אז ככה: סבתא נחמה בת 70. חובבת טיולים מושפעת, היא וסבא היו ממש בכל העולם: מנאמביה ועד אלסקה. לכן, מה יותר טבעי מאשר לחגוג יומהולדת עגול בטיול משפחתי?

לסבא וסבתא שלושה ילדים ותשעה נכדים (בלי עין הרע...blush) סך הכל יצאנו לטיול 17 אנשים.

היעד שנבחר: חצי האי פלופונס, יוון.

טיסות: הוזמנו כחצי שנה מראש בחברת “אלאיטליה” בעלות של 170 יורו לכרטיס. בדרך נרשמה דרמה קטנה, כשלאחר רכישת 17 הכרטיסים, אלאיטליה פשטה רגל, אבל אחרי כל התלאות, הגענו ביום המיועד, ערב סוכות לשדה התעופה.

רכב: בחרנו להזמין ארבעה רכבים, כדי לשמור על גמישות ולאפשר התפצלות.

חיפשנו וילה גדולה ומפנקת, שתתאים לקבוצה גדולה כמו שלנו ומצאנו, דרך האתר homeaway

את הוילה המדהימה "וילה קיטריני" (ביוונית “קיטריני”= צהוב)

91465519.jpg

וילה קיטריני נמצאת על גבעה, מעל לכפר stasio, לא רחוק מהעיירה kyparissia

מוקפת מכל עבר במטעי זיתים, עם נוף לים שמרחיב את הלב, ברכה פרטית, ג'קוזי, חדר משחקים ובו פינג פונג, ועשרות משחקי קופסה, ועוד המון דברים שהילדים אהבו: אוהל אינדיאני, טרמפולינת ענק, נדנדות, לול תרנגולות, ברכת דגים ומה לא.

בוילה שיש חדרי שינה והיא שייכת לזוג אנגלי נחמד שחי בה בחורף ומשכיר אותה בקיץ. בני הזוג הכירו בקיבוץ רביבים בישראל, בעת שהתנדבו כאן ומאז הם יחד. הם גידלו את ילדיהם בוילה קיטריני, חיים בה בחורף ומשכירים אותה בקיץ. לכן יש במקום אווירה ביתית וחמה.

יום מספר 1:

טיסת אלאיטליה בערב סוכות, נוחתת בסביבות 22:00.

עפ”י המלצה בטיפים של “למטייל”, הזמנו לילה אחד וארבעה חדרים במלון peris

עלות כל חדר 110 יורו, כולל שאטל משדה התעופה. כך שלחנו את הילדים, התינוקות וחלק מהמבוגרים למלון בעוד שהשאר לוקחים את הרכבים שהוזמנו מבעוד מועד.

בחלק מחברות ההשכרה היה תור די ארוך כך שהתהליך ארך זמן מה.

מלון peris נחמד, החדרים בו אינם שווים באיכותם, וחיסרון מרכזי הוא שאין רשתות על החלונות ומאידך יש לא מעט יתושים.

הנסיעה ברכב למלון בשעת לילה נמשכה כחצי שעה, בתוך כפרים ועיירות די חשוכים.

יום מס' 2:

בבוקר אכלנו ארוחת בוקר במלון ונסענו לעיירה הסמוכה artemida לחפש רופא לאחד הילדים שהיה זקוק לטיפול רפואי. העיירה די מוזנחת, עם חוף ים לא יפה במיוחד. אבל סך הכל מקום מומלץ ללילה אחד.

נסיעה קצת מיגעת לכיוון חצי האי פלופונס. אחרי שעתיים וחצי מגיעים לתחנה הראשונה: העיר נאפפיליו. ליד הנמל יש מגרש חניה גדול ללא תשלום. נאפפיליו, הקרויה על שם דמות מיתולוגית (נאפיליוס, בנו של פוסידון), הייתה בעבר עיר הבירה של יוון. בעיר שלושה מבצרים: שניים על ההר ואחד ממש בתוך הים.

אנחנו אוכלים צהריים במסעדה (Gyroκομείο Grill) שסמוכה לפארק המרכזי כך שאחרי האוכל אנחנו המבוגרים נהנים בקפה וקינוח והילדים מתרוצצים בפארק.

משם הולכים ברגל לשיטוט איטי ברחובות המרוצפים והיפים של העיר העתיקה, שכל בית שני בה הוא גלידריה. משם לטיילת שעל החוף, לוקחים רכבת תיירים נחמדה לשמחת הקטנטנים. העיר נאפפליו קסומה ויפה, כאן לראשונה חשנו היטב את העובדה שהעונה הבוערת חלפה לה: העיר שקטה למדי ומעט מנומנמת.

את העיר עוזבים בהרגשה של חוסר מיצוי, אך השעה כבר שעת אחר הצהריים ולפנינו עוד שעתיים וחצי נסיעה לוילה. ביציאה מהעיר עוצרים ב jumbo לקניית צעצועים ושטויות.

הנקודה הבאה היא סופר lidl בקיפרסייה, שם ממתין לנו בעל הבית ונוסע עמנו לוילה קיטריני.

החיסרון של הוילה: קשה למצוא אותה. מטעי הזיתים נראים אותו דבר, “גוגל מאפס” לא תמיד פועל באזור ובלילה קרה שהתברברנו קשות. אך ברגע שנכנסים לוילה היפה עם נוף מרהיב של הים והמטעים, הלב מתרחב ממש.

יום מספר 3:

מנוחה מוחלטת בוילה, בברכה ובג'קוזי. חלקינו יורד לקניות בכפר סטסיו ומצליח לעשות תאונה קלה. היוונים חביבים להפליא ולמרות השם הרע שיצא להם- גם יעילים מאד.

בערב עושים “על האש” וחוגגים לסבתא יוםהולדת 70 במסיבה משפחתית מרגשת.

יום מספר 4:

התחזית: גשם.

יום של נסיעה מפרכת לכיוון חצי האי מאני. הווייז לוקח אותנו בדרך הראשית (e 961), שהיא משעממת למדי גשם חזק מאד יורד לפרקים והנסיעה קשה.

היעד- מערות דירוס, שנמצאות בדרום החבל, ממש על שפת הים. המערות נוצרו מהתחפרות של נהר (מים מתוקים) בתוך סלעי גיר. הסיור באמצעות שייט בסירה שמושטת ע”י “גונדולר” יווני.

מפלס המים נמוך למדי והשייט הוא ממש בין הזקיפים והנטיפים כך שרגע של חוסר תשומת לב מביא למכה די כואבת בראש. השייט נמשך כחצי שעה, והוא יפה וחוויתי מאד למבוגרים ולילדים.

בסוף השייט יש הליכה של כחמש דקות על שביל.

סמוך למערה יש חוף יפה, רק שמזג האוויר הגשום לא ממש מאפשר להנות ממנו.

ארוחת צהריים אוכלים בכפר הנחמד Pyrgos Diros

חבל מאני מפורסם בשל המגדלים המוזרים ונטולי החלונות שנבנו בכפרים על שפת הים, מגדלים ששימשו כ”מיני מבצרים” לתושבי המקום במאבקי שליטה בפולשים.

חבל מאני

את הדרך חזרה אנחנו עושים בכביש e 55 לאורך קו החוף. הכביש מהמם ביופיו, עובר דרך כפרים יפים ומפרצונים כחולים. אלא שנסיעה של שעות די מתישה. עוצרים בדרך לקפה באחד מהכפרים היפיפיים בדרך.

אחרי הצהריים מגיעים לעיר קלמנטה. המחשבה הייתה לבקר במוזיאון תלבושות קטן שנמצא בעיר, אך אנחנו מוותרים: מטיילים קצת בנמל, במרכז העיר ופארק הרכבת: פארק יפה ובו תחנת רכבת ישנה והרבה קרונות וקטרים שמשמחים ילדים צעירים.

החושך יורד כבר ב 19:00, ואנחנו מתקשים למצוא את הוילה… כל פניה נראית דומה לזו שלפניה ואנחנו מטפסים מ=במעלה ההר עד שמוצאים את המקום. האמת, חוויה קצת מפוקפקת אבל טבילה בג'קוזי החמים והמפנק מחזירה את הצבע ללחיינו.

יום מס' 5:

נסיעה של שעה דרומה, עוברים את הריזורט המפורסם קוסטה נברינו, כשפנינו לחוף voidokilia

החוף יפה מאד, מזג האוויר נעים אך מעט קר להנות ממש מן הים.

נסיעה יפה של שעה לאורך קו החוף, מביאה אותנו לעיר פילוס pylos, עיר יפה שנבנתה במאה ה-19. את הרכב אנחנו מחנים סביב לכיכר המרכזית ויושבים לארוחה קלה. בתי העיר הלבנים והים הכחול משובבי נפש, אך המקום מעט ריק ושקט. מהנמל הקטן יוצא בבוקר שייט למפרץ היפה, אך אנו פיספסנו אותו.

עלייה של עשר דקות ברגל או דקה ברכב, מובילה למבצר של פילוס:

לא נכנסנו פנימה, והסתפקנו בסיבוב קצרצר סביב.

יום מספר 6: מפלי neda

דרך הררית ומפותלת מובילה אותנו למפלי נאדה. הנוף יפה והמעבר בין כפרים קטנים ונידחים- גם הוא יפה.

עבודות בכביש חוסמות את הנתיב ומאריכות מעט את הדרך.

הירידה למפלים עצמם נעשית ברכב. ירידה בדרך עפר עבירה לרכב אך לא נוחה ומעט מפחידה.

מהחנייה, מסלול יפה של כחצי שעה. מסלול מתאים לילדים אבל לא מישורי.

יש גם מסלול יפה לאורך נהר ה נאדה

אחרי המסלול – ארוחת צהריים במסעדת דגים בקיפרסייה:

העיר עצמה נחמדה, אך כמו רוב הערים בפלופונס, ריקה מאד באוקטובר ושקטה, כשחלק מהמקומות סגורים.

יום מס' 7:

אחרי ארוחת הבוקר אנחנו נפרדים מבעל הבית הנחמד שלנו ומחזירים לו את המפתחות של וילה קיטריני שלו. נסיעה ארוכה של יותר משלוש שעות מביאה אותנו לפאתי אתונה.

באמצעות “גוגל מאפס” אנחנו מכוונים את הרכב בנהיגה זהירה בלב אתונה וחונים ממש במרכז.

הילדים נוסעים לשמחתם ברכבת התיירותית שיוצאת מ”מקדולנד” ואנחנו עושים סיבוב בשוק ומתצפתים על האקרופוליס (בו היינו בביקורים קודמים).

אחר הצהריים מכוונים את ה”וייז” לאאוטלט מקארתור גלן: אאוטלט גדול סמוך לשדה התעופה שצמוד לו קניון רגיל. המקום מפתיע, עם המון חנויות וגם שפע של תעסוקה לילדים: מזרקות מוארות, גן שעשועים יפה, ומרכז משחקים גדול ומגוון.

את הלילה האחרון אנחנו מבלים, שוב , במלון peris. הטיסה שלנו יוצאת בשבע בבוקר כך שמדובר בהשקמה מוקדמת. בעל המלון, מציע לנסוע לפנינו בדרך קיצור לשדה התעופה. הפעם הדרך (שארכה בהלוך חצי שעה), לוקחת רבע שעה. נכנסים דרך השער האחורי של השדה.

סיימנו את הטיול בהרגשה נפלאה, ובטעם של עוד. הרכב המשתתפים גזר ויתור על חלק ניכר מהאתרים של פלופונס ואין לנו ספק שעוד נחזור ל”השלמות”. בטיול הזה, כמו בקודמים לו, נהננו במיוחד מהעם היווני: אנשים חמים, מכניסי אורחים ומלאי רצון לסייע.

העיקר שסבתא נחמה מרוצה וכבר מתכננת את טיול גיל 80.wink