל בגרמניה, שעות הפתיחה מצומצמות יחסית , במיוחד בסופ”ש, אך קליטת האינטרנט מעולה מה שמאפשר לילדים את מנת הגלישה היומית.

היריד מאד עליז, עם דוכני יצירה וגם סתם דוכנים של מוצרים מסין וכאלה. הילדים מתלהבים מדוכני הממתקים

יום 11: קאסל!

העיר “קאסל” היא עיר גדולה יחסית, הנסיעה מהצימר לעיר מתגלה כארוכה מהצפוי, כל הנסיעה בתוך השמורה איטית ובשלב כלשהו מעט מתישה. בכל אופן, קאסל עצמה עיר לא יפה במיוחד (נהרסה ברובה במלה”ע ה 2) אך היום, יום א, מתקיים בפארק Bergpark Wilhelmshöhe, מופע מים.

הפארק הגדול נמצא רחוק ממרכז העיר, ויש בו הרבה מה לעשות ולראות. המקום הוכרז כאתר מורשת עולמי ואת פסל הרקולס העצום אפשר לראות ממש מרחוק. בימי א' וד', מתקיים במקום מופע מים שמתחיל באנדרטת הרקולס וממשיך במורד הגבעה. המופע מרשים מאד ובכלל- הצטערנו שלא הקדשנו לעיר יותר זמן. מומלץ להגיע אליה ליומיים לפחות.

על יהודי קאסל...

אנחנו הגענו ברכב וחנינו בחניון המוזיאון לטבע. מחזית המוזיאון יוצא אוטובוס “הופ און הופ אוף” שכלול בכרטיס. העניין שלעולים עם הכרטיס, אין אפשרות לעלות ולרדת אלא רק לעשות סיבוב שלם. אנחנו תפסנו אותו בשעה 10:00, המשכנו איתו עד לאנדרטת הרקולס ומשם חזרנו בתחבורה ציבורית. הסיבוב באוטובוס מעשיר ומלמד וכולל גם התייחסות לקהילה היהודית בקאסל.

אנחנו מגיעים לאנדרטת הרקולס בשעה היעודה. המוני תיירים גודשים את המקום, שנמצא בשיפוצים ולכן צפוף עוד יותר. לא המשכנו ליתר ה”תחנות” במופע המים כי הגדול לא הרגיש טוב, אבל זה בהחלט מומלץ.

חוזרים בקו 24 מהאנדרטה לתחנת החשמלית (כלול בכרטיס) ומשם לארוחת צהריים בקאסל. העיר נחמדה ויש בה קניון וכן סניפים של הרשתות המרכזיות. בעת ביקורינו מתקיים בעיר פסטיבל "דוקומנטה" אחד הפסטיבלים הגדולים והנחשבים בעולם לאומנות מודרנית. אנחנו בהחלט חובבים, אבל הנסיבות מאפשרות רק הצצה מהירה וחבל…

בתמונה: מיצג של אומנית ארגנטינאית שבנתה את ה”פנתאון” מספרים שנאסרו לקריאה בתקופת הנאצים. המיצג בנוי במקום בו הייתה בעבר הספרייה הציבורית של קאסל

את היום אנחנו מסיימים במרחצאות המדהימות של קאסל. הן נמצאות ממש בדרך לאנדרטה ובנויות בסגנון סיני. המקום מטופח ומושקע, משתרע על שטח ענק בפנים ובחוץ. באתר הכרטיס כתוב שאנו זכאים לשעתיים אך הקופאית מסבירה שאפשר בעצם שלוש שעות. המים מלוחים, חמימים ויש מגוון גדול של ברכות, ג'קוזי וסאונות. גם המתחם החיצוני מקסים.

שימו לב שחל איסור חמור לצלם, שם, או בשאר הברכות שהיינו בהן.

יום 12: פארק חיות והארמון בבאד ארולסון.

את הבוקר מתחילים בהקפה איטית של האגם עד לפארק החיות של אדרסי. בכניסה יש מרכז מבקרים עם גן שעשועים יפה, הסברים על החיות בשמורה, סרט ועוד. אחר כך סיבוב גדול בפארק שנמצא ממש בתוך היער והוא יפה ומומלץ.

מכיון שהבכור עוד חולה, חוזרים לצימר לארוחת צהריים והגדולים נשארים לנוח.

אנחנו ו”מספר 3”, נוסעים לעיר באד ארולסן, שמרוחקת מהצימר כחצי שעה נסיעה. בעיר ארמון גדול שכתובתו

Schloßstr. 27
 34454 Bad Arolsen

לצערנו מתברר שבימי ב' התצוגות בארמון סגורות ורק הנשקייה פתוחה. אנחנו חונים בחנייה ציבורית (שעתיים חינם עם שעון כחול שנמצא בחומר שנותנת חברת ההשכרה) ונהנים משיטוט של רבע שעה בנשקייה. (בהחלט מעניין) אחר כך גלידה ברחובות הנעימים והעליזים סביב הארמון.

השעה רק ארבע, ואנחנו ממשיכים לברכה המקורה בבאד ארולסון ששמה ארובלה: מתחם של כמה ברכות פנימיות וחיצוניות.(חינם עם הכרטיס)

המים מחוממים, יש מגלשה שווה וגן שעשועים יפה בחוץ וכן מזנון נחמד לארוחה קלה.

את היום חותמים בביקור קצר באגם twistestausee ממש בדרך. האגם שומם לגמרי, שביל נעים מקיף אותו להליכה רגלית, גם בית הקפה סגור. כמו בכל האגמים באזור, מפלס המים נמוך… מי האגם לא מתאימים לשחייה אבל המקום נחמד מאד לפיקניק.

יום 13: מוקדש לשמורה

מתחילים את הבוקר בעלייה עם הרכבל הישן לטירת וולדאק. הרכבל, משנות ה 60, פועל מתשע וחצי בבוקר ומעלה את הנוסעים לטירה.

הנוף ממרומי הטירה משגע, מומלץ לא להגיע מוקדם מדי כדי שערפילי הבוקר לא יפריעו לראות

אנחנו בוחרים לא לסייר בטירה. אחרי הירידה מוצאים מקום שמשכיר סירות ושטים בסירת מנוע קטנה באגם

הילדים מבסוטים, שמים מוסיקה ורוקדים, ומנופפים לשלום לבאים מולינו. אגב- את האגם חוצה בתדירות די גבוהה, מעבורת (כלולה בכרטיס) בעזרתה מתאפשר להגיע ממקום למקום בלי ההקפה המתישה של האגם.

אחרי השייט נוסעים לשביל צמרות העצים. הוא נמצא קרוב לפארק החיות. יש שביל הליכה שמחבר בין שני האתרים ובו תחנות יפות לילדים.

הביקור במקום חוויתי ויפה. לא לפספס (כלול בכרטיס). יש המוני פטריות ביער הזה, ספרנו עשרה סוגים שונים!

הילדים די עייפים, אבל בכל זאת עוצרים לסיור ב”בית ההפוך” הסמוך. האטרקציה היחידה כמעט שלא כלולה בכרטיס.

הבית פשוט פצפון והמחיר גבוה. לא יכולה להמליץ…. אבל התמונות נחמדות!

כפי שהתרגלנו בימים האחרונים, חוזרים לארוחת צהריים ומנוחה קצרה בצימר ואז ממשיכים בדרכינו. הפעם נוסעים לצד השני של האגם, לעיירה vohl. סמוך לעיירה מתחם מגניב שבו שעשועים לילדים (עד גיל 10 בערך) וכן מבוך תירס ענק ושווה.

במקום ארגזי חול מלאים בגרגרי תירס, כל מיני מתקנים ובית קפה מקסים להורים.

התחנה הבאה: בית הכנסת העתיק בעיירה וול

בית כנסת נבנה ב 1827 והתפללו בו כמה עשרות אנשים מהעיירה ומהאזור. בזמן מלה”ע השנייה,בית הכנסת נמכר לפקיד דואר מקומי וכל התושבים היהודיים גורשו מהאזור ל”מחנות עבודה”, שם הם “עובדים” עד היום…. הנה תמונה של בית הכנסת מתוך האתר

synagoge_voehl_historische_11.jpg

synagoge_voehl_friedhof_06.jpg

מכיוון שלא תיאמנו את הביקור מראש לא יכולנו להכנס והסתפקנו במבט מבחוץ והצצה מן החלונות

בדרך לצימר עוצרים עצירה לשעה קלה במתחם תענוגות ממש סמוך ללינה. המתחם מעוצב ונחמד מאד לילדים, אם כי פעילויות רבות נפתחות רק בסופי שבוע.

http://www.sommerrodelbahn-edersee.de/ במקום גני שעשועים, מזנונים, פינות ישיבה והרבה פרחים. כיף אמיתי!

עוד מקום מומלץ: bad wildugen: עם עיר עתיקה ויפה וברכה גדולה שכלולה בכרטיס, עם חלון ענק למגדלי העיר העתיקה. המים מחוממים ומוארים בלילה.

יום 14: דיסלדורף

הנסיעה לדיסלדורף אורכת כשלוש שעות. בתוכנית המקורית: עצירה באסן או בדורטמונט, אך הילדים כבר שבעי אטרקציות. בשעת צהריים מוקדמת אנחנו מגיעים לדירה שהזמנו ללילה האחרון.

הדירה נמצאת בעיר mettman מרחק 20 דק משדה התעופה. דירה מתוקה ומשופצת. מכיון שהכניסה היא עם קוד, מתאימה גם למי שנוחת בשעת לילה מאוחרת. החסרון הוא שבעל הבית לא מדבר מילה באנגלית כך שהתקשורת עמו קשה.

הדירה נמצאת לא רחוק ממוזיאון מומלץ של האדם הקדמון, שהיה בתוכנית, אך כאמור, הילדים “שבעים”. את היום האחרון אנחנו מבלים בעיר דיסלדורף שביום יפה ושמשי היא עליזה והומת אדם.

החננו את הרכב בחניון מתחת למוזיאון לאומנות מודרנית, בעיר העתיקה, רשת של מדרחובים עם מסעדות מכל הסוגים בוטיקים וחנויות.

במרחק הליכה: רחוב ה Königsallee – שדרת המלכים, בה חנויות יוקרה וממש לידה Schadowstrasse עם מיליון חנויות ובינהן פרימארק, h&m, c&a ובקרוב גם סניף של דקטלון. 

מאד התרשמנו מהעיר והחלטנו לחזור אליה כזוג בהזדמנות הראשונה.

עמוסי שקיות, הלכנו לטיילת הריין, טיילת ארוכה ובה המון ברים ומסעדות וכן סירות שמציעות שייט בריין.

השוק המקורה

אפילו “מספר 2” מפסיק לקטר כשהוא משתווה לאחיו וברגע האחרון ממש, מצליח ללכוד “מיסטר מיים” משל עצמו.angry

יום 15: טיסה חזור.

כמו חברות לאו קוסט אחרות, גם גרמניה איירליינס פתחה את דוכני הצ'ק אין רק שעתיים לפני הטיסה, כשתור ארוך מאד כבר השתרך. אנחנו היינו בין הראשונים בתור, כך שהספקנו בנחת ללכת למשרד המכס (עמוס מאד בתיירים מיפן ומסין) ולקבל החזר מס. הבעיה הייתה של אלה שהיו אחרונים בתור, ההמתנה הממושכת לא אפשרה להם לעשות את תהליך החזר המס ומספר ישראלים שהתעקשו על ההחזר, אחרו את הבורדינג. המשמעות: הורדת המזוודות שלהם מהטיסה, תהליך שעיכב שוב את הטיסה.

בכל אופן השדה בדיסלדורף הוא נוח, עם המון חנויות ומסעדות, שווה להציץ גם על הרכבת המיוחדת בשדה: sky train .

זהו זה… עד לשנה הבאה.

מצרפת כמה קישורים – מקווה שיועילו.

שרשור בפורום- מידע לטסים לדיסלדורף

שרשור שני

סיפור טיול של ג'ני

סיפור טיול של קרן

סיפור טיול דוד

סיפורה של מיקה

סיפור טיול של יעל

הבלוג של דורית

ריף על קלן

סיפור טיול של צחצח

סיפור של סמדר 2017

סיפור של עמיחי

טיול לצפון גרמניה בלי לשמוע מילה בעברית