קפריסין, ביקור בכפר קטו לפקרה, הכפר בו אומנות הרקמה התפתחה והגיעה לרמות גבוהות מאוד

Kato Lefkara village, Larnaca district

הכפר קאטו לפקארה (Kato Lefkara) הוא כפר במחוז לרנקה שנמצא כ -34 קילומטרים דרומית מערבית לעיר לרנקה, בגובה ממוצע של 480 מטר.

הנוף מחולק על ידי נהרות סירקטי וארגאקיו, של אגיוס מינאס, יובליו של נהר פנטשיוו.

הכפר קאטו לפקרה עולה לכיוון הכפר פנו לפקרה בצפון מערב, הכפר קאטו דרייס בדרום מערב והכפר סקרינו בדרום מזרח.

פאנו וקאטו לפקרה הם שני כפרים נפרדים ועצמאיים לחלוטין, אך עם רקע תרבותי משותף וקשורים זה לזה, והם תופסים מיקום מיוחס באזור ההררי המערבי של מחוז לרנקה.

נתונים היסטוריים:

עד לפני השליטה העות'מאנית לא הייתה הפרדה בין קאטו לפאנו לפקרה.

במקורות קודמים, לפקרה מוזכרת כיישוב יחיד, שהיה כמובן פאנו לפקרה. הכפר קטו לפקרה הוקם יותר מאוחר על ידי יוונים עקורים.

עם זאת, יהיה זה מועיל לראות במסלול ההיסטורי של הכפר "לפקרה". העדות הכתובה הראשונה על קיומם של לפקרה עם שמם האמיתי כפי שהיא כיום, שניתנה על ידי הקדוש נאופיטוס בברית שלו, שם הוא מדווח שהוא נולד בלפקרה בשנת 1134.

העדות ההיסטורית השנייה מתוארכת לשנות שלטון פרנקים (1191-1570) והיא קובעת כי בשנת 1308 הוגלו למשך שלוש שנים בלפקרה, כל מנהיגי מסדר הטמפלרים של החייל הצבאי.

בתקופה זו לפקרה היתה טחוזה חזקה ועשירה לפי ההיסטוריון דה לאטרי, לפקרה נכללה ברשימת האחוזות המלכותיות. במפות ישנות יותר, הכפר כתוב גם בשם לפקרה או לסקרה.

הכפר לפקרה הוא אחד מכפרי קפריסין שהתקיים לפני שלטון פרנקים. בתקופה הביזנטית הוא מתייחס למספר מקורות היסטוריים וביזנטיים מכיוון שהוא מכונה גם מקום הולדתו של סנט נאופיטוס.

שם הכפר:

לגבי שם הכפר, ישנן שלוש גרסאות. על פי הראשון, שמו של הכפר מקורו במילים "leuka ori" שמשמעותן גבעות לבנות, מכיוון שכפר לפקרה מאופיין בנוף סלע הגיר הלבן והמחוספס.

גרסה שנייה מצהירה כי הכפר קיבל את שמו מ"לייקים" קטנים כלומר צפצפות ששגשגו באזור.

גרסה שלישית קובעת כי שמו של הכפר הגיע ממתנחל, אולי היה זה המתנחל הראשון של הכפר, שנקרא "לפקאלוס".

אתרים וכנסיות:

כשנכנסים לקאטו לפקרה תראו את הקפלה של המלאך מיכאל, בניין מהמאה ה -12, שבשנים האחרונות היו בו תאים והיה מקום לאירוח.

זוהי קפלה הבנויה בסגנון ביזנטי עם כיפה.

במרכז הכפר שולטת הכנסיית של פנאיה אליאוס שנשתמרה לפני כ- 25 שנה.

ליד בית הקפה של הכפר בנויה הקפלה של אגיה מרינה, שראשיתה במאה ה -18.

בנוסף, ממערב לכפר, יש את הקפלה של אגיוס טימוטיוס, בניין מהמאה ה -15 ואת הקפלה של אגיוס ג'ורג'יוס שנבניתה על ראש גבעה.

מאחורי הכנסייה של פנאגיה אליאוס, נבנה בית הספר היסודי הראשון, שכעת אמור להפוך למוזיאון לאמנות רקמה.

שם תוכלו לראות גם את טחנת הזיתים העתיקה, אשר בימים ההם עזרה לתושבים להפיק את שמן הזית מזיתיהם.

במרכז הכפר שוכנת הכיכר המרכזית והמרוצפת של קטו לפקרה, סביבה יש כמה חנויות שמוכרות את הרקמה המסורתית של לפקריטיקה, כמו גם מוצרים שונים אחרים.

הסמטאות המרוצפות של הכפר נותנות לך חשק להסתובב ולראות את כל הדברים שהוזכרו לעיל.

הכפר לפקרה חווה כמה תנודות באוכלוסייה. ליתר דיוק, בשנת 1881 תושבי הכפר היו 313, אשר גדלו בשנת 1891 ל 334 ול 349 בשנת 1901.

בשנת 1911 הם ירדו ל 323 וגדלו 364 בשנת 1921 המספר גדל ל 405. בשנת 1960 הגיע מספר התושבים ל 304 וב- 1973 הם הצטמצמו ל 225. בשנת 1976 הם עלו ל 256 ובשנת 1982 ל 210. על פי מפקד האוכלוסין בשנת 2001, מספר תושבי לפקרה 118 נפש.

גידולים, מוצרים ועיסוקים:

בקאטו לפקארה יש שטח מוגבל של אדמה חקלאית בהם זני ענבי יין, זיתים, שקדים, חרובים, מעט פירות הדר, צמחי מספוא, שעועית, מעט עצי פרי כמו תאנים, רימונים ושזיפים ומעט מאוד ירקות.

עם זאת, האזור הגדול ביותר בכפר אינו מעובד והוא מגדל צמחייה טבעית פראית, בעיקר עצי אורן, טימין, מטעי בר וזיתי בר.

מלבד החקלאות, תושבי קאטו לפקרה, כמו גם בכפר השכן פאנו לפקרה, פיתחו את אומנות הרקמה, שהגיעה לרמות גבוהות מאוד, ממש כמו עבודות צורפות הכסף.

סמי גולד מדריך טיולים בקפריסין Tel WhatsApp 00357-96219050